בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום חמישי, כ״ח בתמוז ה׳תשפ״א · 8 ביולי 2021
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ח׳ · אות א׳ – אות ב׳
כ־13 דק׳ · כ־1260 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ, כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב (תהלים פ"א): א אַף־עַל־פִּי שֶׁתּוֹכָחָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל, וּמֻטָּל עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ, כְּשֶׁרוֹאֶה בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא י״ט:י״ז): הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ, אַף־עַל־פִּי־כֵן לָאו כָּל אָדָם רָאוּי לְהוֹכִיחַ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (ערכין טז:): תָּמֵהַּ אֲנִי, אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה מִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹכִיחַ. וְאִם רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר זֹאת בְּדוֹרוֹ, כָּל־שֶׁכֵּן בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁל עַכְשָׁו. כִּי כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ אֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, אֲזַי לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַף גַּם הוּא מַבְאִישׁ רֵיחַ שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְעִים תּוֹכַחְתּוֹ. כִּי עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ הוּא מְעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא מוֹכִיחָם. כְּמוֹ כְּשֶׁמֻּנָּח אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ שֶׁאֵינוֹ טוֹב, כָּל זְמַן שֶׁאֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֵין מַרְגִּישִׁין הָרֵיחַ רַע, אֲבָל כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהָזִיז אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֲזַי מְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע; כְּמוֹ־כֵן עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, עַל־יְדֵי־זֶה מְזִיזִין וּמְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁמּוֹכִיחָם, וְעַל־כֵּן הוּא מַבְאִישׁ רֵיחָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַחֲלִישׁ אֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְסָק הַשֶּׁפַע מִכָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בְּאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת. כִּי עִקָּר יְנִיקַת הַנְּשָׁמָה הוּא מֵהָרֵיחַ. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מג:): מִנַּיִן שֶׁמְּבָרְכִין עַל הָרֵיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ. אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְלֹא הַגּוּף, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הָרֵיחַ. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי זֶה הַמּוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מַבְאִישׁ רֵיחָם, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלֶשֶׁת הַנְּשָׁמָה, שֶׁיְּנִיקָתָהּ מֵהָרֵיחַ כַּנַּ"ל, וּמִמֵּילָא נִפְסָק הַשֶּׁפַע מִכָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם. אֲבָל כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, אֲזַי אַדְּרַבָּא, הוּא מוֹסִיף וְנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ. כִּי הַתּוֹכָחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁעַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ נָתַן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב, בִּבְחִינַת (שיר השירים א׳:י״ב): נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ, הַנֶּאֱמָר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. עָזַב לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא נָתַן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא (שבת פח:). כִּי עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הוֹסִיף וְנָתַן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא. כִּי עִקָּר יְנִיקַת הַנְּשָׁמָה הִיא מֵהָרֵיחַ כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי קוֹל הַמּוֹכִיחַ שֶׁהוּא רָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא כַּנַּ"ל:
כִּי יֵשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא וּמְזוֹנָא דְּגוּפָא, וְעַל־יְדֵי מְזוֹנָא דְּגוּפָא נֶחֱלָשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא, כִּי עַל־יְדֵי מְזוֹנָא דְּגוּפָא, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, עַל־יְדֵי־זֶה מַגְדִּילִין אֶת בְּחִינַת עָקֵב דְּסִטְרָא־אַחֲרָא, בִּבְחִינַת (תהילים מ״א:י׳): אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב. כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִתְחַזְּקִין הָעֲקֵבִים וְהָרַגְלִין, בִּבְחִינַת (שבת קנב): דֹּק בְּכַכֵּי וְתִשְׁכַּח בְּנַגְרֵי. וְאָז כְּשֶׁנִּתְגַּדֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, עָקֶב דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת עָקֶב דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת (משלי כ״ב:ד׳): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה', שֶׁהִיא בְּחִינַת רֵיחַ, בִּבְחִינַת (ישעיהו י״א:ג׳): וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה', שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת קוֹל, כִּי בְּחִינַת קוֹל הוּא מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת וְהַיְרָאוֹת, בִּבְחִינַת (בראשית ב׳:י׳): וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. נָהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן וְכוּ' – זֶה בְּחִינַת קוֹל, בִּבְחִינַת (תהילים צ״ג:ג׳): נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם; וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ג׳:י׳): אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא. כִּי זֶה הַקּוֹל מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גְּדֵלִים שָׁם כָּל הָרֵיחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי זֶה הַקּוֹל נִכְנָע בְּחִינַת עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, כִּי זֶה הַקּוֹל הוּא בְּחִינַת (שם כז): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב. וְעַל־כֵּן זָכָה יַעֲקֹב לִבְחִינַת הָרֵיחַ, בִּבְחִינַת (שם): רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה, הַנֶּאֱמָר בְּיַעֲקֹב, וְהוּא מַכְנִיעַ עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, בִּבְחִינַת (שם כה): וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו. וְזֶה הַקּוֹל הוּא בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, בִּבְחִינַת (ישעיהו נ״ח:א׳): הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וְכוּ'. כִּי הַמּוֹכִיחַ שֶׁרוֹצֶה לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהַגִּיד לָהֶם פִּשְׁעָם וְחַטָּאתָם, הוּא צָרִיךְ לְזֶה הַקּוֹל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַבְאִישׁ רֵיחָם עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרֵר עֲוֹונוֹתֵיהֶם כַּנַּ"ל. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְזֶה הַקּוֹל, כִּי עַל־יְדֵי זֶה הַקּוֹל הוּא מוֹסִיף וְנוֹתֵן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב, כִּי עַל־יְדֵי זֶה הַקּוֹל גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת, כִּי זֶה הַקּוֹל מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ – כַּשֹּׁפָר דַּיְקָא, כִּי זֶה הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, הוּא בְּחִינַת קוֹל הַנִּגּוּן שֶׁל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, כְּשֶׁיְּחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע. וְזֶהוּ כַּשֹּׁפָר – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: פָּשׁוּט, כָּפוּל, שָׁלוּשׁ, רָבוּעַ – שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הַקּוֹל דַיְקָא הוּא יָכוֹל לְהוֹכִיחַ. וְזֶהוּ: הָרֵם כַּשֹּׁפָר קוֹלֶךָ – כַּשֹּׁפָר דַיְקָא, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד, הַנֶּאֱמָר בַּמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תמיד כח):
הַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא, כִּי חוּט שֶׁל חֶסֶד זֶה בְּחִינַת שֶׁנִּקְלַע וְנִשְׁזָר וְנַעֲשָׂה חוּט מֵהַנִּימִין, שֶׁעַל אֵלּוּ הַנִּימִין (שֶׁקּוֹרִין סְטְרִינֶיס) יִתְנַגֵּן הַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁל לֶעָתִיד, שֶׁהֵם ע"ב נִימִין כְּנֶגֶד שֵׁם י' י"ק יק"ו יקו"ק, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל וְכוּ', כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תי' כ"א), שֶׁהוּא עוֹלֶה כֻּלּוֹ ע"ב. וְעַל אֵלּוּ הַנִּימִין יִתְנַגֵּן הַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁלֶּעָתִיד כְּשֶׁיְּחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ, בִּבְחִינַת (תהלים פט): עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, שֶׁאָז יִתְעַר שִׁיר פָּשׁוּט וְכוּ'. וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד הַנַּ"ל, הַנֶּאֱמָר בַּמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, הַיְנוּ בְּחִינַת הַחוּט הַנַּעֲשֶׂה מֵהַנִּימִין הַנַּ"ל, שֶׁעֲלֵיהֶם יִתְנַגֵּן הַשִּׁיר הַזֶּה כְּשֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בְּחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד – זֶה בְּחִינַת הַהַמְשָׁכָה, שֶׁמּוֹשְׁכִין וּפוֹשְׁטִין אֶת הַנִּימִין, כְּדֵי לְנַגֵּן עֲלֵיהֶם שִׁיר הַנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי קוֹל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, הוּא נוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת כַּנַּ"ל:
ב אַךְ לָבוֹא לָזֶה, לִבְחִינַת קוֹל הַנַּ"ל, הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה. כִּי עִקָּר הַתְּפִלָּה הִיא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים (כמבואר בפ"ב דאבות), וְעִקָּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בְּדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו י״א:ט׳): לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. כִּי לֶעָתִיד יִגְדַּל הַדַּעַת, וְאָז לֹא יִהְיֶה שׁוּם הֶזֵּק וְאַכְזָרִיּוּת, כִּי יִתְפַּשֵּׁט הָרַחֲמָנוּת עַל־יְדֵי הַדַּעַת, כִּי עִקָּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בְּדַעַת. וְלִפְעָמִים, כְּשֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא יוֹנֶקֶת מִן הָרַחֲמָנוּת, אֲזַי הֵם מַמְשִׁיכִין לְעַצְמָן הָרַחֲמָנוּת, וַאֲזַי נִתְמַעֵט הָרַחֲמָנוּת אֶצְלֵנוּ. וַאֲפִלּוּ מְעַט הָרַחֲמָנוּת שֶׁנִּשְׁאָר הוּא בִּבְחִינַת אַכְזָרִיּוּת, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, נִתְקַלְקֵל הָרַחֲמָנוּת וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת, כִּי רַחֲמֵי רְשָׁעִים־אַכְזָרִי (משלי י״ב:י׳). וְעַל־כֵּן גַּם מְעַט הָרַחֲמָנוּת הַנִּשְׁאָר אֶצְלֵנוּ הוּא בִּבְחִינַת אַכְזָרִיּוּת, כִּי נִתְקַלְקֵל עַל־יְדֵי שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (איכה ד׳:ג׳): גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד – זֶה בְּחִינַת רַחֲמָנוּת דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, בְּחִינַת: כְּשֹׁד מִשַּׁדַּי (ישעיהו י״ג:ו׳), כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת רַחֲמָנוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (בראשית מ״ג:י״ד): וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת. וְעַל־יְדֵי שֹׁד מִשַּׁדַּי, בְּחִינַת הָרַחֲמָנוּת דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, בְּחִינַת: גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד – עַל־יְדֵי־זֶה: בַּת עַמִּי לְאַכְזָר, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, עַל־יְדֵי־זֶה גַּם מְעַט הָרַחֲמָנוּת הַנִּשְׁאָר אֶצְלֵנוּ נִפְגָּם וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁנִּתְקַלְקֵל הָרַחֲמָנוּת וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת, נִפְגָּם הַדַּעַת, בִּבְחִינַת: כָּל הַכּוֹעֵס, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ (פסחים סו:); וַאֲזַי נִקְטָן הַדַּעַת וְנַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וַאֲזַי הֵם יוֹנְקִים, חַס וְשָׁלוֹם, מִפְּגַם הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (בראשית ג׳:א׳): וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם. הַיְנוּ דַּעַת דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, שֶׁיּוֹנֵק עַל־יְדֵי נְפִילַת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּפְגָּם עַל־יְדֵי אַכְזָרִיּוּת וָכַעַס כַּנַּ"ל. וּמִזֶּה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי הַמֹּחַ הוּא מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי תַּאֲוָה זוֹ, כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא־אִם־כֵּן נִכְנָס בּוֹ רוּחַ־שְׁטוּת (סוטה ג); אֲבָל כְּשֶׁהַמֹּחַ וְהַדַּעַת שָׁלֵם, הוּא מֵגֵן בִּפְנֵי הַתַּאֲוָה הַזֹּאת. כִּי יֵשׁ שְׁלֹשָׁה מֹחִין, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא בְּחִינַת מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה; וּמֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה מֹחִין נִמְשָׁךְ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, כִּי יֵשׁ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק (בראשית כ״א:כ״ג): אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי – עַד כָּאן רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן (ב"ר וירא פ' נ"ד והובא בפירש"י שם), שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, וְהֵם נִמְשָׁכִין מִשְּׁלֹשָׁה מֹחִין, כִּי מֹחַ הַבֵּן – מִמֹּחַ הָאָב (תקון י"ח).
וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם, כִּי כָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת מֹחַ מְיֻחָד מֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה מֹחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת הַתְּלוּיִים בַּמֹּחַ, כִּי עִקָּר הַתְּפִלָּה הִיא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהַדַּעַת נִפְגָּם, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל, מִזֶּה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל. וַאֲזַי כְּשֶׁנִּפְגָּם הָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְאָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וּכְשֶׁהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, אָז הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בּוֹלַעַת אֶת הַתְּפִלָּה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקָּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הִיא מִבְּחִינַת דִּינִים, שֶׁהֵם מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת אֱלֹקִים, כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן הֵם נֶאֱחָזִין, חַס וְשָׁלוֹם, בִּתְפִלָּה זוֹ שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּין, וּבוֹלְעִין אוֹתָהּ, חַס וְשָׁלוֹם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רל״ה
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
וְאָמַר שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן כְּבָר הָיָה שָׁקוּעַ בְּעִנְיָן זֶה מְאֹד שֶׁהָיוּ עוֹלִים עַל דַּעְתּוֹ חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת מְאֹד מְאֹד, וּפַעַם אֶחָד הָיָה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת בְּעִנְיַן הַמַּיִם עַל פֶּסַח, שֶׁחָשַׁשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ בַּמַּיִם שֶׁשּׁוֹאֲבִין, וְאִם יָכִין לוֹ מַיִם עַל כָּל יְמֵי הַפֶּסַח כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין קְצָת – גַּם זֶה לֹא הוּטַב בְּעֵינָיו, כִּי קָשֶׁה לִשְׁמֹר הֵיטֵב הַמַּיִם מֵעֶרֶב פֶּסַח עַל כָּל יְמֵי הַפֶּסַח, וְלֹא הוּטַב בְּעֵינָיו שׁוּם מַיִם, רַק מֵי מַעְיָן הַנּוֹבְעִים וְיוֹצְאִים וְהוֹלְכִים וּבָאִים מַיִם חֲדָשִׁים בְּכָל עֵת. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁהוּא ז”ל הָיָה יוֹשֵׁב לֹא הָיָה שׁוּם מַעְיָן כָּזֶה, וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ עַל פֶּסַח לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם מֵי מַעְיָן כָּזֶה, כָּל כָּךְ נִכְנַס בְּחֻמְרוֹת וּמָרָה שְׁחוֹרוֹת וְדִקְדּוּקִים יְתֵרִים.
אֲבָל עַכְשָׁו הוּא מִתְלוֹצֵץ מִזֶּה, כִּי אֵין צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ אַחַר חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת, אֲפִלּוּ בְּפֶסַח. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ הַרְבֵּה אָז, כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה בֶּאֱמֶת הוּא תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת – לְהַרְבּוֹת בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּלִי לְחַפֵּשׂ לְחַדֵּשׁ דַּוְקָא חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת. רַק לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ הַקַּדְמוֹנִים. וְלֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְאָמַר אָז שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עָזְבוּ הָעוֹלָם חָכְמוֹת הַדִּקְדּוּק וְאֵינָם עוֹסְקִים בּוֹ כְּלָל, כִּי דִּקְדּוּק אֵין צְרִיכִין כְּלָל, כִּי אֵין צְרִיכִין לְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִדַּאי לְבַקֵּשׁ חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת, וְהֶאֱרִיךְ בָּזֶה עוֹד, וְאָמַר אָז שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה חִיּוּב בְּדַוְקָא, וְאִם לָאו וְכוּ’; רַק אִם יוּכַל – יוּכַל, וְאִם לָאו – אֹנֶס רַחֲמָנָא פַּטְרֵהּ (וּכְבָר מְבֹאָר זֹאת בְּמָקוֹם אַחֵר):
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ג
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
ובאמת, היה מחמת שהחכם אנס אותו שם לשתות יין הרבה, ונשתכר, ומחמת זה היו נראין פניו זועפות כשבא אל רבנו. ורבנו שאל אותו והוא לא השיב כלום. רק אחר כך הניח עצמו האיש לישן איזה שעות.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ואחר כך קם מהשנה בשחוק ואמר לרבנו לא ידעתם שהם שכרו אותי כי אנסוני לשתות יותר מדי מחמת שמחתו. וספר לו כל הדברים, איך שהיה נוהג עמו החכם, והיה לו נחת ושמחה. ואז אכל סעדתו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תנ״ט – אות תס״ב
כ־3 דק׳ · כ־280 מילים · 76% מהספר עד סוף היום
(טז) מִכְּבָר אָמַר לִפְעָמִים יוֹצֵא חוֹלַאַת חַס וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם וַאֲזַי הוֹלֶכֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ שֶׁקּוֹרִין אוּנְטֶר גַאנְג. וְיֵשׁ חִלּוּק בְּעִנְיָן זֶה, כִּי יֵשׁ אֶחָד שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת מִן הַשָּׁמַיִם אֵלָיו בְּעַצְמוֹ, וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין מַגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת בְּעַצְמוֹ, רַק שֶׁהוּא מְקַבֵּל חַס וְשָׁלוֹם הַחוֹלַאַת מֵחֲבֵרוֹ. וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּינֵיהֶם, כִּי זֶה שֶׁשּׁוֹלְחִין לוֹ בְּעַצְמוֹ הַחוֹלַאַת יֵשׁ לוֹ זֹאת הַחוֹלַאַת עִם כָּל הַסִּימָנִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁל הַחוֹלַאַת הַזֹּאת, כִּי יֵשׁ כַּמָּה סִימָנִים לְכָל מִין חוֹלַאַת רַחֲמָנָא לִצְלַן, כְּגוֹן הַחוֹלַאַת שֶׁקּוֹרִין קַאטֶער [נַזֶּלֶת] הָעִקָּר הַחוֹלַאַת הוּא כְּאֵב הָרֹאשׁ, אֲבָל יֵשׁ עוֹד סִימָנִים דְּהַיְנוּ חִכּוּךְ הַחֹטֶם וַעֲטִישׁוֹת וְעוֹד כַּמָּה סִימָנִים, וְכָל סִימָן וְסִימָן שֶׁל הַחוֹלַאַת הוּא גַּם־כֵּן חוֹלַאַת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִי שֶׁנִּשְׁלַח אֵלָיו בְּעַצְמוֹ הַחוֹלַאַת, הַיְנוּ שֶׁהוּא מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁאֶצְלָם הִתְחִילָה הַחוֹלַאַת מֵעַצְמָם וְלֹא קִבְּלוּ מֵחַבְרֵיהֶם, אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים יֵשׁ לָהֶם הַחוֹלַאַת בִּשְׁלֵמוּת עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים וְהַסִּימָנִים הַנַּ"ל, אֲבָל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁמְּקַבְּלִין הַחוֹלַאַת מֵחַבְרֵיהֶם אֵין לָהֶם כָּל הַחוֹלַאַת עִם כָּל הַסִּימָנִים וְעוֹד דִּבֵּר מֵעִנְיָן זֶה:
(יז) בְּהַעֲבָרָה בְּעָלְמָא רָאִיתִי בִּכְתָבָיו מִי שֶׁאֵין לוֹ גְּבוּרַת־אֲנָשִׁים יֹאמַר שִׁיר־הַשִּׁירִים מִשְׁלֵי קֹהֶלֶת, כִּי הֵם בְּחִינַת תְּלָת טִפִּין כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים [תִּקּוּן י"ג נג:] עַיֵּן שָׁם.
(יח) אָמַר מֶלֶךְ גָּדוֹל מִנָּבִיא עַל פִּי מִצְווֹת הַתּוֹרָה (עַיֵּן הוֹרָיוֹת י"ג):
(יט) אָמַר פַּעַם אַחַת, אֶתְמוֹל הָיָה אֶצְלִי הַתּוּגָר [מוֹשֵׁל תּוּרְכִּי] בַּחֲלוֹם, וְקָבַל לְפָנַי מְאֹד עַל הַנִּלְחָמִים בּוֹ. וְהָיָה לִי רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו, וּבֶאֱמֶת הוּא רַחֲמָנוּת עָלָיו כִּי הוּא נִקְרָא עֲדַיִן בִּשְׁמוֹ הָרִאשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל כִּי כֻּלָּם אֵין יָדוּעַ מִי הֵם כִּי נִתְבַּלְבְּלוּ, וְהוּא עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ שְׁמוֹ הָרִאשׁוֹן. וְנָתַתִּי לוֹ עֵצָה וְהָיוּ נִרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁגַּם הוּא יוֹדֵעַ הָעֵצָה, אַךְ הוּא עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּלֹא יָדַע. גַּם פַּעַם אַחַת דִּבֵּר מִמֶּנּוּ וְאָמַר כְּשֶׁקּוֹרִין בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה (בְּרֵאשִׁית כ"א) וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל מֵאַחַר שֶׁאוֹמְרִים כָּךְ עָלָיו:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · צדיק · חלק שני · אות י״א – אות י״ז
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
יא. עִקֵּר כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הוּא כְּשֶׁהַדִּין נִמְתָּק, הַיְנוּ: עַל יְדֵי אַחְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים נִתְפַּרְסְמִים בָּעוֹלָם עַל יְדֵי זֶה נִתְחַדְּשִׁים נִגּוּנִים בָּעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יג. מִי שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, דִּינָיו אֵינָם בְּטֵלִים, וְכַאֲשֶׁר יִגְזֹר כֵּן יָקוּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יד. עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ הַצַּדִּיק בָּא חֵרוּת וְנִתְבַּטֵּל הַקְּלָלוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טו. אֵלּוּ הַמְּקֹרָבִים לִירֵאֵי הַשֵּׁם גַּם הֵם זוֹכִים לְיִרְאָה וְלָדַעַת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טז. כְּשֶׁהַצַּדִּיק נִתְעַשֵּׁר עַל יְדֵי זֶה הָרְשָׁעִים חוֹזְרִים בַּתְּשׁוּבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יז. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֵיזֶה צַדִּיק שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּיָדוֹ לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדָתוֹ, אֲזַי מַעֲמִיד עָלָיו שׂוֹנְאִים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם, כִּי הַצַּדִּיק שֶׁאֵין לוֹ שׂוֹנְאִים אֵין יָכֹל לְקָרֵב, כְּמוֹ בְּעֵת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. יֵשְׁבוּ בְּשָׁלוֹם וְאֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות ו׳
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
וַיְהִי הַיּוֹם וְהָיָה בְּרִיחָה בְּאֵיזֶה מְדִינָה וּבָרְחוּ כֻּלָּם וּבְדֶרֶךְ בְּרִיחָתָם עָבְרוּ דֶּרֶךְ אֵיזֶה יַעַר וְאָבְדוּ שָׁם זָכָר וּנְקֵבָה. אֶחָד אִיבֵּד זָכָר וְאֶחָד אִיבֵּד נְקֵבָה וַעֲדַיִן הָיוּ בָּנִים קְטַנִּים בְּנֵי אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים וְלא הָיָה לָהֶם מַה לֶּאֱכל וְצָעֲקוּ וּבָכוּ, כִּי לא הָיָה לָהֶם מַה לֶּאֱכל בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא אֶצְלָם קבצן אֶחָד עִם הַשַּׂקִּים שֶׁלּוֹ, שֶׁנּוֹשֵׂא בָּהֶם לֶחֶם וְהִתְחִילוּ אֵלּוּ הַבָּנִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְלִהְיוֹת כְּרוּכִים אַחֲרָיו וְנָתַן לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכל, וְאָכְלוּ וְשָׁאַל אוֹתָם: מֵהֵיכָן בָּאתֶם לְכָאן ? הֵשִׁיבוּ לוֹ: אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כִּי הָיוּ בָּנִים קְטַנִּים כַּנַּ"ל וְהִתְחִיל לֵילֵךְ מֵהֶם וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּקַּח אוֹתָם עִמּוֹ וְאָמַר לָהֶם: אֶת זֶה אֵינִי רוֹצֶה, שֶׁתֵּלְכוּ עִמִּי בְּתוֹךְ כָּךְ הִסְתַּכְּלוּ וְהִנֵּה הוּא עִוֵּר וְהָיָה אֶצְלָם פֶּלֶא. מֵאַחַר שֶׁהוּא עִוֵּר, אֵיךְ יוֹדֵעַ לֵילֵךְ ? [וּבֶאֱמֶת הוּא חִדּוּשׁ מַה שֶּׁהָיָה קָשֶׁה לָהֶם זאת כִּי עֲדַיִן הָיוּ בָּנִים קְטַנִּים רַק שֶׁהָיוּ בָּנִים חֲכָמִים, וְהָיָה פֶּלֶא אֶצְלָם כַּנַּ"ל] וּבֵרְכָם [זֶה הַקבצן הָעִוֵּר] שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹתוֹ שֶׁיִּהְיוּ זְקֵנִים כְּמוֹתוֹ וְהִשְׁאִיר לָהֶם עוֹד לֶחֶם לֶאֱכל וְהָלַךְ לוֹ וְהֵבִינוּ אֵלּוּ הַבָּנִים כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם וְהִזְמִין לָהֶם קבצן עִוֵּר בְּכָאן לִתֵּן לָהֶם אכֶל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע נ״ב – קטע נ״ח
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הַתְּשׁוּבָה תָּלוּי בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמִתְיַגֵּעַ בָּהּ, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זֶהוּ תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה. וַאֲזַי מַחֲזִיר וּמְקַשֵּׁר כָּל הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים שֶׁבְּחֶלְקוֹ מִכְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת אֶל שָׁרְשָׁן וְאֶל מְקוֹמָן, וּמֵשִׁיב אוֹתָם כֻּלָּם מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנִּדְחוּ וְנִתְפַּזְּרוּ לְשָׁם, וְנַעֲשָׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. וְאָז הַדַּעַת מְיֻשָּׁב, וְזוֹכֶה לְעוֹרֵר רַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁזּוֹכֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יִתְפַּלֵּל עָלָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְעוֹרֵר בְּרַחֲמָיו הַפְּשׁוּטִים אֶת רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים וְהַגְּדוֹלִים, וְאָז יִהְיֶה לוֹ יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה בִּשְׁלֵמוּת, אָמֵן: (לק"א סי' ק"ה)
כְּשֶׁלּוֹמֵד טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר בְּלָשׁוֹן שֶׁמֵּבִין, וְהוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם: (לק"א סי' קי"ח)
בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹאֶה וְלוֹמֵד בְּאֵיזֶה סֵפֶר, יִמְצָא אֶת עַצְמוֹ, הַיְנוּ שֶׁיִּקַּח לְעַצְמוֹ מוּסָר וְיִרְאֶה פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ, וְזֶה סִימָן שֶׁהוּא חָפֵץ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק"א סי' קכ"א)
מִי שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה וְאֵינוֹ רָאוּי לָזֶה, עַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוַת נִאוּף חַ"ו. כִּי הִיא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה אֲפִלּוּ לְיָחִיד, מִכָּל שֶׁכֵּן לְרַבִּים (וְעַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן קל"ד): (לק"א סי' קל"ד)
כְּשֶׁלּוֹמֵד אָדָם אֵיזֶה חִדּוּשׁ שֶׁל אֵיזֶה תַּנָּא וְצַדִּיק, צָרִיךְ לְצַיֵּר לְפָנָיו דְּמוּת דְּיוּקְנוֹ כְּאִלּוּ הַצַּדִּיק אוֹ הַתַּנָּא עוֹמֵד לְפָנָיו, וְעַל־יְדֵי זֶה יִנָּצֵל מִשִּׁכְחָה: (לק"א סי' קצ"ב)
עַל־יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישִׁין מְתִיקוּת בְּהַתּוֹרָה נִצּוֹלִין מִלִּהְיוֹת אַלְמָן: (לק"א סי' קצ"ט)
מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ, הוּא צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם. וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל שֶׁלֹּא יִינְקוּ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת מֵאֵלּוּ הַחִדּוּשִׁים: (לק"א סי' רס"ב)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״ח · קטע א׳ – קטע ב׳
כ־9 דק׳ · כ־890 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ מָלֵא רַחֲמִים טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, אֲשֶׁר דַּרְכְּךָ לְהֵיטִיב לִבְרִיּוֹתֶיךָ, וְאַתָּה מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד תָּמִיד, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ לְהַבִּיט וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הָרַע וְהָאָוֶן שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַתָּה מַבִּיט וּמַשְׁגִּיחַ עַל מְעַט הַטּוֹב שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בְּקִרְבֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" וְנֶאֱמַר. "אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע יְהוָה, אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים, הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ עֲדַיִן לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן עֲדַיִן עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמדָה וַאֲצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, מָתַי תָּבא אֵלַי שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר עַל זֶה בִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ זֶה כַמָּה, בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים וַעֲדַיִן לֹא נוֹשַׁעְתִּי וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּנִיעָה מִמֶּנִּי, אֲבָל עַל טוּבְךָ הַגָּדוֹל אֲנִי נִשְׁעָן, עֲדַיִן שֶׁתָּצִיץ וְתַבִּיט וְתַשְׁגִּיחַ עַל מְעַט דִּמְעַט נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנִּמְצָאִים בִּי עֲדַיִן, וְתַעְלִים עֵינֶיךָ מִלִּרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל עַל רִבּוּי וְעצֶם הָרַע שֶׁבִּי, בְּאפֶן שֶׁתַּכְנִיעַ וּתְבַטֵּל רִבּוּי הָרַע לְגַבֵּי מְעַט הַטּוֹב שֶׁבִּי וּבְכחֲךָ הַגָּדוֹל תִּתֵּן כּחַ לִמְעַט הַטּוֹב שֶׁבִּי שֶׁיִּתְגַּבֵּר עַל הָרַע שֶׁבִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְתֵטִיב עִמִּי בְּחַסְדְּךָ בְּכָל עֵת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, לֹא כִגְמוּלִי וּכְמַעֲשֵׂי יָדַי הַפְּגוּמִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק כְּחַסְדְּךָ וּכְטוּבְךָ הַגָּדוֹל וּכְרַחֲמָנוּתְךָ הֶעָצוּם, אֲשֶׁר אֵין אַתָּה מַבִּיט עַל הָרַע כִּי אִם עַל מְעַט הַטּוֹב וְאַל תִּמְנַע טוֹב מִמֶּנִּי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְתִתֶּן לִי דַעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, לְבַל אֶסְתַּכֵּל וְאַבִּיט עַל הָרַע שֶׁל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא אָשִׂים עֵינַי כְּלָל עַל מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו שֶׁאֵינָם טוֹבִים, רַק אֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וּלְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁלּוֹ כְּלָל וּבְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים תִּפְקַח אֶת עֵינֵי דַעְתִּי, וְתִתֶּן לִי דַּעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא זְכוּת וָטוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹת וּלְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אֶחָד, וְלֹא אַבִּיט וְאֶסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁבָּהֶם כְּלָל וְתִתֶּן לִי עַיִן יָפָה וְטוֹבָה לְהַבִּיט עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ אֲקַבֵּל בְּדַעְתִּי לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו, וְאֶת הָרַע לֹא אֲקַבֵּל, וְלֹא אָשִׁית עֵינַי עָלָיו כְּלָל, לְמַעַן אֶזְכֶּה לִהְיוֹת טוֹב וְיָשָׁר גַּם עִם יְהוָה וְעִם אֲנָשִׁים, וְאֶמְצָא "חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם", בְּאפֶן שֶׁאוּכַל לְהִתְוָעֵד עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְדַבֵּר עִמָּהֶם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מֵהַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, וּלְקַבֵּל מִנְּקֻדָּתָם הַטּוֹבָה לְהִתְעוֹרֵר וְלָשׁוּב לַיהוָה, וּלְהָאִיר בָּהֶם מִנְּקֻדָּתִי הַטּוֹבָה, וּלְחוֹנֵן אוֹתָם בַּאֲמִתַּת הַדַּעַת שֶׁל נְקֻדָּתִי הַטּוֹבָה, לְהוֹדִיעָם אֶת כָּל הַטּוֹב הַנִּצְפָּן בִּי מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗חוּס וַחֲמל עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְמַעַן שִׁמְךָ וּלְמַעַן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ חוּסָה עָלַי כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי, כִּי כְבָר פָּנָה יוֹם, וּכְבָר עָבְרוּ מִשְּׁנוֹתַי מַה שֶּׁעָבְרוּ, וַעֲדַיִן לֹא עָבַר עָלַי שָׁנָה אַחַת וְלֹא יוֹם אֶחָד בְּלִי פְגָמִים הַרְבֵּה רַחֵם עָלַי מֵעַתָּה לְהַחֲיוֹת מְעַט פְּלֵטָתִי הַנִּשְׁאֶרֶת, שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה בְּכחֲךָ לְהַגְבִּיר הַטּוֹב עַל הָרָע, כִּי מְעַט מִן הָאוֹר דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחֹשֶׁךְ "אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אַל תֶּאֱסֹף עִם חַטָּאִים נַפְשִׁי וְעִם אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּי, אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, בָּרְכֵנוּ בַשָּׁלוֹם, וְתִפְקְדֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵיתִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וְתַצִּילֵנוּ מִן הָעֲנִיּוּת וּמִן הַחֹסֶר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הָרִיב וּמַחֲלֹקֶת, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה שָׂנאוּי הַמַּחֲלֹקֶת וְגָדוֹל הַשָּׁלוֹם לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו עִם כָּל בְּנֵי תֵבֵל, וַאֲפִלּוּ עִם הַחוֹלְקִים עָלַי תִּתֵּן בְּלִבִּי דֶרֶךְ וְעֵצָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִמָּהֶם עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, בְּאפֶן שֶׁלֹּא אַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת, רַק אֶזְכֶּה לִהְיוֹת תָּמִיד אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא יִגְרם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם לְפַרְסֵם חַס וְשָׁלוֹם מְפֻרְסָמִים קדֶם זְמַנָּם, כִּי אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ גּדֶל הַפְּגַם וְהַהֶפְסֵד הַמַּגִּיעַ מִזֶּה חַס וְשָׁלוֹם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל עֵת, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ, כְּפִי אֲשֶׁר הוֹרוּנוּ וְלִמְּדוּנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, עַד אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִזְכֶּה לְגַלּוֹת וּלְהָאִיר בָּעוֹלָם אֶת הַדֶּרֶךְ הַקּדֶשׁ הָאֱמֶת שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בּוֹ, לְגַלּוֹת בְּכָל פַּעַם עֵצוֹת וּדְרָכִים חֲדָשִׁים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים אֲמִתִּיִּים אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְתָגֵן עָלֵינוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ תָמִיד שֶׁלֹּא יִתְפַּרְסֵם שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל קדֶם זְמַנּוֹ, רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִזְכֶּה לֵילֵךְ וְלִכְנס בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ בֶּאֱמֶת וְלֵילֵךְ וְלִדְרךְ בּוֹ יָמִים וְשָׁנִים בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְחַיּוּת חָדָשׁ וְהִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ וְנִפְלָא בְּכָל עֵת, וְנִזְכֶּה לְהִתְמַהְמֵהַּ וְלִשְׁהוֹת שָׁם בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ הָאֲמִתִּי זְמַן הָרָאוּי בֶּאֱמֶת, וּלְהִתְחַמֵּם שָׁם בְּהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן וְהָעֵת הָרָאוּי בֶּאֱמֶת לְגַלּוֹת וּלְהוֹדִיעַ וּלְפַרְסֵם הַדֶּרֶךְ הַקּדֶשׁ בָּעוֹלָם וְלֹא יִתְפַּרְסֵם שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל קדֶם זְמַנּוֹ וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוּת וְצַעַר וְיִסּוּרִין הַבָּאִים עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים, וְלֹא יָמוּת שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל קדֶם זְמַנּוֹ, רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְגַלּוֹת הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כְּפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, בְּאפֶן שֶׁיִּתְגַּלּוּ דַרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה בָּעוֹלָם, וְיִתְגַּלּוּ וְיָאִירוּ בָּעוֹלָם כָּל הָעֵצוֹת הָעֲמוּקוֹת, וְכָל הַדְּרָכִים הַחֲדָשִׁים וְהַנִּפְלָאִים שֶׁהִמְשִׁיכוּ הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כֻּלָּם יָאִירוּ עַל פְּנֵי תֵבֵל, "לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ" בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ תָּמִיד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְלֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, בְּדַרְכֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ, לְקָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מְהֵרָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות פו
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיָה אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק אֲבָל גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה לֹא יִהְיֶה אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק. כִּי גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, כִּי אָז זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. וּגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת דָּוִד וּמָשִׁיחַ. זֶה כָּל עִנְיַן הַחֲמִשָּׁה סְפָרִים שֶׁבַּתְּהִלִּים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה כִּי כָּל תְּפִלּוֹתָיו שֶׁל דָּוִד שֶׁהוּא סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁכָּלוּל מִכָּל תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת, וְרַק עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת (שָׁם):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות ק · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
וְרַבֵּנוּ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, הָיָה קוֹרֵא תַּגָּר עַל זֶה מְאֹד וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אֲהָהּ! לְבַל תִּתְיָאֲשׁוּ עַצְמְכֶם", וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז:
"גִּיוַואלְד זַייט אַיְיךְ נִיט מְיָאֵשׁ" וּמָשַׁךְ מְאֹד תֵּיבַת גִּיוַואלְד, כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי עֵצָה זוֹ לְבַד, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּחַפְּשׂוּ וִיבַקְּשׁוּ וְיִצְטַעֲרוּ וְיִתְגַּעְגְּעוּ לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְסוֹף כָּל סוֹף יִתְקָרְבוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, וְאָז יִרְאוּ שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה דִּקְדֻשָּׁה נֶאֱבֶדֶת חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וּבַקָּשָׁה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה תִּקּוּן, עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה (הִלְכוֹת גְּבִיַּת חוֹב מֵהַיְתוֹמִים הֲלָכָה ג' אוֹת י"ז):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות ו
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים כֻּלָּם הֵם בְּחִינוֹת: עָרְלַת לֵב, חֶרְפַּת לֵב, שְׁבִירַת לֵב - כִּי הֵם מְחָרְפִין וּמְבַזִּין וְשׁוֹבְרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם וְזֶהוּ עִקַּר עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה - לְטַהֵר וּלְזַכֵּךְ הַלֵּב מִכָּל אַהֲבוֹת רָעוֹת וּמִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶרְפַּת לֵב, עָרְלַת לֵב כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק מוֹשֵׁל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁשָּׁם שׁוֹרֶה אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּלֵּב, כְּדֶרֶךְ הַנִּלְחָמִים זֶה עִם זֶה - כְּשֶׁבָּא צַד אֶחָד לְבַטֵּל אֶת חֲבֵרוֹ, אֲזַי חֲבֵרוֹ רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ, עַל כֵּן בֶּאֱמֶת בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הִיא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה, וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְקַשֵּׁר הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל אֶל הַלֵּב, כְּדֵי לְבַטֵּל חֶרְפַּת לֵב הַנַּ"ל (הִלְכוֹת נְשִׂיאַת־כַּפַּיִם, הֲלָכָה ה', אוֹת ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תמג · פסקה 4 – פסקה 18
כ־7 דק׳ · כ־740 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
וְהִנֵּה עַתָּה כָּל עִסְקִי בְּהַתּוֹרָה, "תִּשְׁעָה הֵיכָלִין דְּלָאו אִנּוּן נְהוֹרִין" וְכוּ', וְהָעִקָּר שֶׁאֶזְכֶּה אֲנִי וְכֻלָּנוּ לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁהָעִקָּר הוּא שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁעַל יָדָהּ מְבָרְרִין מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְכוּ' וְהוֹלְכִין וְעוֹלִין וּמְקַבְּלִין בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל וְהַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב, עִם הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה לְהַמֹּחִין וּלְהַמְסַדֵּר, עַד שֶׁהַמֹּחִין מַכִּין בְּהַפְּרִיסָא, וְנַעֲשִׂין תִּשְׁעָה הֵיכָלִין; אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּרְדֹּף מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ, אַשְׁרֵינוּ אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רִבְבוֹת פְּעָמִים בְּכָל עֵת וָרֶגַע, שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת בְּסֵפֶר דְּבָרִים כָּאֵלּוּ, וְכַמָּה וְכַמָּה הָיָה הָעוֹלָם מִתְמוֹטֵט (חסר) הַחֻרְבָּן עַד שֶׁבְּחֶמְלָתוֹ עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחֵת לְגַלּוֹת בִּקְדֻשָּׁתוֹ דְּבָרִים הָאֵלּוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין מְבִינִים אוֹתָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה מַה שֶּׁגִּלָּה הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאִי, זַ"ל, דְּבָרִים הָאֵלּוּ, שֶׁלֹּא נִתְגַּלּוּ מִימוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְאַחַר־כָּךְ עוֹד כַּמָּה וָכַמָּה הָיָה הָעוֹלָם מִתְמוֹטֵט, עַד שֶׁזָּכִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה לִשְׁמֹעַ מִפִּי הַנַּ'חַל נ'וֹבֵעַ מְ'קוֹר חָ'כְמָה הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת לִזְכּוֹת לָזֶה עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה. וּתְהִלָּה לָאֵל, בְּחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא כְּבָר עֲזָרָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבָאֵר וּלְחַדֵּשׁ בָּזֶה נִפְלָא בְּכֹחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ', אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִין יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים רַבִּים לְקַיְּמָם וְלַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה לִזְכּוֹת לְכָל מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, אַךְ זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עַל־כָּל־פָּנִים מִזֶּה וְאֵינִי חוֹלֵק חַס וְשָׁלוֹם, עַל אֱמֶת נוֹרָא וְנִפְלָא כָּזֶה. וְגַם... לְבָבִי אֲנִי שָׂמֵחַ הַרְבֵּה בָּזֶה, שֶׁשָּׁפָל כָּמוֹנִי זוֹכֶה בְּעוֹד רֶגַע... לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית בְּטַלִּית גָּדוֹל וְטַלִּית קָטָן וּלְהַנִּיחַ תְּפִלִּין כִּתְרֵי דְּמַלְכָּא וְלוֹמַר כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה, בִּרְכַּת הַשַּׁחַר וְקָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וְאַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן וְכוּ', וְאוּלַי אֶזְכֶּה לוֹמַר אֵיזֶה דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים בְּתוֹכָם, שֶׁיָּאִירוּ לִי בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל לִרְאוֹת הַפְּתָחִים וְכוּ' לְקַיֵּם: תַּחְתִּיִּים שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁיִּים תַּעֲשֶׂהָ, אַתְיָא וְנִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמָּנָא אֱלָקָא שְׁמַיָּא, הֲנִשְׁמָע כָּזֹאת אוֹ הֲנִרְאֶה כָּמוֹהוּ וְכוּ'.
גַּם יָדוּעַ לְךָ יְדִידִי, שֶׁיְּמֵי חֲתֻנַּת בְּנִי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה מְמַשְׁמְשִׁים לָבוֹא, עַל־כֵּן תִּשְׁתַּדֵּל גַּם בָּזֶה בְּחָכְמָתְךָ לְדַבֵּר עִם מִי שֶׁתֵּדַע לְדַבֵּר לַעֲזֹר לִי עַל הוֹצָאוֹת צָרְכֵי הַנִּשּׂוּאִין לְמַזָּל טוֹב. גַּם תְּדַבֵּר עִם מְחוּתָנְתִּי אֵשֶׁת הַגְּבִיר רַבִּי יַעֲקֹב יְרַאוְוסְקֶא שֶׁתִּתֵּן כָּרָאוּי, וְעַל־כָּל־פָּנִים תִּשְׁלַח דְּרָשָׁה־גִּישַׁאנְק, כִּי גַּם בָּזֶה צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל, שֶׁיִּהְיֶה עַל־כָּל־פָּנִים דְּרָשָׁה גִּישַׁאנְק כָּרָאוּי, כַּנָּהוּג עַתָּה, בִּפְרָט כִּי יָדַעְתָּ מַה שֶּׁעָבַר עַל מְחֻתָּנִי נֵרוֹ יָאִיר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵהוּ בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה עַל־כָּל־פָּנִים אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק כָּרָאוּי, וּמֵחֲמַת זֶה הָעֹל כָּבֵד עָלָי בְּיוֹתֵר, וְגַם צְרִיכִים עַל־כָּל־פָּנִים שֶׁיִּתְרַבֶּה הַדְּרָשָׁה־גִּישַׁאנְק, גַּם הִצְטָרְכוּת הַנִּשּׂוּאִין רַבִּים מְאֹד וְצָרְכֵי פַּרְנָסָתִי, כִּי טַפְלֵי תָּלוּ בִי וְכוּ', וַעֲנִיֵּי אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם; וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, כִּי מֵאֵלָיו יִזְדָּרֵז בָּזֶה, וְקַמָּא קַמָּא דְּמָטֵי לָךְ תִּשְׁלַח לִי, הֵן עַל הָעֵסֶק הֵן עַל כָּל הַנַּ"ל, וְה' הַטּוֹב יִגְמֹר הַכֹּל לְטוֹבָה מְהֵרָה, וְאוֹר הַשַּׁחַר בּוֹקֵעַ, וַאֲרוּכָתְךָ מְהֵרָה תִּצְמַח. וּזְמַן הַתְּפִלָּה מְמַשְׁמֵשׁ לָבוֹא, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ, וְכִימוֹת עִנִּיתָנוּ יְשַׂמְּחֵנוּ, וּבְחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא יְקֻיַּם: "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתוּב בְּמִדְרַשׁ־רַבָּה פָּרָשָׁה זֹאת עַל פָּסוּק "כִּי עָלָה הַשַּׁחַר", עַיֵּן שָׁם פָּסוּק זֶה חֲדָשִׁים וְכוּ': עַל־יְדֵי שֶׁאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּכָל בֹּקֶר וְאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּבָקְרָן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ לְגָאֳלֵנוּ וְכוּ'. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בְּכָל הַחֲסָדִים שֶׁכְּבָר עָשָׂה עִמָּנוּ לְקָרְבֵנוּ וּלְהַטְעִימֵנוּ מִזִּיו נֹעַם תּוֹרוֹת כָּאֵלֶּה וְכוּ' וְלִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יַעֲזֹב חַסְדּוֹ מֵאִתָּנוּ, וּכְאָב אֶת בֵּן יְרַחֲמֵנוּ וִישַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתוֹ לָנֶצַח. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד.
דִּבְרֵי אוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם רַב לִכְבוֹד יְדִידִי הַוָּתִיק הַנָּגִיד, מוֹרֵנוּ הָרַב שְׁמוּאֵל נֵרוֹ יָאִיר עִם שְׁלוֹם כָּל בְּנֵי־בֵיתוֹ.
נָא לְקַיֵּם דְּבָרוֹ לְסַלֵּק מִיָּד הַסַּךְ שֶׁהִבְטִיחַ בְּעַד הַסְּפָרִים, כִּי רַבִּי אֶפְרַיִם חֲתָנוֹ, שֶׁיִּחְיֶה, שָׁלַח לִי מָעוֹת בְּעֵת שֶׁמַּעֲלָתוֹ לֹא הָיָה בְּבֵיתוֹ, עַל־כֵּן יְקַיֵּם עַתָּה לְסַלֵּק תֵּכֶף וְיַגִּיעַ לְיָדַי מְהֵרָה, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְשָׁלוֹם וְחַיִּים, וְיַצְלִיחַ בַּעֲסָקָיו בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה... הָאֲמִתִּית.
אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת.
וְשָׁלוֹם רַב לְכָל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַעֲלַת כְּבוֹדָם הָרָמָה, בִּפְרָט לִידִידִי הַנָּגִיד הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי הִירְשׁ נֵרוֹ יָאִיר, וּלְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו וְכָל בְּנֵי־בֵיתוֹ שֶׁיִּחְיֶה.
כִּי קִבַּלְתִּי הַסַּךְ שֶׁמָּסַר לִידִידֵנוּ רַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר. יְשַׁלֵּם ה' פָּעָלְךָ וִיצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה וְיַצְלִיחֲךָ בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה, וְתִזְכֶּה עוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ תָּמִיד חֵלֶק גָּדוֹל בְּעִסְקֵנוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז, כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל, כִּי כָּל עֲמָלְךָ הוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה כַּיָּדוּעַ לְךָ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, שֶׁצְּרִיכִין בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן לְכַוֵּן בְּכָל דִּבּוּר וּבְכָל הִלּוּךְ שֶׁהוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר כְּדֵי שֶׁיַּרְוִיחַ וְיִתֵּן צְדָקָה, וְהָעִקָּר לִתֵּן צְדָקָה לְהוֹגֵן וְכוּ', וְאֵין שׁוּם צְדָקָה נֶחֱשֶׁבֶת כְּמוֹ צְדָקָה שֶׁל הַדְּפוּס, וּמֵאֵלֶיךָ תָבִין וְכוּ', וְאֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר.
יְדִידְךָ לָנֶצַח
וְיִקְרָא מִכְתָּב זֶה, כִּי גַּם אֵלָיו נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלֶּה.
שָׁלוֹם לִידִידִי הַנָּגִיד מוֹרֵנוּ הָרַב יְהוֹשֻׁעַ נֵרוֹ יָאִיר.
לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַל תְּשַׁנֶּה מִדְּבָרֵנוּ שֶׁדִּבַּרְנוּ עִמְּךָ וְהִבְטַחְתָּ קְצָת לִתֵּן לְכָל הַפָּחוֹת שְׁלֹשָׁה רוּבָּל־חָדָשׁ עַל הָעֵסֶק בְּעַד סֵפֶר, וּבְפָחוֹת מִזֶּה לֹא תְּקַבֵּל סֵפֶר. וְעַתָּה אֶשְׁאָלְךָ: הֲנָכוֹן שֶׁבְּבֵיתְךָ לֹא יִהְיֶה סֵפֶר הֶחָדָשׁ, וּמֻבְטְחַנִי שֶׁתְּקַיֵּם דְּבָרַי, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצְלִיחֲךָ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
ר' קְלוֹנִימוּס אִישׁ רוֹמִי. רַבֵּינוּ גֵּרְשׁוֹם מְאוֹר הַגּוֹלָה. ר' שְׁמוּאֵל הַכֹּהֵן בַּר חָפְנִי. ר' יוֹסֵף בֶּן גִיקְטִילָה.
ר' נָתָן בַּעַל הֶ"עָרוּךְ". ר' יִצְחָק בַּר יְהוּדָה בֶּן גִּיאוּת.
רַבֵּינוּ שִׁמְעוֹן בְּרַב יִצְחָק, וְרַבֵּינוּ יְהוּדָה הַגָּדוֹל, רֹאשׁ הַנֶהֱרָגִים לִקְדּוּשַׁת הַשֵׁם. וְרַבֵּינוּ יְהוּדָה הַכֹּהֵן. רַבֵּינוּ אֵלִיָּהוּ הַזָּקֵן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קס״א · סעיף י״ב – סעיף כ׳
כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 80% מהספר עד סוף היום
לֹא תֹאחַז בָּהּ חֲבֶרְתָּהּ בִּשְׁעַת טְבִילָה, לְפִי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ הַמַּיִם בִּמְקוֹם הָאֲחִיזָה. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק, תַּטְבִּיל הָאִשָּׁה, שֶׁהִיא רוֹצָה לֶאֱחוֹז אוֹתָהּ, תְּחִלָּה יָדֶיהָ בַּמִּקְוֶה, וְאַחַר כָּךְ תֹּאחַז אוֹתָהּ, לֹא בְכֹחַ וּבְדִבּוּק חָזָק. אֶלָּא בְּדִבּוּק בֵּינוֹנִי כְּדֶרֶךְ כָּל אָדָם.
הֵיכָא דְאֶפְשָׁר, אֵין לִטְבֹּל בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ בְּקַרְקָעִיתוֹ טִיט, מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ חֲצִיצָה. וּבִשְׁעַת הַדְחָק נוֹהֲגִין לְהָקֵל, מִשּׁוּם דִּסְתָם טִיט שֶׁבַּמַּיִם אֵינוֹ עָב כָּל כָּךְ. אֲבָל הַטִּיט שֶׁעַל שְׂפַת הַנָּהָר שֶׁמִּתְדַּבֵּק בְּרַגְלֶיהָ, הֲוֵי חֲצִיצָה. וְלָכֵן צְרִיכָה לִזָּהֵר, שֶׁבְּבוֹאָהּ אֶל תּוֹךְ הַנָּהָר, קֹדֶם שֶׁתִּטְבֹּל, תָּדִיחַ הֵיטֵב רַגְלֶיהָ מִן הַטִּיט שֶׁנִּדְבַּק בָּהּ בִּשְּׂפַת הַנָּהָר. אִם תִּרְצֶה לְהַנִּיחַ בְּתוֹךְ הַנָּהָר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ אֵיזֶה דָבָר שֶׁתַּעֲמֹד עָלָיו בִּשְׁעַת טְבִילָה, צְרִיכָה לִשְׁאֹל לְמוֹרֵה הוֹרָאָה כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה דְבָרִים שֶׁאָסוּר לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם בִּשְׁעַת טְבִילָה.
לֹא תִטְבֹּל בְקוֹמָה זְקוּפָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמִּסְתַּתְּרִים בָּהּ עַל יְדֵי כָּךְ. וְאַל תִּשְׁחֶה הַרְבֵּה עַד שֶיִדְבְּקו סְתָרֶיהָ זֶה בָזֶה, אֶלָּא שׁוֹחָה מְעַט, עַד שֶׁיִהְיוּ סִתְרֵי בֵית הָעֶרְוָה נִרְאִים, כְּדֶרֶךְ שֶנִּרְאִים בְּשָׁעָה שֶׁהִיא לָשָׁה אֶת הַפַּת שֶׁמְּפַסֶּקֶת רַגְלֶיהָ מְעַט לְהִתְחַזֵק וְלָלוּשׁ בְּחֹזֶק. וְתַחַת דַּדֶּיהָ יְהֵא נִרְאֶה, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּרְאֶה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא מֵינִיקָה אֶת הַתִּינוֹק. וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְהַרְחִיק יַרְכוֹתֶיהָ זֶה מִזֶּה יוֹתֵר מִדַּי, וְגַם לֹא לְהַרְחִיק זְרוֹעוֹתֶיהָ מֵהַגּוּף יוֹתֵר מִדַּי, אֶלָּא יִהְיוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵם בְּעֵת הִלּוּכָהּ. וְאִם שָׁחָה בְיוֹתֵר אוֹ זָקְפָה בְיוֹתֵר, לֹא עָלְתָה לָּהּ טְבִילָה, מִפְּנֵי שֶׁנַעֲשִֹים קְמָטִים בְּגוּפָה וְאֵין הַמַּיִם בָּאִים שָׁמָּה. וְלָכֵן צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁיִהְיוּ הַמַּיִם לְמַעְלָה מִטַּבּוּרָהּ שְׁלשָׁה טְפָחִים, דְּבְעִנְיָן זֶה יְכוֹלָה לִטְבּוֹל כָּרָאוּי. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק שֶׁאֵין הַמַּיִם גְבוֹהִים כָּל כָּךְ, תֵּשֵׁב מִּתְּחִלָּה לְאַט לְאַט בַּמַּיִם עַד צַוָּארָהּ וְאַחַר כָּךְ תִּטְבֹּל, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִתְהַוֶּה תְחִלָּה בְגוּפָהּ שֶׁחוּץ לַמַּיִם שׁוּם קֶמֶט. וּמַה שֶּׁנַּעֲשָֹה אַחַר כָּךְ אֵיזֶה קֶמֶט בְּגוּפָהּ שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּיִם, אֵינוֹ מַזִּיק, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר קָדְמוּ הַמַּיִם שָׁם. וְאִם הַמִַּיִם נְמוּכִים מְאֹד, בִּשְׁעַת הַדְּחָק תִּטְבֹּל בִּשְׁכִיבָה כְּמוֹ דָג, רַק שֶׁיִתְכַּסֶּה כָּל גוּפָהּ עִם שַׂעֲרוֹתֶיהָ בְּפַעַם אַחַת בַּמָּיִם.
אֵינָהּ צְרִיכָה לִפְתּוֹחַ פִּיהָ כְּדֵי שֶׁיִכָּנְסוּ הַמַיִם, וְלֹא תִקְפֹּץ אוֹתוֹ יוֹתֵר מִדָי. וְאִם קָפְצָה, לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִלָה, אֶלָּא תַּשִּׁיק שִׂפְתוֹתֶיהָ זוֹ לָזוֹ דִּבּוּק בֵּינוֹנִי. נָתְנָה שְׂעָרָהּ בְּפִיהָ וְטָבְלָה, לֹא עָלְתָה לָה טְבִילָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בָאוּ הַמַּיִם עַל שְׂעָרָהּ.
לֹא תַעֲצוֹם עֵינֶיהָ בְּיוֹתֵר, כִּי עַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂים קְמָטִים לְמָטָּה. וְגַם לֹא תִפְתְּחֵם בְּיוֹתֵר, כִּי נַעֲשִׂים קְמָטִים לְמַעְלָה, אֶלָּא תִּסְגְּרֵן בְּרִפְיוֹן.
צְרִיכָה לְהָסִיר הַצּוֹאָה מִשְּׂפַת הַחֹטֶם גַּם מִבִּפְנִים. אֲבָל מַה שֶׁהִיא לְמַעְלָה בְּתוֹךְ הַחֹטֶם, לָא חָיִיץ. וְכֵן צְרִיכָה לְהוֹצִיא צוֹאַת הָאֹזֶן. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָאִשָּׁה צְרִיכָה לְהַטִּיל מַיִם קֹדֶם טְבִילָה אִם הִיא צְרִיכָה לְכָךְ. גַּם צְרִיכָה לִבְדּוֹק עַצְמָהּ בַּגְּדוֹלִים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁלֹּא תְהֵא צְרִיכָה לַעֲצוֹר עַצְמָהּ וְלֹא יִהְיוּ רְאוּיִים לְבִיאַת מָיִם. וּבְדִיעֲבַד, אֵינוֹ מְעַכֵּב.
לֹא תִטְבֹּל בָאָבָק שֶׁעַל רַגְלֶיהָ. וְאִם טָבְלָה, אִם הָיָה אָבָק דַּק שֶהֶעֱבִירוּהוּ הַמַּיִם, עָלְתָה לָהּ טְבִילָה.
סְתָם כִּנִּים וּפַרְעוֹשִׁים, אֵינָם נִדְבָּקִים בַּגוּף, וְהַמַּיִם נִכְנָסִים שָׁמָּה וְלָא חָיְצֵי. אֲבָל מִין כִּנִּים הַדְּבוּקִים בַּבָּשָׂר וְנוֹשְׁכִים בָּעוֹר בִּמְקוֹם שֵׂעָר וְנִדְבָּקִים בְּחֹזֶק בַּבָּשָׂר, צְרִיכָה לַהֲסִירָן עַל יְדֵי חַמִּין וּלְגָּרְרָן בַצִּפֹּרֶן. וְאִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַהֲסִירָן, אֵינָן חוֹצְצִין. וְאוֹתָן כִּנִּים קְטַנִּים הַדְּבוּקִים בַּשְּׂעָרוֹת, צְרִיכָה לַהֲסִירָן, מִשּׁוּם דְּהַוְיָן חֲצִיצָה.
אִשָּׁה שֶׁיֵשׁ לָה קְלִיעוֹת שְֹעָרוֹת דְּבוּקוֹת זוֹ בָזוֹ, שֶׁקּוֹרִין בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז מאָהר צֶעפּ אוֹ מאָר לאָקֶען, וּבִלְשׁוֹן פּוֹלִין וְרוּסִיָא קאלטניס, וְיֵשׁ סַכָּנָה לְגַלְּחָן, לָא חָיְצֵי. וַאֲפִלוּ יֵשׁ בְּתוֹכָן אֵיזֶה חוּטִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲסִירָן, אִם אֵינָן נִרְאִין מִבַּחוּץ, לָא חָיְצֵי.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״ח
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ מָלֵא רַחֲמִים טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, אֲשֶׁר דַּרְכְּךָ לְהֵיטִיב לִבְרִיּוֹתֶיךָ, וְאַתָּה מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד תָּמִיד, וְאֵין אַתָּה חָפֵץ לְהַבִּיט וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הָרַע וְהָאָוֶן שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַתָּה מַבִּיט וּמַשְׁגִּיחַ עַל מְעַט הַטּוֹב שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בְּקִרְבֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" וְנֶאֱמַר. "אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע יְהוָה, אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים, הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ עֲדַיִן לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן עֲדַיִן עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמדָה וַאֲצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית, מָתַי תָּבא אֵלַי שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר עַל זֶה בִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ זֶה כַמָּה, בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים וַעֲדַיִן לֹא נוֹשַׁעְתִּי וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּנִיעָה מִמֶּנִּי, אֲבָל עַל טוּבְךָ הַגָּדוֹל אֲנִי נִשְׁעָן, עֲדַיִן שֶׁתָּצִיץ וְתַבִּיט וְתַשְׁגִּיחַ עַל מְעַט דִּמְעַט נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנִּמְצָאִים בִּי עֲדַיִן, וְתַעְלִים עֵינֶיךָ מִלִּרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל עַל רִבּוּי וְעצֶם הָרַע שֶׁבִּי, בְּאפֶן שֶׁתַּכְנִיעַ וּתְבַטֵּל רִבּוּי הָרַע לְגַבֵּי מְעַט הַטּוֹב שֶׁבִּי וּבְכחֲךָ הַגָּדוֹל תִּתֵּן כּחַ לִמְעַט הַטּוֹב שֶׁבִּי שֶׁיִּתְגַּבֵּר עַל הָרַע שֶׁבִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְתֵטִיב עִמִּי בְּחַסְדְּךָ בְּכָל עֵת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, לֹא כִגְמוּלִי וּכְמַעֲשֵׂי יָדַי הַפְּגוּמִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק כְּחַסְדְּךָ וּכְטוּבְךָ הַגָּדוֹל וּכְרַחֲמָנוּתְךָ הֶעָצוּם, אֲשֶׁר אֵין אַתָּה מַבִּיט עַל הָרַע כִּי אִם עַל מְעַט הַטּוֹב וְאַל תִּמְנַע טוֹב מִמֶּנִּי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְתִתֶּן לִי דַעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, לְבַל אֶסְתַּכֵּל וְאַבִּיט עַל הָרַע שֶׁל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא אָשִׂים עֵינַי כְּלָל עַל מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו שֶׁאֵינָם טוֹבִים, רַק אֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וּלְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁלּוֹ כְּלָל וּבְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים תִּפְקַח אֶת עֵינֵי דַעְתִּי, וְתִתֶּן לִי דַּעַת שָׁלֵם דִּקְדֻשָּׁה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא זְכוּת וָטוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹת וּלְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אֶחָד, וְלֹא אַבִּיט וְאֶסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁבָּהֶם כְּלָל וְתִתֶּן לִי עַיִן יָפָה וְטוֹבָה לְהַבִּיט עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ אֲקַבֵּל בְּדַעְתִּי לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו, וְאֶת הָרַע לֹא אֲקַבֵּל, וְלֹא אָשִׁית עֵינַי עָלָיו כְּלָל, לְמַעַן אֶזְכֶּה לִהְיוֹת טוֹב וְיָשָׁר גַּם עִם יְהוָה וְעִם אֲנָשִׁים, וְאֶמְצָא "חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם", בְּאפֶן שֶׁאוּכַל לְהִתְוָעֵד עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְדַבֵּר עִמָּהֶם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מֵהַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, וּלְקַבֵּל מִנְּקֻדָּתָם הַטּוֹבָה לְהִתְעוֹרֵר וְלָשׁוּב לַיהוָה, וּלְהָאִיר בָּהֶם מִנְּקֻדָּתִי הַטּוֹבָה, וּלְחוֹנֵן אוֹתָם בַּאֲמִתַּת הַדַּעַת שֶׁל נְקֻדָּתִי הַטּוֹבָה, לְהוֹדִיעָם אֶת כָּל הַטּוֹב הַנִּצְפָּן בִּי מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗חוּס וַחֲמל עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְמַעַן שִׁמְךָ וּלְמַעַן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ חוּסָה עָלַי כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי, כִּי כְבָר פָּנָה יוֹם, וּכְבָר עָבְרוּ מִשְּׁנוֹתַי מַה שֶּׁעָבְרוּ, וַעֲדַיִן לֹא עָבַר עָלַי שָׁנָה אַחַת וְלֹא יוֹם אֶחָד בְּלִי פְגָמִים הַרְבֵּה רַחֵם עָלַי מֵעַתָּה לְהַחֲיוֹת מְעַט פְּלֵטָתִי הַנִּשְׁאֶרֶת, שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה בְּכחֲךָ לְהַגְבִּיר הַטּוֹב עַל הָרָע, כִּי מְעַט מִן הָאוֹר דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחֹשֶׁךְ "אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אַל תֶּאֱסֹף עִם חַטָּאִים נַפְשִׁי וְעִם אַנְשֵׁי דָמִים חַיָּי, אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״ט
שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, בָּרְכֵנוּ בַשָּׁלוֹם, וְתִפְקְדֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵיתִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וְתַצִּילֵנוּ מִן הָעֲנִיּוּת וּמִן הַחֹסֶר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הָרִיב וּמַחֲלֹקֶת, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה שָׂנאוּי הַמַּחֲלֹקֶת וְגָדוֹל הַשָּׁלוֹם לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו עִם כָּל בְּנֵי תֵבֵל, וַאֲפִלּוּ עִם הַחוֹלְקִים עָלַי תִּתֵּן בְּלִבִּי דֶרֶךְ וְעֵצָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִמָּהֶם עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, בְּאפֶן שֶׁלֹּא אַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת, רַק אֶזְכֶּה לִהְיוֹת תָּמִיד אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא יִגְרם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם לְפַרְסֵם חַס וְשָׁלוֹם מְפֻרְסָמִים קדֶם זְמַנָּם, כִּי אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ גּדֶל הַפְּגַם וְהַהֶפְסֵד הַמַּגִּיעַ מִזֶּה חַס וְשָׁלוֹם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל עֵת, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ, כְּפִי אֲשֶׁר הוֹרוּנוּ וְלִמְּדוּנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, עַד אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִזְכֶּה לְגַלּוֹת וּלְהָאִיר בָּעוֹלָם אֶת הַדֶּרֶךְ הַקּדֶשׁ הָאֱמֶת שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בּוֹ, לְגַלּוֹת בְּכָל פַּעַם עֵצוֹת וּדְרָכִים חֲדָשִׁים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים אֲמִתִּיִּים אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְתָגֵן עָלֵינוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ תָמִיד שֶׁלֹּא יִתְפַּרְסֵם שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל קדֶם זְמַנּוֹ, רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִזְכֶּה לֵילֵךְ וְלִכְנס בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ בֶּאֱמֶת וְלֵילֵךְ וְלִדְרךְ בּוֹ יָמִים וְשָׁנִים בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְחַיּוּת חָדָשׁ וְהִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ וְנִפְלָא בְּכָל עֵת, וְנִזְכֶּה לְהִתְמַהְמֵהַּ וְלִשְׁהוֹת שָׁם בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ הָאֲמִתִּי זְמַן הָרָאוּי בֶּאֱמֶת, וּלְהִתְחַמֵּם שָׁם בְּהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן וְהָעֵת הָרָאוּי בֶּאֱמֶת לְגַלּוֹת וּלְהוֹדִיעַ וּלְפַרְסֵם הַדֶּרֶךְ הַקּדֶשׁ בָּעוֹלָם וְלֹא יִתְפַּרְסֵם שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל קדֶם זְמַנּוֹ וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוּת וְצַעַר וְיִסּוּרִין הַבָּאִים עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים, וְלֹא יָמוּת שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל קדֶם זְמַנּוֹ, רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְגַלּוֹת הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כְּפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, בְּאפֶן שֶׁיִּתְגַּלּוּ דַרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה בָּעוֹלָם, וְיִתְגַּלּוּ וְיָאִירוּ בָּעוֹלָם כָּל הָעֵצוֹת הָעֲמוּקוֹת, וְכָל הַדְּרָכִים הַחֲדָשִׁים וְהַנִּפְלָאִים שֶׁהִמְשִׁיכוּ הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כֻּלָּם יָאִירוּ עַל פְּנֵי תֵבֵל, "לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ" בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ תָּמִיד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְלֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, בְּדַרְכֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ, לְקָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מְהֵרָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 293 מתוך 353 במחזור של שנת ה׳תשפ״א
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־48 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת א׳ באב): מטות־מסעי
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־8 ביולי 2021, בשעה 19:47 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.