ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, ב׳ בניסן ה׳תשפ״א · 15 במרץ 2021
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ז · אות ה׳ – אות ז׳
כ־8 דק׳ · כ־810 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
ה וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת מֵהֶם, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי צְדָקָה, בִּבְחִינַת (משלי י׳:ב׳): צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה, מַעֲלִין וּמַצִּילִין אוֹתָהּ מִבְּחִינַת רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת, וְעוֹשִׂין מִצֶּדֶק צְדָקָה. כִּי צְדָקָה הִיא בְּחִינַת חֲמִשָּׁה חֲסָדִים, כִּי הַצְּדָקָה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:): אֵין הַצְּדָקָה מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא לְפִי חֶסֶד שֶׁבָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְקִצְרוּ לְפִי חָסֶד. וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת הַחֲמִשָּׁה חֲסָדִים עַל־יְדֵי־זֶה מוֹסִיפִין ה, וְנַעֲשֵׂית מִצֶּדֶק צְדָקָה. וּכְנֶגֶד זֶה נִזְכַּר בַּתּוֹרָה חָמֵשׁ פְּעָמִים צְדָקָה, כְּנֶגֶד הַחֲמִשָּׁה חֲסָדִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו מ״א:ב׳): מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ, מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח – זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, בִּבְחִינַת (שם מג): מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ, בְּחִינוֹת (הושע יוד): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְכוּ'. עַל־יְדֵי־זֶה: צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ – הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, אֲזַי הַצֶּדֶק קוֹרֵא אֶת הָרַגְלִין, שֶׁמַּעֲלִין אֶת הָרַגְלִין מִבְּחִינַת: רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו נ״ח:ח׳): וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ; דְּהַיְנוּ שֶׁהַצֶּדֶק יוּכַל לֵילֵךְ, הַיְנוּ בְּחִינַת שֶׁמַּעֲלִין הָרַגְלִין, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהֲלִיכָה. וְזֶה: וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ. לְפָנֶיךָ דַּיְקָא, כִּי מַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת, אֶל אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל:
ו וַאֲזַי, כְּשֶׁמַּעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת, אֲזַי יוֹצֵא הַכָּבוֹד מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא, מִבֵּין הָעַזֵּי פָּנִים הַנַּ"ל, וְחוֹזֵר הַכָּבוֹד אֶל הַמְּבִינֵי מַדָּע, הֶפֶךְ נְפִילַת הַכָּבוֹד אֶל הָעַזֵּי פָּנִים, שֶׁהֵם נִקְרָאִים: הֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין, וְעַכְשָׁו חוֹזֵר אֶל הַמְּבִינֵי מַדָּע. וַאֲזַי, כְּשֶׁחוֹזֵר הַכָּבוֹד אֶל הַמְּבִינֵי מַדָּע, בִּתְחִלַּת מֶמְשַׁלְתָּם נַעֲשֶׂה מַחֲלֹקֶת. כִּי עִקַּר יְנִיקַת הָאוֹיְבִים הוּא מִן הַמְּבִינֵי מַדָּע, דְּהַיְנוּ מִן הַמֹּחַ, בִּבְחִינַת (דברים ל״ב:מ״ב): מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב, הַיְנוּ שֶׁמִּן הַמֹּחַ שֶׁבָּרֹאשׁ, מִשָּׁם נִתְגַּלִּין כָּל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים. כִּי יֵשׁ בְּהַמֹּחַ מוֹתָרוֹת, שֶׁמִּן אֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ יוֹצְאִין הַשְּׂעָרוֹת, וּמֵהֶם יוֹנְקִים הָאוֹיְבִים. וְהֵם יוֹנְקִים עַד שֶׁכָּלֶה כָּל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, וַאֲזַי אֵין לָהֶם יְנִיקָה, וְנוֹפְלִים. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיחַת רֹאשׁ זְקֵנִים, כִּי בְּסָבֵי מֹחָא שָׁקִיט וְשָׁכִיךְ (כ"ש באדרא רבא דף קכח:), הַיְנוּ שֶׁדַּעַת הַזְּקֵנִים צַח וְצָלוּל, וְאֵין לָהֶם מוֹתָרוֹת בַּמֹּחַ, וְעַל כֵּן נוֹפְלִים הַשְּׂעָרוֹת, כִּי אֵין לָהֶם יְנִיקָה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁבֵּין הַשּׂוֹנְאִים, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָהֶם אֲרִיכַת זְמַן וְקִיּוּם בְּיוֹתֵר. כִּי הֵם יוֹנְקִים עַד שֶׁיִּכְלֶה כָּל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, וַאֲזַי כְּשֶׁיִּכְלֶה הַמּוֹתָרוֹת, וְיִהְיֶה הַדַּעַת צַח וְצָלוּל, אֲזַי יִפְּלוּ, כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם עוֹד יְנִיקָה, וְעַל־יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם, אֵין לָהֶם כֹּחַ לִינֹק הַרְבֵּה, וְיוֹנְקִים מְעַט מְעַט, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה מַאֲרִיכִין זְמַן יוֹתֵר, עַד שֶׁיִּגְמְרוּ לִינֹק כָּל הַמּוֹתָרוֹת. אֲבָל כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִין הַשּׂוֹנְאִים יַחַד, אֲזַי יוֹנְקִים הַרְבֵּה, וַאֲזַי יוֹנְקִים בִּמְהֵרָה כָּל הַמּוֹתָרוֹת וְנוֹפְלִים כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת שְׂעָרוֹת קְלוּעִין שֶׁנִּמְצָאִין בִּבְנֵי אָדָם, שֶׁקּוֹרִין קָאלְטִינִיס, שֶׁהָעוֹלָם חוֹשְׁשִׁין לְקַצְּצָם, רַק שֶׁיִּפְּלוּ מֵאֲלֵיהֶם. הַיְנוּ, כְּשֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מוֹתָרוֹת בַּמֹּחַ, אֲזַי מֻטְבָּע בְּטֶבַע הָאָדָם, שֶׁיֵּצְאוּ שְׂעָרוֹת קְלוּעִין, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי קְלִיעוּתָן וְהִתְחַבְּרוּתָם יִינְקוּ בְּיוֹתֵר וִיקַבְּלוּ, וְיוּכְלוּ לִינֹק כָּל הַמּוֹתָרוֹת הַרְבֵּה שֶׁבַּמֹּחַ. וְעַל כֵּן אֵין נִקְצָצִין קֹדֶם זְמַנָּם, כִּי יוּכְלוּ לְהַזִּיק לְהַמֹּחַ, עַל־יְדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּתוֹכוֹ הַמּוֹתָרוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַשְּׂעָרוֹת קְלוּעִין לִינֹק אוֹתָן: וְזֶה בְּחִינַת: מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן בָּהּ בִּינָה יְתֵרָה. בִּינָה יְתֵרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת מוֹתְרוֹת הַמֹּחִין, שֶׁמִּשָּׁם יוֹנְקִין הַשְּׂעָרוֹת, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הָאוֹיְבִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְחַד אָמַר מְלַמֵּד שֶׁקְּלָעָהּ לְחַוָּה וְכוּ'. הַיְנוּ הַךְ וְלָא פְּלִיגֵי, כִּי עַל־יְדֵי מוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּינָה יְתֵרָה כַּנַּ"ל, מִזֶּה בָּא שְׂעָרוֹת קְלוּעִין, בְּחִינַת שֶׁקְּלָעָהּ לְחַוָּה כַּנַּ"ל. [כִּי הַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת חַוָּה, שֶׁהִיא הַצֵּלָע הַנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת (בראשית ג): אֵם כָּל חָי כַּנַּ"ל]: וְזֶה בְּחִינַת (שמואל־א כה): וְאֶת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע; בְּחִינַת שְׂעָרוֹת קְלוּעִין הַנַּ"ל, הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת הַשּׂוֹנְאִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַפַּלְתָּם כַּנַּ"ל:
ז וַאֲזַי, כְּשֶׁבָּא הַכָּבוֹד חָדָשׁ אֶל הָאָדָם וּמְלֻבָּשׁ בְּתוֹכוֹ נֶפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהוֹלִיד אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּנָקֵל, בְּלִי קִשּׁוּי הוֹלָדָה. כִּי הַכָּבוֹד הִיא אֵם כָּל חָי כַּנַּ"ל, וְהַנֶּפֶשׁ מְלֻבֶּשֶׁת בָּהּ כְּעֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת קִשּׁוּי לֵילֵד, יְכוֹלִין לְהִסְתַּלֵּק שְׁנֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, הָאֵם וְהַוָּלָד, דְּהַיְנוּ הַכָּבוֹד וְהַנֶּפֶשׁ. אוֹ לִפְעָמִים נִסְתַּלֵּק אֶחָד מֵהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, כְּפִי עִנְיַן הַקִּשּׁוּי לֵילֵד, וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְהוֹלִיד בְּנָקֵל, בְּלֹא קִשּׁוּי. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנּוֹלָד הַנֶּפֶשׁ, צָרִיךְ לְגַדֵּל אֶת הַנֶּפֶשׁ. וּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ הַהוֹלָדָה וְהַגִּדּוּל. נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי יִרְאָה וְאַהֲבָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי יָדַיִם – יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה. כִּי הַהוֹלָדָה נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, בִּבְחִינַת (תהילים מ״ח:ז׳): רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה. וְאַחַר שֶׁנּוֹלַד, אֲזַי מַגְדִּילִין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי הָאַהֲבָה, בִּבְחִינַת (בראשית ב׳:ד׳): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, הַיְנוּ בְּהִבָּרְאָם, שֶׁהוּא לְאַחַר הַבְּרִיאָה וְהַהוֹלָדָה, אֲזַי מְגַדְּלִין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה, בְּחִינַת יַד יָמִין. וְזֶהוּ: בְּהִבָּרְאָם – בְּאַבְרָהָם כַּמּוּבָא (בראשית רבה פרשה יב), הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (דברי הימים־א כט): וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת, בְּחִינַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁם מְלֻבָּשׁ הַנֶּפֶשׁ. וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם כַּנַּ"ל. וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה – זֶה בְּחִינַת יָד הַחֲזָקָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק – זֶה בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה. שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם אֵלּוּ, מוֹלִידִין וּמְגַדְּלִין הַנֶּפֶשׁ הַמְּלֻבֶּשֶׁת בְּהַכָּבוֹד כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין אֵצֶל וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל (כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת), כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, מוֹצִיאִין וּמַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד וְהַמֶּמְשָׁלָה כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת (איוב כ״ט:כ׳): כְּבוֹדִי חָדָשׁ עִמָּדִי וְקַשְׁתִּי בְּיָדִי תַחֲלִיף. הַיְנוּ, כְּשֶׁמַּגִּיעַ כָּבוֹד חָדָשׁ אֶל הָאָדָם, אֲזַי צָרִיךְ לְהַחֲלִיף וּלְהַעֲבִיר הַקִּשּׁוּי, עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָדַיִם הַנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְקַשְׁתִּי בְּיָדִי תַחֲלִיף; שֶׁעַל־יְדֵי הַיָּדַיִם, חוֹלֶפֶת וְעוֹבֶרֶת הַקִּשּׁוּי לֵילֵד כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת חִלּוּף שֵׁם אקי"ק, שֶׁהוּא שֵׁם בוכ"ו, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא יָדְךָ, שֶׁעַל יָדוֹ הַהוֹלָדָה כַּיָּדוּעַ. וְעַיֵּן בַּכַּוָּנוֹת שֶׁל וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קל״ב – אות קל״ג
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
״מפני מה תלמידי חכמים אין בניהם תלמידי חכמים, על שלא ברכו בתורה תחלה״, שמעתי ממנו זכרונו לברכה עוד בזה, כי ההולדה נמשכת כפי המאכלים שאכל תחלה וכו', וצריך כל אדם לברך ולקדש את בחינת התחלה, דהינו: מה שהוא תחלה וקדם לההולדה, דהינו: האכילה וכל עסקיו וכו', עד שימשיך ההולדה בקדשה ובטהרה כראוי. וזהו ״על שלא ברכו בתורה תחלה״ - שלא ברכו וקדשו בקדשת ה״תורה״ את ה״תחלה״, דהינו: מה שהוא תחלה וקדם לההולדה, כנ"ל, כי צריך לברך ולקדש את בחינת תחלת ההולדה הנ"ל בתורה, ואז יהיה גם בנו תלמיד חכם, וכנזכר לעיל:
מה שכתוב בהתורה המדברת מגדל אסור גזלה וחמדה אפלו במחשבה (בסימן ס"ט חלק ראשון) - פרוש: על הגוזל את חברו, שפרש יוליכנו אחריו אפלו למדי, דהינו: ״למודי ה'״, הינו הבנים וכו', עין שם, שמעתי מפיו הקדוש שאמר שכך שמע שהיו לומדים כן הגמרא הנ"ל במקום ששמע:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
והשיבו החכמים של הספרדים, שקבלה בידם איש מפי איש שבזה המקום נשלך יונה בן אמתי הנביא. ולא יכלה הספינה לעמד שם אותה הלילה והכרחו לזוז עם הספינה משם. והלכו משם ובאו בערב ליל זכור ברית לעיר הקדש חיפה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רי״א – אות רי״ד
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 37% מהספר עד סוף היום
(כז) בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ לְאוּמֶין בָּא אֵלָיו אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה קְצָת מְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ שֶׁאַנְשֵׁי הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ דְּשָׁם מִתְנַצְּלִים עַל שֶׁלֹּא בָּאוּ כֻּלָּם לְקַבֵּל פָּנִים וְאָמַר אֵיזֶה תֵּרוּצִים עַל זֶה. עָנָה וְאָמַר הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חֲסִידִים חֲדָשִׁים אֵינִי מְבַקֵּשׁ עוֹד. אִם יִהְיוּ אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ הַיְשָׁנִים הַמְקֹרָבִים מִכְּבָר אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת מַה טּוֹב. וְאִם לָאו דַּי לָעוֹלָם אֲנִי לְבָד "פַאר נוֹיט בִּין אִיךְ אַלֵיין גִּינוּג":
(כח) אַחַר שָׁבוּעוֹת בְּאוּמֶין כְּשֶׁנִּכְנַס בְּבֵית רַבִּי יוֹסֵף שְׁמוּאֵל הִתְחִיל לוֹמַר תּוֹרָה וְלֹא סִיֵּם, וְלֹא הָיִיתִי אָז וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהִזְכִּיר אָז שֶׁעַל הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׁם וּפִרְסוּם בָּעוֹלָם נֶאֱמַר וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ. גַּם הִזְכִּיר שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁנִּתְעַלֵּם שְׁמָם דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם וּפִרְסוּם כָּרָאוּי לָהֶם שֶׁזֶּה בְּחִינַת (שְׁמוֹת ג): "זֶה שְׁמִי לְעֹלָם" וְלֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ עִנְיָן זֶה כְּלָל מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ:
(כט) בָּעֵת שֶׁיָּשַׁב בְּאוּמֶין אָמַר לְר' נַפְתָּלִי מִי יוֹדֵעַ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ פֹּה בְּאוּמֶין שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים עַכְשָׁו לְהִתְעָכֵּב בְּכָאן כָּל כָּךְ. כִּי הַדָּבָר נִרְאֶה שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לָצֵאת מִכָּאן כִּי תָּפְסוּ אוֹתָנוּ לְכָאן וְאֵין רוֹצִים לְהַנִּיחַ אוֹתָנוּ מִפֹּה:
(ל) בָּעֵת שֶׁהָיָה לוֹ הַחוֹלַאַת שֶׁל הַהוּסְט [שִׁעוּל] שֶׁנִּסְתַּלֵּק עַל־יְדֵי־זֶה אָמַר פַּעַם אַחַת לְהַצַּדִּיק הַמְפֻרְסָם הַמַּגִּיד־מֵישָׁרִים מִטִּירָהאוִויצֶע אִם הָיוּ יוֹדְעִים הָעוֹלָם אֵיךְ הֵם צְרִיכִין אוֹתִי. הָיוּ כֻּלָּם נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וּמְבַקְשִׁים וּמִתְחַנְּנִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאָשׁוּב לִבְרִיאוּתִי, כִּי כָּל הָעוֹלָם צְרִיכִין אוֹתִי מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם כְּלָל לִהְיוֹת בִּלְעָדָי:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות נ״ז – אות ס״ד
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
נז. לְמַחֲלקֶת יִלְמַד מַסֶּכֶת סֻכָּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נח. מַחֲלקֶת בָּא עַל־יְדֵי חֲבוּרַת רְשָׁעִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נט. עַל־יְדֵי עַצְבוּת גַּם הָאוֹהֲבִים יַחְלְקוּ עָלֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ס. אֵין מְרִיבָה מְצוּיָה בְּבֵיתוֹ אֶלָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה תְּבוּאָה מִבֵּיתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סא. לִפְעָמִים כְּשֶׁהַרְבֵּה צַדִּיקִים חוֹלְקִים עַל צַדִּיק אֶחָד גַּם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַסְכִּים עִמָּהֶם אַף שֶׁהָאֱמֶת עִם הַצַּדִּיק הָאֶחָד, וְהַצַּדִּיקִים מַמְשִׁיכִין אֶת רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִמָּהֶם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סב. הַקּוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ רָשָׁע, רַשַּׁאי לֵירֵד לְתוֹךְ אֻמָּנוּתוֹ וּלְמַעֵט מְזוֹנוֹתָיו עַד שְׁלִישׁ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סג. אִם אֵין לָאָדָם חֲבֵרִים וְאוֹהֲבִים, נחַ לוֹ שֶׁיָּמוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סד. כָּל הַדְּבָרִים נִבְרָאִים בִּבְחִינַת זָכָר וּנְקֵבָה. אֲפִלּוּ מְלָכִים; יֵשׁ מֶלֶךְ בְּחִינַת זָכָר וְיֵשׁ מֶלֶךְ בְּחִינַת נְקֵבָה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַרְחִיקָן זֶה מִזֶּה כְּדֵי שֶׁלּא יַחֲרִיבוּ אֶת הָעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ט״ז
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
וְהָלְכוּ יַחַד וְהוֹלִיךְ אֶת הַבְּהֵמוֹת וְהַסּוֹחֵר הָיָה רוֹכֵב עַל סוּס וְהָלַךְ אֶצְלָם וְהַסּוֹחֵר הָיָה רוֹכֵב בְּאַכְזָרִיּוּת וּכְנֶגְדּוֹ הָיָה בְּאַכְזָרִיּוּת, יוֹתֵר מְאד וְהוּא הָיָה מִתְפַּחֵד מְאד מְאד מִן הַסּוֹחֵר מֵחֲמַת שֶׁרָאָהוּ בְּאַכְזָרִיּוּת גָּדוֹל כְּנֶגְדּוֹ וְהָיָה מִתְיָרֵא פֶּן יַכֶּה אוֹתוֹ הַכָּאָה אַחַת בְּמַקְלוֹ וְיָמוּת תֵּכֶף [הַיְנוּ כִּי מֵרב דַּקּוּתוֹ כִּי הָיָה אִישׁ רַךְ מְאד עַל כֵּן נִדְמֶה לוֹ כָּל זֶה] וְהָיָה הוֹלֵךְ עִם הַבְּהֵמוֹת וְהַסּוֹחֵר אֶצְלָם וּבָאוּ לְאֵיזֶה מָקוֹם וְלָקְחוּ הַשַּׂק שֶׁמֻּנָּח בּוֹ הַלֶּחֶם שֶׁל הָרוֹעִים וְנָתַן לָהֶם [הַסּוֹחֵר] לֶאֱכל וְנָתְנוּ לוֹ גַּם כֵּן מִלֶּחֶם זֶה, וְאָכַל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מניעות · קטע א׳
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק יוֹתֵר לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת. כִּי כֵן דֶּרֶךְ הָאָדָם, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמּוֹנְעִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מֵאֵיזֶה דָּבָר הוּא חוֹשֵׁק בְּיוֹתֵר לַעֲשׂוֹתוֹ. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ לְיַהֲדוּתוֹ, וּבִפְרָט כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁכָּל יַהֲדוּתוֹ תָּלוּי בָּזֶה, דְּהַיְנוּ לִנְסֹעַ לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי נוֹתְנִין לוֹ מִלְּמַעְלָה חֵשֶׁק, וְהַחֵשֶׁק שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ הוּא עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה שֶׁמַּזְמִינִים לוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַמְּנִיעָה מִתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק כַּנַּ"ל. עַל־כֵּן יֵדַע הָאָדָם, שֶׁאֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכַל לְשַׁבְּרָהּ אִם יִרְצֶה, כִּי הַמְּנִיעָה הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק. וּכְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק וְרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים כָּרָאוּי לְזֶה הָעֵסֶק דִּקְדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְגָמְרוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. כִּי הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בִּשְׁבִיל הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְגֹמְרוֹ כַּנַּ"ל: (לק"א סי' ס"ו אות ד')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ט · קטע ה׳ – קטע ו׳
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִּתְלַהֵב בִּי הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁבִּי מִכָּל הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר זִכִּיתַנִי מֵעוֹדִי בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, עַד אֲשֶׁר תָּאִיר הַשִּׂמְחָה בְּאוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא, עַד אֲשֶׁר יִתְבַּטְּלוּ עַל יְדֵי זֶה הַחֹשֶׁךְ וְהַמְּנִיעָה וְהַדְּאָגָה וְהָעַצְבוּת שֶׁל רִבּוּי הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים הָעֲצוּמִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְאִם הֵם רַבִּים וַעֲצוּמִים מְאד מְאד, עִם כָּל זֶה מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה וּבְכחֲךָ הַגָּדוֹל אַתָּה יָכל לְהוֹסִיף אוֹר גָּדוֹל בְּהַשִּׂמְחָה שֶׁל הַמִּצְוֹת וְהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבִּי, עַד אֲשֶׁר יִתְגַּבְּרוּ עַל הַחֹשֶׁךְ וְהַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת שֶׁל רִבּוּי הָעֲווֹנוֹת שֶׁלִּי, עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל הָרַע לְגַבֵּי הַטּוֹב, שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ עַצְבוּת הָעֲווֹנוֹת כְּנֶגֶד שִׂמְחַת הַמִּצְוֹת וְאֶזְכֶּה לִשְׂמחַ וְלִרְקד הַרְבֵּה בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה תָמִיד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וּלְהַשְׁלִים כָּל קוֹמַת הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת, וּלְפָרֵט אֶת כָּל חֲטָאַי בְּפֵרוּשׁ בְּפֶה מָלֵא וְאַל יִמְנָעֵנִי מִזֶּה שׁוּם מוֹנֵעַ וְעִכּוּב וְאַל יַעֲבִירֵנִי הַשִּׁכְחָה לִשְׁכּחַ אֵיזֶה חֵטְא מִלְּפָרְטוֹ לְפָנֶיךָ וְאַל יְבַלְבֵּל אוֹתִי מִזֶּה שׁוּם בִּלְבּוּל רַק אֶזְכֶּה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּלְפָרֵט אֶת הַחֵטְא בְּפֵרוּשׁ וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים תִּהְיֶה בְּעֶזְרִי, שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי וִדּוּי דְבָרִים לִבְנוֹת וּלְהַשְׁלִים אֶת הַדִּבּוּר בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְעַל יְדֵי זֶה יִתְעוֹרֵר הַקּוֹל הָעֶלְיוֹן וְיִתְיַחֵד עִם הַדִּבּוּר בְּיִחוּד שָׁלֵם, בְּאפֶן שֶׁיִּתְתַּקְּנוּ עַל יְדֵי זֶה כָּל חֲטָאַי וַעֲווֹנַי וּפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּתְמַלֵּא כָל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי יָשׂוּם לִי פֶּה לְדַבֵּר עַתָּה, לְפָרֵשׁ עַתָּה כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ אֵיךְ לוֹקְחִין כּחַ עַתָּה לִשְׁפּךְ לִבִּי כַּמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, "מַלְכִּי וֵאלֹהָי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל", לַמְּדֵנִי אֵיךְ לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ, שֶׁתַּחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת אָבִי צוּרִי גוֹאֲלִי וּפוֹדִי, הַצּוֹפֶה לְהֵטִיב אַחֲרִיתִי, עָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים וּבִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וּבְדַרְכֵי עֲצוֹתֶיךָ הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד "שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדְּךָ כִּי אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא" חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם עַל הָעַצְבוּת, לְהַגְבִּיר הַשִּׂמְחָה עַל הָעַצְבוּת וּתְחַזֵּק אוֹתִי בְּכָל מִינֵי שְׂמָחוֹת, וּתְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשִׁי בְּכָל דַּרְכֵי הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר לִמְּדוּ אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד וְלֹא אַנִּיחַ אֶת הָעַצְבוּת לְהִתְקָרֵב אֵלַי בְּשׁוּם אפֶן וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם כּחַ לְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה לְטַמְטֵם אֶת לִבִּי חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי, רַק אֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה וְחֶדְוָה רַבָּה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה מִתּוֹךְ הַשִּׂמְחָה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ בְּפֶה מָלֵא, וְלִשְׁפּךְ לִבִּי כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה, וּלְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם, בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכָּא כָּרָאוּי לִי וְאַחַר כָּךְ תֵּכֶף אֶחֱזר אֶל הַשִּׂמְחָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עז, וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלַעֲבד אוֹתְךָ תָּמִיד "בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרב כּל" כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטַחְתִּי שֶׁאַתָּה יָכל לַעֲזר לִי גַּם עַתָּה לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה תָמִיד אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ "אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן" וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הַשִּׂמְחָה מִמְּקוֹר הַשִּׂמְחָה, מֵהַשִּׂמְחָה הָעֲתִידָה וְהַמּוּכֶנֶת לָבוֹא עָלֵינוּ בְּקָרוֹב עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף" וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וּתְנַחֵם וּתְשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי נִחַם יְהוָה צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבוֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְהוָה, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
וְנִצְטַעֵר הַבֵּן מְאֹד עַל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְמַלְּאוֹת רְצוֹן אָבִיו הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁגִּלָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ דַּעְתּוֹ אַחַר־כָּךְ וְאָמַר לוֹ, הֲיַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאֲנִי אֲצַוֶּה עָלֶיךָ דָּבָר כָּבֵד כָּזֶה לָקַחַת הָאֶבֶן כְּמוֹ שֶׁהוּא וְלִשָּׂא וּלְהָרִים אוֹתוֹ, הֲתוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה עַל־פִּי חָכְמָתְךָ הַגְּדוֹלָה, רַק כָּל כַּוָּנָתִי הָיָה שֶׁתִּקַּח פַּטִּישׁ חָזָק וְתַכֶּה וּתְפוֹצֵץ אֶת הָאֶבֶן לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת, וּבָזֶה תּוּכַל לְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ עַל הָעֲלִיָּה.
כְּמוֹ כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צִוָּה עָלֵינוּ שֶׁנִּשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפַּים אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם וּלְבָבֵנוּ הוּא לֵב אֶבֶן גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהָרִים אוֹתוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן. רַק עַל־יְדֵי שֶׁיִּקַּח פַּטִּישׁ שֶׁהוּא הַדִּבּוּר וְעַל יָדוֹ יְכוֹלִין לְשַׁבֵּר וּלְפוֹצֵץ אֶת לֵב הָאֶבֶן וְאָז נוּכַל לְהָרִים אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָבֵן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נ · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
וּכְמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ בְּכָל אָדָם גַּם עַכְשָׁו כִּי זֶהוּ עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ, שֶׁיִּתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְלָן, בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עָלָיו וְיַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ וִידַמֶּה בְּדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ נוֹלָד הַיּוֹם וְכוּ'.
וְאָז מַה שֶּׁיִּזְכֶּה לְתַקֵּן בְּעַצְמוֹ עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ הַשְּׁלֵמָה בְּוַדַּאי מַה טּוֹב וּמַה שֶּׁלֹּא יִזְכֶּה לִגְמֹר הַתִּקּוּן, יִהְיֶה בָּטוּחַ בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִלְּצַפּוֹת וּלְקַוּוֹת לַשֵּׁם בְּקִוּוּי אַחַר קִוּוּי וּלְהַרְבּוֹת בִּצְעָקָה וּבַקָּשָׁה וְתַחֲנוּנִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, "כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת" וְכוּ' (שָׁם אוֹת ט י"א):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ג
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכוּ', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל כֵּן אֵין לְקַדֵּשׁ הַלְּבָנָה כִּי אִם כְּשֶׁאֵין הָעֲנָנִים מְכַסִּין אוֹתָהּ. אַךְ מַה שֶּׁיֵּשׁ מְדַקְדְּקִים, שֶׁלֹּא לְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ אַף כְּשֶׁנִּרְאֵית מִתּוֹךְ עָנָן דַּק וְקָלוּשׁ, וְכָל זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל חֲבִיבַת הַמִּצְוָה, עַל כֵּן חֲפֵצִים שֶׁתְּהֵא זַכָּה לְגַמְרֵי אֲבָל לֹא כִּוְּנוּ יָפֶה בָּזֶה, כִּי בְּזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל וְהֶחָשׁוּךְ, בִּפְרָט עַתָּה, בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא הִתְפַּשְּׁטָה מְאֹד, עַל כֵּן אִם נִרְצֶה לְדַקְדֵּק כָּל כָּךְ בְּכָל הַמִּצְווֹת וּלְהַמְתִּין עַד שֶׁנּוּכַל לְקַיֵּם אוֹתָם בִּבְהִירוּת וּבְזַכּוּת וּבְצַחוּת גָּדוֹל, בִּפְרָט בְּצַחוּת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהִיא הָעִקָּר, אָז כְּבָר בָּטְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּבֶאֱמֶת אָנוּ צְרִיכִין לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת כְּפִי מַה שֶּׁנּוּכַל, וְרַק בָּזֶה אָנוּ מְחַיִּין עַצְמֵנוּ בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, בִּמְּעַט דִּמְעַט אוֹר הַמֵּאִיר עָלֵינוּ מִתּוֹךְ עֹמֶק הַחֹשֶׁךְ וְהָאֲפֵלָה הַזֹּאת דַּיְקָא, וְאִם נִרְצֶה לְדַקְדֵּק וּלְהַחְמִיר בְּחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת, יְכוֹלִים לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל עַל־יְדֵי־זֶה יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן בְּוַדַּאי חָלִילָה לָנוּ לִמְנֹעַ מִמִּצְוַת קִדּוּשׁ לְבָנָה בִּשְׁבִיל דִּקְדּוּקִים הַנַּ"ל, רַק לְקַיֵּם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּגְמָרָא וּפוֹסְקִים, שֶׁחַיָּבִים לְקַדְּשָׁהּ אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּרְאֵית מִתּוֹךְ עָנָן קָלוּשׁ, בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁהַזְּמַן דָּחוּק וְסָמוּךְ לְסוֹף זְמַנָּהּ, בִּפְרָט בַּחֹרֶף (הִלְכוֹת קְרִיאַת הַתּוֹרָה, הֲלָכָה ו', אוֹת ו):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנט · פסקה 4 – פסקה 4
כ־6 דק׳ · כ־640 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
וְעַתָּה רְאֵה וְהָבֵן וַחֲכַם אֵיךְ אֵין שׁוּם בֵּית מָנוֹס כִּי אִם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה. וְהָעִקָּר לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי ה' עַל כָּל דָּבָר, בְּאֹפֶן שֶׁגַּם בְּתַכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת, מִי שֶׁמֻּנָּח אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנָּח גַּם מִשָּׁם יוּכַל לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לַחֲשֹׁב בְּכָל פַּעַם מַה יִּהְיֶה הַתַּכְלִית מִזֶּה הֲלֹא יָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר. וְזֶה סָמוּךְ שָׁלְחוּ לִי בְּעַצְמִי מַתָּנוֹת לְהֶחָתָן בִּימֵי נְעוּרַי, וּכְבָר עָבַר כְּהֶרֶף עַיִן וְנַעֲשָׂה עִמִּי מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה. וּכְהֶרֶף־עַיִן יַעֲבֹר גַּם הַזְּמַן שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, וְלֹא יִשָּׁאֵר כִּי אִם מַה שֶּׁחָטַף כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ מֵהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי. הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.
וְעַתָּה שְׂמַח בְּנִי בַּמֶּה שֶׁאָנוּ זוֹכִים עַל כָּל פָּנִים לְדַבֵּר מִזֶּה, וְלִמְשֹׁךְ רְצוֹנֵנוּ אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, בִּפְרָט שֶׁאָנוּ סְמוּכִים בְּכָל עֵת וָרֶגַע בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל זָקֵן דִּקְּדֻשָּׁה. זֶה נֶחָמָתֵנוּ זֶה יְשׁוּעָתֵנוּ זֶה תִּקְוָתֵנוּ זֶה שִׂמְחָתֵנוּ לָנֶצַח נְצָחִים אַשְׁרֵינוּ וְכוּ'.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזֹר לָנוּ לִשְׂמֹחַ כָּרָאוּי בְּשִׂמְחַת הֶחָג הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה וּרְחִימְתָן עֲזִיזָא, שִׂימוּ לִבְּכֶם הֵיטֵב הֵיטֵב לְכָל דְּבָרַי אֵלֶּה, כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם לָנֶצַח.
וְתִרְאֶה לִשְׁלֹחַ לִי אִגֶּרֶת עַל יְדֵי מוֹסֵר כְּתָב זֶה, וְתִפְרֹס בִּשְׁלוֹם יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי הַוָּתִיק פְּרִי צַדִּיק וְכוּ', וְתֹאמַר לוֹ שֶׁיִּשְׁמַע מֵרַבִּי דָּוִד אֶת הַתַּעֲנוּגִים וְשַׁעֲשׁוּעִים שֶׁמְּלֵאִים בְּבֵית הַקַּאנְטֶר [עוֹבֵד בַּמֶּמְשָׁלָה] שֶׁל דּוֹדוֹ נֵרוֹ יָאִיר. וַעֲדַיִן רַבִּי דָּוִד אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף מִמַּה שֶּׁנַּעֲשֶׂה שָׁם. וּמִזֶּה גַּם כֵּן רָאוּי לוֹ לִקַּח מוּסָר לָשׁוּב אֶל דַּרְכֵי אֲבוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים לַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי. וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ לַעֲשׂוֹת אֶת חוֹבָתִי, לְהַזְכִּירוֹ בְּכָל פַּעַם כִּי אֲנִי מְחֻיָּב לְשָׁרֵת אֶת אֲבוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וּלְמַלּאוֹת רְצוֹנֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר הֵם מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְקָרֵב אֶת זַרְעָם הַקָּדוֹשׁ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אַךְ בְּחִירָתוֹ חָפְשִׁית. וַה' בְּרַחֲמָיו יַעְזֹר לוֹ שֶׁנִּזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לְהִתְוַעֵד יַחַד לְמַעַן יִיטַב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא לָעַד וּלְנֶצַח נְצָחִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ צַו.
הָאִגֶּרֶת הַזֶּה, הֵכַנְתִּי בְּיוֹם א' קֹדֶם חֲצוֹת, לְשָׁלְחוֹ עַל יְדֵי רַבִּי זְאֵב מִפֹּה, וְנִתְעַכֵּב וְלֹא נָסַע אָז, אַחַר־כָּךְ נָסַע בְּלִי יְדִיעָתִי. וְאַחַר כָּתְבִי אִגֶּרֶת הַזֶּה הִגִּיעַנִי מִכְתָּב עַל יְדֵי הַפָּאסְט, וְרָאִיתִי נִפְלְאוֹת ה'. כִּי בְּעֵת כְּתִיבָתִי לֹא הָיָה בְּדַעְתִּי לִפְרֹס בִּשְׁלוֹם יְדִידִי רַבִּי נַחְמָן הַנַּ"ל וּלְהַזְכִּירוֹ לְהִתְוַעֵד עִמִּי, רַק מֵאֵת ה' הָיְתָה שֶׁבְּסוֹף כְּתִיבָתִי נִזְכַּרְתִּי בָּזֶה. וַאֲנִי מַאֲמִין תָּמִיד בְּעִנְיָן כָּזֶה, כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא, כִּי בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ אִתְעָרוּתָא וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לָזֶה שֶׁזֶּה גָּרַם לְעוֹרְרֵנִי לָזֶה. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהִגִּיעַנִי מִכְתָּבוֹ בִּפְרִיסַת שָׁלוֹם מֵאִתּוֹ בְּאַהֲבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת, וְשֶׁהוּא נִכְסָף לִהְיוֹת פֹּה עַל שַׁבַּת חֹל הַמּוֹעֵד הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, הָיָה יָקָר בְּעֵינַי מְאֹד, וְרָאִיתִי נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיְּכוֹלִין לְעוֹרֵר בְּרִחוּק כַּמָּה פַּרְסָאוֹת גַּם בְּזֶה הָעוֹלָם, מִכָּל שֶׁכֵּן מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִזֶּה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר וּתְסַפֵּר לוֹ כָּל זֶה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְחַזֵּק לְבָבוֹ לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל תְּשׁוּקָתוֹ הַטּוֹבָה. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כְּשֶׁיִּהְיֶה פֹּה אֲדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים אֶת אֲשֶׁר יָשִׂים ה' בְּפִינוּ לְטוֹבָתֵנוּ הַנִּצְחִית.
וְעַתָּה בְּנִי חֲזַק וֶאֱמַץ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הֶחָג הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְתִזְכֶּה לִהְיוֹת בִּכְלַל כָּל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְכוּ'. כִּי תְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ הַרְבֵּה לְסַפֵּר וּלְהוֹדוֹת עַל כָּל הַנִּסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל עֵת. כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ וְכוּ', וְכֵן בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. בִּפְרָט נִרְדָּפִים דְּנִרְדָּפִים כָּמוֹנוּ לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ וְכוּ'. וְעַל חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל אָנוּ נִשְׁעָנִים בֶּאֱמֶת שֶׁאַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ לָנֶצַח, הֵן בְּפַרְנָסָה הֵן לְהִנָּצֵל מִשּׂוֹנְאֵינוּ וְרוֹדְפֵינוּ חִנָּם, וּבִפְרָט בְּעִקַּר הַתַּכְלִית לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, לְמַעַן לֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם. וְיֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר, אַךְ אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק.
וְהָעִקָּר שֶׁתִּשְׂמַח בַּמֶּה שֶׁזָּכִיתָ לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּמָּה פְּעָמִים, וּבַמֶּה שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לִהְיוֹת עוֹד עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ. כִּי עַתָּה זֶה כָּל נֶחָמָתִי וְכָל מְגַמָּתִי לְזַכּוֹת אֶת כָּל הַשּׁוֹמְעִים לִדְבָרַי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַיְנוּ בִמְקוֹם גְּנִיזָתוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם, בְּוַדַּאי יַחֲזִיקוּ לִי טוֹבָה לָנֶצַח. וּבָזֶה נָגִיל וְנָשִׂישׂ תָּמִיד בִּפְרָט בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וְחֶדְוַת ה' יִהְיוּ מָעֻזֵּנוּ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 6
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
ר' יְהוֹשֻׁעַ בַּר עֲקִיבָא ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה. (יש אומרים שניהם אחד). ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי.
ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּר' שָׁלוֹם. ר' יְהוֹשֻׁעַ הַדְּרוֹמִי. ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן אֱלִישָׁע. ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יָאִיר. ר' יְהוֹשֻׁעַ עוּזָאָה.
ר' יְהוֹשֻׁעַ דְסִכְנִין. ר' יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְר' תַּנְחוּם בַּר חִיָיא דִכְּפַר חָנוּן. ר' יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא. ר' יְהוֹשֻׁעַ בַּר אִידִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ׳ · סעיף י״ב – סעיף כ״ג
כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
אָסוּר לִמְדֹּד בַּשַׁבָּת אֵיזֶה דָּבָר אִם הוּא לְצֹרֶךְ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא לְצֹרֶךְ מִצְוָה.
בִּמְקוֹם פְּסִדָא מֻתָּר לְדַבֵּר בִּצְרָכָיו, בֵּין עִם יִשְֹרָאֵל בֵּין עִם אֵינוֹ יְהוּדִי.
כָּל דָּבָר שֶׁהַיִשְֹרָאֵל אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ, אָסוּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לַעֲשׂוֹתוֹ, דַּאֲמִירָה לְאֵינוֹ יְהוּדִי הֲוֵי שְׁבוּת. וַאֲפִלּוּ לִרְמוֹז לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ לוֹמַר לוֹ קֹדֶם שַׁבָּת שֶׁיַּעֲשֶׂה בַּשַׁבָּת, גַּם כֵּן אָסוּר. וְכֵן אָסוּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי בַּשַׁבָּת שֶׁיַּעֲשֶׂה לְאַחַר שַׁבָּת. וְדָבָר זֶה אֵינוֹ מִשּׁוּם שְׁבוּת, כֵּיוָן דְּהַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית בִּשְׁעַת הֶתֵּר, אֶלָּא אָסוּר מִשּׁוּם מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ. וְלָכֵן לְצֹרֶךְ מִצְוָה מֻתָּר (ש"ו ש"ז).
אֲפִלּוּ אִם הַנָּכְרִי בָּא מֵעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מְלָאכָה בִּשְׁבִיל יִשְֹרָאֵל, צָרִיךְ הַיִשְֹרָאֵל לִמְחוֹת בּוֹ. וְלָכֵן אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁרוֹצֶה לְהָסִיר הַפֶּחָם מִנֵּרוֹת שֶׁל יִשְֹרָאֵל כְּדֵי שֶׁיַּדְלִיקוּ יָפֶה, צְרִיכִין לִמְחוֹת בּוֹ.
אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיּוּכַל לָבוֹא לִידֵי הֶפְסֵד, כְּגוֹן שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה לוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר לִקְרוֹת לְנָכְרִי לְשָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַנָּכְרִי בְּוַדַּאי יְתַקְּנוֹ, וַאֲפִלּוּ בִּמְלָאכָה גְּמוּרָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּזָּהֵר הַיִשְֹרָאֵל שֶׁלֹּא לוֹמַר לוֹ שׁוּם רֶמֶז צִוּוּי לְתַקֵּן. אֲבָל מֻתָּר לוֹמַר לְפָנָיו, כָּל מִי שֶׁיַּצִּיל הֶפְסֵד זֶה, לֹא יַפְסִיד שְׂכָרוֹ. וְאֵין לַעֲשׂוֹת זֹאת אֶלָא בִּמְקוֹם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה (ש"ז).
דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְלָאכָה גְּמוּרָה וְאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת, אִם הוּא צֹרֶךְ מִצְוָה אוֹ בְּמִקְצָת חוֹלִי, מֻתָּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לַעֲשׂוֹתוֹ. וּמִזֶּה נָהֲגוּ לִשְׁלוֹחַ אֵינוֹ יְהוּדִי בְּשַׁבָּת לְהָבִיא שֵׁכָר אוֹ שְׁאָר דָּבָר לְצֹרֶךְ שַׁבָּת אַף בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עֵרוּב. וְאֵין לְהַתִּיר אֶלָּא בִּשְׁעַת הַדְּחַק, שֶׁאֵין לוֹ מַה לִשְׁתּוֹת. אֲבָל בִּשְׁבִיל תַּעֲנוּג בְּעָלְמָא, אֵין לְהַתִּיר. וְלוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לְהָבִיא מִחוּץ לַתְּחוּם, אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אָסוּר בַּשַׁבָּת מַה שֶּׁהֵבִיא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּהוּא הַדִּין בִּמְקוֹם הֶפְסֵד, כְּגוֹן לְטַלְטֵל סְחוֹרָה הַנִּפְסֶדֶת מִן הַגְּשָׁמִים, מֻתָּר עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם הֶפְסֵד גָּדוֹל (ש"ז שכ"ה ובנ"א).
בְּעֵת הַקֹּר, מֻתָּר לוֹמַר לַגּוֹי לְהַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר, מִשּׁוּם דְּהַכֹּל חוֹלִים אֵצֶל הַצִּנָּה. אֲבָל אִם אֵינוֹ מֻכְרָח כָּל כָּךְ, אֵין לַעֲשׂוֹת זֹאת. וְגַם אָסוּר לְהַנִּיחַ לְאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר בַּשַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם כְּדֵי שֶׁיְהֵא חַם בַּלָּיְלָה (רע"ו).
אָסוּר לִשְׁלוֹחַ אֵינוֹ יְהוּדִי חוּץ לַתְּחוּם בִּשְׁבִיל קְרוֹבֵי הַמֵּת אוֹ בִּשְׁבִיל סַפְדָּן, (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קצ"ג סָעִיף ח')
נָכְרִי הַמֵּבִיא תְּבוּאָה לְיִשְֹרָאֵל בְּחוֹבוֹ וְהַיִשְֹרָאֵל נוֹתֵן לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְאוֹצָרוֹ, וְהָאֵינוֹ יְהוּדִי מוֹדֵד וּמוֹנֶה לְשָׁם, מֻתָּר, מִשּׁוּם דְּהָאֵינוֹ יְהוּדִי בִּמְלֶאכֶת עַצְמוֹ הוּא עוֹסֵק, כִּי אֵין הַתְּבוּאָה שֶׁל יִשְֹרָאֵל עַד לְאַחַר הַמְּדִידָה. וְהַיִשְֹרָאֵל מֻתָּר לוֹ לַעֲמֹד שָׁם, שֶׁלֹּא יַטְעֶה אוֹתוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִמּוֹ כְּלָל מִן הָעֵסֶק. אֲבָל אִם הֵבִיאוּ לוֹ תְּבוּאָה שֶׁלּוֹ, אָסוּר לוֹמַר לָהֶם לְפַנּוֹתָהּ מִן הָעֲגָלוֹת לְתוֹךְ אוֹצָרוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם מֵעַצְמָם רוֹצִים לְפַנּוֹתָהּ, צָרִיךְ לִמְחוֹת בָּהֶם (רמ"ד ש"ז).
נָכְרִי הָעוֹשֶׂה גְּבִינָה מֵחָלָב שֶׁלּוֹ וְהַיִשְֹרָאֵל רוֹאֶה אֶת הַחֲלִיבָה וְהַגִּבּוּן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מֻתֶּרֶת לְיִשְֹרָאֵל וְיוּכַל לִקְנֹתָהּ לְאַחַר שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁהַנָּכְרִי מְכַוֵּן בִּשְׁבִיל הַיִשְֹרָאֵל לְמָכְרָהּ לוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁהַגְּבִינָה עֲדַיִן שֶל הַנָּכְרִי הִיא וּלְטוֹבַת עַצְמוֹ הוּא עוֹשֶׂה. וּמֻתָּר לְיִשְֹרָאֵל אֲפִלּוּ לוֹמַר לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה וַאֲפִלּוּ בַּשַׁבָּת, שֶׁמֻּתָּר לוֹמַר לְנָכְרִי עֲשֵׂה מְלַאכְתְּךָ, אֲפִלּוּ מַגִּיעַ מִזֶּה רֶוַח לְיִשְֹרָאֵל.
אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁקָּנָה סְחוֹרָה מִיִשְֹרָאֵל וּבָא בַשַׁבָּת לְקַחְתָּהּ, אִם אֶפְשָׁר יֵשׁ לְמָנְעוֹ.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָארְצֵייט (יום זכרון הוריו) בַּשַׁבָּת וְשָׁכַח לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יַארְצַיְיט, יָכוֹל לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁיַּדְלִיק, אֲבָל לֹא בַשַׁבָּת (מג"א סִימָן רס"א סק"ו).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ט
זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִּתְלַהֵב בִּי הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁבִּי מִכָּל הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר זִכִּיתַנִי מֵעוֹדִי בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, עַד אֲשֶׁר תָּאִיר הַשִּׂמְחָה בְּאוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא, עַד אֲשֶׁר יִתְבַּטְּלוּ עַל יְדֵי זֶה הַחֹשֶׁךְ וְהַמְּנִיעָה וְהַדְּאָגָה וְהָעַצְבוּת שֶׁל רִבּוּי הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים הָעֲצוּמִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְאִם הֵם רַבִּים וַעֲצוּמִים מְאד מְאד, עִם כָּל זֶה מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה וּבְכחֲךָ הַגָּדוֹל אַתָּה יָכל לְהוֹסִיף אוֹר גָּדוֹל בְּהַשִּׂמְחָה שֶׁל הַמִּצְוֹת וְהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבִּי, עַד אֲשֶׁר יִתְגַּבְּרוּ עַל הַחֹשֶׁךְ וְהַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת שֶׁל רִבּוּי הָעֲווֹנוֹת שֶׁלִּי, עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל הָרַע לְגַבֵּי הַטּוֹב, שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ עַצְבוּת הָעֲווֹנוֹת כְּנֶגֶד שִׂמְחַת הַמִּצְוֹת וְאֶזְכֶּה לִשְׂמחַ וְלִרְקד הַרְבֵּה בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה תָמִיד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וּלְהַשְׁלִים כָּל קוֹמַת הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת, וּלְפָרֵט אֶת כָּל חֲטָאַי בְּפֵרוּשׁ בְּפֶה מָלֵא וְאַל יִמְנָעֵנִי מִזֶּה שׁוּם מוֹנֵעַ וְעִכּוּב וְאַל יַעֲבִירֵנִי הַשִּׁכְחָה לִשְׁכּחַ אֵיזֶה חֵטְא מִלְּפָרְטוֹ לְפָנֶיךָ וְאַל יְבַלְבֵּל אוֹתִי מִזֶּה שׁוּם בִּלְבּוּל רַק אֶזְכֶּה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּלְפָרֵט אֶת הַחֵטְא בְּפֵרוּשׁ וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים תִּהְיֶה בְּעֶזְרִי, שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי וִדּוּי דְבָרִים לִבְנוֹת וּלְהַשְׁלִים אֶת הַדִּבּוּר בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְעַל יְדֵי זֶה יִתְעוֹרֵר הַקּוֹל הָעֶלְיוֹן וְיִתְיַחֵד עִם הַדִּבּוּר בְּיִחוּד שָׁלֵם, בְּאפֶן שֶׁיִּתְתַּקְּנוּ עַל יְדֵי זֶה כָּל חֲטָאַי וַעֲווֹנַי וּפְשָׁעַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּתְמַלֵּא כָל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי יָשׂוּם לִי פֶּה לְדַבֵּר עַתָּה, לְפָרֵשׁ עַתָּה כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ אֵיךְ לוֹקְחִין כּחַ עַתָּה לִשְׁפּךְ לִבִּי כַּמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, "מַלְכִּי וֵאלֹהָי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל", לַמְּדֵנִי אֵיךְ לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ, שֶׁתַּחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת אָבִי צוּרִי גוֹאֲלִי וּפוֹדִי, הַצּוֹפֶה לְהֵטִיב אַחֲרִיתִי, עָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים וּבִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וּבְדַרְכֵי עֲצוֹתֶיךָ הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד "שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדְּךָ כִּי אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא" חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם עַל הָעַצְבוּת, לְהַגְבִּיר הַשִּׂמְחָה עַל הָעַצְבוּת וּתְחַזֵּק אוֹתִי בְּכָל מִינֵי שְׂמָחוֹת, וּתְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשִׁי בְּכָל דַּרְכֵי הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר לִמְּדוּ אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד וְלֹא אַנִּיחַ אֶת הָעַצְבוּת לְהִתְקָרֵב אֵלַי בְּשׁוּם אפֶן וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם כּחַ לְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה לְטַמְטֵם אֶת לִבִּי חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי, רַק אֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה וְחֶדְוָה רַבָּה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה מִתּוֹךְ הַשִּׂמְחָה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ בְּפֶה מָלֵא, וְלִשְׁפּךְ לִבִּי כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה, וּלְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם, בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכָּא כָּרָאוּי לִי וְאַחַר כָּךְ תֵּכֶף אֶחֱזר אֶל הַשִּׂמְחָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עז, וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלַעֲבד אוֹתְךָ תָּמִיד "בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרב כּל" כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטַחְתִּי שֶׁאַתָּה יָכל לַעֲזר לִי גַּם עַתָּה לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה תָמִיד אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ "אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן" וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הַשִּׂמְחָה מִמְּקוֹר הַשִּׂמְחָה, מֵהַשִּׂמְחָה הָעֲתִידָה וְהַמּוּכֶנֶת לָבוֹא עָלֵינוּ בְּקָרוֹב עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף" וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וּתְנַחֵם וּתְשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי נִחַם יְהוָה צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבוֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְהוָה, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ז · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 178 מתוך 353 במחזור של שנת ה׳תשפ״א
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־36 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ז׳ בניסן): ויקרא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־15 במרץ 2021, בשעה 17:46 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.