ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ד׳ · אות ט׳ט וּצְדָקָה מוֹעִיל לָזֶה, שֶׁעַל יְדֵי הַצְּדָקָה מְתַקְּנִין וּמַעֲלִין פְּגַם נְפִילַת הַיָּמִים וְהַדַּעַת שֶׁל הַזְּקֵנִים מַאֲרִיכֵי יָמִים, שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי, שֶׁמִּזֶּה יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (קהלת יא): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ – שֶׁכֹּחַ הַצְּדָקָה מוֹצְאִין בְּרֹב הַיָּמִים, דְּהַיְנוּ בְּמַאֲרִיכֵי יָמִים, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה מַעֲלִין וּמְתַקְּנִין הַפְּגָם שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, הַיְנוּ שֶׁתִּתֵּן צְדָקָה, וְהַכָּתוּב מַבְטִיחֲךָ, שֶׁהַהֶפְסֵד שֶׁאַתָּה מַפְסִיד מָמוֹנְךָ שֶׁפִּזַּרְתָּ לִצְדָקָה תַּרְוִיחַ וְתִמְצָאֶנּוּ בְּרֹב הַיָּמִים, בְּמַאֲרִיכֵי יָמִים כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה מַעֲלִין פְּגַם נְפִילַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּאֲרִיכֵי יָּמִים, שֶׁמִּזֶּה הוּא יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל, וּמוֹצִיאִין כָּל הַיְנִיקָה וְהַחִיּוּת שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע, וּמִתְגַּבֵּר בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן.
כִּי עִקָּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה הִיא בִּבְחִינַת: וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי וְכוּ' כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ מַה שֶׁצְּרִיכִים בַּהַתְחָלָה לְשַׁבֵּר הָאַכְזָרִיּוּת לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת, וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת הָרָצוֹן, כִּי מִנֵהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא (סנהדרין ל"ט), מֵאַחַר שֶׁמִּתְגַּבֵּר וּמְהַפֵּךְ אַכְזָרִיּוּת שֶׁבְּטִבְעוֹ לְרַחֲמָנוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְהַפֵּךְ הָרֹגֶז לְרָצוֹן.
וַאֲזַי כְּשֶׁנִּכְנָע מֵצַח הַנָּחָשׁ וְנִתְגַּלֶּה בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן, אֲזַי נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים קוֹל הַחַיּוֹת רָעוֹת, וְנִשְׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל. וַאֲזַי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, נַעֲשֶׂה יִרְאָה כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה יְכוֹלִין לְקַבֵּל הַחֶסֶד כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁשּׁוֹפֵעַ הַחֶסֶד, אֲזַי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה כַּנַּ"ל, כִּי אֲזַי נִתְקַיֵּם: וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וְכוּ' וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ וְכוּ', כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁתּוֹעֶלֶת הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ד׳ · אות י׳י וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָצָה יַעֲקֹב לַעֲשׂוֹת רָצוֹן בְּעֵשָׂו, אָמַר: וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי, כִּי עַל־כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי (בראשית ל״ג:י׳).
כִּי גַּם מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לָעַכּוּ"ם, הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב ט): וְנוֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה, וְעַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה רָצוֹן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לוֹ: וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי, הַיְנוּ צְדָקָה, בְּחִינַת (מלאכי ג׳:ג׳): מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה.
כִּי עַל־כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלֹקִים, הַיְנוּ כְּמוֹ רְאוֹת פְּנֵי אֱלֹקִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת (דברים ט״ז:ט״ז): שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה', דְּהַיְנוּ יָמִים טוֹבִים, שֶׁעַל יָדָם נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, (וְעִקָּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן עַל־יְדֵי יָמִים טוֹבִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל), כְּמוֹ־כֵן יִהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ רָצוֹן עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, וְזֶהוּ: וַתִּרְצֵנִי, כַּנַּ"ל. (כִּי מֵאַחַר שֶׁהַמִּנְחָה וְהַצְּדָקָה שֶׁנָּתַן לְעֵשָׂו הִיא בְּחִינַת צְדָקָה מַמָּשׁ, בְּחִינַת: וְנוֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה, נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא נִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ"ל, וּמִשָּׁם מִשְׁתַּלְשֵׁל הָרָצוֹן לְמַטָּה וְנַעֲשָׂה רָצוֹן גַּם בְּעֵשָׂו):
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ד׳ · אות י״א · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)יא וְזֶה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת דָּוִד וְגָלְיַת (שמואל א י"ז),
כִּי גָּלְיַת הָיָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת בְּחָכְמָתוֹ, שֶׁהַכֹּל עַל פִּי הַטֶּבַע, כִּי הָיָה יוֹנֵק מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, בִּבְחִינַת: וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו, שֶׁתָּלָה כָּל הַסִּבּוֹת בְּחִיּוּב הַטֶּבַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹקִים חַיִּים (שם), כִּי הָיָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת, שֶׁהַכֹּל עַל־יְדֵי מַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם, כְּפִי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם:
וְדָוִד הָיָה אִישׁ חַיִל, וְעָמַד כְּנֶגְדּוֹ וְאָמַר, שֶׁכְּבָר הָיָה לוֹ מַעֲשֶׂה כָּזוֹ:
וּבָא הָאֲרִי וְהַדּוֹב – דְּהַיְנוּ חַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ"ל הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים, שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע כַּנַּ"ל.
וְנָשָׂא זֶה מֵהָעֵדֶר – הַיְנוּ מֵהֶעְדֵר הַגָּמוּר, שֶׁנָּשָׂא וְסִלֵּק זֹאת מֵהֶעְדֵּר הַגָּמוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁכָּפַר בָּזֶה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ אַחַר הֶעְדֵּר הַגָּמוּר, רַק שֶׁהַכֹּל עַל פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם.
וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו – הַיְנוּ שֶׁהָיִיתִי מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְהִכְנַעְתִּי וְהִשְׁפַּלְתִּי אוֹתוֹ.
וַיָּקָם עָלַי – הַיְנוּ שֶׁאַחַר כָּךְ הִתְגַּבֵּר עוֹד כְּנֶגְדִּי.
וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ – הַיְנוּ שֶׁהֵבַנְתִּי, שֶׁכָּל כֹּחוֹ וִינִיקָתוֹ עַל־יְדֵי מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן הֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ, שֶׁהֶחֱזַקְתִּי וְתָפַסְתִּי שָׁם בְּשֹׁרֶשׁ יְנִיקָתוֹ בְּזִקְנֵי הַדּוֹר.
וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו – שֶׁהִכְנַעְתִּי וְהִשְׁפַּלְתִּי אֶת חַכְמֵי הַטֶּבַע, חַיּוֹת רָעוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ, בְּשֹׁרֶשׁ יְנִיקָתָם כַּנַּ"ל.
וְעַל כֵּן: וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי כְּאֶחָד מֵהֶם – כִּי הוּא גַּם כֵּן בְּחִינָה זוֹ מַמָּשׁ, שֶׁכָּל כֹּחוֹ מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת: וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן גַּם הוּא כְּמוֹתָם, וְאוּכַל לְהַכְנִיעוֹ וּלְהַפִּילוֹ.
וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שם): וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ – הַיְנוּ בְּמֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהִכְנִיעוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינַת (משלי י״א:א׳): אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ, בְּחִינַת רָצוֹן כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת שֶׁהִזְהִיר יִשַׁי אֶת דָּוִד בְּלֶכְתּוֹ לְשָׁם: וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח. זֶה בְּחִינַת עוֹרֵב, בְּחִינַת צְדָקָה. כִּי עִקָּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה – בִּבְחִינַת עוֹרֵב, בְּחִינַת: וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה הוּא מוֹצִיא הַחִיּוּת שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר כַּנַּ"ל:
וְדַע, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּכְנִיעִין וְסוֹתְרִין דֵּעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע וּמַשְׁפִּילִין אוֹתָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם אֵין הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן חָזָק וְתַקִּיף, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ סָפֵק בָּרָצוֹן, שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר בְּבֵרוּר חָזָק שֶׁמִּתְנַהֵג רַק עַל פִּי הָרָצוֹן, אַף־עַל־פִּי שֶׁחָכְמַת הַטֶּבַע נִכְנַעַת, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁהָרָצוֹן אֵינוֹ חָזָק, עֲדַיִן יֵשׁ יְכֹלֶת, חַס וְשָׁלוֹם, לְמֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁיַּחֲזֹר וְיִתְעוֹרֵר וְיִתְגַּבֵּר כְּבַתְּחִלָּה, וְגַם עַל זֶה צְרִיכִין כֹּחַ הַצְּדָקָה, כִּי הַצְּדָקָה מוֹעֶלֶת תָּמִיד וְעוֹמֶדֶת תָּמִיד כְּנֶגֶד מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ: רַב יְהוּדָא הִנְדּוּאָה מִשְׁתָּעֵי: