פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ט״ו באדר א׳ ה׳תשפ״ד · 24 בפברואר 2024
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס׳ · אות א׳ – אות ג׳
כ־9 דק׳ · כ־930 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
הָאִדְּרָא רַבָּא קַדִּישָׁא (נשא דף קכח) פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא, דְּאִיהִי מִתְבַּטְּלָא אִי לָא יִתְעֲבִד בְּתִקּוּנֵי דָּא. וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְמַר. כְּתִיב: אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ, וּכְתִיב: מִי כָמוֹךָ בָּאֵלִים ה'. קָרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ, אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אָחֳרָא, וְאָמַר: אֲנַן כְּלָלָא דְּכֹלָּא. עַד כָּאן אִתְתַּקְּנוּ קַיָּמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שָׁמְעוּ קָלָא, וְאַרְכֻּבָּתַן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנוּפְיָא עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְפֵי: א דַּע, שֶׁיֵּשׁ שְׁבִילֵי הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁבִּפְשָׁטֵי אוֹרַיְתָא "אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה" (אבות פ"ג), וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַל כָּל פָּנִים פַּרְנָסָה, כְּמוֹ כֵן לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת, שֶׁהוּא גָּדוֹל מְאֹד, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הוֹן רַב, וְלֹא תֶּחְסַר כֹּל בָּהּ, כִּי צָרִיךְ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא, לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת. וּבְנֵי יִשָּׂשׂכָר, שֶׁהָיָה לָהֶם זֹאת הַהִתְבּוֹנְנוּת, בִּבְחִינַת (דברי הימים־א יב): וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה; לֹא זָכוּ לָזֶה כִּי־אִם עַל יְדֵי עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת (בראשית מ״ט:י״ד): יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם; וְתַרְגּוּמוֹ: עַתִּיר בְּנִכְסִין. וְעַל כֵּן מֹשֶׁה וְכָל הַנְּבִיאִים הָיָה לָהֶם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד, כְּדֵי לָבוֹא עַל יָדוֹ לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת. וּמֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה הִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת, עַל כֵּן נִקְרֵאת הַתּוֹרָה הוֹן. וְכֵן כָּל מִי שֶׁעָבַר דֶּרֶךְ יָדָם הַתּוֹרָה, הָיָה לָהֶם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד, דְּהַיְנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהֵבִיא הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה; וְכֵן רַבִּי, שֶׁסִּדֵּר וְחָתַם הַמִּשְׁנָיּוֹת; וְכֵן רַב אַשֵׁי, שֶׁהָיָה חֲתִימַת הַתַּלְמוּד, וְסִדֵּר אֶת כָּל הַתַּלְמוּד, שֶׁגַּם־כֵּן הָיוּ עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין נט ועיין ב"מ פה). כִּי מֵחֲמַת שֶׁתִּקְּנוּ וְסִדְּרוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְעָבַר דֶּרֶךְ יָדָם הַתּוֹרָה, עַל כֵּן הָיוּ גַּם כֵּן עֲשִׁירִים כַּנַּ"ל, כִּי צָרִיךְ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (שמות ל״ד:א׳): פְּסָל לְךָ, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי שקלים פה ונדרים לח): הַפְּסֹלֶת יִהְיוּ שֶׁלְּךָ וְכוּ'.
כִּי כְּמוֹ שֶׁבִּפְשָׁטֵי הַתּוֹרָה, קֹדֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין אֵיזֶה פְּשָׁט, צָרִיךְ לוֹמַר מִקֹּדֶם הַקְדָּמוֹת, וְאַחַר־כָּךְ מַשְׁלִיכִין הַהַקְדָּמוֹת, וּבָאִים אֶל הַמְכֻוָּן, כִּי הָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן, וְכָל הַדְּבָרִים וְהַהַקְדָּמוֹת שֶׁמִּקֹּדֶם הֵם בְּחִינַת פְּסֹלֶת, שֶׁנִּנְסָרִין וְנִפְסָלִין סְבִיב הַמְכֻוָּן; כְּמוֹ כֵן בְּהִתְבּוֹנְנוּת הַתּוֹרָה צָרִיךְ לֵילֵךְ מִקֹּדֶם, וּלְסַבֵּב בְּכַמָּה סִבּוּבִים, עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן, וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן, וְכָל אֵלּוּ הַסִּבּוּבִים הֵם בְּחִינַת פְּסֹלֶת, וְהֵם בְּחִינַת עֲשִׁירוּת שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִים אֶל הַהִתְבּוֹנְנוּת. וְזֶה בְּחִינַת: פְּסָל לְךָ – הַפְּסֹלֶת יִהְיֶה שֶׁלְּךָ, מִשָּׁם נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה, כִּי זֶה הַפְּסֹלֶת שֶׁל לוּחוֹת, הֵם בְּחִינַת הַסִּבּוּבִים, שֶׁנִּנְסָרִין וְנִפְסָלִין סָבִיב סְבִיב הַהִתְבּוֹנְנוּת, וְהֵם בְּחִינַת עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יָדוֹ בָּאִים אֶל הַהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה אוֹתִיּוֹת "מָמוֹן", רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: מִשָׁם נִתְעַשֵׁר מֹשֶׁה. וְהַוָיו הוּא בְּחִינַת הַלּוּחוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה, כִּי הַלּוּחוֹת אָרְכָּן ו' וְרָחְבָּן ו' וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
(ב"ב יד): ב וְלָבוֹא לָעֲשִׁירוּת הַזֹּאת הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק, בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים, בְּחִינַת זָקֵן, כִּי צָרִיךְ אֲרִיכוּת יָמִים כְּדֵי לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ אֶת הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַהִתְבּוֹנְנוּת. וַאֲרִיכוּת יָמִים, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּרְאֶה לְהַאֲרִיךְ וּלְהַגְדִּיל יָמָיו, כִּי כָל יוֹם וָיוֹם מִמָּקוֹם שֶׁמַּתְחִיל אֵצֶל כָּל אֶחָד, בְּוַדַּאי בַּתְּחִלָּה הוּא קָצָר, הַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלַּת הַיּוֹם קָשָׁה עָלָיו מְאֹד הָעֲבוֹדָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּגוֹן לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד וְכַיּוֹצֵא, וְעַל כֵּן הַיּוֹם בִּתְחִלָּתוֹ הוּא קָצָר, כִּי צָרִיךְ לְהַתְחִיל מְעַט מְעַט, וְאַחַר־כָּךְ מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ. וְצָרִיךְ הָאָדָם לִרְאוֹת לְהַגְדִּיל וּלְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיךְ כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ, לְהַגְדִילָה וּלְהַרְחִיבָה בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה. וְכֵן כְּשֶׁבָּא יוֹם הַשֵּׁנִי, יִהְיֶה הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה. וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם יִהְיוּ יָמָיו מִתְרַחֲבִין בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה, וְזֶה בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים: וְאַבְרָהָם שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לַעֲשִׁירוּת, בְּחִינַת (בראשית כ״ד:א׳): וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קי״ט:ק׳): מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן; שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינַת זָקֵן הַנַּ"ל בָּא לְהִתְבּוֹנְנוּת, שֶׁהוּא בָּא עַל יְדֵי עֲשִׁירוּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹךְ אֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל:
ג וּבְחִינַת זָקֵן, דְּהַיְנוּ לְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיךְ יָמָיו בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה בְּכָל פַּעַם כַּנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִרְאָה, שֶׁהַיִּרְאָה מְבִיאָה תּוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְאָרְכִין וְנִתְרַחֲבִין הַיָּמִים, בִּבְחִינַת (משלי י׳:כ״ז) יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים; וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו ל״ג:ו׳): יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ, בְּחִינַת (ברכות סא): עֲשָׂאָהּ כְּאוֹצָר, שֶׁהוּא קָצָר מִלְּמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה; כִּי הַתְחָלַת הַיָּמִים הֵם קְצָרִים, וְאַחַר־כָּךְ מִתְרַחֲבִין וְהוֹלְכִין בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה לַאֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת, כִּי הַיִּרְאָה שׁוֹמֶרֶת מֵהַהֶפֶךְ שֶׁל עֲשִׁירוּת, דְּהַיְנוּ עֲנִיּוּת, שֶׁבָּא עַל יְדֵי בְּחִינַת: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי. כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חֵן שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁעוֹשִים בַּעֲמִידָה וּבַאֲכִילָה וּבְדִבּוּרוֹ עִם אֲנָשִׁים, וְכֵן בִּשְׁאָר דְּבָרִים, וּלְכָל דָּבָר יֵשׁ חֵן אַחֵר מְיֻחָד. וְכָל אֵלּוּ הַחִנּוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, הֵם בָּאִים עַל־יְדֵי הֶבֶל הַיֹּפִי, בִּבְחִינַת: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי. דְּהַיְנוּ, מִי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָר מִיֹפִי הַנָּשִׁים, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ תַּאֲווֹת שֶׁל אֵלּוּ הַחִנּוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, וְיִרְאָה הוּא הֶפֶךְ מִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ל״א:ל׳): שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל. וְעַל כֵּן אַבְרָהָם וְיִצְחָק, כְּשֶׁבָּאוּ לַמְּקוֹמוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם יִרְאוֹת, וְתֵכֶף כְּשֶׁרָצוּ לִכְנֹס לְשָׁם הִרְגִּישׁוּ זֹאת, עַל־יְדֵי שֶׁהִתְחִילוּ לְהַרְגִּישׁ, לְפִי עֵרֶךְ גֹּדֶל קְדֻשָּׁתָם, יֹפִי הַנָּשִׁים, וְעַל כֵּן הִרְגִּישׁוּ שֶׁאֵין שָׁם יִרְאָה, וְעַל כֵּן אָסְרוּ עַל עַצְמָן זִוּוּג נְשׁוֹתֵיהֶן כַּאֲחוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ׳:י״א): כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְכוּ'. וְאַחַר־כָּךְ תִּקֵּן אַבְרָהָם זֹאת, וְהִמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כא): וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים, בְּחִינַת: יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים כַּנַּ"ל. וְאַחַר־כָּךְ קִלְקְלוּ הַפְּלִשְׁתִּים כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁתִּקֵּן אַבְרָהָם, בְּחִינַת (שם כו): וְכָל הַבְּאֵרוֹת וְכוּ' סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים. וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא יִצְחָק לְשָׁם, הֻצְרַךְ גַּם כֵּן לֶאֱסֹר זִוּוּגוֹ כַּאֲחוֹתוֹ כַּנַּ"ל, עַד אֲשֶׁר הִמְשִׁיךְ שָׁם אֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁמַּצֶּלֶת מִזֶּה כַּנַּ"ל, וְאָז הֻתְּרָה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁהִמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים, זָכָה שָׁם לַעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וְכוּ', כַּנַּ"ל. כִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ יִרְאָה, וְאֵינוֹ נִשְׁמָר מִבְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא לַעֲנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו׳:כ״ו): אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ, כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ק״ב
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 41% מהספר עד סוף היום
ומאחר שיש לו אמונה על כן לא היה תענוגו בשלמות בשעת העברה חס ושלום רחמנא לצלן, כי היה מערב ביגון כי ידע כי מרה תהיה באחרונה כי יהיה לו ענש קשה ומר רחמנא לצלן, רק שלא היה יכול להתגבר על תאותו. על כן תשובתו קלה יותר, כי אין צריך לסבל יסורי התשובה כל כך מאחר שגם בשעת העברה לא היה תענוגו בשלמות כנ"ל. אבל המחקרים שאין להם אמונה תשובתם כבדה יותר כי לא היה להם יסורים כל כך בשעת העברה כי התשובה צריכה להיות תשובת המשקל כנזכר לעיל: ועין בספר שני לוחות הברית במסכת שבועות, שם מבאר ביותר גדל עצם האסור להסתכל בספרי המחקרים והביא שם שמי שמסתכל באלו הספרים אין לו חלק לעולם הבא והביא שם בשם כמה גדולי הקדמונים שהפליגו בעצם אסור זה שחמור מכל עברות שבתורה וכן מבאר בכמה ספרים קדושים:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י׳
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 41% מהספר עד סוף היום
ואלו האנשים היו רוצים לפתח את האיגרת של האיש הנ"ל אולי יוכלו להבין ממנו איזה דבר מרבנו זכרונו לברכה, מי הוא ומאין הוא, אבל לא היו יכולים למצוא האיגרת אצלם, כי נעלם מהם היכן שהניחו את האיגרת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ולא בא לידם האיגרת עד שבאו אל הקאמער (תחנת מעבר גבול) בוליחאי אז מצאו האיגרת אצלם, וראו מן האיגרת שזה היה רבנו זכרונו לברכה. המה ראו כן תמהו, ונבהלו מאד. והאיש ההוא שבזה אותו הרבה כנ"ל בא לביתו ונפטר בסמוך לביאתו ממש.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קס״ט
כ־3 דק׳ · כ־310 מילים · 30% מהספר עד סוף היום
(ג) בְּלֶמְבֶּרְגְּ בֵּין פּוּרִים לְפֶסַח בִּשְׁנַת תקס"ח הָלַךְ אֶל חֶדֶר מְיֻחָד וּבָכָה הַרְבֵּה מְאֹד שָׁם וְקָרָא לְר' שִׁמְעוֹן וְדִמְעָתוֹ עַל לְחָיָיו וְנֶאֱנַח וְאָמַר אֵין עִם מִי לְהִתְיַעֵץ. וְסִפֵּר לוֹ אָז מֵעִנְיָן בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ לוֹ סֵפֶר בְּבֵיתוֹ שֶׁאָבַד אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו בִּשְׁבִיל זֶה כִּי נִסְתַּלְּקוּ עֲבוּר זֶה, וּמָסַר נַפְשׁוֹ עַל זֶה וְעַכְשָׁיו אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. וְהָעִנְיָן הָיָה כִּי רָאָה שֶׁמֻּכְרָח לְהִסְתַּלֵּק שָׁם בְּלֶמְבֶּרְגְּ אַךְ אִם יֻשְׂרַף זֶה הַסֵּפֶר יוּכַל לִחְיוֹת. וְעַל־כֵּן הָיָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְסֻפָּק וְלֹא יָדַע לָתֵת עֵצָה בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי הָיָה צַר לוֹ מְאֹד לִשְׂרֹף זֶה הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאֹד אֲשֶׁר מָסַר נַפְשׁוֹ עַל־זֶה וְכוּ' וְעֹצֶם קְדֻשַּׁת וְנוֹרָאוֹת שֶׁל זֶה הַסֵּפֶר אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה כְּלָל, וְאִם הָיָה נִשְׁאָר זֶה הַסֵּפֶר בָּעוֹלָם הָיוּ רוֹאִין גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַיִן בְּעַיִן וְכוּ' הֵשִׁיב לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּוַדַּאי אִם יֵשׁ אֵיזֶה סְבָרָא שֶׁחַיֵּיכֶם תָּלוּי בָּזֶה בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר לִשְׂרֹף הַסֵּפֶר כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁאֲרוּ בַּחַיִּים. הֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל־כָּל־פָּנִים יִתְאָרֵךְ הַזְּמַן בְּוַדַּאי הַיְנוּ אִם יִשְׂרֹף זֶה הַסֵּפֶר עַל־כָּל־פָּנִים יִהְיֶה לוֹ אַרְכָּא לִחְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה עוֹד אֵיזֶה זְמַן אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן צַר לִי מְאֹד לְשָׂרְפוֹ כִּי אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ גֹּדֶל יִקְרַת קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל זֶה הַסֵּפֶר וְאָנֹכִי אָבַדְתִּי אִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה וּבָנַי וְכַמָּה יִסּוּרִים עֲצוּמִים שֶׁהָיוּ לִי בִּשְׁבִיל זֶה וְכוּ' וְהָיָה בּוֹכֶה מְאֹד מְאֹד. וְאַחַר־כָּךְ בָּא הַדָּאקְטֶיר לְבֵיתוֹ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיוּ עוֹסְקִים בְּעִנְיַן שִׂיחָה הַנַּ"ל וְסִפֵּר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְהַדָּאקְטֶיר בְּדֶרֶךְ קֻבְלָנָא עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַל שֶׁהוּא בּוֹכֶה עַכְשָׁו בָּעֵת הַזֹּאת שֶׁחָלְיוֹ כָּבֵד עָלָיו כָּל כָּךְ, וְהַדָּאקְטֶיר נִבְהַל אָז מְאֹד לִפְנֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאַחַר־כָּךְ דִּבֵּר עִמּוֹ הַדָּאקְטֶיר קְצָת וְהָלַךְ, וְאַחַר־כָּךְ דִּבְּרוּ עוֹד רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה בּוֹכֶה אָז הַרְבֵּה מְאֹד. וְאַחַר־כָּךְ אָמַר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִם־כֵּן אֵפוֹא הֵא לְךָ הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל הַקַּאמָאדֶע [שִׁידָה] שֶׁלִּי וְלֵךְ מְהֵרָה חוּשָׁה אַל תַּעֲמֹד וְתִשְׂכֹּר עֲגָלָה לִבְּרֶסְלֶב וְאַל יַעֲצָרְךָ הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג וְרוּץ מְהֵרָה חוּשָׁה לִבְּרֶסְלֶב וְתָבוֹא לְשָׁם וְתִקַּח שְׁנֵי סְפָרִים אֶחָד מֻנָּח בְּהַקַּאמָאדֶע וְהַשֵּׁנִי מֻנָּח בְּתוֹךְ תֵּבָה שֶׁל בִּתִּי אָדְל, וְתִקַּח אוֹתָם וְתִשְׂרֹף אוֹתָם.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · כעס · אות כ״ט – אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
כט. הַכּוֹעֵס עַל עָנִי מְכֻבָּד, כְּאִלּוּ הִקְנִיט אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לב. מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת מִדַּת הַכַּעַס, יִזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לג. לִפְעָמִים בָּא כַּעַס עַל־יְדֵי מַשָּׂא כְּבֵדָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לה. כַּעַס בָּא עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לח. תִּשְׁמר אֶת עַצְמְךָ מִכַּעַס, בְּיוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה לְךָ יְשׁוּעָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. בָּנִים הַנּוֹלָדִים עַל־יְדֵי הַלְּחָשִׁים שֶׁל שְׁמוֹת הַטֻּמְאָה אוֹ עַל־יְדֵי כִּשּׁוּף, הֵם יִהְיוּ נוֹאֲפִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות ל״ב – אות ל״ג
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 44% מהספר עד סוף היום
אֲבָל הִיא לא הִשְׁגִּיחָה כְּלָל עַל זֶה [וּבְוַדַּאי גַּם הָרִאשׁוֹנִים הַמְּלָכִים הַנַּ"ל אָמְרוּ אֵיזֶה טְעָמִים עַל מַה שֶּׁאֵין בְּיָדָם הַכְּתָב] וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר עָבַר זְמַן רַב וְלא רָצְתָה לְהַשְׁגִּיחַ עוֹד עַל סִימָנִים כְּלָל, עַד שֶׁיָּבִיאוּ לָהּ הַכְּתָב כִּי גַּם עַל הָרִאשׁוֹן סָבְרָה שֶׁזֶּהוּ בְּוַדַּאי וְכֵן עַל הַשֵּׁנִי וְכוּ', עַל כֵּן לא רָצְתָה וְכוּ' כַּנַּ"ל וְנִתְיַשֵּׁב הַבָּחוּר, שֶׁכָּאן אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שְׁהִיּוֹת כְּלָל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְנִתְיַשֵּׁב לָשׁוּב וְלַחֲזר לִמְקוֹמוֹ, אֶל הַמִּדְבָּר שֶׁהָיָה בּוֹ, וְשָׁם יְבַלֶּה יְמֵי חַיָּיו וְהָיָה הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב לְהַגִּיעַ לַמִּדְבָּר הַנַּ"ל וְהִגִּיעַ לְשָׁם, אֶל הַמִּדְבָּר הַנַּ"ל בְּתוֹךְ כָּל הַנַּ"ל עָבְרוּ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ כַּמָּה שָׁנִים וְנִסְכַּם אֵצֶל הַבָּחוּר הַנַּ"ל שֶׁיֵּשֵׁב שָׁם בַּמִּדְבָּר וִיבַלֶּה שָׁם יְמֵי חַיָּיו כְּפִי מַה שֶּׁעָרַךְ בְּדַעְתּוֹ חַיּוּת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה נֶחְקַר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁטּוֹב לְבַלּוֹת כָּאן מִסְפַּר יָמָיו, וְיָשַׁב שָׁם וְאָכַל וְכוּ' כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · ממון ופרנסה · אות ה׳ – אות ז׳
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת מָמוֹן מַמְשִׁיכִין הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה. וּשְׁבִירָתָהּ הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה מְקָרְרִין חֲמִימוּת תַּאֲוַת מָמוֹן, וּמְשַׁבְּרִין תַּאֲוַת הַנְּגִידוּת וְהָעֲשִׁירוּת, וְזוֹכֶה לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה וְלִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְיֵשׁ לוֹ נַחַת רוּחַ בְּמַה שֶׁחֲנָנוֹ ה' וְאֵינוֹ אָץ לְהַעֲשִׁיר, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא יָגֵע תָּמִיד בִּיגִיעוֹת וְטִרְחוֹת וְטִרְדוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַקְּלָלָה שֶׁל "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה נִצּוֹלִין מִזֶּה, וְנֶחֱשָׁב כְּמַקְטִיר קְטֹרֶת: (לק"א סי' י"ג אות א')
תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ. וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה זֹאת שֶׁל מָמוֹן בָּעוֹלָם, חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם. וּכְפִי הַבִּטּוּל שֶׁל תַּאֲוָה זֹאת כֵּן נִתְבַּטֵּל הַחֲרוֹן אַף וְנִמְשָׁךְ חֶסֶד בָּעוֹלָם, וְנִמְשָׁךְ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ, וְנִמְשָׁךְ הַדָּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְזוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד. גַּם נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי זֶה תִּקּוּנָא דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה וּמֶרְכַּבְתָּא תַּתָּאָה: (שם אות א' ב' ה')
אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲ?וַת מָמוֹן, וְאֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָכוֹל לְפַרְנֵס אֶת הָאָדָם בְּסִבָּה קַלָּה, וְרוֹדְפִים אַחַר פַּרְנָסָתָם בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהֵם אוֹכְלֵי לֶחֶם בְּעִצָּבוֹן וְהֵם מְלֵאִים עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם נִקְשָׁרִים בְּפָנִים דְּסִטְרָא אַחְרָא שֶׁהֵם אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, מָרָה שְׁחֹרָה, עֲבוֹדָה זָרָה בְּחִינַת מִיתָה. אֲבָל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמַּשָּׂאָם וּמַתָּנָם בֶּאֱמוּנָה, וּמִתְגַּבְּרִים בְּדַעְתָּם לִהְיוֹת שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם, וְיוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁעִקַּר הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת הוּא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, רַק שֶׁרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם אֵיזֶה סִבָּה קַלָּה בְּעָלְמָא, אֲבָל עִקַּר הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה הוּא רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד, הֵם דְּבֵקִים בְּאוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהֵם אַנְפִּין נְהוֹרִין, בְּחִינַת חַיִּים, בְּחִינַת שִׂמְחָה: (לק"א סי' כ"ג אות א')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ה · קטע ה׳ – קטע ז׳
כ־5 דק׳ · כ־550 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
אוֹי וַאֲבוֹי, הֵיכָן אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם, אָן חָכְמָתֵנוּ, אָן שִׂכְלֵנוּ אָן דַּעְתֵּנוּ, מַה נַּחְשׁב עַל יְהוָה, וְעַל מָה אֲתִינָן לְהַאי עָלְמָא שְׁפָלָה הֲיִתָּכֵן שֶׁבָּאנוּ חָלִילָה לָזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, בִּשְׁבִיל מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה חָלִילָה הֲלֹא לֹא בָּאנוּ לָזֶה הָעוֹלָם, כִּי אִם לְשַׁבֵּר הַבְּחִירָה וְלַהֲפךְ דַּעְתֵּנוּ וְעֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, וּלְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זוֹנִים אַחֲרֵיהֶם" וּכְתִיב. "אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אוֹתוֹ תַעֲבוֹד, וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ" וּכְתִיב. "אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ, וְאוֹתוֹ תִּירָאוּ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמרוּ, וּבְקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאוֹתוֹ תַעֲבוֹדוּ, וּבוֹ תִדְבָּקוּן" וּכְתִיב. "הַעִדתִי בָּכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמעַ בְּקוֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְארֶךְ יָמֶיךָ" וְעַתָּה עַתָּה, אֵיךְ נֶהֶפַכְנוּ, "הֲיַעֲזב מִצּוּר שָׂדַי מַיִם קָרִים נוֹזְלִים לַחְצב לָהֶם בּארוֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִילוּ הַמָּיִם" הֲיִתָּכֵן לְהַפְסִיק חַס וְשָׁלוֹם הַמַּחֲשָׁבָה מֵחַי הַחַיִּים וּמִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, מְקוֹר הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים וְהַנִּצְחִיִּים, לַחְשׁב בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה שֶׁאָנוּ רְגִילִים בָּהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי שְׁטוּתוֹ וְטָעוּתוֹ וּכְסִילוּתוֹ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אֲהָהּ יְהוָה אֲהָהּ אֲדוֹנֵנוּ מַלְכֵּנוּ, מַה נַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה מַה נַּעֲשֶׂה לָעוֹלָם הַנִּצְחִי, מַה נַּעֲשֶׂה לְיוֹם שֶׁכֻּלּוּ שַׁבָּת וּמְנוּחָה, אֲשֶׁר אִי אֶפְשַׁר לְהִכָּנֵס וּלְהִכָּלֵל שָׁם כִּי אִם מִי שֶׁמְּקַשֵּׁט עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמַפְשִׁיט דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא וּמְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ רַק בְּהַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי וּמַה נַּעֲשֶׂה, וַחֲטָאֵינוּ עָשׂוּ לָנוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ, עַד אֲשֶׁר "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְמַעֲמַקֵי מַיִם וְשִׁבּלֶת שְׁטָפָתְנִי" אָבִי אָבִי אָבִי, אֲדוֹנִי אֲדוֹנִי אֲדוֹנִי, "מַלְכִּי וֵאלֹהָי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל", אֵלֶיךָ אֶשְׁתַּטֵּחַ, אֵלֶיךָ אֶתְנַפֵּל וְאֶתְחַנֵּן, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ לְבָד עֲשֵׂה מַה שֶּׁתּוּכַל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, זַכֵּנִי מֵעַתָּה, עָזְרֵנִי מֵעַתָּה, הוֹשִׁיעֵנִי מֵעַתָּה וֶהְיֵה עִמִּי תָמִיד, וְעָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי לִסְגּר וּלְהַעֲצִים וְלִסְתּם עֵינַי וּלְבָבִי וְדַעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא שְׁפֵלָה לְגַמְרֵי, וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲוֹתָיו וּטְרָדּוֹתָיו כְּלָל, כִּי כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ עוֹלֶה כְּהֶרֶף עַיִן, כִּי הַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ "וּמַה יִּתְרוֹן לָאָדָם מִכָּל עֲמָלוֹ" וּמִכָּל תַּאֲוֹתָיו וַהֲבָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, טוֹב וּמֵטִיב תָּמִיד, טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, טוֹב וּמֵטִיב בֶּאֱמֶת, הֵיטִיבָה בִּרְצוֹנְךָ עִם רָחוֹק מִטּוֹב כָּמוֹנִי, אֲשֶׁר מָרַדְתִּי בְּטוּבְךָ בְּיָדַיִם, בְּמֵזִיד וּבְשׁוֹגֵג בְּאנֶס וּבְרָצוֹן אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים אֲשֶׁר הִתְחַלְתָּ לְהֵטִיב עִמִּי הַרְבֵּה טוֹב הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי, וְאָנכִי דָחִיתִי בְּיָדַיִם טוּבְךָ הָאֲמִתִּי כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, "עַד כִּי חָדַל לִסְפּר כִּי אֵין מִסְפָּר" אָנָּא הָאֵל הַטּוֹב, אֲשֶׁר טוּבְךָ אֵינוֹ נִפְסַק לְעוֹלָם, זַכֵּנִי מֵעַתָּה לְטוּבְךָ הָאֲמִתִּי, שַׂבְּעֵנִי מִטּוּבְךָ הַנִּצְחִי, עָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי לִכָּלֵל בְּאֶחָד בֶּאֱמֶת, בְּתַכְלִית הַכְּלָלִיּוּת בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל כָּרָאוּי, בְרָצוֹא וָשׁוֹב כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָדַעַת שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְאֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל וְכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין הַבָּאִין בָּעוֹלָם כֻּלָּם הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבַטֵּל כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם עַל יְדֵי זֶה, וְנִזְכֶּה לְקַבֵּל הַיִּסּוּרִים הַמֻּכְרָחִים לָבוֹא, בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּלְבַטֵּל כָּל הַיִּסּוּרִין עַל יְדֵי הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ מֵימֵי הַתּוֹרָה עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁל הַבִּטּוּל שֶׁתָּאִיר אֶל הַמּחִין וְנִזְכֶּה לִשְׁאב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, וְעַל יְדֵי הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה נִזְכֶּה לְקָרֵר הַיִּסּוּרִין וּלְכַבּוֹת צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ גַּם בָּעֵת שֶׁנָּשׁוּב מֵהַבִּטּוּל אֶל הַדַּעַת, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם כּחַ לְהַיִּסוּרִין לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם אַחֲרֵי כָּךְ, אַחַר שֶׁנָּשׁוּב מֵהַבִּטּוּל, רַק נִזְכֶּה לְבַטְּלָם אָז עַל יְדֵי הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה שֶׁתְּזַכֵּנוּ לְקַבֵּל וּלְהַשִּׂיג עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה מֵאוֹר זְרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁאַר מֵהַהִסְתַּכְּלוּת וְהַבִּטּוּל, אֶל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד, שֶׁתָּאִיר הָרְשִׁימוּ אֶל כְּלֵי הַמּחִין הַשָּׂגַת סִתְרֵי אוֹרַיְיתָא, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות כא – פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
אַחַר לֵב נִשְׁבָּר בָּא שִׂמְחָה וְזֶה סִימָן אִם הָיָה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר כְּשֶׁבָּא אַחַר־כָּךְ לְשִׂמְחָה (שָׁם, סִימָן מ"ה).
צָרִיךְ לָזֶה זְכִיָּה גְּדוֹלָה שֶׁיִּזְכֶּה לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם וְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֲרָטָה עַל מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהִתְחָרֵט כִּי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, כִּי הַיּוֹם חוֹלֵף וְעוֹבֵר אֶצְלוֹ וְאֵין לוֹ פְּנַאי לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת כָּל יְמֵי חַיָּיו, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לִרְאוֹת לְיַחֵד לוֹ פְּנַאי וּלְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב עַל כָּל מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם אִם כָּךְ רָאוּי לוֹ לְבַלּוֹת יָמָיו בְּמַעֲשִׂים כָּאֵלּוּ (שָׁם, סִימָן מ"ז).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות מא · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
וְהוּא אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה עֲדַיִן. כִּי עִקַּר כַּוָּנַת הַבַּעַל דָּבָר הוּא שֶׁרוֹצֶה לְהַפִּיל אוֹתוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּפִּיל אוֹתוֹ לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁיֹּאמַר: "לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וְכוּ' עַד שֶׁאוֹמֵר לֵךְ וַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה', וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּכָל דּוֹר כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁבָּאוּ לְמַה שֶּׁבָּאוּ רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַל־יְדֵי נְפִילוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת כָּאֵלּוּ שֶׁהִכְנִיס בָּהֶם הַבַּעַל דָּבָר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · ממון · אות ג
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
וְעַל כֵּן הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲשִׁירוּת, הֵם מַעֲלִין כָּל הַמָּמוֹן עִם כָּל הַחֲפָצִים שֶׁקּוֹנִים בַּעֲדוֹ הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה רַק בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הָרָחֵל הַזּוֹ כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ:
קַרְנָהּ לַחֲצוֹצְרוֹת, עוֹרָהּ לְתֹף וְכוּ', הַיְנוּ עֲשִׁירוּת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צֹאן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ - שֶׁמְּעַשֶּׁרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ, בְּעָלֶיהָ, הוּא כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ, וְנִתְבָּרְרִין וְנִתְגַּלִּין עַל־יְדֵי זֶה דְּבָרִים נִפְלָאִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִגּוּנִים נִפְלָאִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הִלְכוֹת פּוּרִים, הֲלָכָה ו', אוֹת י):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב רכ · פסקה 1 – פסקה 5
כ־4 דק׳ · כ־420 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ה' לְמִסְפָּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תקצ"ו.
שָׁלוֹם וְחַיִּים וּבְרָכָה לִכְבוֹד בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר לָנֶצַח וּלְכָל הַנִּלְוִים אֵלֵינוּ שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי אֶתְמוֹל. וְאִם אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לַהֲשִׁיבְךָ, וְגַם עֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּהֲשִׁיבְךָ, עִם כָּל זֶה עֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ אִלְּצַנִי לְהַפְסִיק הַלִּמּוּד שֶׁאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּלְקַצֵּר בּוֹ בִּשְׁבִילְכֶם, אוּלַי יַעְזֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַזְמִין דִּבּוּרִים תַּחַת קֻלְמוֹסִי שֶׁיָּשִׁיבוּ אֶת נַפְשְׁכֶם וְיִהְיוּ בִּכְלַל תַּלְמוּד תּוֹרָה דְּרַבִּים דַּעֲדִיפָא מֵהַכֹּל. וּבִפְרָט תַּלְמוּד גָּדוֹל כָּזֶה הַנּוֹבֵעַ מֵהַנַּחַל נוֹבֵעַ וְכוּ', שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ.
וְהִנֵּה כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ הַרְבֵּה, הֵן מַה שֶּׁנֶּחֱקַק בִּסְפָרִים קְדוֹשִׁים הַנִּדְפָּסִים, הֵן אֲשֶׁר בַּכְּרָכִים הַנִּכְתָּבִים אֲשֶׁר עֲזָרַנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְחַדֵּשׁ בָּהֶם, וּלְהוֹצִיא דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, וַהֲלֹא הֵמָּה תַּחַת יָדְךָ, הֵן רִבּוּי הָאִגְּרוֹת אֲשֶׁר כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ, וּבִפְרָט רִבּוּי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ פָּנִים אֶל פָּנִים מֵאָז וְעַד הֵנָּה. וּמָה אוֹסִיף לְחַדֵּשׁ דָּבָר, הֲלֹא יָדַעְתָּ שֶׁעַל כָּל צַעֲקָתְךָ תּוּכַל לְקַבֵּל תְּשׁוּבָה מִמַּה שֶּׁיָּדַעְתָּ וְשָׁמַעְתָּ כְּבָר, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הֻכְרַחְתִּי לְמַלּאוֹת רְצוֹנְךָ לַהֲשִׁיבְךָ דָּבָר בִּשְׁבִיל זֶה בְּעַצְמוֹ, כְּדֵי לְהַזְכִּירְךָ וּלְזָרֶזְךָ שֶׁתִּזְכֹּר הֵיטֵב בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת אֶת כָּל הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים הַתְּמִימִים בְּכָל מִינֵי תְּמִימוּת, וְאַף עַל פִּי כֵן הֵם עֲמֻקִּים עֲמֻקִּים מְאֹד מְלֵאִים חָכְמָה עֲמֻקָּה אֲמִתִּית, עַמְקוּת לִפְנִים מֵעַמְקוּת עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם אֵין לְהוֹסִיף וּמֵהֶם אֵין לִגְרֹעַ כִּי אִם לְעַיֵּן בָּהֶם וְלָשׂוּם לֵב עֲלֵיהֶם. תִּמְצָא בְּכָל פַּעַם כָּל מִינֵי מַטְעַמִּים הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ וְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת לְחַזֵּק נַפְשְׁךָ וְנֶפֶשׁ כְּמוֹתְךָ וְהַגְּרוּעִים מִמְּךָ, וְהַטּוֹבִים מִמְּךָ, כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ הֶעָשִׁיר וְהֶעָנִי וְהַבֵּינוֹנִי, נְעָרִים גַּם זְקֵנִים בְּרִיאִים וְחַלָּשִׁים חַס וְשָׁלוֹם, בְּכָל מִינֵי עִתִּים הָעוֹבְרִים עַל הָאָדָם, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל יְכוֹלִים לִמְצֹא בָּהֶם טוּב טַעַם וְדַעַת אֲמִתִּי בְּאֹפֶן שֶׁיִּשָּׁאֵר כָּל אֶחָד עַל עָמְדוֹ בְּכָל עֵת לִקְפֹּץ עַל כָּל הָעוֹמְדִים עָלָיו בְּכָל יוֹם לְהַטְרִידוֹ מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת חַס וְשָׁלוֹם.
כִּי לֹא אֶחָד בִּלְבַד עוֹמֵד עַל כָּל אָדָם בְּכָל יוֹם לְכַלּוֹתוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם רַבִּים מְאֹד רַבִּים רַבִּים מִכָּל צַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ט): "עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעַט וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אוֹתָהּ וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדוֹלִים". וּכְבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה, אֲבָל עֲדַיִן אַתֶּם צְרִיכִין לָשׂוּם לֵב לְכָל דִּבְרֵי הַמִּקְרָא הַזֶּה אֵיךְ הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל מְסַבֵּב אֶת הָאָדָם מִכָּל צַד וּבוֹנֶה עָלָיו מְצוֹדִים גְּדוֹלִים עַד שֶׁהָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ, לוּלֵא ה' עֶזְרָתָה לָנוּ בְּכָל יוֹם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סֻכָּה נב:) בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ וְכוּ'. וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ אֵיזֶה צַד בְּחִירָה לָאָדָם. אֲבָל זֶה יָדַעְנוּ מִכְּבָר שֶׁאֵין נִמְצָא בְּשׁוּם מָקוֹם עֵצוֹת נִפְלָאוֹת אֲמִתִּיּוֹת כְּמוֹ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּכְמוֹ הַדִּבּוּרִים שֶׁנִּדְבְּרוּ בֵּינֵינוּ שֶׁנּוֹבְעִים מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ח' · פסקה 5
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
ר' חֵילָא. חִילְפָא בַּר אַגְרָא. חִילְפֵי בַּר בְּרֵיה דְּר' אַבָהוּ. חִילְפָא בַּר אִידִי. ר' חַלְפוּ בַּר זְבִיד. אַבָּא חַלְפָא קַרוּיָא.
ר' חֲכִינַאי. ר' חֶלְבּוֹ. ר' חֶלְבּוֹ מִטַיְבָּה. ר' חֶלְבּוֹ בֶּן חִילְפָא בַּר סַמְקָאִי. ר' חֶלְבּוֹ בַּר חָנָן. ר' חֲלַפְתָּא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ח · סעיף ג׳ – סעיף ז׳
כ־4 דק׳ · כ־390 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
בַּשַׁבָּת שֶׁקּוֹרִין שְׁתֵּי סִדְרוֹת, יֵשׁ לְחַבֵּר הַסְּדָרוֹת עִם הָעוֹלֶה הָרְבִיעִי (שם).
קְלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי וּבְפָרָשַׁת כִּי תָבֹא, אֵין מַפְסִיקִין בֵּינֵיהֶן. וְצָרִיךְ לְהַתְחִל פָּסוּק אֶחָד מִקֹּדֶם. אַךְ לְמַעַן לֹא יַתְחִיל בַּפָּרָשָׁה פָּחוֹת מִשְּלשׁה פְּסוּקִים, צָרִיךְ שֶׁיַּתְחִיל שְׁלשָׁה פְּסוּקִים קֹדֶם הַקְּלָלוֹת, וּלְבַסוֹף צָרִיךְ גַּם כֵּן לִקְרוֹת לְכָל הַפָּחוֹת פָּסוּק אֶחָד אַחַר הַקְּלָלוֹת, אַךְ יִרְאֶה שֶׁלֹּא יְסַיֵּם פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים מִן הַתְחָלַת הַפָּרָשָׁה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן כ' כ"א כ"ב) בְּפָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא קוֹרִין עִם הַלֵּוִי כָּל פָּרָשַׁת הָעֵגֶל עַד וּמְשָׁרְתוֹ יְהושׁעַ וְגוֹ' וְהַטַּעַם, כִּי בְּנֵי לֵוִי לֹא הָיוּ בַּעֲשִׂיַּת הָעֵגֶל. וְנוֹהֲגִין לִקְרוֹת בְּקוֹל נָמוּךְ מִן וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּוֹתוֹ עַד וַיְחַל משֶׁה. וּכְשֶׁמַּתְחִיל וַיְחַל, חוֹזֵר וְקוֹרֵא בְּקוֹל רָם עַד וַיִּפֶן וַיֵרֵד משֶׁה, וּכְשֶׁמַּתְחִיל וַיִּפֵן חוֹזֵר וְקוֹרֵא בְּקוֹל נָמוּךְ עַד וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל, וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא בְּקוֹל רָם עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה. וְגַם הַקְּלָלוֹת שֶׁבְּפָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי וּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא קוֹרִין בְּקוֹל נָמוּךְ. וְאֶת הַפָּסוּק וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב קוֹרִין בּקוֹל רָם. וְאַחַר כָּךְ הַפָּסוּק וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב וְגוֹ' נָמוּךְ, וְאַף גַּם זֹאת בְּקוֹל רָם עַד הַסוֹף. וּבְפָרָשַׁת כִּי תָּבֹא לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד עַד סוֹף הַפָּסוּק בְּקוֹל רָם, וְאַחַר כָּךְ נָמוּךְ. וְאַף גַּם זֹאת, בְּקוֹל רָם עַד הַסוֹף. וּבְפָרָשַׁת כִּי תָבוֹא, לְיִרְאָה אֶת הַשֵׁם הַנִכְבָּד עַד סוֹף הפָּסוּק, בְּקוֹל רָם, וְאַחַר כָּךְ נָמוּךְ עַד וְאֵין קוֹנֶה. וְגַם בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ נוֹהֲגִין לִקְרוֹת בְּקוֹל נָמוּךְ מִן וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים עַד וְהַמָּן כִּזְרַע גָּד. וְהַטַּעַם לְהַרְאוֹת שֶׁהֵם מִתְחָרְטִים. וְכָל מַה שֶׁקּוֹרֵא בְּקוֹל נָמוּךְ, צָרִיךְ שֶׁיְהֵא עַל כָּל פָּנִים הַקּוֹל נִשְׁמַע לַצִבּוּר, וְאִם לֹא כֵּן אֵינָם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבַת קְרִיאָה (פרי חדש). אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם מַסָּעוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת וְאֵלֶּה מַסְעֵי, אֵין לְהַפְסִיק בָּהֶם, שֶׁהֵם נֶגֶד שֵׁם מ"ב (מגן אברהם) (תכ"ח).
בֵּין גַּבְרָא לְגַבְרָא צְרִיכִין לִגְלֹל אֶת הַסֵּפֶר תּוֹרָה, וְאֵין צְרִיכִין לְכַסּוֹתוֹ. אַךְ קֹדֶם מַפְטִיר שֶׁאוֹמְרִים קַדִּישׁ וְיֵשׁ זְמַן אָרֹךְ צָרִיךְ לְכַסּוֹתוֹ בַּמְּעִיל שֶׁלוֹ, וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ זְמַן אָרֹךְ כְּגוֹן שֶׁמְזַמְּרִין לֶחָתָן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. וְנִרְאֶה דְּהוּא הַדִּין כְּשֶׁמַּאֲרִיכִין בְּמִי שֶׁבֵּרֵךְ (סִימָן קל"ט ובסד"ה).
אִם טָעוּ בַּשַׁבָּת וְקָרְאוּ עִם הַשִּׁשִּׁי עַד גְּמָר הַסִּדְרָה, לֹא יֹאמַר קַדִּישׁ, אֶלָּא יִקְרְאוּ מִיָּד אֶת הַמַּפְטִיר, וְיַשְׁלִים גַּם לְמִנְיַן שִׁבְעָה קְרוּאִים. וּלְאַחַר שֶׁיֹּאמַר הַהַפְטָרָה עִם הַבְּרָכוֹת, אָז יֹאמַר הַקַּדִּישׁ. וְכֵן בְּיוֹם טוֹב אִם טָעוּ וְקָרְאוּ עִם הָרְבִיעִי עַד הַגְּמָר, לֹא יֹאמְרוּ קַדִּישׁ, אֶלָּא יִקְרְאוּ מִיָּד אֶת הַמַּפְטִיר לְסֵפֶר תּוֹרָה הַֹשִֵני וְאַחֲרֵי הַהַפְטָרָה וְהַבְּרָכוֹת יֹאמְרוּ הַקַּדִּישׁ (סִימָן רפ"ב ובסד"ה).
כְּשֶׁצְּרִיכִין לְהוֹצִיא שְׁלשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה וְאֵין לָהֶם אֶלָּא שְׁנַיִם לֹא יִגוֹלְלוּ אֶת הַשֵּׁנִי לִקְרוֹת בּוֹ מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת בַּשְּׁלִישִׁי, אֶלָּא יִקְחוּ אֶת הָרִאשׁוֹן לִקְרוֹת בּוֹ (שם).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ה
אוֹי וַאֲבוֹי, הֵיכָן אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם, אָן חָכְמָתֵנוּ, אָן שִׂכְלֵנוּ אָן דַּעְתֵּנוּ, מַה נַּחְשׁב עַל יְהוָה, וְעַל מָה אֲתִינָן לְהַאי עָלְמָא שְׁפָלָה הֲיִתָּכֵן שֶׁבָּאנוּ חָלִילָה לָזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, בִּשְׁבִיל מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה חָלִילָה הֲלֹא לֹא בָּאנוּ לָזֶה הָעוֹלָם, כִּי אִם לְשַׁבֵּר הַבְּחִירָה וְלַהֲפךְ דַּעְתֵּנוּ וְעֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, וּלְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זוֹנִים אַחֲרֵיהֶם" וּכְתִיב. "אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אוֹתוֹ תַעֲבוֹד, וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ" וּכְתִיב. "אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ, וְאוֹתוֹ תִּירָאוּ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמרוּ, וּבְקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאוֹתוֹ תַעֲבוֹדוּ, וּבוֹ תִדְבָּקוּן" וּכְתִיב. "הַעִדתִי בָּכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמעַ בְּקוֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְארֶךְ יָמֶיךָ" וְעַתָּה עַתָּה, אֵיךְ נֶהֶפַכְנוּ, "הֲיַעֲזב מִצּוּר שָׂדַי מַיִם קָרִים נוֹזְלִים לַחְצב לָהֶם בּארוֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִילוּ הַמָּיִם" הֲיִתָּכֵן לְהַפְסִיק חַס וְשָׁלוֹם הַמַּחֲשָׁבָה מֵחַי הַחַיִּים וּמִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, מְקוֹר הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים וְהַנִּצְחִיִּים, לַחְשׁב בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה שֶׁאָנוּ רְגִילִים בָּהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי שְׁטוּתוֹ וְטָעוּתוֹ וּכְסִילוּתוֹ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אֲהָהּ יְהוָה אֲהָהּ אֲדוֹנֵנוּ מַלְכֵּנוּ, מַה נַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה מַה נַּעֲשֶׂה לָעוֹלָם הַנִּצְחִי, מַה נַּעֲשֶׂה לְיוֹם שֶׁכֻּלּוּ שַׁבָּת וּמְנוּחָה, אֲשֶׁר אִי אֶפְשַׁר לְהִכָּנֵס וּלְהִכָּלֵל שָׁם כִּי אִם מִי שֶׁמְּקַשֵּׁט עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמַפְשִׁיט דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא וּמְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ רַק בְּהַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי וּמַה נַּעֲשֶׂה, וַחֲטָאֵינוּ עָשׂוּ לָנוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ, עַד אֲשֶׁר "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְמַעֲמַקֵי מַיִם וְשִׁבּלֶת שְׁטָפָתְנִי" אָבִי אָבִי אָבִי, אֲדוֹנִי אֲדוֹנִי אֲדוֹנִי, "מַלְכִּי וֵאלֹהָי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל", אֵלֶיךָ אֶשְׁתַּטֵּחַ, אֵלֶיךָ אֶתְנַפֵּל וְאֶתְחַנֵּן, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ לְבָד עֲשֵׂה מַה שֶּׁתּוּכַל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, זַכֵּנִי מֵעַתָּה, עָזְרֵנִי מֵעַתָּה, הוֹשִׁיעֵנִי מֵעַתָּה וֶהְיֵה עִמִּי תָמִיד, וְעָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי לִסְגּר וּלְהַעֲצִים וְלִסְתּם עֵינַי וּלְבָבִי וְדַעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא שְׁפֵלָה לְגַמְרֵי, וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עַל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲוֹתָיו וּטְרָדּוֹתָיו כְּלָל, כִּי כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ עוֹלֶה כְּהֶרֶף עַיִן, כִּי הַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ "וּמַה יִּתְרוֹן לָאָדָם מִכָּל עֲמָלוֹ" וּמִכָּל תַּאֲוֹתָיו וַהֲבָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, טוֹב וּמֵטִיב תָּמִיד, טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, טוֹב וּמֵטִיב בֶּאֱמֶת, הֵיטִיבָה בִּרְצוֹנְךָ עִם רָחוֹק מִטּוֹב כָּמוֹנִי, אֲשֶׁר מָרַדְתִּי בְּטוּבְךָ בְּיָדַיִם, בְּמֵזִיד וּבְשׁוֹגֵג בְּאנֶס וּבְרָצוֹן אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים אֲשֶׁר הִתְחַלְתָּ לְהֵטִיב עִמִּי הַרְבֵּה טוֹב הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי, וְאָנכִי דָחִיתִי בְּיָדַיִם טוּבְךָ הָאֲמִתִּי כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, "עַד כִּי חָדַל לִסְפּר כִּי אֵין מִסְפָּר" אָנָּא הָאֵל הַטּוֹב, אֲשֶׁר טוּבְךָ אֵינוֹ נִפְסַק לְעוֹלָם, זַכֵּנִי מֵעַתָּה לְטוּבְךָ הָאֲמִתִּי, שַׂבְּעֵנִי מִטּוּבְךָ הַנִּצְחִי, עָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי לִכָּלֵל בְּאֶחָד בֶּאֱמֶת, בְּתַכְלִית הַכְּלָלִיּוּת בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל כָּרָאוּי, בְרָצוֹא וָשׁוֹב כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָדַעַת שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְאֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל וְכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין הַבָּאִין בָּעוֹלָם כֻּלָּם הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבַטֵּל כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם עַל יְדֵי זֶה, וְנִזְכֶּה לְקַבֵּל הַיִּסּוּרִים הַמֻּכְרָחִים לָבוֹא, בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּלְבַטֵּל כָּל הַיִּסּוּרִין עַל יְדֵי הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ מֵימֵי הַתּוֹרָה עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁל הַבִּטּוּל שֶׁתָּאִיר אֶל הַמּחִין וְנִזְכֶּה לִשְׁאב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה, וְעַל יְדֵי הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה נִזְכֶּה לְקָרֵר הַיִּסּוּרִין וּלְכַבּוֹת צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ גַּם בָּעֵת שֶׁנָּשׁוּב מֵהַבִּטּוּל אֶל הַדַּעַת, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם כּחַ לְהַיִּסוּרִין לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם אַחֲרֵי כָּךְ, אַחַר שֶׁנָּשׁוּב מֵהַבִּטּוּל, רַק נִזְכֶּה לְבַטְּלָם אָז עַל יְדֵי הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה שֶׁתְּזַכֵּנוּ לְקַבֵּל וּלְהַשִּׂיג עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה מֵאוֹר זְרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁאַר מֵהַהִסְתַּכְּלוּת וְהַבִּטּוּל, אֶל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד, שֶׁתָּאִיר הָרְשִׁימוּ אֶל כְּלֵי הַמּחִין הַשָּׂגַת סִתְרֵי אוֹרַיְיתָא, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 162 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תשפ״ד
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־36 דק׳
פרשת השבוע: תצוה
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־24 בפברואר 2024, בשעה 17:32 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
רְחִיצַת חַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְכֵן קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק"א סי' י"ט אות ה')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.