רמזי המעשיות · מעשה ג (מחגר)
ספר חלקי: מה שחסר בו מפורט בעמוד הספר.
התאמת הקריאה
מבואר ומובן לכל כי דברי המעשה הזאת שגבו וגבהו ועמקו מאד ואין פותר אותם אך אעפ"כ מובן ומבואר כי מדבר בה מסוד עולם התיקון והתרוממות קרן הקדושה וביטול כל הקליפות והנה החכם שהזהיר לבניו ומשפחתו להשקות אילנות מובן ממילא כי כוונתו להשקות את האילנות הקדושים שמרמזים למה שמרמזים וכמבואר בזה הרבה בזוה"ק ובתיקונים וכמאמר אליהו דאיהו שקי' דאילנא וכו' כמיא דאשיק לאילנא וכו' אנת הוא עילת העלות דאשקי לאילנא וכו' וכמובן בהמעשה הזאת עצמה מענין שהיתה החמה מדברת עם הלבנה מענין האילן הקדוש שהיו צריכים להשקותו וכן בסוף המעשה מבואר הרבה מענין האילן הקדוש שאם היה נשקה אז היו מתבטלים כל הקליפות כולם:
אך כל ענין המעשה ופרטי הענינים שבה והקשר שלהם נוראים ונפלאים מאד ואיך שמתחיל לספר מענין הבן שרצה לעשות מו"מ וכו' ומענין הגזלנים שנפלו עליהם וכו' ואיך שהוכרח לאכול עשבים וכו' שכל זה נראה לכאורה בתחלת העיון כסיפור פשוט ותיכף נכנס מהם לענין העשב שהוטב בעיניו ועקר אותו עם שרשו והיה תחת השורש דומיט והדומיט היה מרובע וכל צד היה לו סגולה אחרת ובצד אחד היה כתוב שמי שיאחז באותו צד ישא אותו למקום שיום ולילה נתקבצים ביחד וכו' ומספר איך שזה הבן בא לשם ושמע הסיפור שבין החמה והלבנה שהוא סיפור נורא ונפלא מאד וכן איך שהסתכל על הדומיט בצד אחר וראה כתוב שם שמי שיאחז באותו הצד שישא אותו להדרך שיוצאים ממנו כמה דרכים ואחז באותו הצד ונשא אותו לשם ונתן רגליו באותו הדרך שהאבק רפואה לרגלים ונתרפא מיד שכל ענין זה נורא ונפלא (ומי יודע הסגולות הנוראות והנפלאות שהיו בשני הצדדים האחרים של הדומיט אשר לא גילה לנו רבינו ז"ל מהם שום רמז) ומספר אח"כ איך שנטל הבן אבק מכל הדרכים ועשה לעצמו אגודות ואיך שהתנהג בזה בחכמה וגם בענין זה מרמז בתוך כך בדרך אגב דברים נחוצים מאד איך שגם מי שהוא צדיק צריך ליזהר מאד משטות ושגעון כי יכול להיות עי"ז קלקולים גדולים כמבואר שם ומספר ג"כ איך שעיקר הגזלן הגדול שבהם עשה תשובה והחזיר לו תיבתו עם הכסף וגם נתן לו כל האוצרות של גזילה שהיו לו ואיך שפסקו עליו לתלותו כי מובן הדבר שנוגע ג"כ לסוד עולם התיקון ואיך שיחזירו אל הקדושה כל הגזילות שגזלו מאתנו בסוד חיל בלע ויקיאנו וכו' ואעפ"כ נדמה גם הסיפור הזה כסיפור פשוט מה שיכול להיות כפשוטו ותיכף אחר כך מספר מה שיישב עצמו הבן לילך אל השני אלף הרים וכלל בו כמה סיפורים נפלאים ונוראים ובתוכם יש גם כן איזה ענינים שנראים לכאורה כפשוטו עד שגמר הענין איך שנשקה האילן ולא נשאר מהם כלל ונעשו כלא היו וכל אלו הענינים נוראים ונפלאים מאד מי שמע כזאת מי ראה כאלה:
וכן הרמזים שמרמז אחר כך שסוד מעשה זו מרומז בקאפיטיל א' שבתהלים נורא ונפלא מאד והמובן מהם קצת מרחוק נראה כי עיקר השקאת האילנות הקדושים שבענין זה הוא ע"י התורה הקדושה וזה היה הדיבור בין יום ולילה חמה ולבנה מה שהחמה היתה קובלת לפני הירח מענין האילן הקדוש שהוא מסוגל מאד והיו צריכין להשקותו וכו' ואם האילן הזה הוא עצמו זה האילן שמבואר אח"כ שאם היה נשקה בשלימות לא היה נשאר מהם כלל ממילא מובן שגם הקובלנא של הלבנה שהיתה אודות השדים שיונקים מרגליה היה ג"כ אודות ענין זה ובאמת אם היה נשקה זה האילן לא היה נשאר מהם כלל וממילא היתה תרופה גם להלבנה על צערה (ועיין בספר זמרת הארץ על מעשה זאת) וזה יש לרמז בקאפיטל א' הנ"ל אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וכו' כי כל העצות רעות ודרכים רעים הכל נמשך מהם כמובא שם גם בסוף המעשה מענין המדברים שפיתו לנכדו הזקן שהיה צדיק נפלא להשתמש עם הספר שצוה הזקן שלא להשתמש בו והנכד הזה היה סובר שלבו מייעצו לזה ואם היו משתדלים להכשיל צדיק קדוש כזה ע"י עצתם הרעה מכש"כ איך מכשילים בזה לרוב העולם וכל הקלקולים המבוארים שם הן העצה של הגזלן שפיתה לכמה אנשים שיהיו גזלנים שזה גם כן עצת רשעים וכן המלך שעשה אנשי מדינתו לאפיקורסים שזה בחי' דרך חטאים כמובא שם שיש דרך של אפיקורסים כי אפיקורסת הוא שורש וכלל כל החטאים כולם כמובא וזה בחי' ובדרך חטאים לא עמד כמו החכם הזקן שקיבץ כל אנשי משפחתו ובא עמהם מהמדינה הזאת וזה ובמושב לצים לא ישב שאע"פ שנתיישב עמהם סמוך להשני אלף הרים ששם עיקר המושב לצים כמבואר שם אעפ"כ היה רחוק מהם מאד כי עשה עיגול שלא יוכלו הלצים להתקרב אליהם והנה כל הקלקולים הנ"ל של הרשעים והחוטאים הכל נמשך רק ע"י בחי' הלצים הנ"ל שזה בחי' מה שארז"ל הבא לטמא פותחין לו שנאמר אם ללצים הוא יליץ וכל קיומם של אלו הוא רק ע"י שאינו נשקה האילן בשלימות שבשביל זה עומדים מהם יום ולילה וחופרים ואינם מניחים מים להאילן וע"כ הצדיק הקדוש אשר לא הלך בעצת רשעים וכו' הוא ההיפוך מהם ממש ועוסק יום ולילה בתורה שעי"ז עיקר השקאת האילן הקדוש כנ"ל וזה כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה דייקא כנ"ל היפוך מה שהם עומדים יום ולילה וחופרים ואינם מניחים מים להאילן כנ"ל גם יש לומר שמרמז ג"כ שהדיבורים שהיו בין יום ולילה חמה ולבנה הכל היה אודות לימוד תורתו של הצדיק הנ"ל כי ע"י לימוד תורתו נשקה האילן הקדוש והלצים הנ"ל כלים ואובדים והיו כלא היו ונתתקן הכל הן הקובלנא של החמה הן הקובלנא של הלבנה שהם יום ולילה ע"כ שכרו של הצדיק הזה והיה כעץ שתול על פלגי מים וכו' בחי' האילן הנ"ל כמבואר שם:
(לקוטי עצות מהד"ב (ליצנות ב') ישמור אדם א"ע מליצנות כי מקום החיצונים שהם הקליפות ר"ל נקרא מושב לצים כי עושים ליצנות תמיד:
(שם צדיק פ"ד) הצדיק האמת אע"פ שיש לו כח להשתמש בשמות והשבעות וכיוצא בקדושה גדולה אעפ"כ אין לו להשתמש בזה כלל רק יהיה לו אמונה בהשי"ת כפשוטו והשי"ת יעזור לו ולפעמים נדמה להצדיק שהוא מוכרח להשתמש בזה ושהיא מצוה גדולה וכיוצא בזה אעפ"כ צריך להתיישב בזה מאד, כי אע"פ שנדמה לו שלבו מייעצו לזה אולי הוא רק מהמדברים שמפתים אותו לזה):