ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ט״ו בניסן ה׳תשפ״ב · 16 באפריל 2022
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ק׳ · אות א׳ – אות ד׳
כ־10 דק׳ · כ־1040 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
הִנֵּה הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה', וּמַדּוּעַ אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ הָרְאוּת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צַדִּיקִים אֲשֶׁר מִזְגָּם וְטִבְעָם טוֹבָה מְאֹד, וְטוֹבִים הֵמָּה לַכֹּל. וְיֵשׁ אֲשֶׁר הוּא צַדִּיק אֱמֶת, וְאֵין מִזְגּוֹ וְטִבְעוֹ נוֹחָה עִם הֲמוֹן עַם, וְלִפְעָמִים נִרְאֶה מִמֶּנּוּ כַּעַס וּקְפִידָה. הִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁכָּל צִדְקַת הַצַּדִּיקִים הוּא לוֹקֵחַ מֵאוֹר הַתּוֹרָה, כִּי הִיא הַמּוֹרֵה דֶּרֶךְ, וּמִמֶּנָּה לֻקְּחָה צִדְקָתוֹ. וְהִנֵּה הַצַּדִּיק אֲשֶׁר הִשִּׂיג מָאוֹר גָּדוֹל מִמְּאוֹר הַתּוֹרָה, וּמַעֲשָׂיו גַּם כֵּן בְּשָׁוְיָם לְפִי הַשָּׂגָתוֹ בַּתּוֹרָה, אֲזַי צִדְקָתוֹ וְתוֹרָתוֹ שְׁנֵיהֶם מִתְיַשְּׁבִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת, לְפִיכָךְ דַּעְתּוֹ נוֹחָה עִם הַבְּרִיּוֹת. וְהַצַּדִּיק אֲשֶׁר אוֹר חָכְמַת הַתּוֹרָה שֶׁהִשִּׂיג גָּדְלָה מְאֹד מִמַּעֲשָׁיו, אֲזַי הַתּוֹרָה מַרְתַּחַת בּוֹ הָאֵשׁ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַתּוֹרָה, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ נוֹחָה עִם הַבְּרִיּוֹת, וּמְעוֹרֶבֶת עִם הֲמוֹן עַם, כְּמוֹ הַצַּדִּיק הַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ד): הַאי צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן דְּרָתַח, אוֹרַיְתָא דְּקָא מְרַתְחָא בֵּהּ, לְפִי שֶׁגָּדְלָה תּוֹרָתוֹ מְאֹד כַּנַּ"ל:
בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ. הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים (ישעיה כו) – הַיְנוּ בְּרֵאשִׁית בָּרָא, כִּי בַּתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת רֵאשִׁית בָּרָא עוֹלָמִים (ב"ר פ"א). כִּי יוּ"ד הוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַתּוֹרָה, וְהֵא הוּא אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה, בְּחִינַת חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה. וְהַיְנוּ בְּיָ"הּ ה' צוּר עוֹלָמִים, הַיְנוּ בְּהַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת י"ק כַּנַּ"ל, בָּרָא כָּל הָעוֹלָמִים כַּנַּ"ל.
וּכְתִיב (יחזקאל ל״ד:ל״א): אָדָם אַתֶּם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סא): אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם, וְאֵין עַכּוּ"ם קְרוּיִין אָדָם. כִּי יֵשׁ ע' אַנְפִּין נְהִירִין, וְיֵשׁ ע' אַנְפִּין חֲשׁוּכִין. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי כֹּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עב:) עַל פָּסוּק: וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה: זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים, לֹא זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם מָוֶת. סַם חַיִּים, הוּא אַנְפִּין נְהִירִין. סַם מָוֶת, הוּא אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג׳:ו׳): בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם. וּמִן אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, יֵשׁ לָעַכּוּ"ם יְנִיקָה. וְכָל עַכּוּ"ם יֵשׁ לָהֶם כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת, רַק כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה כָּרוּךְ אֶל מִדָּה אַחַת יוֹתֵר מִכָּל הַמִּדּוֹת. וְזֶה (דברים ל״ג:ב׳): הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְכוּ', שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתֵּן הַתּוֹרָה לְכָל הַבְּרוּאִים, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד לֹא רָצָה לְקַבְּלָהּ, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהֵם כְּרוּכִים אַחֲרֶיהָ אָסְרָה תּוֹרָה (ספרי פ' וזאת הברכה, עי' זוהר בלק קצג). וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדּוֹת רָעוֹת, הוּא נִכְנָע תַּחַת אוֹתָם הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם כְּרוּכִים וּמְקֻשָּׁרִים לְאוֹתָם הַמִּדּוֹת רָעוֹת. וְזֶהוּ (אבות פ"ג): כָּל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ; הַיְנוּ שִׁעְבּוּד בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֹל מַלְכוּת. וְגַם דֶּרֶךְ אַרְצִיּוּת, דְּהַיְנוּ הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁפָּרַק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת ע' אַנְפִּין נְהִירִין, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִין עָלָיו בְּחִינַת ע' אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם הַשִּׁעְבּוּד וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ כַּנַּ"ל. אֲבָל כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ; הַיְנוּ מִי שֶׁלּוֹמֵד בְּעִיּוּן, שֶׁמְּעַיֵּן וּמֵבִין חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת (קהלת ח׳:א׳): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כִּי נִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ הַשִּׁעְבּוּד וְהַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, עַל־יְדֵי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין כַּנַּ"ל. כִּי כָּל מַה שֶּׁאָדָם מַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ, הוּא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, וּמַה שֶּׁאֵינוֹ מַשִּׂיג, הוּא בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין. וְעַל כֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְעַיֵּן בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁמַּשִּׂיג חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, אָז נִכְנָעִין הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, שֶׁנֶּאֱחָזִין בִּבְחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (דברים ל״ב:ח׳): יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְמִסְפַּר, הוּא לְשׁוֹן סַפִּיר וּנְהִיר, בְּחִינַת (שמות כ״ד:י׳): לִבְנַת הַסַּפִּיר. הַיְנוּ: אַחַר אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵיהֶם: יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין כַּנַּ"ל:
וּבְכָל אָדָם וְאָדָם בְּעַצְמוֹ יֵשׁ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, הָרְחוֹקִים בְּשָׁרְשָׁם מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת. וְיֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, שֶׁהֵם אַנְפִּין חֲשׁוּכִין. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו): וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם; שֶׁהַיְנוּ שֶׁמְּעֹרָב בַּמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבּוֹ, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִן הַגּוֹיִם כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הָעֲבֵרָה וְהֶעָווֹן נֶחֱקָק עַל עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ל״ב:כ״ז): וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם עַל עַצְמוֹתָם. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מִזֶּה, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה וּלְהָמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג:) עַל פָּסוּק (במדבר י״ט:י״ד): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל – אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, דְּהַיְנוּ עַצְמִיּוּתוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַפְּגָמִים הַחֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָיו כַּנַּ"ל. כִּי צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ בְּהַתּוֹרָה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין אוֹתָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא מִבְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַשְׁכוּת וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה, לִבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת יְדִיעַת וְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְאָז נִקְרָא אָדָם, בְּחִינַת: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה נִקְרָא אָדָם, בְּחִינַת: אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְאֵין הָעַכּוּ"ם קְרוּיִים אָדָם. כִּי עִקַּר שֵׁם אָדָם זוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָאִים אָדָם, בְּחִינַת: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְחוֹקִים מֵחָכְמוֹת הַתּוֹרָה, מֵאַנְפִּין נְהִירִין, כִּי הֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, כִּי הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת, עַל כֵּן אֵין קְרוּיִים אָדָם וְכַנַּ"ל. כִּי עִקַּר בְּחִינַת אָדָם, הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי שֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג, דְּהַיְנוּ חָכְמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת: דְּהַיְנוּ שֵׂכֶל פָּשׁוּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת (תהילים ק״ד:כ״ד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. וּכְשֶׁלּוֹמֵד וּמֵבִין, זֶה נִקְרָא בִּינָה. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הַתּוֹרָה, זֶה נִקְרָא דַּעַת כַּיָּדוּעַ. וְשָׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוּת אֵלּוּ, הֵם בְּחִינַת יָדַיִם לַתּוֹרָה: בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה וְיָד הָרָמָה, שֶׁבָּהֶם מִתְקַבֶּלֶת הַתּוֹרָה. וְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שִׂכְלִיִּים, הֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים י"ק. כִּי י"ק הֵם חָכְמָה וּבִינָה, שֶׁהֵם תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין (זוהר ויקרא ד' האזינו רצ), שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּכָל אֶחָד מֵהַשָּׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת הַנַּ"ל, וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים י"ק הוּא גִּימַטְרִיָּא אָדָם. נִמְצָא שֶׁעִקַּר שֵׁם אָדָם, הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי, דְּהַיְנוּ חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת הַרְחָקַת וּשְׁבִירַת כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת כַּנַּ"ל:
וְזֶהוּ: בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים – זֶה בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת י"ק, שֶׁהוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת אָדָם. צָרִיךְ לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי – הַיְנוּ לֶאֱכֹל וּלְהָמִית הָעַצְמִיּוּת שֶׁלִּי, כִּי אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ כַּנַּ"ל. וַאֲזַי מִמֵּילָא צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ – כִּי כָּל הַצָּרִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים. כִּי נִתְבַּטְּלִים בְּחִינַת הָאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, וְזוֹכֶה לְאַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהוּא חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת י"ה, בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁעַל שֵׁם זֶה דַּיְקָא נִקְרָאִין יִשְׂרָאֵל אָדָם כַּנַּ"ל. וְאָז כָּל הַצָּרִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, בְּתַאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים, כִּי זָכָה לְאַנְפִּין נְהִירִין כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ק״נ
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
פעם אחת אמר: ״אצל מי שאני לוקח ומקבל ממון וכיוצא -אני נותן לו, כי בזה שאני מקבל אני נותן״ (והוא ענין המבאר בהמעשה של יום הששי מהשבעה בעטלירס שהתפאר אחד את עצמו בנפלאות הכח שיש לו בידו, עין שם):
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
ותפס את גדולי העיר בשביה, ותפס אותם בבור תשעה שבועות. ואחר כך נסעו אנשי פרענקען (הספרדים) אל הפעשא ונתנו לו הון רב ופטר אותם, והלכו, ותפסו את המסור, ורצו לחנק אותו, ועשה עצמו כאלו כבר נגוע ומת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רס״ד
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
(כד) אָמַר הִתְפַּלְּלוּ עָלַי שֶׁאָשׁוּב לִבְרִיאוּתִי וְאוֹלִיךְ אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ חָדָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁן מִכְּבָר, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק שני · אות י״ג – אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
יד. לְפִי הַזְּקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר כֵּן הַפַּרְנָסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טז. הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית, אֵינוֹ מוֹצֵא מִי שֶׁיְּלַמֵּד עָלָיו זְכוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יז. מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִלַּעֲבר עַל "לא תַחְמד", עַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִכַּעַס וּמִגַּאֲוָה וּמֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה, הַבָּאָה עַל־יְדֵי כַּעַס וְגַאֲוָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יח. עַל־יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה נִתְבַּטְּלִים הַקְּלָלוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יט. מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מֵאֲחֵרִים, הוּא דּוֹמֶה לִבְהֵמָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כ. מִי שֶׁהוּא סַרְסוּר, כְּשֶׁרוֹצֶה לְסַרְסֵר, שֶׁיִּקְנֶה אָדָם גָּדוֹל אֵיזֶהוּ דָּבָר מֵאָדָם פָּחוּת וְרוֹאֶה שֶׁאֵין דְּבָרָיו נִכְנָסִין בְּאָזְנֵי הָאָדָם הַפָּחוּת, שֶׁיִּמְכּר אֶת הַדָּבָר לָאָדָם הַגָּדוֹל, אֲזַי יִתְפַּלֵּל הַסַּרְסוּר, שֶׁיִּכָּנְסוּ דְּבָרָיו בְּאָזְנֵי הַפָּחוּת וְיִמְכּר לָאָדָם הֶחָשׁוּב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות נ״ד – אות נ״ו
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
[גַּם אֵלֶּה דִּבְרֵי רַבֵּנוּ נ"י אַחַר שֶׁסִּפֵּר זאת הַמַּעֲשֶׂה, עָנָה וְאָמַר דְּבָרִים אֵלֶּה]
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כְּשֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים וּמְשִׂיחִים קַבָּלָה, הָיוּ מְשִׂיחִים בְּלָשׁוֹן כָּזֶה כִּי עַד רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, לא הָיוּ מְדַבְּרִים קַבָּלָה בְּאִתְגַּלְיָא רַק רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי גִּלָּה קַבָּלָה בְּאִתְגַּלְיָא וּמִקּדֶם, כְּשֶׁהָיוּ הַחֲבֵרִים מְדַבְּרִים קַבָּלָה, הָיוּ מְדַבְּרִים בְּלָשׁוֹן כָּזֶה כְּשֶׁהִנִּיחוּ הָאָרוֹן עַל הַפָּרוֹת, הִתְחִילוּ לְשׁוֹרֵר, וְהָבֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כִּי יֵשׁ חֲדִתּוּתֵי דְּסִיהֲרָא [חידוש הלבנה], כְּשֶׁהַלְּבָנָה מְקַבֶּלֶת חִדּוּשִׁים מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וְזֶה בְּחִינַת כְּשֶׁנּוֹשְׂאִין הָאָרוֹן אֶל בֵּית שֶׁמֶשׁ, וַאֲזַי כָּל הַחַיּוֹת נוֹשְׂאֵי הַכִּסֵּא עוֹשִׂין נִגּוּן חָדָשׁ בְּחִינַת: "מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ", שֶׁזֶּהוּ הַשִּׁיר, שֶׁשָּׁרוּ פָּרוֹת הַבָּשָׁן וְזֶה בְּחִינַת מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה, הֵם תִּיקּוּנְהָא דִּשְׁכִינְתָּא וּבְחִינַת הַגָּן, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְגָּרֵשׁ מִן הַגָּן, וְשַׁבָּת אֵגִין עֲלוֹהִי, כַּמּוּבָא וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, בְּחִינַת הָאָדָם הַנַּ"ל, שֶׁהוּא מֶלֶךְ, שֶׁהָיָה שָׁלוֹם בְּיָמָיו, וְעַל כֵּן עָמַד עַצְמוֹ אֵצֶל שַׁבָּת, וְהַשְּׁאָר לא בֵּאֵר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · נגינה · קטע ט׳ – קטע י״א
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן שֶׁל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי, הוּא מַעֲלֶה אֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁאֵין עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה: (לק"א סי' ס"ד אות ה')
הַנִּגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה וְעַצְבוּת שֶׁמְּזַמְּרִים הָרְשָׁעִים עַל פִּי רֹב הֵם מַזִּיקִים לְהָעוֹלָם מְאֹד, כִּי דֶּרֶךְ הָעוֹלָם לִמְשֹׁךְ אַחֲרֵיהֶם עַל־יְדֵי זֶה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיקִים מְזַמְּרִים אוֹתָם בְּשַׁבָּת, הֵם מַעֲלִין וּמְתַקְּנִים אוֹתָם: (לק"א סי' רכ"ו)
נִגּוּן וּכְלֵי שִׁיר יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ גָּדוֹל לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָאָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן טוֹב לָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם עַל־יְדֵי אֵיזֶה נִגּוּן, לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ וּלְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי זֶה, בִּפְרָט בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וַחֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה: (לק"א סי' רע"ג)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ט · קטע א׳ – קטע ב׳
כ־7 דק׳ · כ־730 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
"כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי", אֵל אֱמוּנָה, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל עֵת, וְאַכְנִיס אֶת עַצְמִי בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם לֶאֱמוּנָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָבוֹא אֶל הַשֵּׂכֶל עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהִתְחַזְּקוּת הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלִי אֶת הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְבִינָם בַּתְּחִלָּה וְהָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד וְעַתָּה אֶזְכֶּה לַהֲבִינָם וּלְהַשִּׂיגָם בְּדַעְתִּי וְשִׂכְלִי, רַק בִּדְבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶעְלָמִים יוֹתֵר שֶׁלֹּא אֲבִינֵם עֲדַיִן אֶתְחַזֵּק בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְכֵן אֶתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה גְדוֹלָה בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלִי וְדַעְתִּי גַם אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים וְנֶעְלָמִים יוֹתֵר, וְכֵן בְּכָל עֵת וָעֵת אֶתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה גְדוֹלָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה, לָבוֹא אֶל הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַדָּבָר שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיָה נֶעְלָם מִמֶּנִּי וְהָיִיתִי צָרִיךְ לְהַאֲמִין בּוֹ בֶּאֱמוּנָה לְבַד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָבוֹא לְראשׁ אֱמוּנָה, וּלְדַעַת שָׁלֵם בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לָדַעַת וּלְהָבִין כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְהָבִין בֶּאֱמֶת וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּהַדַּעַת, אֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר זָכוּ לֶאֱמוּנָה וּלְדַעַת בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה שֶׁאֵין מַעֲלָה אַחֲרָיו וְאֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הָאֱמוּנָה בְּכָל הָאֵבָרִים תתרמח רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, יְהוָה עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה, תֶּן לִי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל הָעוֹלָם בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכּל וּבִפְרָט מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ שֶׁהֵם כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מַדְרֵגוֹת בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְכָל הַצָּרוֹת וְכָל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁעוֹבְרִים עַל יִשְׂרָאֵל הַכּל עַל יְדֵי פְּגַם הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ אָזְנֵנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים (וּבִפְרָט מַה שֶּׁעוֹבֵר עַתָּה עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצָא הַקֶּצֶף מֵאִתְּךָ וְנִגְזְרוּ כַמָּה גְזֵרוֹת רָעוֹת עַל יִשְׂרָאֵל [וְנִגְזְרָה הַגְּזֵירָה רָעָה, לִקַּח בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנֵי חַיִל לַמִּלְחָמָה] אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ, נַחֲלָה מַכּוֹתֵינוּ, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ, אוֹי, מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ בְּעֵת צָרָה מָרָה כָזאת אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה לָנוּ אוֹי אוֹי לְהֵיכָן נִבְרַח, לְהֵיכָן נָנוּס לְעֶזְרָה, וּבִפְרָט שֶׁנִּשְׁמַע שֶׁרוֹצִים לְהוֹצִיא עוֹד חַס וְשָׁלוֹם גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת מְאד רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְכֻלָּם כְּנֶגֶד דַּת יִשְׂרָאֵל אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי אוֹי וָמַר אוֹי וָמַר, וְכָל אֵלּוּ הַצָּרוֹת כֻּלָּם בָּאִים עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה) וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה לְתַקֵּן זאת וּבִפְרָט אָנכִי אֲשֶׁר הִרְבֵּיתִי לִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ, וּבְוַדַּאי הַכּל בָּא עַל יְדֵי פְגַם אֱמוּנָה שֶׁהִיא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וּבֶאֱמֶת כָּל אֶחָד תָּלוּי בַּחֲבֵרוֹ שֶׁמֵּחֲמַת רִבּוּי הָעֲוֹנוֹת אֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת וּמֵחֲמַת חֶסְרוֹן הָאֱמוּנָה שֶׁאֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת בָּאוּ הָעֲוֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעַתָּה, אֲבָל אֵיךְ מְתַקְּנִים זאת, וּמֵהֵיכָן מַתְחִילִים לְתַקֵּן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתִּתֶּן לָנוּ תוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ, וּבְרַחֲמֶיךָ וְחֶמְלָתְךָ שָׁלַחְתָּ לָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקִים וַחֲסִידִים אֲמִתִּיִּים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר זָכוּ לְהַשִּׂיג תְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ, וְגִלּוּ לָנוּ חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וְנִשְׂגָּבִים מְאד מְאד אֲשֶׁר אֵין לָשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכַל לְסַפֵּר תּקֶף רוּם נִשְׂגְּבוֹת מַעֲלָתָם וְגָבְהָם וּקְדֻשָּׁתָם וְכחָם וְכֻלָּם מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְהוָה וְעִזּוּזוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, וּמַמְשִׁיכִים וּמְגַלִּים הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַיִן בְּעַיִן לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְאַחֲרֵי כָל אֵלֶּה עֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ וּבְכָל הַצָּרוֹת אֲשֶׁר עוֹבְרִים עָלֵינוּ בִּפְרָט עַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, לֹא דַּי שֶׁלֹּא זָכִינוּ לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה שָׁלַחְתָּ עָלֵינוּ כָּל הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה, אַף גַּם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד אֲשֶׁר נִמְצָאִים כַּמָּה אֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִתְעַקֵּם דַּעְתָּם וּלְבָבָם וְנָפְלוּ מֵאֱמוּנָתָם עַל יְדֵי מְרִירוּת הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה אוֹי מַה נּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר, רַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ עַתָּה בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא, וּמִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה עוֹד חַס וְשָׁלוֹם אוֹי מִי יָקוּם יַעֲקב כִּי קָטן הוּא רַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנַחְנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט רַחֵם עָלֵינוּ אֵל אֱמוּנָה רַחֵם רַחֵם, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, "יְהוָה שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמוּנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ יְהוָה בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים" עָזְרֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת, עַד אֲשֶׁר יָבא עָלַי אֵימָה וְיִרְאָה וּפַחַד גָּדוֹל מֵאִתְּךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ וְאַתָּה עוֹמֵד עָלֵינוּ בְּכָל עֵת וְרוֹאֶה בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹתֵינוּ, וּבוֹחֵן לְבָבֵנוּ אֲדוֹן יָחִיד, מָלֵא רַחֲמִים חוֹמֵל דַּלִּים חַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּכָל זֶה בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וָרֶגַע, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל עַל יְדֵי זֶה מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּמִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּמִכָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים, וּבִפְרָט מִכָּל מִינֵי עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נח · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
[אָמַר הַמַּעְתִּיק: מִכָּאן סַעַד לְמַה שֶׁמּוּבָא לְעֵיל בְּאוֹת מ"ה, מַה שֶּׁאָמַר שֶׁיְּכוֹלִים לְהַכִּיר בְּאֶחָד אִם יֵשׁ לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלָּה עַל פָּנָיו בּוּשָׁה גְּדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל]:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נח · פסקה 2
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
וְעִקַּר טָהֳרָתָם הוּא שֶׁיִּתְחַזְּקוּ מְאֹד וְאַל יִתְיָאֲשׁוּ בְּעַצְמָן לְעוֹלָם, רַק יְקַוּוּ תָּמִיד לִישׁוּעָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם". כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם בִּכְלָל וּבִפְרָט לָבוֹא אֶל הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה כִּי אִם עַל־יְדֵי צַעַר וְיִסּוּרִין וּמְרִירוּת גָּדוֹל שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהִתְמַרְמֵר מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ. וְהָעִקָּר עַל שֶׁאָנוּ רְחוֹקִין כָּל כָּךְ בְּגָלוּתֵנוּ מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
וְכֵן כָּל אֶחָד בִּפְרָט צָרִיךְ לְהִתְמַרְמֵר מְאֹד עַל גָּלוּת נַפְשׁוֹ שֶׁהִיא רְחוֹקָה כָּל כָּךְ מֵאָבִיהָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבְכָל פַּעַם מִתְגַּבֵּר הָרָע בְּיוֹתֵר שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִטְעוֹת וְלוֹמַר, אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵה' חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד וּלְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם וְלִהְיוֹת בִּכְלַל אֲסִירֵי הַתִּקְוָה שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם:
"שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה" - "אֲסִירֵי" דַּיְקָא כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת נֶאֱסָר וְנִקְשָׁר בְּהַתִּקְוָה הָאֲמִתִּית בְּתַּכְלִית הַהִתְקַשְּׁרוּת וְלֹא יַנִּיחַ אֶת תִּקְוָתוֹ לְעוֹלָם, "כִּי חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ", וְהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל בֹּקֶר, עַל כֵּן "טוֹב וְיָחִיל וְדֻמָּם לִתְשׁוּעַת ה'". כִּי בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל כָּל אֶחָד הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת מְרִירוּת גָּדוֹל בְּלִי שִׁעוּר, רַק שֶׁהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בַּתִּקְוָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות טו
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
עִקַּר קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אָדָם - כְּשֶׁמַּסְגִּיר עַצְמוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְחַדְרוֹ בִּבְחִינַת: לֵךְ, עַמִּי, בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וְכוּ', וְנֶאֱמַר: וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ, וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁבַח שֶׁנֶּאֱמַר עַל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שג · פסקה 6 – פסקה 10
כ־5 דק׳ · כ־480 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
וְאַתֶּם תָּבִינוּ בָּנַי וְאַחַי וְרֵעַי כִּי כָּל דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל הַנַּ"ל קְשׁוּרִים וּמְחֻבָּרִים זֶה בָּזֶה הֵיטֵב. כִּי הִזְהִירוּ אוֹתָנוּ לְבַל יְבַהֲלוּ אוֹתָנוּ רַעֲיוֹנֵינוּ הַיִּסּוּרִים וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְחֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה וְכוּ'. כִּי כָּל הַיִּסּוּרִים הֵם בְּחֶסֶד לְמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם, כִּי "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי" וְכוּ' כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי כָּל הַיִּסּוּרִים הֵם רַק כְּתַרְנְגוֹל הַמְנַקֵּר בָּאַשְׁפָּה. וְהַכֹּל לְטוֹבָה גְּדוֹלָה לָנֶצַח, כִּי נִפְרָע מִיִּשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא כַּמְבֹאָר שָׁם אַחַר כָּךְ. וְאִם תִּרְצֶה לוֹמַר הָאֱמֶת הוּא בְּוַדַּאי כָּךְ, אֲבָל בַּמֶּה אֶזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא מֵאַחַר שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי מֵאוּס מַעֲשַׂי וּמִעוּט מִצְווֹתַי וְתוֹרוֹתַי, עַל זֶה אָמְרוּ מִיָּד, דָּבָר אַחֵר אֲפִלּוּ אֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין מִצְוָה לְפָנַי אֶלָּא כְּפִיד שֶׁל תַּרְנְגוֹלִין שֶׁמְּנַקְּרִין בָּאַשְׁפָּה, אֲנִי מְצָרְפוֹ לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. וְאִם תֹּאמַר אַף עַל פִּי כֵן גַּם אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים וְכוּ' אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בְּחֶסֶד גָּדוֹל לְפִי רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וְלֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ וְכוּ', אַף עַל פִּי כֵן אֵין לִי כֹּחַ לִסְבֹּל אוֹתָם כִּי כֹּחִי חַלָּשׁ וָדַל. עַל זֶה אָמְרוּ מִיָּד דָּבָר אַחֵר בִּשְׂכַר שֶׁמְּשַׁוְּעִין לְפָנַי אֲנִי אוֹשִׁיעַ אוֹתָם. הַיְנוּ כְּאוֹמֵר הֲלֹא יֵשׁ לְךָ עֵצָה גְּדוֹלָה וּבֵית מָנוֹס נִפְלָא לִזְעֹק וּלְשַׁוֵּעַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וּבְוַדַּאי יוֹשִׁיעֲךָ כַּנַּ"ל. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר, אַךְ אִי אֶפְשָׁר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וּזְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה מְמַשְׁמֵשׁ לָבוֹא. וְדַי בָּזֶה כָּעֵת לְהַחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת לְהִתְחַדֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה לְהַתְחִיל לֵילֵךְ בִּדְבָרֵינוּ שֶׁדִּבַּרְנוּ בָּזֶה לְהַתְחִיל בָּהֶם מֵחָדָשׁ מַמָּשׁ. וְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ יָכוֹל לְהָבִין מִזֶּה הִתְחַזְּקוּת נִפְלָא עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית, כִּי עִקָּר הוּא הִתְחַזְּקוּת רַק חֲזַק וֶאֱמַץ. כִּי ה' אִתָּנוּ. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים. וְחַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ'.
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת פּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְנִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה פּוּרִים הֲכָנָה לְפֶסַח וְכוּ'. וְכָל זֶה מְרֻמָּז בִּדְבָרֵינוּ הַנַּ"ל שֶׁדִּבַּרְנוּ מִתְּחִלָּה מִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְאַחַר כָּךְ מֵעִנְיַן תַּרְנְגוֹל הַמְנַקֵּר בָּאַשְׁפָּה שֶׁגַּם זֶה יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ. וְהוּא כָּל עִנְיַן פּוּרִים, שֶׁהוּא מַפֶּלֶת הָמָן וַעֲמָלֵק שֶׁעוֹמֵד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהַפִּילוֹ חַס וְשָׁלוֹם וּלְהַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כה) "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ" וְכוּ', וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לוֹחֵם עִמּוֹ עַל יְדֵי צַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וּמְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים בַּדּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה שֶׁהֵאִיר עֵינֵינוּ בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרוֹת כָּאֵלּוּ, עַד שֶׁגַּם אָנוּ יְכוֹלִין לִמְצֹא וּלְהָבִין עֹצֶם חַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שִׁעוּר, וַעֲדַיִן חֲבִיבוּתֵהּ גַּבָּן וְכוּ' וְכוּ'. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר עַתָּה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לִרְאוֹת פָּנִים אֶל פָּנִים בְּשִׂמְחָה, וּנְדַבֵּר יוֹתֵר דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת, אֶת אֲשֶׁר יָאִיר עֵינֵינוּ וִישַׂמַּח לִבֵּנוּ, נָגִיל וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
דִּבְרֵי אֲבִיכֶם וּמוֹרְכֶם וְאוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְיִפְרֹס בְּאַהֲבָה בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל הַתְּקוּעִים בְּלִבִּי בְּאַהֲבָה חֲזָקָה עַד אֵין סוֹף, לְכֻלָּם נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלּוּ. יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח. גַּם מֵאֵלֶיךָ תָּבִין לְהַעְתִּיק הָאִגֶּרֶת הַזֶּה וְלִשְׁלֹחַ עַל יְדֵי אִישׁ נֶאֱמָן לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בִּבְרֶסְלֶב. אַךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַגִּיעַ חַס וְשָׁלוֹם לְהַלֵּצִים, כִּי אֵין שׁוּם חִדּוּשׁ בָּעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֱמֶת וְעָמֹק וְנִשְׂגָּב מְאֹד וּמְחַיֶּה הַכֹּל, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהָפְכוֹ לְלֵצָנוּת, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה וְכוּ'. אַךְ הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ וּשְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 15
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
ר' יַעֲקֹב בַּר אַסִי. ר' יַעֲקֹב בַּר יוֹסִי. ר' יַעֲקֹב בַּר דַאסֵיי. רַב יַעֲקֹב בֶּן דּוֹסָאִי. ר' יַעֲקֹב בַּר סִיסִי.
רַב יַעֲקֹב עַמְסוּנְיָא. ר' יַעֲקֹב בַּר יוֹחַאי. ר' יַעֲקֹב גְּרוּסָה. ר' יַעֲקֹב דְקִסְרִין. ר' יַעֲקֹב בַּר אִימִי. יַעֲקֹב קָרְחָה. יַעֲקֹב בֶּן יִצְחָק מִבֵּית גּוּפְנִין.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״ד · סעיף א׳ – סעיף ט׳
כ־4 דק׳ · כ־370 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
חֹל הַמּוֹעֵד אָסוּר בִּקְצָת מְלָאכוֹת וּמֻתָּר בִּקְצָתָן, דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה לְחֹל הַמּוֹעֵד אוֹ לְיוֹם טוֹב. וְכֵן מְלָאכָה בְּדָבָר הָאָבֵד, דְּהַיְנוּ שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂנָּה יָבֹא לִידֵי הֶפְסֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד מְלָאכָה הָאֲסוּרָה, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְחַלֵּל אֶת חֹל הַמּוֹעֵד, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה (תק"ל תקל"ג תקל"ז).
עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְבַזֶּה אֶת חֹל הַמּוֹעֵד, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהַמְבַזֶּה, הַיְנוּ, שֶׁאֵינוֹ מְכַבְּדוֹ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת. וְלָכֵן כָּל אָדָם חַיָּב לְכַבְּדוֹ כְּפִי כֹּחוֹ, וְלִלְבוֹשׁ בְּגָדִים מְכֻבָּדִים (אבות פרק ג. וּבְחַיֵּי אָדָם, וְסִימָן תק"ל).
מְלֶאכֶת דָּבָר הָאָבֵד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גַּם עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל אַחֵר, אֲפִלּוּ בְּשָׂכָר. אֲבָל מַה שֶּׁאֵינוֹ דָּבָר הָאָבֵד, אֶלָּא שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֵין לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל אַחֵר בְּשָׂכָר, אֶלָּא עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וְאִם אֵינוֹ מוֹצֵא אֵינוֹ יְהוּדִי, וְגַם בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, מֻתָּר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל בְּשָׂכָר (סִימָן תקמ"ב ובחיי"א ונ"א).
הָא דְּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת דָּבָר הָאָבֵד, זֶהוּ דַוְקָא אִם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ קֹדֶם יוֹם טוֹב. אֲבָל אִם הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ קֹדֶם יוֹם טוֹב וְהִנִּיחוֹ עַד חֹל הַמּוֹעֵד, אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד (תקל"ח).
כָּל מְלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אִם יֵשׁ כָּאן יִשְֹרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ מַה לֶּאֱכֹל כָּרָאוּי לְחֹל הַמּוֹעֵד וְיוֹם טוֹב, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָן עַל יָדוֹ, כְּדֵי שֶׁיְהֵא לוֹ מַה לֶּאֱכוֹל. וּמִכָּל מָקוֹם יַעֲשֶׂה בְּצִנְעָא, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹתָן עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אַךְ לְצֹרֶךְ מִצְוָה, מֻתָּר (תקל"ד תקמ"ב תקמ"ג).
אֲפִלּוּ מְלָאכוֹת הַמֻּתָּרוֹת, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן בִּשְׁבִיל אֵינוֹ יְהוּדִי (חַיֵּי אָדָם).
אָסוּר לְזַבֵּל שָׂדֵהוּ. וַאֲפִלּוּ לְהַכְנִיס שָׁם צֹאן בִּשְׁבִיל שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁם זֶבֶל, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, אָסוּר.
זְרִיעָה, אֲסוּרָה. וְאִם יֵשׁ לוֹ זְרָעִים, שֶׁאִם לֹא יַשְׁקֵם בְּמַיִם יִפָּסְדוּ לְגַמְרֵי, מֻתָּר לְהַשְׁקוֹתָם.
אָסוּר לִתְלוֹשׁ אוֹ לִקְצוֹץ שׁוּם דָּבָר מִן הַמְחֻבָּר אִם לֹא יִתְקַלְקְלוּ הַפֵּרוֹת עַד לְאַחַר יוֹם טוֹב, כִּי אִם מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכוֹל בַּמּוֹעֵד. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְצַמְצֵם, אֶלָּא תוֹלֵשׁ בְּהַרְוָחָה, וְאִם יוֹתִיר, יוֹתִיר. וְכֵן עֵצִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַסָּקָה בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לְקַצְּצָם מִמְחֻבָּר. וְאִם צָרִיךְ לִתְלוֹש בִֹּשְבִיל לְהַאֲכִיל לַבְּהֵמָה, יַעֲֹשֶה בְֹשִנוּי (תקל"ב תקל"ז) וְאָסוּר לְלַקֵּט עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה לְיַפּוֹתוֹ לַחֲרִישָׁה. וְאִם נִכָּר שֶׁמְכַוֵּן לְצָרְכּוֹ שֶׁצָּרִיךְ לָעֵצִים, כְּגוֹן שֶׁנּוֹטֵל הַגְּדוֹלִים וּמַנִּיחַ הַקְּטַנִּים, מֻתָּר. וְכֵן אָסוּר לִקְצוֹץ עַנְפֵי הָאִילָן לְתַקְּנוֹ. וְאִם נִכָּר שֶׁמְכַוֵּן בִּשְׁבִיל הָעֲנָפִים לְהַאֲכִילָן לִבְהֶמְתּוֹ וְלֹא לְתַקְּנוֹ, כְּגוֹן שֶׁקּוֹצֵץ כֻּלָּן מִצַּד אֶחָד, מֻתָּר.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ט
"כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי", אֵל אֱמוּנָה, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל עֵת, וְאַכְנִיס אֶת עַצְמִי בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם לֶאֱמוּנָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָבוֹא אֶל הַשֵּׂכֶל עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהִתְחַזְּקוּת הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלִי אֶת הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְבִינָם בַּתְּחִלָּה וְהָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד וְעַתָּה אֶזְכֶּה לַהֲבִינָם וּלְהַשִּׂיגָם בְּדַעְתִּי וְשִׂכְלִי, רַק בִּדְבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶעְלָמִים יוֹתֵר שֶׁלֹּא אֲבִינֵם עֲדַיִן אֶתְחַזֵּק בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְכֵן אֶתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה גְדוֹלָה בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלִי וְדַעְתִּי גַם אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים וְנֶעְלָמִים יוֹתֵר, וְכֵן בְּכָל עֵת וָעֵת אֶתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה גְדוֹלָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה, לָבוֹא אֶל הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַדָּבָר שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיָה נֶעְלָם מִמֶּנִּי וְהָיִיתִי צָרִיךְ לְהַאֲמִין בּוֹ בֶּאֱמוּנָה לְבַד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָבוֹא לְראשׁ אֱמוּנָה, וּלְדַעַת שָׁלֵם בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לָדַעַת וּלְהָבִין כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְהָבִין בֶּאֱמֶת וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּהַדַּעַת, אֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר זָכוּ לֶאֱמוּנָה וּלְדַעַת בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה שֶׁאֵין מַעֲלָה אַחֲרָיו וְאֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הָאֱמוּנָה בְּכָל הָאֵבָרִים תתרמח רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, יְהוָה עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה, תֶּן לִי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל הָעוֹלָם בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכּל וּבִפְרָט מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ שֶׁהֵם כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מַדְרֵגוֹת בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְכָל הַצָּרוֹת וְכָל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁעוֹבְרִים עַל יִשְׂרָאֵל הַכּל עַל יְדֵי פְּגַם הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ אָזְנֵנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים (וּבִפְרָט מַה שֶּׁעוֹבֵר עַתָּה עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצָא הַקֶּצֶף מֵאִתְּךָ וְנִגְזְרוּ כַמָּה גְזֵרוֹת רָעוֹת עַל יִשְׂרָאֵל [וְנִגְזְרָה הַגְּזֵירָה רָעָה, לִקַּח בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנֵי חַיִל לַמִּלְחָמָה] אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ, נַחֲלָה מַכּוֹתֵינוּ, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ, אוֹי, מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ בְּעֵת צָרָה מָרָה כָזאת אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה לָנוּ אוֹי אוֹי לְהֵיכָן נִבְרַח, לְהֵיכָן נָנוּס לְעֶזְרָה, וּבִפְרָט שֶׁנִּשְׁמַע שֶׁרוֹצִים לְהוֹצִיא עוֹד חַס וְשָׁלוֹם גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת מְאד רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְכֻלָּם כְּנֶגֶד דַּת יִשְׂרָאֵל אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי אוֹי וָמַר אוֹי וָמַר, וְכָל אֵלּוּ הַצָּרוֹת כֻּלָּם בָּאִים עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה) וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה לְתַקֵּן זאת וּבִפְרָט אָנכִי אֲשֶׁר הִרְבֵּיתִי לִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ, וּבְוַדַּאי הַכּל בָּא עַל יְדֵי פְגַם אֱמוּנָה שֶׁהִיא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וּבֶאֱמֶת כָּל אֶחָד תָּלוּי בַּחֲבֵרוֹ שֶׁמֵּחֲמַת רִבּוּי הָעֲוֹנוֹת אֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת וּמֵחֲמַת חֶסְרוֹן הָאֱמוּנָה שֶׁאֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת בָּאוּ הָעֲוֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעַתָּה, אֲבָל אֵיךְ מְתַקְּנִים זאת, וּמֵהֵיכָן מַתְחִילִים לְתַקֵּן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתִּתֶּן לָנוּ תוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ, וּבְרַחֲמֶיךָ וְחֶמְלָתְךָ שָׁלַחְתָּ לָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקִים וַחֲסִידִים אֲמִתִּיִּים קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר זָכוּ לְהַשִּׂיג תְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ, וְגִלּוּ לָנוּ חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וְנִשְׂגָּבִים מְאד מְאד אֲשֶׁר אֵין לָשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכַל לְסַפֵּר תּקֶף רוּם נִשְׂגְּבוֹת מַעֲלָתָם וְגָבְהָם וּקְדֻשָּׁתָם וְכחָם וְכֻלָּם מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְהוָה וְעִזּוּזוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, וּמַמְשִׁיכִים וּמְגַלִּים הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַיִן בְּעַיִן לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְאַחֲרֵי כָל אֵלֶּה עֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ וּבְכָל הַצָּרוֹת אֲשֶׁר עוֹבְרִים עָלֵינוּ בִּפְרָט עַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, לֹא דַּי שֶׁלֹּא זָכִינוּ לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה שָׁלַחְתָּ עָלֵינוּ כָּל הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה, אַף גַּם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד אֲשֶׁר נִמְצָאִים כַּמָּה אֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִתְעַקֵּם דַּעְתָּם וּלְבָבָם וְנָפְלוּ מֵאֱמוּנָתָם עַל יְדֵי מְרִירוּת הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה אוֹי מַה נּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר, רַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ עַתָּה בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא, וּמִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה עוֹד חַס וְשָׁלוֹם אוֹי מִי יָקוּם יַעֲקב כִּי קָטן הוּא רַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנַחְנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט רַחֵם עָלֵינוּ אֵל אֱמוּנָה רַחֵם רַחֵם, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, "יְהוָה שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמוּנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ יְהוָה בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים" עָזְרֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת, עַד אֲשֶׁר יָבא עָלַי אֵימָה וְיִרְאָה וּפַחַד גָּדוֹל מֵאִתְּךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ וְאַתָּה עוֹמֵד עָלֵינוּ בְּכָל עֵת וְרוֹאֶה בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹתֵינוּ, וּבוֹחֵן לְבָבֵנוּ אֲדוֹן יָחִיד, מָלֵא רַחֲמִים חוֹמֵל דַּלִּים חַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּכָל זֶה בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וָרֶגַע, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל עַל יְדֵי זֶה מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּמִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּמִכָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים, וּבִפְרָט מִכָּל מִינֵי עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 222 מתוך 384 במחזור של שנת ה׳תשפ״ב
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־33 דק׳
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־16 באפריל 2022, בשעה 19:07 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שלש רגלים
יוֹם טוֹב קֹדֶשׁ קוֹרֵא וּמַכְרִיז וּמְגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן, שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל. כִּי בְּכָל יוֹם־טוֹב וְיוֹם־טוֹב עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ אוֹתוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁהֵם הֶפֶךְ הַטֶּבַע. בְּפֶסַח – יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת. בְּשָׁבוּעוֹת – מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנָּתַן אֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת. בְּסֻכּוֹת – הֶקֵּף עַנְנֵי כָּבוֹד. שֶׁעַל־יְדֵי כָּל אֵלּוּ הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים נוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּכָל הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, נִתְגַּלֶּה שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל. אַךְ צְרִיכִין לְהַטּוֹת אָזְנוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב לִשְׁמֹעַ קוֹל הַקְּרִיאָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹעַ בְּלִבּוֹ קוֹל הַקְּרִיאָה הַנַּ"ל שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי צְדָקָה (עַיֵּן צְדָקָה). עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה קֹדֶם כָּל רֶגֶל, כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי זֶה לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב בִּשְׁלֵמוּת: (לק"ת סי' ד' אות ו' ט')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־384 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.