ליקוטי הלכות · חושן משפט ב · שוכר
התאמת הקריאה
וכן השוכר דינו כמו שומר שכר כי שומר שכר הוא בחינת עבד שעובד על מנת לקבל פרס כנ"ל ועל כן הוא בבחינת מט"ט בחינת עבד בחינת עץ הדעת שמערב טוב ורע ועל כן השומר שכר דינו הוא חיוב ופטור כנ"ל וכן השוכר הוא גם כן בבחינת זו מאחר שיש לו הנאה שמשתמש בהחפץ הוא גם כן בבחינת העובד על מנת לקבל פרס שהוא בחינת עבד כנ"ל כי אלו הארבעה שומרים הם רומזים גם כן בעבודת ה' כי העובדים נקראים שומרים כמו שכתוב וישמר משמרתי מצותי וכו' (בראשית פרשת תולדות) ויש בהם ארבע בחינות הנ"ל וכללותם שלש בחינות הנ"ל דהינו חיוב ופטור ומערב משניהם. ויש לרמז שזה בחינת ארבעה שנכנסו לפרדס שכתב רבנו נרו יאיר (סימן לא) שאלו הארבע בחינות הם בהנכנסין לעבודת ה' ולהתקרב להצדיק, כי יש שנכנס בשלום ויצא בשלום בחינת רבי עקיבא ויש להפך שמקצץ בנטיעות ויש בחינת הציץ ונפגע הציץ ומת דהינו שחוטף ונכנס לפנים ממדרגתו עין כל זה במאמר של כסופין. וזה בחינת הארבעה שומרים וכללותם שלש דהינו חיוב ופטור וממצע כנ"ל, דהינו שומר חנם פטור מן הכל שזה בחינת העובד את ד' באהבה בחנם בלי שום קבלת פרס ושם הוא בחינת כל הפטורים כי הוא תכלית שלמות הקדשה שאין שם שום חיוב כלל וזה בחינת נכנס בשלום ויצא בשלום, שהוא שלמות הקדשה. ויש להפך בחינת שואל שכל הנאה שלו ואינו משלם שום שכר והוא ממש בהפך משומר חנם שהוא בחינת שומר ועובד בחנם בלי שום קבלת שכר והוא בחינת חנם שבקדשה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה מה אני בחנם אף אתם בחנם, ושואל להפך שהוא בחינת חנם דסטרא אחרא שנקראת חנם כמו שכתוב זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם בלא מצות כי הוא רוצה כל התאות בחנם בלי שכר דהינו בלי שום מצות ועבודת ה' וזהו בחינת שואל שכל הנאה שלו ואינו משלם שום שכר וזה בחינת מקצץ בנטיעות שהוא בחינת רע לגמרי כנ"ל ועל כן הוא חיב בכל כי שם כל החיובים כנ"ל. ושומר שכר הוא בחינת ששומר ועובד בשביל לקבל שכר וכן שוכר הוא בחינת שנותן שכר דהינו בחינת עבודת ה' שהוא בחינת שכר שנותנים לו יתברך כביכול כמו שכתוב אם טוב בעיניכם הבו שכרי (זכריה יא) אבל הוא יש לו הנאה גם כן בחינת השוכר שיש לו הנאה מן החפץ. ואלו השתי בחינות דהינו שומר שכר ושוכר שהם בבחינת עובדים על מנת לקבל פרס כנ"ל ועל כן הם בבחינת עבד בחינת מט"ט בחינת עץ הדעת טוב ורע כנ"ל, הם בבחינת הציץ ונפגע הציץ וכו' כי פגם שלהם היה בבחינת פגם עץ הדעת כמובא וכמו שאיתא בתקונים כי ביום אכלך ממנו מות תמות בההוא יומא הציץ וכו' כי זה הפגם של הציץ דהינו שנכנס ומסתכל במה שאינו ראוי לו זה הפגם הוא מחמת שרוצה לקבל שכר ועבודתו וכניסתו לפנים להקדשה הוא בשביל שכר ועל כן מאחר שבוחר בשכר ותאב להשכר על ידי זה יוכל לבוא לעבר על רצונו יתברך לכנס לפנים ממחצתו מחמת תאות השכר המפלא, כי בחינת כניסת הפרדס זהו בעצמו השכר נמצא שבחינת הציץ הוא בחינת העובד בשביל שכר עולם הבא שעל ידי זה יוכל לבוא לבחינת הציץ לכנס לפנים ממחצתו כנ"ל. וזה בחינת שומר שכר ושוכר כנ"ל. אבל העובד בלי שום קבלת פרס רק שרוצה לעבדו ולעשות רצונו יתברך לבד בודאי לא יכנס לפנים מהראוי לו ולעבר על רצונו יתברך מאחר שאינו רוצה שום דבר רק רצונו יתברך:
גם יש לרמז ששומר שכר ושוכר שהם בחינת עובדים בשכר הם בחינת מה שכתב רבנו נרו יאיר (סימן ה) שיש שני בחינות בעבודת ה' יש שעובד בשביל שכר עולם הבא כי אין מתענג בהמצוה בעצמה רק שכרו לבסוף וזה בחינת שומר שכר ששכרו לבסוף. אבל יש צדיק שעושה המצוה בשמחה גדולה כל כך שיש לו תענוג גדול מהמצוה בעצמה עד שאין רוצה בשום שכר עולם הבא רק שכרו בהמצוה בעצמה וכו' עין שם וזה בחינת שוכר שמקבל הנאה מיד ואין צריך לצפות לשלום שכר כי שכרו תכף בהדבר הנשמר בעצמו כי מקבל תענוג משמירת מצותיו יתברך בעצמו. ועל כן נחלקו על שוכר כיצד משלם וסבר רבי מאיר שדינו כשומר חנם כי מאחר שאין מצפה לתשלום שכר רק שכרו מיד כנ"ל על כן הוא בתכלית שלמות הקדשה ועל כן סובר שהוא בבחינת שומר חנם שפטור מן הכל שהוא בחינת שלמות הקדשה שאין שם שום חיוב כנ"ל. אבל נחלק עליו רבי יהודה וסובר שדינו כשומר שכר והלכה כמותו כי אף על פי שזה תכלית השלמות לקבל תענוג ושכר מהמצוה בעצמה אף על פי כן אין ראוי לעבד בשביל כן כי תכלית השלמות הוא לעבד אותו יתברך בלי שום שכר כלל ואפלו שלא בשביל כונת השכר של המצוה בעצמה ועל כן השוכר שהוא משלם שכר בשביל להשתמש בהדבר הנשמר שזה בחינת שעובד ה' בשביל להשתמש ולקבל הנאה משמירת מצותיו יתברך כנ"ל ועל כן דינו גם כן כשומר שכר מאחר שעל כל פנים רוצה בשכר כנ"ל ועקר השלמות בבחינת שומר חנם בלי שום שכר לגמרי והוא בחינת פטור לגמרי שאין שם שום חיוב כנ"ל בחינת נכנס בשלום ויצא בשלום כנ"ל:
וזה בחינת שנקראין 'נכנסין לפרדס' בחינת שומרים שנכנסין לפרדס לשמר כנ"ל: