ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות ד׳ · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)וְזֶהוּ בְּחִינַת קִלְקוּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב כַּנַּ"ל.
וְכָל עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁצְּרִיכִין לַצִּמְצוּם הַנַּ"ל, וְלַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, כָּל זֶה הוּא בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיָה עִקַּר הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לִפְעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת עַל־יְדֵי כָּל הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, עַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְכַנַּ"ל.
וְהַכְּלָל, שֶׁבְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּפְעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, הֵם בְּחִינָה אַחַת מַמָּשׁ וְכַנַּ"ל, וְהָבֵן הֵיטֵב:
וְאָז, כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבִים, שֶׁנִּתְגַּלּוּ בְּתוֹךְ הֶחָלָל שֶׁבְּלִבּוֹ כַּנַּ"ל, זֶהוּ בְּחִינַת עֲלִיַּת שְׁנֵי הַבָּתִּים הַנַּ"ל: מִי עִם זֹאת, בֵּיתָא עִלָּאָה וּבֵיתָא תַּתָּאָה כַּנַּ"ל. כִּי הִתְגַּלּוּת הַמַּלְכוּת זֶה בְּחִינַת בֵּיתָא תַּתָּאָה, וּתְחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁבַּלֵּב, זֶה בְּחִינַת בֵּיתָא עִלָּאָה, שֶׁעִקַּר כַּוָּנַת הַצִּמְצוּם הָיָה בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל כֵּן אֵין נִשְׁלָם תִּקּוּן וַעֲלִיַּת בֵּיתָא עִלָּאָה, עַד שֶׁעוֹלֶה בֵּיתָא תַּתָּאָה, דְּהַיְנוּ עַד שֶׁנִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה.
וְאָז כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז דַּיְקָא יֵשׁ עֲלִיָּה לְבֵיתָא עִלָּאָה, כִּי אָז דַּיְקָא עוֹלִים שְׁנֵיהֶם יַחַד, בֵּיתָא עִלָּאָה וּבֵיתָא תַּתָּאָה, בִּבְחִינַת: מִי זֹאת עוֹלָה – מִי עִם זֹאת עוֹלָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי לֹא אָבוֹא בְּעִיר עַד דִּבְקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ – שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִכְנָס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהִיא בִּינָה לִבָּא וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַד שֶׁיִּבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל.
וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב. כִּי תְּפִלָּה שֶׁבַּלֵּב, הִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ שֶׁבְּתוֹךְ חָלָל הַפָּנוּי שֶׁבַּלֵּב כַּנַּ"ל.
וְהָבֵן מְאֹד, כִּי הַדְּבָרִים עֲמֻקִּים מְאֹד מְאֹד, וְרַבֵּנוּ זַ"ל קִצֵּר כָּאן וְדִבֵּר הַכֹּל בְּרֶמֶז, כְּמָאן דְּמַחְוֵי בְּמָחוֹג, וְהַדְּבָרִים נְכוֹחִים לַמֵּבִין. וְהָעִקָּר לְקַיְּמָם כִּפְשׁוּטָן, לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, כִּי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע, בְּחִינַת יְצִירָה לְבִישׁ. עַל כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר מַחֲשַׁבְתּוֹ מְאֹד, וּלְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ תָּמִיד לַחֲשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יֵצֶר טוֹב, וְלִזְכּוֹת לַעֲשׂוֹת עַל־יְדֵי־ זֶה מַעֲשִׂים טוֹבִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ', וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.
וּבַתְּחִלָּה צְרִיכִין לְצַמְצֵם הִתְלַהֲבוּת לִבּוֹ שֶׁלֹּא יִבְעַר יוֹתֵר מִדַּי, כִּי צְרִיכִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַדְרָגָא וּבְמִדָּה דַּיְקָא, וּשְׁאָר כָּל הַדְּרָכִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וְעֵצוֹת נְכוֹנוֹת, שֶׁיְּכוֹלִין לְהוֹצִיא מִתּוֹךְ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת. וְעוֹד לֶאֱלוֹקַּ מִלִּין בְּכָל זֶה, וְיִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר קְצָת, כִּי לֹא יַסְפִּיקוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְבָאֵר דִּבּוּר אֶחָד מִדִּבּוּרָיו הַנּוֹרָאִים, וְדַי בָּזֶה כָּעֵת. וְנַחֲזֹר לְעִנְיָן רִאשׁוֹן:]
וּבִשְׁבִיל זֶה, נִקְרָא נִיסָן אָבִיב, אָלֶ"ף עִם בֵּי"ת, יוּ"ד עִם בֵּי"ת. וְזֶה יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות ה׳ה וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, וְהוּא שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע, וְהֵם עֲשָׂרָה מִינֵי נִגּוּנָא.
זֶה בְּחִינַת הֵא, שֶׁהִיא דָּלֶת עִם יוּד. דָּלֶ"ת, זֶה בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע. יוּד, זֶה בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נִגּוּנָא.
וְזֶה עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ, בִּבְחִינַת שָׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם. וְשָׂרָה זֶה בְּחִינַת שִׁיר, בְּחִינַת: וְשָׁרִים כְּחוֹלְלִים. וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, שֶׁהוּא בְּחִינַת: נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל (שמואל־ב כג).
וְזֶה פֵּרוּשׁ (ב"מ נט): אִתְּתָךְ גּוּצָא – גְּחֹן וּלְחִישׁ, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שְׁמַע עֲצָתָהּ.
כִּי בֶּאֱמֶת אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם הִיא בְּחִינַת עֵצָה. כְּשֶׁהַתְּפִלָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּשִׁפְלוּת וּבְקַטְנוּת, בִּבְחִינַת אִתְּתָךְ גּוּצָא, בִּבְחִינַת (שיר השירים ח׳:ח׳): אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, בְּחִינַת (בראשית א׳:ט״ז): אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, בִּבְחִינַת עֲצָתוֹ נוֹפָלֶת (סנהדרין כב ע"ש) –
צָרִיךְ לְהָקִים אוֹתָהּ, בִּבְחִינַת (עמוס ט׳:י״א): אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד. וְסֻכָּה זוֹ שָׂרָה, שֶׁסָּכְתָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ (מגילה יד), וְשָׂרָה זֶה מַלְכוּת, בִּבְחִינַת (משלי י״ט:כ״א): עֲצַת ה' הִיא תָקוּם, בִּבְחִינַת (בראשית א׳:ט״ז): שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים.
וְזֶה: וּלְחִישׁ לָהּ – תְּקַבֵּל עֲצָתָהּ. וְזֶה עֲלִיּוֹת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּלַחַשׁ, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות ו׳ו וְזֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל־ב כג): הוּקַם עָל – עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה (מו"ק טז:). וּתְשׁוּבָה הִיא אוֹתִיּוֹת תָּשׁוּב ה', שֶׁנַּעֲשֵׂית מִדָּלֶת ה'.
וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה תָּלוּי בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ו): וּלְבָבוֹ יָבִין וְשָׁב. וְזֶה בְּחִינַת: מִי זֹאת עוֹלָה – מִי עִם זֹאת עוֹלָה. עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה – עֲלִיָּתָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, עִם מִי.
וְזֶהוּ בְּחִינַת (יומא פו): גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְזֶה (שם:): גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמְּקָרֶבֶת הַגְּאֻלָּה.
כִּי לֶעָתִיד, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, יִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ח:י״ד): אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' – עַל ה' דַּיְקָא, הוּא עַתִּיקָא סְתִימָאָה (זוהר ויחי דף ריט ע"ש), וְזֶה עִקַּר עֹנֶג שַׁבָּת.
וְשַׁבָּת זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ.
וְזֶה בְּחִינַת: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה – כְּשֶׁמַּעֲלֶה תְּשׁוּבָה מִבְּחִינַת: אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, מִבְּחִינַת: אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, לִבְחִינַת גְּדוֹלָה, לִבְחִינַת (ישעיה ל): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה. שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד – הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יַגִּיעַ וְיַשִּׂיג אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה.
וְזֶה כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁמְּכַסִּין אוֹתָהּ. בִּבְחִינַת (משלי כז): וּכְבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ, דְּבָרִים שֶׁהֵם כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יִהְיוּ תַּחַת לְבוּשֶׁךָ (חגיגה יד). שֶׁמְּכַסִּין אוֹתָהּ, בִּבְחִינַת (משלי כה): כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר. וְזֶה כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁמְּכַסִּין מִפְּנֵי כְּבוֹד אֱלֹקִים, וְאַתָּה תַּגִּיעַ וְתַשִּׂיג אוֹתָה:
וְזֶה בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית, בֵּי"ת רֵאשִׁית, הַיְנוּ שְׁנֵי רֵאשִׁית. וְהֵם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִיסָן, שֶׁגַּם נִיסָן הוּא רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. וְאִיתָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא דף מה.): וְהִיא נִקְרֵאת קַבָּלָה, כַּד אִיהִי בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא. וּתְרֵין דְּרוֹעִין, הֵם תִּשְׁרֵי וְנִיסָן. וְהֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה, כִּי בָּם הוּא יְמֵי תְּשׁוּבָה, כִּי בְּנִיסָן עֲתִידִין לִגְאֹל ר"ה יא), וְאֵין הַגְּאֻלָּה אֶלָּא עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נט): וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וְכוּ' (יומא פו:).
וְעִקַּר יְדִיעַת הַקַּבָּלָה, הַיְנוּ יְדִיעַת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, הוּא יִהְיֶה לֶעָתִיד, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא, בִּבְחִינַת תַּעֲנוּג שַׁבָּת, בִּבְחִינַת: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'.
וְזֶה לְשׁוֹן תִּשְׁרֵי, לְשׁוֹן שִׁירָה; וּלְשׁוֹן פֶּסַח, פֶּה סָח (שער הכוונות דף פב), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ל׳:כ״ט): הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג; כִּי יִתְעַר שִׁיר וְנִגּוּנָא בְּעָלְמָא, בִּבְחִינַת פֶּ"ה סָ"ח, בִּבְחִינַת (תהילים ל׳:י״ג): לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם – וְלֹא יִדֹּם דַּיְקָא, הַיְנוּ פֶּה סָח. כָּבוֹד, זֶה בְּחִינַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד (תהילים כ״ד:ז׳), בְּחִינַת: שָׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, בְּחִינַת שִׁיר שֶׁלֶּעָתִיד: