דילוג לתוכן הראשי

ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · פדיון בכור ב

גודל הטקסט
התאמת הקריאה
ריווח שורות
רוחב הטור
גוון דף הקריאה

נשמר רק בדפדפן הזה.

ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · פדיון בכור ב · פסקה 1

על-פי המאמר המתחיל 'מישרא דסכינא במאי קטלי לה' וכו', עין שם היטב סימן למ"ד: ואיתא שם. שלפעמים נופל בחינת הדלת שהיא בחינת חכמה תתאה, בחינת מלכות. ואזי יש להם יניקה משם ונעשה מזה ארבע מלכיות שהיא מלכות הרשעה, מלכות עמלק שכלול מכלם בחינת ראשית גוים עמלק. וצריכין לראות, לחתך ולהבדיל את בחינת הד מהם שלא יהיה להם יניקה משם. וזה נעשה על-ידי חסד בחינת אברהם. שעל-ידי-זה חותכין את בחינות הארבע, בחינות מלכות מהם. בבחינת קצרו לפי חסד וכו', עין שם:

ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · פדיון בכור ב · ב

וזה בחינת מצות בכור ששיך לכהן, כי הבכור הוא בחינת מלכות, בחינת אף אני בכור אתנהו, כי הבכור הוא הולדה ראשונה וכל ההולדות הם בחינת התגלות מלכותו יתברך, כי עקר התגלות מלכותו יתברך הוא על-ידי בריאת העולם כידוע. ועל-כן כל מה שנולדין ובאין לעולם בריות ביותר נתגלה מלכותו יתברך ביותר. ועל-כן הבכור שהוא הולדה ראשונה הוא בחינת התגלות המלכות כנ"ל, כי ההולדה היא בחינת צמצום הדעת מחכמה עלאה לחכמה תתאה שעל-ידי-זה ההולדה. נמצא שההולדה היא בחינת חכמה תתאה, בחינת מלכות ועקר הוא ההולדה ראשונה שהוא הבכור שהיא בחינת תחלת ההתגלות, כי הכל הולך אחר ההתחלה. ועל-כן מכנה בחינת המלכות בשם בכור בחינת אף אני בכור אתנהו הנאמר במלך המשיח כנ"ל. ועל-כן כשנולד הבכור שהוא בחינת התגלות המלכות ואזי כשמתחיל בחינת התגלות מלכות דקדשה אזי את זה לעמת זה, כי אזי רוצה להתגבר ולינק חס ושלום מלכות הרשעה שהוא כנגד מלכות דקדשה ומלכות הרשעה הוא גם כן בחינת בכור. בחינת מלכות עשו עמלק שהיא בכור ובשביל זה השתדל יעקב מאד לקנות הבכורה מעשו כדי להכניע מלכות הרשעה תחת מלכות דקדשה, כי עקר המלכות הוא בחינת בכור כנ"ל. וכשקנה ממנו בכורתו על-ידי-זה נתבטל מלכותו של עשו הרשע שהוא מלכות הרשעה ועל-כן כשנולד בכור בישראל צריכין לתנו לכהן, כי כשנולד בכור שהוא בחינת מלכות כנ"ל, אזי צריכין לראות להפריש ולחתך אותו מבחינת מלכות הרשעה בכור דסטרא אחרא כנ"ל. וזה נעשה על-ידי הכהן איש החסד, כי על-ידי החסד, על-ידי-זה חותכין בחינת מלכות דקדשה ממלכות הרשעה, כמבאר היטב במאמר הנ"ל. ועל-כן על-ידי שנותנין את הבכור לכהן על-ידי-זה חותכין ומפרישין את המלכות דקדשה בחינת בכור דקדשה ממלכות הרשעה על-ידי הכהן איש החסד בבחינת קצרו לפי חסד כנ"ל. כי הכהן הוא בחינת חסד, בחינת אברהם שנאמר בו אתה כהן לעולם. וזה בחינת מה שמובא שהבכור קדם שפודין אותו יש שליטה להסטרא אחרא. ועל-ידי הפדיון מוציאין אותו מרשותם הינו כנ"ל, כי הם כרוכים לינק מבחינת בכור דיקא שהיה בחינת מלכות שמשם יניקתם כנ"ל ועל-ידי הכהן איש החסד חותכין ומפרישין אותו מהם כנ"ל:

ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · פדיון בכור ב · ג

וזה בחינת הפדיון שפודין אותו בחמשה שקלים שנותנין לכהן, כי איתא שם במאמר הנ"ל שעקר הדבר לזכות לבחינת חכמה תתאה בחינת מלכות הנ"ל הוא על-ידי שונא בצע שצריכין לשנא את הממון בתכלית השנאה וכו', עין שם. כי עקר יניקת מלכות הרשעה הוא על-ידי תאות ממון, כי משם עקר יניקתם מבחינת עשירות שאינה בקדשה וכמבאר מזה גם במקום אחר. ועל-כן כשרוצין לפדות את הבכור מהכהן אזי צריכין לתקן את הממון והעשירות שלו שהוא בחינת מלכות כדי שלא יהיה יניקה להסטרא אחרא מבחינת מלכות על-ידי הממון, כי עקר יניקתם משם ועל-כן צריכין לתן ממון להכהן. ובזה משבר תאות ממון על-ידי שלוקח ממונו ונותנו לכהן. וגם בזה בעצמו מתקן הממון והעשירות שהוא בחינת מלכות על-ידי שנותן הממון להכהן, כי הכהן מתקן ממון והעשירות כי הוא איש חסד שהוא חותך על-ידי החסד את המלכות דקדשה מהסטרא אחרא ועל-כן זה הממון והעשירות הבא לידו מיד הישראל, דהינו החמשה שקלים שלוקח כהן תכף כשבא לידו הממון הוא נחתך ונבדל מהסטרא אחרא ממלכות הרשעה על-ידי החסד כנ"ל וכשנתתקן הממון והעשירות שהוא בחינת מלכות שעקר יניקת מלכות הרשעה הוא משם מעשירות שאינו בקדשה כנ"ל. אזי תכף כשנתתקן העשירות אזי חוזר הבכור לישראל, כי עכשו כבר מתר שיהיה הבכור ברשות הישראל, כי שום אין להם יניקה מבחינת בכור מלכות על-ידי החמשה שקלים שנתן לכהן שעל-ידי נתתקן הממון והעשירות ונחתך ונבדל מהסטרא אחרא ממלכות הרשעה ועכשו שוב אין להם יניקה ממלכות דקדשה בחינת בכור, כי עקר יניקתם על-ידי העשירות כנ"ל:

ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · פדיון בכור ב · ד

ועל-כן צריכין לתן חמשה שקלים דיקא, כי המלכות הוא בחינת ה כידוע וכשהמלכות בגלות חס ושלום והם יונקים ממנה אזי היא בחינת דלת, בחינת דלות ועניות, כי נפגם העשירות חס ושלום והם יונקים משם חס ושלום ונמשך חס ושלום העשירות להם חס ושלום. ואזי המלכות דקדשה בבחינת דלות ועניות בחינת דלת אבל כשמעלין העשירות והמלכות אל הקדשה אזי הוא בחינת ה, כי חוזר כל העשירות וכל ההשפעות אל הקדשה. וכשהמלכות בבחינת עשירות אזי היא בחינת ה. וזה בחינת חמשה שקלים שנותנין לכהן, כי על-ידי-זה חוזרין העשירות אל הקדשה על-ידי הכהן איש החסד שהוא חותך הד' ממלכות הרשעה ואזי המלכות בבחינת ה בבחינת עשירות בבחינת והריקתי לכם ברכה עד בלי די. וזה בחינת עשרים כסף, כי החמשה שקלים שנותנין לכהן הם עשרים כסף זה בחינת תקון מלכות דקדשה, בחינת חכמה תתאה שעולה מן מלכות הרשעה על-ידי הכהן איש החסד ואזי מתחבר חכמה תתאה בחכמה עלאה שמשם עקר קיום חכמה תתאה כמבאר ומובן במאמר הנ"ל. וכשמתחבר חכמה תתאה וחכמה עלאה זה בחינת עשרים כסף, כי הם שני יודין, בחינת עשרה עשרה הכף כידוע:

ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · פדיון בכור ב · ה

וזה שפרש רש"י בטעם החמשה שקלים של פדיון בכור כך היתה מכירתו של יוסף בעשרים כסף שהיה בכור לרחל וכו'. כי מצות בכור נצטוו בני ישראל תכף ביציאתן ממצרים, כי עקר יציאת מצרים תלוי בזה להכניע בכור דסטרא אחרא ולהוציא משם בכור דקדשה, כי עקר גלות מצרים התחיל על-ידי מכירת יוסף שהיה בכור. ועל-ידי-זה הכניסו כביכול בכור דקדשה שהוא בחינת מלכות דקדשה לגלות מצרים ובפרט שמכרוהו בעשרים כסף ופגמו בעשירות וכנ"ל. ועל-כן על-ידי-זה דיקא נתגלגל הדבר וירדו למצרים, כי נתנו כח למלכות מצרים מלכות הרשעה על-ידי שמכרו להם בכור דקדשה שהוא יוסף כנ"ל. ועל-כן לא היה אפשר להם לצאת משם עד אשר הכה ה' כל בכורי מצרים כדי להכניע בכור דסטרא אחרא שינק מבכור דקדשה שמזה היה עקר כחם כנ"ל. ועל-כן כשיצאו לקח משה עצמות יוסף עמו, כי בזה היה תלוי עקר הגאלה על-ידי שחזרו והוציאו בכור דקדשה בחינת יוסף משם וחזרו ותקנו הקלקול הנ"ל. ועל-כן כשיצאו ממצרים זכו לרכוש גדול של בזת מצרים כי חזר העשירות אל הקדשה, כי זה היה עקר התקון כנ"ל. וזה שכתוב, ויקח משה את עצמות יוסף וכו'. ואמרו רבותינו ז"ל שכל ישראל היו עוסקין בבזה ומשה עסק בעצמות יוסף, כי באמת כלו חד. וזה תלוי בזה, כי מה שלקח משה עצמות יוסף שהוא בכור דקדשה שחזר והוציאו ממלכות הרשעה ומה שלקחו ישראל רכוש מצרים וכל העשירות שלהם הכל בחינה אחת וכל עקר הגאלה היה תלוי בזה, כי עקר הגאלה על-ידי שמכניעין מלכות הרשעה בכור דסטרא אחרא ומעלין משם מלכות דקדשה שהוא בחינת בכור דקדשה בחינת יוסף ואזי צריכין להוציא כל העשירות מהסטרא אחרא להכניסו אל הקדשה וכנ"ל. ועל-כן היתה אז מצוה גדולה לקח בזת מצרים וה' יתברך הזהירם מאד על זה, כמבאר בפסוק שם, כי הוא בחינת תקון מלכות דקדשה שבזה תלוי עקר הגאלה וכנ"ל ועל-כן כשיצאו ממצרים נצטוו תכף על מצות בכור לפדותו בעשרים כסף כמו שהיה מכירת יוסף שעל-ידי-זה ירדו בגלות מצרים הרשעה כמו כן להפך בכל עת שנולד בכור שצריכין לראות שלא יהיה יניקה משם למלכות הרשעה חס ושלום צריכין לתן עשרים כסף לכהן איש החסד ועל-ידי-זה חותכין מלכות דקדשה מהם בבחינת קצרו לפי חסד כנ"ל:

ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · פדיון בכור ב · ו

גם זה בחינת מה שמבאר רבנו שם בענין הנ"ל במקום אחר שעל-ידי-זה נפתח רחמה של המקשה לילד בחינת דלתי בטני. וזה בחינת חתכו לארבע, עין שם והבן וזה בחינת בכור פטר כל רחם שנותנין אותו לכהן איש החסד, כי על-ידי החסד נעשה בחינת חתכו לארבע שעל-ידי-זה נעשה ההולדה ועקר הוא הולדה הראשונה, כי עקר הוא ההתחלה והבן היטב: ברוך ה' לעולם, אמן ואמן:

מקורות ורישיון

מקור הפרק: קובץ Word מאתר אור ברסלב, הקלדת OYW (בלי הצהרת זכויות); הורד 20.10.2026

קרדיטים ומקורות

ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · פדיון בכור ב · נחמן