ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · פדיון בכור ג

על-פי המאמר 'כי תצא למלחמה' בלקוטי תנינא בסימן פב, עין שם כל המאמר: והכלל כי יש בחינת כסדר ובחינת שלא כסדר שהם בחינת א"ב ותשר"ק בחינת אדם וחוה אדם הוא בחינת הויה במלוי אלפין בגימטריה מ"ה וחוה הוא בחינת מלכות פה וצריך כל אחד לראות לקשר בחינת שלא כסדר בחינת חוה לבחינת אדם מה לבחינת כסדר ואז נתבטל בחינת שלא כסדר ונעשה הכל כסדר, כי באתר דאית דכר נוקבה לא אדכר תמן, אבל מי שמחלק בחינת חוה מלכות לעצמו, דהינו שיש לו גדלות ואומר אנא אמלך נמצא שמחלק בחינת מלכות לעצמו ואינו מקשרה לה' יתברך לבחינת כסדר אזי הולך לו שלא כסדר כי הוא בתוך בחינת שלא כסדר, הינו מלכות חוה תשר"ק וצריך לעשות תשובה ולהשפיל את עצמו ויהיה בחינת מ"ה, כמו שכתוב, ונחנו מה. ואזי מקשר בחינת מלכות לה' יתברך לבחינת מ"ה ואזי נחזר בחינת חוה לבחינת אדם לבחינת מ"ה ונעשה כסדר וכו' ובחינת כסדר נקרא יוד שמלכות הנקרא דלית לה מגרמה כלום. והקדוש-ברוך-הוא ממשיך לה חיות החכמה הנקרא יוד וזה יוד ואו דלת. וזהו אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה אל תקרי כפיך אלא כפיך, הינו יוד גימטריא כף וכו', עין שם:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת פדיון בכור מן הכהן בעשרים כסף שהם חמשה סלעים, כי הבריאה בכלל היא בחינת מלכות, כי עקר הבריאה היתה בשביל התגלות מלכותו יתברך, כי אין מלך בלא עם כידוע, ועל-כן הבריאה בכלל היא בבחינת שלא כסדר בבחינת חוה מלכות תשר"ק כנ"ל, בחינת בתשרי נברא העולם. תשר"י היא בחינת תשר"ק שלא כסדר בחינת דין ועקר שלמות ותקון הבריאה כשהיא מקשרת לה' יתברך שהוא בחינת כסדר, בחינת הויה במלוי אלפין, בחינת א"ב כסדר. כי עקר הבריאה בשביל החכמה, דהינו לדעת אותו יתברך כמו שאיתא בגין דישתמודעין לה, כי זה עקר החכמה לדעת ולהכיר אותו יתברך ולהיות מקשר ודבוק בו תמיד ואז כלליות הבריאה בשלמות ומתנהג הכל כסדר, כי כלליות הבריאה בחינת מלכות שהוא בחינת שלא כסדר נתבטל לבחינת אדם מ"ה כסדר כנ"ל במאמר הנ"ל. וכשנולד בן בכור זה בחינת בריאה חדשה, כי האדם הוא תכלית כל הנבראים והכל נברא בשביל האדם והוא כלליות כל הבריאה כי בהאדם כלולים ותלויים כל הנבראים כלם כידוע ועל-כן כשנולד אדם בעולם הוא בחינת בריאה חדשה. ועקר הוא הבכור שהוא הולדה ראשונה בחינת בריאה חדשה. ועל-כן צריכין להחזירו לבחינת כסדר כי הבריאה בכלל שזהו בחינת זה הבכור שנולד הוא בבחינת שלא כסדר בחינת מלכות כלליות הבריאה וצריכין להחזירו לכסדר כי הבכור הוא ראשית בחינת מלכות כמו שכתוב, אף אני בכור אתנהו. על-כן צריכין לתן הבכור בחינת כלליות הבריאה, בחינת מלכות להכהן שהוא איש החסד שהוא בחינת כסדר, בחינת הויה במלוי אלפין שהוא בחינת חסד ועל-ידי-זה נעשה הכל כסדר כי נחזר כלליות הבריאה בחינת מלכות שהוא בחינת הבכור להכהן איש חסד שהוא בחינת דעת, כמו שכתוב, כי שפתי כהן ישמרו דעת. כי דעת וחסד הם בחינה אחת כמבאר במקומות אחרים כמה פעמים ועל-ידי-זה מתקנין ההולדה הראשונה שהוא בחינת בריאה חדשה. ונעשה הכל כסדר כנ"ל ובחינת כסדר הוא בחינת יו"ד בגימטריא כף כנ"ל. ועל-כן נותנין כף דינרים לכהן בעד פדיון כף כנ"ל ועל-כן פודין אותו בכסף, כי העשירות והממון הוא בשמאל, כמו שכתוב, בשמאלה עשר וכבוד. ושמאל הוא בחינת דין, בחינת שלא כסדר כידוע ועל-ידי-זה שנותנין עשרים כסף לכהן איש חסד על-ידי-זה מחזירין בחינת שלא כסדר שהוא הכסף והממון בחינת שמאל לכסדר שהוא הכהן איש החסד שהוא בחינת כסדר כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועל-כן עקר יציאת מצרים היה על-ידי מכת בכורות. ואז נתקדשו בכורי ישראל ונצטוו תכף על קדוש בכורות, כמו שכתוב, קדש לי כל בכור וכו'. כי עקר גלות מצרים היה בשביל לתקן חטא אדם הראשון שפגם בברית והפריד בחינת חוה מלכות לעצמו והפרידה מה' יתברך. כי זה היה עקר הפגם שלהם שנעשה פרוד בין בחינת חוה לאדם, כי זה היה עקר עצת הנחש כדי לסלק בחינת אדם כמו שפרש רש"י כדי שימות אדם וישא את חוה, הינו שרצה להפריד בחינת חוה מאדם שאז נעשה בחינת חוה, בבחינת שלא כסדר ואזי אין בה חיות ואז שולט בה אחיזת הסטרא אחרא שהוא זהמת הנחש, כי עקר יניקתם מבחינת שלא כסדר כשנפרד מבחינת כסדר חס ושלום. בבחינת צלמות ולא סדרים. שעקר יניקת סטרא דמותא בחינת צלמות הוא מבחינת ולא סדרים מבחינת שלא כסדר כנ"ל. ועל-כן עקר עצתו היתה והייתם כאלקים, תהיו בוראי עולמות כמותו, כמו שפרש רש"י שם, הינו בחינת אנא אמלך שרצה להפריד בחינת חוה מלכות מה' יתברך שימשיכו המלכות שהוא בחינת אלקים לעצמן בחינת והייתם כאלקים, ועקר הפגם שלהם היה פגם הברית, כי על-ידי פגם הברית עושין פרוד בין קדשא בריך הוא ושכינתה כביכול בין אדם וחוה בין בחינת כסדר לבחינת שלא כסדר, כי צריכין לשבר תאותו ולכף את יצרו ולצאת מתאוה הגשמיות רק לכון בשביל ה' יתברך לבד כדי לקים מצותו לבד. ואזי מקשרין בחינת חוה אשה לה' יתברך ואז הכל כסדר, אבל כשפוגמין בברית חס ושלום ונמשכין אחר תאות הבהמיות אזי הוא מפריד בחינת חוה אשה מן הדעת ומפריד כלליות הבריאה מה' יתברך, כי רוצה למלאות תאותו וממשיך בחינת חוה לעצמו בחינת אנא אמלך ואינו מעלה אותה לה' יתברך. ואזי נעשה הכל שלא כסדר כי הוא בבחינת שלא כסדר עד שיזכה לשוב אל ה' ויחזיר הכל כסדר כנ"ל. ועל-כן מחמת חטא אדם הראשון נעשו כל הדברים בבחינת שלא כסדר, כי אין שום דבר מתנהג כסדר רק הכל ביגיעות וטרחות גדולות. בחינת בעצבון תאכלנה שזהו בחינת שלא כסדר בחינת וקוץ ודרדר תצמיח לך, כמו שפרש רש"י, כשתזרענה תבואה וקטניות היא מעלה לך קוץ ודרדר וכו'. שזהו בחינת שלא כסדר שנשתנה הסדר שעולים מן התבואה קוץ ודרדר חס ושלום וכל אחד לפי תשובתו ומעשיו הטובים ולפי שפלותו וענותנותו כן הוא מחזיר בחינת שלא כסדר לבחינת כסדר ומתקן חטא אדם הראשון לפי בחינתו. וזה בחינת גלות מצרים, כי כל הגליות וכל הצרות חס ושלום כלם הם בחינת שלא כסדר שאין מתנהג כרצון האדם כסדר, כי באמת עקר סדר הבריאה היתה שיהיו ישראל למעלה מכלם ומושלים בכל העולם, כי כל ישראל בני מלכים הם והמלכות מגיע רק להם, כי הם בבחינת בן בכור שהוא בחינת מלכות, כמו שכתוב, בני בכרי ישראל: וכשישראל נתונים בגלות חס ושלום והעכו"ם מושלים עליהם זה בחינת שלא כסדר וכל זה נמשך מחטא אדם הראשון כנ"ל. ועל-כן נגזר הגלות על-ידי שפגם אברהם אבינו ואמר, במה אדע, כי על-ידי-זה פגם בהדעת שהוא בחינת מ"ה על-ידי שאמר במה אדע ועל-ידי-זה נעשה בחינת שלא כסדר שהוא בחינת גלות כנ"ל. ועל-כן נתגלגל הגלות מצרים על-ידי שמכרו את יוסף שהיה בכור לאמו בעשרים כסף ופגמו בבחינת בכור, בחינת מלכות, כי עקר קנאתם בו היה על בחינת המלכות שראו בו, כמו שכתוב, המלך תמלך עלינו וכו'. והם לא רצו לקשר המלכות לשרשו והפרידו את המלכות, דהינו יוסף שהיה בכור הפרידו אותו מאביו יעקב שהוא בחינת חכמה כידוע, כי יעקב מסר כל חכמתו ליוסף הבכור, כמו שכתוב, כי בן זקנים הוא לו ארי בר חכים הוא לה. כל מה שלמד משם ועבר מסר לו, כי יעקב היה מקשר את הבכור בחינת מלכות לשרש חיותו שהוא החכמה כנ"ל והם הפרידו אותו מאביו ומכרוהו לעבד למצרים ופגמו בבחינת בכור, בבחינת מלכות והפרידו אותו מהחכמה מאביו משרש חיותו ורצו להמשיכו להסטרא אחרא למכרו למצרים, כי רצו להמשיך המלכות לעצמם, כמו שכתוב, המלך תמלך עלינו וכו'. ומחמת זה נתגלגל הדבר וירדו למצרים לגלות, לבחינת שלא כסדר, כמו שכתוב, וימררו את חייהם בעבדה קשה וכו' את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך. ואיתא במדרש שהחליפו הסדר ונתנו עבודת איש לאשה. וכן להפך, כי כל עבודתם בהם היה בבחינת שלא כסדר וכנ"ל. אבל יוסף על-ידי שזכה לעמד שם בנסיון של תאות נאוף ושמר את הברית ולא נמשך אחר תאותו על-ידי-זה החזיר בחינת חוה לאדם בחינת שלא כסדר לכסדר וכנ"ל. ועל-כן זכה לחכמה, כמו שכתוב, אין חכם ונבון כמוך. ועל-כן עקר הגאלה היתה על ידו. כמו שכתוב, ויקח משה את עצמות יוסף עמו. כי על-ידי יוסף זכו לצאת מהגלות להחזיר שלא כסדר לבחינת כסדר כנ"ל. ועל-כן היתה עקר הגאלה על-ידי קדשת בכור, כמו שכתוב, בני בכרי ישראל. ונצטוו תכף על קדשת בכור, כי קדשת בכור זהו בחינת שמחזירין בחינת שלא כסדר בחינת מלכות לבחינת אדם לבחינת כסדר שבזה תלוי עקר הגאלה מכל הגליות ומכל הצרות כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל. כי אין הדין נמתק אלא בשרשו, ועל-כן כשזוכין להחזיר בחינת שלא כסדר לבחינת כסדר אזי נעשה הכל כסדר. ואזי עקר הגאלה מן הצרות והגלות הוא על-ידי בחינת שלא כסדר שנכלל בכסדר. וזהו בחינת אשר פסח ה' על בתי בני ישראל, שזהו בחינת שלא כסדר, בחינת דלוג וקפיצה שלא כסדר שזאת הבחינה בעצמה הצילה את בכורי ישראל והרגה את בכורי מצרים, כמו שכתוב, יפלס נתיב לאפו. ופרש רש"י, אותה המדה עצמה שהכה את מצרים היא הצילה את ישראל, כי בחינת שלא כסדר היא בחינת דין וכשהיא מקשרת לחיותה לבחינת כסדר אזי נעשה הכל כסדר בחינת רחמים. ועל-כן נצלו ישראל על-ידי-זה, כי זאת הבחירה שלא כסדר הוציאה אותם מן הגלות מבחינת דין, מבחינת שלא כסדר, וקשרה אותם לשרש חיותם לבחינת כסדר, כי עכשו בגאלה נכלל שלא כסדר בבחינת כסדר כנ"ל שעל-ידי-זה היתה עקר הגאלה כנ"ל. אבל המצרים שהם הפרידו בחינת שלא כסדר מכסדר, כי פרעה אמר, מי ה' אשר אשמע בקולו. והפריד ועקר עצמו מה' יתברך, הינו משם הויה ברוך הוא. כי אמר, לי יארי ואני עשיתני, הינו גסות הרוח שהיה בו בחינת אנא אמלך ולא רצה להחזיר המלכות לה' יתברך. ועל-כן איתא, שאחיזת פרעה היה רק בשם אלקים ולא בשם הויה. כי רצה להפריד חס ושלום בחינת אלקים שהוא בחינת מלכות מבחינת דין, בחינת שלא כסדר, מבחינת הויה כסדר, על-כן אהב קללה ותבואהו כי נהפך עליו כל בחינת שלא כסדר, כי בחינת שלא כסדר נקם בו והרג את בכורי מצרים על-ידי פסיחה ודליגה בחינת שלא כסדר, כי לא קשר בחינת שלא כסדר מלכות לשרש חיותה שהוא בחינת מ"ה. ועל-כן נשארו בלא חיות ונפלו פגרים מתים. ועל-כן היתה עקר המכה בבכוריהם, כי הבכור הוא בחינת מלכות וכו' כנ"ל: וזה בחינת ואמרתם זבח פסח. 'ואמרתם' דיקא, בחינת דבור, בחינת פסח פה סח. שהוא בחינת חוה מלכות שהוא לשון דבור, כי עקר הגאלה היה על-ידי-זה שהחזירו בחינת הדבור, בחינת חוה מלכות שלא כסדר לבחינת כסדר בחינת מ"ה כנ"ל. וזה שאמר משה, ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם. מ"ה דיקא. כי עקר הגאלה על-ידי בחינת מ"ה. שהוא בחינת כסדר כנ"ל. וזה בחינת סדר של פסח שנקרא העבודה שעושין בליל פסח נקרא בשם סדר כי עקר הגאלה של פסח היה על-ידי בחינת סדר הינו על-ידי שנכלל שלא כסדר בכסדר כנ"ל. ועל-כן בפסח נכנסין המחין שלא כסדר, כי מחין דגדלות קודמין למחין דקטנות, כי על-ידי-זה נמתק בחינת שלא כסדר ונכלל בכסדר שהוא הדעת והמח, כי אין הדין נמתק אלא בשרשו. ועל-כן הכרחו המחין לכנס שלא כסדר כדי לתקן ולהמתיק בחינת שלא כסדר ולקשרו לבחינת המח והדעת ואז נחזר הכל כסדר, כי כשנתקשר בחינת שלא כסדר להדעת נחזר שלא כסדר ונעשה הכל כסדר כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת מלוי הלבנה מפגימתה, כי חמה ולבנה הם בחינת כסדר ושלא כסדר אדם וחוה כידוע. ועל-כן שמש ידע מבואו, אבל ירח לא ידע מבואו, כי פעמים בא בארכה ופעמים בא בקצרה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, נמצא שהלוך הלבנה הוא שלא כסדר, כי פעמים בא בארכה וכו'. אבל שמש ידע מבואו והולך תמיד בדרך אחד בחינת כסדר וצריכין למלאות הלבנה מפגימתה ליחד חמה ולבנה ואז נעשה הכל כסדר שזהו בחינת והיה אור הלבנה כאור החמה וכו'. ועל-כן נצטוו ישראל על קדוש החדש בראשונה בעת יציאת מצרים. ושם בפרשה זו נזכר מכת בכורות והצלת בכורי ישראל, כי קדוש החדש זה בחינת תקון פגימת הלבנה שהוא והיה אור הלבנה כאור החמה שהוא התחברות ויחוד שלא כסדר לבחינת כסדר שזהו בחינת יציאת מצרים וקדוש בכורות וכנ"ל. וזה בחינת ופדויו מבן חדש תפדה, 'מבן חדש' דיקא, כי פדיון בכור הוא בבחינת חדש, כי בכל חדש וחדש נתמלא הלבנה מפגימתה על-ידי מצות קדוש חדשים ועל-כן אין פודין בכורות עד שיעבר עליו חדש שהוא בחינת תקון פגימת הלבנה שעל-ידי-זה נחזר שלא כסדר לבחינת כסדר בחינת והיה אור הלבנה כאור החמה שזהו בחינת פדיון בכור כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת פדיון בכסף שעושין על כל מיני יסורין ודינים שבאין על האדם חס ושלום, כי כל היסורין והדינים חס ושלום הם נמשכין מבחינת שלא כסדר כנ"ל. ועל-כן נותנין ממון לחכמי הדור האמתיים והממון הוא בחינת שמאל שלא כסדר. והחכם הוא כסדר שהוא בחינת חכמה כנ"ל. כי החכם והרב הוא בחינת כהן איש חסד, כמו שכתוב, כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה וכו'. ודרשו רבותינו ז"ל מועד קטן יז), אם הרב דומה למלאך ה' צבאות וכו'. ועל-כן על-ידי שנותנין הממון להחכם והצדיק האמת. על-ידי-זה נחזר שלא כסדר ונעשה הכל כסדר ונמתקין ונתבטלין כל הדינים שהם בחינת שלא כסדר כי נעשה הכל כסדר כנ"ל. ומחמת שעל-ידי חטא אדם הראשון נעשה הכל שלא כסדר כנ"ל. על-כן נתבלבל הסדר של הבכורה ויצא עשו קדם יעקב ורצה לקח הבכורה לעצמו, כי בכורה שהוא בחינת מלכות חוה נפגמה ונעשית בבחינת שלא כסדר. ועל-כן הכרח יעקב להתיגע ביגיעות גדולות עד שזכה אחר כך על-ידי מעשיו הטובים לחזר ולקח הבכורה מעשו. כי יעקב זכה לתקן חטא אדם הראשון. והחזיר שלא כסדר לבחינת כסדר ונעשה הכל כסדר וחזרה הבכורה אליו שזהו הסדר האמתי, כמו שכתוב, בני בכרי ישראל. ועל-כן נתן יעקב הבכורה ליוסף על-ידי שראובן בלבל יצועי אביו והפריד בין איש לאשתו שעל-ידי-זה הפריד שלא כסדר מבחינת כסדר ועל-כן מעלה עליו הכתוב כאלו שכב,; כי הבלבול יצועי אביו שעל-ידי-זה הפריד בין איש ואשה זה ממש בחינת פגם הברית שמפריד גם כן בחינת חוה מלכות לעצמו כנ"ל. ועל-ידי-זה פגם בבכורה שהיא בחינת מלכות. ועל-כן נטלה הבכורה ממנו ונתנה ליוסף שעמד בנסיון ושמר את הברית שעל-ידי-זה החזיר בחינת שלא כסדר לבחינת כסדר ועל-ידי-זה זכה בבכורה בבחינת מלכות כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועל-כן עקר גאלת מצרים היה על-ידי משה. כי משה הוא בחינת מ"ה, כמו שכתוב, ונחנו מ"ה. שעל-ידי-זה זוכין להחזיר בחינת שלא כסדר לבחינת כסדר שעל-ידי-זה עקר הגאלה כנ"ל. ועל-כן נתן משה את התורה לישראל, כי עקר החכמה היא התורה, כי אין חכמה כחכמת התורה, כמו שכתוב, ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם וכו', כי התורה היא בחינת מ"ה, כמו שכתוב, מה העדות וכו'. ועל-ידי שזוכין לתורה על-ידי-זה מקשרין כל הבריאה לשרש חיותה שהיא התורה ונעשה הכל כסדר. וזה בחינת הסדרים שיש בהתורה בחינת ג"ן סדרים דאוריתא וששה סדרי משנה, כי התורה היא בבחינת מ"ה חכמה כסדר, כי על-ידי קיום התורה נעשה הכל כסדר כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחינת תפלין מחין שפרשה ראשונה היא קדש לי כל בכור, כי קדשת בכור היא בחינה שמחזירין ומקשרין כל הבריאה להמח והחכמה שהיא בחינת קשירת תפלין שמקשרין עצמן להמח והחכמה שהוא בחינת תפלין וזה בחינת תפלין של ראש ותפלין של יד בזרוע שמאל שמקשרין יחד שלא כסדר בחינת שמאל לבחינת כסדר לבחינת ראש ומחין כנ"ל. וזה בחינת מה שיש בשל ראש ארבעה בתים ובשל יד בית אחד, כי איתא שם במאמר הנ"ל שהדרך שזוכין לקשר שלא כסדר לכסדר הוא על-ידי בחינת הדרך שעשה משה, דהינו אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך. שימצאו תמיד את ה' יתברך בין בירידה בין בעליה, כי לפעמים כשאדם עולה למעלה שוכח בה' יתברך וכו'. וזהו מחמת רבוי אור וכו' ועל-כן צריכין לצמצם האור בחינת ושכתי כפי הנאמר במשה וכו' ועל-כן השל ראש שהוא מרמז לבחינת אם אסק שמים, על-כן שם הם ארבעה בתים, כי שם מגדל רבוי האור צריכין צמצומים הרבה ביותר בחינת ארבעה בתים, אבל בשל יד אין שם רק בית אחד, כי השל יד נקשר בזרוע שמאל ביד כהה זה בחינת ואציעה שאול הנך שאפלו בסטרא דשמלא בבחינת יד כהה. גם שם יכולין למצא ה' יתברך בבחינת ואציעה שאול הנך, על-כן אין שם רק בית אחד, כי שם אין צריכין לצמצם האור כל כך מחמת ששם אור מעט, אדרבא, צריכין לגלותו שם בבחינת ואציעה שאול הנך על-כן אין שם רק בית אחד כנ"ל. וזה בחינת אם אסק שמים שם אתה, 'שם אתה' דיקא. שהוא לשון הסתרה והעלמה, הינו כי שם בשמים אם אסק לשם שם אתה, הינו שאתה מתעלם ממני כי שם אתה ברחוק מקום ממני. אבל 'ואציעה שאול הנך' בחינת מלא כל הארץ כבודו, כי דיקא למטה יכולין למצא אלקותו בהתגלות יותר אם ידרשוהו שם בבחינת הנך. וכמובן בדברי רבנו ז"ל במאמר כי מרחמם ינהגם בלקוטי תנינא סימן ז) כי למעלה שואלין איה מקום כבודו ולמטה אומרים מלא כל הארץ כבודו וכו', עין שם:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועל-כן עקר פדיון בכור הוא דיקא בבכור לאם, כי האם היא בחינת חוה אם כל חי שהוא בחינת שלא כסדר אשר משם נמשכין כל החטאים חס ושלום כשאין זוכין להחזיר בחינת חוה שלא כסדר לבחינת אדם כסדר. בבחינת הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי וזה בחינת בן חכם ישמח אב דיקא. ובן כסיל תוגת אמו דיקא, כי מבחינת אב שהוא בחינת אדם כסדר נמשך החכמה בחינת בן חכם ומבחינת אם חוה שלא כסדר משם אחיזת הכסילות שאחיזתם רק בבחינת שלא כסדר ועל-כן צריכין לראות להחזיר בחינת חוה שלא כסדר לבחינת כסדר. ועל-כן עקר פדיון בכור הוא בבכור לאם כדי להחזיר בחינת חוה אם כל חי, בחינת שלא כסדר לבחינת כסדר לבחינת חכמה. שזהו בחינת פדיון בכור שנותנין להכהן כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום