ליקוטי הלכות · חושן משפט א · חזקת מטלטלין ה · השלמה מאור הגנוז

כל מה שהוא ביד האדם הוא בחזקה שהוא שלו :

העתקת הקטע עם מראה המקום

כי איתא בסי' מ"ב שצריכין להאמין בחכמים אמתיים שכל דיבוריהם ומעשיהם אינם פשוטים אלא יש בהם רזין ועי"ז ממתיקין כל הדיינם כ"ש בזוה"ק מי שעובדוהי לאפשטא משכינתא לבושין דקדרינותא דפשטין ולאלבשא בלבושין דנהירין דרזין דאורייתא דאור רז איתקרייא וכו' כדין וראיתיה לזכור ברית עולם שזהו עיקר ביטול והמתקת כל הדינין ע,ש בסי' הנ"ל על פ' וירא בצר להם בשמעו את רנתם מ"ש בתחילה בענין הנגינה ואח"כ כתב שעי"ז שעושין לבוש נאה לצדיק ממתיקין הדינים וכן ע"י אמונת חכמים הנ"ל שמאמין שכל דיבוריהם ומעשיהם אינם פשוטים וכו'. והכלל כי הצדיק הוא בחי' קשת בחי' השכינה וכשעושה לו לבוש נאה וכן ע"י שמאמין בו שכל דבריו אינו פשוט אלא יש בהם רזין בזה מפשיט מהשכינה מבחי' קשת לבושין דקדרינותא שהם בחי' פשטין ומלבישין אותה בלבושין דנהירין שהם בחי' רזין שעי"ז נתעוררין רחמיו ית' לבטל כל הדינים מישראל בבחי' וראיתיה לזכור ברית עולם וכו' ע"ש. ומ"ש שם עוד שזהו בחי' התקיעות שסימנם קש,ת שהם בחי' תלת גוונין דקש"ת בחי' האבות. וזהו בחי' והיו שדי בצריך שין בחי' תלת אבהן י"ד הם בחי' י"ד אותיות של י"י אלקינו י"י שהם ר"ת אברהם יצחק יעקב שהם בחי' תלת גוונין דקש"ת שהם בחי' לבושין דנהירין הנ"ל שעי"ז וראיתיה וכו' בחי' ביטול כל הדינים מישראל וכו' ע"ש:

העתקת הקטע עם מראה המקום

כי בענין זה של אמונת חכמים הנ"ל תלוי קיום כל התורה כולה. כי א,א לזכות לקיום התורה ולהכיר את הבורא ית' כ"א ע"י אמונת חכמים שהם הצסיקים אמתיים שכבר שברו את יצרם לגמרי עד שזכו להשיג רזי עולם להבין ולהשיג את כל המעשה הנעשה תחת השמש. כי באמת כל העולם ומלואו מלאה רזין וסודת נוראות ונשגבות מאד. ואפי' מי שאינו צדיק רק הוא בר דעת אמתי ומאמין בהאמת יוכל להבין מרחוק נפלאות הבורא ונוראותיו שהם מלאים כל העולם. כי בכל הבריאה בכלליות ובפרטיות ובכל מה ש נעשה בכל יום בכולם יש חכמה עמוקה ונפלאה כ"ש כולם בחכמה עשית וכו' דהיינו חכמת התורה שהיא עיקר החכמה. נמצא שיש בכל דבר חכמות התורה הקדושה. והתורה מלאה רזין ורזין דרזין עד אין קץ. והיא מלובשת בכל הדברים שבעולם. ע"כ בוודאי בכל דבר שבעולם בכלל ובפרט יש בהם רזין נשגבין מאד מאד ועל זה התפלא דוד ואמר מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך וכתיב מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית וכו'. ועיקר הכוונה על חכמות התורה שמלאה רזין עילאין (לא כמו שטועים המחקרים שנאמר ח"ו על חכמותיהם כי באמת גם בתוך כל החמות יש פנימיות ופנימות דפנימיות וע"כ נקראים חכמותיהם אפי' מה שמשיגין לפעמים איזה אמת הכל נקרא חכמות חיצוניות כמו למשל כשמשיג בחכמתו שהעולם הוא כדורי או טבע האויר שמתפשט וברוח ע"י חום האש וכיוצא בזה אינו משיג כ"א הדבר כמו שהוא שנודע לו האמת שהאויר ברוח ומתפשט מפני האש ועי"ז עושה כמה כלים ותחבולות נפלאות אבל טעם הדבר מדוע הוטבע כך באויר, זה נעלם מכל החכמים מאד כי טעמי הטבע נעלם מכל החכמים וע"כ נקראים כח חכמתם חכמות החצוניות כי בפנימיות אין יודעין דבר. ומרוב טעותם הם רוצים להטעות את הבריות כאלו גם כל סודות הקבלה הקדושה כלולה בחכמותיהם החיצוניות המוטעת ע"פ רוב כידוע להם בעצמן שעדיין לא השיגו שום דבר בבירור כ"א חכמת ההנדסה והמספר כמובא במ"א וכאשר הם בעצמם מוכרחים להודות על זהאוי לטועים כאלה. ואין צריכין לסתור שטותים כאלה שהם כנגד אמונת ישראל). כי אנו מאמינים בפנימות התורה שבכל מצוה ובכל אות ואות מהתורה יש רזין ורזין דרזין נוראים ונשגבים עד אין קץ כ"ש לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד וכתיב פלאות עדותיך וכו' (ועיין במ"א מזה) וכתיב ארוכה מארץ מדה וכו'. ואפי' בכל הדברים שבעולם יש בהם רזין נפלאים כי כל דבר מקבל חיות מחכמת התורה שמלאה רזין כי הד' יסודות ארמ"ע שהם בחי' דצח,מ שהם כלל הבריאה הם בחי' ד' אותיות שם הוי' ב"ה בחי' טנת"א וכו'. ויש טעם נפלא וכמוס לכל דבר ודבר מפרטי הטבע כי באמת אין שום טבע כלל כי הטבע מתנהגת בחכמתו ית' בהשגחה נפלאה רק שהש"י העלים זאת מדעת הבריות בשביל הבחירה. כי עיקר הבחירה תלויה בזה מה שאין רואין ההשגחה באתגליא ויכול הטועה לטעות שיש טבע ח"ו. אבל אנו בני ישראל קדשנו במצוותיו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת ע"י משה רבינו ע"ה וע"י צדיקיו האמתיים שפרשו לנו התורה כפי קבלתינו מחכמי המשנה והתלמוד לידע ולהאמין שהכל בהשגחה פרטיית והקב"ה ברא את העולם ומנהיגו בכל עת בחכמה נפלאה בהשגחה פרטיית ע"י אותיות התורה הקדושה שבהם ברא ומנהיג הכל בנפלאותיו הנוראות וע"כ בכל דבר שבעולם בכלל ובפרט יש בו רזין עילאין אך מחמת שכל זה נעלם מהעולם מאד מחמת גשמיית עכירות מעשיהם שעי"ז נתעכר השכל ע"כ אין שום אדם יודע מה נעשה בעולם בכל עת. ע"כ העיקר הוא אמונת חכמים אמתיים שהם צדייק אמת ששברו את גופם לגמרי עד שזכו להשיג רזי עולם. עד שכל מעשיהם ודיבוריהם יש בהם רזין נפלאים ואינו פשוט כלל כי הם יודעים מה שעושים ומדברים לא כמו המון עם שעושים ומדברים ואינם יודעים כלל פנימיות מעשיהם ודיבוריהם עד היכן הדברים מגיעים. ע"כ ע"י שמאמינים בהם כנ"ל שכל דיבוריהם ומעשיהם אינו פשוט אלא יש בהם רזין עי"ז עיקר יחוד קוב"ה ושכינתיה שזה עיקר תיקון כל העולמות ומבטל כל הדינים כי בזה תלוי קיום כל התורה כי עי"ז מאמין שבכל הדברים שבעולם יש בהם רזין רק שאין אנו מבינים אותם מחמת גשמיות גופינו כי הלא זה הצדיק ששיבר את גופו יודע באמת מה שעושה ומדבר כי בכולם יש רזין כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וכל ההכחשות והגזילות שבמו"מ הכל נמשך מפגם א מונה הנ"ל כי אם היה מאמין שבכל דבר ישרזין בוודאי לא היה מכחיש את חבירו ולא היה עולה על דעתו לשלוח יד בממון וחפצים של חבירו כי בוודא יהש"י יודע מה שעושה שנתן לזה כ"כ חפצים ועשירות ולרש אין כל כי הכל ע"פ חכמתו האמיתית שיודע שהכל לטובתו הנצחית. ואיך יעלה על דעתו לשנות רצון הבורא ית' ויגע בממון חבירו שלא כדת התורה הנ"ל וכמו שכתוב בהתו' אחוי לן מא וכו' ובהתו' צוית צדק על מארז"ל מילחא כי סריא וכו' שבהממון והחפצים יש גוונין עילאין ומי שמסתכל על שורש הממון ששורשו גוונין עילאין בוודאי לא יתאוה לגשמיות הממון כלל מכ"ש שלא יגע בשל חבירו כלל (ע"ש בסי' כ"ג וכ"ה לק"א). נמצא שעיקר פגם המשא ומתן שמכחיש את חבירו הוא ע"י פגם האמונה הנ"ל שפוגם בגוונין הנ"ל בבחי' תלת גוונין דקשת שהם בחי' לבושין דנהירין דרזין דאורייתא וכנ"ל. וע"כ התיקון הוא שבועה שכל מקום שיש הכחשה צריכין שבועה כי השבועה בבחי' אבות בבחי' אשר נשבע לאבותיך בחי' ברית עולם. היינו כי ע"י השבועה בשם ה' ובהתורה הקדושה מעוררין הגוונין הנ"ל שהם בחי' אבות בחי' תלת גוונין דקשת שמאירין ע"י הברית והשבועה שנשבע הש"י לנח הצדיק. וע"י שמאירין גווני הקשת בחי' לבושין דנהירין דרזין הנ"ל שהוא בחי' אמונת חכמים הנ"ל עי"ז נתבטל ההכחשה שבממון כי ע"י הארת הגוונין עי"ז נתבטל חמדת הממון כנ"ל. וע"כ תקנו שהשבועה מגיע למי שהחפץ מוחזק בידו כי יד האדם הוא בחי' י"ד אותיות הנ"ל ש להג' שמות יי אלקינו יי כנ"ל (וכ"ש בשערי ציון בתיקון הנפש) שאלו הג' שמות הם ר"ת אברהם יצחק ויעקב בחי' הגוונין הנ"ל שנתעוררין ע"י השבועה כנ"ל וע"כ מי שהממון והחפץ בידו הוא בחזקתו ומגיע לו השבועה כי בבחי' י"ד שם בחי' הגוונין ששם בחי' השבועה שהיא בחי' ברית עולם בחינת ברית ושבועה שעי"ז מתבטל חמדת הממוחן ונתברר האמת ע"י התגלות הגוונין וכו' וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזהו בעצמו מ"ש שם אדמו"ר ז"ל שמי שעושה לבוש נאה לצדיק הוא ג"כ ממתיק הדינים על ידי שמפשיט מהצדיק שהוא בחי' השכינה לבושים גסים ומקולקלים ומלבישו בלבושין נאים שזהו בחי' הנ"ל שמפשיט מהשכינה לבושין דקדרינותא ומלבישה בלבושין דנהירין דרזין דאורייתא שעי"ז נתעוררין רחמיו ית' לזכור ברית עולם בבחי' וראיתיה וכו' כנ"ל כי עיקר תיקון כל העולמות הוא ע"י תיקן הלבושין ובשביל זה המצוה הראשונה שבכל יום הוא מצות ציצית שהוא תיקון הלבושין שכ"א מישראל עוסק בזה בכל יום בבקר בהתחלת עובדתו שבכל יום ויום וכן התינוק כל התחלת חינוכו במצות התורה הקדושה הוא מצות ציצית כי הכל תלוי בתיקון הלבושין כי כל הצמצומים הנ"ל שמצמצם הש"י אלקותו כדי שיוכלו הבריאים לקבל אורו יתב' הכל הואבחי' לבושין וכמו שקרא הזוה"ק הצמצום הראשון בשם לבוש כ"ש כההיא קמצא דלבושיה מיניה ובי'. וכן כל הצמצומים וכל העולמות שנתהוו על ידם כולם הם בחי' לבושין שע"י שצמצם והלביש אורו בלבושין אלו עי"ז יכולין לקבל ולינק מאורו הגדול בבחי' עוטה אור כשלמה וכו' וכ"ש עוז והדר לבושה וכו' וכתיב ה' מלך גאות לבש, לבש ה' עוז התאזר, שעי"ז שהלביש גאוותו וגדלו בלבושין אלו שהם העולמות שנתהוו ע"י צמצום אותיות התורה הקדושה עי"ז דייקא ה' מלך כי רק עי"ז נתגלה מלכותו ית' ועי"ז אף תכון תבל בל תמוט כי בלא זה לא היה קיום להעולם כלל כי ריבוי האור א"א לקבל כידוע. ומחמת שצמצם אורו ית' בלבושין כנ"ל עי"ז נתהוה כל הבחירה והנסיון של כל אדם שבזה תלויים כל העולמות כידוע וברור לכל שהכל נברא בשביל האדם שבו תלויים כל העולמות. והכל מחמת שהוא בעל בחירה ועיקר הבחירה מחמת בחי' הלבושין הנ"ל כי הש"י צמצם האור בלבושין לטובת העולם כדי שתוכל להתקיים ולינק מאורו כי ריבוי האור א"א לקבל כנ"ל. אבל מחמת שצמצם האור בלבושין אלו עי"ז נתעלם ונתכסה האור בכמה כיסויים ולבושים עד אין קץ עד שיכול הטועה לטעות כאלו חיצוניות הלבוש הוא עיקר ואין בו פנימיות כלל ח"ו וכ"ש בזוה"ק דטפשאי לא מסתכלין אלא בלבושין וכו'. ומי שטועה בזה ח"ו הוא כופר בכל התורה כולה ר"ל ומשם כל כח היצה"ר. כי עיקר היצה"ר נמשך בשרשו מכפירות שנמשכין מתוקף הדינים שנתהוו ע"י הצמצומים שתוכל העולם להתקיים כשמאמינים בהפנימיות וכנ"ל אבל כשאין מסתכלין כ"א על הלבוש חס ושלום מתגברין הדינים ומשם כל כח היהצ"ר. אבל הצדיקים והכשרים הנלוין אליהם מסתכלים רק על הפנימיות ומתיגעים בכמה יגיעות ועבודות עד שמשיגים מה שמשיגים בפנימיות הלבושים שהוא בחי' השגות חכמות התורה הקודשה ועדיין הם מאמינים שיש עוד פנימיות דפנימיות רזין דרזין עד אין קץ וכנ"ל. ואפי' מי שאינו יכול להשיג כלל זוכה ע"י התקרבותו להצדיק להאמין באמונהשלימה וחזקה כ"כ כאלו רואה בעיניו ממש שיש פנימיות נפלא ורזין עמוקין מאד מאד בכל דבר שבעולם, כי מי שיש לו מוח אמיתי בקדקדו ומסתכל על האמת לאמתו יכול להבין מרחוק מה גדלו מעשי ה' שנבראו הכל ע"י אותיות התורה הק' וכן עתה מתנהג הכל על ידם. ובכול יש נפלאות ורזין עד אין חקר ובפרט ריבוי השינויים הנעשים בכל עת בכל שנה ובכל חדש ובכל שבוע ובכל יום ובכל שעה שהכל נעשין ע"י הלבושין הנ"ל כ"ש בזוה"ק ולבושין דלביש ביומא דא לא לביש ביומא אוחרא ולבושין דלביש בצפרא לא לביש ברמשא ולבושין דלביש ביומא דשבתא לא לביש ביומי' דחול וכו' שעי"ז מתנהג העולם ונעשין השינויים הרבים בכל יום ובכל עת וכ"ש מזה בע"ח בתחליתו ומובא בדברינו כ"פ ע"ש. ועיקר הכל הוא הצדיק האמת שהש"י שוכן אתו כי הצדיקים הם מרכבות של מקום וע"כ הצדיק הוא בחי' השכינה כנ"ל והוא יודע ומבין את המעשה הנעשה בעולם וכל מי שמקורב אליו ומאמין בו כנ"ל שכל דבריו ומעשיו אינו פשוט אלא יש בהם רזין. הוא זוכה לאמונה שלימה להאמין שבכל הדברים שבעולם יש בהם רזין. רק שסתם בני אדם אינם יודעים מה הם עושים אבל הצדיק יודע. ע"כ כל דבוריו ומעשיו הוא עושה ומדבר ברזין עילאין ועי"ז מפשיט מהשכינהלבושין דקדרינותא וכו' וממתיק דינים. וזהו בעצמו מ"ש שם שע"י שעושה לבוש נאה להצדיק הוא ממתיק דינים כי היינו הך כי כל הלבושים גשמיים שבעולם שרשם נמשך מהלבושין הנ"ל שהם הצמצומים הנ"ל. וע"כ באמת הבגדים והלבושים של אדם הם גבוהים מאד כמובן ומבואר בדבריו ז"ל (בסי' כ"ט לק"א) כמה צריכין לכבד את הלבושים כי הם גבוהים מאד וכנ"ל. וע"כ הצדיק שכבר כפה והכריע בחירתו לטוב והעלה הכל לשרשו ע"כ לבושיו יקרים מאד מאד כי לבושיו הם בחי' לבושי השכינה כנ"ל וע"י שעושין לו לבוש נאה מפשיטין מהשכינה לבושין דקדרינותא ומלבישין יתה בלבושין דנהירין דרזין וכו' וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

נמצא שעיקר הבחירה נמשכת ע"י הלבושין שהם בחי' כתנות עור שעשה לאדה,ר אחר החטא שעי"ז הי' התחלת תקונו. וע"כ עיקר תאוות ממון שה העיקר שמבלה ימי האדם שטרוד כל ימיו בפרנסתו עד שיש שבאים לידי גזילות והכחשות ליגע ח"ו בממון חבירו ע"י ערמות ותחבולות הכל הוא ע"י פגם הלבושין הנ"ל. כי באמת מלובש בהממון גוונין עילאין מאד כנ"ל אך שנתעלם ונתכסה ונתלבש מאד מאד. כי גם התורה הקודשה היא בחי' לבושין כנד פנימיות התורה וגם הפנימיות הוא לבוש וכו' כי עצם אורו ית' סתום ונעלם מאד מאד. מכש"ש וכ"ש בדברים חיצונים שהם ממון וחפצים אע"פ שיש בהם גוונין עילאין אבל הם סתומים ונעלמים שם מאד מאד ע"י עוצם ריבוי הלבושים עד שאותיות התורה נתלבשו בלבושין גשמיים וחיצונים כאלו שהם הממון והחפצים. וכל הגזילות וההכחשות נמשכין עי"ז ע"י הכפירות שאינו מאמין בפנימיות שבאמת נעלם בהם אור גדול גוונין עילאין בוודאי לא הי' מתאוה לממון הגשמי מכ"ש שלא הי' בא לידי ערמה ומרמה ליגע בממון חבירו ח"ו וע"כ נקראים ע"פ רוב הגזילות ע"ש פגם הבגדים כ,ש (מלאכי ב׳:ט״ז) וכסה חמס על לבושו וכתיב (איוב כ״ד:ז׳) ערום ילינו בלי לבוש וכן הרבה. וזהו בחי' ובגד בוגדים בגדו (ישעיהו כ״ד:ט״ז) שנקראת הגזילה בשם בגד כי עיקר הגזילות והרמאות נמשכין מפגם הבגדים והלבושין כנ"ל. וע"כ מצות צדקה שהוא ההיפך מגזילות והוא עיקר תיקון תאוות ממון, נקראת כ"פ ע"ש תיקון הבגדים כ"ש (יחזקאל י״ח:ט״ז) וערום יכסה בגד וכתיב כי תראה ערום וכסיתו וכו' וכן הרבה. וזהו בחי' גודל מעלת המצוה של הלבשת ערומים והעיקר לעשות מלבוש נאה להצדיק או עכ"פ להכשרים הנלוים לצדיקי אמת כי עי"ז מתקן הלבושין הנ"ל שבהם תלויים תיקון כל העולמות כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וע"כ רוב תאוות ממון הוא בשביל הלבושים והבגדים. כאשר יכול כ"א להבין בעצמו שרוב יגיעות וטירדות הפרנסה הוא בשביל הבגדים והמלבושים של כבוד לו ולאשתו ולבניו ולבנותיו ובפרט בעת הנשואין שצריך להשיאם שכל ריבוי ההוצאה הוא על המלבושים והוא המטריד את רוב בני אדם בפרנסתם מחמת שכל אחד רודף אחר הכבוד ורוצה מלבושים גבוהים מערכו ועי"ז נעשה בע"ח ומכחיש ממון חבירו וכמו ששדמעתי מפיו הק' שהמלבושים מטרידין מאד את האדם כי אכילה ושתי' יכול האדם להתפרנס בהוצאה קלה אבל המלבוש מטריד מאד וכ"ש על פסוק ותתפשהו בבגדו שהס"א תופסת את האדם בבדו דייקא וכו' ע"ש בספר שיחות הר"ן. היינו כנ"ל כי עיקר פגם תאוות ממון שמכלה ימי האדם נמשך מפגם הלבושין כנ"ל ועיקרו מחמת חסרון אמונתו שאינו מאמין שבכל דבר יש פנימיות הרבה וכנ"ל וסומך על חכמתו וערמתו כאלו כבר השיג את כל החכמה ויודע איך למצוא להשיג ממון ע"י תחבולות וערמות האלו. כי אם היה שם לבו אל דבר ה' המלובש בכל דבר, והיה מאמין שהכל בהשגחה פרטיית ואע"פ שהאדם צריך לעשות איזה עסק בשביל פרנסה כ"ש וברכך ה' אלקי' בכל מעשה ידיך אעפ"כ אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים וכו' כי לא בכח יגבר איש וכו' וכמ"ש ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל וכו' ותרגומו ארי הוא יהיב לך עיטא וכו' כי הכל מאת הש,י לבד והעסק והסיבה בעצמה שעוסק בה צריך להשליך הכל על הש"י כ"ש גול על ה' מעשיך וכו' וכתיב השלך על ה' יהבך וכו' כי צריכין להאמין שבהסיבות והעסק בעצמו יש בהם רזין עמוקים מדוע הש"י מסבב שזה יתפרנס מסחורה זאת ובמקום זה וזה מסחורה אחרת, זה בחטים וזה בשעוה וזה בפשתן וכו' והכל מאת ה' ובכולם יש רזין נפלאים כי רק הוא ית' יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי ויודע לפרנס כ"א וא' כפי שורש נשמתו וכפי מעשיו וכפי גלגוליו וכו' שע"י כל זה צריך להתפרנס ע"י סחורות אלו אבל יש לו בחירה והעיקר הוא האמונה להאמין שכל תחבלותיו לא יועילו לו באל הש,י כ"ש אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו וכו'. וע"כ צריך לעסוק במו"מ באמונה ולעשות ע"פ התורה ולבלי לשכוח את הש"י ח"ו בשעת המו"מ מכ"ש וכ"ש שלא יתחכם בחכמות רעות ומרמות ליגע בממון חבירו ח"ו אפילו שוה פרוטה כי היא לא תצלח כ"ש לא יחרוך רמי' צידו:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועתה תראה נפלאות שבשביל זה התחיל התנא המסכתא בבא מציעא המדברת מדיני מו"מ והכחשות שבין אדם לחבירו (כי מס' ב"ק מדברת מדיני נזיקין וב"ב מדיני קרקעות. ועיקר דיני ממונות שבמו"מ מבואר במס' ב"מ) התחיל אותה בדין שנים אוחזין בטלית והוא פלא שהתחיל בדין שאינו שכיח כלל כאשר יבין כל אדם שאינו מצוי שיבואו שנים לב"ד ואחזין בטלית א' ומכחישין זא"ז. וע"כ באמת הפוסקים לא כתבו זה הדין בלשון זה כמבואר בה' חזקת מטלטלין בס' קל"ח ע"ש. אך התנא כתב הכל ע"פ סודות ורזין עמיקין מאד כידוע וע"כ התחיל בזה ורמז לנו שזה כלל כל ההכחשות והמרמות שבממון שבין אדם לחבירו שהכל נמשך מפגם הלבושין כנ"ל וע"כ בכוונה התחיל דיני ממונות בדין שנים אוחזין בטלית להורות לנו שכל ההכחשות כולם ע"י פגם הטלית והלבושין וכנ"ל. ועיקר הפגם מחמת שכ"א סומך על חכמתו כאלו יוכל להצליח ולמצוא ממון ע"י תאוותו ורוצה להמשיך כל הממון שבעולם לעצמו כי עיניו לא תשבע עושר (קהלת ד׳:ח׳) וכתיב ועיני האדם לא תשבענה (משלי כ״ז:כ׳). ע"כ נתעה כ"כ עד שהולך ותוקף בטליתו של חבירו ורוצה לגזול את חבירו בחכמתו המוטעת וערמימיות וזה בחי' זה אומר אני מצאתיה וזה אומר וכו'. מציאה ל' השגה כשרז"ל לענין השגת חכמת התורה יגעתי ומצאתי תאמין וכו' וכעין מ"ש ומצא כדי גאולתו וכו' ומצא את רעהו וכו' וכן הרבה שפירושו שהשיב ומצא את הדבר (ובל"א גיגרייכט) היינו שעיקר פגם תאוות ממון שבא לידי עון כזה לאחוז בשל חבירו ולהכחישו הכל מחמת פגם הלבושין הנ"ל עד שטעה בעצמו כאלו מצא להשיג את החכמה כאלו ח"ו אין שום חכמה למעלה משטות חכמתו שרוצחה להשיג ממון ע"י הכחשה ומרמה כזאת. ואיש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת כי היא לא תצליח כי אלקים שופט זה ישפיל וכו' ומה הועיל רמאי ברמאותי'. וזה שרמז לנו התנא שכלל את כל ההכחשות שבעולם בתחלת המס' בשם זה אומר אני מצאתי את הטלית והלבוש, כאלו מצא והשיג את הלבוש שהוא הממון והחפץ שבאמת הוא לבוש חיצון דחיצון אשר אם היה שת לבו להסתכל על פנימיות שיש שם בוודאי לא היה נוגע בממון חבירו כנ"ל. אבל הוא חכם בעיינו ואינו רוצה לסמוך על אמונה ונתעה בחכמתו המוטעת עד שרוצה לרמות הבריות ולאחוז במה שאינו שלו. ע"כ התיקון לזה ה ישבע וזה ישבע כי ע"י השבועה נתגלין הגוונין עילאין שעי"ז יודה על האמת ויתתקן הכל וכנ"ל.:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וע"כ קרח שחלק על משה הי' כל פגמו ע"י פגם הטלית כי הלבישם טליתים שכולם תכלת וכו' כשרז"ל. כי כל כפירותיו הי' שלא הי' מאמין במשה רבינו בחי' הצדיק האמת שכל דבריו ומעשיו עאינם פשוטים אלא יש בהם רזין מכ"שמשה בעצמו שנתן לנו התורה הק' שכולה מליאה רזין עילאין וכו'. וקרח כפר כאלו אין במצות ציצית שהם תקון הלבושים שום סוד ופנימיות רק משה רוצה לשנות מלבושיהם בשביל אות וסימן לכבוד כדרך הטעמים של שטות והבל ושקר שנותנין המחקרים למצות ציצית ולשארי מצוות הק'. ע"כ אמר שהוא ילבישם בלבושים נאים ומסומנים יותר שהם טליתות שכולם תכלת כי קרח סמך על חכמתו ולא האמין בפנימיות שבהלבושין כאלו חיצונית הלבוש הוא עיקר שמשם כל הכפירות והפגמים כי התקנא בלבושי כבוד של אהרן הכהן כשרז"ל שאמר על אהרן שקישטו ככלה וכו'. כי רוב הקנאה של בני אדם זה בזה הוא בענין המלבושי כבוד וכנ"ל, ועי"ז בא לידי כפירות כאילו ע"י שחלק על משה ואהרן שהם בחי' צדיקי אמת ולא האמין בהם שהם מלאים רזין בכל מעשיהם ודיבוריהם ותנועותיהם, ועי"ז ירד לשאול תחתיות ע"י תוקף הדינים הקשים שהתגברו עליו שכל המתקתם ע"י אמונת חכמים כנ"ל ומאחר שפגם באמונה כ"כ ע"כ נתהפך עליו הגלגל והתגברו עליו תוקף הדינים הקשים כ"כ כי עיקר המתקת הדינים ע"י אמונת חכמים כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

חזקת קרקעות ה :

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחי' חזקת קרקעות שהוא בשלשה שנים כי שלשה שני חזקה הם כנגד בחי' תלת גוונין הנ"ל המאירין ע"י שלימות האמונה שהוא אמונת חכמים. כי כששנים מכחישין זא"ז במטלטלין או בקרקעות זה שהאמת אתו הוא בבחי' אמונה כי הבריו כנים ונאמנים ושכנגדו המכחיש האמת הוא בבחי' פגם אמונה כי אמונהואמת הם בחי' אחת כ"ש במ"א וע"כ כשהכחשה במטלטלין מעמידין הדבר ביד מי שהוא בידו. כי היד היא בבחי' תלת גוונין הנ"ל המאירין ע"י אמונה. וע"כ הוא נאמן בשבועה שהוא בחי' התגלות הגוונין וכנ"ל. אבל בקרקעות שאינם נתפסים ביד ע"כ אין לו חזקה כ"א בשבל שנים כנגד תלת גוונין הנ"ל כי בכל שנה ושנה מאירין הגוונין מחדש. כי בכל שנה יש ר"ה שאז עירק הארת הגוונין ע"י תקיעת שופר כ"ש שם בהתורה הנ"ל שזהו בחי' תקיעת שופר כ"ש שם בהתורה הנ"ל שזהו בחי' תקיעת שופר שתוקעין ג' קולות שסימנם קשת שהם בחי' תלת גוונין קדשת וכו' ע"ש. כי התלת גוונין הם בחי' חסד ודין ורחמים כידוע שזהו שורש כל העולמות כידוע. ובר"ה שאז נברא העולם כי זה היום תחלת מעשיך אז כל עבודתינו לעורר ולהא יר הגוונין הנ"ל כדי להמתיק עי"ז כל הדינים כ"ש שם בהתורה הנ"ל. וע"כ נוסעין לצדיקים על ר"ה. כי עיקר תיקון זה נמשך ע"י אמונת חכמים ע"י שמאמין שהם מלאים רזין בכל תנועותיהם ומעשיהם ודיבוריהם שזה צריכין ביותר בר"ה שאז נברא האדם שעיקרו נברא בשביל זה כדי שהוא יפרסם ויודיע אלוקותו ע"י שישיג ויכוין נפלאות נוראות רזי חכמתו ית' שבכל הבריאה בכלליו ובפרטיו ושהכל נברא בשבילו כדי שהוא יתנהג בכל דבר כפי הצריך לתיקונו כפי הרזין והסודות שיש בכל דבר. אבל אין זוכה לזה כ"א הצדיק האמת ואנחנו צריכין להתקרב להם ולהאמין בהם ולהתנהג בכל מעשינו כפי אשר הם מצווים אותנו כ"ש לא תסור מן הדבר וכו' נמצא שבכל ר"ה נתעורר מחדש הארת הגוונין הנ"ל ע"כ כשהקרקע בידו שלש שנים שכבר עברו עליו שלשה ראשי שנים ע"כ הוא בחזקתו ויש לו נאמנות שהקרקע שלו כי קיום כל דבר הוא ע"י הגוונין הנ"ל שהם שורש הבריאה ומארח שברשותו היתה הקרקע כל הג' שנים שהם כנגד תלת גוונין ע"כ מאמינים לו כי האמונההיא בבחי' הארת הגוונין כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

כי השדה והקרקע של איש הישראלי זה שהוא שלו באמתהוא בבחי' א,י כי בכל מקום שישראל מחזקי הוא בחי' א"י כ"ש אדמו"ר ז"ל במ"א בהתו' חדי ר"ש. כי ישראל ממשיכין קדסושת א"י גם לחו"ל לכל המקומות שיושבים שם וע"כ תקנו רז"ל כמה מצות התלויות בארץ גם בחו"ל כדי להמשיך קדושת א"י גם לחו"ל, וזה שרוצה לערער על הקרקע בשקר הוא בחי' מערער על א"י כי אמת הוא סטרא דקדושה בחי' א"י ושקר הוא סטרא אחרא סטרא דמסאבותא הנאחזת בחו"ל וא"י מקודשת בי' קדושות ע"כ צריכין ג' שני חזקה זה בחי' תלת כלולין מתלת כי בכל שנה מאירין בר"ה השלש גוונין ע"י הג' קולות של שופר וע"כ בג' שנים הוא תלת כלול מתלתת והכלליות של הכל עולה עשר בחי' העשר קדושות של א"י וכנ"ל שהם כנגד עשר אצבעות כידוע. וע"כ במטלטלין כשמוחזק בידיו שהם בחי' עשר אצבעות הוא בחזקת שהוא שלו שמאמינים לו שדבריו אמתיים שזהו בחי' קדושת א"י כנ"ל אבל בקרקע אין מאמינים לו כ"א בחזקת ג' שנים כנגד תלת גוונין הנ"ל שכ"א כלול משלש שעי"ז נמשכים כל העשר קדושות של א"י וכו' וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וכל זה הוא בחי' ר"ה כי כל עבודתינו בר"ה הוא לגלות ולהאיר ולהמשיך עלינו קדושת א"י שהוא נחלתנו ומקור קדושתינו כמו שמתחננים וצועקים כל ישרא לקודם תקיעת שופר יבחר לנו את נחלתינו וכו' וכמו שמבקשים בברכת שופרות תקע בשופר גדול לחירותינו וכו' שיקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ לארצינו וכ"ש והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים וכו' והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים. כי עיקר קדושת איש הישראלי הוא בא"י שיש לכל אחד וא' מישראל חלק שם וכפי מה שמקדש ומטהר עצמו כן ממשיך עליו קדושת א"י וכן זוכה להחזיק ולכבוש חלק מא"י וכן להיפך ח"ו כפי חטאיו ופגמיו כן פוגם בקדושת א"י וכן נתרחק משם כ"ש ופני חטאינו גלינו מארצינו וכו'. כי עיקר התגלות מלכותו ית' שיתגלה ע"י מלכות משיח שיבא ב"ב הוא בא"י וירושלים ומשם התחיל בריאת העולם ומשם כל התגלות אלקותו בעולם כ"ש כי מציון מכלל יופי אלקים הופיע ועל זה מתפללין בר"ה שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד וכו'. אבל לכבוש א"י א"א כ"א ע"י צדיקי אמת וע"כ נוסעין על ר"ה לצדיקים כי צדיקים ירשו ארץ והעיקר ע"י אמונת חכמים הנ"ל שמאמין שכל דבריהם וכו' יש בהם רזין שעי"ז נתגלה שכל הבריאה מליאה רזין עמיקין וכנ"ל שזה נתגלה בא"י ששם כל הקדושות וכל ההתגלות אלקות בחי' מציון מכלל יופי אלקים הופיע וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ואע"פ שאנו צועקין ומתחננים כ"כ שנים לשוב לא"י ועדיין אנו רחוקים משם אעפ"כ אין שום תפילה וצעקה נאבדת אפי' של הפחות שבפחותים כי בכל צעקה ותפילה כובשין איזה חלק או נקודה מא,י עד שבעתה יחישנה שיתקבצו כל הנקודות שכבשנו בתפילותינו ונשוב לא,י וכעין מ"ש אדמו"ר ז,ל על מאמר רבב"ח כד חם גביה אתהפיך וכו' (סי' ב' ל"א). ואפי' מי שהוא פגום מאד ואין לו כח בצעקתו ותפילתו לכבוש איזה נקודה וחלק מא"י אעפ"כ צעקתו פועל הרבה כי צעקתו שצועק ומתפלל לשוב לארצינו היא בבחי' מחאה המבואר בדין חזקת קרקעות שכל זמן שהוא מוחה אין חזקת המחזיק מועלת כלום. ע"כ אע"פ שהם גזלו מאתנו א"י שהוא ארצינו ונחלתינו ואין בנו כח להוציאה מאתם מחמת פגם מעשינו הרעים אעפ"כ מתפללים וצועקים בכל פעם וביותר בר"ה שא"י הוא שלנו כי היא נחלתינו ובזה אנו עושים בחי' מחאה להס"א שלא יטעו שא"י תשאר כבושה בידם ח"ו כי אין חזקתם חזקה כלל כי אנו מוחים בהם ע"י שאנו צועקים ומפרסמין בכל פעם ובפרט בר"ה לכל דרי מעלה ומטה שא"י הוא שלנו מאבותינו וסוף כל סוף נוציחא אותה מידם:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ומזה יכול כל אדם להבין רמזים לעצמו להתחזק בכל פעם בתפילה ותחנונים וצעקה להש"י יהי' איך שיהי' אפי' אם יעבור עליו מה כי אפי' אם רואה שאינו פועל ח"ו בתפילתו אדרבא הרע מתגבר עליו ביותר אעפ"כ ידע ויאמין שפועל הרבה בתפילתו וצעקתו כי עכ"פ תפילתו וצעקתו הוא בחי' מחאה הנ"ל. כי כבר מבואר שקדושת של כ"א מישראל הוא בחי' א"י וכשהרע מתגבר על האדם בתאוות רעות ומדות רעות זה בחי' שרוצה לגרשו ח"ו מהסתפח בנחלת ה' שהוא א"י וכל מה שחותר לשוב לקדושתו אין מניחין אותו מעוצם ההתנגדות שמתגרין בו והוא אינו מתגבר כראוי נגדם. ע"כ כשמתגבר אעפ"כ בתפילה וצעקה להש"י אז לא יוכלו לגרשו ולכבוש חלקו בא"י ח"ו בשום אופן כי תפילתו וצעקתו בנחלתו בשום אופן כי אין חזקה מועלת כשיש מחאה נגדו וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחי' מלכיות וזכרונות ושופרות וזה בחי' שירת האזינו שהוא לעד כי לא תשכח מפי זרעו אפי' בתוקף ההסתרה שבתוך הסתרה כ"ש ואנכי הסתר אסתיר פני מהם וכו' וענתה השירה הזאת לפניו לעד וכו'. כי כלל השירה הזאת הוא להזכיר ולהודיע את כל מעשה ה' אשר עשה עמנו ואשר הוא עתיד לעשות עמנו נפלאות ונוראות עד שסוף כל סוף יגמור כרצונו להחזיר לנו א"י עם כל הקדושות ותפארת הגוונין המאירין שם כמו שהתחיל בהנחל עליון גוים וכו' יצב גבולות עמים למספר בני ישראל כי חלק ה' עמו וכו' ירכיבהו על במתי ארץ וכו' דהיינו ארץ ישרא לוכן הולך וסוב כל סיפור השירה הנוראה הזאת את כל אשר עבר ואת כל אשר יעבור על ישראל בכל העתיךם שיעברו עליהם עד שסיים שסוף כל סוף וכפר אדמתו עמו שהש"י ירצה אדמתו ועמו כי הם בחי' אחת. וכל זה יגמור הש"י ע"י הצדיקי אמת שדבריהם ומעשיהם מלאים רזין שכולם כלולים במשה שהודיע מקודם ריבוי ההסתרות שיהיו הסתרות בתוך הסתרות עד שיהי' קשה למצורא האמת לאמתו אבל אעפ"כ יגמרו הצדיקי אמת בחי' משה את שלהם ויודיעו אלקותו בעולם כ"ש שם ראו עתה כי אני אני הוא אני אמית ואחיה וכו' ואין מידי מציל. וזה שהתחיל האזינו השמים ואדברה לומר דעו כי דברי אינם פשוטים כי הם עמוקים מאד מאד והם מלאים רזין עמוקין עד אשר אני קורא את השמים שהם כלליות הדרי מעלה שיאזינו מה שאדבר מכ"ש ותשמע הארץ אמרי פי, שצריכין כל באי עולם שבארץ הזאת לשמוע ולהבין היטב אמרי פי כי יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי וכו' היינו שדברי אינם פשוטים רק הם כמטר וכטל שנראים שהם מים ולחלוחית פשוט אבל באמת יש בהם כחות נפלאים ונוראים כי הם מגדלים כל יני צמחים ועשבים שונים לאין מספר וכמו שאמר שם כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב וכו' כמו כן הם דברי כי אע"פ שנראים כפשוטים אבל הם עמוקים מאד ומלאים רזין ויש בהם כח לגדל ולחזק את כל אחד וא' ולהצמיח אותו עד שיתפאר וישתעשע הש"י עם כל א' וא' בהתפארות ושעשועים נפלאים. כי שם ה' אקרא. היינו דעו והאמינו שכל מה שאני מדבר ומוציא מפי בכולם שם ה' אקרא שכל דברי ושיחותי הם רק לקרות שם ה' לגדל ולקדש שמו בעולם וע"כ אתם הבו גודל לאלקינו כי ע"י שתאמינו בכל זה עי"ז תתנו גודל לאלקינו שתבינו ממני גדולתו ונוראתו ית' לעד. כי ע"י צדיקי אמת ע"י חדושי תורתם הק' וע"י שיחותם הנפלאות יכולים להבין גדולות ה' כמבואר במ"א וכמובן כ"ז לכל הזוכים להתקרב אליהם. כי הצור תמים פעלו וכו' ובוודאי פעל ועשה ויצר וברא הכל בחכמה נפלאה כ"ש כולם בחכמה עשית והכל נברא בשביל הצדיקים העושים רצונו שהם יודעים רזי עולם עד שכל מעשיהם ודבוריהם מלאים רזין ועל ידם יכולים להבין גדולת ה' וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

(מהדורא תנינא):

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחי' ד' מינים שעיקר ההידור הוא בהאתרוג שהואפרי עץ הדר אבל אין מברכין כ"א על הלולב. כי הלולב שהוא כפת תמרים זה בחיט' הצדיק בעצמו כמובא בחי' צדיק כתמר יפרח, והוא מקשר אליו ענף עץ עבות שהם בחי' תלת אבהן שהם בחי' שורש וכלל שאר כל הצדיקים, וערבי נחל שהם בחי' פושעי ישראל כמובא, ועי"ז הוא מאיר בהאתרוג שהואמלכות דקדושה שהוא התגלות אלקותו ית' בחי' כבוד הדר מלכותו שמתגלה ע"י תלמידיו הכשרים ע"י תורתו ושיחותיו הק' שמאיר בהם. וע"כ עיקר ההידור הוא בהאתרוג כי הצדיק בעצמו אין לנו בו שום תפיסא כלל רק משיחותיו הק' ותורתו הק' הוא מוריד עצמו אלינו בכמה מיני השתלשלות, עי"ז מבינין שראוי להאמין בו שעי"ז נתחזק האמונה הק' בהש"י ותורתו הק'. כי בכל דור ודור עיקר האמונה נמשכת ע"י הצדיק האמת הגדול במעלה, וע"כ בהלולב אין לוקחין עיקר הפרי כ"א העילן שהוא הלולב שהוא כפת תמרים כי בהצדיק בעצמו בחי' צדיק כתמר יפרח אין לנו בו שום תפיסא רק כל הארתו בהעלם הוא ע"י העלין והלולבין שהם בחי' שיחת חולין כשדרז"ל ע"פ ועליהו לא יבול שאפי' שיחת חולין של ת"ח צריכין לימוד, היינו כנ"ל כי כל דיבוריו ומעשיו הנראין כפשוט יש בהם רזין וגם אפי' התורה שהוא מגלה נחשבת ג,כ בערך קדושת השגת הצדיק בעמו בפנימיותו בבחי' עלין ולולבין שאצל הפרי. כי פנימיות עצם השגתו גבוה ומרומם ונעלה מאד מאתנו וכמ וששמעתי מפיו הק'. ודייקא ע"י בחי' לולב שהוא בחי' עלין אצלו בחי' שיחות בחי' כי עדותך שיחה לי עי"ז מקשר עליונים ותחתונים כנ"ל עד שמאיר בהעולם כבוד הדר מלכותו שהוא בחי' הידור האתרוג שהוא בחי' מלכות כידוע. וזה בחי' משארז"ל פרי עץ הדר זה אתרוג הדר באילנו משנה לשנה זה בחי' התלמידים הכשרים שהם בבחי' יהושע בחי' יוהשע בן נון נער לא ימוש מתוך האהל ולכאורה אינו מובן כי הלא הי' צריך לאכול ולשתות ולעשות צרכי הגוף בוודאי מכ"ש בדורות אלו איך אפשר לקיים זאת והלא התורה היא בכל אדם ובכל זמן. אך ע"י אמונת חכמים בבחי' הנ"ל שמאמין שכל דברי רבו ומעשיו הם מלאים רזין עי"ז אפי' בעת שאינו אצל רבו אינו מש מתוך אהלו והוא תמיד בבחי' לא ימוש מתוך האהל וזה בחי' אתרוג הדר באילנו משנה לשנה שדר באילנו שהוא בחי' רבו בחי' אילנא רבא ויקירא שמשם כל גידולו וצמיחתו הוא דר בו תמיד משנה לשנה בחי' לא ימוש מתוך האהל הנ"ל וכל זה ע"י אמונת חכמים הנ"ל שיודע ומאמין שכל דבריו ותנועותיו הם מלאים רזין שעי"ז בכל מה שמתנהג עצמו מוצא בו דברי רבו ורמזיו כ"ש בסי' (קפ"ו לק"א) על ענין החסידים הכשרים שבמדינות קיר"ה ע"ש וכ"ש מזה בס' ח"מ בהמעשה של הצדיק ר' מרדכי זצ"ל, ועי"ז הוא תמיד מקושר לרבו בבחי' הדר באילנו משנה לשנה וזה עיקר ההידור בחי' פרי עץ הדר שהוא בחי' כבוד הדר מלכותו כי ע"י תלמידים כשרים כאלו נתגלה הדר כבוד מלכותו ית' לכל באי עולם וזה בחי' למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחי' בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. בראשית בחוכמתא ובוודאי נעלם בחכמתו ית' רזין עילאין בכלל וברפט בכל פרטי הבראיה בכל אבר ואבר של כל בעל חי ובכל עשב ועשב ובכל פרט ופרט. אבל והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום בחי' ד' מלכיות כשדרז"ל שהם יונקים מחכמות נפולות שמהם כל החכמות חיצוניות של העולם הן של המחקרים והפלוסופים הן חכמות של שטות ושקר של שאר העולם ומשם כל הגליות שבאו עי"ז כידוע וכמבואר במ"א (סי' מ"א). ועיקר הוא ע"י החשך שעל פני תהום שמרמז על הגלות הארוך הזה הנקרא תהום כ"ש במדרשים כי עכשיו נתפשטו חכמות רעות הנ"ל מאד והם בחי' תהום ממש כנ"ל. וע"י כל זה ע"י בחי' תהו ובהו וחשך וכו' הנ"ל עי"ז נסתר ונעלם מאד מאד כל הרמזים ורזין עילאין המאירין בכל הבריאה בכלל ובפרט. אבל ורוח אלקים דא רוחו של משיח שהם בחי' צדיקי אמת בחי' משה משיח כ"ש כמה פעמים מרחפת על פני המים דא אנפי אורייתא, עי"ז ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. אור דא רז כ,ש בתיקונים כי ע"י צדיקים אלו נתגלין ומאירן רזין בכל פרטי הבריאה שעי"ז כל תיקון הבריאה שעומדת על אמונה כשרז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת וכו':

העתקת הקטע עם מראה המקום

כלל הדבר כי עיקר עובדתינו תמיד בפרט בר"ה ויו"כ וכל חודש תשרי ירח האתנים הוא להמתיק הדיינם כידוע. ועיקר המתקת הדינים נעשה עי בחי' וראיתיה לזכור ברית עולם הנזכר במאמר הזוהר הנ"ל שהוא על ידי מי שעובדוהי לאפשטא משכינתא לבושין דקדרינותא דפשטין ולאלביש יתה בלבושין דנהירין דרזין וכו' כנ"ל. וזה נעשה ע"י כל בחי' המבוארים במאמר הנ"ל שהם ע"י שמנגן אותיות התפילה וקול הניגון בזכות ובבהירות וכו' וע"י שעושין לבוש נאה להצדיק וע"י אמונת חכמים שמאמין שכל דבריהם ומעשיהם אינו פשוט אלא יש בהם רזין וכו' וכל זה הוא בחי' התקיעות כמבואר כל זה לעיל, וכל התיקונים הנ"ל אנו עוסקים בהם בר"ה ובכל חודש תשרי שאז עיקר המתקת הידינם מכל השנה הבאה עלינו לטובה וכנ"ל. וזה בחי' תיקון הברית בחי' תיקון חטא אדה,ר שנברא ביום זה בר"ה. ופגם בברית כמובא שאנו צריכין לתקן זאת בר"ה.ו העאיקר ע"י התקיעות ע"י הר"ע טרמוטי' כמובא. וכן צריך כ"א לתקן פגמים שלו שנעשים ע"י השחתת זרע ח"ו שהואבחי' פגם המבול כשרז"ל. וזה שאנו מתחילין הפסוקים של ברכת זכרונות בזה בענין נח שניצול מהמבול כ"ש וגם את נח באהבה זכרת ותפקדהו וכו' כי זה הפסוק הנ"ל וראיתיה לזכור ברית עולם נאמר לנח לענין תיקון חטא המבול כש"ש בפרשת הקשת והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם שעי"ז לא יהי' עוד מבול לשחת וכו'. ע"כ בר"ה שאז הי' התחלת הפגם של אהד"ר, והוא ראשון לתשובה ועיקר התשובה הוא על פגם הברית שהוא עיקר ויסוד הכל כידוע ע"כ אנו עוסקין אז בכל התיקונים הנ"ל שעל ידם זוכין לבחי' וראיתיה לזכרו וכו'. וזה בחי' ריבוי הנגונים הנפלאים של ימי ר"ה ויוה"כ שכל ישראל עוסקין בהם בתפילות, שמנגנין התפילות הקדושים והפיוטים בנגונים מתוקים ונוראים וכל זה כדי לזכות לבחי' וראיתיה לזכור וכו' כ,ש בתחילת התורה הנ"ל מי שמנגן אותיות התפילה וכו'. וע"כ באמת צריכין לחזור ולהדר מאד אחר חזן וש"ץ שיהי איש כשר וישר וקולו נעים כ"ש בש"ע כי כל המתקת הדינים על ידו כנ"ל. וזה בחי' ריבוי הצעקות והקולות הנוראות שצועקין כל ישראל בימים האלו, הכל כדי לעורר קול הנגינה הנ"ל שהוא בחי' תיקון הקשת לזכות שיהיה הקול בזכות ובבהירות כדי להמתיק הדינים בבחי' וראיתיה הנ"ל. כי מחמת שרוב בני אדם אינם זוכים שיהיה קול נגינתם בזכות ובבהירות מריבוי פגמיו וכאשר יודע כ"א בנפשו, ע"כ צריכין לצעוק הרבה מן הלב בקולות רבים אדירים עד שיעורר רחמי הש"י שיסתכל על פנימיות דפנימיות הקולות שנעלם בהם טוב הרבה בחי' קול זך ובהיר ועי"ז ירחם עליו וימתיק ממנו הידינם וכנ"ל. וזה בחי' ממעמקים קראתיך ה' שאומרים בר"ה ועשי"ת, שאומרים לפניו ית' אע"פ שאין קולינו עולה יפה אעפ"כ בעמקי עמקות הקול היוצא מעומק הלב בוודאי הקול צח וזך כי בפנימיות דפנימיות כ"א מישראל זך וצח בעיניו ית' מאד אפילו הפגום והמלוכלך במעשיו מאד. כי בכל אחד מישראל יש נקודות טובות ירות וזכות מאד כידוע. וזהו ה' שמעה בקולי תהינה אזניך קשובות לקול תחנוני היינו שאנו מבקשים שאע"פ שאין אנו זכאים אעפ"כ ישמע בקולנו ויקשיב אזניו לקול תחנונינו כי צריך כביכול לשמוע ולהקשיב אזניו היטב לקולינו כדי שיברר משם קול זך וצח מעמקי עמקים כדי להמתיק דינים וכנ"ל. וזה בחי' וישמע אלקים את נאקתם ויזכור אלקים את בריתו את אברהם וכו', היינו שבמצרים שהיו ישראל משוקעים במ"ט ש"ט שבוודאי לא היה קולם זך כראוי, אעפ"כ ע"י ריבוי הצעקות שצעקו אז כ"ש שם ויצעקו בני ישרא לאל ה' על ידי זה וישמע אלקים את נאקתם ויזכור אלקים את בריתו את אברהם את יצחק וכו' שהוא זכות אבות שהוא בחי' וראיתיה לזכור ברית וכו' הנ"ל שזוכין לזה ע"י קול נגינה כשהוא בזכות ובבהירות. אבל במצרים שלא זכו עדיין לקול כזה עוררו רחמי הש"י ע"י ריבוי הצעקות עד ששמע אלקים את נאקתם ויזכור את בריתו את אברהם וכו' דהיינו זכות אבות שהוא בחי' וראיתיה הנ"ל וכנ"ל. וכן הוא בכל זמן בפרט בר"ה ויו"כ וימים נוראים שמחמת שאנו יודעין שאין קולינו זך וצח, צריכין לצעוק בקולות הרבה עד שישמע ה' ויבחר משם קול נעים וזך להמתיק כל הדינים מעלינו. וזהו בחי' מה שאומרים העולם שיכולין לבא לקול נגינה נאה ע"י צעקה והרמת קול הרבה כמו שנוהגין המנגנים שקורין בל"א (ער רייסט זיך אויס אה קול) וכמו שהוא בגשמיות כן הוא ברוחניות שאפי' מ ישהוא פגום מאד ואין קולו זך וצח כלל יכול לבא לקול זך ובהיר ע"י ריבוי צעקות בקולות הרבה עד שירחם עליו הש"י וימתיק מעליו הדינים ע"י בחי' וראיתיה הנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחי' הקיטול שלובשין המתפללין והתוקעים בימים הנוראים. כי הקיטול הוא בגד לבן שהוא בחי' לבושין דנהירין הנ"ל, כי הש,ץ והתוקע הוא בבחי' צדיק כי צריך להיות המובחר מתוך הקהל וע"כ לובשים בגדים לבנים שהוא הקיטול כי לבן מקבל כל הגוונין ועי"ז ממשיכין בחי' לבושין דנהירין הנזכרים בתורה הנ"ל שעי"ז המתקת הדינים וכ"ש שם. ועיקר המתקת הדינים הוא ע"י אמונת חכמים בבחי' הנ"ל שמאמין שכל דיבוריהם ומעשיהם אינם פשוט אלא יש בםה רזין וכו'. וע"כ צריכין לנסוע לצדיקים על ר"ה כי עיקר המתקת הדינים על ידיהם וכמבואר כבר לעיל מזה:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחי' בגדים לבנים של יוה"כ שהכל לובשין בגדים לבנים בחי' לבושי' כתלג חוור ללבן עונות ישראל בחי' בגדים לבנים של הכהן גדול ביום כפור שעל ידם עיקר הסליחה על העוונות שגרמו לבושין דקדרינותא בחי' לבשו שמים קדרות ושק וכו'. כי בגדים לבנים שמקבלים כל מיני גוונין מתקנים כל זה ע"י העבודה של יו"כ. וזה בחי' יקרה היא מפנינים שדרז"ל שהת"ח יקר יותר מכה"ג שנכנס לפני ולפנים ומחמת זה ממזר ת"ח קודם לכה"ג עם הארץ. ועיקר ת"ח הוא ע"י אמונת חכמים בבחי' הנ"ל ויש בזה הרבה לדבר:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועיקר כל זה נעשה בר"ה שהוא התחלת השנה ואז דייקא צריכים ביותר ליסע לצדיקים ולהתקרב אליהם ולהאמין שכל מעשיהם ודיבוריהם יש בהם רזין כי זה היום תחילת מעשיך וכל מעשהו באמונה וכתיב כולם בחכמה עשית ובאמת הכל א' כי החכמה מ קבלים ע"י אמונה דייקא כ"ש במ"א כ"ש וארשתיך לי באמונה וידעת את ה' (וכ"ש עוד ויהי' ידיו אמונה בסי' צ"א). וזה בחי' התקיעות כנ"ל בחי' עורו ישנים מתרדמתכם וכו' שאל תטעו כאלו העולם ישן והכל בפשיטות ע"פ טבע ח"ו. שזהו בחי'שינה סטרא דמותא כי הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל כי באמת כולם בחכמה עשית ומאד עמקו מחשבותיך. וכן מנהיג העולם בכל עת בחכמה נפלאה ויהיב חכמתא וסכלנותא למביני מדע שהם הצדיקי אמת שלהם נתגלו כל הרזין שכל מעשיהם ודיבוריהם יש בהם רזין ועל ידם יכולין להבין גדולת ה' מי שבוחר באמת להבין ולהשכיל שכל העולם ומלואו מלא רזין עמיקין בכלל וברפט בכל עת ועת וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וע"י כל זה מתקנין הלבושין בחי' לבושין דנהירין וכו' וכנ"ל. וזה בחי' תיקון חטא אדה"ר הנ"ל וכן תיקון פגם הברית של כ"א וא' שגורם נשמות ערטילאין כמובא כי מתתקנין ע"י הלבושין דנהירין שממשיכין ע"י בחי' הנ"ל והעיקר בר"ה על ידי אמונת חכמים בבחי' הנ"ל כנ"ל. כי עיקר תיקון הברית ע"י הצדיקי אמת שמלאים רזין כשזוכה להאמין בהם בשלימות שעי"ז יוכל להמשיך לבושין לתוך נשמות ערטילאין הנ"ל שגרם ע"י חטאיו כי כל מה שהצדיק האמת עושה ומדבר הכל בשביל תקון הנשמות הנ"ל שבזה עוסק ביותק (כמובא במ"א) וא"א לבאר כל זה כי יש בזה נסתרות הרבה.אך כלל הדבר שעיקר התיקון ע"י אמונה בשלימות בהצדיקי אמת בבחי' הנ"ל וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וגמר התיקון שהתחיל בר"ה הוא בש"ע כידוע כי אז עיקר שלימות היחוד שנעשה ע"י התיקונים שמתקנין הצדיקים בכל שנה מר"ה עד ש"ע כי עיקר היחוד הוא ע"י בחי' וראיתיה לזכור הנ"ל כידוע ליו"ח. כי בש"ע הוא בחי' מלכות דוד משיח שהוא מלכות דקדושה בחי' זה יעצור בעמי וע"כ עוסקים בהושענא רבא בס' תהלים כי דוד בחי' מלכות דקדושה כל עסקו הואבבחי' תקונים הנ"ל לקשט למטרינותא בבחי' לבושין דנהירין דרזין דאורייתא שעי"ז עיקר תיקון המלכות בחי' לבוש מלכות בחי' ד' מלך גאות לבש וכו' והוא נעים זמירות ישראל בחי' תיקון קול הניגון שיהי' בזכות ובבהירות וכו' וכנ"ל וע"כ הוא יסד ס' תהלים שעיקרו לגלות גדולת הבורא ית' וגדולת התורה וגדולת הצדיקים כמבואר בכל ס' תהלים, והכל להודיע לכל באי עולם גדולתו של יוצר בראשית שברא הכל בחכמה נפלאה ויש רזין ועמקות נפלא בבריאתו ובהנהגתו את העולם כ"ש מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית וכו' וכתיב מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך איש בער לא ידע וכו' עד צדיק כתמר יפרח וכו' וכן בפסוקים הרבה וכן מרבה לדבר בשבח הצדיקים ובשבח התורה כמו שהתחיל ס' תהלים אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך וכו' ובמושב לצים לא ישב שהם הרשעים החטאים בנפשותם שלא די להם שעושים מה שעושים ר"ל כאשר הם יודעים בעצמם וכמפורסם לעין כל אפף גם הם לצים ומתלוצצים מאנשי אמת וספרי אמת המלאים רזין וכופרים בפנימיות רזי התורה לגמרי ורוצים לפרש הכל ע"פ פשוטו עד שבאים עי"ז לכפירות גמורות כידוע ומפורסם. וע"כ התחיל בזה ס' תהלים הקדוש להודיע שהעיקר להתרחק מהם כ"א בתורת ה' חפצו וכו' והי' כעץ שתול וכו' ועליהו לא יבול ודרז"ל אפי' שיחת חולין של ת"ח צריכין לימוד היינו כנ"ל שכל דיבוריהם ומעשיהם של צדיקים צריכים לימוד כי מלאים רזין כנ"ל. וכן מרבה לשבח את הצדיקים כ"פ כ"ש אור זרוע לצדיק וכו' צדיקים ירשו ארץ וכו' וצדיקים ישמחו ויעלצו לפני אלקים וכו' קול רנה וישועה באהלי צדיקים וכו' וכן הרבה. כי כל ס' תהלים נתיסד בשביל קיום התורה שבזה עסק דוד שהוא בחי' משיח וע"כ הוא חמשה פרים כנגד ה' חומשי תורה כי כל עסקו בס' תהלים לצעוק ולהתפלל להש"י לזכות לקיים את התורה. וכל תפילותיו ושבחיו ותהלותיו הם בנגונים נפלאים בזמר וניגון השייך לכל תפלה ושבח ותהלה, ומרבה לדבר בשבח התורה והצדיקים שהם מאירים ומזהירים מאד כ"ש אור זרוע לצדיק וכו' וכתיב תאל מנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וכו'. וביותר מרבה בשבח התורה בתמניא אפי כמבואר למעיין שם שכולטו מלא משבח התורה והשתוקקות נפלא לזכות לקיום התורה. וכל זה בחי' תיקון הלבושין של התורה בחי' עוז והדר לבושה וכו' שעי"ז זוכין לקיימה ע"י שמאמינים בעוצם נפלאות פנימיות אורה הגדול וכ"ש פלאות עדותיך ע"כ נצרתם נפשי (כמבואר במ"א על פסוק זה). וע"כ הם תמניא אפי דהיינו שמונה א"ב, כי הכ"ב אתווןם מא' עד תי"ו נמשכין מסוד עולם המלבוש כמבורר בכתבים וזהו מעלת המזמורים שיסד בא"ב וכן הפיוטים שיסדו הקדמונים בא"ב להמשיך לבושין קדושים לבושין דנהירין הנ"ל שעל ידי זה עיקר המתקת הדינים. וזהו בחי' תמני אפי בחי' שמונה חוטים שבציצית וכל חוט כפול שמונה, וזה בחי' שמונה בגדים של הכה"ג. וזה בחי' ויהי ביום השמיני דייקא קרא משה לאהרן וכו' והבלישו בשמונה בגדי כהונה, וזהו בחי' שמיני עצרת, הכל להשמיך תיקון לבושין דנהירין שעוסקין בתיקון זה מר"ה עד ש"ע כנ"ל שעי"ז עיקר המתקת הדינים ויחוד קוב"ה ושכינתי' כנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחי' ברכת גשם בש"ע. כי כל התורה הנ"ל נאמרה ע"פ וראיתיה לזכור וכו' שנאמר על הקשת הנראה בענן ביום הגשם. וע"כ בש"ע שאז בחי' גמר התיקון של בחי' וראיתיה הנ"ל. ע"כ אז מברכין גשם הגשמים יורדין רק על ידי המתקת הדינים שנעשה על ידי הצדיקים שעוסקין ליחד קודשא ושכינתי' כמבואר בזוהר הקדוש. וכ"ש יגיד עליו רעו וכו' שכל זה נעשה על ידי בחי' ורא יתיה לזכרו וכו' הנ"ל שהצדיקים גומרים תיקון זה בשמיני עצרת כנ"ל. וע"כ גדולים הגשמים כתחיית המתים שאז יהי' עיקר התיקון של חטא אדם הראשון שגרם מיתה לדורות על ידי שפגם בכתנות אור וגרם כתנות עור כי בתחלה היו שניהם ערומים כי לא היו צריכים למלבושים גשמיים כי היו מלובשים באורות עליונים כמבואר בדרז"ל. ומחמת שפגם בזהנגזר מיתה שהוא בחי' הפשטת הלבוש שהוא הגוף של עכשיו. כי גם הגוף הוא בבחי' לבוש לגבי הנשמה ומחמת הפגם צריכין להפשיט הלבוש הזה שיזדכך בארץ עד שיתהפך ללבוש זך ומאיר ואז יקום בתחיית המתים וכ"ש וכולם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלופו. וכ"ש ויתיצבו כמו לבוש (איוב ל״ח:י״ד).:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ומחמת שהגשמים נמשכין רק ע"י תיקון זה שהוא בחי' תיקון הקשת בלבושין דנהירין וכנ"ל. ע"כ גדולים הגשמים כתחיית המתים שאז יהי' עיקר תיקון הלבושין וכנ"ל. כי הגשמים הם היפוך המבול שירד על ידי פגם הברית שגרמו נשמות ערטילאין כנ"ל. וע"כ יום הגשמים הוא בחי' דינים כ"ש בזוה"ק. כי נתעורר ח"ו הקיטרוג של המבול ח"ו. והתיקון ע"י הקשת הנראה בענן שעל ידם הגשם. והעיקר ע"י הצדיק האמת שהוא בחי' קשת הברית וע"כ עד ש"ע אין הגשמים סימן ברכה כי עדיין לא נגמר תיקון הלבושין דנהירין, כי בסוכות ממשיכין בחי' ענני כבוד שהם בחי' לבושין דנהירין בחי' בשומו ענן לבושו (כ"ש בדבריו ז"ל במ"א). אבל עיקר גמר תיקונם הוא בש"ע שאז גמר כל התיקונים הנ"ל ואז הגשמים לברכה כי כבר תקנו הצדיקים וכל ישראל המאינים בהם את בחי' הקשת בגוונין נהירין שעי"ז הגשמים לברכה:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק ואומר רזי לי רזי לי וכו'. בפסוק זה מבואר כל החבי' הנ"ל. מכנף הארץ היינו א"י ששם עיקר הארת הגוונין כנ"ל, זמירות שמענו בחי' זמר וניגון הנ"ל. שעי"ז מלבישין בחי' הקשת בגוונין נהירין כנ"ל. וזהו צבי לצדיק כי הכ לתלוי בהצדיק שהוא בחי' קשת וכו' כנ"ל. וזה ואומר רזי לי רזי לי. היינו שנודע לו שהצדיק מלא רזין כנ"ל. וזהו שסיים או לי בוגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו (ישעיהו כ״ד:ט״ז) היינו פגם הבגדים והלבושים ע"י הבוגדים שהם הכופרים בכל זה שעי"ז נפגם כנ"ל. וכל הפגמים הם בחי' פגם הבגדים והלבושין וכנ"ל. אבל סוף כל סוף פחד ופחת ופח עליך וכו'. כי כל הבוגדים יכרתו כמו שסיים שם עד ונגד זקיניו כבוד. בחי' תיקון הלבושין בשלימות שיזכו הצדיקים לעתיד בחי' מלבושי כבוד. כי ר' יוחנן קרי למאני' מכבדותא. כי כל האושר המקוה שיקבלו הצדיקים והכשרים הכל יהי' כפי הלבושין שיזכו שהוא סוד חלוקא דרבנן כמובא וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ראשי פרקים מהלכה הנ"ל וזה בחי' בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. בראשית בחוכמתא ובוודאי נעלם בחכמתו ית' רזין עילאין בכל פרטי הבריאה בכל אבר ואבר של כל בעלי חי ובכל עשב ועשב בכל פרט ופרט. אבל והארץ היתה תוהו ובהו וחשך על פני תהום בחי' ד' מלכיות כשדרז"ל שהם יונקים מחכמות נפילות שמהם כל חכמות החיצוניות של כל באי עולם הן של המחקרים והפילוסיפים הן חכמות של שטות ושקר של שאר בני העולם. ומשם כל הגליות שבאו עי"ז כידוע וכמבואר במ"א והעיקר הצרה היא ע"י החשך שעל פני תהום שמרמז על הגלות הארוץ הזה שנקרא תהום כ"ש במדרשים. כי עכשיו נתפשטו חכמות רעות הנ"ל מאד והם בחי' תהום ממש ר"ל. אבל ורוח אלקים דא רוחו של משיח שהם בחי' צדיקי אמת שהם בחי' משה משיח כ"ש בתי', מרחפת על פני המים, על אנפי אורייתא כי הם בחי' שרשי התורה וגבוהין מהתורה כי כל התורה נמשכת מהם כשרז"ל כמה טיפשאי אינשי דקיימו מקמי אורייתא ולא קיימו מקמי צורבא מרבנן, כי הם יודעים רזין עילאין עד שכל דבריהם ומעשיהם אינו פשוט אלא יש רזין בכל שיחות חולין שלהם בכל דיבור ובכל תנועה והכל בשביל תיקון העולם שא"א לתקנם ולהעלותם ולהחזירם בתשובה כ"א ע"י שיחת חולין דייקא כ,ש במ"א. ועי"ז ויאמר אלקים יהי אור דא רז כ"ש בתיקונים וכו'. כי על ידי אלו הצדיקים נתגלין ומאירין רזין בכל פרטי הבריאה ע"י שמכניסין אמונה גדולהבלב כל המתקרבין אליהם ועי"ז ויהי אור וכו' כי עי"ז כל תקון הבריאה שעומדת על אמונה כ"ש בא חבקוק והעמידן על אחת וכו' וכנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחי' סוכה שמסככין בפסולת גורן ויקב, בפסולת דייקא בחי' פסולת של א"י שהוא בחי' שיחת חולין של צדיקי אמת כ"ש בהתורה עלו זה בנגב בסי' פ"א לק"א:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחי' ד' מינים שהעיקר הוא האתרוג שצריך להיות שלם והדר מאד אבל אין מברכין כ"א על הלולב כי הלולב שהוא כפות תמרים זה בחי' הצדיק בעצמו כמובא בחי' צדיק כתמר יפרח והוא מקשר אליו ענף עץ עבות שהם תלת אבהן שהם שורש וכלל כל הצדיקי אמת וערבי נחל שהם בחי' פושעי ישראל ועי"ז הוא מאיר בהאתרוג שהוא מלכות דקדושה שהוא התגלות אלקותו ית' בחי' כבוד הדר מלכותו שמתגלה על ידי תלמידיו הכשרים ע"י תורתו ושיחותיו הק' שמאיר בהם. וע"כ עיקר ההידור הוא בהאתרוג כי הצדיק בעצמו אין לנו בו שום תפיסה כלל רק משיחותיו הק' ותורתו הק' מבינין שראוי להאמין בו שעי"ז נמשך עירק האמונה בהש"י ותורתו הק' שנמשך בכל דור ודור רק ע"י הצדקי האמת הגדול במעלה:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחי' הדר באילנו משנה לשנה בח'י ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל ובוודאי בפשיטות אינו מובן כי הלא היה צריך לאכול ולעשות צרכי גופו בוודאי אך מגודל אמונתו שכל דברי רבו הם רזין. עי"ז אפילו כשלא היה אצלו לא היה ימוש מתוך אהלו כי בכל מה שעשה ודיבר היה זוכר את רבו. וזה בחי' אתרוג פרי עץ הדר שעיקר ההידור מה שדר באילנו בחי' אילנא רבא ויקירא שהוא רבו הקדוש הוא דר בו משנה לשנה בחי' לא מש מתוך אהלו. ועיקר ע"י אמונת חכמים בבחי' הנ"ל שיודע שכל דבריו ותנועותיו הם מלאים רזין עילאין שעי"ז בכל מה שמתנהג עמו מוצא בו דברי רבו ורמזיו כ"ש בסי' קפ"ו על ענין החסידים הכשרים שבמדינת קיר"ה וכו' ע"ש:

העתקת הקטע עם מראה המקום

וזה בחי' תיקון הברית שעיקר התיקון צריכין להנשמות דאזלין ערטילאין הנפזרים והנפוצים וכו' שצריכין לקבץ נדחיהם לא"י וכו' שבזה עוסק ביותר הצדיק האמת ע"י שיחותיו הק' וכו' כי הם צריכין לבושין דנהירין שזה עיקר התיקון:

העתקת הקטע עם מראה המקום

לבושיה כתלג חוור ללבן עוונות ישראל בחי' בגדים לבנים של הכה"ג ביו"כ וחמש פעמים היה מחליף מבגדי זהב לבגדי לבן וכו'. בגדים לבנים מקבלים כל הגוונין ועל ידם עיקר הסליחה על העוונות שגרמו לבושין דקדרינותא בחי' לבשו שמים קדרות ושק וכו' כי בגדים לבנים שמקבלים כל מיני גוונין מתקנים כל זה ע"י העבודה של יו"כ. יקרה היא מפנינים מכה,ג שנכנס לפי ולפנים שדרז"ל לענין ממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה עיקר תלמיד חכם ע"י אמונת חכמים בבחי' הנ"ל:

העתקת הקטע עם מראה המקום

ר"ה זה היום תחילת מעשיך. וכל מעשהו באמונה צריכים להמשיך אמונת חכמים הנ"ל. וזה בחי' התקיעות כ"ש שם בחי' עורו ישנים מתרדמתכם שלא תטעו ח"ו כאלו העולם ישן כי הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל כי באמת כולם בחכמה עשית וכן מנהיג העולם בכל עת בחכמה ויהיב חכמתא וסוכלנותא למביני מדע שהם הצדיקי אמת שלהם נתגלו כל הרזין כמו שהודה גם נ"נ וכו' וכן בכל דור ודור רואין נפלאות ה' ונוראותיו ע"י הצדיקי אמת וכו':

העתקת הקטע עם מראה המקום

ועוד צריכין לדבר בזה ולבאר כל זה:

העתקת הקטע עם מראה המקום