פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, י״ג בכסלו ה׳תשפ״ה · 14 בדצמבר 2024
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ג · אות ה׳ – אות ו׳
כ־9 דק׳ · כ־870 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
ה וְכָל הַמִּצְווֹת שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָם בְּלֹא מָמוֹן, הַיְנוּ שֶׁאֵין רוֹצֶה לְהַפְסִיד מָמוֹן בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה, זֶה הַבְּחִינָה נִקְרָא צֶדֶק, וְזֶה צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ, אֲבָל כְּשֶׁחָבִיב כָּל כָּךְ הַמִּצְוָה, עַד שֶׁאֵין מַרְגִּישׁ בְּהֶפְסֵד מָמוֹן, זֹאת הַבְּחִינָה נִקְרָא אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר אֱמוּנָה הוּא בְּמָמוֹן, כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ"ל, שֶׁשָּׁם פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה וֶאֱמוּנָה מְאֹד – זֶה מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו): וּבְכָל מְאֹדֶךָ (ברכות נד): וְזֶה פֵּרוּשׁ שֶׁאָמְרוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא: אֱמֹר לָנוּ מִלֵּי דִּכְדִיבָא – זֶה בְּחִינַת שֶׁקֶר, בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צב): כָּל הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת־כּוֹכָבִים וְכוּ'. וְאָמַר לָהֶם: הֲוֵי לָן כַּדְנַיְתָא וְיָלְדָה, כַּדְנַיְתָא – זוֹ פִּרְדָּה, זֶה בְּחִינַת עַכּוּ"ם, דְּשָׁרְיָא בְּפֵרוּדָא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (משפטים צה.): שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא. וְיָלְדָה – זֶה בְּחִינַת רֶוַח, הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם לֵדָה. וְאָמְרוּ לוֹ: וְכַדְנַיְתָא מִי יָלְדָה – כִּי עַכּוּ"ם אֵל אַחֵר אִסְתָּרֵס וְלָא עָבֵד פֵּרִין (שם קג.). וְהֵשִׁיב לָהֶם: הֵי נִיהוּ מִלֵּי דִּכְדִיבָא. הַיְנוּ הַשֶּׁקֶר, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁמַּרְוִיחִין, וּבֶאֱמֶת אֵינָם מַרְוִיחִין. וְתָלָא לֵהּ פִּתְקָא בְּצַוָּארָא דַּהֲוֵי מַסִּיק בֵּי אַבָּא מְאָה אַלְפֵי זוּזֵי. בֵּי אַבָּא זֶה עֲבוֹדַת־אֱלִילִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו ב׳:כ״ז): הָאוֹמֵר לָעֵץ אָבִי אָתָּה. וַעֲבוֹדַת־אֱלִילִים הִיא חוֹבָה, שֶׁמַּכְרַעַת אֶת הַכֹּל לְכַף חוֹבָה, וְכָל הַמִּתְדַּבְּקִין בָּהּ הֵם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁזֶּה הַמַּשָּׂא תָּלוּי בְּצַוַּאר בְּנֵי אָדָם, שֶׁאֵין מִסְתַּפְּקִין בְּמָמוֹנָם. וְלוֹוִין מָמוֹן מֵאֲחֵרִים, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם מִשְׂתַּכְּרִין שָׂכָר הַרְבֵּה, וְאַחַר־כָּךְ מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, וְאִם אֵינָם מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, הֵם בְּחַיֵּיהֶם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, וּמַטְרִיחִים אֶת עַצְמָם בִּטְרָחוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמְסַכְּנִים אֶת עַצְמָם בְּסַכָּנַת דְּרָכִים, בִּשְׁבִיל שָׂכָר מֻעָט, בִּשְׁבִיל לְשַׁלֵּם חוֹב אֲבִיהֶם, חוֹב עֲבוֹדָה זָרָה. כִּי מִצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת, וְזֶה הַדָּבָר לָהֶם כְּמוֹ צַוָּאָה מֵאֲבִיהֶם, שֶׁיְּשַׁלְּמוּ חוֹבוֹתָיו. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ מַהַרְשָׁ"א: תָּלָא לֵהּ פִּתְקָא בְּצַוָּארָא – שְׁטַר צַוָּאָה. וְאַחַר־כָּךְ אָמְרוּ לוֹ: מִלְחָא כִּי סַרְיָא בְּמַאי מַלְחֵי לֵהּ – כִּי תִּקּוּן שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית מֶלַח כַּנַּ"ל, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: זֶה שֶׁתִּקֵּן בְּרִיתוֹ, אִם נָפַל לְסִרְחוֹן תַּאֲוַת מָמוֹן, בְּמַאי תִּקּוּנוֹ. וְהֵשִׁיב לָהֶם: בְּסִילוּתָא דְּכַדְנַיְתָא – כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ עוֹד תִּקּוּן לְתַאֲוַת מָמוֹן, הַיְנוּ שֶׁיִּסְתַּכֵּל לַשֹּׁרֶשׁ, שֶׁמִּשָּׁם בָּא כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ שָׁם, יִתְבַּטֵּל תַּאֲוָתוֹ, כִּי שָׁם בְּשָׁרְשָׁהּ, הַשֶּׁפַע כֻּלּוֹ אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח, וְתַעֲנוּג רוּחָנִי, וְאֵין מִתְאַוֶּה (נ"א מִתְעַבֶּה כת"י) אֶלָּא לְמַטָּה.
וּמִי הוּא הַפֶּתִי יָסוּר הֵנָּה לְהַשְׁלִיךְ תַּעֲנוּג רוּחָנִי, וְלִקַּח תַּעֲנוּג עָב. אֲבָל לְזֹאת הַהִסְתַּכְּלוּת, אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶלָּא עַד שֶׁיְּתַקֵּן בְּרִיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקַ, שֶׁבַּתְּחִלָּה צָרִיךְ לְתַקֵּן בְּשַׂר קֹדֶשׁ, וְאָז יוּכַל לְהִסְתַּכֵּל בָּאֱלֹקוּת. וּבִשְׁבִיל זֶה, עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, הוּא עַל־יְדֵי בְּרִית. וּכְשֶׁמְּתַקֵּן בְּרִיתוֹ, אִי אֶפְשָׁר לִפֹּל לְתַאֲוַת מָמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי מֶלַח, תַּאֲוַת מָמוֹן חָסֵר כַּנַּ"ל. וְשֹׁרֶשׁ הַשְׁפָּעוֹת הוּא מְכֻנֶּה בְּשֵׁם שִׁלְיָא, שֶׁשָּׁם מֻנָּח הַוָּלָד, כִּי הַשִּׁלְיָא הוּא בְּחִינַת דַּלְתֵי בִטְנִי, כִּי יֵשׁ שְׁנֵי דְּלָתוֹת לָאִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ג׳:י׳): כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי (בכורות מה), וְנַעֲשֶׂה מִשְּׁנֵי דַּלְתִין צוּרַת מֵ"ם סְתוּמָה, שֶׁשָּׁם מֻנָּח הַוָּלָד, וְהוּא בְּחִינַת מֵ"ם יוֹם שֶׁל יְצִירַת הַוָּלָד (נדה ל). וְכֵן יֵשׁ לְמַעְלָה דַּלְתֵי שָׁמַיִם, שֶׁמִּשָּׁם נוֹלָד הַשְׁפָּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ע״ח:כ״ז): דַּלְתֵי שָׁמַיִם פָּתַח וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כְּעָפָר שְׁאֵר וְכוּ'. וְזֶה שֶׁהֵשִׁיב לָהֶם: בְּשִׁלְיָא דְּכַדְנַיְתָא, הוּא תִּקּוּנוֹ שֶׁל זֶה הַשּׁוֹמֵר הַבְּרִית, כְּשֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן. וְאָמְרוּ לֵהּ: מִי אִיכָּא שִׁלְיָא לְפִרְדָּה – כִּי עַכּוּ"ם אֵין לָהּ אֲפִלּוּ בֵּית וָלָד. אָמַר לָהֶם: וּמִלְחָא מִי סַרְיָא – כִּי בֶּאֱמֶת מִי שֶׁתִּקֵּן הַבְּרִית, אֵינוֹ נוֹפֵל לְתַאֲוַת הַמָּמוֹן:
אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם (תהלים נה). הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת, נוֹפֵל לְתַאֲווֹת מָמוֹן, וְיָמָיו כָּלִים בִּרְדִיפָה אַחַר מוֹתָרוֹת. וְזֶה: לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם – שֶׁאֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ (מ"ר קהלת סדר א). וְזֶה: לֹא יֶחֱצוּ – שֶׁאֵין מַשִּׂיג חֲצִי תַּאֲוָתוֹ כַּמּוּבָא (לעיל באות ג) עַל פָּסוּק: וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד, עַיֵּן שָׁם: (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל). וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ – שֶׁהוּא הַהִפּוּךְ מִתַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי הַמְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן, אֵינוֹ בּוֹטֵחַ בַּה', כִּי הוּא עוֹבֵד כָּל עַכּוּ"ם, אַךְ: וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ – שֶׁתּוּכַל לְהַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי בְּסִבָּה קַלָּה, וְאֶהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי, וְלֹא אֶהְיֶה מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן: וְעַל כֵּן אֵלּוּ הַמְשֻׁקָּעִים בְּמָמוֹן, כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ דְּאָגוֹת וְעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה בְּיוֹתֵר, כִּי הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ הוּא בִּבְחִינַת: בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, מִיתָה, כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה וּדְאָגוֹת יוֹתֵר, כִּי הַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא מִבְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ב): מַרְבֶּה נְכָסִים – מַרְבֶּה דְּאָגָה; כִּי בְּוַדַּאי הוּא מַרְבֶּה דְּאָגָה וְעַצְבוּת עַל־יְדֵי רִבּוּי הַנְּכָסִים וְהָעֲשִׁירוּת, כִּי הַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת עַצְבוּת כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁמִּתְרַבִּין יוֹתֵר נִתְרַבֶּה הָעַצְבוּת וְהַדְּאָגוֹת בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הוּא מְקַצֵּר וּמְכַלֶּה יָמָיו וְחַיָּיו שֶׁל הָאָדָם, כִּי אֵין דָּבָר שֶׁמַּפְסִיד הַחִיּוּת כְּמוֹ הַדְּאָגָה וְהָעַצְבוּת, כַּיָּדוּעַ לְחַכְמֵי הָרוֹפְאִים, וְהַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הוּא מַרְבֶּה דְּאָגָה וְעַצְבוּת כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן הוּא מַפְסִיד וּמְכַלֶּה חַיָּיו. כִּי הוּא מְקֻשָּׁר בְּפָנִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא, אֱלֹקִים אֲחֵרִים, חֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִיתָה, הֶפֶךְ אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן הַמָּמוֹן מֵמִית אוֹתוֹ, כִּי הוּא בִּבְחִינַת מִיתָה, שֶׁהוּא עַצְבוּת וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ"ל: וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ – עָפָר זֶה בְּחִינַת הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ, הַיְנוּ שֶׁהַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, כִּי הַמָּמוֹן הִיא אֹכֶלֶת וּמְכַלָּה כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם כַּנַּ"ל. כִּי עָפָר הוּא בְּחִינַת עַצְבוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תיקון ע דף קלד.): עָפָר אִיהוּ קַר וְיָבֵשׁ, הָכֵי טְחוֹל קַר וְיָבֵשׁ. וּמֵהַטְּחוֹל נִמְשָׁךְ הָעַצְבוּת, כַּיָּדוּעַ, וְזֶה שֶׁסִּיֵּם שָׁם בַּתִּקּוּנִים:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות נ״ג
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 20% מהספר עד סוף היום
מי שיש לו אמונה - חייו חיים, והוא מבלה ימי חייו בטוב תמיד; כי כשהולך לו כראוי ויש לו טוב בודאי טוב לו. ואפילו כשאינו כך (דהיינו שאין מתנהג לו כסדר ויש לו יסורין חס ושלום) - גם כן טוב, כי הוא בטוח שאף על פי כן השם יתברך ירחם עליו להבא וייטיב אחריתו, כי מאחר שהכל מאתו יתברך, בודאי הכל לטובה. אבל מי שאין לו אמונה חס ושלום - חייו אינם חיים כלל, כי תיכף כשעובר עליו איזה רעה, שוב אין לו שום חיות, כי אין לו במה לנחם עצמו כלל מאחר שאין לו אמונה כלל ואין לו שום חיות ושום טוב מאחר שהולך בלי השם יתברך ובלי השגחה, רחמנא ליצלן. אבל על ידי אמונה מה טוב ויפה החיות שלו, כנ"ל:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
ובעת שהיה יושב בבית חותנו, כשהיה חפץ לדבר עם הבעל שם טוב, זכרונו לברכה, דהינו לילך על קברו ולבקש מאתו איזה דבר בקשה, היה רגיל לנסוע לקהלת סמילא שהיה סמוך לבית חותנו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״ג
כ־4 דק׳ · כ־410 מילים · 15% מהספר עד סוף היום
כִּי הוּא זְכוּת גָּדוֹל לְהָאָדָם כְּשֶׁזּוֹכֶה שֶׁיִּהְיוּ מַחְשְׁבוֹתָיו מְשׁוֹטְטוֹת בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאֹד אֲשֶׁר אֵין עֲרֹךְ אֵלָיו. וְאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלֹּא לִפְגֹּם בִּכְבוֹדוֹ חַס וְשָׁלוֹם כִּי כָל הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמְּקַלְּסִין אוֹתוֹ וְכוּ' (עַיֵּן בְּרָכוֹת לג:) וְכָל מַה שֶּׁנִּמְצָא בִּדְבָרֵינוּ אֵיזֶה שֶׁבַח עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאֹד, צְרִיכִין לֵידַע שֶׁהַכֹּל נֶחְשָׁב כְּלֹא, וְאֵינוֹ אֲפִלּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ כְּלָל, כִּי הָיָה נֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי. וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג מִקְצָת מַעֲלָתוֹ. וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בּוֹ כְּלָל כִּי־אִם עַל־יְדֵי קְצָת הַתּוֹרוֹת הַנִּפְלָאִים שֶׁגִּלָּה בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְהַמַּעֲשִׂיּוֹת הַנּוֹרָאוֹת הַמּוּבָאִים פֹּה. וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל חַד כְּפוּם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ לְהָבִין קְצָת מְעַט מִזְעָר עַד הֵיכָן מַגִּיעַ רוּם תָּקְפּוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ עַד אֵין תַּכְלִית. אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁזָּכָה לְמַעְלָה כָּזוֹ הָעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב. וְאִם אָמְנָם אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אֶפְשָׁר לְסַפֵּר קְצָת בִּשְׁבָחָיו הַקְּדוֹשִׁים מַה שֶּׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ קְצָת. אַךְ הַמַּשְׂכִּיל כָּעֵת יִדֹּם מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה עָלָיו בְּחַיָּיו. (שַׁיָּךְ לְעֵיל) וְזֶה שֶׁבִּקְשׁוּ פֶּה הַיְנוּ שַׁארְף שֶׁל מִיתָה, וְלֹא רָצָה לִתֵּן, וּבִקְשׁוּ פֶּה אַחֵר וְלֹא רָצָה גַּם־כֵּן. כִּי רָצוּ לַעֲנֹשׁ אוֹתָם בְּחַרְבָּא וּקְטָלָא, וְלֹא רָצָה לִתֵּן לָהֶם זֶה הַכֹּחַ, וּבִקְשׁוּ עַל־כָּל־פָּנִים עֹנֶשׁ אַחֵר לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים וְלֹא רָצָה כְּלָל, הַכֹּל מֵחֲמַת הַטָּעוּת הַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁבִּקְשׁוּ שֶׁיִּתֵּן לָהֶם כֹּחַ כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַחֲזֹר, זֶה מְרַמֵּז שֶׁיָּבוֹאוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם צְרִיכִין לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֵיזֶה כֹּחַ לַעֲנֹשׁ הָרְשָׁעִים כְּדֵי לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהָבֵן הֵיטֵב. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ לָזֶה שֶׁהַחֶרֶב בְּיָדוֹ שֶׁזֶּה זְמַן רַב הָיָה לָהֶם יִסּוּרִים מִמֶּנּוּ, זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ לֶאֱדוֹם (בַּמִדְבָּר כ): "אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ", אַתָּה דַּיְקָא כִּי כָּל הָעֳנָשִׁים עַל יָדוֹ עַיֵּן שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמַר הַזָּקֵן שֶׁזְּקָנוֹ הוּא פֵּרוּשׁ עַל הַמַּעֲשֶׂה כִּי כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ"ל מְרֻמָּז בִּבְחִינַת זָקֵן כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהַכֹּל מְרֻמָּז בְּתִשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין אִתְמַסְרִין לְדִקְנָא, כַּמְבֹאָר שָׁם הֵיטֵב. וְעַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁחָזַר נַעֲשָׂה מַעֲשֶׂה הַנַּ"ל שֶׁהָיָה אֶחָד שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ וְכוּ' אָז נִשְׁמְרוּ הַשְּׂרָרוֹת וְלֹא הִשְׁלִיכוּ הַזְּכֻיּוֹת אֶל הַנֵּר, רַק לָקְחוּ הַזְּכֻיּוֹת וְהָלְכוּ לְהַנֵּר וְשָׁבְרוּ אֶת לִבָּם, וְהִתְחִילוּ לְבַקֵּשׁ בְּתַחֲנוּנִים. וְאָמְרוּ שֶׁאֵלּוּ יִחְיוּ, כִּי הָרִאשׁוֹנִים נִתְחַיְּבוּ הֲרִיגָה עַל שֶׁהִשְׁלִיכוּ הַזְּכֻיּוֹת לְהַנֵּר וְלֹא בִּקְּשׁוּ בְּתַחֲנוּנִים כְּמוֹ אֵלּוּ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. שֶׁעִקַּר הַטָּעוּת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה שֶׁלֹּא הִמְשִׁיךְ מֵימֵי הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, רַק עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַכָּאַת הַצּוּר וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל־כֵּן עַתָּה נִשְׁמָרִים לְדַבֵּר וּלְבַקֵּשׁ רַק בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים וְעַל־יְדֵי־זֶה יִחְיוּ. יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וִיבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה וְאָז יְתֻקַּן הַכֹּל בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · דעת · חלק ראשון · אות כ״ג – אות ל״א
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 21% מהספר עד סוף היום
כג. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּאֲוָה, לא יִזְכֶּה לְהָבִין מֶמְשֶׁלֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַכּל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כד. כְּשֶׁאֵין אַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד, עַל־יְדֵי זֶה אֵין לְךָ דַּעַת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כה. כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה שׁוּם הֶזֵּק, יְדִיעַ לֶהֱוֵי לָךְ שֶׁפָּגַמְתָּ בַּדַּעַת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כו. מִי שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ אֵיזֶהוּ שֵׂכֶל, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּתְרוֹמֵם בִּמְהֵרָה אֵיזֶהוּ הִתְרוֹמְמוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כז. כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בְּכָל לֵב, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לִבּוֹ לָדַעַת תַּאֲוָתוֹ וּרְצוֹנוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כח. מִי שֶׁלּא תִּקֵּן עֲווֹנוֹתָיו, אֵינוֹ יָכוֹל לֵידַע אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כט. עַל־יְדֵי אֱמֶת תִּזְכֶּה לָדַעַת דֶּרֶךְ הַשֵּׁם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ל. גַּם עַל־יְדֵי הַכְנָסַת־אוֹרְחִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לא. כְּשֶׁתַּעֲשֶׂה חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת עִם צַדִּיקִים, תִּזְכֶּה לָדַעַת, שֶׁכָּל הַדְּרָכִים הֵן תְּפִלָּה הֵן אֲכִילָה הֵן שְׁאָר תַּעֲנוּגִים כֻּלָּם הֵם דֶּרֶךְ הַשֵּׁם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ו׳ · אות ז׳ – אות י׳
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 22% מהספר עד סוף היום
וְהֵבִין הֶחָכָם בְּאוֹתוֹ הַצְּחוֹק שֶׁהַמְּדִינָה כֻּלָּהּ מְלֵאָה שְׁקָרִים וְרַמָּאוּת, וְאֵין בָּהּ שׁוּם אֱמֶת וְהָלַךְ וְנָשָׂא וְנָתַן בְּהַמְּדִינָה וְהִנִּיחַ עַצְמוֹ לְהוֹנוֹת אוֹתוֹ בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהָלַךְ לָדוּן לִפְנֵי הָעַרְכָּאוֹת וְהֵם כֻּלָּם מְלֵאִים שֶׁקֶר וּשְׁחָדִים וּבְיוֹם זֶה נָתַן לָהֶם שׁחַד, לְמָחָר לא הִכִּירוּהוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְהָלַךְ לְעַרְכָּאוֹת גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, וְגַם שָׁם כֻּלּוֹ שֶׁקֶר עַד שֶׁבָּא לִפְנֵי הַסֶּאנַאט [ערכאה עליונה יותר] וְגַם הֵם מְלֵאִים שֶׁקֶר וּשְׁחָדִים, עַד שֶׁבָּא אֶל הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּכְשֶׁבָּא אֶל הַמֶּלֶךְ עָנָה וְאָמַר: עַל מִי אַתָּה מֶלֶךְ ? שֶׁהַמְּדִינָה מְלֵאָה שְׁקָרִים כֻּלָּהּ, מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, וְאֵין בָּהּ שׁוּם אֱמֶת וְהִתְחִיל לְסַפֵּר כָּל הַשְּׁקָרִים שֶׁל הַמְּדִינָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ שָׁמַע דְּבָרָיו הִרְכִּין אָזְנָיו אֵצֶל הַוִּילוֹן לִשְׁמעַ דְּבָרָיו כִּי הָיָה תָּמוּהַּ לְהַמֶּלֶךְ שֶׁיֻּמְצָא אִישׁ שֶׁיּוֹדֵעַ מִכָּל הַשְּׁקָרִים שֶׁל הַמְּדִינָה וְהַשָּׂרֵי מְלוּכָה שֶׁשָּׁמְעוּ דְּבָרָיו הָיוּ כּוֹעֲסִים עָלָיו מְאד וְהוּא הָיָה מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ הַשְּׁקָרִים שֶׁל הַמְּדִינָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · דעת · אות מ׳ – אות מ״ד
כ־3 דק׳ · כ־290 מילים · 22% מהספר עד סוף היום
צְרִיכִין לָדַעַת שֶׁבְּכָל הַהַסְתָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נֶעְלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַסְתָּרוֹת: כִּי יֵשׁ הַסְתָּרָה, וְיֵשׁ הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה. וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת, גַּם כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְמֹצְאוֹ, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֶפְשָׁר לְיַגֵּעַ וְלַחֲתֹר עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ. אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, אֲזַי קָשֶׁה מְאֹד לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי רִבּוּי הָעֲווֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן. כִּי עָבַר וְשָׁנָה, נַעֲשָׂה לּוֹ כְּהֶתֵּר – זֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה אַחַת. אֲבָל מִי שֶׁעוֹבֵר יוֹתֵר חַ"ו, נוֹפֵל לִבְחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה. אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם שָׁם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, נֶעֱלָם הוּא יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּלֹא חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין שׁוּם קִיּוּם לְשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. עַל־כֵּן בְּכֹחַ עֵסֶק הַתּוֹרָה יְכוֹלִים לַהֲפֹךְ כָּל הַהַסְתָּרוֹת לְדַעַת. לֵידַע שֶׁגַּם שָׁם נֶעְלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ בְּתֹקֶף הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, עַד שֶׁיִּשְׁמַע קוֹל הַכְּרוּז הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁמַּכְרֶזֶת וְצוֹעֶקֶת תָּמִיד: עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְכוּ'. עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל ה' מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא: (לק"א סי' נ"ו אות ג')
לְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת כֵּן הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל. וְכָל מִי שֶׁחָסֵר דַּעַת בְּיוֹתֵר, הוּא יָגֵע וְטוֹרֵחַ אַחַר הַפַּרְנָסָה בְּיוֹתֵר: (שם אות ו')
לְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת כֵּן נִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם. כִּי מַחְלֹקֶת וְכַעַס וְאַכְזָרִיּוּת הוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת. וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַבֶּה הַדַּעַת, מִתְרַבֶּה הָרַחֲמָנוּת וְהַחֶסֶד וְהַשָּׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְפוּאָה: (שם)
עַל־יְדֵי הַכַּעַס חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת וְצֶלֶם אֱלֹקִים סָר מֵעַל פָּנָיו וְאֵין לוֹ פְּנֵי אָדָם (עַיֵּן כַּעַס אוֹת ה'): (לק"א סי' נ"ז אות ו')
עִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל הַדַּעַת עַל־יְדֵי ג' בְּחִינוֹת: הַיְנוּ, שֶׁצָּרִיךְ לְלַמֵּד חָכְמָתוֹ לַאֲחֵרִים וּלְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, גַּם צָרִיךְ לְהַקְדִּים יִרְאַת חֶטְאוֹ לְחָכְמָתוֹ, גַּם צָרִיךְ לְדַקְדֵּק אֵיךְ לְהוֹצִיא חָכְמָתוֹ שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו דִּבְרֵי פִּי חָכָם חֵן וְלֹא יִהְיוּ נִבְזִים. וַאֲזַי זוֹכֶה עַל־יְדֵי הַדַּעַת לְהַמְשִׁיךְ שְׁלֹשָׁה הַשְׁפָּעוֹת, שֶׁהֵם אֲכִילָה שְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים: (לק"א סי' נ"ח אות ה')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ט · קטע י״ב – קטע ט״ו
כ־7 דק׳ · כ־680 מילים · 26% מהספר עד סוף היום
וְרַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְתֵן לִי פַּרְנָסָתִי מִן הַשָּׁמַיִם קדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהּ וְתִתֶּן לִי וּלְבֵיתִי "לֶחֶם לֶאֱכל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ לֶאֱכל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק" וְתַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי בְּלִי שׁוּם טִרְחָא וִיגִיעָה כְּלָל בְּכָבוֹד וְלא בְּבִזּוּי בְּהֶתֵּר וְלא בְּאִסּוּר בְּנַחַת וְלא בְצַעַר מִתַּחַת יָדְךָ הָרְחָבָה וְהַמְּלֵאָה, וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלא לִידֵי הַלְוָאָתָם וּכְשֵׁם שֶׁנָּתַתָּ מָזוֹן וּפַרְנָסָה לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהוֹרַדְתָּ לָהֶם אֶת הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְשִׂמְלָתָם לא בָלְתָה מֵעֲלֵיהֶם, כֵּן תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתִפְתַּח לָנוּ אֶת אוֹצָרְךָ הַטּוֹב מִן הַשָּׁמַיִם וְתַזְמִין לָנוּ פַּרְנְסוֹתֵינוּ בְנָקֵל בְּלִי שׁוּם טרַח בְּרֶוַח גָּדוֹל וְתַצִּיל אוֹתָנוּ תָמִיד מִכָּל מִינֵי דַּאֲגוֹת פַּרְנָסָה, וְתַשְׁפִּיעַ לָנוּ שֵׂכֶל וָדַעַת מֵאִתְּךָ לִבְטחַ בְּךָ תָמִיד וְאַתָּה תְכַלְכְּלֵנִי מִן הַשָּׁמַיִם אוֹתִי וְאֶת בֵּיתִי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי וְתַשְׁפִּיעַ לִי כָּל מַחְסוֹרַי קדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּאפֶן שֶׁאוּכַל לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ וְלא יָבא עָלַי שׁוּם בִּלְבּוּל בָּעוֹלָם מִטִּרְדַּת הַפַּרְנָסָה כְּלָל כִּי אֲנִי מַשְׁלִיךְ יְהָבִי עָלֶיךָ לְבַד, וְאַתָּה תְכַלְכְּלֵנִי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה וְתַצִּילֵנוּ תָמִיד מִכָּל מִינֵי גְזֵלוֹת, וְלא נִגְזל וְלא נַעֲשׁוֹק אֶת חֲבֵרֵנוּ לְעוֹלָם אֲפִלּוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְלא נִגַּע בְּמָמוֹן וְחֶפְצֵי חֲבֵרֵנוּ כְּלָל וְלא נַחְמוֹד שׁוּם דָּבָר אֲשֶׁר לְרֵעֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁנַּעֲסוֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, יִהְיֶה כָל כַּוָּנָתֵנוּ בְעֵסֶק הַמַּשָּׂא וּמַתָּן רַק לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְכַוֵּן בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר וּבְכָל הִלּוּךְ וְהִלּוּךְ, שֶׁנְּדַבֵּר וְנֵלֵךְ בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, בְּכֻלָּם נְכַוֵּן תָּמִיד בְּכָל עֵת, שֶׁכָּל כַּוָּנָתֵנוּ בַּעֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה עַל יְדֵי הָרֶוַח שֶׁנַּרְוִיחַ בָּזֶה הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְכָל עִסְקֵנוּ וְחֶפְצֵנוּ בְמַשָּׂא וּמַתָּן, יִהְיֶה רַק בִּשְׁבִיל זֶה לְבַד בֶּאֱמֶת, בִּשְׁבִיל שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה מֵהָרֶוַח שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הַזֶּה וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁנִּזְכֶּה לִזְכּר זאת תָּמִיד וּלְכַוֵּן זאת בְּכָל עֵת, בְּכָל הִלּוּךְ וְהִלּוּךְ וּבְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְתִפְתַּח אֶת לְבָבֵנוּ, וּתְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם זאת בֶּאֱמֶת, שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה בְּכָל עֵת לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים וּכְשֵׁרִים בֶּאֱמֶת וְתַשְׁפִּיעַ לָנוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְנִזְכֶּה לְהַחֲזִיק יְדֵי לוֹמְדֵי תוֹרָה וְעוֹבְדֵי ה' בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה בִשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וּבְלֵב טוֹב וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי הַצְּדָקָה לְרוֹמֵם אֶת הַמּחִין וְהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וּלְתַקֵּן תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן עַל יְדֵי זֶה כָּל הַחֲטָאִים וְהַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ בְמַשָּׂא וּמַתָּן, וּבְתַאֲוַת וְחֶמְדַּת הַמָּמוֹן מִנְּעוּרֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּזְכוּת הַצְּדָקָה יָגֵן עָלֵינוּ "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף" וּתְכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ וַחֲטָאֵנוּ בִּצְדָקָה נִפְרק וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי הַצְּדָקָה לַתִּקּוּן הַכְּלָלִי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵטָתֵנוּ וְעַל פְּלֵיטַת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וַהֲקִימֵנוּ מְהֵרָה מִנְּפִילָתֵינוּ הַגְּדוֹלָה וְהָעֲמֻקָּה מְאד מְאד, אֲשֶׁר יָרַדְנוּ מַטָּה מַטָּה, וְנָפַלְנוּ בְגָלוּת גָּדוֹל מְאד זֶה כַמָּה שָׁנִים בְּגוּף וָנֶפֶשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, בִּכְלַל וּבִפְרָט מָרָא דְעָלְמָא כלָּא סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וּסְמךְ אוֹתָנוּ בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי, כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים, מִיַּד בְּנֵי נֵכָר חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם יָדְךָ תִּכּוֹן עִמִּי אַף זְרוֹעֲךָ תְּאַמְּצֵנִי" וְהוֹצִיאֵנִי וְהַעֲלֵנִי מְהֵרָה מִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁיָּרַדְתִּי וְנָפַלְתִּי עַד הֵנָּה וְנִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ וּמֵעֲבוֹדָתְךָ מְאד חוּסָה עָלַי כְּרב רַחֲמֶיךָ, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין מִי שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ בִּנְפִילָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה הַזּאת, אֲשֶׁר יָרַדְנוּ פְּלָאִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין עוֹזֵר לָהּ" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, " מֵאִגְּרָא רָמָא לְבִירָא עֲמִיקְתָּא וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהָקִים אוֹתָנוּ מִנְּפִילוֹתֵינוּ כִּי אִם אַתָּה לְבַד וּתְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. "נָפְלָה וְלא תּוֹסִיף לִפּוֹל עוֹד וְתֹאמַר אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל" חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וַעֲזר לָנוּ לְתַקֵּן אֶת מחֵנוּ וְדַעְתֵּנוּ עַל יְדֵי תִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי נְפִילוֹת מֵעֲבוֹדָתְךָ חַס וְשָׁלוֹם וְתַעֲזר לָנוּ מֵעַתָּה לַעֲלוֹת וְלָקוּם מְהֵרָה מִכָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁנָּפַלְנוּ עַד הֵנָּה וְתָקִים אֶת "סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָלֶת" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵלֶיךָ שִׁטַּחְתִּי אֶת כַּפָּי הֲקִימֵנִי וְאֶחְיֶה "לא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן עָזב תַּעֲזב וְהָקֵם תָּקִים".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַצִּילֵנִי אוֹתִי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת זֶרַע זַרְעִי וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתִשְׁמְרֵנוּ וּתְמַלְּטֵנוּ שֶׁלּא יָבא שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְחֹלִי נוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם וּתְרַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, עַל כָּל אוֹתָן שֶׁכְּבָר בָּאוּ לְחוֹלַאַת הַמָּרָה הַזּאת וְתִרְפָּאֵם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְתָקִים אוֹתָם מִנְּפִילָתָם וּתְשִׁיבֵם לְאֵיתָנָם, וְתִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אַתָּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 67
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
וְכָתוּב בְּסֵפֶר "שִׂיחוֹת הָרַ"ן" אֲשֶׁר פַּעַם אַחַת נָתַן הַטַּלִּית הַיָּשָׁן שֶׁלּוֹ בְּמַתָּנָה לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי מְקֹרָבָיו וְאָמַר לוֹ:
הִזָּהֵר מְאֹד לְכַבֵּד הַטַּלִּית הַזֶּה, כִּי כְּמוֹ מִסְפַּר שְׂעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַטַּלִּית כָּל כָּךְ דְּמָעוֹת שָׁפַכְתִּי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיָּדַעְתִּי מַהוּ טַלִּית, וְאָמַר אֲשֶׁר בְּכָל עֵת שֶׁהוּא מְגַלֶּה תּוֹרָה, הוּא בּוֹכֶה קֹדֶם.
וְגִלָּה עַל זֶה סוֹד נִפְלָא בְּסִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ "לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן", חֵלֶק א' סִימָן רס"ב, וְכֵן כָּתַב שָׁם, כִּי מִמַּעְיְנוֹת הַתּוֹרָה שֶׁמְּחַדְּשִׁים, נוֹבְעִים מֵהֶם נְהָרוֹת, וּבָאִים הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַחִיצוֹנִים לִשְׁתּוֹת מֵאֵלּוּ הַנְּהָרוֹת וְעַל כֵּן צְרִיכִין לִבְכּוֹת קֹדֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁים בַּתּוֹרָה, וְאָז נַעֲשֶׂה מֵהַבְּכִי נְהָרוֹת בִּבְחִינַת:
"מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ", עַיֵּן שָׁם בְּרַשִׁ"י. וְאָז הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַחִיצוֹנִים שׁוֹתִים מֵאִלּוּ הַנְּהָרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵהַבְּכִי, וְעַל־יְדֵי זֶה אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה מֵהַחִדּוּשִׁים דְּאוֹרַיְתָא. וְעַל כֵּן נִקְרָא חִבּוּר הַהֲלָכוֹת וְהַחִדּוּשִׁים בְּשֵׁם "מַסֶּכֶת" בִּבְחִינַת:
"וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי", כִּי צָרִיךְ לִמְסֹךְ אֶת מַשְׁקֵה הַחִדּוּשִׁים בְּבֶכִי. וְזֶה בְּחִינַת "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל", בְּחִינַת הַנְּהָרוֹת שֶׁנַּעֲשִׂים מֵהַחִדּוּשִׁים הַכְּלוּלִים בְּתַלְמוּד בַּבְלִי. "שָׁם יָשַׁבְנוּ", בְּחִינַת הַיְשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁשָּׁם לוֹמְדִים אֵלּוּ הַחִדּוּשִׁים. "גַּם בָּכִינוּ", כִּי צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם כַּנַּ"ל עַיֵּן שָׁם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות יד · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 21% מהספר עד סוף היום
וְהָעֲבוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁצְּרִיכִין בְּזֶה הַיּוֹם הִיא חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי, וְרַק עָלֶיךָ נָפַל חוֹבַת הַיּוֹם עַל זֶה הָאָדָם שֶׁעוֹמֵד בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הוּא דַּיְקָא צָרִיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה זֹאת וְלֹא מַלְאָךְ וְלֹא שָׂרָף וַאֲפִלּוּ נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן עֶלְיוֹן אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשְׁלִים הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת.
רַק "חַי חַי הוּא יוֹדוּךָ כָּמוֹנִי הַיּוֹם" - כָּמוֹנִי הַיּוֹם דַּיְקָא, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הַיּוֹם בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה פְּחוּתָה שֶׁהוּא אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁאֲנִי חַי אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ דַּיְקָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · בגדים · אות א
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 26% מהספר עד סוף היום
מֵחֲמַת שֶׁהַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה וְהַחִיצוֹנָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, עַל כֵּן דֶּרֶךְ הַחִיצוֹנִים לְהִתְאַחֵז בָּהֵן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּבְהַבְּגָדִים נִרְשָׁמִים כָּל הָעֲווֹנוֹת, וְכֵן לְהֵפֶךְ - כָּל הַמִּצְווֹת, כִּי עַל־יְדֵי הַמִּצְווֹת נַעֲשִׂין לְבוּשִׁין וְכִסּוּיִין לְהַנְּשָׁמָה בְּחִינַת חֲלוּקָא דְרַבָּנָן, וּכְשֶׁהַלְּבוּשִׁין נְקִיִּים, הֵם שְׁמִירָה גְּדוֹלָה, עַל כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּגָדִים מְאֹד כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת צִיצִית הֲלָכָה א'):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ג · מכתב קח · פסקה 4 – פסקה 4
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 22% מהספר עד סוף היום
נַפְשִׁי מִזֶּה, כִּי בְּאֵלֶּה חָפַצְתִּי שֶׁתִּזְכֹּר וְתָשִׂיחַ בְּדִבְרֵי תּוֹרַת אֱמֶת, שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ מֵאִתִּי, תַּעֲלֹזְנָה כִלְיוֹתַי בְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ מֵישָׁרִים. וּתְהִלָּה לָאֵל עָשׂוּ רֹשֶׁם גָּדוֹל בְּלֵב ר"ש הַנַּ"ל. וּכְבָר סִפֵּר מֵהֶם עִם אֲחֵרִים, וְכָל זֶה הוּא רְצוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם וְכוּ', לְכָל מִי שֶׁחָפֵץ לִשְׁמֹעַ בֶּאֱמֶת. וְתִרְאֶה לִשְׁלֹחַ לִי מִיָּד מְעוֹת נִדְבַת לִבְּךָ הַטּוֹב עַל הַבִּנְיָן הַקָּדוֹשׁ, גַּם אִם אֶפְשָׁר שֶׁתְּקַבֵּל מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ רַב אוֹ מְעַט עַל הַבִּנְיָן מַה טּוֹב, כִּי אֲנִי צָרִיךְ עַתָּה הוֹצָאוֹת רַבּוֹת לִגְמֹר הַבִּנְיָן הַקָּדוֹשׁ וְלַה' הַיְשׁוּעָה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' בָּלָק תקצ"ג.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי נֵרוֹ יָאִיר שָׁלוֹם לְךָ וּלְבֵיתְךָ וּלְיוֹצְאֵי חֲלָצֶיךָ שֶׁיִּחְיוּ.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּיוֹם ו' הֶעָבַר, גַּם בְּאוּמַאן קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בְּיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ שְׁלַח, עַתָּה אוֹדִיעֲךָ יְשׁוּעַת ה' וְעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ, כִּי תְּהִלָּה לָאֵל גָּמַרְנוּ הַרְבֵּה בְּהַבִּנְיָן הַקָּדוֹשׁ, וּכְבָר נִגְמְרָה הַתִּקְרָה (שֶׁהוּא הַסְּטֶעְלֶיא) וּבְסָמוּךְ תִּהְיֶה מְכֻסָּה בִּטְשֶׁערִיפֶיס, וְגַם עוֹסְקִים בְּהַטִּיחָה שֶׁל הַכְּתָלִים, וְגַם כְּבָר הִנַּחְתִּי מָעוֹת עַל תִּשְׁעָה חַלּוֹנוֹת. וּכְבָר קָנִיתִי דֶּלֶת נָאָה, וּכְבָר מִלְּאוּ עָפָר לְהַשְׁווֹת הַגּוּמוֹת, וְהַכֹּל הָיָה בִּישׁוּעַת ה' וְנוֹרְאוֹתָיו הַגְּדוֹלִים. וּבְחַסְדֵי ה' נִתְפַּלֵּל שָׁם אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַסָּמוּךְ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְכוּ'. וּלְבָאֵר לְךָ בִּפְרָטִיּוּת מַעֲשֵׂה ה' הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר הִפְלִיא
חַסְדּוֹ בָּזֶה, אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק עַתָּה; עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, כֵּן יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לִגְמוֹר גַּם כָּל בִּנְיַן הַבַּיִת הַשַּׁיָּךְ לָזֶה בְּסָמוּךְ מְהֵרָה, וְהָעִקָּר שֶׁיִּגְמֹר ה' בַּעֲדֵנוּ הַבִּנְיָן הַקָּדוֹשׁ בְּרוּחָנִיּוּת, הַנִּבְנֶה עַל יְדֵי קִבּוּץ נְפָשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בֶּאֱמֶת, שֶׁיִּתְרַבּוּ הַבָּתִּים עַד אֵין מִסְפָּר, עַל יְדֵי תּוֹסֶפֶת שְׁכֵנִים הַרְבֵּה דִּקְדֻשָּׁה, וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים וְלֶאֱסֹֹף הַבַּיְתָה כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַנִּדָּחִים הַנִּשְׁפָּכִים בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת. בַּעַל הַחֶמְלָה יָחוּס וְיַחֲמֹל עָלֵינוּ וַעֲלֵיהֶם לֶאֱסֹף נִדָּחֵנוּ וּלְקַבֵּץ פְּזוּרֵנוּ, וְלַהֲבִיאֵנוּ חֲדָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְנִשְׂבְּעָה מִטּוּב בֵּיתוֹ וְכוּ', וּמֵחֲמַת הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' מַטּוֹת וּמַסְעֵי תקצ"ג.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי שָׁלוֹם לְךָ וּלְבֵיתְךָ, יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוּב בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם עִם חֲצִי רוּבָּל־חָדָשׁ וְהָיָה לִי לְנַחַת, הֱטִיבוֹתָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ הַיּוֹם כִּי הִגִּיעַ בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ בְּעֵת שֶׁהָיָה מֻכְרָח לִי מְאֹד. יְשַׁלֵּם ה' פָּעָלְךָ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתְּךָ שְׁלֵמָה מֵאֵת ה' שֶׁתִּזְכֶּה לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֵי הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה יוֹם יוֹם עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְתַכְלִית הַטּוֹב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁהוּא לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ.
וּמַה שֶּׁאַתָּה מִצְטַעֵר וּמִתְגַּעְגֵּעַ לִהְיוֹת רָגִיל אֶצְלִי עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ גַּם אֲנִי נִכְסָף מְאֹד לָזֶה. אַךְ כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ שֶׁטּוֹב יוֹתֵר כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִים מְנִיעוֹת וּבָאִים לִפְרָקִים מִלָּבֹא בְּכָל יוֹם בְּלִי מְנִיעוֹת, כִּי עִקַּר הָאָדָם בָּא לָעוֹלָם לְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת לַעֲמֹד כְּנֶגֶד דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַּרְזֶל, וְהַכֹּל אִי אֶפְשָׁר לְשַׁבֵּר כִּי אִם עַל יְדֵי הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין וְהַחֵשֶׁק הַנִּמְרָץ כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ הַרְבֵּה מִזֶּה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 48 – פסקה 49
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 20% מהספר עד סוף היום
עַבְדָּא בֶן שַׁמּוּעַ, בֶּן גָּלָל, בֶּן יְדוּתוּן. עַקּוּב. טַלְמוֹן. צִיחָא. וְגִשְׁפָא. עֻזִּי בֶן בָּנִי, בֶּן חֲשַׁבְיָה, בֶּן מַתַּנְיָה, בֶּן מִיכָא. פְתַחְיָה בֶן מְשֵׁיזַבְאֵל.
וְאֵלֶּה הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֲשֶׁר עָלוּ עִם זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ שְׂרָיָה. יִרְמְיָה. עֶזְרָא. אֲמַרְיָה. מַלּוּךְ. חַטּוּשׁ. שְׁכַנְיָה. רְחֻם. מְרֵמֹת. עִדּוֹא.
גִנְּתוֹי. אֲבִיָּה. מִיָּמִין. מַעַדְיָה. בִּלְגָּה. שְׁמַעְיָה. וְיוֹיָרִיב. יְדַעְיָה. סַלּוּ. עָמוֹק. חִלְקִיָּה. יְדַעְיָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ו · סעיף י״ח – סעיף ה׳
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
הַלֵּב צְרִיכִין לִקְרֹעַ קֹדֶם הַשְּׁרִיָּה, שֶׁיֵּצֵא הַדָּם מִמֶּנּוּ (ע"ב).
הָרֵאָה נוֹהֲגִין גַּם כֵּן לְחָתְכָהּ וְלִפְתֹּחַ הַקְּנוֹקָנוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבָּהּ קֹדֶם הַשְּׁרִיָּה.
הַכָּבֵד יֵשׁ בּוֹ הַרְבֵּה דָּם. לְפִיכָךְ אֵין לוֹ תַּקָּנָה לְבַשְׁלוֹ עַל יְדֵי מְלִיחָה, אֶלָּא צְרִיכִין לִצְלֹוֹתוֹ עַל הָאֵשׁ. אֲבָל צְרִיכִין מִקֹּדֶם לְחָתְכוֹ הֵיטֵב, וּלְהַנִּיחוֹ בְּחִתּוּכוֹ עַל הָאֵשׁ, לְמַעַן יִשְׁאַב הָאֵשׁ הֵיטֵב כָּל הַדָּם שֶׁבּוֹ. וּמְדִיחִין אוֹתוֹ קוֹדֶם שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתוֹ עַל הָאֵשׁ, וּכְשֶׁמֻּנָּח עַל הָאֵשׁ מוֹלְחִין אוֹתוֹ שָׁם קְצָת, וְצוֹלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְהֵא רָאוּי לַאֲכִילָה, וְאַחַר כָּךְ מְדִיחִין אוֹתוֹ יָפֶה מִן הַדָּם שֶׁפָּלַט. וְיֵשׁ לִזָּהֵר לַהֲדִיחוֹ גּ' פְּעָמִים וְאַחַר כָּךְ יְכוֹלִין לְבַשְּׁלוֹ.
צְרִיכִין לִזָּהֵר לִצְלוֹתוֹ דַּוְקָא עַל הָאֵשׁ וְלֹא בְּתַנּוּר גָּרוּף. וְכֵן לֹא יִכְרְכוּ אוֹתוֹ בִּנְיָר לִצְלֹוֹתוֹ כָּךְ, וַאֲפִלּוּ בִּנְיָר גָּרוּעַ (פְלִיס פָּאפִּיר) (עַיֵן בְּסֵפֶר פִּתְחֵי תְֹשוּבָה).
אֲבָל אֵין לִמְלוֹחַ כָּבֵד קֹדֶם צְלִיָּה כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹלְחִין בָּשָׂר. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לִמְלוֹחַ כָּבֵד עִם בָּשָׂר בְּיַחַד.
הַטְּחוֹל דִּינוֹ כִּשְׁאָר בָּשָׂר, רַק צְרִיכִין לְהָסִיר מִמֶּנוּ קֹדֶם שְׁרִיָּה אֶת הַקְּרוּם שֶׁעָלָי, שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם חֵלֶב. גַּם צְרִיכִין לְנַקְּרוֹ, מִשּׁוּם הַגִּידִין. נוֹטֵל רֹאשׁ הַגִּיד וְמוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ וְנִמְשָׁכִין עִמּוֹ גּ' חוּטִין שֶׁבְּתוֹכוֹ, וְצָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִפָּסֵק שׁוּם חוּט. וְאִם נִפְסַק, צָרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו (סִימָן ס"ד ע"ד).
הַחַלְחֹלֶת וּשְׁאָר מֵעַיִם, מוֹלְחִין בְּצַּד הַחִיצוֹן שֶׁהַשֻּׁמָּן דָּבוּק שָׁם. (ע"ה).
קֵבָה שֶׁל עֵגֶל שֶׁנִּמְצָא בָּהּ חָלָב, שׁוֹפְכִין אֵת הֶחָלָב קוֹדֶם שְׁרִיָּה, וַהֲרֵי הִיא כִּשְׁאָר בָּשָׂר.
בֵּיצִים שֶׁנִּמְצְאוּ בְּתוֹךְ עוֹפוֹת, בֵּין שֶׁהֵם קְטַנִּים מְאֹד בֵּין שֶׁנִּגְמְרוּ לְגַמְרֵי עִם קְלִיפָּתָן, צְרִיכִין שְׁרִיָּה וּמְלִיחָה וַהֲדָחָה. אֲבָל לֹא יִמְלְחֵן אֵצֶל הַבָּשָׂר, אֶלָּא יַנִּיחֵן בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא יָזוּב עֲלֵיהֶן הַדָּם מִן הַבָּשָׂר. וּבֵיצִים אֵלּוּ, אֲפִלּוּ נִגְמְרוּ לְגַמְרֵי, אָסוּר לְאָכְלָן בְּחָלָב (ע"ה פ"ז).
בָּשָׂר שֶׁשָּׁהָה גּ' יָמִים מֵעֵת לְעֵת (קוֹדֶם מְלִיחָה) אָסוּר לַבִּשּׁוּל אֶלָּא אִם כֵּן נִשְׁרָה בֵּינְתָיִם.
נוֹהֲגִין בְּעוֹפוֹת שֶׁלְּאַחַר שֶׁהֵסִירוּ הַנּוֹצוֹת, מְהַבְהֲבִים אוֹתָן בָּאוּר לְהָסִיר אֵת הַנִּשְׁאָר. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַבְהֲבָן כִּי אִם בְּשַׁלְהֶבֶת שֶׁל קַשׁ וְתֶבֶן, וְלֹא יַעֲשׂוּ שַׁלְהֶבֶת גְּדוֹלָה וְיִזָהֲרוּ לְהוֹלִיךְ הָעוֹפוֹת אָנֶה וָאָנָה לְבַל יִתְחַמְּמוּ (ס"ח).
הַלּוֹקֵחַ כֵּלִים הַשַּׁיָּכִים לַסְּעוּדָּה מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אֲפִלּוּ הֵם כֵּלִים חֲדָשִׁים, אִם הֵם שֶׁל מִינֵי מַתֶּכֶת אוֹ זְכוּכִית, אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן שׁוּם תַּשְׁמִישׁ אֲפִלּוּ בְּצוֹנֵן, עַד שֶׁטוֹבְלִין אוֹתָן בְּמַעְיָן אוֹ בְּמִקְוֶה, בְּמָקוֹם שֶׁכָּשֵׁר לִטְבִילַת אִשָּׁה נִדָּה, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ מִטֻּמְאָתוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים לִקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל יִשְֹרָאֵל. וְקֹדֶם הַטְּבִילָה, מְבָרְכִין עַל כְּלִי אֶחָד, אֲשֶׁר קְדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל טְבִילַת כֶּלִי. וְעַל שְׁנַיִם אוֹ יוֹתֵר, מְבָרְכִין, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל טְבִילַת כֵּלִים (יו"ד סימן קכ קכא).
כֵּיוָן שֶׁהַכֵּלִים צְרִיכִין טְבִילָה דַּוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁכָּשֵׁר לִטְבִילַת נָשִׁים, לָכֵן צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַטְבִּילָן בַּנְהָרוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֵן גְּדוֹלִים מִגְּשָׁמִים וְהַפְשָׁרַת שְׁלָגִים, וְזֶה שָׁכִיחַ מְאֹד קוֹדֶם פֶּסַח שֶׁהַנְּהָרוֹת גְּדוֹלִים וּמַטְבִּילִין שָׁם כֵּלִים, וְאֵינוֹ נָכוֹן, עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קס"ב (סִימָן ק"כ ר"א).
כְּלֵי עֵץ אֵינָן צְרִיכִין טְבִילָה. וְאִם יֵשׁ עֲלֵיהֶם חֲשּׁוּקֵי בַּרְזֶל, צְרִיכִין טְבִילָה בְּלֹא בְּרָכָה. כְּלֵי חֶרֶס גַּם כֵּן אֵינָן צְרִיכִין טְבִילָה. וְאִם מְצֻפִּין מִבִּפְנִים בַּאֲבֶר (שֶׁקּוֹרִין גְּלֶעזִירְט) צְרִיכִין טְבִילָה בְּלֹא בְּרָכָה. וְכֵן כְּלֵי חַרְסִינָה (פּוֹרְצְלֵיין) (ק"כ).
אִם הוּא כְּלִי יָשָׁן שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּאֹפֶן שֶׁצָּרִיךְ הֶכְשֵׁר בְּהַגְעָלָה אוֹ לִבּוּן, צְרִיכִין לְהַכְשִׁירוֹ מִקֹּדֶם וְאַחַר כָּךְ לְהַטְבִּילוֹ (קכ"א)
אִם שׁוֹאֵל אוֹ שׂוֹכֵר כְּלִי מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים אֵינוֹ צְרִיךְ טְבִילָה. וְאִם שׁוֹאֵל אוֹ שׂוֹכֵר כֵּלִים מֵחֶנְוָנִי יִשְֹרָאֵל צְרִיכִין טְבִילָה בְּלֹא בְּרָכָה, וְהַחֶנְוָנִי יוֹדִיעַ זֹאת לְמִי שֶׁיִּקְנֵם אַחַר כָּךְ שֶׁלֹּא יַטְבִּילֵם שֵׁנִית בִּבְרָכָה (טורי זהב).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ט
וְרַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְתֵן לִי פַּרְנָסָתִי מִן הַשָּׁמַיִם קדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהּ וְתִתֶּן לִי וּלְבֵיתִי "לֶחֶם לֶאֱכל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ לֶאֱכל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק" וְתַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי בְּלִי שׁוּם טִרְחָא וִיגִיעָה כְּלָל בְּכָבוֹד וְלא בְּבִזּוּי בְּהֶתֵּר וְלא בְּאִסּוּר בְּנַחַת וְלא בְצַעַר מִתַּחַת יָדְךָ הָרְחָבָה וְהַמְּלֵאָה, וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלא לִידֵי הַלְוָאָתָם וּכְשֵׁם שֶׁנָּתַתָּ מָזוֹן וּפַרְנָסָה לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהוֹרַדְתָּ לָהֶם אֶת הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְשִׂמְלָתָם לא בָלְתָה מֵעֲלֵיהֶם, כֵּן תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתִפְתַּח לָנוּ אֶת אוֹצָרְךָ הַטּוֹב מִן הַשָּׁמַיִם וְתַזְמִין לָנוּ פַּרְנְסוֹתֵינוּ בְנָקֵל בְּלִי שׁוּם טרַח בְּרֶוַח גָּדוֹל וְתַצִּיל אוֹתָנוּ תָמִיד מִכָּל מִינֵי דַּאֲגוֹת פַּרְנָסָה, וְתַשְׁפִּיעַ לָנוּ שֵׂכֶל וָדַעַת מֵאִתְּךָ לִבְטחַ בְּךָ תָמִיד וְאַתָּה תְכַלְכְּלֵנִי מִן הַשָּׁמַיִם אוֹתִי וְאֶת בֵּיתִי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי וְתַשְׁפִּיעַ לִי כָּל מַחְסוֹרַי קדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּאפֶן שֶׁאוּכַל לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ וְלא יָבא עָלַי שׁוּם בִּלְבּוּל בָּעוֹלָם מִטִּרְדַּת הַפַּרְנָסָה כְּלָל כִּי אֲנִי מַשְׁלִיךְ יְהָבִי עָלֶיךָ לְבַד, וְאַתָּה תְכַלְכְּלֵנִי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה וְתַצִּילֵנוּ תָמִיד מִכָּל מִינֵי גְזֵלוֹת, וְלא נִגְזל וְלא נַעֲשׁוֹק אֶת חֲבֵרֵנוּ לְעוֹלָם אֲפִלּוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְלא נִגַּע בְּמָמוֹן וְחֶפְצֵי חֲבֵרֵנוּ כְּלָל וְלא נַחְמוֹד שׁוּם דָּבָר אֲשֶׁר לְרֵעֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁנַּעֲסוֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, יִהְיֶה כָל כַּוָּנָתֵנוּ בְעֵסֶק הַמַּשָּׂא וּמַתָּן רַק לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְכַוֵּן בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר וּבְכָל הִלּוּךְ וְהִלּוּךְ, שֶׁנְּדַבֵּר וְנֵלֵךְ בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, בְּכֻלָּם נְכַוֵּן תָּמִיד בְּכָל עֵת, שֶׁכָּל כַּוָּנָתֵנוּ בַּעֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה עַל יְדֵי הָרֶוַח שֶׁנַּרְוִיחַ בָּזֶה הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְכָל עִסְקֵנוּ וְחֶפְצֵנוּ בְמַשָּׂא וּמַתָּן, יִהְיֶה רַק בִּשְׁבִיל זֶה לְבַד בֶּאֱמֶת, בִּשְׁבִיל שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה מֵהָרֶוַח שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הַזֶּה וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁנִּזְכֶּה לִזְכּר זאת תָּמִיד וּלְכַוֵּן זאת בְּכָל עֵת, בְּכָל הִלּוּךְ וְהִלּוּךְ וּבְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְתִפְתַּח אֶת לְבָבֵנוּ, וּתְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם זאת בֶּאֱמֶת, שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה בְּכָל עֵת לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים וּכְשֵׁרִים בֶּאֱמֶת וְתַשְׁפִּיעַ לָנוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְנִזְכֶּה לְהַחֲזִיק יְדֵי לוֹמְדֵי תוֹרָה וְעוֹבְדֵי ה' בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה בִשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וּבְלֵב טוֹב וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי הַצְּדָקָה לְרוֹמֵם אֶת הַמּחִין וְהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וּלְתַקֵּן תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְנִזְכֶּה לְתַקֵּן עַל יְדֵי זֶה כָּל הַחֲטָאִים וְהַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ בְמַשָּׂא וּמַתָּן, וּבְתַאֲוַת וְחֶמְדַּת הַמָּמוֹן מִנְּעוּרֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה וּזְכוּת הַצְּדָקָה יָגֵן עָלֵינוּ "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף" וּתְכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ וַחֲטָאֵנוּ בִּצְדָקָה נִפְרק וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי הַצְּדָקָה לַתִּקּוּן הַכְּלָלִי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל פְּלֵטָתֵנוּ וְעַל פְּלֵיטַת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וַהֲקִימֵנוּ מְהֵרָה מִנְּפִילָתֵינוּ הַגְּדוֹלָה וְהָעֲמֻקָּה מְאד מְאד, אֲשֶׁר יָרַדְנוּ מַטָּה מַטָּה, וְנָפַלְנוּ בְגָלוּת גָּדוֹל מְאד זֶה כַמָּה שָׁנִים בְּגוּף וָנֶפֶשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, בִּכְלַל וּבִפְרָט מָרָא דְעָלְמָא כלָּא סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וּסְמךְ אוֹתָנוּ בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי, כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים, מִיַּד בְּנֵי נֵכָר חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם יָדְךָ תִּכּוֹן עִמִּי אַף זְרוֹעֲךָ תְּאַמְּצֵנִי" וְהוֹצִיאֵנִי וְהַעֲלֵנִי מְהֵרָה מִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁיָּרַדְתִּי וְנָפַלְתִּי עַד הֵנָּה וְנִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ וּמֵעֲבוֹדָתְךָ מְאד חוּסָה עָלַי כְּרב רַחֲמֶיךָ, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין מִי שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ בִּנְפִילָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה הַזּאת, אֲשֶׁר יָרַדְנוּ פְּלָאִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין עוֹזֵר לָהּ" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, " מֵאִגְּרָא רָמָא לְבִירָא עֲמִיקְתָּא וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהָקִים אוֹתָנוּ מִנְּפִילוֹתֵינוּ כִּי אִם אַתָּה לְבַד וּתְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. "נָפְלָה וְלא תּוֹסִיף לִפּוֹל עוֹד וְתֹאמַר אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל" חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וַעֲזר לָנוּ לְתַקֵּן אֶת מחֵנוּ וְדַעְתֵּנוּ עַל יְדֵי תִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי נְפִילוֹת מֵעֲבוֹדָתְךָ חַס וְשָׁלוֹם וְתַעֲזר לָנוּ מֵעַתָּה לַעֲלוֹת וְלָקוּם מְהֵרָה מִכָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁנָּפַלְנוּ עַד הֵנָּה וְתָקִים אֶת "סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָלֶת" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵלֶיךָ שִׁטַּחְתִּי אֶת כַּפָּי הֲקִימֵנִי וְאֶחְיֶה "לא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן עָזב תַּעֲזב וְהָקֵם תָּקִים".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַצִּילֵנִי אוֹתִי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת זֶרַע זַרְעִי וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתִשְׁמְרֵנוּ וּתְמַלְּטֵנוּ שֶׁלּא יָבא שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְחֹלִי נוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם וּתְרַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, עַל כָּל אוֹתָן שֶׁכְּבָר בָּאוּ לְחוֹלַאַת הַמָּרָה הַזּאת וְתִרְפָּאֵם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְתָקִים אוֹתָם מִנְּפִילָתָם וּתְשִׁיבֵם לְאֵיתָנָם, וְתִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אַתָּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 73 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ה
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־4 דק׳ · לימוד מלא כ־39 דק׳
פרשת השבוע: וישלח
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־14 בדצמבר 2024, בשעה 16:36 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
רְחִיצַת חַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְכֵן קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק"א סי' י"ט אות ה')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.