ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, ז׳ באייר ה׳תשפ״א · 19 באפריל 2021
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קי״ט · אות א׳ – אות א׳
כ־8 דק׳ · כ־800 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת, אוֹמֵר: יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם (שבת יב): כִּי כְּשֶׁאָדָם צָרִיךְ לְרַחֲמִים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ רַחֲמָנוּת, שֶׁהוּא יְרַחֵם עַל אַחֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְרַחֲמִין עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י״ג:י״ח): וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחֲמְךָ. וּמִדַּת הָרַחֲמָנוּת תָּלוּי בְּדַעַת, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה יֵשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת. כִּי כַּעַס, שֶׁהִיא הֶפֶךְ הָרַחֲמָנוּת, הוּא מֵחֲמַת כְּסִילוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:ט׳): כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): כָּל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו; כִּי אִם אֵין בּוֹ דֵּעָה אֵין בּוֹ רַחֲמָנוּת, כִּי כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. עַל כֵּן אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, כִּי כָּל הַמְרַחֵם מְרַחֲמִין עָלָיו כַּנַּ"ל, אֲבָל אִם אֵין בּוֹ רַחֲמָנוּת אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו. נִמְצָא זֶה הַחוֹלֶה שֶׁצָּרִיךְ לְרַחֲמִים, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַחֲמִים עַל אֲחֵרִים, וְזֶה תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ"ל. וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת דַּעַת, כִּי כָּל יְמוֹת הַחֹל כְּתִיב (במדבר י״א:ח׳): שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ – בִּשְׁטוּתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בשלח דף סג), אֲבָל בְּשַׁבָּת נִמְשָׁךְ הַדַּעַת לְכָל אֶחָד. וְזֶה שֶׁאוֹמְרִין הַמְבַקְּרִים לְהַחוֹלֶה: יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם, הַיְנוּ שֶׁהַשַּׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דַּעַת, יְכוֹלָה שֶׁתְּרַחֵם – לְשׁוֹן נוֹכֵחַ, הַיְנוּ שֶׁתְּרַחֵם אַתָּה, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רַחֲמִים עַל אֲחֵרִים, עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ לְךָ מִבְּחִינוֹת שַׁבָּת, וְכֵיוָן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רַחֲמִים בְּוַדַּאי יְרַחֲמוּ עָלֶיךָ מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי כָּל הַמְרַחֵם וְכוּ' כַּנַּ"ל.
הָעִנְיָן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק, וְלֹא דַּי בְּסִפְרֵי מוּסָר, מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (שמות י״ז:י״ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ; כִּי אַף שֶׁאָמַר לוֹ לִכְתֹּב בַּסֵּפֶר, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה, וְצִוָּה לוֹ: וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ – שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה. כִּי הָעִקָּר – מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִין מִפֶּה הַצַּדִּיק, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (דברים ג׳:כ״א) עַל פָּסוּק: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם אַתָּה עוֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן וְכוּ', וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מָה רָאָה לוֹמַר לָהֶם כָּאן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", רַבָּנִין אָמְרִי: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁקִּדֵּשׁ מַטְרוֹנָה בִּשְׁנֵי מַרְגָּלִיּוֹת, אִבְּדָה אַחַת מֵהֶן. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: אִבַּדְתְּ אַחַת, שִׁמְרִי אֶת הַשְּׁנִיָּה. כָּךְ קִדֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל בְּנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, אִבְּדוּ אֶת נַעֲשֶׂה, שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה: אִבַּדְתֶּן נַעֲשֶׂה, שִׁמְרוּ נִשְׁמַע, הֱוֵי: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ. וְעַל כֵּן כְּשֶׁלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, אֵין בָּזֶה כֹּחַ כָּל כָּךְ לְעוֹרֵר אוֹתוֹ, כִּי יִשְׂרָאֵל אִבְּדוּ אֶת הַנַּעֲשֶׂה. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפֶּה הַצַּדִּיק, הוּא בְּחִינַת נִשְׁמַע, שֶׁזֶּה הַכֶּתֶר נִשְׁאָר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל:
אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְכוּ' (תהילים מ׳:ח׳-ט׳): כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה וְלוֹמֵד בְּסֵפֶר, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹאֶה וְלוֹמֵד, מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ, הַיְנוּ שֶׁלּוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ מוּסָר, וְרוֹאֶה פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ, בְּכָל מָקוֹם בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁהוּא בָּא וּמְעַיֵּן שָׁם, זֶה סִימָן שֶׁחָפֵץ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה: אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי – זֶה סִימָן: לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹקַי חָפָצְתִּי כַּנַּ"ל:
וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר (שמואל א ט״ו:כ״ט): כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁמִּדַּת הַנִּצָּחוֹן אֵינָהּ סוֹבֶלֶת הָאֱמֶת, כִּי אַף אִם יֵרָאֶה לָעֵינַיִם דְּבַר אֱמֶת, יִדְחֶה אוֹתוֹ מֵחֲמַת הַנִּצָּחוֹן, וְזֶה מְבֹרָר מְאֹד. אַךְ לֹא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַף בְּהַנִּצָּחוֹן הוּא אֱמֶת, וְאֵינוֹ מְשַׁקֵּר, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר.
הָעִקָּר וְהַיְסוֹד, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ – לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו עַל כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה, דָּבָר קָטֹן וְדָבָר גָּדוֹל. וְלִבְלִי לִנְטוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מִדְּבָרָיו יָמִין וּשְׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי פ' שופטים): אֲפִלּוּ אוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין שְׂמֹאל וְכוּ'; וּלְהַשְׁלִיךְ מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת, וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל בִּלְעֲדֵי אֲשֶׁר יְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר. וְכָל זְמַן שֶׁנִּשְׁאָר אֶצְלוֹ שׁוּם שֵׂכֶל עַצְמוֹ, אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק. וְיִשְׂרָאֵל בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיוּ לָהֶם חָכְמוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי אָז הָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבִּימֵיהֶם, שֶׁהָיָה טָעוּתָם עַל־פִּי חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת כַּיָּדוּעַ. וְלוּלֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַשְׁלִיכִין מֵעַצְמָן הַחָכְמוֹת, לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה. כִּי הָיוּ יְכוֹלִים לִכְפֹּר בַּכֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עִמָּהֶם. וַאֲפִלּוּ כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה לְעֵינֵיהֶם, לֹא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם, כִּי גַּם עַתָּה נִמְצָאִים אֶפִּיקוֹרְסִים הַכּוֹפְרִים עַל־יְדֵי שְׁטוּת וְטָעוּת חָכְמָתָם. אַךְ יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ רָאוּ הָאֱמֶת, וְהִשְׁלִיכוּ הַחָכְמוֹת, וְהֶאֱמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה קִבְּלוּ הַתּוֹרָה. וְהַיְנוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס (דברים ל״ב:ו׳): עַם נָבָל וְלֹא חָכָם – עַמָּא דְּקַבִּילוּ אוֹרַיְתָא וְלָא חַכִּימוּ. כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה עַל־יְדֵי וְלָא חַכִּימוּ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהִשְׁלִיכוּ מֵאִתָּם כָּל הַחָכְמוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה: נָבָל – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת לב נְתִיבוֹת, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, וְהִיא הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיוּת, אֲשֶׁר אֶצְלָהּ כָּל הַחָכְמוֹת בְּטֵלִים. וְהַיְנוּ נָבָל, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַתּוֹרָה, הַנִּקְרֵאת נוֹבְלוֹת הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה (ב"ר פ' יז). (וּבוֹא וּרְאֵה שֶׁעַתָּה מְבֹאָר וּמְיֻשָּׁב הַתַּרְגּוּם הַזֶּה, שֶׁהוּא פְּלִיאָה גְּדוֹלָה, וְכָל הָעוֹלָם תְּמֵהִים עָלָיו, מָה עִנְיַן תֵּבַת נָבָל לְתַרְגְּמוֹ עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה. אַךְ עַתָּה מַה נִּמְלְצוּ לַחֵךְ דִּבְרֵי הַתַּרְגּוּם הָאֵלּוּ). וְהָעִקַּר הָעֲבוֹדָה – לִהְיוֹת תָּם וְיָשָׁר, יְרֵא אֱלֹקִים וְסָר מֵרַע, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחַר שֶׁכָּתוּב בּוֹ (מלכים־א ה): וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם; אָמַר (משלי ל׳:ב׳): כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי; וְכֵן אָמַר אָסָף (תהילים ע״ג:כ״ב): וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ; וְכֵן כְּתִיב (משלי כ״א:ל׳): אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה':
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קנ״ג
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
וְאָז רָאִינוּ יְשׁוּעַת ה’ וְנִפְלְאוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים, שֶׁהוּא חוֹמֵל עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת, שֶׁמִּתּוֹךְ הַעֲלָמָה וְהַסְתָּרָה כָּזֹאת נִתְהַפֵּךְ לְרָצוֹן כָּזֶה; שֶׁבִּתְחִלָּה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ כְּלָל בֶּאֱמֶת, וּמִתּוֹךְ ‘אֵינוֹ יוֹדֵעַ’ כָּזֶה בָּא לִידֵי הִתְגַּלּוּת כָּזֶה. וְאִם בֶּאֱמֶת אֵין אָנוּ יוֹדְעִין כְּלָל בְּעִנְיָנוֹ הַקָּדוֹשׁ, בִּפְרָט בְּעִנְיַן הָ’אֵינוֹ יוֹדֵעַ’ שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא עִנְיָן עָמֹק וְנִסְתָּר מְאֹד, וְאָמַר בְּעַצְמוֹ שֶׁהָ’אֵינוֹ יוֹדֵעַ’ שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ יוֹתֵר מִידִיעָה שֶׁלּוֹ (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר), אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בַּמֶּה שֶּׁמִּתְנוֹצֵץ בְּדַעְתֵּנוּ - רָאִינוּ אָז נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר. וְהָעִקָּר - מַה שֶּׁרָאִינוּ יְשׁוּעַת ה’ מַה שֶּׁחָמַל עָלֵינוּ בְּרַחֲמָיו הַפְּשׁוּטִים וְגִלָּה לָנוּ דְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁהָיוּ מְחַיִּין אוֹתָנוּ וּמְחַזְּקִין אוֹתָנוּ מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ, אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַיּוֹשְׁבִים שָׁם.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
והוא בעצמו לא אמר כלום, רק היה הולך ומנגן בעצמו והיה בשמחה גדולה עד אור היום. וכשהאיר היום עמד בטלית ותפילין והתפלל כמה שעות.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רפ״א
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
(מא) שְׁנַת תקס"ט בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת עָנָה וְאָמַר אִם הָיָה בָּא אֶצְלֵנוּ נְשָׁמָה גְּדוֹלָה אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיִינוּ נִרְאִים כַּחֲשׁוּבִים. וּבֶאֱמֶת אֵינָם חוֹלְקִים עָלַי אֶלָּא צִיְּרוּ לְעַצְמָם אֵיזֶה אָדָם, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן קפב) וְכוּ' וְכוּ' וְהוּא יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ. וּכְבָר הָיָה כֵּן שֶׁהָיוּ חוֹלְקִים עַל אֶחָד וּבָנָה לוֹ מִגְדָּל גָּבוֹהַּ וְיָשַׁב בְּתוֹכוֹ. וְהֵם הָיוּ נִלְחָמִים עָלָיו וְהָיוּ שׁוֹלְחִים וְרוֹבִים לוֹ חִצִּים וָאֵשׁ. אֲבָל לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. אַךְ שֶׁיֵּשׁ אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהֵם גְּדֵלִים מֵאֲוִירִים וְאֵדִים. וְהָיָה אֶבֶן טוֹב שֶׁהָיָה גָּדֵל בָּאֲוִיר, אַךְ עֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ כָּל הַשְּׁלֵמוּת לְגַמְרֵי, וְעַל־יְדֵי שֶׁהָיוּ רוֹבִים הַחִצִּים אֵלָיו כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה הִשְׁלִיכוּ הָאֶבֶן טוֹב וְנָפַל עַל הַמִּגְדָּל. וְהָאֶבֶן הַטּוֹב הַזֶּה הָיָה שֶׁל חֵן, וְתֵכֶף שֶׁנָּפַל עַל הַמִּגְדָּל אֲזַי תֵּכֶף נָפְלוּ לְפָנָיו וְאָמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ יְחִי הַמֶּלֶךְ. אַךְ הַנְּשָׁמוֹת קְטַנּוֹת כְּמוֹתְכֶם שֶׁנּוֹפְלִים עַל־יְדֵי הַמִּלְחָמוֹת הֵם בִּבְחִינַת (אֵיכָה ד): "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ", וְנִקְרָא שְׁפִיכָה מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן אֵין לָהֶם כָּל הַשְּׁלֵמוּת וְנוֹפְלִים קֹדֶם שֶׁנִּשְׁלָמִים. אֲבָל הַנְּשָׁמָה גְּדוֹלָה הַנַּ"ל אֶבֶן הַטּוֹב הַנַּ"ל הַבְּחִינָה שֶׁל חֵן הָיוּ לוֹ בִּשְׁלֵמוּת. אַךְ שְׁאָר הַשְּׁלֵמוּת עֲדַיִן לֹא הָיוּ לוֹ וְעַל יְדֵי הֶחָכָם נִשְׁלַם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ניאוף · חלק ראשון · אות כ״ב – אות כ״ט
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
כב. הַמֵּפֵר בְּרִית, כְּאִלּוּ הֵפֵר כָּל הַמִּצְווֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כג. הַמִּכְנָסַיִם מְכַפְּרִים עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כד. עַל־יְדֵי נִאוּף נוֹפְלִים הַצַּדִּיקִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כה. עַל־יְדֵי שֶׁמְּקוֹנֵן עַל מִיתַת הַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי זֶה מְשַׁבֵּר אֶת עַצְמוֹ מֵאַהֲבַת נָשִׁים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כו. עַל־יְדֵי הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה בּוֹרֵא קְלִפּוֹת, הַמִּתְלַבְּשִׁים בִּבְנֵי־אָדָם מִתְנַגְּדִים וְחוֹלְקִים עָלָיו וְעוֹשִׂין לוֹ יִסּוּרִין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כז. הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, סוֹף שֶׁבָּא לִידֵי שְׁפִיכוּת־דָּמִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כח. מִי שֶׁהוּא מְבַעֵר נוֹאֲפִים, בָּזֶה הוּא מְתַקֵּן חַטַּאת אֲבוֹתָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כט. מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמר אוֹת בְּרִית, יאמַר תָּמִיד אֱמֶת, גַּם יַּעֲשֶׂה חֶסֶד עִם מִי שֶׁלּא יְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּלוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות י׳
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
וְהָלְכוּ לְשָׁם, וּבָאוּ אֶל הַמְּדִינָה הַנַּ"ל וְנִכְנְסוּ לְאֶחָד מֵהֶם מִסְּתָמָא נִכְנְסוּ לְאֵיזֶה חַיָּה [דְּהַיְנוּ לְאָדָם, שֶׁהוּא קָטָן בְּמַעֲלָה, כִּי יֵשׁ לוֹ סַךְ מוּעָט, שֶׁהָיָה נִקְרָא אֶצְלָם חַיָּה, כַּנַּ"ל] וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ כְּדַרְכָּם אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵין זֶה תַּכְלִית כְּלָל וְעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא רַק עֲבוֹדַת ה' וְכוּ' וְלא שָׁמַע לָהֶם כְּלָל כִּי כְּבָר נִשְׁתָּרֵשׁ אֶצְלָם, שֶׁעִקָּר הוּא רַק הַמָּמוֹן וְכֵן הָיָה מְדַבֵּר עוֹד עִם אַחֵר וְלא שָׁמַע אֵלָיו גַּם כֵּן וְהוּא [הַיְנוּ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל] הָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר עִמּוֹ וְהֵשִׁיב לוֹ זֶה הָאִישׁ, שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ וְיֶתֶר מִזֶּה אֵין לִי פְּנַאי כְּלָל לְדַבֵּר עִמְּךָ שְׁאָלוֹ: מִפְּנֵי מָה ? הֵשִׁיב לוֹ הֱיוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ מוּכָנִים עַתָּה לַעֲקר מִן הַמְּדִינָה לֵילֵךְ לִמְדִינָה אַחֶרֶת בַּאֲשֶׁר שֶׁרָאִינוּ, שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא רַק הַמָּמוֹן עַל כֵּן נִסְכַּם אֶצְלֵנוּ לֵילֵךְ לִמְדִינָה, שֶׁשָּׁם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מָמוֹן דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם עָפָר, שֶׁעוֹשִׂין מִמֶּנָּה זָהָב וָכֶסֶף עַל כֵּן אָנוּ צְרִיכִים עַתָּה לֵילֵךְ כֻּלָּנוּ אֶל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · עזות · אות ו׳ – אות ז׳
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁהוּא עַזּוּת פָּנִים, אֵין לוֹ חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, מִי שֶׁאֵין בּוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה אֵין לוֹ גַּם כֵּן חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וכַנַּ"ל: (לק"א סי' קמ"ז)
צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים וְלֹא יִתְבַּטֵּל וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵיהֶם כְּלָל, אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם צַדִּיקִים וְטוֹבִים מִמֶּנּוּ. וַאֲפִלּוּ אִם הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, שֶׁהֵם טוֹבִים מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, וְהֵם רוֹצִים לְבַלְבְּלוֹ וּלְמֹנְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים, צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל כְּנֶגְדָּם. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וַאֲפִלּוּ נֶגֶד הָרַב בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם עַזּוּת, שֶׁיָּעֵז פָּנָיו לְדַבֵּר עִמּוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וְלֹא הַבַּיְּשָׁן לָמֵד". וְזֶה שֶׁאֶחָד מְקֹרָב יוֹתֵר הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת יוֹתֵר, וּמֵחֲמַת זֶה הָרַב מְדַבֵּר עִמּוֹ יוֹתֵר: (לק"א סי' רע"א)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ח · קטע ג׳
כ־4 דק׳ · כ־420 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
רַחֵם עָלַי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁיִּטָּהֵר לְבָבִי מְהֵרָה, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִטָּהֳרַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת כִּי הִרְבֵּיתִי לִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ, וְהָלַכְתִּי אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבִּי הָרָע, וְחָטָאתִי וּפָגַמְתִּי נֶגְדְּךָ הַרְבֵּה עַל יְדֵי חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְלֹא הִתְגַּבַּרְתִּי עַל יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבִּי הָרָעִים לְגָרְשָׁם וּלְסַלְּקָם מִמֶּנִּי, עַד אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים לִבִּי מָלֵא רוּחַ שְׁטוּת, וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְרַעְיוֹנִים זָרִים, וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה אֵינִי זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, מְטַהֵר טְמֵאִים, טַהֵר לִבִּי מְהֵרָה, מְחֹל לִי עַל הֶעָבָר וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְהַבָּא שֶׁאֶזְכֶּה לְגָרֵשׁ וּלְסַלֵּק מִלְּבָבִי כָּל הַהִרְהוּרִים רָעִים וְכָל הָרַעְיוֹנִים הַמְּבֻלְבָּלִים וְכָל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת פְּגוּמוֹת שֶׁבַּלֵּב, הַכּל אֶזְכֶּה לְבַעֵר וּלְגָרֵשׁ וּלְסַלֵּק מִלְּבָבִי וְאֶתְגַּבֵּר וְאֶתְחַזֵּק וְאֶתְאַמֵּץ בְּכָל עֵת לְהַטּוֹת לְבָבִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת תתרעז רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים זַכֵּנִי לַחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, וַעֲשֵׂה לְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד שֶׁאֶזְכֶּה בְּכחָם לִהְיוֹת גַּם כֵּן בִּכְלַל מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים וְאֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת וּלְקָרֵב אֲנָשִׁים הַרְבֵּה לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ לְבַאֵר וּלְהָאִיר וּלְהוֹדִיעַ אֲמִתָּתְךָ לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְיִכָּנְסוּ דְבָרַי הָאֲמִתִּיִּים בִּלְבָבָם, עַד אֲשֶׁר יִתְחַמֵּם לְבָבָם בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי זֶה יִמָּשֵׁךְ עָלַי בְּכָל פַּעַם חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ בְּלִבִּי בְּכָל פַּעַם חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר הֵם דְּבֵקִים בְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אֵשׁ אכְלָה אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא וְהֵם מְקַבְּלִים אֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ, לְהַלְהִיב וּלְחַמֵּם לְבַב יִשְׂרָאֵל בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ חֲמל עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁתַּבְעֵרַת אֵשׁ הַקּדֶשׁ שֶׁלָּהֶם לֹא תִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ לְקַבֵּל מֵאֵשׁ הַקּדֶשׁ שֶׁלָּהֶם בְּכָל פַּעַם לְחַמֵּם וּלְהַלְהִיב לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ בְּהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְכָל מַה שֶּׁתְּזַכֵּנִי לְהַכְנִיס חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּלֵב אֲחֵרִים, אֶזְכֶּה שֶׁיִּתּוֹסֵף עָלַי וְיֻמְשַׁךְ עָלַי בְּכִפְלֵי כִפְלַיִם מִלְמַעְלָה חֲמִימוּת הַלֵּב וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ צַדִּיקֶיךָ עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, כָּל מְשָׁרְתֶיךָ אֵשׁ לוֹהֵט וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְבַעֵר וּלְגָרֵשׁ וּלְסַלֵּק מִלְּבָבִי כָּל הָרוּחַ שְׁטוּת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנִים רָעִים עַד שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְטָהֳרַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים בְּכָל פַּעַם לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת לְרַצּוֹתְךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ מְהֵרָה וְאֶהְיֶה דָבוּק בְּךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" וִיקֻיַּם בִּי וּבְכָל יִשְׂרָאֵל מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָה, מַיִם רַבִּים, לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות סא
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל גַּם מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבַּלֵּב וְזוֹכֶה לְיֹשֶׁר לֵבָב שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִבּוֹ חָלוּק עָלָיו, רַק לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ כָּל דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה וְאָז זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי. וְזֶה: אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב.
לֵבָב דַּיְקָא בִּשְׁנֵי יְצָרִין (כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל פָּסוּק בְּכָל לְבָבְךָ בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ אֵימָתַי בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ עַיֵּן שָׁם. (אָמַר הַמַּעְתִּיק מִכָּאן סַעַד לְמַה שֶּׁמּוּבָא לְעֵיל אוֹת ל' מִשִּׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אֲשֶׁר שְׁנֵי הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה, הַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְגַם לִמּוּד שֻׁלְחָן עָרוּךְ הֵם הַנְהָגָה כְּלָלִית עַל כָּל אִישׁ וָאִישׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיָּיו, כִּי כְּפִי הַנַּ"ל הֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה) (שָׁם, סִימָן ס"ב).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות סג
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה', וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁל הָעַקְשָׁנוּת הוּא הִתְחַזְּקוּת נִפְלָא לִבְלִי לִפֹּל בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם.
וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵיתָהּ לָבוּשׁ שָׁנִים", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'אַל תִּקְרֵי שָׁנִים אֶלָּא שְׁנַיִם', "נָתוֹן תִּתֵּן" "פָּתוֹחַ תִּפְתָּח" "הַעֲנֵק תַּעֲנִיק" וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָעַקְשָׁנוּת הַנַּ"ל שֶׁכָּל קִיּוּם הַתּוֹרָה תָּלוּי בָּזֶה שֶׁיִּתְחַזֵּק לִשְׁנוֹת וְלִכְפֹּל כָּל עֻבְדָּה טוֹבָה, אוֹ לִמּוּד תּוֹרָה וְכוּ', שֶׁהִתְחִיל לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ.
שֶׁיִּתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם לַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֲפִלּוּ אֶלֶף פְּעָמִים אֲפִלּוּ אִם עָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר, כִּי זֶה עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלַעֲשׂוֹת הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ עַקְשָׁנוּת אֲפִלּוּ אֲלָפִים פְּעָמִים וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם חֲלִישׁוּת הַדַּעַת, שֶׁהַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַלֵּיצָנִים מַחֲלִישִׁין דַּעְתּוֹ וְזֶהוּ עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִגֵּיהִנֹּם שֶׁל שֶׁלֶג.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות יט
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלֵינוּ וְדָן אוֹתָנוּ לְכַף זְכוּת לְכָל אֶחָד כְּפִי מְקוֹמוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ נִכְנָסִים בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת עַד שֶׁאָנוּ זוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לִצְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר־כָּךְ, בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּא, בְּסוֹף סֻכּוֹת - עַל־יְדֵי שֶׁזָּכִינוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הֶאָרָה מִשָּׁם, עַד שֶׁכֻּלָּנוּ זוֹכִין לִבְחִינָה זֹאת לְקַיֵּם אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְלֵידַע לָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ הַפּוֹשְׁעֵי־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכְנִיס כֻּלָּם לְכַף זְכוּת וּלְהָאִיר בָּהֶם הַהֶאָרָה שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁכֻּלָּם יִמְצְאוּ תָּמִיד פֶּתַח וְדֶרֶךְ הַתְּשׁוּבָה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם בְּכָל עֵת וּזְמַן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שיז · פסקה 4 – פסקה 5
כ־7 דק׳ · כ־660 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
וְהִנֵּה אֲהוּבַי אַחַי וְרֵעַי, אוֹהֲבִים דְּבֵקִים מֵאָח, אוֹהֲבִים וְרֵעִים בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי לָנֶצַח, אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה לָכֶם אֶפֶס קָצֶה מֵעֹצֶם נִפְלְאוֹת חַסְדֵי וּפִלְאֵי פִּלְאוֹתָיו שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמָּנוּ, וּבִפְרָט עִמִּי הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּבִפְרָט בַּנְּסִיעָה הַזֹּאת יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת. וְאִם כִּי מִכְּבָר יָדַעְתִּי וְהֶאֱמַנְתִּי וְדִבַּרְתִּי הַרְבֵּה בָּזֶה שֶׁאוֹרוֹ הַקָּדוֹשׁ לֹא יִכְבֶּה חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם אֹפֶן, וּמַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אוֹר אֱמֶת קָדוֹשׁ וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב מְאֹד מְאֹד כָּזֶה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהוּ. עִם כָּל זֶה עַתָּה בְּעֵינַי רָאִיתִי קְצָת וְהַיּוֹתֵר אֲנִי מַאֲמִין בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל כֵּן לֹא אוּכַל לְהִתְאַפֵּק מִלְּסַפֵּר לָכֶם מְעַט דִּמְעַט כְּדֵי לִהְיוֹת מוֹדֶה עַל הֶעָבַר וְלִצְעֹק לֶעָתִיד לָבוֹא. כִּי עֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת וַחֲסָדִים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת. כִּי עֲדַיִן הַצַּד הַשֵּׁנִי הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן קַבָּלָה סִטְרָא אַחְרָא אוֹרֵב וְחוֹתֵר בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְעוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱרֹב וְלַחְתֹּר וְלִתְפֹּס בְּרִשְׁתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם עַד אֲשֶׁר בְּכָל פַּעַם נִדְמֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁבֵּר הַסְתָּרוֹת וּמְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים וְתַאֲווֹת וְסִכְסוּכִים וְעִכּוּבִים וּטְרָדוֹת וְכוּ' וְכוּ' כָּאֵלֶּה. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ עַל פְּשָׁטוּהוּ וְלָא עָיֵל לְתַרְעָא וְכוּ' וְכוּ', וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. מִי יִתֵּן שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לְקַיֵּם הָעֵצוֹת הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּסִימָן כ"ה בְּהַתּוֹרָה אַחֲוֵי לָן מָנָא וְכוּ'. דְּהַיְנוּ לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים הַדְּבֵקִים וְכוּ', וּלְהִתְפָּאֵר וְלִשְׂמֹחַ בַּמֶּה שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְמָקוֹם שֶׁנִּתְקָרֵב, שֶׁעַל יְדֵי כָּל זֶה נִתְגַּלִּין הַגְּוָנִין עִלָּאִין שֶׁהֵם גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכוּ' וְכוּ'.
וְהִנֵּה תְּהִלָּה לָאֵל הָיִיתִי בִּבְרָאד וּבְלֶעמְבֶּערְג. וּבְעִנְיַן עִסְקֵנוּ אִי אֶפְשָׁר עַתָּה לַעֲסֹק בָּזֶה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכִמְעַט הָיִיתִי מְיָאֵשׁ עַצְמִי מִזֶּה. אַךְ "חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ" וְכוּ', וְנִמְצָא עֵצָה עַל יְדֵי אִישׁ אֶחָד נִכְבָּד שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בָּזֶה, וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיֻּגְמַר בְּכִי טוֹב. יִרְאוּ עֵינֵיהֶם וְיִשְׂמַח לִבָּם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּלְעֵת עַתָּה תְּהִלָּה לָאֵל עָסַקְנוּ שָׁם הַרְבֵּה וְדִבַּרְתִּי הַרְבֵּה, מִנְּעִימוּת נִפְלְאוֹת תּוֹרָתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ וְנִשְׂגָּבוֹת מַעֲלָתוֹ, וְהוּטַב בְּעֵינֵיהֶם מְאֹד מְאֹד. וְרֹב הַחֲסִידִים דְּשָׁם קִבְּלוּנִי בְּכָבוֹד גָּדוֹל, רַק מָעוֹת לֹא הוֹצֵאתִי מִשָּׁם אֲפִלּוּ מֶחֱצָה הַהוֹצָאוֹת דְּשָׁם, וּמְעַט דִּמְעַט שֶׁקִּבַּלְתִּי הָיָה מֵהַקְּרוֹבִים שֶׁלִּי שֶׁהֵם גְּבִירִים גְּדוֹלִים. אֲבָל קְרֵבוּתָם רְחוֹקִים, וּמַתְּנָתָם הָיְתָה מְעוּטָה מְאֹד מְאֹד. אַךְ טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכֶסֶף, כִּי תְּהִלָּה לָאֵל הֶחֱיֵיתִי אוֹתָם הַרְבֵּה. וְאֶתְמוֹל לִוּוּ אוֹתִי מִבְּרָאד חֲסִידִים הַרְבֵּה וּגְדוֹלֵי הַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶם עַד חוּץ לָעִיר. וְהַרְבֵּה מֵהֶם לִוּוּ אוֹתִי וְנָסְעוּ עִמִּי עַד הַגְּרֶענִיץ, וּבַדֶּרֶךְ מָשְׁכוּ וְהוֹצִיאוּ מִמֶּנִּי דִּבּוּרִים וְתוֹרוֹת הַרְבֵּה מִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וְסִפַּרְתִּי לָהֶם מֵהַתּוֹרָה מֵעִנְיַן שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַדִּבּוּר נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל וְכוּ' וּמֵהַתּוֹרָה "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ". וְסִפַּרְתִּי לָהֶם בְּדֶרֶךְ שִׂיחָה אֵיךְ זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ הִתְגַּלּוּת הַנּוֹרָא וְהַנִּפְלָא הַזֶּה, וּקְצָת מִמַּה שֶּׁעָבַר אָז, וְנִבְהֲלוּ וְנִרְעֲדוּ מְאֹד. אַחַר כָּךְ בְּעֹצֶם תְּשׁוּקָתָם פָּתַחְתִּי פִּי בְּחַסְדּוֹ וִישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְסִפַּרְתִּי לָהֶם אֵיךְ נֶאֶמְרָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה "הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי" וְכוּ', וְאָמַרְתִּי לִפְנֵיהֶם כָּל הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת. וְהוֹדַעְתִּי לָהֶם הָאֱמֶת שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל הִזְהִיר מְאֹד לִבְנֵי הַנְּעוּרִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתָם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּבִפְרָט בַּלַּיְלָה וּבַדֶּרֶךְ יְחִידִי, עַד שֶׁיְּכוֹלִים לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לְהִכָּלֵל בְּחִיּוּב הַמְּצִיאוּת וּלְהַעֲלוֹת כָּל הָעוֹלָם הַתָּלוּי בּוֹ לְהִכָּלֵל בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְחֻיָּב הַמְּצִיאוּת וְכוּ'. וְכַמָּה בְּנֵי הַנְּעוּרִים הָלְכוּ בְּצַד הָעֲגָלָה וְאַחֲרֶיהָ, כִּי הָלְכוּ בְּרַגְלֵיהֶם מִשָּׁם עַד הַגְּרֶענִיץ שֶׁהוּא קָרוֹב לְפַרְסָה. וְכֻלָּם עָמְדוּ מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם תִּסְמַר שַׂעֲרוֹת בְּשָׂרָם כִּמְעַט שֶׁיָּצְאָה נַפְשָׁם. וְאֶחָד מֵהֶם הָיָה דַּיַּן דִּקְהִלַּת בְּרָאד מֻפְלָג גָּדוֹל בַּתּוֹרָה שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹמַר פְּשָׁטִים נִפְלָאִים גְּדוֹלִים בַּגְּמָרָא פֵּרוּשׁ תּוֹסָפוֹת, וְגַם הַשְּׁאָר הָיוּ לוֹמְדִים וַחֲשׁוּבִים, כֻּלָּם נִבְהֲלוּ מִשְּׁמֹעַ לֹא יָדְעוּ מַה לַּעֲשׂוֹת. וְגַם אֲנִי בְּעַצְמִי וְרַבִּי נַחְמָן הִזְכַּרְתִּי עַצְמִי מֵחָדָשׁ הֵיכָן אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ כָּזֹאת, וַעֲדַיִן מִתּוֹרָתוֹ אָנוּ רְחוֹקִים. וַאֲנִי צוֹעֵק בְּלִבִּי עַתָּה עַל הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים, שֶׁלֹּא זָכִיתִי לְקַיֵּם זֹאת מֵרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת, אֲבָל אֲנִי מְשַׂמֵּחַ עַצְמִי עַל הַמְּעַט דִּמְעַט שֶׁזָּכִיתִי לִפְעָמִים לְקַיֵּם מְעַט מִזֶּה.
וְגַם מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ בַּיּוֹם וְכוּ' הוּא גַּם כֵּן יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְקַיֵּם כָּל הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת. וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְהִתְבּוֹדְדוּת אֲפִלּוּ בַּיּוֹם, אֲבָל אַשְׁרֵי וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְקַיֵּם בִּפְשִׁיטוּת הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְכוּ' וְכוּ', עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל וְכוּ' וְכוּ', יְהִי חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם. וְעַל כֵּן זֵרַזְתִּי עַצְמִי לִכְתֹּב לָכֶם מִיָּד קֹדֶם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, כִּי זֶה הָאִגֶּרֶת הוּא אֶצְלִי תַּלְמוּד תּוֹרָה דְּרַבִּים, כִּי אוּלַי אוּלַי יִזְכֶּה אֶחָד עַל יְדֵי זֶה לְהִתְעוֹרֵר לְקַיֵּם כָּל הַנַּ"ל, אוֹ מִקְּצָת מִזֶּה עַל כָּל פָּנִים. וּבִפְרָט קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 20
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
ר' יִשְׁמָעֵאל בֶּן חֲנַנְיָה. ר' יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל ר' יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא. ר' יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה.
ר' יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֶלְעָזָר. ר' יִשְׁמָעֵאל בְּר' יוֹסֵי. ר' יִשְׁמָעֵאל בֶּן קִמְחִית וְאָחִיו יְשֵׁבָב כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים.
ר' יִשְׁמָעֵאל בֶּן סַתְרִיאֵל אוֹ כַּתְרִיאֵל מֵעֲרְקַתָּא דְּלִבְנָה. ר' יִשְׁמָעֵאל בֶּן גַּמְלִיאֵל. ר' יִשְׁמָעֵאל שְׁזוּרִי. ר' יִשְׁמָעֵאל בֶּן זִירוּד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ג · סעיף ו׳ – סעיף ג׳
כ־4 דק׳ · כ־450 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
הַבְּכוֹרִים בֵּין בְּכוֹר לְאָב בֵּין בְּכוֹר לְאֵם, מִתְעַנִּים בְּעֶרֶב פֶּסַח, אֲפִלּוּ חָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְגַם הַבָּא אַחַר הַנְּפָלִים, צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת (עַיֵן דָּגוּל מֵרְבָבָה). וְכַל זְמַן שֶׁהַבְּכוֹר קָטָן, הָאָב מִתְעַנֶּה תַּחְתָּיו. בִּסְעוּדַּת מִצְוָה אִם מֻתָּרִים לֶאֱכוֹל, תַּלְיָא בְּמִנְהַג הַמְּקוֹמוֹת.
בְּכוֹר הַמִתְעַנֶּה, אוֹמֵר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, עֲנֵנוּ, וְאִם הֵם כַּמָּה בְּכוֹרִים וּמִתְפַּלְּלִין בְּצִּבּוּר, לֹא יֵרֵד בְּכוֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה, כִּי אֵין לוֹמַר עֲנֵנוּ בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה בְּקוֹל, כֵּיוָן שֶׁהוּא חֹדֶשׁ נִיסָן (ת"ע).
הַמְהַדְּרִים אוֹפִין הַמַּצּוֹת שֶׁל מִצְוָה בְּעֶרֶב פֶּסַח אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, שֶׁהוּא זְמַן הַקְרָבַת קָרְבַּן פֶּסַח. וְכֵיוָן שֶׁאָז הוּא אַחַר זְמַן אִסּוּר חָמֵץ, טוֹב שֶׁיְבַטֵּל בְּפֵרוּשׁ אֶת הַפֵּרוּרִים, וְיֹאמַר בְּלָשׁוֹן שֶׁהוּא מֵבִין עִנְיָן זֶה: כָּל פֵּרוּרִים שֶׁיִּפְּלוּ בִּשְׁעַת לִישָׁה וַעֲרִיכָה, וְכֵן הַבָּצֵק שֶׁיִּדָבֵק בַּכֵּלִים, אֲנִי מְבַטֵּל וּמַפְקִיר אוֹתָם.
וְהַמַּיִם שֶׁרוֹחֲצִין בָּהֶם אֶת הַכֵּלִים, צְרִיכִין לְשָׁפְכָן בִּמְקוֹם מִדְרוֹן, וְשֶׁלֹּא תִהְיֶה רִצְפַּת אֲבָנִים, כְּדֵי שֶׁיִּבָּלְעוּ מְהֵרָה בַּקַּרְקַע, שֶׁאִם יִשְׁפְּכֵן שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִדְרוֹן אוֹ אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם מִדְרוֹן וְהוּא רִצְפַּת אֲבָנִים, יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִתְקַבְּצוּ בְּמָקוֹם אֶחָד וְיַחְמִיצוּ קֹדֶם שֶׁיִּבָּלְעוּ בַּקַּרְקַע, וְנִמְצָא שֶׁיִּהְיֶה חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ.
יִשְֹרָאֵל שֶׁהָיָה לוֹ חָמֵץ שֶׁלּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ בַּפֶּסַח, עוֹבֵר בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע עַל בַּל יֵרָאֵה וּבַל יִמָּצֵא. וְהֶחָמֵץ אָסוּר בַּהֲנָאָה לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ בִּטְּלוֹ קֹדֶם פֶּסַח. וְלָכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה חָמֵץ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבַעֲרוֹ מִן הָעוֹלָם, צָרִיךְ לְמָכְרוֹ לְאֵינוֹ יְהוּדִי קֹדֶם הַפֶּסַח בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עֲדַיִן מֻתָּר בַּהֲנָאָה. וְלֹא יְהֵא עִנְיַן מְכִירַת חָמֵץ אֵצֶל הָאָדָם כְּמוֹ מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיִּגְמוֹר בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא מוֹכְרוֹ בֶּאֱמֶת לְהָאֵינוֹ יְהוּדִי מְכִירָה גְּמוּרָה וַחֲלוּטָה. וְלֹא יִמְכּוֹר בְּיֹקֶר מִן הַמְּחִיר הָרָאוּי. וּלְאַחַר הַפֶּסַח יְבַקֵּשׁ מֵאֵת הָאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיְשַׁלֵּם לוֹ אֶת הַחוֹב. וְכַאֲשֶׁר יְשִׁיבֵהוּ שֶׁאֵין לוֹ כֶּסֶף, יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחֲזוֹר וְיִמְכּוֹר לוֹ אֶת הֶחָמֵץ עִם (הַחֶדֶר) בְּעַד כָּךְ וְכָךְ. וְלֹא יְהֵא הַדָּבָר כְּחוֹכָא בְּעָלְמָא, אֶלָּא כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים מַמָּשׁ (תמ"ח).
הֶחָמֵץ שֶׁהוּא מוֹכֵר לְאֵינוֹ יְהוּדִי, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יְהֵא בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְֹרָאֵל. וְאִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי לוֹקֵחַ אֶת הֶחָמֵץ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, מַה טּוֹב. וְאִם אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּקָחֵהוּ לְבֵיתוֹ, צָרִיךְ לְהַשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַחֶדֶר שֶׁהֶחָמֵץ מֻנָּח בּוֹ. וְצָרִיךְ לִכְתּוֹב בִּשְׁטָר שֵׁם הַקּוֹנֶה, וּבְכַמָּה הִשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַחֶדֶר, וְשֶׁאַגַב קַרְקַע הִקְנָה לוֹ אֶת הֶחָמֵץ הַמֻּנָּח שָׁם, וְיִפְרוֹט אֶת כָּל הֶחָמֵץ בְּכַמָּה מָכַר לוֹ, אֲבָל אֵינוֹ צָרִיךְ לִפְרוֹט סְכוּם הַמִּדּוֹת, וְיוּכַל לִכְתֹּב רַק בְּעַד כַּמָּה כָּל מִדָּה עַד לַמְּדִידָה (עַיֵן פְּרִי מְגָדִים). וְכָל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּשְּׁטָר, יְדַבֵּר עִם הַקּוֹנֶה גַּם בְּעַל פֶּה. וִיקַבֵּל מִמֶּנּוּ עֵרָבוֹן (דראנגאבע) וּשְׁאָר הַמָּעוֹת יִזְקוֹף עָלָיו בְּמִלְוֶה; וִיהֵא הַכֹּל כָּתוּב בִּשְׁטָר, וְגַם יִמְסוֹר לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִן הַחֶדֶר. חָמֵץ שֶׁהוּא בְּתוֹךְ כְּלִי הַצָּרִיךְ טְבִילָה (כְּשֶׁלּוֹקְחוֹ מִן הָאֵינוֹ יְהוּדִי), לֹא יִמְכְּרֶנוּ עִם הַכְּלִי, כִּי לְאַחַר הַפֶּסַח כְּשֶׁיַּחְזוֹר וְיִקְנֵהוּ מִן הָאֵינוֹ יְהוּדִי יִצְטָרֵךְ טְבִילָה מֵחָדָשׁ (סִימָן תמ"ח. ופתחי תשובה ביורה דעה סִימָן ק"כ).
לְאַחַר שֶׁמָּכַר לוֹ אֶת הֶחָמֵץ; אִם יָרֵא פֶּן יְקַלְקֵל שָׁם הַקּוֹנֶה, יָכוֹל גַּם הוּא לִתְלוֹת שָׁם מִסְגֶּרֶת לִשְׁמִירָה; אוֹ אִם הַקּוֹנֶה רוֹצֶה לְהַפְקִיד אֵצֶל הַיִשְֹרָאֵל אֶת הַמַּפְתֵּחַ, רַֹשָאי. אֲבָל אָסוּר שֶׁיַּנִּיחַ הַיִשְֹרָאֵל חוֹתָם עַל הֶחָמֵץ (עַיֵּן פרמ"ג).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ח
רַחֵם עָלַי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁיִּטָּהֵר לְבָבִי מְהֵרָה, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִטָּהֳרַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת כִּי הִרְבֵּיתִי לִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ, וְהָלַכְתִּי אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבִּי הָרָע, וְחָטָאתִי וּפָגַמְתִּי נֶגְדְּךָ הַרְבֵּה עַל יְדֵי חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְלֹא הִתְגַּבַּרְתִּי עַל יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבִּי הָרָעִים לְגָרְשָׁם וּלְסַלְּקָם מִמֶּנִּי, עַד אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים לִבִּי מָלֵא רוּחַ שְׁטוּת, וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְרַעְיוֹנִים זָרִים, וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה אֵינִי זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, מְטַהֵר טְמֵאִים, טַהֵר לִבִּי מְהֵרָה, מְחֹל לִי עַל הֶעָבָר וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְהַבָּא שֶׁאֶזְכֶּה לְגָרֵשׁ וּלְסַלֵּק מִלְּבָבִי כָּל הַהִרְהוּרִים רָעִים וְכָל הָרַעְיוֹנִים הַמְּבֻלְבָּלִים וְכָל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת פְּגוּמוֹת שֶׁבַּלֵּב, הַכּל אֶזְכֶּה לְבַעֵר וּלְגָרֵשׁ וּלְסַלֵּק מִלְּבָבִי וְאֶתְגַּבֵּר וְאֶתְחַזֵּק וְאֶתְאַמֵּץ בְּכָל עֵת לְהַטּוֹת לְבָבִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת תתרעז רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים זַכֵּנִי לַחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, וַעֲשֵׂה לְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד שֶׁאֶזְכֶּה בְּכחָם לִהְיוֹת גַּם כֵּן בִּכְלַל מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים וְאֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת וּלְקָרֵב אֲנָשִׁים הַרְבֵּה לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ לְבַאֵר וּלְהָאִיר וּלְהוֹדִיעַ אֲמִתָּתְךָ לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְיִכָּנְסוּ דְבָרַי הָאֲמִתִּיִּים בִּלְבָבָם, עַד אֲשֶׁר יִתְחַמֵּם לְבָבָם בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי זֶה יִמָּשֵׁךְ עָלַי בְּכָל פַּעַם חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ בְּלִבִּי בְּכָל פַּעַם חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר הֵם דְּבֵקִים בְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אֵשׁ אכְלָה אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא וְהֵם מְקַבְּלִים אֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ, לְהַלְהִיב וּלְחַמֵּם לְבַב יִשְׂרָאֵל בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ חֲמל עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁתַּבְעֵרַת אֵשׁ הַקּדֶשׁ שֶׁלָּהֶם לֹא תִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ לְקַבֵּל מֵאֵשׁ הַקּדֶשׁ שֶׁלָּהֶם בְּכָל פַּעַם לְחַמֵּם וּלְהַלְהִיב לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ בְּהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְכָל מַה שֶּׁתְּזַכֵּנִי לְהַכְנִיס חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּלֵב אֲחֵרִים, אֶזְכֶּה שֶׁיִּתּוֹסֵף עָלַי וְיֻמְשַׁךְ עָלַי בְּכִפְלֵי כִפְלַיִם מִלְמַעְלָה חֲמִימוּת הַלֵּב וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ צַדִּיקֶיךָ עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, כָּל מְשָׁרְתֶיךָ אֵשׁ לוֹהֵט וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְבַעֵר וּלְגָרֵשׁ וּלְסַלֵּק מִלְּבָבִי כָּל הָרוּחַ שְׁטוּת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנִים רָעִים עַד שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְטָהֳרַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים בְּכָל פַּעַם לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת לְרַצּוֹתְךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ מְהֵרָה וְאֶהְיֶה דָבוּק בְּךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" וִיקֻיַּם בִּי וּבְכָל יִשְׂרָאֵל מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָה, מַיִם רַבִּים, לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 213 מתוך 353 במחזור של שנת ה׳תשפ״א
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־34 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י״ב באייר): אחרי מות־קדושים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־19 באפריל 2021, בשעה 19:09 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.