שבת
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הִיא תַּכְלִית הַיְדִיעָה, הַיְנוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע. עַיֵּן בְּרִית [אוֹת ס"ו]: (לק"ת סי' פ"ג)
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ב׳ בכסלו ה׳תשפ״ג · 26 בנובמבר 2022
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״א · אות ח׳ – אות י״א
כ־11 דק׳ · כ־1060 מילים · 15% מהספר עד סוף היום
ח וּכְשֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵין מֵבִין בָּהּ שׁוּם חִדּוּשׁ, זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחִין וְהַשֵּׂכֶל שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַלִּמּוּד הַזֶּה הֵן בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְזֶה נִקְרָא בְּשֵׁם יַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב זֶה בְּחִינַת עִבּוּר, בְּחִינַת (הושעַ יב): בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו, וְאָז צָרִיךְ לִצְעֹק הַקָּלִין הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כ״ז:כ״ב): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב – כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב צָרִיךְ לוֹ הַקָּלִין, כְּדֵי לְהוֹצִיא הַמֹּחִין בִּבְחִינַת לֵדָה. וּמִי שֶׁתּוֹרָתוֹ בְּלֹא הֲבָנָה בָּהּ שׁוּם חִדּוּשׁ, אֵין לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ לְרַבִּים, כִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁהִיא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב, בִּבְחִינַת עִבּוּר, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְעַנֵּג [בָּהּ], בִּבְחִינַת: וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה – אַל תִּקְרֵי וְדִגְלוֹ אֶלָּא וְלִגְלוּגוֹ (מדרש שה"ש), אֲבָל אֵין לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא לְרַבִּים, כִּי אֵין לִדְרשׁ אֶלָּא דְּבָרִים הַמְבֹרָרִים, כְּמַאֲמַר (שבת קמה:): אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אַתְּ – אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּאֲחוֹתְךָ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ, אֱמֹר, וְאִם לָאו, אַל תֹּאמְרֵהוּ. וְזֶהוּ (תהילים קל״ה:ד׳): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ – כְּשֶׁהִיא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב, בִּבְחִינַת עִבּוּר, בְּלֹא מֹחִין – זֹאת הַלִּמּוּד בָּחַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא, בִּבְחִינַת וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה; וְאֵין לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ לְרַבִּים. אֲבָל יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ – יִשְׂרָאֵל אוֹתִיּוֹת לִי רֹאשׁ, הַיְנוּ הִתְגַּלּוּת הַמֹּחִין, הַמְשָׁכַת אוֹר הַפָּנִים הַנַּ"ל, שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ"ל, בְּתוֹךְ הַפְּנִימִי כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת (ישעיהו מ״ט:ג׳): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. בְּךָ דַּיְקָא, שֶׁיִּתְמַשֵּׁךְ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, הַיְנוּ הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל, בְּךָ – בְּתוֹךְ הַפְּנִימִיּוּת; לִסְגֻלָּתוֹ – זֹאת הַתּוֹרָה יָכוֹל לִדְרשׁ אוֹתָהּ לְרַבִּים:
ט כִּי אֲנַחְנוּ נִקְרָאִים עַם סְגֻלָּה (דברים ז) – כְּמוֹ סְגֻלָּה שֶׁעוֹשִׂין לִרְפוּאָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין הַטֶּבַע מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה זֶה לִרְפוּאָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַדָּבָר הַזֶּה מְסֻגָּל לִרְפוּאָה, וְזֶה לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מֵבִין זֶה. כְּמוֹ־כֵן אֲנַחְנוּ לָקַח אוֹתָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעַם סְגֻלָּתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מֵבִין אֶת כָּל זֶה, אֵיךְ לָקַח עַם מִתּוֹךְ עַמִּים, כְּמוֹ בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁקִּטְרֵג מִדַּת־הַדִּין: הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עַכּוּ"ם וְכוּ' (בראשית רבה פרשה נז בשמות רבה פ' כא), אַף־עַל־פִּי־כֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָקַח אוֹתָנוּ לְעַם קָדוֹשׁ. נִמְצָא, שֶׁזֶּה הַדָּבָר כְּמוֹ סְגֻלָּה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, לְמַעְלָה מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְזֶה בְּחִינַת מַקִּיפִין כַּנַּ"ל. וּמִי שֶׁזָּכָה לְאֵלּוּ הַמַּקִּיפִין, לְהוֹלִיד אוֹתָם וּלְהַכְנִיס אוֹתָם בִּפְנִים כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁזָּכָה לְהָבִין אֶת הַסְּגֻלָּה, בְּוַדַּאי הַיֹּשֶׁר לְגַלּוֹת הַסְּגֻלָּה לְעַם סְגֻלָּה: בְּכֵן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ יֵשׁ לוֹ פְּנִימִי וּמַקִּיף, וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, מַה שֶּׁחֲנָנוֹ הַשֵּׁם, שֶׁיַּכְנִיס הַמַּקִּיף לִפְנִים וּלְהָבִין וּלְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָבָר, הַיּשֶׁר מְחַיֵּב שֶׁיְּגַלֶּה וְיַכְנִיס זֹאת הַהֲבָנָה שֶׁל הַסְּגֻלָּה, שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ סְגֻלָּה, שֶׁיְּגַלֶּה לְעַם סְגֻלָּה, וּלְהֵיטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים:
וְזֶה פֵּרוּשׁ פִּרְקָא רְבִיעָאָה דְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא: עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים, זְעֵירָא דְּאַנְפִּין אִתְגַּלְיָא וְלָא אִתְגַּלְיָא. עַתִּיקָא זֶה בְּחִינַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵן טְמִירִים וּסְתוּמִים מִכָּל צַד, בְּכָל הֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִתְגַּלֶּה אֶלָּא לֶעָתִיד. אֲבָל בִּזְעֵיר אַנְפִּין, חָכְמוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְהַשִּׂיג אוֹתָם, גַּם בָּהֶם יֵשׁ פְּנִימִי וּמַקִּיף, וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ יֵשׁ לוֹ פְּנִימִי וּמַקִּיף. וְאֵלּוּ הַמְּבוּכוֹת הַנַּ"ל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל הָאָדָם לְהַשִּׂיגָם, הֵם מִבְּחִינַת עַתִּיקָא, וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁיָּכוֹל מֹחַ אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג אוֹתָם, הֵם בְּחִינַת זְעֵירָא דְּאַנְפִּין. וְלִפְעָמִים הֵם בְּהֶעְלֵם, בִּבְחִינַת (עִבּוּר כַּנַּ"ל), וְזֶה בְּחִינַת: לָא אִתְגַּלְיָא, וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ – אָז בִּבְחִינַת אִתְגַּלְיָא. וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה הַדָּבָר אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת לָא אִתְגַּלְיָא, בִּבְחִינַת הֶעְלֵם, הַוֵי אֶצְלוֹ כְּמוֹ סְגֻלָּה כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ, אֲזַי יֵיטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים כַּנַּ"ל:
יא נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי וְכוּ' (ישעיהו מ׳:א׳). כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַגָּלוּת אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדַּעַת, וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת, אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת, בִּבְחִינַת (נדרים מא): אִם דַּעַת קָנִיתָ – מֶה חָסַרְתָּ, וּכְתִיב (ישעיהו ה׳:י״ג): לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת. וְעִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים יִהְיֶה לֶעָתִיד מֵחֲמַת הַדַּעַת, שֶׁיִּרְבֶּה הַדַּעַת, שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל אֶת ה', וְעַל־יְדֵי הַדַּעַת יֻכְלְלוּ בְּאַחְדוּתוֹ, וְאָז יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים כָּמוֹהוּ, כִּי עַל־יְדֵי הַיְדִיעָה נִכְלָלִים בּוֹ, כְּמַאֲמַר הֶחָכָם: אִלּוּ יְדַעְתִּיו – הֱיִיתִיו. וְעִקַּר הַיְדִיעָה יִהְיֶה לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם יא): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה; וּמֵחֲמַת הַדַּעַת לֹא יֶחְסַר כָּל טוּב, וְיִהְיֶה כֻּלּוֹ טוֹב, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ): אָטּוּ הָאִידְנָא לָאו אֶחָד הוּא, וְתֵרְצוּ: לֶעָתִיד כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב: וַאֲפִלּוּ הָעַכּוּ"ם יֵדְעוּ בְּיִתְרוֹן הַדַּעַת, אֲבָל לֹא כָּמוֹנוּ, וְיֵדְעוּ שֶׁהַגְּדֻלָּה שֶׁהָיָה לָהֶם וְהַשִּׁפְלוּת שֶׁהָיָה לָנוּ בִּזְמַן הַגָּלוּת, כָּל זֹאת הַגְּדֻלָּה הָיָה לָנוּ. אַף־עַל־פִּי שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּל זֶה, כִּי אֵין לְהַכְחִישׁ הַחוּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִרְבֶּה הַדַּעַת, וְיָבִינוּ הַכֹּל, שֶׁגְּדֻלָּתָם שֶׁל הָעַכּוּ"ם הָיָה לָנוּ גְּדֻלָּה וְלָהֶם הַשִּׁפְלוּת. וְלִכְאוֹרָה הִיא יְדִיעָה גְדוֹלָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיְדִיעָה הַזֹּאת יִהְיֶה לָנוּ לְלַעַג וְלִשְׂחוֹק לְפִי עֵרֶךְ יְדִיעָתֵנוּ. וְזֶהוּ (תהילים קכ״ו:ב׳): אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה, הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ – שֶׁיֵּדְעוּ וְיֹאמְרוּ: הַגְּדֻלָּה שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ, הַיְנוּ עִם הָעַכּוּ"ם, הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה – הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת הָיָה לְיִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, הַיְנוּ שֶׁנִּשְׂחֹק וְנַלְעִיג מִידִיעָתָם וְהַשָּׂגָתָם, כִּי הַשָּׂגָתֵנוּ יִהְיֶה לְאֵין סוֹף וָקֵץ: וְהַיְדִיעָה יֵשׁ בָּהּ מַקִּיף וּמַקִּיף לְמַקִּיף, כַּמּוּבָא לְעֵיל עַל פָּסוּק בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. וְזֶהוּ: נַחֲמוּ נַחֲמוּ – הַיְנוּ מַקִּיף, וּמַקִּיף לְמַקִּיף, שֶׁהַיְדִיעָה הִיא עִקַּר הַנֶּחָמָה שֶׁל כָּל הַצָּרוֹת. וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לָבוֹא לְהַיְדִיעוֹת, יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם – אֲמִירָה בַּחֲשַׁאי (זוהר וארא כה: ובאד"ר קלב:), בְּחִינַת שֶׁמֶן, בְּחִינוֹת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא, בְּחִינַת אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ (תהלים פג), בְּחִינַת צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת כַּנַּ"ל. (מִסִּימָן כ' עַד כָּאן, לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז"ל) [פֵּרוּשׁ, כִּי מְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁעַל־יְדֵי הַצְּעָקָה זוֹכִין לְהוֹלִיד הַמֹּחִין מִתַּעֲלוּמָתָן, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁין שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, זוֹכִין לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִים, כִּי צְרִיכִין שְׁנֵי דְּבָרִים לְהַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ:
בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהוֹלִיד הַמֹּחִין, כִּי לִפְעָמִים הַמֹּחִין וְהַשֶּׁפַע אֱלֹקִי בְּהֶעְלֵם וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְלָזֶה צְרִיכִים צְעָקָה כְּדֵי לְהוֹלִידָם; וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנּוֹלָדִים הַמֹּחִין, עֲדַיִן יֵשׁ בָּהֶם פְּנִימִי וּמַקִּיף, וְלָזֶה צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כְּדֵי לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין וְהַשֶּׁפַע אֱלֹקִי לִפְנִים, וְלַעֲשׂוֹת מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי – עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְתָבִין. וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ הַפָּסוּק נַחֲמוּ נַחֲמוּ – הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, הַיְנוּ הַשָּׂגַת הַדַּעַת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַנֶּחָמָה כַּנַּ"ל, זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם צְעָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹלִידִין הַמַּקִּיפִין, וּקְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיסִים הַמַּקִּיפִין לִפְנִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם – יֹאמַר הַיְנוּ בְּחִינַת אֲמִירָה בַּחֲשַׁאי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁמֶן, שֶׁהוּא בַּחֲשַׁאי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (שמיני דף לט): יַיִן לַאֲרָמָא קָלָא, וְשֶׁמֶן בַּחֲשַׁאי. וְשֶׁמֶן הוּא בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהָיוּ מִשֶּׁמֶן. אֱלֹקֵיכֶם – זֶה בְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא, בְּחִינַת הַצְּעָקָה הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ זוֹכִין לְהַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַנֶּחָמָה, בְּחִינַת נַחֲמוּ נַחֲמוּ, הַיְנוּ מַקִּיף וּמַקִּיף לְמַקִּיף כַּנַּ"ל]: כָּל הָעִנְיָן הַנַּ"ל, הַמְבֹאָר בְּקִצּוּר עַל פָּסוּק נַחֲמוּ נַחֲמוּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ, שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מֵעַצְמוֹ בְּבֵאוּר יוֹתֵר קְצָת, וְרָשַׁמְתִּי לְעַצְמִי כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי, עַל כֵּן לֹא מָנַעְתִּי לְהַעְתִּיקוֹ. וּבִתְחִלָּה הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן חַיִּים וּמִיתָה, עָנָה וְאָמַר: בֵּין חַיִּים לְמִיתָה אֵין חִלּוּק, כִּי אִם בְּמִדַּת אַמָּה אַחַת – שֶׁעַכְשָׁו הָאָדָם שׁוֹכֵן בְּכָאן, וְאַחַר־כָּךְ הוּא שׁוֹכֵן שָׁם (וְהִטָּה בְּיָדוֹ עַל הַבֵּית־עָלְמִין). וְאַחַר־כָּךְ הִתְחִיל לוֹמַר כָּל עִנְיָן זֶה: חַיִּים נִצְחִיִּים וְכוּ' כְּדִלְקַמָּן. כְּלוֹמַר, שֶׁמִּי שֶׁזּוֹכֶה לְדַעַת אֲמִתִּי הַנַּ"ל, לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ כְּלָל בֵּין חַיִּים לְמִיתָה, כִּי הוּא דָּבוּק וְנִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, רַק שֶׁעַכְשָׁו בְּחַיָּיו דִּירָתוֹ בְּכָאן, וְאַחַר־כָּךְ דִּירָתוֹ שָׁם כַּנַּ"ל. וְאָז שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כָּל עִנְיָן הַזֶּה וְזֶהוּ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות נ׳
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 17% מהספר עד סוף היום
שכת אחת אומרת שכל הדברים החזקים שיש להם איזה חריפות מזיק מאד לזה החולאת ושצריך החולה ליקח רק הדברים שהם בהפך; וכת האחרת אומרת בהפך ממש, שצריך לזה החולאת דיקא דברים חזקים וכיוצא, ודברים מתוקים ורכים מזיקים מאד לחולאת הזאת. וכל אחת ואחת מהכתות הנ"ל מביאה ראיות חזקות לדבריהם, ולפי דעת כל אחת מהכתות מי שמתנהג בהפך דעתם הוא סם המות חס ושלום לפי דעתם. נמצא שלפי דעת כת זו כל ההנהגות של החולה הנ"ל שמתנהג על פי הדוקטורים של הכת השניה הם סם המות חס ושלום וכן להפך לפי כת האחרת. וכל אחת מהכתות הם דוקטורים גדולים ומופלגים בחכמה זו מאד ואף על פי כן אינם יכולים לכון האמת לאמתו.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות ט״ז
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 15% מהספר עד סוף היום
כי כבר נתערבו דמיהם כל כך עד שנתערב דעתם עד שאין יכולים להבין כלל ואין נכנס בלבם כלל שאפשר למאס תאווה זו, על כן אי אפשר לדבר בזה הרבה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ע׳ – אות ע״א
כ־3 דק׳ · כ־320 מילים · 13% מהספר עד סוף היום
(יא) שַׁיָּךְ לַשִּׂיחוֹת שֶׁאַחַר סִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת (שִׂיחוֹת הָרַ"ן ע"ד) מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם שֶׁצְּרִיכִין בַּתְּפִלָּה לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ רֹגֶז וְכוּ', וְאָמַר שֶׁזֶּה בְּחִינַת (קִדּוּשִׁין ל:) לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע, יַרְגִּיז דַּיְקָא לְשׁוֹן רֹגֶז, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ רֹגֶז בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל לְעִנְיַן תְּפִלָּה:
(יב) שַׁיָּךְ לְלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן שֶׁאֵצֶל הַמַּעֲשִׂיּוֹת (שִׂיחוֹת הָרַ"ן פ"ט) לַמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל דַּע שֶׁיֵשׁ חֲבִילוֹת וְכוּ' וְחָסֵר שָׁם מִשּׁוּרָה ט' עַד שׁוּרָה ה' שֶׁבְּדַף י"ד הַסָּמוּךְ וְכֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן הַיְנוּ עָווֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה (וּבָזֶה מְדֻיָּק מְאֹד לְשׁוֹן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. כִּי עַל־פִּי פְּשׁוּטוֹ תָּמוּהַּ אֵיךְ שַׁיָּךְ שְׁתֵּי פְּעָמִים רִאשׁוֹן כִּי אֵין רִאשׁוֹן אֶלָּא אֶחָד, אַךְ עַל־פִּי הַנַּ"ל מְדֻיָּק הֵיטֵב כִּי הַיְנוּ עָווֹן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל) וַאֲזַי כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מַעֲבִיר עָווֹן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה, שֶׁכָּל שְׁאָרֵי הָעֲווֹנוֹת שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה הָיוּ תְּלוּיִים וְנִגְרָרִים אַחַר הֶעָווֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל. וְעַכְשָׁו שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הֶעֱבִיר וּבִטֵּל הֶעָווֹן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה, וְעַתָּה מֵהֵיכָן יְקַבְּלוּ שְׁאָר הָעֲווֹנוֹת שֶׁל כָּל חֲבִילָה וַחֲבִילָה חִיּוּת, מֵאַחַר שֶׁנִּתְבַּטֵּל וְנִפְסַק שָׁרְשָׁם שֶׁהוּא הֶעָווֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל. וַאֲזַי שְׁאָרֵי הָעֲווֹנוֹת שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה שָׁבִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבָאִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתֵּן לָהֶם חִיּוּת, וַאֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ נוֹתֵן לָהֶם חִיּוּת, וְנִפְטָר הָאָדָם מֵהֶם כִּי אֵין צָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם עוֹד חִיּוּת עַכְשָׁו אַחַר שֶׁזָּכָה לְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ לְהַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי עַכְשָׁו שָׁבוּ שַׁאֲרֵי הָעֲווֹנוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ חִיּוּת. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תְּהִלִּים נ"א): "אֲלַמְּדָה פוֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ". דְּרָכֶיךָ, זֶהוּ בְּחִינַת הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ל"ג): "הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ". וְהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמְדִים לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַנַּ"ל. אָז הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל, אָז וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ הַיְנוּ שֶׁהַחֲטָאִים הַנִּשְׁאָרִים שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ, כִּי חוֹזְרִים וְשָׁבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מֵאַחַר שֶׁנִּפְסַק שָׁרְשָׁם שֶׁהוּא הֶעָווֹן הָרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֶעֱבִירוֹ עַל־יְדֵי הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, אַךְ מֵאַיִן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לָהֶם חִיּוּת וְכוּ':
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · בשורה · חלק ראשון · אות א׳ – אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 17% מהספר עד סוף היום
א. מִי שֶׁהוּא רָגִיל לוֹמַר בְּשֹוֹרוֹת טוֹבוֹת, הוּא נִתְלַבֵּשׁ מִבְּחִינַת אֵלִיָּהוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. אַל תְּבַשֵּׂר בְּשֹוֹרָה רָעָה, כִּי מֵחֲמַת בְּשֹוֹרָה רָעָה מֵתוּ כַּמָּה נְפָשׁוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. הָעוֹשֶׂה מִצְוָה כְּמַאֲמָרָהּ – אֵין מְבַשְּׂרִין אוֹתוֹ בְּשֹוֹרוֹת רָעוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גּוֹזֵר וְהוּא מְבַטֵּל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. הַמְבַשֵּׂר בְּשֹוֹרוֹת רָעוֹת, נוֹפֵל לְמחִין דְּקַטְנוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. מִי שֶׁהוּא רָגִיל לְבַשֵּׂר בְּשֹוֹרוֹת טוֹבוֹת, עַל־יְדֵי זֶה לא יִכְאֲבוּ לוֹ רַגְלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ד׳ · אות י״ד – אות ט״ו
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 16% מהספר עד סוף היום
וְהוּטַב לְהַמֶּלֶךְ וְהָלַךְ עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכָל זַרְעוֹ לַמָּקוֹם הַנַּ"ל עִם הֶחָכָם הַנַּ"ל וּבְאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ עוֹמֵד מַלְאָךְ שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל כַּעַס כִּי עַל יְדֵי כַּעַס בּוֹרְאִים מַלְאָךְ הַמַּשְׁחִית וְאוֹתוֹ מַלְאָךְ הַנַּ"ל הוּא מְמֻנֶּה עַל כָּל הַמַּשְׁחִיתִים וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ כִּי יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְיֵשׁ דֶּרֶךְ שֶׁהוּא מָלֵא טִיט וְיֵשׁ דֶרֶךְ שֶׁהוּא מָלֵא פְּחָתִים וּבוֹרוֹת וְכֵן שְׁאָר דְּרָכִים וְיֵשׁ דֶּרֶךְ אֶחָד, שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֵשׁ שֶׁאַרְבַּע פַּרְסָאוֹת מֵאוֹתוֹ הָאֵשׁ נִשְׂרָפִים [וְשָׁאֲלוּ לוֹ הַדֶּרֶךְ וְאָמַר לָהֶם אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ שָׁם הָאֵשׁ].
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְהָיוּ הוֹלְכִים וְהָיָה הֶחָכָם מִסְתַּכֵּל לְפָנָיו בְּכָל פַּעַם אִם יֵשׁ שָׁם אוֹתוֹ הָאֵשׁ כִּי הָיָה לוֹ קַבָּלָה מֵאָבִיו שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֵשׁ כַּנַּ"ל בְּתוֹךְ כָּךְ רָאָה הָאֵשׁ וְרָאָה שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים דֶּרֶךְ הָאֵשׁ, מְלָכִים וִיהוּדִים מְעֻטָּפִים בְּטַלִּית וּתְפִלִּין וְזֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ אֵצֶל אוֹתָן הַמְּלָכִים יוֹשְׁבִים יְהוּדִים בִּמְדִינָתָם עַל כֵּן הָיוּ יְכוֹלִים לֵילֵךְ דֶּרֶךְ הָאֵשׁ וְאָמַר הֶחָכָם לְהַמֶּלֶךְ. בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ קַבָּלָה בְּיָדִי שֶׁאַרְבַּע פַּרְסָאוֹת רָחוֹק מִן הָאֵשׁ נִשְׂרָפִים עַל כֵּן אֵין אֲנִי רוֹצֶה לֵילֵךְ עוֹד וְהַמֶּלֶךְ חָשַׁב: מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁשְּׁאָר מְלָכִים הוֹלְכִים שָׁם דֶּרֶךְ הָאֵשׁ, עַל כֵּן אָמַר שֶׁגַּם הוּא יֵלֵךְ וְעָנָה הֶחָכָם: אֲנִי יֵשׁ לִי קַבָּלָה מֵאָבִי כַּנַּ"ל עַל כֵּן אֵינִי רוֹצֶה לֵילֵךְ אַתָּה, אִם רְצוֹנְךָ לֵילֵךְ, לֵךְ וְהָלַךְ הַמֶּלֶךְ וְזַרְעוֹ, וְשָׁלַט בָּהֶם הָאֵשׁ, וְנִשְׂרַף הוּא וְזַרְעוֹ וְנִכְרְתוּ כֻּלָּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · דעת · אות ט׳ – אות י״א
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 20% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת. וְעַל־כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל, שָׁם כָּל הָאָדָם. עַל כֵּן צָרִיךְ לִבְרֹחַ מְאֹד מִמַּחֲשָׁבָה רָעָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְנֶה מְקוֹמוֹ שָׁם חַ"ו. וְצָרִיךְ לָכֹף וּלְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְמַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג בִּידִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִמְצָא שֶׁהוּא שָׁם מַמָּשׁ וְנִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ יוֹתֵר הוּא נִכְלָל בּוֹ יוֹתֵר וְזוֹכֶה לְחַיִּים נִצְחִיִּים, וְזוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת וְנִצּוֹל מִכָּל הַחֶסְרוֹנוֹת כַּנַּ"ל: (שם אות י"א)
כָּל הַדִּינִים חַ"ו נִמְשָׁכִין מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי זֶה בָּא כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת. וְעַל־כֵּן הַחוֹלֶה שֶׁדִּינִים שׁוֹרִין עָלָיו וּמֹחוֹ בְּקַטְנוּת, עַל־כֵּן הוּא כַּעֲסָן. אֲבָל עַל־יְדֵי הַגְדָּלוֹת הַדַּעַת נִמְתָּקִין וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַדִּינִים, וְנִתְבַּטֵּל הַכַּעַס וְהָאַכְזָרִיּוּת, וְזוֹכִין לְרַחֲמָנוּת גָּדוֹל, וְלֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הַכֹּל לְטוֹבָה כִּי כֻּלּוֹ טוֹב: (שם)
כָּל הַגְּדֻלָּה וְהַטּוֹבָה שֶׁיֵּשׁ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עַכְשָׁו הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתֵנוּ וְלִגְדֻלָּתֵנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּל זֶה כִּי אֵין לְהַכְחִישׁ הַחוּשׁ. אַף עַל פִּי כֵן, לֶעָתִיד יִתְרַבֶּה הַדַּעַת, עַד שֶׁאֲפִלּוּ הָאֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּעַצְמָן יֵדְעוּ וְיָבִינוּ שֶׁכָּל גְּדֻלָּתָם וְטוֹבָתָם, הַכֹּל הָיָה לְטוֹבָתֵנוּ: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ד · קטע ד׳ – קטע ו׳
כ־4 דק׳ · כ־410 מילים · 23% מהספר עד סוף היום
עַל כֵּן הִנְנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ אֲדוֹן הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת שֶׁתִּמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר לִי עַל כָּל חֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הַמְרֻבִּים וְתַעֲשֶׂה עִמִּי כְגדֶל נִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, וְתוֹצִיאֵנִי וְתַעֲלֵנִי מִמְּצוּלוֹת יָם וְתָשׁוּב וּתְתַקֵּן אֶת שִׂכְלִי וּתְרַחֵם עָלַי וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים וּמִכָּל מִינֵי רְדִיפַת הַמַּחֲשָׁבָה אַחַר תַּאֲוֹת וְעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם וּתְטַהֲרֵנִי וּתְקַדְּשֵׁנִי בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה וְתָסִיר מִמֶּנִּי יָגוֹן וַאֲנָחָה וּתְבַטֵּל הָעַצְבוּת מִמֶּנִּי בְּבִטּוּל גָּמוּר וּתְזַכֵּנִי לְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה, שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת מִצְווֹתֶיךָ בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה וְתָשׁוּב וְתִבְנֶה חָרְבוֹתַי וְתַחֲזר וְתִבְנֶה הֵיכָלֵי שִׂכְלִי עַל מְכוֹנוֹ, וְאַרְמוֹנֵי דַעְתִּי עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת חִישׁ קַל מְהֵרָה מִמַּעְלָה לְמַעְלָה וּמִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְתִשְׁעָה הֵיכָלִין עִלָּאִין הָאֵלּוּ שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ, וְאֶזְכֶּה גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, עַד תַּכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי לַעֲלוֹת וּלְהַשִּׂיג בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲשֶׁר לְכָךְ יָרְדָה הַנְּשָׁמָה בָּזֶה הָעוֹלָם מֵרוּם הַמַּעֲלוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּזְכֶּה עַל יְדֵי מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים לָשׁוּב וְלַעֲלוֹת לִמְקוֹר חֻצָּבָה, לְמַעְלָה לְמַעְלָה, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עז.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗חוּס וַחֲמל עָלַי, כְּרַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן, וְזַכֵּנִי לְטוּבְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכּל וְאַתָּה חָפֵץ לְהֵטִיב לִבְרִיּוֹתֶיךָ וּלְגַלּוֹת לָהֶם אֱלֹהוּתְךָ אֲשֶׁר זאת הִיא תַכְלִית הַטּוֹבָה שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת חוּס וְחָנֵּנִי, וְתֵן בְּלִבִּי, וְעָזְרֵנִי לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׂבּעַ מִטּוּבְךָ הָאֲמִתִּי, שֶׁאֶזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וּרְדִיפַת מַחֲשַׁבְתִּי תִּהְיֶה תָּמִיד לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין סוֹף, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת וּתְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלַּת עוֹלָם וְתָשׁוּב וְתִבְנֶה חָרְבוֹתֵינוּ וַהֲרִיסוֹתֵינוּ, וְתִבְנֶה בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ וְתַחֲזר וְתִבְנֶה וּתְתַקֵּן כָּל הַבִּנְיָנִים וְהַהֵיכָלוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה תָמִיד וְתָקִים וְתַעֲלֶה אֶת הַשְּׁכִינָה מִגָּלוּתָהּ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְתוֹצִיא כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִבֵּינֵיהֶם וְתַשְׁפִּיל וְתַכְנִיעַ וּתְכַלֶּה וּתְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת וְסִטְרִין אוֹחֲרָנִין כֻּלָּם יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ וְנִזְכֶּה לָצֵאת מְהֵרָה מִן הַגָּלוּת בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה מִגָּלוּת הַגַּשְׁמִי וּמִגָּלוּת הָרוּחָנִי וְכָל הָעַכּוּ"ם יִתְבַּטְּלוּ אֶל יִשְׂרָאֵל, וְיַכִּירוּ כֻלָּם מַעֲלַת וּקְדֻשַּׁת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחָרְתָּ וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלַיִם אָמַר יְהוָה כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְהוָה" וְתִתְגַּדֵּל הַשִּׂמְחָה בְּכָל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אָז יאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה, הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים" וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף" וְנֶאֱמַר. "כִּי נִחַם יְהוָה צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבוֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְהוָה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 59
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 17% מהספר עד סוף היום
וְהַכְּלָל - כִּי לְעוֹלָם לֹא נָח וְלֹא שָׁקַט אֲפִלּוּ בִּימֵי גְּדֻלָּתוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁזָּכָה בְּהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה וְנוֹרָאָה מְאֹד.
אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בָּזֶה וְטָרַח וְיָגַע בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וְכוּ' וְהִרְבָּה בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וּבְהַפְצָרוֹת וּבַקָּשׁוֹת רַבּוֹת וּבְגַעְגּוּעִים וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁבָּא לְהַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה. וְאַחַר־כָּךְ תֵּכֶף מִשֶּׁזָּכָה לְזֹאת הַהַשָּׂגָה וְהָיָה קְצָת בְּשִׂמְחָה, וְאַחַר־כָּךְ תֵּכֶף כְּשֶׁזָּכָה לָזֶה שָׁכַח כָּל הֶעָבַר וְחָזַר וְהִתְחִיל מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁמַּתְחִיל לֵילֵךְ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וְלִפְעָמִים הָיִינוּ שׁוֹמְעִין מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאָמַר בִּלְשׁוֹן הִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִים אֵיךְ זוֹכִים לִהְיוֹת יְהוּדִי, וְאָמַר זֹאת בִּתְמִימוּת גָּדוֹל כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל וְהִרְבָּה לְהַפְצִיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרִצּוּיִים וְכִסּוּפִים וּטְעָנוֹת, עַד שֶׁזָּכָה לְהַמַּדְרֵגָה הַגְּבוֹהָה מִמֶּנּוּ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות ט – פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
לִפְעָמִים הַנְּפִילָה וְהַיְּרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. כִּי עִקַּר הַנְּפִילָה הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק וְיַחֲזֹר וְיַתְחִיל וִיחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ וּמֹחוֹ שֶׁזֶּה עִקַּר הָעֲבוֹדָה, לִחְיוֹת חַיִּים חֲדָשִׁים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת (שָׁם אוֹת כ"ב):
מַה שֶּׁרֹב בְּנֵי אָדָם טוֹעִים בְּעַצְמָם וְסוֹבְרִים, שֶׁנַּפְשָׁם אֵינָהּ קְדוֹשָׁה מִשָּׁרְשָׁהּ וְקָשֶׁה לָהֶם לָשׁוּב אֶל ה' לִהְיוֹת אִישׁ צַדִּיק אוֹ אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שְׁאָר צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים כְּמַרְגָּלָא בְּפוּמָא דְּאִינְשִׁי לוֹמַר, כְּשֶׁמְּסַפְּרִין מֵאִישׁ צַדִּיק אוֹ מֵאִישׁ כָּשֵׁר וְיָרֵא בֶּאֱמֶת וּמַתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר בָּהֶם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה גַּם כֵּן לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וְהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אַךְ אַחַר־כָּךְ תֵּכֶף אוֹמְרִים, מִי יָכוֹל לְהִתְדַּמּוֹת לְזֶה הָאִישׁ צַדִּיק וְכוּ' כִּי הָיָה נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה מִנְּעוּרָיו.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · בנים · אות ג
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 23% מהספר עד סוף היום
אִישׁ וְאִשָּׁה הֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הֲפָכִים, כִּי הָאִישׁ מַזְרִיעַ לֹבֶן, שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲצָמוֹת וְכוּ', וְהִיא מַזְרַעַת אֹדֶם וְכוּ' וְלֹבֶן וְאֹדֶם הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הוֹלָדָה כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁמְּחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים, וְהַשָּׁלוֹם נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר הַהוֹלָדָה (הִלְכוֹת יִבּוּם, הֲלָכָה ג', אוֹת ד):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב צ · פסקה 4 – פסקה 5
כ־5 דק׳ · כ־530 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
בְּנִי! הֶחֱיִיתַנִי בִּדְבָרֶיךָ בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁהֶחֱיֵיתָ עַצְמְךָ בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת, כָּךְ הוּא הַמִּדָּה, וְכָךְ יָפֶה לְךָ. וּמַה שֶּׁכָּתַבְתָּ מֵעִנְיַן צַעַרְךָ וּבִלְבּוּלֶיךָ אֵין זֶה חָדָשׁ אֶצְלִי, כִּי כְּבָר אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבְּכָל פַּעַם עוֹבְרִים עַל הָאָדָם דְּבָרִים שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא עָבְרוּ עָלָיו מֵעוֹלָם, וּבֶאֱמֶת הוּא כֵּן, שֶׁבְּכָל פַּעַם מִתְחַדֵּשׁ עַל הָאָדָם מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים שׁוֹנִים. וּמִזֶּה יוּכַל לְהָבִין כִּי בְּוַדַּאי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, וּבְוַדַּאי אִם יִתְגַּבֵּר עַל זֶה יַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הִתְחַדְּשׁוּת לְטוֹבָה, לְהִתְחַדֵּשׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ עַתָּה בָּזֶה וְעוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְהַכֹּל כְּדַאי לִטְרֹחַ בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר כְּדֵי שֶׁיִּצְמַח מִזֶּה לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה מֵעִנְיַן הַסְּלַח נָא וְכוּ' הַנַּ"ל, וְאִם נִכְפֹּל וְנֹאמַר אַשְׁרֵינוּ וְכוּ' אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת פְּעָמִים עַל זֶה לְבַד לֹא יַסְפִּיק.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַכּוֹתֵב עַתָּה בְּאוֹר הַיּוֹם, וּבַעַל הַחֶסֶד יַשְׂבִּיעֵנוּ בַּבֹּקֶר חַסְדּוֹ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה כָּל יָמֵינוּ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ מָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֵׁם ה' תקצ"ג לפ"ק.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר אַחַר חֲצוֹת, וְהִגְדַּלְתִּי הַשִּׂמְחָה עַל אֲשֶׁר הֶחֱיֵיתִי אוֹתְךָ בִּדְבָרַי. כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לִשְׁלֹחַ לְךָ אִגֶּרֶת אָז, וְאַחַר כָּךְ נִתְעַכֵּב וְלֹא נָסַע רַבִּי בֶּערִישׁ חֲתַן ר"שׁ כַּאֲשֶׁר יְסַפֵּר לְךָ מוֹסֵר כְּתָב זֶה, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי מַה זֹּאת, אֶפְשָׁר צְרִיכִין לִשְׁלֹחַ אִגֶּרֶת הַזֹּאת אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים. אַחַר כָּךְ קֹדֶם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הוֹדִיעוּ לִי בְּבֶהָלָה פִּתְאֹם שֶׁיִּשְׁלְחוּ לְטוּלְטְשִׁין מֵהַנְּגִידִים, וְזֵרַזְתִּי עַצְמִי לִשְׁלֹחַ לְךָ הַמַּתָּנָה בִּזְמַנָּהּ. בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עֲזָרָנוּ עַד כֹּה. כָּעֵת אֵין פְּנַאי כְּלָל, כִּי עֲדַיִן אֲנִי מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּתְפִלִּין דְּרַבֵּינוּ תָּם. רַק תִּרְאֶה לַחֲקֹר הֵיטֵב אוֹדוֹת אֶתְרוֹגִים קַרְפִירֶר אִם נִמְצָאִים הַרְבֵּה אֶצְלְכֶם, וּבְאֵיזֶה מֶקַח הֵם, וְאִם הֵם כְּשֵׁרִים וְיָפִים וּמְהֻדָּרִים, הַכֹּל תּוֹדִיעֵנִי הַיּוֹם אִם אֶפְשָׁר, וְעַל כָּל פָּנִים בְּיוֹם א' בַּבֹּקֶר; וְאָז אוֹדִיעַ לְךָ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג;
כִּי הָרַב דְּפֹה כְּבָר קָנָה אֶתְרוֹג כָּשֵׁר וְנָאֶה קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים, וַעֲדַיִן לֹא רְאִיתִיו, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לִּכְתֹּב לְךָ עַד שֶׁאֶרְאֶה אוֹתוֹ וַאֲדַבֵּר עִם הָרַב מִזֶּה. לְעֵת עַתָּה מֵאֵלֶיךָ תָּבִין לַחֲקֹר הֵיטֵב בָּזֶה, לְמַעַן תֵּדַע מַה לִּכְתֹּב לִי, וְאָז אֲשִׁיבְךָ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם.
וּמֵעַתָּה תָּגִיל וְתָשִׂישׂ בִּישׁוּעַת ה' אֲשֶׁר הִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמָּנוּ אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת מִימֵי קֶדֶם. מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ שֶׁיִּזְכּוּ אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה לֵידַע מִנִּפְלָאוֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת עֲמֻקּוֹת מְאֹד מְאֹד, נִמְשָׁכִים מִמָּקוֹר עֶלְיוֹן נוֹרָא וְקָדוֹשׁ מְאֹד, וְהֵם נְעִימִים וּמְתוּקִים מְאֹד לְאֹזֶן שׁוֹמְעוֹת לְאֹזֶן מִלִּין תִּבְחַן בֶּאֱמֶת, וְעַל כָּל אֵלֶּה הֵם מְחַיִּין וּמְשִׁיבִין וּמַגְבִּיהִין וּמְרִימִין כָּל הַחוֹלִים וְכוּ' כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַטּוֹת אָזְנוֹ אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּבִתְמִימוּת.
מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר, חֲזַק בְּנִי וַחֲזַק, הֲפֹךְ דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנּוֹרָאִים מְאֹד הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם, וְסִיב וּבְלֵה בָּהֶם, וּמֵהֶם לֹא תָּזוּעַ, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה מֵהֶם. כִּי כְּלוּלִים מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁבִּכְתָב וּבְעַל פֶּה. וְאִם אַתֶּם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בְּכָל יוֹם וְלִצְעֹק הַרְבֵּה וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו מִכְּבָר וּמַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּכָל עֵת בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, אַךְ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה וְלַהֲפֹךְ כָּל מִינֵי יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצִים לְהַחֲלִישׁוֹ וּלְהַשְׁלִיכוֹ חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי רִבּוּי קִלְקוּלָיו צָרִיךְ לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה. כִּי הֲלֹא אַף עַל פִּי כֵן אֵינִי מִתְנַגֵּד עַל הָאֱמֶת עַל הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, וְגַם אֲנִי יוֹדֵעַ מִדְּבָרָיו וְנִפְלְאוֹתָיו דְּבָרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה, שֶׁעַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר צְרִיכִין לוֹמַר אִלְמָלֵא לָא אָתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לְמַשְׁמַע דָּא דַּי, וְאַדְּרַבָּא כָּל מַה
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 41 – פסקה 42
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 17% מהספר עד סוף היום
שָׁפָט בֶּן עַדְלָי. אוֹבִיל הַיִשְׁמְעֵלִי. יֶחְדְיָהוּ הַמֵּרֹנֹתִי. יָזִיז הַהַגְרִי. יְהוֹנָתָן דּוֹד דָּוִיד. וִיחִיאֵל בֶּן חַכְמוֹנִי. חוּשַׁי הָאַרְכִּי. יְהוֹיָדָע בֶּן בְּנָיָהוּ.
וְאֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹתֵיהֶם הָעוֹלִים מִבָּבֶל. גֵּרְשֹׁם. דָנִיֵּאל. חַטּוּשׁ. מִבְּנֵי שְׁכַנְיָה מִבְּנֵי פַרְעֹשׁ זְכַרְיָה. אֶלְיְהוֹעֵינַי בֶּן זְרַחְיָה. מִבְּנֵי שְׁכַנְיָה בֶּן יַחֲזִיאֵל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ב · סעיף א׳ – סעיף ג׳
כ־3 דק׳ · כ־340 מילים · 14% מהספר עד סוף היום
הוֹאִיל וֶהֱיוֹת הַגוּף בָּרִיא וְֹשָלֵם מִדַּרְכֵי הַֹשֵם הוּא, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפשַׁר שֶׁיָבִין אוֹ יֵדַע דָּבָר מִידִיעַת הַבּוֹרֵא וְהוּא חוֹלֶה, לְפִיכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִדְּבָרִים הַמְאַבְּדִין אֶת הַגוּף, וּלְהַנְהִיג אֶת עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמַבְרִין וְהַמַחֲלִימִים אֶת הַגוּף. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְנִֹשְמַרְתֶּם מְאִד לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם.
הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא וּבָּרוּךְ שְׁמוֹ, בָּרָא אֶת הָאָדָם (וְכֵן כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים) וְנָתַן בּוֹ חֹם טִבְעִי, וְזֶהוּ הַחִיוּת שֶׁל הָאָדָם. שֶאִם יִכְבֶּה הָאֵשׁ הַטִבְעִי, אָפֵס חִיוּתוֹ. וְהַחְזָקַת הַחֹם הַזֶּה הִיא עַל יְדֵי הַמַאֲכָל אֲֹשֶר הָאָדָם אוֹכֵל, כְּמוֹ הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר שֶׁאִם לֹא יוֹסִיפוּ עָלָיו תָּמִיד עֵצִים, יִכְבֶּה לְגַמְרֵי. כֵּן הָאָדָם אִם לֹא יֹאכַל, יִכְבֶּה הָאֵשׁ אֲֹשֶר בְּתוֹכוֹ וְיָמוּת. הַמַאֲכָל נִטְחָן בֵּין הַשִׁנַּיִם וּמִתְעָרֵב עִם מִיץ הָרֹק וְיֻתָּךְ, וּמִשָׁם יוּרֵד לַאִצְטוּמְכָא וְנִטְחָן גַּם שָׁם, וּמִתְעָרֵב עִם הַמִּיצִים, מִיץ הָאִצְטוֹמְכָא וּמִיץ הַמָּרָה, וְיֻתַּךְ וְיִתְבַּשֵׁל מֵהַחֹם וְהַמִּיצִים וּמִתְעַכֵּל. הַבָּרוּר שֶׁבּוֹ, מִמֶּנוּ נִזּוֹנִים כָּל הָאֵבָרִים וּמְקַיֵם חִיוּת הָאָדָם. וְהַפְּסֹלֶת שֶׁהִיא הַמוֹתָרוֹת, נִדְחָה לַחוּץ. וְעַל זֶה אָנוּ אוֹמְרִים בְּבִרְכַּת אֲשֶׁר יָצַר (לְפֵרוּשׁ אֶחָד), וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת, שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַטֶבַע בָּאָדָם לִבְרוֹר אֶת טוּב הַמַאֲכָל, וְכָל אֵבֶר מוֹשֵׁךְ אֵלָיו מְזוֹנוֹ הָרָאוּי לוֹ, וְהַפְּסֹלֶת נִדְחָה לַחוּץ. שֶאִם נִשְׁאָר הַפְּסֹלֶת בְּתוֹכוֹ, יִתְעַפֵּשׁ וְיָבֹא לִידֵי חֳלָיִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְלָכֵן רֹב בְּרִיאוּת הַגוּף וְחֻלְשָׁתוֹ, תָּלוּי בְּעִכּוּל הַמַּאֲכָל. אִם מִתְעַכֵּל בְּדֶרֶךְ קַל וָטוֹב, אָז הָאָדָם בָּרִיא. אֲבָל אִם מִתְקַלְקֵל הָעִכּוּל. אָז נֶחֱלָשׁ הָאָדָם וְיָכוֹל לָבֹא לִידֵי סַכָּנָה, חַס וְשָׁלוֹם.
הָעִכּוּל הַטּוֹב הוּא, אִם הַמַּאֲכָל אֵינֶנוּ רַב, וְשֶׁיְהֵא קַל לְהִתְעַכֵּל. שֶאִם אָכַל הָאָדָם הַרְבֵּה וְהָאִצְטוֹמְכָא מָלֵא, אָז קָשֶׁה הָעִכּוּל, כִּי הָאִצְטוֹמְכָא אֵינוֹ יָכוֹל אָז לְהִתְפַּשֵׁט וּלְהִתְכַּוֵץ כָּרָאוּי בְּטִבְעוֹ וְלִטְחוֹן אֶת הַמַאֲכָל כָּרָאוּי. וּכְמוֹ הָאֵשׁ, שֶׁאִם יַרְבּוּ עָלָיו עֵצִים יוּתֵר מִדַּאי, אֵינוֹ בּוֹעֵר יָפֶה, כְּמּוכֵּן הַמַּאֲכָל בָּאִצְטוֹמְכָא. וְלָכֵן הָאָדָם אֲשֶׁר רוֹצֶה לִשְׁמוֹר בְּרִיאוּת גוּפוֹ, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹא לֶאֱכוֹל, רַק כְּשִׁעוּר בֵּינוֹנִי לְפִי מֶזֶג גוּפוֹ, לֹא מְעַט וְלֹא כָל שֹׂבְעוֹ. וְרֹב הֶחֳלָאִים הַבָּאִים עַל הָאָדָם, אֵינָם אֶלָּא אוֹ מִפְּנֵי מַאֲכָלִים רָעִים, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַּלֵא בִּטְנוֹ וְאוֹכֵל אֲכִילָה גַסָּה אֲפִילוּ מִמַּאֲכָלִים טוֹבִים. הוּא שֶׁשְּלֹמֹה אמר בְּחָכְמָתוֹ, שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ. כְּלוֹמַר, שׁוֹמֵר פִּיו מִלֶּאֱכוֹל מַאֲכָל רָע אוֹ מִלִּשְׂבִּעַ, וּלְשׁוֹנוֹ מִלְּדַבֵּר אֶלָּא בִּצְרָכָיו. וְאָמַר הֶחָכָם, הָאוֹכֵל דָבָר מֻעָט מִדְּבָרִים הַמַּזִּיקִים, אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ כְּמוֹ הָאוּכֵל הַרְבֵּה מִדְּבָרִים הַטּוֹבִים.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ד
עַל כֵּן הִנְנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ אֲדוֹן הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת שֶׁתִּמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר לִי עַל כָּל חֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הַמְרֻבִּים וְתַעֲשֶׂה עִמִּי כְגדֶל נִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, וְתוֹצִיאֵנִי וְתַעֲלֵנִי מִמְּצוּלוֹת יָם וְתָשׁוּב וּתְתַקֵּן אֶת שִׂכְלִי וּתְרַחֵם עָלַי וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים וּמִכָּל מִינֵי רְדִיפַת הַמַּחֲשָׁבָה אַחַר תַּאֲוֹת וְעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם וּתְטַהֲרֵנִי וּתְקַדְּשֵׁנִי בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה וְתָסִיר מִמֶּנִּי יָגוֹן וַאֲנָחָה וּתְבַטֵּל הָעַצְבוּת מִמֶּנִּי בְּבִטּוּל גָּמוּר וּתְזַכֵּנִי לְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה, שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת מִצְווֹתֶיךָ בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה וְתָשׁוּב וְתִבְנֶה חָרְבוֹתַי וְתַחֲזר וְתִבְנֶה הֵיכָלֵי שִׂכְלִי עַל מְכוֹנוֹ, וְאַרְמוֹנֵי דַעְתִּי עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת חִישׁ קַל מְהֵרָה מִמַּעְלָה לְמַעְלָה וּמִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְתִשְׁעָה הֵיכָלִין עִלָּאִין הָאֵלּוּ שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ, וְאֶזְכֶּה גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, עַד תַּכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי לַעֲלוֹת וּלְהַשִּׂיג בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲשֶׁר לְכָךְ יָרְדָה הַנְּשָׁמָה בָּזֶה הָעוֹלָם מֵרוּם הַמַּעֲלוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּזְכֶּה עַל יְדֵי מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים לָשׁוּב וְלַעֲלוֹת לִמְקוֹר חֻצָּבָה, לְמַעְלָה לְמַעְלָה, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עז.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗חוּס וַחֲמל עָלַי, כְּרַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן, וְזַכֵּנִי לְטוּבְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכּל וְאַתָּה חָפֵץ לְהֵטִיב לִבְרִיּוֹתֶיךָ וּלְגַלּוֹת לָהֶם אֱלֹהוּתְךָ אֲשֶׁר זאת הִיא תַכְלִית הַטּוֹבָה שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת חוּס וְחָנֵּנִי, וְתֵן בְּלִבִּי, וְעָזְרֵנִי לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׂבּעַ מִטּוּבְךָ הָאֲמִתִּי, שֶׁאֶזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וּרְדִיפַת מַחֲשַׁבְתִּי תִּהְיֶה תָּמִיד לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין סוֹף, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת וּתְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלַּת עוֹלָם וְתָשׁוּב וְתִבְנֶה חָרְבוֹתֵינוּ וַהֲרִיסוֹתֵינוּ, וְתִבְנֶה בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ וְתַחֲזר וְתִבְנֶה וּתְתַקֵּן כָּל הַבִּנְיָנִים וְהַהֵיכָלוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה תָמִיד וְתָקִים וְתַעֲלֶה אֶת הַשְּׁכִינָה מִגָּלוּתָהּ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְתוֹצִיא כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִבֵּינֵיהֶם וְתַשְׁפִּיל וְתַכְנִיעַ וּתְכַלֶּה וּתְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת וְסִטְרִין אוֹחֲרָנִין כֻּלָּם יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ וְנִזְכֶּה לָצֵאת מְהֵרָה מִן הַגָּלוּת בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה מִגָּלוּת הַגַּשְׁמִי וּמִגָּלוּת הָרוּחָנִי וְכָל הָעַכּוּ"ם יִתְבַּטְּלוּ אֶל יִשְׂרָאֵל, וְיַכִּירוּ כֻלָּם מַעֲלַת וּקְדֻשַּׁת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחָרְתָּ וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלַיִם אָמַר יְהוָה כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְהוָה" וְתִתְגַּדֵּל הַשִּׂמְחָה בְּכָל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אָז יאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה, הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים" וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף" וְנֶאֱמַר. "כִּי נִחַם יְהוָה צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבוֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְהוָה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 62 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ג
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־35 דק׳
פרשת השבוע: תולדות
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־26 בנובמבר 2022, בשעה 16:36 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הִיא תַּכְלִית הַיְדִיעָה, הַיְנוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע. עַיֵּן בְּרִית [אוֹת ס"ו]: (לק"ת סי' פ"ג)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.