להעיר את מי שישן
בתורה ס׳ בחלק הראשון השינה היא מצב של הנפש: יש מי שנדמה לעולם שהוא עובד את השם, ואף על פי כן "כל עבודתם אין להשם יתברך נחת מהם". ושם:
…וּכְשֶׁרוֹצִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו וּלְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ, צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. כִּי יֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים, כִּי כָּל…
ולמה דווקא בלבוש של סיפור? שלושה טעמים כתובים שם. הראשון: כמו מי שהיה זמן רב בחושך, שאין מראים לו את האור בבת אחת, כך "צריכין להלביש לו את הפנים בספורי מעשיות, כדי שלא יזיק לו פתאם האור". והשני: "כדי שלא יתאחזו החיצונים בו" (ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס׳ · אות ו׳).
מה אמר באותו יום
בחיי מוהר״ן מובא שאחרי התורה הזאת אמר "בדרך צחות" שלושה דברים "שלא כדברי העולם". הראשון שבהם:
…הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְסֻגָּל לְשֵׁנָה. וַאֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁעַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְעוֹרְרִין בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם.
ושם גם מה ששמע אחד מאנשיו, שרצונו היה שיודפסו הסיפורים "גם בלשון טייטש שאנו מדברים בו" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות כ״ה).
מתי התחיל לספר
רבי נתן כותב שבשנת תקס״ו "התחיל לספר ספורי מעשיות הנדפסים עתה", ואמר: "עתה אתחיל לספר מעשיות". ובראש השנה שאחריו, ראש השנה תקס״ז, אמר את התורה פתח רבי שמעון, "שמדברת מספורי מעשיות" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קנ״א).
לכל תורה יש מעשה
פעם אחת אמר "כל תורה יש לה מעשה" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות צ״ד). ושם כותב רבי נתן על הסיפור הראשון שבספר:
…מַעֲשֶׂה שֶׁל בַּת מֶלֶךְ הַמְסַיֶּמֶת בְּהַר שֶׁל זָהָב וּמִגְדָּל שֶׁל מַרְגָּלִית הַנִּדְפְּסָה בְּסִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת סִפּוּר א' לְדַעְתֵּנוּ שַׁיֶּכֶת עַל הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ס.
הסיפור עצמו: סיפורי מעשיות, מעשה א׳: מאבידת בת מלך.
סיפורים מצדיקים
בתורה רל״ד בחלק הראשון:
דַּע שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁאֵרַע לָהֶם, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ. אֲבָל…
ובשיחות הר״ן מספר רבי נתן ששמע ממנו, שאצלו עצמו "עקר התעוררותו לעבודת השם יתברך באמת היה על ידי ספורי מעשיות מצדיקים", מה ששמע בבית אביו ואמו, שהיו הצדיקים מתאכסנים שם (שיחות הר״ן · אות קל״ח).