הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, ט״ז בכסלו ה׳תשפ״ד · 29 בנובמבר 2023
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ב · אות י״ב – אות י״ג
כ־7 דק׳ · כ־730 מילים · 17% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ב · אות י״בוְזֶה פֵּרוּשׁ הַמִּשְׁנָה (אבות פ"ה): יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁמַּזְהִיר עַל עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגֶד כָּל הַקָּמִים כְּנֶגְדּוֹ לִמְנֹעַ אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵעֲבוֹדָתוֹ. וְתֵכֶף וּמִיָּד מְבֹאָר שָׁם גֹּדֶל הַפְּגָם וְהָאִסּוּר שֶׁל הָעַזּוּת פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם וְכוּ'. וְאִם כֵּן אֶפְשָׁר לִטְעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּהֶכְרֵחַ צְרִיכִין לְעַזּוּת בִּשְׁבִיל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ"ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הוּא עַצְמוֹ: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר; וּמִצַּד אַחֵר הָעַזּוּת רַע מְאֹד, הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא עַזּוּת־פָּנִים שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל הַקְּדֻשָּׁה (מִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁהוּא עַז־פָּנִים כְּנֶגֶד הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁמֵּעֵיז פָּנִים נֶגֶד יִרְאֵי ה' וְכַיּוֹצֵא), שֶׁזֶּה הָעַזּוּת רַע מְאֹד, כִּי עַז־פָּנִים לְגֵיהִנֹּם. וְאִם כֵּן, נָפַל פּוּתָא בְּבֵירָא, כִּי אֵין יוֹדְעִין אֵיךְ לְהִתְנַהֵג – עַל זֶה בִּקֵּשׁ הַתַּנָּא: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ (שֶׁלִּכְאוֹרָה הוּא פְּלִיאָה גְּדוֹלָה וְכָל אָדָם מִשְׁתּוֹמֵם עַל זֶה: מַה סְּמִיכוּת יֵשׁ לִתְפִלָּה זֹאת לְהַקּוֹדֵם, וְגַם אֵין דֶּרֶךְ הַמִּשְׁנָה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה בְּאֶמְצַע דְּבָרָיו, אַךְ עַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב), הַיְנוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל, שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן הָעַזּוּת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, רַק שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה עַל־יְדֵי זֶה הָעַזּוּת, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת כְּלָלִיּוּת שִׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשָׁךְ עַל־יָדָם, כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה הָעַזּוּת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, כַּנַּ"ל. אַךְ לָבוֹא לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּשִּׂיגִין בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע – שֶׁעוֹשִׂין מֵהַנִּשְׁמָע נַעֲשֶׂה, מִתּוֹרַת ה' – תּוֹרָתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג תּוֹרַת ה' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ – שֶׁיִּהְיֶה חֶלְקֵנוּ, שֶׁהוּא הַחֵלֶק שֶׁלָּנוּ בְּהַתּוֹרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹרָתוֹ, בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, בְּתוֹרָתֶךָ – הַיְנוּ תּוֹרַת ה' מַמָּשׁ, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּאַיִן כַּנַּ"ל, שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג תּוֹרַת ה', בְּחִינַת נִשְׁמָע, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם כַּנַּ"ל. וְזֶה: וּבשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן; כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבֹּשֶׁת, כִּי לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, בְּחִינַת: כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם כַּנַּ"ל, וּלְחֶדְוַת ה' זוֹכִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע כַּנַּ"ל. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי יִרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ"ל, וְיִרְאָה הִיא בֹּשֶׁת, יָרֵא בּשֶׁת, נִמְצָא שֶׁזֶּה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבּשֶׁת. וְזֶה: וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן, כִּי הָעַזּוּת הַזֹּאת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בּשֶׁת, הוּא בְּחִינַת עֵדֶן, בְּחִינַת עֵדֶן עִלָּאָה וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת נִשְׁמָע, בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ"ל. וְלָבוֹא לָעַזּוּת הַזֹּאת, הִתְפַּלֵּל: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ וְכוּ' כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ב · אות י״גוְזֶה פֵּרוּשׁ: אֶלְעָזָר זְעִירָא הֲוָה סָיֵם מְסָאנָא אֻכְמָא. אָמְרוּ לֵהּ: מָה עֲבַדְתְּ. אָמַר: קָא מִתְאַבְּלִינָא עַל יְרוּשָׁלַיִם (ב"ק נט) – כִּי הָיָה מִתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, הַיְנוּ עַל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן סִיֵּם מְסָאנָא אֻכְמָא, לְהוֹרוֹת שֶׁנִּתְקַלְקֵל חוֹתָם הָרַגְלִין, וְנַעֲשָׂה מֵ"חוֹתָם" דַּם "נִדַּת". וְזֶה: מְסָאנָא אֻכְמָא – שֶׁנִּתְקַלְקֵל הָרַגְלִין וְנַעֲשָׂה נִדַּת, כִּי הַאי שָׁחֹר אָדֹם הוּא (חולין מז:); וְזֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, כִּי עִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה (שֶׁעַל־יְדֵי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹתַם הַיָדִין, נִתְקַלְקֵל מִמֵּילָא חוֹתָם הָרַגְלִין, כִּי עִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל). אָמְרוּ לֵהּ: מִי חָשִׁיב אַתְּ לְאִתְאַבּוּלֵי וְכוּ' – הַיְנוּ שֶׁחֲשָׁדוּהוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, וְעַל כֵּן עַל יָדְךָ נִתְקַלְקְלוּ הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת (תהלים לו): אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה; כִּי עַל־יְדֵי גַּדְלוּת נִתְקַלְקְלוּ הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת: כָּל הַמִּתְגָּאֶה, כְּאִלּוּ דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה. וְעַל כֵּן, כֵּיוָן שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּגַדְלוּת, חֲבָשׁוּהוּ, כִּי עֹנֶשׁ הַגַּדְלוּת הוּא תְּפִיסָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג:): וְאִם הֵגִּיס דַּעְתּוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים. נִמְצָא שֶׁעֹנֶשׁ הַגַּדְלוּת – תְּפִיסָה, וְעַל כֵּן חֲבָשׁוּהוּ. אָמַר לְהוּ: בְּעוֹ מִנַּאי אוֹ אִבָּעֵי מִנַּיְכוּ – כִּי זֶה יִהְיֶה נִסָּיוֹן אִם יֵשׁ לִי גַּדְלוּת, אָז רָאוּי שֶׁלֹּא אוּכַל לְהָשִׁיב לָכֶם, כִּי כָל הַמִּתְגָּאֶה, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ (פסחים סו:). בָּעֵי מִנֵּיהוּ: הַאי מַאן דְּקָץ כּוּפְרָא מַאי מְשַׁלֵּם. קָץ כּוּפְרָא – הוּא בְּחִינַת שֶׁפָּגַם בְּעַזּוּת. כּוּפְרָא הוּא בְּחִינַת עַזּוּת, בְּחִינוֹת קוֹלוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ק״ד:כ״א): הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף. וְשָׁאַל: מַאי מְשַׁלֵּם מִי שֶׁפָּגַם בְּזֶה הָעַזּוּת. וְהֵשִׁיבוּ: מְשַׁלֵּם כּוּפְרָא – כְּמוֹ שֶׁפָּגַם יְשַׁלֵּם. וְשָׁאַל: וְהָא קָא הֲוֵי תַּמְרֵי – כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁפָּגַם בְּעַזּוּת, יָכוֹל לָבוֹא לְקִלְקוּל הָאֱמוּנָה. וְזֶה תַּמְרֵי – בְּחִינַת (ירמיהו ב׳:י״א): הַהֵמִיר גּוֹי אֱלֹהִים, וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדִי וְכוּ'. וְהֵשִׁיבוּ: יְשַׁלֵּם תַּמְרֵי – כְּמוֹ שֶׁמַּגִּיעַ עַל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה. וְהָא לָא הֲוֵי תַּמְרֵי – כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן לֹא בָּא לִכְפִירוֹת. וְהֵשִׁיב: בְּשִׁשִּׁים – הַיְנוּ גֵּיהִנֹּם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְגֵיהִנֹּם, כִּי עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם, כִּי הָעֳנָשִׁים שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הֶחֱלִיף אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, אַךְ עֹנֶשׁ הָעַזּוּת נִשְׁאַר רַק בַּגֵּיהִנֹּם, וְזֶה שֶׁפָּגַם בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי עַזּוּת פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, יְשַׁלֵּם בְּשִׁשִּׁים, הַיְנוּ בַּגֵּיהִנֹּם כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות נ״א
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות נ״א · חלק 5 מתוך 8 (חלוקת האתר)על זה צריכים זכיה מן השמים לזכות לידע מה שצריכים לעשות, אך ישראל אין צריכים לזה. כי כבר הם יודעים מה לעשות על ידי התורה. העולם אומרים שאין צריך לבקש גדולות, ואני אומר שצריך דוקא לבקש גדולות; לבקש ולחפש אחר הצדיק הגדול ביותר דוקא, וכבר מבואר מזה בספרים (לקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן ל') - שצריך לחפש דוקא אחר הצדיק והרבי הגדול ביותר. וכנגד התאוות המטרידים את האדם: באמת אין נמצא שום תאוה כלל, כי אכילה ושתיה הוא הכרח לקיום הגוף, וגם בנים מוכרחים להוליד. וכל זה האדם מוכרח, ואם כן אין שום תאוה כלל, רק שצריכים להתנהג בהם בקדושה ובטהרה.
שיחות הר״ן · אות נ״א · חלק 6 מתוך 8 (חלוקת האתר)והשכל של האדם יכול לעמוד כנגד כל התאוות, כי הקדוש ברוך הוא "יהיב חכמתא לחכימין" (דניאל ב', כ"א), כי יש לכל אחד חכמה בכח, רק שצריכין להוציאם מכח אל הפועל. ובזה השכל לבד שיש לכל אחד בכח חכמתו, דהיינו מה שיש לו מעצם בריאתו, מלבד מה שהשם יתברך מוסיף ליתן חכמה לחכימין, בכח חכמתו לבד יכול גם כן לעמוד כנגד התאוות. ואפילו מי שכבר נמשך אחר תאוות עולם הזה ועבר מה שעבר ונפגם שכלו ונתבלבל ונתמעט, אף על פי כן במעט מעט שכל הנשאר יכול גם כן לעמוד. ואפילו נקודה אחת מן השכל יכולה לעמוד כנגד כל העולם עם התאוות. ובכל מקום שהוא יכולין להיות סמוכין לשם יתברך. ועיין במקום אחר (עיין לקוטי תנינא, סימנים:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 17% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות י״ט · חלק 3 מתוך 7 (חלוקת האתר)ובחר לו לילך בהמקווה שחוץ למרחץ, בעת הקרירות גדול, וכבר היה קר לו מאד מחמת שבא מהקבר הנ"ל, כי היה דרך רחוק בין ביתו להבית עלמין, וכן מהבית עלמין למקווה. מלבד השהיות שנשתהה הרבה על הקבר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״ב
כ־3 דק׳ · כ־340 מילים · 14% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״ב(ב) שְׁנַת תקס"ז בְּרֶסְלֶב פָּרָשַׁת וַיְחִי אַחַר שֶׁהָיִיתִי מְקַדֵּשׁ הַלְּבָנָה בְּעַצְמִי, וְאָמַר לִי אִם הֱיִיתֶם שְׂמֵחִים הָיָה טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָעוֹלָם. אַחַר־כָּךְ סִפֵּר זֹאת שֶׁרָאָה בַּחֲלוֹם הָיוּ הוֹלְכִים חֲיָלוֹת רַבּוֹת מְאֹד וְהָיוּ פּוֹרְחִים אַחֲרֵיהֶם צִפֳּרִים רַבִּים מְאֹד גֻּזְמָא גְּדוֹלָה, וְשָׁאַלְתִּי לְאוֹתוֹ שֶׁאֶצְלִי עַל מָה הֵם פּוֹרְחִים הַצִּפֳּרִים שֶׁאַחֲרֵיהֶם וְאָמַר לִי שֶׁהוֹלְכִים לַעְזֹר לְאוֹתָן הַחֲיָלוֹת. וְשָׁאַלְתִּי אֵיךְ יַעְזְרוּ לָהֶם וְהֵשִׁיב לִי שֶׁהַצִּפֳּרִים הָאֵלּוּ מַנִּיחִין מֵעַצְמָם לֵחָה שֶׁעַל־יְדֵי אוֹתָהּ הַלֵּחָה נִסְתַּלְּקִים שֶׁכְּנֶגְדָּם וּבָזֶה הֵם עוֹזְרִים לְאוֹתָן הַחֲיָלוֹת. וְהָיָה קָשֶׁה לִי זֹאת הֲלֹא בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁמַּנִּיחִין הַלֵּחָה נִמְצָאִים אוֹתָן הַחֲיָלוֹת גַּם־כֵּן שָׁם וְיַזִּיק לָהֶם גַּם־כֵּן. בְּתוֹךְ כָּךְ רָאִיתִי וְהִתְחִילוּ הַצִּפֳּרִים לְהוֹרִיד עַצְמָן לְמַטָּה עַד שֶׁעָמְדוּ כֻּלָּם עַל הָאָרֶץ, וְהָלְכוּ אַחֲרֵי הַחֲיָלוֹת וְהָיוּ מְלַקְּטִים מִן הָאָרֶץ בְּפִיהֶם. וְהַדָּבָר שֶׁלִּקְּטוּ הָיָה דָּבָר עָגֹל וְלֹא הָיָה דְּבַר מַאֲכָל. וְהָיָה קָשֶׁה לִי אֵיךְ יָבוֹאוּ וְיֵלְכוּ אֵלּוּ הַצִּפֳּרִים אַחֲרֵי הַחֲיָלוֹת, כִּי בַּהֲלִיכָה הָאָדָם הוֹלֵךְ מְהֵרָה יוֹתֵר מִן הַצִּפֳּרִים, וּמַהוּ זֶה שֶׁמְּלַקְּטִים. וְאָמְרוּ לִי שֶׁזֶּה שֶׁמְּלַקְּטִים מִזֶּה נַעֲשֶׂה לֵחָה הַנַּ"ל שֶׁמֵּמִית אוֹתָן שֶׁכְּנֶגְדָּם כַּנַּ"ל, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמַּנִּיחִין הַלֵּחָה עַל יְדֵי זֶה נִסְתַּלְּקִים וּמֵתִים שֶׁכְּנֶגְדָּם בְּמָקוֹם שֶׁהֵם (וְהָיָה קָשָׁה לִי בָּזֶה כַּמָּה דְּבָרִים וְאֵינִי זוֹכְרָם). וְנִכְנַסְתִּי לְמָקוֹם מֻצְנָע וְרָאִיתִי שֶׁהָיָה פֶּתַח נָמֹךְ מְאֹד, וְנִכְנַסְתִּי לְשָׁם וְשָׁכַבְתִּי עַצְמִי שָׁם וְלֹא הָיוּ שׁוּם חַלּוֹנוֹת בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר, וְהָיָה שָׁם חֹשֶׁךְ. וְנִכְנַסְתִּי לְשָׁם שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה לְהִתְחַבֵּא וְנֶחְבֵּאתִי שָׁם. בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִילוּ לִכְנֹס לְשָׁם כָּל הַצִּפֳּרִים, וְהָיִיתִי רוֹצֶה לְגָרְשָׁם וְהָיִיתִי מַפְרִיחָם בְּיָדִי, וְעָמְדָה שׁוּנְרָא [חָתוּל] בִּפְנֵיהֶם וְדֶרֶךְ הַצִּפֳּרִים לִבְרֹחַ מִפְּנֵי הַשּׁוּנְרָא וּמֵחֲמַת זֶה נִכְנְסוּ כֻּלָּם לְתוֹךְ הַחֶדֶר. וְכָל מַה שֶּׁהָיִיתִי מַפְרִיחָם בְּיָדִי לֹא הוֹעִיל מֵחֲמַת הַשּׁוּנְרָא. וְשָׁאַלְתִּי עַל מָה הֵם בָּאִין לְכָאן, וְאָמְרוּ לִי שֶׁהֵם בָּאִין לְכָאן לִהְיוֹת לָהֶם פָּאקִין [אַבַּעְבּוּעוֹת]. וְשָׁאַלְתִּי לָמָּה זֶה וְאָמְרוּ לִי שֶׁהַלֵּחָה שֶׁל הַפָּאקִין, הִיא הַלֵּחָה הַנַּ"ל שֶׁמְּמִיתָה אוֹתָם שֶׁכְּנֶגְדָּם. וְשָׁאַלְתִּי הֲלֹא מִפָּאקִין יְכוֹלִים לָמוּת מֵהֶם גַּם־כֵּן וְאָמְרוּ לִי שֶׁכֵּן הוּא בֶּאֱמֶת, וּמֵאוֹתָן הַנְּבֵלוֹת שֶׁמֵּתִין מֵהֶם זֶה מַזִּיק לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהֵם מֵתִים שָׁם. וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל, כִּי יָרֵאתִי שֶׁלֹּא אֶגְוַע חַס וְשָׁלוֹם מִסִּרְחוֹן הַנְּבֵלוֹת, כִּי הָיוּ שָׁם צִפֳּרִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְהָיִיתִי מִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה. בְּתוֹךְ כָּךְ עָבְרוּ עֲלֵיהֶם הַפָּאקִין וְחָזְרוּ לִבְרִיָּתָן וּפָרַח מִשָּׁם צִפּוֹר בְּשִׂמְחָה וְכֵן פָּרְחוּ כֻּלָּם אַחֲרָיו, וְנַעֲשָׂה צְעָקָה בָּעוֹלָם מַזָּל טוֹב מַזָּל טוֹב, וְגַם אֲנִי שָׁאַגְתִּי מַזָּל טוֹב:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות י׳ – אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות י׳י. מִי שֶׁמְּעָרֵב מַשְׁקָיו בְּמַיִם, גַּנָּבִים בָּאִים עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות י״איא. מִי שֶׁנּוֹטֵל חֵלֶק מִגְּנֵבָה, לְסוֹף שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדָּבָר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות י״ביב. עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּנָּבִים, בְּיָדוּעַ שֶׁהָרַב אוֹהֵב שׁחַד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות י״גיג. עַל־יְדֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים בָּאִים גַּנָּבִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות י״דיד. מֻתָּר לִגְנב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, כְּדֵי לְהַצִּיל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · גניבה וגזילה · חלק ראשון · אות ט״וטו. מִי שֶׁמְּבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ, לְסוֹף שֶׁמֵּקִים עֵדוּת שֶׁקֶר, כְּדֵי שֶׁיִּגְזל מָמוֹן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ה׳ · אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה ה׳ · אות ט״ווְנִתְיָרְאָה הַבַּת מַלְכָּה וְרָצְתָה אֶל הַמַּיִם לְהוֹצִיא הַכִּשּׁוּף מִן הַמַּיִם כִּי הָיְתָה יוֹדַעַת הֵיכָן מֻנָּח הַכִּשּׁוּף וְנָפְלָה אֶל הַמַּיִם וְנַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁהַבַּת מֶלֶךְ נָפְלָה אֶל הַמַּיִם וּבָא הַצַּדִּיק הַנַּ"ל וְאָמַר לָהֶם שֶׁהַבֶּן מֶלֶךְ יִתְרַפֵּא וְנִתְרַפֵּא, וְנִתְיַבֵּשׁ הַצָּרַעַת וְנָפַל וְנִקְלַף כָּל הָעוֹר מִמֶּנּוּ וְנַעֲשָׂה מֵאֲבָנִים טוֹבוֹת כֻּלּוֹ וְהָיָה לוֹ כָּל הַסְּגֻלּוֹת שֶׁל כָּל הָאֲבָנִים טוֹבוֹת [הַיְנוּ כִּי אַחַר שֶׁנִּקְלַף הָעוֹר אָז נִתְגַּלָּה וְנִרְאָה שֶׁהַבֶּן מֶלֶךְ הוּא כֻּלּוֹ מֵאֲבָנִים טוֹבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַר הַצַּדִּיק הַנַּ"ל]
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · דעת · קטע ל״ב – אות ל״ג
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 21% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · דעת · קטע ל״בלִשְׁמֹר אֶת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַיֵּם "וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְכוּ' (עַיֵּן מָמוֹן אוֹת כ"א): (שם אות ז')
ליקוטי עצות · דעת · אות ל״גכָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ לָהּ הִתְגַּלּוּת בַּתּוֹרָה וּבָעֲבוֹדָה, אֲזַי מְנַסִּין וּמְצָרְפִין אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּגָלוּת שֶׁל ע' אֻמּוֹת, הַיְנוּ בְּתַאֲווֹתֵיהֶם. כִּי כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה מֵע' אֻמּוֹת יֵשׁ לָהּ מִדָּה רָעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֶרְתָּהּ, וּמֵחֲמַת הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ הֵם מְרֻחָקִים מֵע' פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. וְהַקְּלִפָּה קָדְמָה לַפְּרִי. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל הַפְּרִי, צָרִיךְ לְשַׁבֵּר קֹדֶם הַקְּלִפָּה. לָכֵן קֹדֶם הַהִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַדַּעַת וְהַחָכְמָה וְהָאֱמֶת, מֻכְרָח הַנֶּפֶשׁ לָבוֹא בַּגָּלוּת, הַיְנוּ בְּמִדּוֹתֵיהֶם וְתַאֲווֹתֵיהֶם שֶׁל הָאֻמּוֹת, כְּדֵי לְשַׁבְּרָם וְלָבֹא אַחַר כָּךְ לְהִתְגַּלּוּת בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה. וְהָעִקָּר הוּא לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְהוּא עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף. וּכְשֶׁנֶּפֶשׁ הָאָדָם בָּא בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה וּבַגָּלוּת הַזֶּה וּבַצֵּרוּף הַזֶּה שֶׁל הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, וְהָעִקָּר הִיא תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לְהָרִים קוֹלוֹ וְלִצְעֹק כַּמָּה וְכַמָּה קָלִין, שֶׁהֵם כְּלוּלִין בְּע' קָלִין לְפָחוֹת. כְּמוֹ הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַלֵּדָה מַמָּשׁ שֶׁצּוֹעֶקֶת ע' קָלִין. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשַׁבֵּר הַתַּאֲוָה הַזֹּאת עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, וְיִזְכֶּה לְהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה. וּלְפִי תִּקּוּנוֹ כֵּן יִתְגַּלּוּ לוֹ הַע' פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה: (לק"א סי' ל"ו אות א')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ט · קטע א׳
כ־3 דק׳ · כ־320 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ט · קטע א׳שְׁמַע קוֹלֵנוּ ה' אֱלקֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, "אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי" וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשַּׁוְעָתִי "לא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן", וְלא תִסְתּם אָזְנְךָ מִצַּעֲקָתִי הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ יְעוֹרְרוּ עָלַי, כִּי זֶה כַמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ וְאָנוּ צוֹעֲקִים וּמִתְפַּלְּלִים וּמִתְחַנְּנִים אֵלֶיךָ זֶה כַּמָּה יָמִים וְשָׁנִים "עֶרֶב וָבקֶר וְצָהֳרָיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה" וְאָנוּ מְחַלִּים פָּנֶיךָ תָּמִיד שֶׁתָּשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ, וּתְקָרְבֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וַעֲדַיִן לא נוֹשָעְנוּ וְרָחוֹק מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָה כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת מְאד מְאד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, וּבְכָל יוֹם צָרוֹתֵינוּ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ וּבֶאֱמֶת יָדַעְנוּ כִּי לא מִקּצֶר יָדְךָ לא הוֹשַׁעְתָּ אוֹתָנוּ, וְלא מִכּבֶד אָזְנֶיךָ לא שָׁמַעְתָּ תְּפִלּוֹתֵינוּ, כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵינוּ הִבְדִּילוּ בֵינֵינוּ וּבֵינְךָ כִּי בַעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים נִתְרַחַקְתִּי מִן הַטּוֹב בְּתַכְלִית הָרִחוּק, עַד אֲשֶׁר כָּל דִּבְרֵי תְחִנּוֹתַי וּבַקָּשׁוֹתַי הֵם רְחוֹקִים מִטּוֹב אֲמִתִּי כִּי לא בְדַעַת אֲדַבֵּר, וּמֵחֲמַת זֶה אֵינִי זוֹכֶה לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר הַנִּשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, עַד אֲשֶׁר כָּל דִּבּוּרַי אֵינָם נִקְרָאִים בְּשֵׁם דִּבּוּר כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם נִמְשָׁכִין מֵהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה וְאֵין בָּהֶם טוֹב וְעַתָּה מָה אֶעֱשֶׂה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּמֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ עֵזֶר לִי לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ טוֹב לְתוֹךְ דִּבּוּרַי לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לְדִבּוּר הַנִּשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ ה' אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבוֹתַי שֶׁעַכְשָׁו אֵין לִי שׁוּם סְמִיכָה בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן, כִּי אִם לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד, שֶׁתְּחָנֵּנִי בְחֶסֶד חִנָּם וְתִתֶּן לִי כָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲבוֹדַת ה', וּתְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּרַחֲמִים בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר קָטָן בָּעוֹלָם הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת ה' שֶׁיִּהְיֶה נָקֵל אֶצְלִי לַעֲשׂוֹתוֹ וְאֵין לִי שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה, כִּי הָעֵצָה בְּעַצְמָהּ קָשֶׁה לִי לְקַיֵּם כְּמוֹ גּוּף הַדָּבָר שֶׁאֲנִי צָרִיךְ וְעַל כֵּן אֵין לִי עַתָּה שׁוּם תִּקְוָה כִּי אִם עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְאִם חַס וְשָׁלוֹם אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד מֵאֲלָפִים וּרְבָבוֹת כְּפִי עֵרֶךְ מַעֲשַׂי הָרָעִים, וְתִרְצֶה לְחַפֵּשׂ בִּתְפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי, אִם יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה טוֹב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַדִּבּוּר שֶׁלִּי נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, לא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי "מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי" כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל דְּבָרַי הֵם רְחוֹקִים מִטּוֹב אֲמִתִּי בְּתַכְלִית הָרִחוּק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 64
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 64 · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר "חַיֵּי־מוֹהֲרַ"ן", שֶׁבִּהְיוֹתוֹ עֲדַיִן יֶלֶד קָטָן כְּבֶּן שֵׁשׁ שָׁנִים, הָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לְקַבֵּל שַׁבָּת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כָּרָאוּי.
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 64 · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)וְהָלַךְ לַמֶּרְחָץ בְּעֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם מִיָּד וְטָבַל אֶת עַצְמוֹ בִּזְרִיזוּת וּבָא תֵּכֶף לְבֵיתוֹ וְלָבַשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת וְנִכְנַס לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְהָלַךְ אָנֶה וָאָנָה וְרָצָה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּנְשָׁמָה יְתֵרָה. וְהָיָה חָפֵץ לִרְאוֹת אֵיזֶה דָּבָר, אַךְ לֹא רָאָה כְּלָל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות יב · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 20% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות יב · פסקה 2 · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)וְזֶה בְּחִינַת טָהֳרַת הַטְּמֵאִים שֶׁתָּלוּי בְּיָמִים, כִּי יֵשׁ שֶׁטְּעוּנִין רַק הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, הַיְנוּ שֶׁגְּמַר טָהֳרָתוֹ וִישׁוּעָתוֹ תָּלוּי עַד שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם שֶׁאַחֲרָיו, וְיֵשׁ שֶׁטְּעוּנִין שִׁבְעָה יָמִים לְטָהֲרָתָן. וּכְשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, סָפְרוּ שִׁבְעָה שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת עַד שֶׁזָּכוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · בטחון · אות ב
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · בטחון · אות ב · חלק 5 מתוך 6 (חלוקת האתר)מַרְבֵּה נְכָסִים - מַרְבֵּה דְּאָגָה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִתְפַּחֵד כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה עָנִי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן לְהֵפֶךְ, רַק הוּא מְחֻיָּב לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן וַה' - הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וּמָאן דְּיָהֵב חַיֵּי - יָהֵב מְזוֹנֵי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 1 – פסקה 3
כ־9 דק׳ · כ־890 מילים · 21% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 1בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹם א' בְּשַׁלַּח תקצ"ג.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 2אֲהוּבִי בְּנִי מַחְמַד עֵינַי, נִצְמָד בְּקִירוֹת לְבָבִי. שָׁלוֹם לְךָ אַל תִּירָא חֲזַק וֶאֱמַץ!
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 3דַּע בְּנִי חֲבִיבִי, כִּי עֲדַיִן לֹא קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ הַיּוֹם, וְגַם הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲנִי חָלוּשׁ, וְאֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה כַּיָּדוּעַ לְךָ, אַךְ אַהֲבָתְךָ אִלְּצַנִי לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה קֹדֶם הַסְּעֻדָּה, כִּי מֵאֵת
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 4ה' הָיְתָה כִּי עָסַקְתִּי בִּכְתִיבַת תּוֹרָה בְּעִנְיָן הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי", אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי מִזֶּה אֶתְמוֹל בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת קִימַת חֲצוֹת לַיְלָה, שֶׁבָּזֶה תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה, בְּחִינַת "כַּחֲצוֹת לַיְלָה אֲנִי יוֹצֵא" וְכוּ'. וּמִדֵּי כָּתְבִי נִזְכַּרְתִּי בְּאַהֲבָתְךָ, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה צָרִיךְ מְאֹד לְדִבּוּרִים אֵלּוּ, בִּפְרָט שֶׁכָּל הַחִדּוּשִׁים שֶׁחִדַּשְׁתִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעִתִּים הַלָּלוּ, חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים בִּישׁוּעָתוֹ הַגְּדוֹלָה הַכֹּל נִתְגַּלְגֵּל עַל יָדְךָ, עַל יְדֵי הַמִּכְתָּב שֶׁהִגִּיעַ לִי מֵאִתְּךָ בְּעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ סָמוּךְ לָעֶרֶב עַל יְדֵי יְדִידִי רַבִּי נַחְמָן הַיְיסִינֶיר, כַּאֲשֶׁר סִפַּרְתִּי לְךָ קְצָת מִזֶּה בִּהְיוֹתְךָ פֹּה. עַל כֵּן אָמַרְתִּי וִיהִי מָה אָרוּצָה דְּבָרַי אֵלֶּה אֵלֶיךָ. אוּלַי אֶזְכֶּה לְעוֹרֶרְךָ מִשְּׁנָתְךָ, לְהַחֲיוֹתְךָ וּלְחַזֶּקְךָ. הָקִיצָה בְּנִי הָקִיצָה, אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנְךָ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, דַּע וְהַאֲמֵן שֶׁכָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁלְּךָ יְקָרִים מְאֹד מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַתָּה יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ בָּהֶם תָּמִיד. וְלִכְנֹס לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע" וְכוּ'. זְכֹר זְכֹר הֵיטֵב דִּבּוּרִים נוֹרָאִים אֵלּוּ, וְאַל יִהְיוּ יְשָׁנִים אֶצְלְךָ חַס וְשָׁלוֹם, רַק חֲזֹר חֲזֹר אוֹתָם הֵיטֵב הֵיטֵב, וּבְכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים. וְנִכְסַפְתִּי מְאֹד לִכְתֹּב וּלְהַעְתִּיק לְךָ קְצָת מִמָּה שֶׁכָּתַבְתִּי בָּזֶה, אַךְ הוּא מֵהַנִּמְנָע, כִּי אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק. אַךְ קִוִּיתִי לַה', כְּשֶׁתִּהְיֶה פֹּה עַל שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, נְדַבֵּר מִזֶּה, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּתוֹסֶפֶת שְׁאָר שִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁיַּזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ פִּינוּ, הַנּוֹבְעִים מִמְּקוֹר חָכְמָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאֹד מְאֹד. וְתוֹדִיעֵנִי מִיָּד אִם תִּהְיֶה פֹּה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, כִּי נִכְסַפְתִּי מְאֹד שֶׁתִּהְיֶה פֹּה עַל שַׁבָּת זֶה, רַק אִם יֵשׁ לְךָ עִכּוּב מֵחֲמַת הַחֲתֻנָּה שֶׁל גִּיסְךָ, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְךָ לָבוֹא, וְאֹנֶס רַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ וְתָבוֹא אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּאֵיזֶה שַׁבָּת אַחֵר.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 5אַךְ אִם לֹא תִּהְיֶה הַחֲתֻנָּה מִיָּד, מֵהָרָאוּי שֶׁתָּבוֹא לְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְתִכְתֹּב לִי דַּעְתְּךָ בָּזֶה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 6דִּבְרֵי אָבִיךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 7נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 8וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה. גַּם אֲלֵיהֶם נֶאֶמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל, חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא · פסקה 9וְהִנֵּה עַתָּה כְּבָר קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ, וְהָיָה לִי לְנַחַת. וּכְפִי הַנִּרְאֶה מִמִּכְתָּבְךָ לֹא תּוּכַל לִהְיוֹת פֹּה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וּבְוַדַּאי הַכֹּל לְטוֹבָה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרְךָ שֶׁתִּשְׂמַח שָׁם בְּבֵיתְךָ וְעַל הַחֲתֻנָּה, כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם. וְכָל כַּוָּנָתִי בְּמִכְתָּב זֶה כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁכֶם בִּישׁוּעָתוֹ הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הוּא עוֹזֵר לָנוּ בְּכָל עֵת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים נד) "הִנֵּה אֱלֹקִים עוֹזֵר לִי" וְכוּ'. וִיבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִבְטַח בּוֹ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵחֵל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַרְאוֹת חַסְדּוֹ עִמּוֹ, כֵּן יִגְמֹר בַּעֲדוֹ, כִּי הָיָה לוֹ נֵס גָּדוֹל וִישׁוּעָה נִפְלָאָה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּהוּ שֶׁיָּבִין עַל יְדֵי זֶה רְמָזִים גְּדוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא. וּמֵחֲמַת אִישׁוֹן לַיְלָה אֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח נַפְשְׁכֶם לָנֶצַח.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קב · פסקה 1אוֹר לְיוֹם א' תְּרוּמָה תקצ"ג.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קב · פסקה 2אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קב · פסקה 3אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה, כִּי הַיּוֹם יָצָאתִי מִבֵּיתִי וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה, אַךְ מִדֵּי כָּתְבִי אֵיזֶה דִּבּוּרִים מְעַטִּים לְבֶן אֲחוֹתִי רַבִּי אַיְיזִיק נֵרוֹ יָאִיר, נִזְכַּרְתִּי בְּעֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ לִרְאוֹת מִכְתָּבַי, אָמַרְתִּי לִכְתֹּב לְךָ פְּרִיסַת שָׁלוֹם.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קב · פסקה 4וְהִנֵּה צַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד מִמַּה שֶׁלֹּא הָיִיתָ בְּשִׂמְחָה בִּהְיוֹתְךָ בְּבֵיתִי, וְלִבְּךָ הָיָה נִשְׁבָּר בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר הָיָה קָשֶׁה לִי לִסְבֹּל. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין כִּי עֲדַיִן רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלַי וְעָלֶיךָ וְעַל כֻּלָּנוּ, וּבְוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ לְעוֹלָם. וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, יִהְיֶה אַחֲרִיתְךָ לְטוֹב בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִקְּדוּשָׁה עַתִּיק דְּעַתִּיק סָבָא דְּסָבִין; וְעַתָּה בְּנִי שְׁמַע בְּקוֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ, וּתְשַׂמַּח עַצְמְךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, בִּפְרָט כִּי יְמֵי אֲדָר נִכְנָסִין, שֶׁצְּרִיכִין לְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה. וְתַתְחִיל מֵעַתָּה לַעֲשׂוֹת אַחַשְׁוֵרוֹשׁ שְׁפִּיל וְקַבְּצָן וְעוֹשֶׁר שְׁפִּיל, וְקַיִץ וְחוֹרֵף שְׁפִּיל, וּשְׁאָר מִינֵי שְׁפִּיל וְצְחוֹק. וְגַם מוֹסֵר כְּתָב זֶה רַבִּי נַחְמָן וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כֻּלָּם חוֹבָה מֻטֶּלֶת עֲלֵיהֶם לְהַרְגִּיל בְּשִׂמְחָה, עַל יְדֵי כָּל מִינֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא, וּבִפְרָט בְּפוּרִים בְּעַצְמוֹ תִּהְיֶה אַךְ שָׂמֵחַ. אוּן טַאקֶי פָארְט הָאפּ. פָארְט אוּן פָארְט אוּן פָארְט [וּבְכָל זֹאת רַק שִׂמְחָה, בְּכָל זֹאת, בְּכָל זֹאת].
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קב · פסקה 5דִּבְרֵי אָבִיךָ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קב · פסקה 6נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קג · פסקה 1בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' פְּקוּדֵי תקצ"ג.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קג · פסקה 2אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קג · פסקה 3מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ קֹדֶם הַקִּדוּשׁ, גַּם הָאִגֶּרֶת מִידִידִי רַבִּי הֶערָא נֵרוֹ יָאִיר, וְהָיָה לִי לְנַחַת, וְעַתָּה אֵין לְחַדֵּשׁ דָּבָר וְכוּ'. וְהִנֵּה לְהַחֲיוֹת אוֹתְךָ בְּדִבְרֵי אֱמֶת אֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים עַתָּה, וּכְבָר שָׁמַעְתָּ הַרְבֵּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דַּי לְהַחֲיוֹת וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּכָל עֵת, אֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא. כִּי כָּל מַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה שֶׁצְּרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה, וּבְיוֹתֵר בַּמֶּה וְכוּ' וְשֶׁהִצִּילָנוּ מֵהִתְנַגְּדוּת עַל עֶצֶם הָאֱמֶת וְכוּ', הַכֹּל אֵינָם דְּבָרִים בְּעָלְמָא חַס וְשָׁלוֹם, רַק הָעִקָּר לֵילֵךְ בָּהֶם וּלְקַיְּמָם. וְהָעִקָּר בְּעֵת שֶׁצַּר לְהָאָדָם בְּדַעְתּוֹ בֶּאֱמֶת מֵחֲמַת קִלְקוּלָיו חַס וְשָׁלוֹם וְכַיּוֹצֵא, אָז צָרִיךְ בְּיוֹתֵר לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּכָל זֶה, וְלַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, וְרוֹצֶה לְהַפִּיל עָלָיו עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה מֵחֲמַת שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, יַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה. וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ, אַדְּרַבָּא הֲלֹא אַף עַל פִּי כֵן זָכִיתִי וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינִי מִתְנַגֵּד כְּלָל, וְאִם שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי, נָאוָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂי רַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וְגַם בְּמַעֲשַׂי יֵשׁ בָּהֶם נָאִים. וּכְעֵין שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם בִּמְקוֹמוֹ עַל פָּסוּק זֶה (שִׁיר הַשִּׁירִים א), וּכְבָר דִּבַּרְתִּי תְּהִלָּה לָאֵל הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה, בַּשַּׁבָּתִים הַסְּמוּכִים שֶׁעָבְרוּ. נָא בְּנִי חֲבִיבִי, לֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה לְהַחֲיוֹת וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּכָל עֵת, וְלַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה דַּיְקָא לְשִׂמְחָה, וְעַל יְדֵי זֶה תּוּכַל עֲדַיִן לְחַזֵּק עַצְמְךָ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּשִׂמְחָה, וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וְכָל הָעֲווֹנוֹת יִתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת, הַכֹּל בִּזְכוּתוֹ וְכֹחוֹ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא מְאֹד, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ. וְדַי בָּזֶה כָּעֵת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 46 – פסקה 47
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 46 · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)שֵׁרֵבְיָה. שְׁבַנְיָה. הוֹדִיָּה. בָנִי. בְּנִינוּ.
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 47 · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)רָאשֵׁי הָעָם - פַּרְעֹשׁ פַּחַת מוֹאָב. עֵילָם. זַתּוּא. בָּנִי. בֻּנִּי. עַזְגָּד. בֵּבָי. אֲדוֹנִיָּה. בִגְוַּי. עָדִין. אָטֵר. חִזְקִיָּה. עַזּוּר. הוֹדִיָּה. חָשֻׁם.
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 47 · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)בֵּצָי. חָרִיף. עֲנָתוֹת. נֵיבָי. מַגְפִּיעָשׁ. מְשֻׁלָּם. חֵזִיר. מְשֵׁיזַבְאֵל. צָדוֹק. יַדּוּעַ. פְּלַטְיָה. חָנָן. עֲנָיָה. הוֹשֵׁעַ. חֲנַנְיָה. חַשּׁוּב. הַלּוֹחֵשׁ. פִּלְחָא. שׁוֹבֵק. רְחוּם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ו׳ – סעיף י״ג
כ־5 דק׳ · כ־460 מילים · 16% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ו׳הַנּוֹתֵן לְבָנָיו וּבְנוֹתָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם (שֶׁהֵם יוֹתֵר מִבְּנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים), כְּדֵי לְלַמֵּד אֶת הַבָּנִים תּוֹרָה, וּלְהַנְהִיג אֶת הַבָּנוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְכֵן הַנּוֹתֵן מַתָּנוֹת לְאָבִיו (שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ, רַק מִמְּעוֹת צְדָקָה שֶׁלּוֹ), וְהֵם צְרִיכִים לְכָךְ, הֲרֵי זֶה בִּכְלָל צְדָקָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּימוֹ לַאֲחֵרִים. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ בְּנוֹ וְלֹא אָבִיו אֶלָּא קְרוֹבוֹ, הוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם. וַעֲנִיֵּי בֵּיתוֹ קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִירוֹ, וַעֲנִיֵּי עִירוֹ קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיוֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ. אֲבָל גַּבַּאי צְדָקָה הַמְחַלֵּק אֶת הַצְּדָקָה, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לִקְרוֹבָיו יוֹתֵר מִלִּשְׁאָר עֲנִיִּים (רנ"א רנ"ז).
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ז׳כָּל הַנּוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי בְּסֵבֶר פָּנִים רָעוֹת וּפָנִים כְּבוּשׁוֹת בַּקַּרְקַע. אֲפִלּוּ נָתַן לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים, אִבֵּד זְכוּתוֹ וְהִפְסִידָהּ, וְעוֹבֵר עַל וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ וְגוֹ'. אֶלָּא צָרִיךְ לִתֵּן לוֹ בְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבְשִׂמְחָה, וּמִתְאוֹנֵן עִמּוֹ עַל צָרָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אִיּוֹב אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם, עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן. וִידַבֵּר לוֹ דִּבְרֵי תַּנְחוּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר, וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִין.
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ח׳אָסוּר לְהַחְזִיר אֶת הֶעָנִי שֶׁשָּׁאַל רֵיקָם. וַאֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן לוֹ גְּרוֹגֶרֶת אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל יָשׂב דַּךְ נִכְלָם. וְאִם אֵין בְּיָדְךָ כְּלוּם מַה לִתֵּן לוֹ, פַּיְסֵהוּ בִּדְבָרִים. וְאָסוּר לִגְעֹר בֶּעָנִי אוֹ לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ עָלָיו בִּצְעָקָה, מִפְנֵי שֶׁלִּבּוֹ נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. וְאוֹי לוֹ לְמִי שֶׁהִכְלִים אֵת הֶעָנִי, אֶלָּא יִהְיֶה לוֹ כְּמוֹ אָב, בֵּין בְּרַחֲמִים בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁנֶּאֱמַר, אָב אָנֹכִי לָאֶבְיוֹנִים.
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף ט׳הַצְּדָקָה הֲרֵי הִיא בִּכְלַל הַנְּדָרִים (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ס"ז סָעִיף ג') לְפִיכָךְ הָאוֹמֵר, הֲרֵי עָלַי סֶלַע לִצְדָקָה אוֹ הֲרֵי סֶלַע זוֹ צְדָקָה, חַיָּב לִתְּנָהּ לַעֲנִיִּים מִיָּד. וְאִם אֵחַר עוֹבֵר בְּבַל תְּאַחֵר, כֵּיוָן שֶׁיָּכוֹל לִתְּנָהּ מִיָּד. וְאִם אֵין עֲנִיִּים מְצוּיִים לוֹ, מַפְרִישׁ וּמַנִּיחַ עַד שֶׁיִּמְצָא עֲנִיִּים. וְאִם נָדַר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת צְדָקָה שֶׁנּוֹתְנִים לִידֵי הַגַּבַּאי, אֵינוֹ עוֹבֵר עַד שֶׁיִתְבַּע אוֹתוֹ הַגַּבַּאי וְאָז עוֹבֵר עָלֶיהָ מִיָּד, וְאִם לֹא כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַגַּבַּאי אֵינוֹ צָרִיךְ כָּעֵת הַמָּעוֹת, אֶלָּא שֶׁיַּנִּיחוֹ אֶצְלוֹ.
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף י׳מִי שֶׁאָמַר: אֶתֵּן סֶלַע צְדָקָה לִפְלוֹנִי, אֵינוֹ עוֹבֵר עַד שֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ עָנִי. וְיָכוֹל כָּל אָדָם לְהַפְרִישׁ מָעוֹת לִצְדָקָה, שֶׁיִהְיוּ מֻנָּחִים אֶצְלוֹ לְחַלְּקָם בִּמְעַט מְעַט, כְּמוֹ שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ (רנ"ז).
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף י״אהַכּוֹפֶה אֲחֵרִים שֶׁיִּתְּנוּ צְדָקָה וּמְעַשֶּׂה אוֹתָן, שְׂכָרוֹ גָּדוֹל מִשְּׂכַר הַנּוֹתֵן, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם. וְעַל גַּבָּאֵי צְדָקָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁגּוֹבִים אֶת הַצְּדָקָה, נֶאֱמַר וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כְּכוֹכָבִים. וְגַבָּאֵי צְדָקָה שֶׁהָעֲנִיִּים מְחָרְפִים אוֹתוֹ, אֵין לוֹ לָחוּשׁ. כִּי עַל יְדֵי זֶה, זְכוּתוֹ יוֹתֵר גָּדוֹל.
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף י״בהַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּהּ בְּמַעֲלוֹת הַצְּדָקָה, הִיא הַמַּחְזִיק בְּיַד יִשְֹרָאֵל הַמָּךְ וּמַטָּה יָדוֹ, קֹדֶם שֶׁהֶעֱנִי לְגַמְרֵי, שֶׁיִּתֵּן לוֹ מַתָּנָה הֲגוּנָה בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד, אוֹ שֶׁיַּלְוֵהוּ מָעוֹת, אוֹ יַעֲשֶׂה עִמּוֹ שֻׁתָּפוּת, אוֹ יַמְצִיא לוֹ אֵיזֶה עֵסֶק אוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק יָדוֹ, עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, וְהֶחְזַקְתָּ בוֹ. כְּלוֹמַר הַחְזֵק בּוֹ עַד שֶׁלֹּא יִפּוֹל.
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד · סעיף י״גיֵשׁ לִזָּהֵר לִתֵּן הַצְּדָקָה בְּהֶסְתֵּר בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר. וְאִם אֶפְשָׁר לִתְּנָהּ בְּאֹפֶן שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ, וְגַם הֶעָנִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי קִבְּלָהּ טוֹב מְאֹד. וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יִתְפָּאֵר הָאָדָם בִּצְּדָקָה שֶׁהוּא נוֹתֵן. אַךְ אִם מַקְדִּישׁ אֵיזֶה דָּבָר לִצְדָקָה, מֻתָּר לוֹ שֶׁיִּכְתֹּב שְׁמוֹ עָלָיו, שֶׁיְהֵא לוֹ לְזִכָּרוֹן. וְרָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן (רמ"ט).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ט
שְׁמַע קוֹלֵנוּ ה' אֱלקֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, "אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי" וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשַּׁוְעָתִי "לא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן", וְלא תִסְתּם אָזְנְךָ מִצַּעֲקָתִי הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ יְעוֹרְרוּ עָלַי, כִּי זֶה כַמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ וְאָנוּ צוֹעֲקִים וּמִתְפַּלְּלִים וּמִתְחַנְּנִים אֵלֶיךָ זֶה כַּמָּה יָמִים וְשָׁנִים "עֶרֶב וָבקֶר וְצָהֳרָיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה" וְאָנוּ מְחַלִּים פָּנֶיךָ תָּמִיד שֶׁתָּשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ, וּתְקָרְבֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וַעֲדַיִן לא נוֹשָעְנוּ וְרָחוֹק מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָה כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת מְאד מְאד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, וּבְכָל יוֹם צָרוֹתֵינוּ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ וּבֶאֱמֶת יָדַעְנוּ כִּי לא מִקּצֶר יָדְךָ לא הוֹשַׁעְתָּ אוֹתָנוּ, וְלא מִכּבֶד אָזְנֶיךָ לא שָׁמַעְתָּ תְּפִלּוֹתֵינוּ, כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵינוּ הִבְדִּילוּ בֵינֵינוּ וּבֵינְךָ כִּי בַעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים נִתְרַחַקְתִּי מִן הַטּוֹב בְּתַכְלִית הָרִחוּק, עַד אֲשֶׁר כָּל דִּבְרֵי תְחִנּוֹתַי וּבַקָּשׁוֹתַי הֵם רְחוֹקִים מִטּוֹב אֲמִתִּי כִּי לא בְדַעַת אֲדַבֵּר, וּמֵחֲמַת זֶה אֵינִי זוֹכֶה לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר הַנִּשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, עַד אֲשֶׁר כָּל דִּבּוּרַי אֵינָם נִקְרָאִים בְּשֵׁם דִּבּוּר כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם נִמְשָׁכִין מֵהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה וְאֵין בָּהֶם טוֹב וְעַתָּה מָה אֶעֱשֶׂה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּמֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ עֵזֶר לִי לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ טוֹב לְתוֹךְ דִּבּוּרַי לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לְדִבּוּר הַנִּשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ ה' אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבוֹתַי שֶׁעַכְשָׁו אֵין לִי שׁוּם סְמִיכָה בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן, כִּי אִם לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד, שֶׁתְּחָנֵּנִי בְחֶסֶד חִנָּם וְתִתֶּן לִי כָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲבוֹדַת ה', וּתְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּרַחֲמִים בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר קָטָן בָּעוֹלָם הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת ה' שֶׁיִּהְיֶה נָקֵל אֶצְלִי לַעֲשׂוֹתוֹ וְאֵין לִי שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה, כִּי הָעֵצָה בְּעַצְמָהּ קָשֶׁה לִי לְקַיֵּם כְּמוֹ גּוּף הַדָּבָר שֶׁאֲנִי צָרִיךְ וְעַל כֵּן אֵין לִי עַתָּה שׁוּם תִּקְוָה כִּי אִם עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְאִם חַס וְשָׁלוֹם אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד מֵאֲלָפִים וּרְבָבוֹת כְּפִי עֵרֶךְ מַעֲשַׂי הָרָעִים, וְתִרְצֶה לְחַפֵּשׂ בִּתְפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי, אִם יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה טוֹב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַדִּבּוּר שֶׁלִּי נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, לא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי "מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי" כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל דְּבָרַי הֵם רְחוֹקִים מִטּוֹב אֲמִתִּי בְּתַכְלִית הָרִחוּק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 75 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תשפ״ד
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־35 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י״ט בכסלו): וישלח
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־29 בנובמבר 2023, בשעה 16:35 בערך.
המחזור השנתי
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ב
- שיחות הר״ן · אות נ״א
- שבחי הר״ן · חלק ראשון
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״ב
- ספר המידות · גניבה וגזילה
- סיפורי מעשיות · מעשה ה׳
- ליקוטי עצות · דעת
- השתפכות הנפש · הקדמה
- משיבת נפש · רצף ג · אות יב
- עצות ישרות · בטחון
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קא
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קב
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קג
- שמות הצדיקים · שמות הצדיקים
- קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ד
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.