ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום ראשון, כ״ז באייר ה׳תשפ״א · 9 במאי 2021
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קפ״ז · אות א׳ – אות א׳
כ־7 דק׳ · כ־690 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
וּלְךָ ה' הַחֶסֶד, כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ (תהילים ס״ב:י״ג). הַיְנוּ שֶׁהוּא חֶסֶד גָּדוֹל מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם לְאָדָם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלֵידַע הַחֵטְא שֶׁפָּגַם בּוֹ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. אַךְ דַּע, שֶׁעִקַּר מַה שֶּׁמְּשַׁלֵּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִדָּה בְּמִדָּה, הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (איוב כ׳:כ״ז): יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמֶמָה לוֹ, אֶרֶץ הַיְנוּ בְּחִינוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הִיא מִתְקוֹמְמָה לוֹ וְשָׁם נִתְגַּלֶּה עֲווֹנוֹ, כִּי שָׁם מְדַקְדְּקִין לְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (במדבר י״ג:ל״ב): אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ, כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן הַיּוֹשְׁבִים שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם עַל הָרֹב יִסּוּרִין, מֵחֲמַת שֶׁמְּמַהֲרִין שָׁם לְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ:
דַּע, שֶׁצָּרִיךְ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לַחֲזֹר עַל אֲבֵדָתוֹ. כִּי קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא הָאָדָם לַאֲוִיר הָעוֹלָם, מְלַמְּדִין וּמַרְאִין לוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת וְלַעֲבֹד וּלְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם, וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם מִיָּד נִשְׁכַּח מֵאִתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה ל:), וְהַשִּׁכְחָה הִיא בְּחִינַת אֲבֵדָה, כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֶת הַשּׁוֹכֵחַ אוֹבֵד, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (אבות פ"ה): מָהִיר לִשְׁמֹעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד וְכוּ'. וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ אֲבֵדָתוֹ. וְהָאֲבֵדָה שֶׁלּוֹ הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק חוֹזֵר עַל אֲבֵדָתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאָהּ, וְאַחַר שֶׁמּוֹצְאָהּ, חוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ אַחַר אֲבֵדוֹת אֲחֵרִים עַד שֶׁמּוֹצֵא גַּם אֲבֵדָתָם, עַד שֶׁמּוֹצֵא הָאֲבֵדוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, עַל כֵּן צָרִיךְ לָבוֹא לְהֶחָכָם לְבַקֵּשׁ וּלְהַכִּיר אֲבֵדָתוֹ, וְלָשׁוּב לְקַבְּלָהּ אֶצְלוֹ, אַךְ הַצַּדִּיק אֵינוֹ מֵשִׁיב לוֹ הָאֲבֵדָה עַד שֶׁיִּדְרְשֶׁנּוּ אִם אֵינוֹ רַמַּאי וְשַׁקְרָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ – עַד שֶׁתִּדְרֹשׁ אֶת אָחִיךָ אִם אֵינוֹ רַמַּאי (ב"מ כז:):
צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד מֵעַצְבוּת וְעַצְלוּת, כִּי עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ הוּא עַצְבוּת וְעַצְלוּת, בִּבְחִינַת (ישעיהו ס״ה:כ״ה): וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ; עָפָר הִיא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁהֵם בָּאִים מִיסוֹד הֶעָפָר, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים:
וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה, וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה', וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ וְכוּ', וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה' (שמות יט). וְהוּא תָּמוּהַּ וְנִפְלָא מְאֹד, כִּי מַה הֵם דִּבְרֵי הָעָם שֵׁנִית, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם"; כִּי לֹא נִמְצָא בַּכָּתוּב שׁוּם מַעֲנֶה וּדְבָרִים שֶׁהֱשִׁיבוּהוּ הָעָם שֵׁנִית אַחַר מַעֲנֶה הָרִאשׁוֹן: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר וְכוּ'". וּמַה זֶּה שׁוּב "וַיַּגֵּד מֹשֶׂה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'". אַךְ דַּע, כִּי יִשְׂרָאֵל טָעֲנוּ וְאָמְרוּ עַל מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. עָנוּ הֵם: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה, כְּלוֹמַר, כֹּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אָנוּ מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת, כִּי מֵאַחַר שֶׁיָּצָא הַדִּבּוּר מִפִּי ה' לַעֲשׂוֹת זֹאת הַמִּצְוָה, הֲרֵי אֵין שׁוּם בְּחִירָה, וַהֲרֵי אָנוּ מֻכְרָחִים בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְזֶה: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה בְּוַדַּאי, כִּי אֵין שׁוּם בְּחִירָה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, מֵאַחַר שֶׁיָּצָא מִפִּי ה'. וְעַל זֶה נֶאֱמַר תֵּכֶף: וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה' – שֶׁהֵשִׁיב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טַעֲנַת יִשְׂרָאֵל, מִיָּד הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ – דַּיְקָא – בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ – דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא אֲדַבֵּר הַדִּבְּרוֹת רַק עִמְּךָ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, לֹא יִהְיֶה לְךָ וְכוּ', וְכֵן כֻּלָּם, וְלֹא לְנֹכַח לְיִשְׂרָאֵל, וְהֵם רַק יִשְׁמְעוּ בְּדַבְּרִי עִמְּךָ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ הַבְּחִירָה לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'. הַיְנוּ שֶׁמֹּשֶׁה טָעַן אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה', הַיְנוּ מַה שֶּׁטָּעֲנוּ הָעָם תְּחִלָּה, טָעַן הוּא עַתָּה אֶל ה' עַל עַצְמוֹ, כִּי תִּקַּנְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הַבְּחִירָה, עַל יְדֵי שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר רַק עִמִּי לְבַד, אֲבָל אֶת עַצְמִי לֹא תִּקַּנְתָּ, כִּי מֵעַתָּה לֹא יִהְיֶה לִי כֹּחַ הַבְּחִירָה מֵאַחַר שֶׁתְּדַבֵּר עִמִּי, וְזֶה: וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'. הַיְנוּ מַה שֶּׁדִּבְּרוּ הָעָם וְטָעֲנוּ תְּחִלָּה, טָעַן הוּא עַתָּה אֶל ה', כִּי מַה תְּהֵא עָלַי, כִּי לֹא יִהְיֶה לִי בְּחִירָה. הֱשִׁיבוֹ ה': וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר, וְלֹא צִוָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק שְׁנֵי יָמִים, וּמֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ (שבת פז), וְכִוֵּן לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי כֵן הָיְתָה דַּעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה עַד שְׁלשָׁה יָמִים, וּבָזֶה הָיָה תָּלוּי בְּחִירַת מֹשֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ שֶׁלֹּא לְקַבֵּל, כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה רַק אַחַר שְׁלשָׁה יָמִים כְּמוֹ שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת, וְאִם לֹא הָיָה מוֹסִיף יוֹם אֶחָד, לֹא הָיָה מְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא אָמַר לוֹ רַק שְׁנֵי יָמִים, וְהוּא הֵבִין מִדַּעְתּוֹ וּבָחַר לוֹ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְהוֹסִיף יוֹם אֶחָד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּבָזֶה הָיָה תָּלוּי עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁל מֹשֶׁה בַּמֶּה שֶּׁהוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קע״ג
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יוּכַל לְהָבִין מְעַט מִגְּדֻלַּת רַבֵּנוּ ז”ל מֵעִנְיָן זֶה. כִּי בְּעֵת שֶׁיָּצָא רַבִּי שִׁמְעוֹן מִמֶּנּוּ כְּבָר הָיָה רַבֵּנוּ ז”ל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עַל רַבֵּנוּ ז”ל קֹדֶם זֶה, וְכָל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת שֶׁזָּכָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת עֲצוּמוֹת וְנוֹרָאוֹת שֶׁלֹּא נִשְׁמְעוּ וְלֹא נִרְאוּ בָּעוֹלָם קֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, וְאַחַר־כָּךְ כָּל הַצָּרוֹת וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת וְכוּ’ שֶׁעָבַר עָלָיו קֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁזָּכָה לָבוֹא לְשָׁם וְלַחֲזֹר מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם וְכוּ’, וְהִשִּׂיג שָׁם מַה שֶּׁהִשִּׂיג וְכוּ’. וְאָמַר שֶׁכָּל מַה שֶּׁיָּדַע קֹדֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא כְּלֹא מַמָּשׁ. וְהָיָה מִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד מְאֹד עִם דַּרְכֵי תּוֹרָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ שֶׁיָּדַע קֹדֶם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ’. וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ מַעְלָה מַעְלָה בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וְכוּ’.
וּבְעֵת שֶׁנָּסַע רַבִּי שִׁמְעוֹן מִמֶּנּוּ כְּבָר הָיָה אֵיזֶה שָׁנִים אַחַר בִּיאָתוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט בְּאֵיזֶה מַעֲלָה וּמַדְרֵגָה עָמַד אָז. וְאַחַר כָּל אֵלֶּה - כְּשֶׁנִּתְרַחֵק רַבִּי שִׁמְעוֹן מִמֶּנּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹ יוֹתֵר קְצָת - אָמַר שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין הַשָּׂגָתוֹ בְּעֵת שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ וּבֵין עַכְשָׁו, כְּמוֹ הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין יוֹם לֵדָתוֹ לְיוֹם שֶׁיָּצָא רַבִּי שִׁמְעוֹן מִמֶּנּוּ.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
והיה שם רעש גדול וצעקה גדולה בעיר, ופחד ואימה גדולה מאד, ובשעת הרעש הגדול ברח רבנו זכרונו לברכה, משם על הים, ולא הסתכל כלל על האיש הנ"ל שהיה עמו והוא היה נרדם כנ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ש״מ
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁכְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ נִגּוּן וְרִקּוּדִים מֵחֲמַת הַתַּעֲנוּג שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַנִּגּוּן הוּא עוֹשֶׂה אַחֲרָיו גַּם־כֵּן אוֹתָן הַתְּנוּעוֹת וְהוּא מְנַגֵּן וּמְרַקֵּד גַּם־כֵּן קְצָת כִּי נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מִמֵּילָא תְּנוּעוֹת הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד. כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁמְּקֹרָב יוֹתֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁסָּמוּךְ יוֹתֵר אֶל הַתּוֹרָה וְהַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד נַעֲשֶׂה גַּם־כֵּן אֶצְלוֹ הַתְּנוּעוֹת שֶׁל כָּל הַנַּ"ל שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה מִמֵּילָא. כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי: וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "זֵיי זָאלְן מִיךְ הֶערְן אֵיין תּוֹרָה מִיט דֶעם נִגּוּן אִין מִיט אֵיין טַאנְץ וָואלְט דִי גַאנְצֶע וֶועלְט אוֹיס גִיגַאנְגֶען" [אִלּוּ הָיוּ שׁוֹמְעִין רַק תּוֹרָה אַחַת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עִם הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד שֶׁלָּהּ הָיוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִתְבַּטְּלִין בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ] וְחָזַר וְשָׁאַל "וָואס הָאבּ אִיךְ גִיזָאגְט?" [מָה אָמַרְתִּי ?] וְהֵשִׁיב לוֹ הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר כְּכָל הַנַּ"ל וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (וָואס מֵיינְסְטוּ) [מָה אַתָּה סוֹבֵר] אֲפִלּוּ חַיּוֹת וַעֲשָׂבִים וְכוּ' כְּכָל הַנִּזְכָּר לְעֵיל: אַחַר־כָּךְ שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה: יֵשׁ לִי נִגּוּן לְזַמֵּר לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהוּא יִהְיֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים. וְזֶה יֵשׁ לוֹ שַׁיָּכוּת לַשִּׂיחָה הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי. וְעַיֵּן בְּהַתּוֹרָה "תִּקְעוּ־תּוֹכָחָה" (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִנְיָנָא ח) שֶׁאָמַר סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ, שָׁם מְדַבֵּר מֵהַנִּגּוּן שֶׁל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִימִין וְכוּ'. וְעַיֵּן בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ענוה · חלק ראשון · אות י׳ – אות ד׳
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
י. כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁעֲנָוָה נִתְרַבָּה בָּעוֹלָם, תְּצַפֶּה לְרַגְלֵי דִּמְשִׁיחָא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יא. עַל יְדֵי עֲנָוָה נִתְבַּטֵּל פַּחַד הָאוֹיְבִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. עַל יְדֵי עֲנָוָה נִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַיִּסּוּרִין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יג. עַל יְדֵי עֲנָוָה הַכֹּל עִמּוֹ בְּשָׁלוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַכְנָעָה, אֵין לוֹ מוֹרָא, כְּאִלּוּ יוֹשֵׁב בְּמָצוֹר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טז. מִי שֶׁאֵין בּוֹ הַכְנָעָה, אֵין בּוֹ יִרְאָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יז. עַל יְדֵי עֲנָוָה נִתְגַּדֵּל, גַּם אֵינוֹ נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יח. מִי שֶׁהוּא לֵב רַךְ, הוּא יָכוֹל לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יט. עַל יְדֵי עֲנָוָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר אוֹתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כ. עַל יְדֵי עֲנָוָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ תַּאֲוָתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כא. אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל מִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּאַיִן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. סְגֻלָּה לְבָנִים לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. עַל יְדֵי גַּאֲוָה רַבָּה נִבְעָל כְּאִשָּׁה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. הָאָדָם נִכָּר בְּקוֹלוֹ, אִם הוּא עָנָו אוֹ בַּעַל גַּאֲוָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. לִפְעָמִים עַל יְדֵי שִׁפְלוּת שֶׁאָדָם מַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ, אוֹ אֲחֵרִים מַשְׁפִּילִין אוֹתוֹ, עַל יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין מֵעָלָיו גְּזֵרַת מִיתָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ל״ה – אות ל״ו
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
וְנִפְלָא בְּעֵינֵיהֶם הַדָּבָר מְאד כִּי הָיוּ נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁעַל הַמַפַּת הָעוֹלָם מְצֻיָּר כָּל הַדְּבָרִים וְהֵבִינוּ שֶׁגַּם דְּבָרָיו נִרְאִין דִּבְרֵי אֱמֶת כִּי זֶה רוֹאִין, שֶׁאֶפְשָׁר לְקַבֵּץ וּלְחַבֵּר שְׁנֵי שִׂרְטוּטִין שֶׁל הַיָּד, וְיִהְיֶה מֵהֶם אוֹת [עַל כֵּן הֵבִינוּ, שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ הַנַּ"ל, אִי אֶפְשָׁר לִבְדּוֹת זאת מִלִּבּוֹ וְנִפְלָא בְּעֵינֵיהֶם מְאד] וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הֵיכָן הוּא הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל ? אוּלַי יְגַלֶּה לָנוּ דֶּרֶךְ אֵיךְ לִמְצא מָמוֹן ?
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗הֵשִׁיב לָהֶם: עֲדַיִן אַתֶּם רוֹצִים מָמוֹן [בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ] ? מִמָּמוֹן לא תְּדַבְּרוּ כְּלָל שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: אַף עַל פִּי כֵן, הֵיכָן הוּא הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל ? הֵשִׁיב לָהֶם: גַּם אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ מֵהַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות נ״ב – אות נ״ג
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁנּוֹפְלִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים הַתִּקּוּן לָזֶה נֶדֶר, שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶהוּ נֵדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד. עַל־יְדֵי זֶה יָשׁוּב לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וְיִזְכֶּה לִרְפוּאָה, וְעַל־יְדֵי זֶה מִתְנוֹצְצִים בּוֹ אוֹרוֹת הָאָבוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְעֹנֶג שַׁבָּת, הַיְנוּ בְּחִינַת אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְבַטֵּל הַכַּעַס וּלְהַכְנִיעַ וּלְהַפִּיל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂנְאִים, וְעַל־יְדֵי זֶה יִפֹּל שַׁעַר דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְיָבֹא מָשִׁיחַ וְיִבְנֶה שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה: (שם אות ב')
הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה וְהוּא כָּלוּל בִּשְׁלֹשָׁה אָבוֹת, וְהוּא מַמְשִׁיךְ הַשְּׁלֹשָׁה הַשְׁפָּעוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים, וְהוּא לוֹחֵם תָּמִיד מִלְחָמוֹת ה', כִּי הוּא לוֹחֵם כְּנֶגֶד קְלִפַּת עֲמָלֵק שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ, וְהַצַּדִּיק מַכְנִיעַ אוֹתוֹ וְאֶת כָּל הַצָּרִים הָרוֹדְפִים אַחַר חֲלוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל, וּמְחַזֵּק אוֹתָם וּמַכְנִיס אוֹתָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַמְשִׁיךְ אוֹתָם לִבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשֶׁפַע כְּפוּלָה, הַיְנוּ בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה בְּשַׁבָּת, הַיְנוּ מִשְׁנֵה תּוֹרָה שֶׁזּוֹכֶה לְחַדֵּשׁ בְּשַׁבָּת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא עַל חַד תְּרֵין, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִרְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה. וְכָל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר נִתְרַפְּאִים וְנַעֲשִׂים מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין כָּל אֶחָד חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהִיא תּוֹרָה הַצְּפוּנָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַצַּדִּיק בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: (לק"א סי' נ"ח)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג · קטע ד׳ – קטע א׳
כ־8 דק׳ · כ־830 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
רַחֵם רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבַטֵּל אוֹתָם מֵעָלֵינוּ מְהֵרָה, כִּי אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ וְאֵין מַעְצוֹר לַיהוָה לְהוֹשִׁיעַ אֲפִלּוּ אַחַר גְּזַר דִּין לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וּכְשֵׁם שֶׁחָמַלְתָּ עָלֵינוּ וְהוֹשַׁעְתָּ אוֹתָנוּ בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר וְהָפַכְתָּ מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב כֵּן תַּחְמל עָלֵינוּ גַּם בָּעֵת הַמָּרָה הַזּאת, וּתְבַטֵּל הַצָּרָה וְהַגְּזֵרָה הַזּאת מֵעָלֵינוּ וְכָל הַצָּרוֹת וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם תַּעַקְרֵם וּתְשַׁבְּרֵם וּתְבַטְּלֵם בְּבִטּוּל גָּמוּר, וְתַהֲפךְ הַכּל לְטוֹבָה וְתַטֵּה לֵב הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוּ וְהַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה וְתִגְזר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת תתשנו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ מַנְהִיג מוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ, רְאֵה אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּדִים מְאד, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַזּאת הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם "כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרתוּ" כִּי כָל פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתָם בְּכָל גְּזֵרוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן הַכּל כְּדֵי לְהַרְחִיק יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם מִדַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כַּאֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ צְפוּן לִבָּם אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ מַחְשְׁבוֹתָם וַעֲצוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת "אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ ראשׁ עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד, וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי, וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה סַכֶּל נָא עֲצַת שׂוֹנְאֵינוּ, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה" וּכְתִיב. "יְהוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים מַלֵֵּא פְּנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהוָה" וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם, וְתֵן בְּלִבֵּנוּ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין תָּמִיד בְּהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָתְךָ הַפְּרָטִית לְבַד וְנִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ תָמִיד וְנִשְׁתַּתֵּף עַצְמֵנוּ בְּצָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְנִתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר הַרְבֵּה תָמִיד בְּכָל יוֹם עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וְנִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה, עַד אֲשֶׁר נוֹרִיד דְּמָעוֹת הַרְבֵּה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים אָבוֹא לְפָנֶיךָ וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי הַדְּמָעוֹת הַשְׁגָּחָתְךָ עָלֵינוּ וְעַל יְדֵי זֶה תְרַחֵם עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַגְּזֵרוֹת, הֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ עָלֵינוּ, וְהֵן אוֹתָם שֶׁחֲפֵצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם לֹא תְהֵא כָזאת בְּיִשְׂרָאֵל רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ, "וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ" וְתֵן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנָּשׁוּב כֻּלָּנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי" וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְּדִינֵנִי לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי לֹא לָנוּ יְהוָה לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ וְאַתָּה אֱלֹהִים יְהוָה עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ דְּעָלְמָא כּלָּא, אֱלֹהֵי כָּל הַצַּדִּיקִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה אֵיךְ נִצְעַק עַתָּה אֵיךְ נִתְפַּלֵּל וְנִתְחַנֵּן עַתָּה [אחרי אשר כבר יצאה הגזירה ליקח בני ישראל לחיל למלחמה, וכבר נתקיימה הגזירה רעה ונתפסו כמה נפשות ישראל ונמסרו בידיהם כתוא מכמר, וכבר גלחו פאת ראשם וזקנם ומענים אותם בכמה מיני עינוים בגוף ונפש, וכמה דמעות ודמים נשפך מהם ומקרוביהם ומשאר בני ישראל על זה, אוי לעינים שכך רואות אוי לאזנים שכך שומעות] אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ, נַחְלָה מַכּוֹתֵינוּ, אוֹי מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ אוֹי לִי וַי לִי כִּי לִבִּי קָשֶׁה כָּאֶבֶן אֲשֶׁר אֲנִי יָכל עֲדַיִן לְהִתְאַוּוֹת לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשַׁאֲרֵי תַּאֲווֹת, אוֹי מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק שֶׁגַּם בְּעֵת צָרָה וּמְצוּקָה כָּזאת וּפְחָדִים כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עֲדַיִן אֵינִי זוֹכֶה לָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּרָאוּי, וַעֲדַיִן נִדְמֶה לִי כְּאִלּוּ אֵינִי בְּיָדִי חַס וְשָׁלוֹם אוֹי אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי לִי עַל צָרוֹת נַפְשִׁי אוֹי לִי עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, אוֹי לִי וַי לִי כְּשֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ מְעַט בְּלִבִּי מְרִירוּת הַצָּרָה, אוֹי וּמַר לִי כְּשֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּלִבִּי כְּלָל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲנִי רוֹאֶה רִחוּקִי מִמְּךָ כָּל כָּךְ וְקַשְׁיוּת לִבִּי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי עַד שֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּלִבִּי צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מָרוֹת וְקָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה, צָרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ נִמְאָסִים כָּל הַתַּאֲווֹת וְכָל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי אִם הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים הַצָּרוֹת בְּלִבֵּנוּ הֵיטֵב אוֹי אוֹי הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם אוֹי אוֹי לָנוּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָנוּ בְיָמֵינוּ אוֹי אוֹי אוֹי אֵיךְ לוֹקְחִין קוֹל וְדִבּוּר כָּזֶה לִשְׁאג וְלִצְעק וּלְהִתְחַנֵּן עַל צָרוֹת כָּאֵלֶּה אוֹי אוֹי מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק תתשנט רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל דּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר רְאֵה עָנְיֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כּחַ וּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה עֲשֵׂה לְמַעֲנָם וּלְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ, וּבִפְרָט לְמַעַן עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁהֵם רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, וְעִנּוּיִים גְּדוֹלִים מְאד, וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ זְכר אֶת כָּל הַהֲרוּגִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד הֵנָּה זְכר אֶת הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ, וּבִפְרָט הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּחִירֵי הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר מָסְרוּ שְׁמָם שֶׁהוּא נַפְשָׁם, עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ וּבִטְּלוּ כְבוֹדָם, וּמָסְרוּ שְׁמָם וּפִרְסוּמָם וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבוּשׁוֹת וְחֶרְפּוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה וְהַכּל לְמַעַן שִׁמְךָ וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, כְּדֵי לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְהַצִּילָם מִכָּל הַגְּזֵרוֹת וּמִכָּל הַצָּרוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות עא · פסקה 5
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
וְכֵן מְבֹאָר עוֹד בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ע"ב, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל וְלִבְלִי לְהַבִּיט לְאַחֲרָיו כְּלָל, רַק לֵילֵךְ כְּסֵדֶר בִּתְפִלָּתוֹ וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא יִסְתַּלְּקוּ וְאִם לֹא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם אָז אַדְּרַבָּא, יִתְגַּבְּרוּ עָלָיו בְּיוֹתֵר כְּמוֹ הָאָדָם הַבּוֹרֵחַ מֵאֵיזֶה דָּבָר וּמִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד כִּלְאַחַר יָד עַל זֶה הַדָּבָר שֶׁבָּרַח מִמֶּנּוּ אָז הַדָּבָר הַזֶּה מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר כֵּן הוּא מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות עג · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
כִּי כְּשֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינָה זֹאת לַחֲשֹׁב בְּכָל עֵת כְּאִלּוּ עַתָּה נוֹלָד וַאֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, יִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם וְיַחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ שֶׁעַתָּה נוֹלַד אָז בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאָז יִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ הַשְּׁלֵמָה וְיִהְיֶה נִכְלָל הַכֹּל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ.
וְזֶה בְּחִינַת תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מוֹעִיל גַּם אָז תְּשׁוּבָה, בְחִינַת וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם, וְכָל זֶה עַל־יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁזֶּה בְּחִינַת כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר כוּ'.
וְזֶה גַּם כֵּן שֶׁמַּתְחִיל הַמִּזְמוֹר, אֲדֹנָי מָעוֹן וְכוּ' בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וְכוּ' וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וְכָל הַמִּזְמוֹר זֶה סוֹבֵב הוֹלֵךְ עַל עִנְיָן זֶה, עַיֵּן פְּנִים. (הִלְכוֹת מִילָה הֲלָכָה ד' אוֹת י"ז י"ח י"ט):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · צדיק · אות א
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
צְרִיכִין לְנַדֵּד שֵׁנָה מֵעֵינָיו וּמְעַפְעַפָּיו - תְּנוּמָה לְשׁוֹטֵט וּלְבַקֵּשׁ וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא הַצַּדִּיק, שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹתוֹ וּלְהַכְנִיס בּוֹ הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת וּלְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת, וְעַל זֶה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַשֵּׁנָה וְלָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְלִבְכּוֹת וְלִצְעֹק מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְעַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים, שֶׁקָּשֶׁה כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה גַּם עַתָּה לִמְצֹא הָרַבִּי וְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בּוֹ יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְמַלְּאוּ לוֹ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַצָּרוֹת וְיִתְתַּקֵּן הַכֹּל. (הִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, הֲלָכָה ד', אוֹת ז):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנד · פסקה 6 – פסקה 3
כ־7 דק׳ · כ־740 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
וְתִשְׁמַע מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם מִפִּי רַבִּי נַחְמָן וְרַבִּי דָּוִד נֵרוֹ יָאִיר מַה שֶּׁדִּבַּרְתִּי עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים כ"ה) "סוֹד ה' לִירֵאָיו" וְכוּ' וְעַל יְדֵי זֶה "עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלַי", רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד מְאֹד לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה שֶּׁתּוּכַל, וְלַהֲפֹךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וְכָל מִינֵי מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת וּדְאָגוֹת לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה; כִּי אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁתַּמּוּז רָאשֵׁי תֵּבוֹת זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה, וּכְפִי מְעַט מְעַט הַשִּׁעוּר שֶׁבְּלִבִּי מִזֶּה, צְרִיכִין לוֹמַר גַּם עַל דִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה אִלְמָלֵא לָא אָתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַּי. כִּי הוּא נוֹגֵעַ לְתִקּוּן חֵטְא הָעֵגֶל לְתַקֵּן פְּגַם שְׁבִירַת לוּחוֹת שֶׁהִמְשִׁיכוּ שִׁכְחָה בָּעוֹלָם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַצָּרוֹת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן שֶׁסּוֹבְלִין בַּגָּלוּת הַמַּר הָאָרֹךְ הַזֶּה. וְעִקָּר הוּא צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ, בִּפְרָט כְּמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו. אֲבָל לֹא דָּבָר רֵיק הוּא אֲשֶׁר הִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמָּנוּ לְהָאִיר עֵינֵינוּ בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. שֶׁבְּכֻלָּם הֶרְאָה לָנוּ וְרָמַז לָנוּ הֵיטֵב הֵיטֵב שֶׁעֲדַיִן לֹא עָזַב חַסְדּוֹ מֵעִמָּנוּ. וַעֲדַיִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמִּי וְעִמְּךָ בִּפְרָטִיּוּת וְעִם כֻּלָּנוּ, כִּי גִּלָּה לָנוּ תּוֹרַת חֶסֶד שֶׁלֹּא נִשְׁמָע מֵעוֹלָם. שֶׁכָּל דִּבּוּר יָכוֹל לְהַחֲיוֹת גַּם אוֹתְךָ וְגַם כָּל הַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר, אִם לֹא יִתְנַגְּדוּ נֶגֶד הַמַּמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם חֲסָדִים חֲדָשִׁים כָּאֵלֶּה. וְסוֹף כָּל סוֹף יוֹשִׁיעַ לָהֶם גַּם כֵּן, אֲבָל כַּמָּה וְכַמָּה הֵם רְחוֹקִים מֵהַגּוֹמֵל עִמָּהֶם טוֹבוֹת וְכוּ'. וּמַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ שֶׁאֵין אָנוּ מִתְנַגְּדִים חָלִילָה עַל בַּעַל טוֹבָה כָּזֶה בַּעַל חֶסֶד כָּזֶה וְכוּ', אֲשֶׁר מָסַר נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּשְׁבִילֵנוּ, וּפָעַל וְגָמַר וַעֲדַיִן יַתְחִיל וְיִגְמֹר וְכוּ' כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ וְכוּ'. יָתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ מִכַּמָּה טְעָמִים.
וַאֲשֶׁר כָּתַבְתָּ לִי מִצַּעַרְךָ מֵעִנְיַן מְחֻתָּנוֹ וּבִפְרָט מַה שֶּׁהִסְכַּלְתָּ לַעֲשׂוֹת בְּלֹא דַּעְתִּי. אֱמֶת שֶׁהִסְכַּלְתָּ בָּזֶה, אֲבָל בְּיוֹתֵר מִזֶּה שֶּׁאַתָּה מִצְטַעֵר עַל זֶה יוֹתֵר מִדַּאי, וְאַתָּה מַמְשִׁיךְ עָלֶיךָ גַּם מִזֶּה עַצְבוּת וּדְאָגוֹת חַס וְשָׁלוֹם חוּץ מֵהַמִּדָּה. כִּי אֲנִי מוֹחֵל לְךָ בְּוַדַּאי בִּמְחִילָה גְּמוּרָה, וּמַה שֶּׁעָבַר עָבַר. וּבְוַדַּאי אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, הַכֹּל מֵאֵת ה' הָיְתָה. כִּי אֲפִלּוּ מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת שִׁדּוּךְ וְעוֹשֶׂה רֹשֶׁם. וְעַל לְהַבָּא אֲנִי וְאַתָּה נִסְמֹךְ עַל ה' שֶׁבְּוַדַּאי יַנְחֵנוּ בְּצִדְקָתוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְחָלִילָה לְךָ מִלַּחְשֹׁב עוֹד עַל זֶה כְּלָל, רַק עַל לְהַבָּא תִּסְמֹךְ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. "גֹל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ" וְתִסְתַּכֵּל עַל הַחֶסֶד שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁזִּכָּה אוֹתְךָ בְּבֵן נָבוֹן וּמַשְׂכִּיל תְּהִלָּה לָאֵל. וַהֲלֹא רֹב צַעַרְךָ הִיא מֵהַטּוֹבָה לַאֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חֲנָנְךָ בְּבֵן נָבוֹן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם תְּהִלָּה לָאֵל עוֹזֵר לְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהוֹצִיא עָלָיו הַהֶכְרֵחִיּוּת גַּם בְּצָרְכֵי הַשִּׁדּוּךְ וְכוּ' בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ וְעַל כֵּן אַתָּה מִצְטַעֵר עַל שֶׁנִּתְקַשַּׁרְתָּ עִמּוֹ וְכוּ'. הֲלֹא טוֹב טוֹב לְהִסְתַּכֵּל עַל הַטּוֹבוֹת הַנַּ"ל וְלִשְׂמֹחַ בְּחַסְדּוֹ, וְה' יִתְבָּרַךְ יַעְזֹר לְךָ וְיִתֵּן לְךָ עֵצוֹת טוֹבוֹת לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ כָּרָאוּי. כִּי בְּוַדַּאי מַה שֶּׁהִתְחַלְתָּ עַתָּה לְדַבֵּר עִמּוֹ מִזֶּה הוּא רָאוּי וְנָכוֹן כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עִמְּךָ, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה וְלַכֹּל עֵת וּזְמַן וְכוּ'. הַיּוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים יַנְחֶה אוֹתְךָ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב יִתְבָּרַךְ. יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ, וּבְוַדַּאי תָּבִין דְּבָרִים הַרְבֵּה מִתּוֹךְ דְּבָרַי. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ לְקַיֵּם כָּל דְּבָרֵינוּ לַחֲטֹף בְּכָל יוֹם תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְלָשׂוּחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְכוּ'. וְעַל כֻּלָּם לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' בָּלָק תר"א בַּרְדִּיטְשׁוֹב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי נֵרוֹ יָאִיר.
קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בְּיוֹם א' הֶעָבַר. וְשַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן בִּרְאוֹתִי עֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ וּזְרִיזוּתְךָ לִנְטוֹת מִכְתָּב אֵלַי בְּכָל פַּעַם לְמַעַן תּוּכַל לֵהָנוֹת מֵאוֹר הָאֱמֶת הַגָּנוּז אֶצְלֵנוּ בְּחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתִי בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁמִּכְתָּבִי הוֹעִיל לְךָ לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ קְצָת. כִּי זֶה כָּל מְגַמָּתִי, כִּי עֲדַיִן אֵינְךָ יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁעוֹשִׂים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמְּחַיִּים נֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּעֹצֶם מְרִירוּת נַפְשׁוֹ, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן מֵעַצְמוֹ וּמֵאִשְׁתּוֹ וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו וְכוּ'. וּכְשֶׁמַּכְנִיסִים בּוֹ אֵיזֶה רֶמֶז וְנִיצוֹץ אֲמִתִּי, בְּאֹפֶן שֶׁיְּשַׂמְּחוּ נַפְשׁוֹ וִיחַזְּקוּ דַּעְתּוֹ קְצָת וְכוּ' זֶה עִקַּר בְּחִינַת מְקַיֵּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא. וּלְסַפֵּר לְךָ הֲמוֹן הַתְּלָאוֹת שֶׁרוֹאִים פֹּה יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת. בְּכָל עֵת וּבְכָל אָדָם וּבְכָל מָקוֹם רוֹאִין שֶׁאֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ וְלָנוּס כִּי אִם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. יָתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם מֵאוּמַאן אֶכְתֹּב לְךָ בַּאֲרִיכוּת קְצָת כְּפִי חַסְדּוֹ וִישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' פִּינְחָס י"ז בְּתַמּוּז תר"א בַּרְדִּיטְשׁוֹב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
הִנֵּה עַתָּה אֲנִי מוּכָן לִנְסֹעַ לִקְהִלַּת טֶעפְּלִיק, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם וְכוּ'; וְנִזְכֶּה לְפַקֵּחַ עַל דְּרָכֵינוּ וּלְהַרְגִּישׁ גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ בִּלְבָבֵנוּ שֶׁזֶּה עִקַּר צָרַת הַחֻרְבָּן וְהַגָּלוּת. וְנִהְיֶה בִּכְלַל הַמִּתְאַבְּלִים עַל זֶה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתָהּ. וְגַם בְּכָל יוֹם יְנַחֵם וִישַׂמַּח אוֹתָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָתוֹ הָאֲמִתִּית מַה שֶּׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בִּכְלַל בְּנֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין מְעַט מֵהַרְבֵּה. וּלְגֹדֶל הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם מֵאוּמַאן אֶכְתֹּב לְךָ בְּבֵאוּר יוֹתֵר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות נ' · פסקה 2 – פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
ר' נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׂיחִין. ר' נְחוּנְיָא בְּרֵיהּ דְרַב יוֹסֵף. רַב נְחוּנְיָא בֶּן יוֹסֵף בֶּן פַּכְּסַס.
ר' נְחוּנְיָא אִישׁ בִּקְעַת בֵּית חוּרְתָּן. ר' נְחוּנְיָא. ר' נְחוּנְיָא דְּבֵית חַוְרָן.
רַב נְחֶמְיָה הָעַמְסוּנִי. נְחֶמְיָה אִישׁ בֵּית דָלִי. ר' נְחֶמְיָה. נְחֶמְיָה אִישׁ שִׂיחִין. ר' נְחֶמְיָה דְיָפוֹ. נְחֶמְיָה.
ר' נְחֶמְיָה בַּר רַב יוֹסֵף. ר' נְחֶמְיָה חֲתָנֵיהּ דְבֵי נְשִׂיאָה. ר' נְחֶמְיָה בְּרֵיהּ דְרַב חֲנִילָאִי. רַבָּנָא נְחֶמְיָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ו · סעיף א׳ – סעיף ד׳
כ־2 דק׳ · כ־250 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁבְּכָל שִׂמְחָה יְהֵא בָּהּ זֵכֶר לַחֻרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם וְגוֹ' אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. וְגָזְרוּ שֶׁלֹּא יִבְנֶה לוֹ יִשְֹרָאֵל בִּנְיָן מְסֻיָּד וּמְצֻיָּר כְּבִנְיָן הַמְּלָכִים. וְלֹא יְסַיֵּד אֶת כָּל בֵּיתוֹ בְּסִיד, אֶלָּא טָח בֵּיתוֹ בְּטִיט וְסָד בְּסִיד, וּמַנִּיחַ בּוֹ אַמָּה עַל אַמָּה כְּנֶגֶד הַפֶּתַח בְּלֹא סִיד, כְּדֵי לִזְכֹּר הַחֻרְבָּן. וּמַה שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כֵן עַתָּה, לֹא יָדַעְנוּ טַעַם בָּרוּר.
וְכֵן תִּקְּנוּ שֶׁהָעוֹרֵךְ שֻׁלְחָן לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לְאוֹרְחִים, אֲפִלּוּ סְעוּדַת מִצְוָה, לֹא יִתֵּן כָּל הַתַּבְשִׁילִין הָרְאוּיִין לַסְּעוּדָה, וְכֵן הָאִשָּׁה לֹא תִּתְקַשֵּׁט בְּכָל תַּכְשִׁיטֶיהָ בְּפַעַם אֶחָת. וְהֶחָתָן קֹדֶם חֻפָּתוֹ, נוֹתְנִים אֵפֶר עַל רֹאשׁוֹ בִּמְקוֹם הַנָּחַת תְּפִלִּין. וְהַמִּכְסֶה שֶׁמְכַסִּים בָּהּ אֶת הַכַּלָּה, לֹא יִהְיוּ בוֹ חוּטֵי כֶסֶף אוֹ זָהָב. גַּם נוֹהֲגִין שֶׁבִּשְׁעַת כְּתִיבַת הַתְּנָאִין, אַחַר קְרִיאָתָן, שׁוֹבְרִין קְדֵרָה לַעֲשׂוֹת זֵכֶר לַחֻרְבָּן, אֲבָל יֵשׁ לִקַּח קְדֵרָה שְׁבוּרָה. וְתַחַת הַחֻפָּה שׁוֹבֵר הֶחָתָן כְּלִי זְכוּכִית, וְזֶה יָכוֹל לִהְיוֹת כּוֹס שָׁלֵם.
וְכֵן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹעַ שׁוּם כְּלֵי שִׁיר, וַאֲפִלּוּ שִׁיר בַּפֶּה. וְאֵין לְשׁוֹרֵר בַּסְּעוּדָה אֶלָּא הַזְּמִירוֹת שֶׁנִּתְקְנוּ, כְּמוֹ בַשַׁבָּת. אֲבָל פִּיּוּטִים אֲחֵרִים, אָסוּר לְשׁוֹרֵר.
הִשָּׁמֵר לְךָ מִלִּרְאוֹת קְנִיגְנָאוֹת (*תרגום: צֵיד חַיּוֹת) שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְכֵן מְחוֹלָתָם אוֹ שׁוּם דָּבָר עַל שִׂמְחָתָם. וְאִם תִּשְׁמַע קוֹלָם שְׂמֵחִים, תֵּאָנַח וְתִצְטַעֵר עַל חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם, וְתִתְפַּלֵּל לְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֶיהָ, וַאֲפִלּוּ לַקְּנִיגְנָאוֹת שֶׁל יִשְֹרָאֵל, אָסוּר לָלֶכֶת, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מוֹשַׁב לֵצִים (ב"ח חיי"א כלל סג). וְכָל מִינֵי שִׂמְחָה, אָסוּר. אֶלָּא לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה, מֻתָּר. בֵּין בְּשִׁיר בַּפֶּה, בֵּין בְּכֵלִים, וְגַם אֵין לִשְׂמֹחַ בְּיוֹתֵר. וְאָסוּר לְאָדָם שֶׁיְמַלֵּא שְׂחוֹק פִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲפִלּוּ בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר, אָז יִמָּלֵא שְחוֹק פִּינוּ (סִימָן תקס ובחיי"א).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ג
רַחֵם רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבַטֵּל אוֹתָם מֵעָלֵינוּ מְהֵרָה, כִּי אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ וְאֵין מַעְצוֹר לַיהוָה לְהוֹשִׁיעַ אֲפִלּוּ אַחַר גְּזַר דִּין לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וּכְשֵׁם שֶׁחָמַלְתָּ עָלֵינוּ וְהוֹשַׁעְתָּ אוֹתָנוּ בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר וְהָפַכְתָּ מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב כֵּן תַּחְמל עָלֵינוּ גַּם בָּעֵת הַמָּרָה הַזּאת, וּתְבַטֵּל הַצָּרָה וְהַגְּזֵרָה הַזּאת מֵעָלֵינוּ וְכָל הַצָּרוֹת וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם תַּעַקְרֵם וּתְשַׁבְּרֵם וּתְבַטְּלֵם בְּבִטּוּל גָּמוּר, וְתַהֲפךְ הַכּל לְטוֹבָה וְתַטֵּה לֵב הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוּ וְהַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה וְתִגְזר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת תתשנו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ מַנְהִיג מוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ, רְאֵה אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּדִים מְאד, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַזּאת הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם "כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרתוּ" כִּי כָל פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתָם בְּכָל גְּזֵרוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן הַכּל כְּדֵי לְהַרְחִיק יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם מִדַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כַּאֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ צְפוּן לִבָּם אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ מַחְשְׁבוֹתָם וַעֲצוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת "אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ ראשׁ עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד, וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי, וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה סַכֶּל נָא עֲצַת שׂוֹנְאֵינוּ, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה" וּכְתִיב. "יְהוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים מַלֵֵּא פְּנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהוָה" וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם, וְתֵן בְּלִבֵּנוּ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין תָּמִיד בְּהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָתְךָ הַפְּרָטִית לְבַד וְנִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ תָמִיד וְנִשְׁתַּתֵּף עַצְמֵנוּ בְּצָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְנִתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר הַרְבֵּה תָמִיד בְּכָל יוֹם עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וְנִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהוָה, עַד אֲשֶׁר נוֹרִיד דְּמָעוֹת הַרְבֵּה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים אָבוֹא לְפָנֶיךָ וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי הַדְּמָעוֹת הַשְׁגָּחָתְךָ עָלֵינוּ וְעַל יְדֵי זֶה תְרַחֵם עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַגְּזֵרוֹת, הֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ עָלֵינוּ, וְהֵן אוֹתָם שֶׁחֲפֵצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם לֹא תְהֵא כָזאת בְּיִשְׂרָאֵל רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ, "וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ" וְתֵן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנָּשׁוּב כֻּלָּנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי" וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ד
"אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְּדִינֵנִי לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי לֹא לָנוּ יְהוָה לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ וְאַתָּה אֱלֹהִים יְהוָה עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ דְּעָלְמָא כּלָּא, אֱלֹהֵי כָּל הַצַּדִּיקִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה אֵיךְ נִצְעַק עַתָּה אֵיךְ נִתְפַּלֵּל וְנִתְחַנֵּן עַתָּה [אחרי אשר כבר יצאה הגזירה ליקח בני ישראל לחיל למלחמה, וכבר נתקיימה הגזירה רעה ונתפסו כמה נפשות ישראל ונמסרו בידיהם כתוא מכמר, וכבר גלחו פאת ראשם וזקנם ומענים אותם בכמה מיני עינוים בגוף ונפש, וכמה דמעות ודמים נשפך מהם ומקרוביהם ומשאר בני ישראל על זה, אוי לעינים שכך רואות אוי לאזנים שכך שומעות] אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ, נַחְלָה מַכּוֹתֵינוּ, אוֹי מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ אוֹי לִי וַי לִי כִּי לִבִּי קָשֶׁה כָּאֶבֶן אֲשֶׁר אֲנִי יָכל עֲדַיִן לְהִתְאַוּוֹת לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשַׁאֲרֵי תַּאֲווֹת, אוֹי מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק שֶׁגַּם בְּעֵת צָרָה וּמְצוּקָה כָּזאת וּפְחָדִים כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עֲדַיִן אֵינִי זוֹכֶה לָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּרָאוּי, וַעֲדַיִן נִדְמֶה לִי כְּאִלּוּ אֵינִי בְּיָדִי חַס וְשָׁלוֹם אוֹי אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי לִי עַל צָרוֹת נַפְשִׁי אוֹי לִי עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, אוֹי לִי וַי לִי כְּשֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ מְעַט בְּלִבִּי מְרִירוּת הַצָּרָה, אוֹי וּמַר לִי כְּשֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּלִבִּי כְּלָל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲנִי רוֹאֶה רִחוּקִי מִמְּךָ כָּל כָּךְ וְקַשְׁיוּת לִבִּי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי עַד שֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּלִבִּי צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מָרוֹת וְקָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה, צָרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ נִמְאָסִים כָּל הַתַּאֲווֹת וְכָל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי אִם הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים הַצָּרוֹת בְּלִבֵּנוּ הֵיטֵב אוֹי אוֹי הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם אוֹי אוֹי לָנוּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָנוּ בְיָמֵינוּ אוֹי אוֹי אוֹי אֵיךְ לוֹקְחִין קוֹל וְדִבּוּר כָּזֶה לִשְׁאג וְלִצְעק וּלְהִתְחַנֵּן עַל צָרוֹת כָּאֵלֶּה אוֹי אוֹי מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק תתשנט רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל דּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר רְאֵה עָנְיֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כּחַ וּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה עֲשֵׂה לְמַעֲנָם וּלְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ, וּבִפְרָט לְמַעַן עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁהֵם רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, וְעִנּוּיִים גְּדוֹלִים מְאד, וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ זְכר אֶת כָּל הַהֲרוּגִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד הֵנָּה זְכר אֶת הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ, וּבִפְרָט הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּחִירֵי הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר מָסְרוּ שְׁמָם שֶׁהוּא נַפְשָׁם, עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ וּבִטְּלוּ כְבוֹדָם, וּמָסְרוּ שְׁמָם וּפִרְסוּמָם וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבוּשׁוֹת וְחֶרְפּוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה וְהַכּל לְמַעַן שִׁמְךָ וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, כְּדֵי לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְהַצִּילָם מִכָּל הַגְּזֵרוֹת וּמִכָּל הַצָּרוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 233 מתוך 353 במחזור של שנת ה׳תשפ״א
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ד׳ בסיוון): במדבר
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־9 במאי 2021, בשעה 19:23 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.