ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ט · אות ט׳ · חלק 1 מתוך 4 (חלוקת האתר)ט וּמִי שֶׁאוֹחֵז בְּמַדְרֵגָה זוֹ: וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ, מִזֶּה מֵאִיר לִבּוֹ, כִּי שֵׁם הַלֵּב הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל וְנִזּוֹן מִשּׁוּפְרָא דְּשׁוּפְרָא, מִל"ב אֱלֹקִים שֶׁל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת ל"ב אֱלֹקִים שֶׁל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית.
וְעַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹר שֶׁמְּקַבֵּל הַלֵּב מִל"ב אֱלֹקִים הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְנוֹצֵץ פָּנָיו בָּאוֹר הַזֶּה, בִּבְחִינַת (משלי ט״ו:י״ג): לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים, וּכְשֶׁפָּנָיו מְאִירוֹת בַּהִזְדַּכְּכוּת הַזֶּה, אֲזַי יוּכַל הָאַחֵר לִרְאוֹת פָּנָיו בַּפָּנִים הַזֶּה כְּמוֹ בְּמַרְאָה, וּלְהִתְחָרֵט וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (דברים ה׳:ד׳): פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ עִמָּכֶם דִּבּוּר ה', הַיְנוּ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְנוֹצֵץ הַפָּנִים וּמְאִירוֹת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיּוּכַל לְהִתְרָאוֹת פָּנִים בְּפָנִים:
וְזֶה: עַד לָא הֲוֵי מַתְקְלָא – הַיְנוּ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, הַנִּקְרָא מַתְקְלָא, עַל שֵׁם שֶׁשָּׁקַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּרְצוֹנוֹ הָאוֹתִיּוֹת כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (איוב כ״ח:כ״ה): לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל, שֶׁשָּׁקַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּךְ וְכָךְ אוֹתִיּוֹת לְכָל דָּבָר וְדָבָר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טַעַם וָרֵיחַ וּתְמוּנָה הַזֹּאת כְּפִי רְצוֹנוֹ כַּנַּ"ל.
וְקֹדֶם שֶׁהָיָה הַלְּשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת לָא הֲוֵי מַשְׁגִּיחִין אַפִּין בְּאַפִּין – עֲדַיִן לֹא הָיָה בְּחִינַת פָּנִים בְּפָנִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִבְחִינַת פָּנִים מְאִירוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת פָּנִים בְּפָנִים, כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַתְקְלָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת פָּנִים בְּפָנִים הוּא עַל־יְדֵי: דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם כַּנַּ"ל.
וְזֶה: עַד לָא הֲוֵי מַתְקְלָא, הַיְנוּ בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ עַל־יְדֵי תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא נֹגַהּ, הַנִּקְרָא תִּקְלָא, כַּיָּדוּעַ:
וְזֶהוּ הַחִלּוּק בֵּין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הָרַב, אוֹ מִפִּי הַתַּלְמִיד, אוֹ מִפִּי הַסֵּפֶר. כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם גִּבּוֹרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ (תהילים ק״ג:כ׳), שֶׁהֵם עוֹשִׂים וּבוֹנִים הַדִּבּוּר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הַיְנוּ הַלְּשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּבְחִינוֹת: נִמְלַךְ בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם (ב"ר פרשה ח),
כִּי עַל־יְדֵי הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיְּקַבֵּל מִנִּשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, עַל־ יְדֵי־זֶה: בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם (תהילים ל״ג:ו׳), הַיְנוּ שֶׁנַּעֲשָׂה הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם בִּבְחִינַת עֹשֵׂי דְבָרוֹ, שֶׁהֵם עוֹשִׂים הַדִּבּוּר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא, שֶׁיְּדַבֵּר וְיִבְרָא אֶת הָעוֹלָם;
וְכָל זֶה הָיְתָה קֹדֶם הַבְּרִיאָה. גַּם עַכְשָׁו, כְּשֶׁרוֹצִים הַצַּדִּיקִים לִשְׁמֹעַ אֵיזֶה דִבּוּר מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא, הֵם עוֹשִׂים תְּחִלָּה אֶת הַדִּבּוּר וּבוֹנִים אוֹתוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים זוֹכִים לִשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, נִמְצָא שֶׁאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים נִתְהַוּוּ וְנִבְנוּ עַל־יָדָם. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים ק״ג:כ׳):
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ט · אות ט׳ · חלק 2 מתוך 4 (חלוקת האתר)עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ – כְּשֶׁרוֹצִים לִשְׁמֹעַ דִּבּוּר מֵהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, הֵם עוֹשִׂים תְּחִלָּה אֶת הַדִּבּוּר בִּבְחִינַת עֹשֵׂי דְבָרוֹ כַּנַּ"ל, וְאַחַר־כָּךְ שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ הַדִּבּוּר מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, בִּבְחִינַת: לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ; כִּי בְּזֶה הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְדַבֵּר עִמָּם.
וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ תַּלְיָא בְּיִרְאָה, בִּבְחִינַת: עֲשָׂאָהּ כְּאוֹצָר כַּנַּ"ל, וְיִרְאָה תַּלְיָא בְּאוּדְנִין (תיקון ע). נִמְצָא כְּשֶׁהַצַּדִּיק שׁוֹמֵעַ הַדִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, יֵשׁ לְהַדִּבּוּר שְׁלֵמוּת, כִּי הַדִּבּוּר תָּלוּי בְּיִרְאָה, וְהוּא שׁוֹמֵעַ הַדִּבּוּר בִּבְחִינַת: לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ.
נִמְצָא מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּיו בְּעַצְמוֹ, מְקַבֵּל דִּבּוּר לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת, הַיְנוּ בְּיִרְאָה, כִּי זֶה הַלְּשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ יֵשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת מֵחֲמַת בְּחִינַת: לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, כִּי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר תַּלְיָא בְּיִרְאָה, וְהַיִּרְאָה תַּלְיָא בְּאוּדְנִין כַּנַּ"ל; אֲבָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי אַחֵר הוּא רָחוֹק מִזֶּה הַשְּׁלֵמוּת, כִּי כְּבָר יָרַד מִמַּדְרֵגָתוֹ:
וְזֶה:
ה', שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי – כְּשֶׁהַשְּׁמִיעָה מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ מִפִּיךָ, בִּבְחִינַת עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. וְזֶה
שִׁמְעֲךָ – שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ מִמְּךָ, הַיְנוּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ,
אֲזַי: יָרֵאתִי – כִּי עִקַּר הַיִּרְאָה תַּלְיָא בְּאוּדְנִין, וְאָז יֵשׁ שְׁלֵמוּת לִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה כַּנַּ"ל. וְזֶה:
וְזֶה: ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ. חַיֵּיהוּ – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: עוֹרְרֵהוּ, הַיְנוּ שֶׁנִּתְעוֹרֵר פָּעָלְךָ, הַיְנוּ כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית נִתְעוֹרֵר
בְּקֶרֶב שָׁנִים. אַל תִּקְרֵי: בְּקֶרֶב שָׁנִים, אֶלָּא: בְּקֶרֶב שְׁנַיִם (כשדרז"ל סוטה מט) – שְׁנַיִם מִקְרָא, דְּהַיְנוּ לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. עַל־יְדֵי לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת, הַנִּשְׁלָם עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה דְּתָלְיָא בְּאוּדְנִין, נִתְעוֹרֵר וְנִתְנוֹצֵץ כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁנִּבְרָא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.
וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק עַל שִׁגְיֹנוֹת – כְּתַרְגּוּמוֹ, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ – עַל־יְדֵי הַתַּרְגּוּם כַּנַּ"ל.
עַל שִׁגְיֹנוֹת – כִּי שִׁגְיוֹנוֹת הוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, כִּי תַּרְגּוּם הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרַע, וְכֵן הוּא הַשּׁוֹגֵג, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּם כֵּן טוֹב וָרַע, שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא רַע, וְכַוָּנָתוֹ טוֹב: (הַשְׁמָטוֹת הַשַּׁיָּכִים לַתּוֹרָה הַזֹּאת):
וּבֵין לוֹמֵד בַּסֵּפֶר לְשׁוֹמֵעַ מִפִּי הֶחָכָם יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי סֵפֶר הוּא רַק לְזִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז): כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְהַזִּכָּרוֹן הוּא בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה, כִּי גַּם בְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ זִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁגַּם בְּהֵמָה זוֹכֶרֶת שֶׁבְּמָקוֹם זֶה נְשָׁכָהּ כֶּלֶב וְהִיא בּוֹרַחַת מִשָּׁם. וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: דְּבָרִים שֶׁבְּעַל־פֶּה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם בִּכְתָב (גיטין ס:).
וְיֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הַמִּקְרָא: