סדר ברסלב היומי · 20 ביולי 2024

הלימוד שלך להיום

ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ז׳ · אות ג׳ – אות ד׳

כ־10 דק׳ · כ־970 מילים · 80% מהספר עד סוף היום

ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ז׳ · אות ג׳

ג כִּי עִקָּר הָרַחֲמָנוּת הוּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ נוֹפְלִין, חַס וְשָׁלוֹם, בַּעֲווֹנוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי זֶהוּ הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת. כִּי כָל הַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם נֶחֱשָׁבִים כְּלָל כְּנֶגֶד הַמַּשּׂאוֹי הַכָּבֵד שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹפְלִים בַּעֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, זֶהוּ מַשּׂאוֹי כָּבֵד מְאֹד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשָּׂא כְּלָל הַמַּשּׂאוֹי הַכָּבֵד הַזֶּה, בִּבְחִינַת: כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי (תהילים ל״ח:ה׳). כִּי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵאַיִן הֵם לְקוּחִים, וְיוֹדֵעַ רוּחָנִיּוּת וְדַקּוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל – הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵעָווֹן, וְאֵין עָווֹן שַׁיָּךְ לָהֶם כְּלָל כְּלָל לֹא, לְפִי גֹּדֶל קְדֻשָּׁתָם מִשָּׁרְשָׁם וְגֹדֶל דַּקּוּתָם וְרוּחָנִיּוּתָם. וְעַל כֵּן כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם נֶחֱשָׁבִים לְמַשּׂאוֹי כְּנֶגֶד הַמַּשּׂאוֹי הַכָּבֵד שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם יִסּוּרִים, אִם אֵין בָּהֶם עֲווֹנוֹת, אֵינָם נֶחֱשָׁבִים לְיִסּוּרִים כְּלָל. וְזֶה בְּחִינַת (שבת נה): אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן. שֶׁכְּשֶׁאֵין בָּהֶם עָווֹן, אֵינָם יִסּוּרִים כְּלָל, כִּי עִקָּר הַיִּסּוּרִים הֵם רַק כְּשֶׁנּוֹפְלִים בַּעֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶהוּ עִקָּר הָרַחֲמָנוּת, לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, לְהוֹצִיאָם מֵהַמַּשּׂאוֹי הַכָּבֵד שֶׁל עֲווֹנוֹת. וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּכָל עֵת שֶׁנָּפְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֵיזֶה עָווֹן, הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם וְהִתְפַּלֵל בַּעֲדָם, כְּגוֹן בַּמְרַגְּלִים וְכַיּוֹצֵא. כִּי יָדַע, שֶׁלְּפִי קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וְדַקּוּתָם הֵם רְחוֹקִים מֵעָווֹן וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לִשָּׂא כְּלָל הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד שֶׁל עָווֹן כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת, מֵהֵיכָן בָּאִים לַעֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רַק עַל־יְדֵי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת, כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא־אִם־כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת (סוטה ג), וְזֶהוּ הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִן הַכֹּל, שֶׁצְּרִיכִין לְרַחֵם עָלָיו לְהַכְנִיס בּוֹ דַּעַת, בִּבְחִינַת (תהילים מ״א:ב׳): אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל; כִּי אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת (נדרים מא), וּצְרִיכִין לְרַחֵם עָלָיו לְהַכְנִיס בּוֹ דַּעַת:

ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ז׳ · אות ד׳ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)

ד וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִסְתַּלֵּק, וְהַנְּשָׁמָה עוֹלָה וּמִתְדַּבֶּקֶת בְּמָקוֹם שֶׁעוֹלָה, בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, אֵין זֶה תַּכְלִית וּשְׁלֵמוּת, שֶׁתִּהְיֶה הַנְּשָׁמָה רַק דְּבוּקָה לְמַעְלָה. רַק עִקָּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה הִיא, שֶׁבְּעֵת שֶׁהִיא לְמַעְלָה תִּהְיֶה לְמַטָּה גַּם־כֵּן. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה, בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ לְמַטָּה גַּם־כֵּן בְּעֵת שֶׁנִּסְתַּלֵּק לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב קטז): אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ – חַד אָמַר בֵּן, וְחַד אָמַר תַּלְמִיד, כִּי הַתַּלְמִיד מְקַבֵּל דַּעַת הָרַב. גַּם הַבֵּן, בְּוַדַּאי אֵין מַעְלָה כְּשֶׁנִּשְׁאָר בֵּן רָשָׁע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהָעִקָּר לְהַשְׁאִיר בֵּן שֶׁיִּהְיֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד גַּם־כֵּן, שֶׁיְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ. וּלְאִידָךְ מָאן דְּאָמַר דַּי בְּתַלְמִיד לְבַד, כִּי מֵאַחַר שֶׁעִקָּר הוּא כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם, עַל־כֵּן דַּי גַּם בְּתַלְמִיד לְבַד, כִּי זֶהוּ עִקָּר הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה גַּם בְּעֵת הַהִסְתַּלְּקוּת, כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה עוֹלָה לְמַעְלָה. כִּי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ קְצָת בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁעִקָּר הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַק שֶׁאֲנַחְנוּ מֵעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל נְגַדֵּל וּנְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר מִקְּרוּצֵי חֹמֶר וְכוּ'; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לוֹ שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים וְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם עוֹבְדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עִקָּר הַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁלּוֹ – כְּשֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה הָעֲבוֹדָה שֶׁל עוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ לְמַטָּה, שֶׁיָּאִיר בִּבְנֵי עוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל. כִּי כְּשֶׁנִּשְׁאָר דַּעְתּוֹ לְמַטָּה עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ מַמָּשׁ נִשְׁאָר בָּעוֹלָם: וְכָל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם זֹאת, לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים. כִּי כְּשֶׁשְּׁנַיִם מְדַבְּרִים יַחַד בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, אֲזַי כְּשֶׁאֶחָד מֵאִיר לַחֲבֵרוֹ בְּאֵיזֶה דִבּוּר, נֶחֱשָׁב חֲבֵרוֹ אֶצְלוֹ בְּחִינַת תַּלְמִיד. וְלִפְעָמִים נַעֲשֶׂה לְהֶפֶךְ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאַחַר־כָּךְ הוּא מְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ אֵיזֶה דִבּוּר, אֲזַי נַעֲשֶׂה הוּא בִּבְחִינַת תַּלְמִיד לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לִזָּהֵר, לְהִשְׁתַּדֵּל וְלַעֲסֹק בָּזֶה, כִּי לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ (ישעיהו מ״ה:י״ח), כִּי צָרִיךְ כָּל אֶחָד לַעֲסֹק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְמֻלָּא מִבְּנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א׳:כ״ח): וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, כִּי זֶה עִקָּר יִשּׁוּב הָעוֹלָם, כְּשֶׁהָעוֹלָם מְמֻלָּא מִבְּנֵי אָדָם, הַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה. כִּי מִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת, אֵינוֹ אָדָם כְּלָל כַּנַּ"ל.

ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ז׳ · אות ד׳ · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)

[הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם מְצֻוֶּה לְהַעֲמִיד בָּנִים בָּעוֹלָם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם, כֵּן הוּא מְצֻוֶּה לְהַכְנִיס דַּעַת וְיִרְאַת שָׁמַיִם בְּבָנָיו וּבְתַלְמִידִים, כִּי זֶה עִקָּר הַמִּצְוָה, שֶׁמְּצֻוֶּה לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת לְקַיֵּם הָעוֹלָם, כִּי הָעִקָּר – לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת מִמִּין בְּנֵי אָדָם דַּוְקָא, וְלֹא מִין בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בִּדְמוּת אָדָם. עַל־כֵּן כָּל זְמַן שֶׁאֵין מֵאִיר הַדַּעַת בִּבְנֵי אָדָם, וְאֵינָם יוֹדְעִים וּמַרְגִּישִׁים אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ, אֵינָם בִּכְלַל בְּנֵי אָדָם, מֵאַחַר שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת לָדַעַת אֶת ה', שֶׁזֶּה עִקָּר גֶּדֶר הָאָדָם. וְעַל כֵּן נֶחֱשָׁב הָעוֹלָם כְּתֹהוּ וָבֹהוּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: לֹא תֹהוּ בְּרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, כִּי צְרִיכִין לְיַשֵּׁב אֶת הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה מְיֻשָּׁב הָעוֹלָם מִבְּנֵי אָדָם דַיְקָא, דְּהַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה, שֶׁיּוֹדְעִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ גַּם כֵּן מִצְוַת: וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, שֶׁצְּרִיכִין לְמַלְאוֹת אֶת הָאָרֶץ בִּבְנֵי אָדָם. הַיְנוּ שֶׁכָּל אָדָם מְצֻוָּה שֶׁיְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם כְּדֵי לְהַכְנִיס דַּעַת בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּה עִקָּר יִשּׂוּב הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב מִבְּנֵי אָדָם, הַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה, שֶׁיּוֹדְעִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל]. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לַעֲסֹק בָּזֶה – לְהַכְנִיס דַּעַת וְיִרְאַת שָׁמַיִם בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה חֲבֵרוֹ בְּחִינַת תַּלְמִיד אֶצְלוֹ, וַאֲזַי כְּשֶׁיִּמְלְאוּ יָמָיו וְיַגִּיעַ זְמַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ, אֲזַי יִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הַדִּבּוּר שֶׁהִכְנִיס בַּחֲבֵרוֹ, וְיִהְיֶה נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ מַמָּשׁ קַיָּם בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ – חַד אָמַר בֵּן, וְחַד אָמַר תַּלְמִיד. נִמְצָא כְּשֶׁנִּשְׁאָר בֵּן אוֹ תַּלְמִיד אַחֲרָיו, אֲזַי יֵשׁ חֲלִיפוֹת לָמוֹ, הַיְנוּ כִּי יֵשׁ לוֹ חֲלִיפִין, מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁאָר דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד כַּנַּ"ל. כִּי עִקָּר הוּא הַדַּעַת, וּכְשֶׁנִּשְׁאָר הַדַּעַת אַחֲרָיו עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הוּא מַמָּשׁ נִשְׁאָר קַיָּם בָּעוֹלָם. וְזֶה חֲלִיפוֹת – רָאשֵׁי תֵבוֹת: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת (תהילים מ״ט:ד׳); כִּי עִקָּר הוּא הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר הַהַשְׁאָרָה וְהַחֲלִיפוֹת שֶׁנִּשְׁאָר מִן הָאָדָם אַחֲרָיו, דְּהַיְנוּ מַה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר חָכְמָה וּתְבוּנָה עִם חֲבֵרוֹ וְהִכְנִיס בּוֹ דַּעַת אֱמֶת וְיִרְאַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת – רָאשֵׁי תֵבוֹת "חֲלִיפוֹת", כִּי זֶה עִקָּר הַחֲלִיפוֹת וְהַהַשְׁאָרָה כַּנַּ"ל: וּבֶאֱמֶת בֵּן וְתַלְמִיד הוּא כֻּלּוֹ חַד. כִּי הַבֵּן הוּא גַּם כֵּן תַּלְמִיד כַּנַּ"ל, וְגַם הַתַּלְמִיד הוּא בְּחִינַת בֵּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט: וע"ש גם בדף יט): כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ; כִּי נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ עָשָׂה אֶת הַגּוּף שֶׁל הַתַּלְמִיד גַּם כֵּן, כִּי מִקֹּדֶם לֹא הָיָה נִקְרָא בְּשֵׁם אָדָם כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ דַּעַת וְלֹא הָיָה רַק דְּמוּת אָדָם, נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי שֶׁלָּמַד עִמּוֹ תּוֹרָה וְהִכְנִיס בּוֹ דַּעַת, עַל־יְדֵי־זֶה נַּעֲשָׂה אָדָם, עַל־כֵּן נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ מַמָּשׁ, עַל־כֵּן גַּם הַתַּלְמִיד הוּא בְּחִינַת בֵּן:

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

שיחות הר״ן · אות רכ״ו – אות רכ״ח

כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 79% מהספר עד סוף היום

שיחות הר״ן · אות רכ״ו

פַּעַם אַחַת שָׂחַק וְאָמַר: אִם הָיוּ מַנִּיחִין לִכְנֹס מֵת אֶחָד בֵּין הַמְחַקְּרִים כְּשֶׁיּוֹשְׁבִין וְחוֹקְרִין בְּחָכְמָתָם, הָיוּ מִתְבַּטְּלִים כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם.

שיחות הר״ן · אות רכ״ז

[מדבר ממעלת ההתבודדות] מָצָאתִי כְּתַב־יַד הַחֲבֵרִים, שֶׁאָמַר שֶׁטּוֹב יוֹתֵר שֶׁהַהִתְבּוֹדְדוּת יִהְיֶה מִחוּץ לָעִיר בִּמְקוֹם עֲשָׂבִים, כִּי הָעֲשָׂבִים גּוֹרְמִים שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַלֵּב:

שיחות הר״ן · אות רכ״ח

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר: בְּוַדַּאי נִמְצָאִים כְּשֵׁרִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהֶם הִתְבּוֹדְדוּת; אֲבָל אֲנִי קוֹרֵא אוֹתָם 'פְלֵייטֶיס' – מְבֹהָלִים וּמְבֻלְבָּלִים. וּפִתְאֹם כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וְיִקְרָא אוֹתָם, יִהְיוּ מְעֻרְבָּבִים וּמְבֻלְבָּלִים. אֲבָל אֲנַחְנוּ נִהְיֶה דּוֹמִים כְּמוֹ הָאָדָם אַחַר הַשֵּׁנָה, שֶׁדַּעְתּוֹ נוֹחָה וּמְיֻשֶּׁבֶת הֵיטֵב, כֵּן תִּהְיֶה דַּעְתֵּנוּ נוֹחָה וּמְיֻשֶּׁבֶת עָלֵינוּ בְּלִי מְהוּמָה וּבִלְבּוּל:

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תמ״ה – אות תמ״ו

כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 73% מהספר עד סוף היום

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תמ״ה

(ב) כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ לְפָנָיו, שֶׁהָיוּ חוֹלִים גְּדוֹלִים, וְהוּא רָאָה שֶׁמֻּכְרָחִין לָמוּת, וְהָיָה מְדַבֵּר עַל לִבָּם: מַה לָּכֶם לִדְאֹג מִן הַמִּיתָה, הֲלֹא שָׁם הוּא עוֹלָם נָאֶה בְּיוֹתֵר מִכָּאן:

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תמ״ו

(ג) פַּעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחַר שַׁבַּת־נַחֲמוּ תקס"ט, וְהוֹלִיכוּ מֵת לִפְנֵי חַלּוֹנוֹת בֵּיתוֹ וְהָיוּ הוֹלְכִין אַחֲרָיו וּבוֹכִין וּמַסְפִּידִין עָלָיו כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם. עָנָה וְאָמַר "דֶער מֵת קֶער לַאכְן", הַמֵּת מִסְּתָמָא שׂוֹחֵק בְּלִבּוֹ עַל שֶׁבּוֹכִין אַחֲרָיו. כִּי בּוֹכִין עַל שֶׁנִּפְטַר מִן הָעוֹלָם, כְּאִלּוּ אוֹמְרִים לוֹ הֲלֹא טוֹב אִם הָיִיתָ מַאֲרִיךְ עוֹד יָמִים בְּזֶה הָעוֹלָם, וְסָבַלְתָּ עוֹד צָרוֹת רַבּוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם וְהָיְתָה לְךָ עוֹד מְרִירוּת הָעוֹלָם "אַמֶער וָואלְסְט נָאךְ פַאר שְׁוַוארְצְט גִיוָוארְן אוֹיף דֶער וֶועלְט. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ הֲלֹא גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ מִיִּסּוּרִים, כִּי לֹא הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁלֹּא יִסְבֹּל שׁוּם צַעַר גֵּיהִנָּם וְחִבּוּט הַקֶּבֶר, וְאִם כֵּן גַּם שָׁם יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים. הֵשִׁיב, עַל־כָּל־פָּנִים עַתָּה יִהְיֶה הַקֵּץ וְהַגְּמָר מֵהַיִּסּוּרִים וְצַעֲרוֹ. כִּי יִסְבֹּל מַה שֶּׁיִּסְבֹּל וְאַחַר־כָּךְ יִזְכֶּה לְמַה שֶּׁפָּעַל בְּזֶה הָעוֹלָם אֵיזֶה שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, עַל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. חָזַרְתִּי וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ הֲלֹא יֵשׁ גִּלְגּוּלִים, וְאוּלַי יִצְטָרֵךְ לוֹ לְהִתְגַּלְגֵּל עוֹד פַּעַם אַחַת בְּזֶה הָעוֹלָם, וְאִם־כֵּן מַה פָּעַל בַּמֶּה שֶׁנִּפְטַר עַכְשָׁו מִצָּרוֹת עוֹלָם הַזֶּה. הֵשִׁיב, אִם יִרְצֶה יוּכַל לְהִתְעַקֵּשׁ וְלִטְעֹן שָׁם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּשׁוּם אֹפֶן לְהִתְגַּלְגֵּל וְלֵילֵךְ עוֹד הַפַּעַם בְּזֶה הָעוֹלָם. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ וְכִי יוֹעִיל זֶה מַה שֶּׁלֹּא יִרְצֶה לְהִתְגַּלְגֵּל. הֵשִׁיב, בְּוַדַּאי יוֹעִיל אִם יִתְעַקֵּשׁ וְיִטְעַן עֲשׂוּ עִמִּי מַה שֶּׁתִּרְצוּ כָּאן וַעֲשׂוּ עִמִּי הַגְּמָר וְהַסּוֹף כָּאן כִּרְצוֹנְכֶם, רַק בְּזֶה הָעוֹלָם אַל אֶחֱזֹר עוֹד לְהִתְגַּלְגֵּל חַס וְשָׁלוֹם (וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "עֶקְט מִיט מִיר דָּא"), בְּוַדַּאי יָכוֹל לִפְעֹל זֹאת. וְכָפַלְתִּי וְשָׁנִיתִי בְּדַבְּרִי עִמּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה פְּעָמִים אִם יוֹעִיל זֹאת וְאָמַר שֶׁבְּוַדַּאי יוֹעִיל אִם יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ לִטְעֹן כָּךְ. וְלָקַחְתִּי זֹאת בְּדַעְתִּי הֵיטֵב, וְקָשַׁרְתִּי אוֹתוֹ בְּמֹחִי לִזְכֹּר זֹאת הֵיטֵב הֵיטֵב, אוּלַי אֶזְכֶּה לִזְכֹּר זֹאת בְּעָלְמָא דְּאָתֵי לִטְעֹן כָּךְ לִפְנֵי הַבֵּית־דִּין שֶׁלְּמַעְלָה לְמַעַן אוּכַל לְהִנָּצֵל מִגִּלְגּוּלִים. כִּי אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִמִּי חַס וְשָׁלוֹם כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מוֹלִיכִין אוֹתִי, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים טוֹב יוֹתֵר מִלְּהִתְגַּלְגֵּל חַס וְשָׁלוֹם, וְלִהְיוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה שֶׁל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ מֵעַתָּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב (אָמַר הַמַּעְתִּיק עַיֵּן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים דַף ק"ט:): בְּאוֹתָהּ הָעֵת הַנַּ"ל שֶׁעָמַדְנוּ לְפָנָיו בַּיּוֹם הַנַּ"ל, אָז צִוָּה עָלַי לַחֲזֹר וְלוֹמַר הַתּוֹרָה שֶׁאָמַר בַּחֹרֶף הֶעָבַר בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ, לִפְנֵי חֲבֵרֵנוּ הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק סֶגַל חֲתַן הָרַב הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע. הַיְנוּ הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ל"ב. וְצִוָּה עָלַי לַחֲזֹר וְלוֹמַר הַתּוֹרָה הַזֹּאת לִפְנֵי הַנַּ"ל בְּעוֹדֵינוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו. וְהֻכְרַחְתִּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְאָמַרְתִּי כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת לְמוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק הַנִּזְכָּר לְעֵיל וּשְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ שָׁם, וְהַכֹּל הָיָה בְּפָנָיו. אַחַר־כָּךְ עָנָה וְאָמַר (מִשְׁלֵי ד), סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ, הֲנִמְצָא כָּזֶה עוֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִישׁ אֲשֶׁר יְסַלְסֵל וִיחַפֵּשׂ כָּל כָּךְ בְּהַתּוֹרָה כָּמוֹנִי. וְעוֹד הֶאֱרִיךְ בִּדְבָרִים נְעִימִים וְצַחִים, וְהִפְלִיג מְאֹד בְּשֶׁבַח מַעֲלַת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה:

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע כ״ח – קטע ל׳

כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 82% מהספר עד סוף היום

ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע כ״ח

עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה זוֹכִין לְשִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי שִׂמְחָה זוֹכִין לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְעַל יָדָם זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת יָדַיִם לְקַבֵּל מוּסָר מִמּוֹכִיחֵי אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִגֵּרוּשׁ וּמַחֲלֹקֶת, וְנִתְרַבֶּה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וְנַעֲשָׂה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וַאֲזַי מְתַקֵּן וְחוֹתֵם הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם: (לק"א סי' כ"ב אות ט')

ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע כ״ט

צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מְאֹד מִלִּשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים כִּי הֵם בְּחִינַת שֵׁדִין יְהוּדָאִין, שֶׁהֵם מְקַבְּלִין תּוֹרָתָם מֵהַשֵּׁדִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹרָה נְפוּלָה, וְעַל־כֵּן דַּרְכָּם לוֹמַר תָּמִיד דְּרוּשִׁים נִפְלָאִים שֶׁנִּתְקַבְּלִים לִפְנֵי הֶהָמוֹן, וְכָל דִּבּוּרֵיהֶם דֶּרֶךְ מָשָׁל וּמְלִיצָה וּטְעָמִים נִפְלָאִים. אֲבָל אֵין מְקַבְּלִים תּוֹעֶלֶת מֵהֶם, כִּי תּוֹרָתָם שֶׁל אֵלּוּ הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לָהּ כֹּחַ לְהַדְרִיךְ אֶת הָאָדָם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב, אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי תּוֹרָתָם נוֹפְלִים בְּנֵי אָדָם בִּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְבַזִּים וּמְחָרְפִים יִרְאֵי הַשֵּׁם, וְכָל הַהִתְנַגְּדוּת בָּא מֵהֶם: (לק"א סי' כ"ח אות א')

ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע ל׳

הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא שֶׁיַּכְנִיס אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לָבוֹא לֶאֱמוּנָה וּלְחֶסֶד, וּלְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "אָנֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ". וְעַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִין עַל הַמִּתְנַגְּדִים וּמְשַׁבְּרִין וּמְבַטְּלִין הַכְּפִירוֹת וְהַמִּינוּת הַבָּאִים מֵהֶם, וְזוֹכִין לְהַעֲלוֹת וּלְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁבְּתוֹרָתָם: (שם אות ג')

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״א · קטע א׳ – קטע ב׳

כ־4 דק׳ · כ־390 מילים · 81% מהספר עד סוף היום

ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״א · קטע א׳

"לְכָה דּוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן, פִּתַּח הַסְּמָדַר, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת תָּמִיד, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת רָגִיל לָצֵאת בְּכָל יוֹם לַשָּׂדֶה בֵּין אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים וְכל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, וְשָׁם אֶזְכֶּה לְהִתְבּוֹדֵד וּלְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה זוֹ תְפִילָּה בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי, לָשׂוּחַ שָׁם כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבִי וְכל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה וְכָל הָעֲשָׂבִים וְהָאִילָנוֹת וְכָל הַצְּמָחִים, כֻּלָּם יִתְעוֹרְרוּ לִקְרָאתִי, וְיַעֲלוּ וְיִתְּנוּ כחָם וְחַיּוּתָם לְתוֹךְ דִּבְרֵי שִׂיחָתִי וּתְפִלָּתִי, עַד שֶׁתִּהְיֶה תְפִלָּתִי וְשִׂיחָתִי נִשְׁלֶמֶת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַל יְדֵי כָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁיֻּכְלְלוּ כֻלָּם, עִם כָּל כּחוֹתָם וְחַיּוּתָם וְרוּחֲנִיוּתָם עַד שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, כֻּלָּם יֻכְלְלוּ בְּתוֹךְ תְּפִלָּתִי וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לִפְתּחַ אֶת לִבִּי לְהַרְבּוֹת בִּתְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים וּבְשִׂיחָה קְדוֹשָׁה לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים, וּלְפָנֶיךָ אֶשְׁפּךְ כָּל שִׂיחִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁפּךְ לִבִּי כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ ה', וְאֶשָּׂא אֵלֶיךָ כַּפַּי, עַל נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עוֹלָלַי וְטַפַּי.

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״א · קטע ב׳

אֲהָהּ ה' עֲזר עֲזר, אֲהָהּ ה' כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חָלִילָה, רְאֵה כִּי אָזְלַת יָדִי וְאָפֵס כּחִי, רַק מֵרָחוֹק וּמֵעָפָר אֲנִי מְצַפְצֵף אִמְרָתִי אֵלֶיךָ חֲמל עַל חַיָּב אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים עַד הַיּוֹם כָּמוֹנִי, חֲמל עַל רָחוֹק כָּמוֹנִי, חֲמל עַל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְחֶמְלָה כָּמוֹנִי, חֲמל עָלַי, חֲמל עָלַי, חֲמל עָלַי, חֲמל עָלַי, רַחֵם עָלַי, רַחֵם עָלַי, חָנְנֵנִי ה' בְּמַתְּנַת חִנָּם לְגַמְרֵי, חָנֵּנִי חָנֵּנִי, פְּדֵנִי פְּדֵנִי, הַצִּילֵנִי מֵחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים, הַצִּילֵנִי מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, הַצִּילֵנִי מֵעֳנָשִׁים הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים לִי חַס וְשָׁלוֹם עַל פִּי מִשְׁפָּטֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, הַצִּילֵנִי מֵחַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם הַצִּילֵנִי מֵחֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, שֶׁלּ א אֵבוֹשׁ וְל א אֶכָּלֵם וְל א אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד, ל א בְעַלְמָא הָדֵין וְל א בְעַלְמָא דְאָתֵי הַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, עֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ אֶשְׁמר "שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ" הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ, גַּלֵּה חֲסָדִים חֲדָשִׁים הַגְּנוּזִים אֶצְלְךָ לְקָרֵב וּלְרַחֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְרַחֵם כָּמוֹנִי, לְמַעַנְךָ וּלְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר קְדֻשָּׁתָם כְּדַאי לְהָגֵן גַּם עָלַי הוֹשִׁיעָה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הוֹשִׁיעָה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, "שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַּפָּי, אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם, פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם, נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה" זַכֵּנִי שֶׁאֶהְיֶה כִּרְצוֹנְךָ תָּמִיד, "דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם אֲדנָי עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי, עֲרב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקוּנִי זֵדִים עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶיךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם", אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם "וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ, כִּי ל א יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדנָי, טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת ה', כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ, קוּמָה עֶזְרָתָה לָנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ", אָמֵן וְאָמֵן

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

השתפכות הנפש · אות פב · פסקה 2

כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 80% מהספר עד סוף היום

השתפכות הנפש · אות פב · פסקה 2 · חלק 1 מתוך 5 (חלוקת האתר)

כִּי תְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת: "עֵדֶן עַיִן לֹא רָאֲתָה" שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל מַעַיְנוֹת הַחָכְמָה שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת: "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עַיִט" בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁאֵין מִי שֶׁהִשִּׂיג אוֹתוֹ.

השתפכות הנפש · אות פב · פסקה 2 · חלק 2 מתוך 5 (חלוקת האתר)

הַיְנוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בִּתְפִלָּה וּמִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הוּא מְעוֹרֵר עַיִן הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים בְּחִינַת: "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עַיִט".

השתפכות הנפש · אות פב · פסקה 2 · חלק 3 מתוך 5 (חלוקת האתר)

כִּי אֵין שׁוּם שֵׂכֶל שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין עַד הֵיכָן מַגִּיעַ הַכֹּחַ שֶׁל תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, בִּפְרָט מַה שֶּׁמִּתְפַּלֵּל כָּל אֶחָד עַל צָרוֹת נַפְשׁוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

עצות ישרות · תלמוד־תורה · אות ד

כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 84% מהספר עד סוף היום

עצות ישרות · תלמוד־תורה · אות ד · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)

לֹא זָכָה - נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת, כִּי מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִיד בֵּין בְּחִינַת לַמְדָן לִבְחִינַת צַדִּיק, כִּי עִקַּר צִיּוּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב, שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת סַם חַיִּים, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁזָּכָה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה הוּא בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת צַדִּיק בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם הוּא מַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל פָּנִים תַּחַת הַצַּדִּיק כְּעֶבֶד תַּחַת אֲדוֹנָיו, אֲזַי כָּל תּוֹרָתוֹ וְלִמּוּדוֹ וְכָל מַעֲשָׂיו מְקַבְּלִים תִּקּוּן עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמְּצַיֵּר הַכֹּל לְטוֹב, וַאֲזַי נֶאֱמַר עָלָיו גַּם כֵּן: זָכָה - נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק (הִלְכוֹת אָמָּנִין, הֲלָכָה ד', אוֹת כ"ג):

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תלד · פסקה 6 – פסקה 4

כ־6 דק׳ · כ־600 מילים · 83% מהספר עד סוף היום

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תלד · פסקה 6

אֲבָל זֶה צְרִיכִין לִזְכֹּר בְּכָל פַּעַם, בִּפְרָט אַתָּה אַתָּה בְּנִי שֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל, וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ. רַק זֶה בָּרוּר וֶאֱמֶת זַךְ וְצָלוּל שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה עִמְּךָ וְאֵיךְ שֶׁאַתָּה חַיָּב בְּכַמָּה דְּבָרִים, וְאֵיךְ שֶׁאַתָּה אָנוּס הַרְבֵּה בְּרֹב הַדְּבָרִים וְאֵיךְ שֶׁאַתָּה בְּכַמָּה דְּבָרִים בְּכַמָּה מִצְוֹת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁאַתָּה חוֹטֵף בְּחַסְדּוֹ וִישׁוּעָתוֹ הַנִּפְלָאָה בְּכָל יוֹם בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, בְּכָל אֵלֶּה חַסְדּוֹ גָּדוֹל עָלֶיךָ מְאֹד שֶׁזָּכִיתָ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ וּלְהִקָּרֵא עַל שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ וּלְהִתְקַבֵּץ בִּכְלַל קִבּוּץ שֶׁלּוֹ הַקָּדוֹשׁ. וּבִפְרָט עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא עִקַּר זְמַן הַקִּבּוּץ שֶׁזֶּה בְּחִינַת שׁוֹפָר שֶׁמְּקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בְּבִרְכַּת 'תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ' וְכוּ'. וּבְשַׁבַּת נַחֲמוּ הַזֶּה דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה בְּעִנְיַן נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת מַעֲלַת הַקִּבּוּץ שֶׁל כָּל עֲשָׂרָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי 'אַכָּל בֵּי עֲשָׂרָה שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא', וְאוֹמְרִים דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְאָז מְעוֹרְרִים בְּיוֹתֵר כָּל דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים לְהוֹדִיעַ כִּי "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וְאָז יְכוֹלִים לְהָרִים הַכֹּל וְכוּ'. וְהָעִקָּר עַל יְדֵי שֶׁמְּקֻשָּׁרִים לְהָרוֹעֶה הָאֲמִתִּי הָעוֹסֵק לְקַבֵּץ עֶדְרוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מ) "כְּרוֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה, בִּזְרוֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא" וְכוּ'. וְעַל כָּל פָּנִים שֶׁלֹּא לַחֲלֹק עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם. אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי לְהַחוֹלֵק עַצְמוֹ מֵרוֹעֵה יִשְׂרָאֵל כָּזֶה. אַשְׁרֵי אַשְׁרֵי הַמִּשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לִכְלֹל בְּהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ. לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ בְּחַסְדוֹ אֵיךְ שֶׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד, כִּי כֹּחוֹ גָּדוֹל וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב מְאֹד מְאֹד עַד אֵין חֵקֶר. וְזֶה סָמוּךְ שָׁמַעְתִּי מִידִידֵנוּ הַוָּתִיק רַבִּי גֵּרְשׁוֹן נֵרוֹ יָאִיר נֶכֶד הַמַּגִּיד זַ"ל מִטִּירָהאוִויצֶע, שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַכֹּל מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ תִּקּוּן אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנָם בִּזְמַן אַחֵר, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל. יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ כִּי זְמַן הַתְּפִלָּה הִגִּיעַ.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תלד · פסקה 7

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תלד · פסקה 8

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תלד · פסקה 9

וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תלד · פסקה 10

לְרַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, תִּתֵּן שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה זְהוּבִים בְּכָל שָׁבוּעַ כַּאֲשֶׁר עַד עַתָּה, וְתִפְרֹס בִּשְׁלֹם יְדִידִי רַבִּי נַחְמָן, נֶכֶד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל. וְאֵין פְּנַאי עַתָּה לִכְתֹּב לוֹ שׁוּם דָּבָר, רַק שֶׁיָּבוֹא עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לְשָׁלוֹם, וְיִהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תלה · פסקה 1

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹם ב' ב' אֱלוּל תר"ג טְשֶׁעהרִין.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תלה · פסקה 2

שָׁלוֹם רַב לִבְנִי יְדִידִי הַוָּתִיק הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ. וּבִפְרָט לִבְנוֹ נֶכְדִּי חֲבִיבִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תלה · פסקה 3

מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי אֶתְמוֹל בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל קֹדֶם הַתְּפִלָּה וְהָיָה לִי צַעַר וְנַחַת. כָּעֵת אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לִּכְתֹּב לְךָ כִּי כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ הַרְבֵּה, וִימֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מְמַשְׁמְשִׁין לָבוֹא וּנְדַבֵּר פָּנִים אֶל פָּנִים בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּלְעֵת עַתָּה בְּנִי חֲזַק וֶאֱמַץ וְתַתְחִיל לְבָרֵךְ בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְהִגִּיעָנוּ וְקִיְּמָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְוַעֵד יַחַד בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְרַק בָּזֶה אֲנִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי. וְגַם אַתָּה רָאוּי לְךָ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ בָּזֶה שֶׁכְּבָר עָבְרָה הַשָּׁנָה, וְהִגִּיעַ יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁבָּהֶם נִתְוַעֵד יַחַד עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ וְכוּ'.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תלה · פסקה 4

וְהַפָּאסְט נְחוּצָה הַיּוֹם, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל. וּתְקַבֵּל סַךְ שְׁלֹשִׁים רוּבָּל־חָדָשׁ, מִזֶּה תִּשְׁלַח לְיַד רַבִּי שִׁמְשׁוֹן וְרַבִּי שְׁמֶעלְקֶא סַךְ שִׁשָּׁה רוּבָּל־חָדָשׁ עַל פַּרְנָסַת בֵּיתִי וְאַרְבָּעָה רוּבָּל־חָדָשׁ לְיַד זוּגָתִי תִחְיֶה כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי בְמִכְתָבִי לְשָׁם הָרָצוּף פֹּה וְה' רוּבָּל־חָדָשׁ לְיַד בִּתִּי חַנָּה צִירְל תִּחְיֶה, שֶׁהוּא עַל הַסֵּפֶר־תּוֹרָה שֶׁל רַבִּי צְבִי מִפֹּה; סַךְ הַכֹּל חֲמִשָּׁה עָשָׂר רוּבָּל־חָדָשׁ, וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר רוּבָּל־חָדָשׁ תְּקַבֵּל לְעַצְמְךָ, וְתִרְשֹׁם חֲמִשָּׁה רוּבָּל חָדָשׁ שֶׁהֵם מִמְּעוֹת הָעֵסֶק, וַעֲשָׂרָה הֵם שֶׁלִּי, וְתִרְשֹׁם שֶׁקִּבַּלְתֶּם מִפֹּה טְשֶׁעהרִין. וְגַם תִּרְשֹׁם הַיּוֹם וְהַזְּמַן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַחֶשְׁבּוֹן בָּרוּר, וְתָבִיא לִי הַחֶשְׁבּוֹן בָּרוּר עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנִּרְשַׁם אַחַר הַחֶשְׁבּוֹן, שֶׁכְּבָר קִבַּלְתִּי מִמְּךָ בְּסָמוּךְ; וְגַם תִּרְשֹׁם בְּקִצּוּר כְּלַל הַחֶשְׁבּוֹן, שֶׁהָיָה עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם מֵהַקַּבָּלוֹת וְהַנְּתִינוֹת, הֵן מִשֶּׁלִּי, הֵן שֶׁל הָעֵסֶק, וְאַחַר־כָּךְ תִּרְשֹׁם בִּפְרָטִיּוּת הַקַּבָּלוֹת וְהַנְּתִינוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל הָעֵסֶק שֶׁהָיָה אַחַר הַחֶשְׁבּוֹן הַנַּ"ל, וּמִן הַסְּתָם תַּעֲשֶׂה הַכֹּל עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב וְתָבִיא לִי לְאוּמַאן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. מִכְתָּבְךָ לִקְרֶימִנְשַׁאק עֲדַיִן לֹא נִשְׁלַח לְשָׁם, אַךְ אֵינְךָ צָרִיךְ לְהַמְתִּין עוֹד עַל מִכְתָּבוֹ, כִּי עַל שַׁבַּת הֶעָבַר בָּאתִי מִקְּרֶימִנְשַׁאק וְאָמַר רַבִּי אֶפְרַיִם אֵלַי בְּפֵרוּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁרְצוֹנוֹ לִכְתֹּב לְךָ שֶׁתָּבִיא לוֹ לוּלָבִים.

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

קיצור שולחן ערוך · סימן קנ״ה · סעיף א׳ – סעיף ד׳

כ־3 דק׳ · כ־320 מילים · 78% מהספר עד סוף היום

קיצור שולחן ערוך · סימן קנ״ה · סעיף א׳

תָּנוּ רַבָּנָן, וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָה, מִכָּאן אַזְהָרָה לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל, שֶיִפְרְשׁוּ מִנְשׁוֹתֵיהֶן סָמוּךְ לְוֶסְתָּן. וְכַמָּה. אָמַר רָבָא, עוֹנָה. וְעוֹנָה הִיא אוֹ יוֹם אוֹ לָיְלָה. שֶׁאִם זְמַן וֶסְתָּה הוּא בַּיוֹם, אַף עַל פִּי שֶרְגִילָה לִרְאוֹת בְּסוֹף הַיוֹם, מִכָּל מָקוֹם נֶאֶסְרָה מִתְּחִלַּת הַיוֹם. וְכֵן אִם רְגִילָה לִרְאוֹת בַּבֹּקֶר וְלֹא רָאֲתָה, מִכָּל מָקוֹם עֲדַיִן הִיא אֲסוּרָה כָּל הַיוֹם עַד הַלַיְלָה. וְכֵן אִם וֶסְתָּהּ בַּלַּיְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא רְגִילָה לִרְאוֹת בִּתְחִלַּת הַלַיְלָה, אוֹ שֶׁהִיא רְגִילָה לִרְאוֹת בְּסוֹף הַלַּיְלָה, מִכָּל מָקוֹם הִיא אֲסוּרָה כָּל הַלָּיְלָה. וּלְהַרְבֵּה פּוֹסְקִים, לֹא לְבַד בְּתַּשְׁמִשׁ הִיא נֶאֶסְרָה, אֶלָּא גַּם בִּשְׁאָר מִינֵי קְרֵבוּת הִיא אֲסוּרָה. וְכֵן יֵשׁ לְהַחְמִיר.

קיצור שולחן ערוך · סימן קנ״ה · סעיף ב׳

יֵש אוֹמְרִים, דְּעוֹנָה זוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרוֹשׁ אֶת עַצְמוֹ, זוֹהִי עוֹנָה שֶׁלִפְנֵי הָעוֹנָה שֶׁהַוֶּסֶת בָּהּ, דְּהַיְנוּ אִם וֶסְתָּהּ בַּלַיְלָה, אֲסוּרָה גַּם כָּל הַיּוֹם שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְאִם וֶסְתָּה בַּיּוֹם, אֲסוּרָה גַּם כָּל הַלַּיְלָה שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְכֵן יֵשׁ לִנְהֹג. וְאַךְ כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, אוֹ שֶׁהוּא בָא מִן הַדֶּרֶךְ, אוֹ שֶׁחָלָה טְבִילָתָהּ בַּלַיְלָה שֶׁלִּפְנֵי עוֹנַת הַוֶּסֶת, לֹא יַחְמִיר.

קיצור שולחן ערוך · סימן קנ״ה · סעיף ג׳

אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ, אֲזַי תָּמִיד יוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁלְּאַחַר יוֹם רְאִיָתָה, הוּא לָהּ כְּמוֹ וֶסֶת קָבוּעַ, וְנִקְרֵאת עוֹנָה בֵינוֹנִית. כְּגוֹן שֶׁרָאֲתָה בְּיוֹם שֵׁנִי פָּרָשַׁת נֹחַ, אֲזַי יוֹם רְבִיעִי פָּרָשַׁת תּוֹלְדוֹת הוּא לָהּ כְּמוֹ וֶסֶת קָבוּעַ. וּמִלְּבַד זֹאת, עוֹד צְרִיכָה לָחוּשׁ לְכָל רְאִיָה שֶׁתִּרְאֶה, אִם לְהַפְלָגוֹת אוֹ לִימֵי הַחֹדֶשׁ, כַּאֲשֶׁר יְבֹאַר אִם יִרְצֶה הַשֵׁם. וְכָל זְמַן שֶׁהִיא צְרִיכָה לָחוּשׁ שֶׁמָּא תִרְאֶה, צָרִיךְ הַבַּעַל לִפְרוֹשׁ מִמֶּנָּה בָּעוֹנָה הַסְּמוּכָה, כָּאָמוּר.

קיצור שולחן ערוך · סימן קנ״ה · סעיף ד׳

כָּל אִשָׁה שֶׁרָאֲתָה דָם, צְרִיכָה הִיא לָחוּשׁ, שֶׁמָּא גַּם בְּפַעַם אַחֶרֶת תִּרְאֶה בַּיוֹם הַהוּא וּבַזְּמַן הַזֶּה. לָא מִבַּעְיָא אִם אֵין לָהּ עַתָּה וֶסֶת קָבוּעַ, פְּשִׁיטָא שֶּׁהִיא צְרִיכָה לָחוּשׁ, שֶׁמָּא תִרְאֶה עוֹד בַּזְמַן הַזֶּה וְתִקְבַּע וֶסֶת אֶלָּא אֲפִלּוּ אִשָּׁה שֶׁיֵשׁ לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ, אִם אֵרַע לָהּ שֶׁשִּׁנְתָה וֶסְתָּהּ וְרָאֲתָה שֶׁלֹּא בִשְׁעַת וֶסְתָּהּ, צְרִיכָה הִיא לָחוּשׁ גַּם לָרְאִיָה הַזֹּאת, כִּי שֶׁמָּא תְשַׁנֶה וֶסְתָּהּ לִזְמַן אַחֵר. אֲבָל אִם לֹא שִׁנְתָה וֶסְתָּהּ, אֶלָּא שֶׁאֵרַע לָהּ גַּם רְאִיָה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא בִשְׁעַת וֶסְתָּהּ, אָז אֵינָהּ צְרִיכָה לָחוּשׁ לָרְאִיָה הַזֹּאת, דְּכֵיוָן דְּיֵשׁ לָהּ וֶסֶת קָבוּעַ, אֵינָהּ צְרִיכָה לָחוּש לְוֶסֶת שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ.

מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

הלימוד ליום הזה

התקדמות הלימוד

התפילה היומית

מסדר ליקוטי תפילות

התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן

היום בלוח ובמחזור

עניינו של יום בתורת רבנו

שבת

המחזור השנתי

ההתקדמות שלך

התיקון הכללי

העמקה ומקורות

הספרים של היום בספרייה

איך נבנה הסדר

התקדמות הלימוד

לימוד היום

ליקוטי מוהר״ןממתין ללימוד

שיחות הר״ןממתין ללימוד

שבחי הר״ןממתין ללימוד

חיי מוהר״ןממתין ללימוד

ספר המידותממתין ללימוד

סיפורי מעשיותממתין ללימוד

ליקוטי עצותממתין ללימוד

ליקוטי תפילותממתין ללימוד

השתפכות הנפשממתין ללימוד

משיבת נפשממתין ללימוד

עצות ישרותממתין ללימוד

עלים לתרופהממתין ללימוד

שמות הצדיקיםממתין ללימוד

קיצור שולחן ערוךממתין ללימוד

התפילה היומית

מסדר ליקוטי תפילות

התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן

היום בלוח ובמחזור

עניינו של יום בתורת רבנו

שבת

המחזור השנתי

ההתקדמות שלך

התיקון הכללי

העמקה ומקורות

הספרים של היום בספרייה

איך נבנה הסדר