ימי התלאות · לג
ספר חלקי: מה שחסר בו מפורט בעמוד הספר.
התאמת הקריאה
והנה הרב מסווראן רדף את מוהרנ"ת בכל פעם יותר, ובחרף תקצ"ו עשה נסיעה בעצמו לקאמיניץ כדי להשתדל שם אצל חסידיו ולעוררם שישתדלו אצל הגאבינטאר, לתפס את מוהרנ"ת בתפיסה ולעקרו ולגרשו, אך השם יתברך ברחמיו סבב סבות נפלאות להצלת מוהרנ"ת זצ"ל, ובאותה הנסיעה בדרך, נתערבה בדבר המעשה של המוסר מליטנעוויץ הנודע ועל־ידי־זה נפל עליו אחר־כך אימה ופחד לרדף עוד את מוהרנ"ת.
וגם בבואו לקאמיניץ, סבב השם יתברך סבות נפלאות להצלת מוהרנ"ת, כי בבואו לשם פגע בכבוד הרב הגאון מרא דאתרא דקאמיניץ הר' אהרן משה משם, וגם היה שם דין ודברים בין שני עשירי ותקיפי העיר ובא הדין לפניו, ומי שיצא חיב בדינו חרה אפו בו, וכל זה היה סבות נפלאות עד שלא היה יכל עוד לעשות שום רע למוהרנ"ת, אדרבא נפל עליו על־ידי־זה אימה ופחד לרדפו יותר, וחזר לביתו והתחיל להשקיט הריב ולבקש שלום, והזהיר על אנשיו שיחדלו למסר את מוהרנ"ת. אז השיב מוהרנ"ת אני שלום וגם אנ"ש בודאי לא יזיקו לו כלל, כל חפצי הוא שהם לא ימסרו אותי יותר.
והנה הרב מסווראן לא האריך ימים אחר־כך, כי נפטר בסמוך בחרף תקצ"ז על־ידי מחלתו מהשבר במעיו ומת במיתה מגנה מאד על־ידי שיצאו ממנו מעיו לחוץ. וגם ברוך דין שממנו התחיל המחלקת, מת גם־כן בתחלת שנת תקצ"א, במיתה מגנה מאד. וגם משה חינקעס הנ"ל מת מיתה פתאומית בפתע פתאום בבית הגרדניטשי בשנת תקצ"ח בבית דברי מסירתו את מוהרנ"ת ז"ל על שמשתדל לחזר לשבת בעירו בברסלב. וכמעט כל השונאים שלו היה להם מפלה גדולה, ואז התחרטו השונאים על מעשיהם והם בעצמם התחילו להשתדל שיחזר מוהרנ"ת לברסלב, ובחסדי ה' בא פקדת ישועה מהגבערני בתחלת שנת תקצ"ט שיחזר לברסלב, וחזר לשם בתחלת שנת תקצ"ט, והרבה שונאים שלו פיסו אותו.
ובפורים שנת תקצ"ט שהיה אז מוהרנ"ת בברסלב בא אליו שניאור מברסלב הנ"ל אשר כל המסירות היו על־ידו, ואשתו נחלשה אז מאוד עד למות, וכן היה כי נפטרה אז בעת שהיה בבית התחתון של מוהרנ"ת קדם שעלה לבית העליון שלו, וכשעלה לבית העליון של מוהרנ"ת תכף בבואו נפל על רגלי מוהרנ"ת ונשק אותם בכח גדול עד שהרגיש כח הנשיקה ברגליו, וכן עשה כמה וכמה פעמים שנפל על רגליו וישקם הרבה ובכה בכיה רבה ועצומה מאד, ואמר למוהרנ"ת ז"ל חטאתי, כל המסירות היו על־ידי, מה אעשה, תמחלו לי. ונתן לו ב' רו"כ על פדיון, כי לא ידע עדין ממיתת אשתו בביתו, והבטיח אז שישתדל לתקן מה שקלקל.
והנה לספר בפרטות מהמחלקת הזאת תקצר היריעה. ועין מכתבי מוהרנ"ת דפוס ירושלים במכתבים שנת תקצ"ה ובמכתבים שלא נדפסו מיום א' קדושים, וגם עין בהמכתב שכתב אותו שיצא מהטערמא, ובהמכתב יום א' שכתב אותו אחר שגרשו אותו מביתו לנעמירוב. וגם עין בהמכתבים בספר עלים לתרופה משנת תקצ"ו תקצ"ז תקצ"ח תקצ"ט, ושם תראה מעט מזעיר מהרדיפות שרדפו את מוהרנ"ת ברציחה כזאת אשר לא נשמע מעולם, ותוכח לדעת איך השם יתברך אינו עוזב את חסידיו אפלו כשמתגברים השונאים כמו שמתגברים, כי בו נתקים המקרא "ונלחמו אליך ולא יוכלו לך ואתה מרום לעולם ה'" וקושטא קאי, ומורנו מוהרנ"ת ז"ל עשה את שלו וקרב הרבה אנשים להשם יתברך ועוררם בדרכיו הקדושים עד שנעשו יראים ושלמים, וזכה להשיג הרבה חדושי תורה, וכתבם על ספר, ונדפסו. וגם עתה אחר הסתלקותו דבריו הקדושים חיים וקימים לעד. ומי שמביט בהם בעין האמת נתעורר מאד להשם יתברך, ועוסק הרבה בתורה ותפלה וכסף מאד להשם יתברך, עד שנעשה ירא ה' באמת, ואמת ה' לעולם, עד כאן.