שמחה בשבת
התורה נפתחת כך:
צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת, כִּי מַעֲלוֹת וּקְדֻשּׁוֹת שַׁבָּת גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד, כַּמּוּבָא, וּבִפְרָט בְּ"רֵאשִׁית־חָכְמָה" בְּשַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה בִּתְחִלָּתוֹ, עַיֵּן…
ושם מבואר למה: בימי החול יש שעבוד, ו"על ידי השעבוד אין הדעת שלם". אבל בשבת:
…אֲבָל בְּשַׁבָּת הוּא חֵרוּת, וּכְשֶׁיֵּשׁ חֵרוּת וְאֵין שִׁעְבּוּד וְגָלוּת, אֲזַי הַדַּעַת שָׁלֵם כַּנַּ"ל. וְעִקָּר הַחֵרוּת – עַל־יְדֵי הַתַּעֲנוּג וְהַשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, בְּחִינַת (ישעיהו נ״ח:י״ד): אָז תִּתְעַנַּג…
וכשהדעת שלמה, גם היראה היא "בלי כסילות שיש בימי החל" (ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה י״ז · אות א׳).
תענוגי שבת
ובאות שאחריה, הכלל:
וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לִנְהֹג שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּשַׁבַּת־קֹדֶשׁ, וְלִבְלִי לְהַרְאוֹת שׁוּם עַצְבוּת וּדְאָגָה כְּלָל. רַק לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי תַּעֲנוּג, הֵן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, הֵן מַלְבּוּשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הִיא כֻּלָּהּ רוּחָנִיּוּת, כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, וְעוֹלָה לְמָקוֹם…
ההפניה שם היא, בין השאר, לתורה נ״ז בחלק הראשון, שבה כתוב שמאכילת שבת "אין חלק לסטרא אחרא כלל וכלל":
…כִּי אֲכִילַת יְמֵי הַחֹל נֶהֱנֶה מִמֶּנָּה גַּם כֵּן הַסִּטְרָא אָחֳרָא, אֲבָל מֵאֲכִילַת שַׁבָּת אֵין חֵלֶק לַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּלָל וּכְלָל. וְזֶה שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ עַל אֲכִילַת…
בליל שבת: "העקר הוא שמחה"
בשיחות הר״ן מספר רבי נתן שענה לרבי נחמן שלפעמים מתעוררת עליו יראה בשבת, והשיב לו: "לא כך הוא, העקר הוא שמחה". ואז אמר את כל הענין שבתורה י״ז. ועוד אמר שם: "הלא גם בעל הבית פשוט הוא שמח בשבת" (שיחות הר״ן · אות קנ״ה).
ואחרי שהוכיח אותו הרבה על כך, אמר לו: "עתה יהא לך ממה להיות במרה שחורה". ורבי נתן מבאר שבזה חיזק אותו, שלא יבוא לידי מרה שחורה מעצם החיוב לשמוח בשבת (שיחות הר״ן · אות קנ״ה).
למסור את השבת להשם יתברך
בשיחות הר״ן ב׳ אמר שבכל יום הוא מוסר את כל תנועותיו להשם יתברך, ומוסיף:
…וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם…
השבת שלו, בעיני רבי נתן
רבי נתן מתאר את רבי נחמן בשבת, את סדר השולחן בליל שבת ואת הזמירות:
…וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְרִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת דְּבֵקוּתוֹ בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, וְסֵדֶר הַקִּדּוּשׁ שֶׁלּוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת עִם סֵדֶר הַשֻּׁלְחָן, וְהַנִּגּוּן שֶׁהָיָה מְזַמֵּר “אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא”, “אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין”, וְאֵיךְ שֶׁהָיָה מְזַמֵּר שְׁאָר הַזְּמִירוֹת: “כָּל מְקַדֵּשׁ”, “מְנוּחָה וְשִׂמְחָה”…
עצות לשבת מתוך ליקוטי עצות: ליקוטי עצות, ערך שבת.