ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שישי, י״ד בניסן ה׳תשפ״ב · 15 באפריל 2022
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה צ״ז · אות א׳ – אות א׳
כ־9 דק׳ · כ־870 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל (תהלים פג). הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, דְּיָדוּעַ הוּא שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לְמַעְלָה שֶׁנִּקְרָא אֶלְדָּד וּמֵידָד, שֶׁמִּשָּׁם הַשֶּׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם. כִּי הַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת א"ל, הֵם דָּד, וְהַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת מ"י הֵם דָּד, (כ"ש בלק"ת להאר"י פ' בהעלותך). וְהַשֶּׁפַע נִקְרֵאת ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ז:כ״ג): הֵא לָכֶם זֶרַע, וְנִשְׁלָם הַשֵּׁם אֱלֹקִים מִשָּׁלֵם. אַךְ לִפְעָמִים יֵשׁ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִסְתַּלְּקוּת הַשֶּׁפַע, וְנַעֲשֶׂה מִן הֵא דָּלֶת, עַל־שֵׁם דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִן הַד' ה'. וְכֵיצַד עוֹשִׂין מִן הַד' ה', הָעִנְיָן הוּא כָּךְ: דְּהִנֵּה כְּתִיב (תהילים ס׳:ט׳): לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחוֹקְקִי., הַפֵּרוּשׁ הוּא כָּךְ. כִּי קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִדֵּן וְקִשֵּׁט אֶת עַצְמוֹ בִּתְפִלָּתָן וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁצָּפָה שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים, שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּהֶם יִמְשְׁלוּ בִּתְפִלָּתָם, וְיִפְעֲלוּ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ, עַל דֶּרֶךְ: צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים (שמואל ב כ״ג:ג׳). וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לָבוֹא לְמַדְרֵגָה זוֹ, לִמְשֹׁל בִּתְפִלָּתוֹ. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מְנִיעוֹת: הָאַחַת הִיא קֹדֶם הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בְּגַדְלוּת, שֶׁהוּא מְיֻחָס גָּדוֹל, אוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא עָמֵל וְיָגֵעַ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וּמֵחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מֶמְשָׁלָה לִתְפִלָּתוֹ. רַק צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ כָּל זֹאת, וְיִהְיֶה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִבְרָא, וְהוּא יָחִיד בָּעוֹלָם. וְזֶהוּ בְּחִינַת מְנַשֶּׁה, לְשׁוֹן נִשְׁיוֹן וְשִׁכְחָה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״א:נ״א): כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹקִים אֶת כָּל בֵּית אָבִי – זֶה הַיִּחוּס, וְאֶת כָּל עֲמָלִי – שֶׁעָמַל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. וְהַמְּנִיעָה הַשֵּׁנִית, הִיא בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה. כִּי מֵחֲמַת עֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים בְּמֵזִיד, אוֹ שֶׁהִרְהֵר בְּמֵזִיד, נוֹפְלִים לוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בִּתְפִלָּתוֹ, וּמֵחֲמַת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִמְשֹׁל בִּתְפִלָּתוֹ. עַל כֵּן צָרִיךְ לְשַׁבֵּר הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת עַל־יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַזְּדוֹנוֹת, דְּהַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת. וְזֶהוּ בְּחִינַת אֶפְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): כִּי הִפְרַנִי אֱלֹקִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי. פֵּרוּשׁ, כִּי הַדָּבָר שֶׁהָיָה בַּעֲנִיּוּת מִקֹּדֶם, דְּהַיְנוּ חָרֵב וְיָבֵשׁ, וְעַל־יְדֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת. וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם הַנַּ"ל, וּבְוַדַּאי בָּא לִידֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וּמִן הָעֲנָוָה נִמְשָׁךְ הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ״ב:ד׳): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה', נִמְצָא מִתְפַּלֵּל גַּם כֵּן בְּיִרְאָה. וְהַיִּרְאָה נִקְרֵאת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת וְכוּ', נִמְצָא שֶׁהַתְּפִלָּה יֵשׁ לָהּ בְּחִינַת מַלְכוּת, וְיֵשׁ לְהַתְּפִלָּה כָּזוֹ בְּחִינַת מֶמְשָׁלָה.
וְזֶה תַּעֲנוּג שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִתְמַלֵּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא. וּמַה מִתְּחִלָּה שֶׁלֹּא הָיָה הַתַּעֲנוּג הַזֶּה, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָפָה לְמֵרָחוֹק, שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בְּאֹפֶן זֶה, וּמִזֶּה הַתַּעֲנוּג נִבְרָא הָעוֹלָם בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, כָּל־שֶׁכֵּן עַכְשָׁו, שֶׁבָּא הַתַּעֲנוּג הַזֶּה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: לִי גִלְעָד – לְשׁוֹן גַּל עֵד, שֶׁנִּתְגַּלָּה הַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁעִדֵּן וְקִשֵּׁט בִּתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים, כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁל מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם כַּנַּ"ל. מָעוֹז רֹאשִׁי – הַיְנוּ שֶׁיַּגְבִּיר הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת. יְהוּדָה – הַיְנוּ הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כט): הַפַּעַם אוֹדֶה. מְחוֹקְקִי – וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לְשׁוֹן שְׂרָרָה וּמַלְכוּת, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְהַתְּפִלָּה מֶמְשָׁלָה, וְיִתְגַּלֶּה הַתַּעֲנוּג הַנַּ"ל, וִיחַדֵּשׁ עוֹלָמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ"ל: וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ"ל הֵם יוּ"ד, יוּ"ד וְד' הַנַּ"ל – נַעֲשֶׂה ה'. וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִמְשָׁךְ מֵחֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט): אָמַרְתִּי, דְּהַיְנוּ הַמַּאֲמָרוֹת, עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. וְחֶסֶד נִקְרָא אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם נב): חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם.
וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ – הַיְנוּ, כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁמִּשֵּׁם "אֱלֹהִים" נַעֲשֶׂה אוֹתִיּוֹת "אַל דֳּמִי", דְּהַיְנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה מִן הַה' ד'. אֹמַר לְךָ: אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל – שֶׁתִּרְאֶה שֶׁתְּעוֹרֵר בְּחִינוֹת "אֵל" עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְתַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה מִן הַד' הֵא כַּנַּ"ל, וְנַעֲשֶׂה א"ל בְּחִינַת דַּד וּמ"י בְּחִינַת דַּד. וְה' הִיא הַשֶּׁפַע, כִּי ה' בִּשְׁלֹשָׁה צִיּוּרִין שֶׁלָּהּ גִּימַטְרִיָּא חָלָב, עִם שְׁנֵי הַכְּלָלוֹת, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן:
הָעִנְיָן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּגְּמָרָא כַּמָּה פְּעָמִים: נָתַן בּוֹ עֵינָיו וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת (ברכות נח, שבת לד, ב"ב עה, סנהדרין ק). מָה הַלָּשׁוֹן "נָתַן עֵינָיו בּוֹ", וּמָה "נַּעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת". אַךְ, הִנֵּה הָאָדָם אֵינוֹ רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם מַגִּיעַ אִם עָבַר עֲבֵרָה. וְהַצַּדִּיק רוֹאֶה, כִּי הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ד:ט״ז): עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים; שֶׁהַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה', וְעֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ (זכריה ד׳:י׳ דברי הימים ב ט״ז:ט׳), נִמְצָא הַצַּדִּיק רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם מַגִּיעַ. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא: נָתַן עֵינָיו בּוֹ – כְּלוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה רוֹאֶה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים. וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת – גַּל מִלְּשׁוֹן הִתְגַּלּוּת, וַעֲצָמוֹת מִלְּשׁוֹן (ישעיהו ל״ג:ט״ו): עוֹצֶם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע. דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רוֹאֶה מַה שֶּׁפָּגַם, שֶׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ מִקֹּדֶם. וְאֵין עֹנֶשׁ גָּדוֹל מִזֶּה, כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה מַה שֶּׁפָּגַם:
וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר (דברים ג׳:כ״ג): דְּהִנֵּה הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ אִם לִפְעָמִים יֵשׁ עֵת, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, אַל יֹאמַר: אֵינִי מִתְפַּלֵּל כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן כָּרָאוּי וּלְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, וְהַתְּפִלָּה אֵינָהּ מְקֻבֶּלֶת. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לד:) עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל וְכוּ', אָמְרוּ לוֹ וְכוּ', אָמַר לָהֶם אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל, וְאִם לָאו יוֹדֵעַ וְכוּ'. וְזֶהוּ עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמַרְנוּ: אִם בִּדְבֵקוּת, שֶׁאֲזַי הַתְּפִלָּה שְׁגוּרָה וּמְרֻצָּה בְּפִיו, מְקֻבֶּלֶת, וְאִם לָאו, חַס וְשָׁלוֹם, לְהֵפֶךְ. אַף עַל פִּי כֵן אַל יֹאמַר הָאָדָם כֵּן, אֶלָּא יִתְפַּלֵּל תָּמִיד. וְאִם לֹא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת כָּרָאוּי, יִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ. כִּי בְּעֵת שֶׁיִּתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת כָּרָאוּי, אֲזַי יַעֲלֶה כָּל הַתְּפִלּוֹת עִם הַתְּפִלָּה הַהִיא שֶׁהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי. וְזֶה: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' – תָּמִיד, בֵּין בִּדְבֵקוּת בֵּין שֶׁלֹּא בִּדְבֵקוּת. בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר – הַיְנוּ בְּעֵת שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת: שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי. וְהַיְנוּ: בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר – שֶׁהַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים וּמְרֻצִּים בְּפִיו מֵחֲמַת שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, אָז יַעֲלֶה כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלֵּל עַד עַתָּה כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״ט
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
אחר כך, אחר שישן מעט אחר אכילתו, אחר כך חזרתי ונכנסתי אצלו ועמדתי לפניו וספרתי לפניו כמה דברים מעניני העולם והרב מבארדיטשוב, שהייתי אז סמוך בשם. ודברתי עמו מענין שכלם מלאים דאגות וחסרונות הרבה, שכל העשירים הגדולים חסר להם הרבה מאד לכל אחד ואחד וכו'. ואחר כך עניתי ואמרתי לפניו פסוק זה: ״גם את העולם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא אדם את המעשה אשר עשה אשר עשה אלקים מראש ועד סוף״ (עין פרוש רש"י), ענה הוא זכרונו לברכה: ״הלא זאת הוא המעשה שלנו!״, ותכף שאל היכן אנו עומדים בהמעשה. ונבהלתי תכף, מרב הכסופין שהיה לי לשמע זאת והשבתי לו בבהלה שאנו עומדים ביום השני. ענה ואמר: ״ביום השני חזרו ונתגעגעו״ וכו'.
וספר אז ביום רביעי כל המעשה של יום השני. ואחר כך בליל שבת קדש המעשה של יום שלישי ורביעי. ואחר כך ביום ראשון המעשה של יום חמישי, ואחר כך -ביום שלישי שלאחריו - המעשה של יום ששי. ואחר שספר המעשה של יום ששי עמדנו לפניו, וספר לפניו איש אחד מאנשיו איזה מעשה. ענה ואמר: ״הלא זה הוא מענין המעשה של יום השביעי!״, ואמר שנראה שהעולם מספרים ממעשה שלו, והיה רוצה מאד לספרה, אך לא זכינו שיספרה אז, ושוב לא ספרה עוד:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
ובכל יום ויום היה הולך הרב מורנו הרב אברהם הנ"ל לבקרו. אחר כך היה שם המעשה המפורסם של המסור שהיה שם. והמסור היה אחד מאנשי חוץ לארץ שבאו לשם ונעשה מסור אצל הפעשא (ועשה רעות גדולות לאנשי טבריה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רס״ב – אות רס״ג
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
(כב) כַּמָּה פְּעָמִים חָזַר בְּעַצְמוֹ דִּבְרֵי הָעוֹלָם שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁאֵין כָּאן מְמֻצָּע, רַק אוֹ שֶׁהוּא חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁהַמִּתְנַגְּדִים בּוֹדִים עָלָיו וְכוּ' הַדּוֹבְרִים עַל צַדִּיק עָתָק רַחֲמָנָא לִצְלַן וְכוּ', אוֹ אִם הוּא לְהֶפֶךְ שֶׁהוּא צַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בְּמֹחַ אֱנוֹשִׁי כְּלָל. כִּי כָּךְ הָיוּ רְגִילִים רֹב הָעוֹלָם לוֹמַר עָלָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חָזַר בְּעַצְמוֹ דִּבּוּרִים אֵלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים וְרָמַז לָנוּ שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן שֶׁאֵין כָּאן מְמֻצָּע. וְהַבּוֹחֵר יִבְחַר לוֹ הָאֱמֶת כִּי הָאֱמֶת הוּא אֶחָד. (וְעַיֵּן בְּסִימָן נ"א בְּלִקּוּטֵי א) וּמִזֹּאת הַשִּׂיחָה בְּעַצְמָהּ יוּכַל לְהָבִין מְעַט גְּדֻלָּתוֹ, כִּי עַל־יְדֵי עֹצֶם הַהִתְנַגְּדוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת יוּכַל לְהָבִין הָאֱמֶת בְּהֶפֶךְ מַמָּשׁ, וְיִתְפַּלֵּא עַל עֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ בְּלִי שִׁעוּר כִּי אֵין כָּאן מְמֻצָּע כַּנַּ"ל וְהָבֵן הֵיטֵב הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ:
(כג) בִּשְׁנַת תקס"ג שֶׁהוּא רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בְּכָאן בִּבְּרֶסְלֶב, אָז הָיִיתִי אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְכָל עֲשֶׂרֶת־יְמֵי־תְשׁוּבָה עַד אַחַר יוֹם־כִּפּוּר. וְאַחַר יוֹם־כִּפּוּר נָסַעְתִּי לְבֵיתִי וְרַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַייזִיק נִשְׁאֲרוּ בְּכָאן עַל חַג הַסֻּכּוֹת. וְשָׁמַעְתִּי כַּמָּה דִּבּוּרִים יְקָרִים מֵרַבִּי יוּדְל מַה שֶּׁשָּׁמַע אָז וְאֵינִי זוֹכְרָם הֵיטֵב. פַּעַם אַחַת בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא אָמַר בִּפְנֵי הָעוֹלָם וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁשְּׁנֵי רוֹצְחִים עוֹמְדִים עָלַי וְאוֹמְרִים אַף־עַל־פִּי־כֵן שֶׁאֲנִי מַנְהִיג (שֶׁקּוֹרִין גִּיטֶר יוּד) וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל רַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק בָּעֵת שֶׁאָמַר שְׁנֵי רוֹצְחִים, הַיְנוּ שֶׁעֲלֵיהֶם הָיָה נִתְכַּוֵּן מֵחֲמַת שֶׁהֵם הָיוּ כְּרוּכִים אַחֲרָיו מְאֹד. וּמִי יִזְכֶּה לְהָבִין פֵּרוּשׁ דְּבָרִים אֵלּוּ כִּי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל הָיוּ יְקָרִים בְּעֵינָיו מְאֹד מִגְּדוֹלֵי מְקֹרָבָיו. וּבְיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת דִּבֵּר עִמָּהֶם מֵעִנְיַן רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף, וּמַה שֶּׁמְּהַפְּכִין אֶת עַצְמוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת (שְׁמוֹת יט) וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹֹקִים וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - שִׁיחוֹת הָרַ"ן פו) וְעִנְיַן הַפְּרִיסְטַאקֶיט שֶׁעוֹשִׂין וְכוּ' וְדִבֵּר עִמָּהֶם דְּבָרִים נִפְלָאִים. אַחַר־כָּךְ הִתְחִילוּ לִכְנֹס הֲמוֹן עָם מֵאַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁבָּאוּ אֵלָיו בְּנִגּוּן וְשִׂמְחָה כַּנָּהוּג בְּיוֹם שְׁמִינִי־עֲצֶרֶת. וְאָז אָמַר לְרַבִּי יוּדְל וּלְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק לְכוּ לָכֶם כִּי אֲנִי צָרִיךְ לַעֲסֹק עִמָּהֶם וְאֵין זֶה שַׁיָּךְ לָכֶם וְהָלְכוּ לָהֶם מִמֶּנּוּ. וְאַחַר־כָּךְ נַעֲשָׂה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁל שִׁיר וְשִׂמְחָה. וְאָז רָקַד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ הַרְבֵּה מְאֹד מִן אֵיזֶה זְמַן קֹדֶם הַלַּיְלָה עַד אֵיזֶה שָׁעוֹת בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה. וְצִוָּה שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ אֶת וְכוּ' וְרָקַד עִמָהֶם הַרְבֵּה. וּכְבָר יָדוּעַ גֹּדֶל נִפְלְאוֹת עֲרֵבוּת נְעִימוּת קְדֻשַּׁת הָרִקּוּד שֶׁלּוֹ, כִּי מִי שֶׁלֹּא רָאָה זֹאת לֹא רָאָה טוֹב מִיָּמָיו. וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְעֵיל קטז) שֶׁבְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה רָקַד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַרְבֵּה. הַיְנוּ בִּשְׁמִינִי־עֲצֶרֶת הַנַּ"ל וּבְשַׁבַּת חֲנֻכָּה בְּהַסְּעֻדָּה שְׁלִישִׁית אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ח', וּבְפוּרִים, וְאַחַר־כָּךְ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן הָיְתָה הַחֲתֻנָּה שֶׁל בִּתּוֹ שָׂרָה וְרָקַד הַרְבֵּה עִם בִּתּוֹ הַכַּלָּה בְּהַסְּעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל הַשַּׁבָּת חֲתֻנָּה, אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ (בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן מ"ט). כִּי בְּעֵת אֲמִירַת הַתּוֹרָה הִתְחִיל בְּקוֹל נִפְלָא מֵאֵלּוּ הַתֵּבוֹת וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ רַק כְּשֶׁמָּסַר לָנוּ הַתּוֹרָה הַזֹּאת בִּכְתַב־יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ הִתְחִיל מִפָּסוּק לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם כַּנִּדְפַּס (שָׁם) וְאַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל רָקַד הַרְבֵּה עִם בִּתּוֹ אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זֹאת. וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר בְּעַצְמוֹ בַּשָּׁנָה הַזֹּאת רָקַדְתִּי הַרְבֵּה מֵחֲמַת שֶׁנִּשְׁמַע אָז שֶׁיּוֹצְאִין גְּזֵרוֹת (שֶׁקּוֹרִין פּוּנְקְטְן) עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי רִקּוּדִין וְהַמְחָאוֹת כַּף מַמְתִּיקִין הַדִּינִים וּמְבַטְּלִין הַגְּזֵרוֹת כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים בְּסִימָן י' לִקּוּטֵי א' שֶׁנֶּאֱמַר לָעִנְיָן זֶה כַּנִּרְשַׁם בְּמָקוֹם אַחֵר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן קלא):
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק שני · אות י״א – אות י״ב
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
יא. גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעַ כַּפּוֹ, שֶׁהוּא מַכִּיר בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם מַה שֶּׁאֵין הַמַּלְאָכִים יוֹדְעִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. לְפִי הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשֹוּ בַּמַּלְאָכִים, הַיְנוּ לִפְעָמִים יוֹשְׁבִים, לִפְעָמִים עוֹמְדִים, לִפְעָמִים נָשִׁים, לִפְעָמִים אֲנָשִׁים וְכֵן שְׁאָר הַשִּׁנּוּיִים, כֵּן הַשֶּׁפַע הַבָּא מִן הַשָּׁמַיִם נִשְׁתַּנֶּה, לִפְעָמִים אֵשׁ, לִפְעָמִים מַיִם, לִפְעָמִים אֲבָנִים וְכֵן שְׁאָר הַשְׁפָּעוֹת, וְכָל אֵלּוּ הַשִּׁנּוּיִים נַעֲשִׂים בָּעוֹלָם וּבָאָדָם. גַּם נִשְׁתַּנֶּה רְצוֹנוֹ לְפִי הַשִּׁנּוּיִים, לִפְעָמִים רוֹצֶה כָּךְ וְלִפְעָמִים רוֹצֶה רָצוֹן אַחֵר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות נ״ב – אות נ״ג
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
וְכֵן הָאַרְיֵה שֶׁעוֹמֵד שָׁם [אֵצֶל הִתְפַּשְּׁטוּת הַדֶּרֶךְ], צְרִיכִין לְהַעֲמִידוֹ כָּאן וְכֵן כֻּלָּם וְצִוָּה לְסַדֵּר הַכּל כָּרָאוּי לִקַּח הַשּׁוֹשַׁנָּה מִלְּמַטָּה וּלְתָחְבָהּ לְמַעְלָה וְכֵן כָּל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל לְסַדֵּר כֻּלָּם בַּסֵּדֶר הָרָאוּי כַּנַּ"ל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְאָז הִתְחִילוּ כֻּלָּם לְנַגֵּן נִגּוּן הַנִּפְלָא מְאד וְעָשׂוּ כֻּלָּם הַפְּעֻלָּה הָרְאוּיָה לָהֶם וְאָז נָתְנוּ לוֹ הַמְּלוּכָה עָנָה וְאָמַר הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁנַּעֲשָׂה עַתָּה מֶלֶךְ אֶל בֶּן הַשִּׁפְחָה הָאֱמֶת הַנַּ"ל עַתָּה אֲנִי מֵבִין, שֶׁאֲנִי בֶּן הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת, וְאַתָּה בֶּן הַשִּׁפְחָה בֶּאֱמֶת!
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · נגינה · קטע ד׳ – קטע ח׳
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁמְּתַקֵּן הַקּוֹל נְגִינָה וְזוֹכֶה לִבְחִינַת מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, וַאֲזַי יוּכַל לִמְשֹׁל בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, וְיוּכַל לְהָמִית לָזֶה וּלְהַחֲיוֹת לָזֶה. אֲבָל צָרִיךְ לִזָּהֵר לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת שֶׁלֹּא יַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא וְרוֹצֶה בְּקִיּוּם הָעוֹלָם: (שם)
עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכֶה שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ קוֹל רִנָּתוֹ, וַאֲזַי עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹל רִנָּתוֹ וְנִגּוּנוֹ לְבַד, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לָנוּ, אֵיזֶה עַכּוּ"ם מֵהַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן מֵצֵר לָנוּ, וּמוֹשִׁיע מֵהַצָּרָה. עַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ חַ"ו אֵיזֶה גְּזֵרָה וְצָרָה לְיִשְׂרָאֵל מֵאֵיזֶה עַכּוּ"ם, אֲזַי טוֹב לְנַגֵּן הַנִּגּוּן שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם שֶׁמֵּצֵר לָהֶם חַ"ו, כִּי עַל־יְדֵי רִנָּה וְנִגּוּן לְשֵׁם שָׁמַיִם יְכוֹלִין לְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּרְאֶה בְּצָרוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מֵאוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם וְיוֹשִׁיעֵנוּ מֵהֶם: (לק"א סי' כ"ז אות ג' ד' ה' ו')
מִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלִין לֵידַע אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ. כִּי יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִינַת מַלְכוּת, וְהוּא נִכָּר בְּקוֹלוֹ: (לק"א סי' ל' בסוף)
עַל־יְדֵי נְגִינָה נִמְתָּקִין הַדִּינִים, וּמִי שֶׁמְּנַגֵּן אוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת גָּדוֹל, אֲזַי מַלְבִּישׁ אֶת הַשְּׁכִינָה בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין וּבָזֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים: (לק"א סי' מ"ב)
שְׁמִיעַת קוֹל נִגּוּן עַל כְּלִי זֶמֶר מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר לְשֵׁם שָׁמַיִם הוּא דָּבָר גָּדוֹל, כִּי עַל יְדֵי זֶה מַכְנִיעִין וּמְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וְדוֹחִין הָעַצְבוּת רוּחַ וְזוֹכִין לְשִׂמְחָה. וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁמָר הַזִּכָּרוֹן, דְּהַיְנוּ לִזְכֹּר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וּלְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל יוֹם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, גַּם עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: (לק"א סי' נ"ד אות ו')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ח · קטע א׳
כ־4 דק׳ · כ־450 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ אֶת יָמַי בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה שֶׁאֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּתְזַכֵּנִי לֶאֱחֹז בְּמִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אִישׁ הַחֶסֶד, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת וַתְּרָן בְּמָמוֹנִי, וְלַעֲשׂוֹת טוֹב וָחֶסֶד בֶּאֱמֶת עִם כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִין לְהֵטִיב עִמָּהֶם וְלִגְמל לָהֶם חֶסֶד כְּפִי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת וְתַצִּילֵנִי מִקְּפֵדוּת וְקִמּוּץ שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין אֶת הַדַּעַת וְהַמּחַ מְאד וְלֹא אֶהְיֶה קַפְּדָן וְקַמְצָן כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לִהְיוֹת אִישׁ טוֹב אִישׁ חֶסֶד וַתְּרָן בְּמָמוֹנִי כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּסִטְרָא דִּימִינָא בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בְּמִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אִישׁ הַחֶסֶד וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי שֶׁיִּהְיֶה שִׂכְלִי וּמוֹחִי חִוָּרָא כְּכַסְפָּא, שֶׁיִּהְיֶה מחִי זַךְ וָצַח וְצָלוּל וְאֶזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ אֶת יָמַי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה שֶׁאֶזְכֶּה לַהֲגוֹת וְלַחְשׁב בְּתוֹרָתְךָ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וְלֹא אַנִּיחַ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי לַחֲשׁב שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְזָרָה כְלָל וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְגָרֵשׁ וּלְסַלֵּק וּלְבַטֵּל מְהֵרָה מִמַּחֲשַׁבְתִּי כָּל הַנְּחָשִׁים וְעַקְרַבִּים שֶׁהֵם כָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הַמְסַבְּבִין אֶת הַמּחַ בְּכָל יוֹם וְאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר אֶת כָּל הַגְּדֵרִים וְהַמְּחִצּוֹת בַּרְזֶל וְהַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִין וְחוֹצְצִין לִפְנֵי טוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְאֵינָם מַנִּיחִים לִכְנס אֵלָיו אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְרָאוּי אֵלָיו תתרמו מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי, וְלֹא תַעֲשֶׂה לִי כַחֲטָאַי, וְלֹא תִגְמל לִי כַעֲוֹנוֹתַי רַק תַּעֲשֶׂה עִמִּי כְּחַסְדְּךָ וּכְנִפְלְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה מַרְבֶּה לְהֵטִיב, וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים וּתְגַדֵּל חַסְדְּךָ עָלַי בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם וָיוֹם וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ בַּחֲסָדִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים בְּאפֶן שֶׁגַּם אָנכִי אֶזְכֶּה לְהַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּכָל יוֹם וְלֹא יִהְיֶה כחַ לְהָרַע שֶׁלִּי לַחֲצץ וּלְהַפְסִיק חַס וְשָׁלוֹם בִּפְנֵי הַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּכָל יוֹם, רַק תִּתֶּן לִי כחַ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת בְּלִבִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם וָיוֹם לַחְשׁב מַחֲשָׁבוֹת וְלַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה, בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת, וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ אֶל הַטּוֹב הָאֲמִתִּי בֶּאֱמֶת וְלֹא אַנִּיחַ לְשׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה וְחִיצוֹנָה וּלְשׁוּם בִּלְבּוּל הַדַּעַת לִכְנס בְּמַחֲשַׁבְתִּי וּלְבַלְבֵּל אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם רַק אֶהְיֶה חָזָק בְּדַעְתִּי וְלֶאֱחֹז אֶת מַחֲשַׁבְתִּי לַחְשׁב בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַד שֶׁיְּעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי וּתְצַוֶּה לִפְתּחַ לִי שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁיִּתְגַּלּוּ לִי מֵאִתְּךָ חִדּוּשִׁין אֲמִתִּיִּים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵהַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה שֶׁיִּהְיֶה כָּל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיַּי אָרךְ וְגָדוֹל בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה עַל יְדֵי הַחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְיתָא הָאֲמִתִּיִּים שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵהַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַאֲרִיכַת יָמִים וְשָׁנִים בֶּאֱמֶת, לִחְיוֹת חַיִּים אֲרוּכִים, חַיִּים טוֹבִים חַיִּים אֲמִתִּיִּים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "ארֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי" וְנֶאֱמַר. "כִּי ארֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ", וְנֶאֱמַר. "כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים" וְנֶאֱמַר. "ארֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד, דְּרָכֶיהָּ דַרְכֵי נעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נח · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בֶּאֱמֶת גָּדוֹל לַאֲמִתּוֹ עַד שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת עַד שֶׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר בַּחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבִּלְבָבוֹ בְּהִתְעוֹרְרוּת בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּחִיתוּתָיו וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא עַד שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ מְאֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי עַד עַכְשָׁו הִשְׁלִיךְ חַטֹּאתָיו אַחֲרֵי כְּתֵפָיו וְלֹא עִיֵּן בָּהֶם וְעַכְשָׁו כְּשֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָם, אֲזַי נִכְנָס בּוֹ בּוּשָׁה גְּדוֹלָה עַל גֹּדֶל פְּשָׁעָיו כְּנֶגֶד רָב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין וְהַבּוּשָׁה הַזֹּאת נִתְגַּלֶּה עַל פָּנָיו וְהַבּוּשָׁה הַזֹּאת הִיא בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם סִימָן עַל דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל בְּהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְהִיא בְּחִינַת קֵרוּן אוֹר הַפָּנִים וְעַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה הַזֹּאת מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו (שָׁם, סִימָן ל"ח).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נח · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
יֵשׁ נְפָשׁוֹת חֲלוּשׁוֹת מְאֹד שֶׁהֵם בִּבְחִינַת בֵּיצִים וַעֲלֵיהֶם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא קְלִפַּת עֲמָלֵק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ", וְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עוֹסְקִים בְּכָל דּוֹר לְתַקֵּן גַּם הַנְּפָשׁוֹת הַלָּלוּ, וּבִשְׁבִיל זֶה עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְתַּקְּנוּ גַּם כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת. וְאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת כְּשֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְהַתְחִיל לְהִתְתַּקֵּן, בְּוַדַּאי צְרִיכִים שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם יְגִיעוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת הַרְבֵּה מְאֹד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת שׁוֹנוֹת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות יד
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעַם לֹא יֶחֱרָדוּ, אֲבָל אַחַר לֵב נִשְׁבָּר צָרִיךְ לָבוֹא לְשִׂמְחָה, וְזֶה בְּחִינַת: אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה וְכוּ', וְסָמִיךְ לֵהּ: בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם וְכוּ'. (הִלְכוֹת שַׁבָּת, הֲלָכָה ז', אוֹת מ"ו):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שב · פסקה 1 – פסקה 5
כ־7 דק׳ · כ־750 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ד' וַיַּקְהֵל ת"ר טְשֶׁעהרִין.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
דַּע שֶׁאֶתְמוֹל בָּאתִי לְפֹה קְהִלַּת טְשֶׁעהרִין. וּבְשַׁבַּת הֶעָבַר הָיִיתִי בִּקְהִלָּה קְדוֹשָׁה מֶעדְוֶועדִיבְקֶא. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הַכֹּל עַל נָכוֹן מֵאֵת ה' וְאֵין לְהוֹדִיעֲךָ חֲדָשׁוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת. אַךְ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בְּוַדַּאי יֵשׁ חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת, כִּי "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּה" וְכוּ'. וּ"לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ" וְכוּ'. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לְחַדֵּשׁ, צְרִיכִין עַל כָּל פָּנִים לְהַאֲמִין בָּזֶה בְּכָל עֵת, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה שֶׁאָסוּר לִהְיוֹת זָקֵן חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ', כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת וְנִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת בְּכָל עֵת. וּמְעַט יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהִתְבּוֹנֵן מֵרָחוֹק, אַךְ בְּיוֹתֵר צְרִיכִין לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּנִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹתָיו הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, בִּבְחִינַת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ וְכוּ'. וְהַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ הַנִּצְחִיִּית. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כִּי הַפָּאסְט תֵּלֵךְ בְּסָמוּךְ, וְדַי בָּזֶה כָּעֵת.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ד' וַיִּקְרָא ת"ר קְרֶעמִינְטְשׁוּג.
רַב שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַנְּעִימִים שֶׁיִּחְיוּ.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּשָׁבוּעַ זֹאת בְּיוֹם א' הֶעָבַר, וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל מְאֹד מִכָּל דִּבּוּר וְדִּבּוּר שֶׁל חִבָּה שֶׁהוֹדַעְתַּנִי. שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב. מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבְךָ זֶה כָּל הַיָּמִים, וּלְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם וָיוֹם רְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִין טוֹבִים חֲדָשִׁים וַחֲזָקִים, בְּאֹפֶן שֶׁתַּהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה וְטוֹבָה, עַד תִּזְכֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' וּלְעָבְדוֹ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים וּבְשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בֵיתְךָ וְכוּ' וְכָל הַנִּלְוִים אֵלֶיךָ. וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ וָיֵשׁ לָנוּ בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה בָּזֶה.
וְאַתָּה בְּנִי חֲבִיבִי הִזְכַּרְתַּנִי בִּדְבָרֶיךָ בַּמִּכְתָּב הַנַּ"ל בַּמֶּה שֶׁדִּבַּרְנוּ בְּעִנְיַן מִצְוַת זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם וְכוּ'. וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ וְכוּ'. וְגַם עַל זֶה אֲנִי מְחֻיָּב לִתֵּן תּוֹדָה וְהוֹדָאָה גְּדוֹלָה לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים שֶׁנִּמְצָאִים אַנְשֵׁי אֱמֶת, וּמֵהֶם בָּנַי וְיוֹצְאֵי חֲלָצַי שֶׁשּׁוֹמְעִים קְצָת דִּבְרֵי אֱמֶת וְתָמִים הָעֲמֻקִּים מְאֹד הַנּוֹבְעִים מִמַּעְיָן נִשְׂגָּב וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ' וְכוּ'. וַאֲנִי מְחַיֶּה עֲדַיִן עַצְמִי בָּזֶה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה בְּשַׁבַּת שִׁירָה הֶעָבַר, וְיוֹתֵר יֵשׁ בְּלִבִּי כִּי אֲנִי בְּעָנְיִי, וִימֵי זִקְנָה וְשֵׂיבָה קָפְצוּ עָלַי, וְכֹחִי חַלָּשׁ וָדַל, וְשׂוֹנְאַי רַבּוּ כְּמוֹ רַבּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵנוּ, מִלְּבַד שְׁאָר מִינֵי בִּלְבּוּלִים כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר הַגְּלוּיִים לָכֶם אֶפֶס קְצָתָם, מִכָּל שֶׁכֵּן מַה שֶּׁנֶּעְלָם מִכֶּם, הֵן עַל כֻּלָּם זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי אֶת גֹּדֶל עֹצֶם חַסְדּוֹ אֲשֶׁר הִפְלִיא עִמִּי הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן לְחַיּוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה בְּחַיּוּת אֲמִתִּי וְנִצְחִי כָּזֶה, בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה בְּהִתְגַּלּוּת וְהִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת כָּזֶה אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר. מָה אֲדַבֵּר וְכוּ' חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' וְכוּ'.
וְהִנֵּה בָּעִתִּים הַלָּלוּ פֹּה קְרוּמִינְטְשׁוֹג הֵאִיר ה' עֵינַי שֶׁלָּמַדְתִּי בְּעֵין יַעֲקֹב בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה־זָרָה פֶּרֶק א. וּבְוַדַּאי כְּבָר לָמַדְתִּי מֵימְרָא זֹאת כַּמָּה פְּעָמִים, וְגַם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁלָּמַדְתִּי לֹא שַׂמְתִּי לֵב כָּל כָּךְ לְהָבִין הָרְמָזִים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר כָּךְ נִפְקְחוּ עֵינֵי לִבִּי וְהוּא מְחַיֶּה אוֹתִי מְאֹד, וְגַם כְּבָר הֶחֱיֵיתִי בָּזֶה כַּמָּה נְפָשׁוֹת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שָׁם עַל פָּסוּק (אִיּוֹב ל) "אַךְ לֹא בְעִי יִשְׁלַח יָד, אִם בְּפִידוֹ לָהֶן שׁוּעַ", שֶׁאֲפִלּוּ אֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין מִצְוָה לְפָנַי אֶלָּא מְעַט כְּפִיד שֶׁל תַּרְנְגוֹלִין שֶׁמְּנַקְּרִין בָּאַשְׁפָּה, אֲנִי מְצָרְפוֹ לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל וְכוּ'. רְאֵה בְּנִי וְהָבֵן, וְכָל הַשּׁוֹמְעִים לְקוֹלִי, אֵיךְ מְפֹרָשׁ וּמְבֹאָר וּמְרֻמָּז בְּמַאֲמָר זֶה כָּל מַה שֶּׁאָנוּ עוֹסְקִין לְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּעִנְיַן הַהִתְחַזְּקוּת עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה עַל פָּסוּק: "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" וְכוּ'. וְכֵן מְבָאֵר בְּיוֹתֵר, שֶׁאֲפִלּוּ אֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין מִצְווֹת אֶלָּא כְּתַרְנְגוֹל הַמְנַקֵּר בָּאַשְׁפָּה, הוּא מְצַרְפוֹ לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. וַאֲנִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי בָּזֶה מְאֹד, כִּי הַטּוֹב שֶׁלָּנוּ עַתָּה הוּא מַמָּשׁ כְּתַרְנְגוֹל הַמְנַקֵּר בָּאַשְׁפָּה, שֶׁמִּתּוֹךְ הָאַשְׁפָּה הוּא מוֹצִיא אֵיזֶה חֲצִי גַּרְעִין שֶׁל שְׂעוֹרִים אוֹ חִטִּים וְכַיּוֹצֵא, וְכֵן חוֹזֵר וּמְחַפֵּשׂ כָּל הַיּוֹם עַד שֶׁמּוֹצֵא בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מִפֵּרוּר לֶחֶם הַמּוּטָל בָּאַשְׁפָּה וּבָזֶה מְחַיֶּה עַצְמוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים מְבַקֵּשׁ מִיִּשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ שֶׁעַל כָּל פָּנִים יְחַיּוּ עַצְמָן בָּזֶה, כִּי הוּא מְצָרְפָן לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל כַּנַּ"ל. וְאַל יַשְׁגִּיחוּ עַל הַיִּסּוּרִים וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת וְכוּ' הָעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, כִּי כֻּלָּם בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים וּבְחֶסֶד לְטוֹבָה הַנִּצְחִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם מִקֹּדֶם אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֲנִי פּוֹרֵעַ מֵהֶם מְעַט מְעַט כְּפִיד שֶׁל תַּרְנְגוֹלִין שֶׁמְּנַקְּרִין בָּאַשְׁפָּה, דָּבָר אַחֵר אֲפִלּוּ אֵין עוֹשִׂין מִצְוָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. דָּבָר אַחֵר בִּשְׂכַר שֶׁמְּשַׁוְּעִין לְפָנַי אֲנִי אוֹשִׁיעַ אוֹתָם. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רָבָא מַאי דִּכְתִיב וְאָנֹכִי אֶפְדֵּם וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב וְתַבִּיט וְתִרְאֶה וְתָבִין נִפְלָאוֹת וְהִתְחַזְּקוּת נִפְלָא עַד אֵין קֵץ. אַךְ לוּלֵא חַסְדֵי ה' אֲשֶׁר גָּבְרוּ עָלֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ מֵהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה זַ"ל בְּעִנְיָן זֶה, בְּוַדַּאי לֹא הָיִינוּ מְבִינִים כָּל זֶה מִדִּבְרֵי .חֲכָמֵינוּ זַ"ל, אַךְ עַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵאִיר עֵינֵינוּ בְּמַחֲשַׁכִּים כָּאֵלֶּה, כִּי הוּא גּוֹלֶה עֲמֻקּוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ, עַל יְדֵי זֶה בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל גַּם אָנוּ זוֹכִים לִמְצֹא בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל שֶׁכִּוְּנוּ בְּרוּחַ קָדְשָׁם לִדְבָרָיו הָאֲמִתִּיִּים וְהָעֲמֻקִּים מְאֹד, כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ, לְחַיּוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 15
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
ר' יַעֲקֹב מֵאֶפְרַתִּים. ר' יַעֲקֹב הַדַּיְיבָא. ר' יַעֲקֹב בְּר' יַנַאי. ר' יַעֲקֹב מִנְהַר פַּקוּד. ר' יַעֲקֹב דְרוֹמָאָה.
ר' יַעֲקֹב אַרְמַנְיָיא, ר' יַעֲקֹב בַּר אֲבִינָא ר' יַעֲקֹב בְּר' בּוּן. ר' יַעֲקֹב בַּר חָמָא. ר' יַעֲקֹב בַּר יַפְלִיטִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״ג · סעיף ו׳ – סעיף י״ד
כ־5 דק׳ · כ־460 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח, יֵשׁ לַעֲשׂוֹת בַּסְּעוּדָּה אֵיזֶה דָּבָר, לְזֵכֶר סְעוּדַּת אֶסְתֵּר שֶׁהָיְתָה בְּיוֹם זֶה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם נִתְלָה הַמָּן (ת"צ).
בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל שָׁבוּעוֹת, נוֹהֲגִין לֶאֱכוֹל מַאַכְלֵי חָלָב. וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה טְעָמִים. וְרֶמֶז, מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' בְּשָׁבֻעוֹתֵיכֶם, רָאשֵׁי תֵּבוֹת, מֵחָלָב. וְיֵשׁ לֶאֱכוֹל גַּם מַאַכְלֵי דְּבַשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ (פְּרִי חָדָשׁ בְּשֵׁם כָּל בּוֹ). וְכֵיוָן שֶׁאוֹכְלִים מַאַכְלֵי חָלָב וּצְרִיכִין גַּם כֵּן לֶאֱכוֹל בָּשָׂר, שֶׁהֲרֵי מִצְוָה לֶאֱכוֹל בָּשָׂר בְּכָל יוֹם טוֹב, צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי אִסּוּר. (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ז' י"א, י"ב, תצ"ד).
אַף עַל פִּי שֶׁהָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה בַּמּוֹעֲדוֹת הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה, לֹא יְהֵא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר, עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר, עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כְּבָר פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, חֶצְיוֹ לַה' וְחֶצְיוֹ לָכֶם. לְפִיכָךְ צְרִיכִין לַעֲסֹק גַּם בַּתּוֹרָה.
וּכְשֶׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, חַיָּב לְהַאֲכִיל גַּם לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר הָעֲנִיִּים הָאֻמְלָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְגוֹ'. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹעֵל דַּלְתֵי חֲצֵרוֹ, וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, וְאֵינוֹ מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה לַעֲנִיִּים וּלְמָרֵי נֶפֶשׁ, אֵין זוֹ שִׂמְחַת מִצְוָה אֶלָּא שִׂמְחַת כְּרֵסוֹ, וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמַר זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם, כָּל אוֹכְלָיו יִטַמָּאוּ כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם. וְשִׂמְחָה כָּזֹאת, קָלוֹן הִיא לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרִיתִי פֶּרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם.
כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְשָׂמֵחַ בָּרֶגֶל, לֹא יִמָשֵׁךְ בַּיַיִן וּבִשְׂחוֹק וּבְקַלּוּת רֹאשׁ וְיֹאמַר כָּל מַה שֶּׁיּוֹסִיף בָּזֶה, יַרְבֶּה בְּמִצְוַת שִׂמְחָה, כִּי הַשִּׁכְרוּת וְהַשְּׂחוֹק וְקַלּוּת הָרֹאשׁ אֵינָהּ שִׂמְחָה, אֶלָּא הוֹלְלוּת וְסִכְלוּת. וְלֹא נִצְטַוִּינוּ עַל הַהוֹלְלות וְהַסִּכְלוּת, אֶלָּא עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדַת יוֹצֵר הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָעֲבוֹדָה הִיא בְּשִׂמְחָה, וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲבוֹד אֶת ה' לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ שִׁכְרוּת.
מִדַּת הַחֲסִידִים אֲשֶׁר ה' לְנֶגְדָּם תָּמִיד וּבְכָל דַּרְכֵיהֶם יְדָעוּהוּ, בְּעֵת שִׂמְחָתָם אָז יוֹתֵר וְיוֹתֵר מְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר שִׂמַּח אוֹתָם, וְיֹאמַר הָאָדָם בְּלִבּוֹ בְּעֵת שִׂמְחָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ, אִם כָּךְ הוּא שִׂמְחַת הָעוֹלָם הַזֶּה אֲשֶׁר הִיא הֶבֶל, כִּי אַחֲרֶיהָ תּוּגָה וְצַעַר, מַה תִּהְיֶה שִׂמְחַת הָעוֹלָם הַבָּא הַתְּמִידִית, שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ תּוּגָה. וְיִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּטֶּה לִבּוֹ לְעָבְדוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ בְּלֵב שָׁלֵם, וְשֶׁיְשַׂמְּחֶנוּ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וִיזַכֶּנּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא לְאוֹר בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים.
חַיָּב כָּל אָדָם לְהַשְׁגִיחַ עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ, שֶׁלֹּא יְטַיְלוּ בְּמָקוֹם שֶׁיָּבֹאוּ חַס וְשָׁלוֹם לִידֵי קַלּוּת רֹאשׁ בְּהִתְעָרְבָם עִם קַלֵּי הַדַּעַת, רַק יִהְיוּ קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם (תקכ"ט).
בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב לַחֹל אוֹ לְחֹל הַמּוֹעֵד אוֹמֵר בַּתְּפִלָּה, אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ, וּמַבְדִּיל עַל הַכּוֹס, אֲבָל לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים (תצ"א).
נוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת קְצָת בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר הֶחָג בְּכָל שָׁלֹשׁ רְגָלִים, וְהוּא אִסְרוּ חָג. וְנוֹהֲגִין שֶׁאֵין מִתְעַנִּין בּוֹ, אֲפִלּוּ חָתָן וְכַלָּה בְּיוֹם חֻפָּתָן, וְלֹא יָארְצֵייט (יום זכרון להוריו), וּבְאִסְרוּ חַג שֶׁלְּאַחַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת, גַּם מִצַּד הַדִּין אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ, לְפִי שֶׁבִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, אִם חָל שָׁבוּעוֹת בַּשַׁבָּת, הָיָה יוֹם טְבוֹחַ הַקָּרְבָּנוֹת בְּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. אֲבָל שֶׁל פֶּסַח וְשֶׁל סֻכּוֹת, הָיוּ מַקְרִיבִין בְּיוֹם רִאשׁוֹן דְּחֹל הַמּוֹעֵד (תכ"ט תצ"ד).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ח
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ אֶת יָמַי בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה שֶׁאֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּתְזַכֵּנִי לֶאֱחֹז בְּמִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אִישׁ הַחֶסֶד, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת וַתְּרָן בְּמָמוֹנִי, וְלַעֲשׂוֹת טוֹב וָחֶסֶד בֶּאֱמֶת עִם כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִין לְהֵטִיב עִמָּהֶם וְלִגְמל לָהֶם חֶסֶד כְּפִי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת וְתַצִּילֵנִי מִקְּפֵדוּת וְקִמּוּץ שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין אֶת הַדַּעַת וְהַמּחַ מְאד וְלֹא אֶהְיֶה קַפְּדָן וְקַמְצָן כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לִהְיוֹת אִישׁ טוֹב אִישׁ חֶסֶד וַתְּרָן בְּמָמוֹנִי כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּסִטְרָא דִּימִינָא בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בְּמִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אִישׁ הַחֶסֶד וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי שֶׁיִּהְיֶה שִׂכְלִי וּמוֹחִי חִוָּרָא כְּכַסְפָּא, שֶׁיִּהְיֶה מחִי זַךְ וָצַח וְצָלוּל וְאֶזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ אֶת יָמַי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה שֶׁאֶזְכֶּה לַהֲגוֹת וְלַחְשׁב בְּתוֹרָתְךָ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וְלֹא אַנִּיחַ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי לַחֲשׁב שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְזָרָה כְלָל וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְגָרֵשׁ וּלְסַלֵּק וּלְבַטֵּל מְהֵרָה מִמַּחֲשַׁבְתִּי כָּל הַנְּחָשִׁים וְעַקְרַבִּים שֶׁהֵם כָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הַמְסַבְּבִין אֶת הַמּחַ בְּכָל יוֹם וְאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר אֶת כָּל הַגְּדֵרִים וְהַמְּחִצּוֹת בַּרְזֶל וְהַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִין וְחוֹצְצִין לִפְנֵי טוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְאֵינָם מַנִּיחִים לִכְנס אֵלָיו אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְרָאוּי אֵלָיו תתרמו מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי, וְלֹא תַעֲשֶׂה לִי כַחֲטָאַי, וְלֹא תִגְמל לִי כַעֲוֹנוֹתַי רַק תַּעֲשֶׂה עִמִּי כְּחַסְדְּךָ וּכְנִפְלְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה מַרְבֶּה לְהֵטִיב, וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים וּתְגַדֵּל חַסְדְּךָ עָלַי בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם וָיוֹם וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ בַּחֲסָדִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים בְּאפֶן שֶׁגַּם אָנכִי אֶזְכֶּה לְהַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּכָל יוֹם וְלֹא יִהְיֶה כחַ לְהָרַע שֶׁלִּי לַחֲצץ וּלְהַפְסִיק חַס וְשָׁלוֹם בִּפְנֵי הַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּכָל יוֹם, רַק תִּתֶּן לִי כחַ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת בְּלִבִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם וָיוֹם לַחְשׁב מַחֲשָׁבוֹת וְלַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה, בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת, וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ אֶל הַטּוֹב הָאֲמִתִּי בֶּאֱמֶת וְלֹא אַנִּיחַ לְשׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה וְחִיצוֹנָה וּלְשׁוּם בִּלְבּוּל הַדַּעַת לִכְנס בְּמַחֲשַׁבְתִּי וּלְבַלְבֵּל אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם רַק אֶהְיֶה חָזָק בְּדַעְתִּי וְלֶאֱחֹז אֶת מַחֲשַׁבְתִּי לַחְשׁב בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַד שֶׁיְּעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי וּתְצַוֶּה לִפְתּחַ לִי שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁיִּתְגַּלּוּ לִי מֵאִתְּךָ חִדּוּשִׁין אֲמִתִּיִּים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵהַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה שֶׁיִּהְיֶה כָּל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיַּי אָרךְ וְגָדוֹל בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה עַל יְדֵי הַחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְיתָא הָאֲמִתִּיִּים שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵהַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַאֲרִיכַת יָמִים וְשָׁנִים בֶּאֱמֶת, לִחְיוֹת חַיִּים אֲרוּכִים, חַיִּים טוֹבִים חַיִּים אֲמִתִּיִּים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "ארֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי" וְנֶאֱמַר. "כִּי ארֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ", וְנֶאֱמַר. "כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים" וְנֶאֱמַר. "ארֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד, דְּרָכֶיהָּ דַרְכֵי נעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 221 מתוך 384 במחזור של שנת ה׳תשפ״ב
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־39 דק׳
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־15 באפריל 2022, בשעה 19:07 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־384 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.