ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, י״ד באייר ה׳תשפ״ה · 12 במאי 2025
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קמ״ח · אות א׳ – אות ב׳
כ־7 דק׳ · כ־710 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
מִדַּת הַיִּרְאָה בְּעַצְמָהּ הִיא יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם כֵּן יֵשׁ לָהּ גַּם כֵּן יִרְאָה. וְזֹאת הַיִּרְאָה הִיא גַּם־כֵּן יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם כֵּן יֵשׁ לָהּ גַּם־כֵּן יִרְאָה. וְכֵן נִכְלָל יִרְאָה אַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא ד' א שה"ש רבה סדר א' ירושלמי שבת פ"א וע"ש בפני משה): מַה שֶּׁעָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסִלּוּתָא, עָשְׂתָה חָכְמָה עֲטָרָה עַל רֹאשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה', רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'. נִמְצָא שֶׁעֲקֵב הָעֲנָוָה הִיא יִרְאָה, וְכֵן רֵאשִׁית חָכְמָה הִיא גַּם־כֵּן יִרְאָה, נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ יִרְאָה לְמַעְלָה מִיִּרְאָה, כִּי הַיִּרְאָה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ לָהּ גַּם כֵּן יִרְאָה, וְכֵן לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף כַּנַּ"ל.
חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ (תהילים קי״ט:ס״ב): חֲצוֹת הוּא מְסֻגָּל כְּמוֹ פִּדְיוֹן, כִּי הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים. כִּי צֶדֶק – דִּינָא, וּמִשְׁפָּט – רַחֲמֵי. וְזֶהוּ: עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ – הַיְנוּ שֶׁצֶּדֶק גּוֹבֵר עַל מִשְׁפָּט. הַתִּקּוּן לָזֶה: חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם. וְעִקַּר חֲצוֹת הוּא תָּמִיד אַחַר שִׁשָּׁה שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה, הֵן בַּקַּיִץ וְהֵן בַּחֹרֶף, וְאָז מַתְחִיל זְמַן חֲצוֹת. וְנִמְשָׁךְ עַד גְּמַר אַשְׁמוּרָה שְׁנִיָּה, דְּהַיְנוּ שְׁתֵּי שָׁעוֹת: וּבַבֹּקֶר טוֹב לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הַדַּעַת, עַיֵּן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' בשלח נז):
דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו רָאָה (סוטה לו: תנחומא פ' וישב): הוּא דָּבָר נִסְתָּר מְאֹד, אֵיךְ הַדְּמוּת נִתְרָאֶה, וְהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ, כִּי בְּוַדַּאי יַעֲקֹב לֹא יָדַע. וּמַעֲלַת הַנִּסָּיוֹן, אַף שֶׁרָאָה דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ, הֵם דְּבָרִים נִסְתָּרִים וּמְכֻסִּים מִבְּנֵי אָדָם.
סְגֻלָּה לְזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא – שֶׁיֹּאמְרוּ שְׁנֵיהֶם, הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, קֹדֶם הַזִּוּוּג פָּרָשַׁת "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם" (במדבר כ״ח:י״א). וְכֵן כְּשֶׁהַתִּינוֹק חוֹלֶה, חַס וְשָׁלוֹם, יֹאמְרוּ אָז גַּם־כֵּן הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה פָּרָשַׁת "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם". כִּי "מְאֹרֹת" חָסֵר וָאו, שֶׁהוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, וְכֵן "כַּלֹּת מֹשֶׁה" חָסֵר וָאו גַּם כֵּן (זוהר ויחי דף רלו. וע' זוהר פנחס דף רנד). וְכָל זֶה הוּא סוֹד פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת מְאֹרֹת חָסֵר וָאו, שֶׁהוּא אַסְכָּרָה לְרַבְיֵי, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הַוָּא"ו הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, וְעַל כֵּן חֶסְרוֹן הַוָּא"ו מְרַמֵּז עַל חֶסְרוֹן הַחִיּוּת כַּנַּ"ל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ מִיתַת הַבָּנִים קְטַנִּים, חַס וְשָׁלוֹם. וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַתְחֶלֶת הַלְּבָנָה לְהִתְמַלֹּאת וּלְהִתְתַּקֵּן כַּיָּדוּעַ, כִּי אָז הִגִּיעָה לְתַכְלִית הַפְּגָם וְהַחִסָּרוֹן, וַאֲזַי תֵּכֶף מַתְחִיל הַתִּקּוּן וְהַמִּלּוּי. וְזֶהוּ: כַּלֹּת – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם; שֶׁבְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ נִתְתַּקֵּן וְנִמְתָּק בְּחִינַת כַּלֹּת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלְּבָנָה, כִּי אֲזַי מַתְחֶלֶת לְהִתְמַלֹּאת כַּנַּ"ל. וְאָז נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כַּלֹּת מֹשֶׁה כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם כַּנַּ"ל, שֶׁנִּמְשָׁךְ כַּפָּרָה וּסְלִיחָה וְהַמְתָּקָה עַל כָּל תּוֹלְדוֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים. וְעַל־כֵּן פָּרָשַׁת וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם סְגֻלָּה לְבָנִים כַּנַּ"ל:
כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ, אֲזַי הַקְּלִפָּה מְסַבֶּבֶת אוֹתָהּ. רַק נִשְׁאָר פֶּתַח נֶגֶד אֱמוּנָה, שֶׁכְּנֶגֶד הָאֱמוּנָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ. וּמֵחֲמַת פְּגַם הָעֲנָפִים, חַס וְשָׁלוֹם, מַשְׁלִיכִין אוֹתָם מִשָּׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּשְׁלִיכִין אוֹתָם מִן הָאֱמוּנָה. וַאֲזַי אֵין יְכוֹלִין לִכְנֹס, דְּהַיְנוּ לְהִתְקָרֵב אֶל שָׁרְשָׁם, שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה הַנַּ"ל. כִּי לִפְעָמִים מַשְׁלִיכִין וּמַפִּילִין אֶחָד מִן הָאֱמוּנָה, כְּעֵין מַה שֶּׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר אחרי דף עב) עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל הַמֵּתִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִקָּבֵר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל: וַתָּבוֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי וְכוּ'. וְהִנֵּה סְתִימַת הַפֶּתַח הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי פְּגַם הָעֲנָפִים כַּנַּ"ל, הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וְאַחַר־כָּךְ נִפְתָּח הַפֶּתַח כְּבַתְּחִלָּה. הַיְנוּ שֶׁבְּעֵת שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ לַחוּץ אֶת מִי שֶׁאֵין רָאוּי לְהִתְקָרֵב, אֲזַי הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פֶּתַח כְּנֶגֶד אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, הִיא מִתְגַּבֶּרֶת וּמִתְקָרֶבֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת גַּם עַל הַפֶּתַח הַנַּ"ל, וַאֲזַי אֵין יָכוֹל לִכְנֹס, וְתֵכֶף אַחַר־כָּךְ, חוֹזֵר הַפֶּתַח וְנִפְתָּח כְּבַתְּחִלָּה. וּכְשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, רִבּוּי פְּגָמִים הַרְבֵּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּחַ לְהַסִּבּוּב הַנַּ"ל לְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח לִבְלִי לְהַנִּיחַ לִכְנֹס כַּנַּ"ל, אֲזַי מִתְיָרְאִין וְחוֹשְׁשִׁין שֶׁלֹּא יִסָּתֵם הַפֶּתַח לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת, וַאֲזַי מַעֲמִידִין שָׁם בַּפֶּתַח הַנַּ"ל יְרֵא שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ עוֹמֵד לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ שָׁם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא תּוֹעֶלֶת נֶגֶד הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ"ל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח, מֵחֲמַת הַיְרֵא שָׁמַיִם שֶׁעוֹמֵד שָׁם. וְעַל־יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל לִנְסֹעַ וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי־זֶה אֶפְשָׁר לְדַבֵּק עַצְמוֹ אֵלָיו. אַךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּאִיר אֵלָיו חָכְמָה, דְּהַיְנוּ הַמֹּחַ בְּעַצְמוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְמַהֵר הַגְּאֻלָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט:
עַיֵּן בְּזֹהַר תְּרוּמָה (דף קמ: קמא.), הוּבָא בַּפַּרְדֵּס, שַׁעַר הַתְּמוּרוֹת, פֶּרֶק ב: בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא מִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא וְכוּ'; עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם: פְּרִיסָא קַלִּישָׁא, שֶׁנִּפְרָס עַל הַפֶּתַח. וְעַל־פִּי הַסּוֹד הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת הַיְרֵא שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת: פְּרִיסָא קַלִּישָׁא, וְכַמְבֹאָר שָׁם בַּזֹּהַר: לְמֵעַל אִי אֶפְשָׁר, וְגַם הַקְּלִפָּה אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח מֵחֲמַת הַפְּרִיסָא קַלִּישָׁא, עַיֵּן שָׁם, וְהוּא מַמָּשׁ מַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל בְּעִנְיַן הַיְרֵא שָׁמַיִם, וְדוּק הֵיטֵב וְתָבִין נִפְלָאוֹת. וְגַם עַיֵּן בְּסֵפֶר "טוּב הָאָרֶץ", שֶׁשָּׁם מְדַבֵּר גַּם כֵּן מֵעִנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב לְדַמּוֹת מִלְּתָא לְמִלְּתָא, כִּי הַכֹּל אֶחָד עִם הַנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קנ״ט – אות ק״ס
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
פַּעַם אַחַת - אַחַר שָׁבוּעוֹת בִּקְהִלַּת זַאסְלַאב - אָמַר לְפָנַי בְּדֶרֶךְ קֻבְלְנָא (א״ה: התאוננות): “אֵיךְ זוֹכִין לִהְיוֹת יְהוּדִי?”, וְהָיִיתִי מִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לְפָנָיו עַל זֶה, כְּפִי מַה שֶּׁהָיִיתִי יוֹדֵעַ מִגְּדֻלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ מִכְּבָר אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל, וַעֲדַיִן נִדְמֶה בְּעֵינָיו שֶׁלֹּא הִתְחִיל כְּלָל. עָנָה וְאָמַר: “הֲלֹא בְּעֵת שֶׁהָיִיתִי יָגֵעַ בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת ה’, לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי שֶׁאֶזְכֶּה לָזֶה, וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ כְּלָל מִמַּה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ עַכְשָׁו. וְכִי עָלָה עַל דַּעְתִּי לִכְסֹף וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ לֵידַע מַה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ עַכְשָׁו?! כִּי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ כְּלָל שׁוּם מְצִיאוּת וִידִיעָה מֵהַשָּׂגָה זוֹ לִכְסֹף וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ אֵלַיו. אִם כֵּן גַּם עַכְשָׁו, מִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ עוֹד לְהַשִּׂיג וּמַה שֶּׁאוּכַל לִזְכּוֹת עוֹד?!”. וְהָבֵן. אַחַר כָּךְ אָמַר: “אַךְ זֹאת נֶחָמָתִי, שֶׁכָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ אֲנִי מְבַלֶּה רַק עַל תּוֹרָה וּתְפִלָּה”.
שָׁמַעְתִּי מִפִּי הָאִישׁ שֶׁשִּׁמֵּשׁ אוֹתוֹ בִּימֵי יַלְדוּתוֹ בְּעֵת שֶׁעָסַק בְּתַעֲנִיתִים (כַּמְבֹאָר בְּהַשִּׂיחוֹת שֶׁמִּקֹּדֶם), וְסִפֵּר לְפָנַי הָאִישׁ הַנַּ”ל שֶׁפַּעַם אַחַת הִתְעַנָּה רַבֵּנוּ ז”ל מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וּבְאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ בְּיוֹם רְבִיעִי יָצָא מִמֶּנּוּ דָּם מֵחָטְמוֹ וּמִשְּׁתֵּי עֵינָיו וּמִשְּׁתֵּי אָזְנָיו וּמִפִּיו. וְצָעַק הָאִישׁ הַנַּ”ל לְפָנָיו, וְאָמַר שֶׁיַּעֲשֶׂה רַעַשׁ בְּבֵיתוֹ עַל שֶׁנֶּחֱלַשׁ כָּל כָּךְ. וּפִיֵּס אוֹתוֹ בְּחָכְמָתוֹ, וְאָמַר לוֹ: “כָּךְ הַדֶּרֶךְ, שֶׁמַּכְבִּידִין הַתַּעֲנִית בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ; הֲלֹא תִּרְאֶה בְּיוֹם מָחָר יֵקַל עָלַי”. עַד שֶׁהֻכְרַח הָאִישׁ לִשְׁתֹּק, כִּי הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ תְּחִלָּה שֶׁלֹּא יְגַלֶּה לְשׁוּם אָדָם הַתַּעֲנִיתִים שֶׁלּוֹ. פַּעַם אֶחָד הִתְעַנָּה מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וּבְאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ הֻכְרַח לִשְׁכַּב עַל מִטָּתוֹ, וְרַגְלוֹ תָּלָה לְמַעְלָה וּסְמָכָם עַל הַמּוֹט וְכַיּוֹצֵא, מֵעֹצֶם חֲלִישׁוּתוֹ.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
ויהי כאשר עלה על החומה ועבר ובא על צד השני כלפי חוץ, הסתכל והנה הים תחתיו והוא היה תלוי ועומד על ידיו ועל רגליו על החומה למעלה ותחתיו היה הים, ונשא לבו להשם יתברך, והצילו ברחמיו. ויצא משם בשלום עד שבא לעיר הקדושה צפת, וישבו שם ימים אחדים עד שנשמע שהצרפת יבוא בקרוב לעכו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ש״ו – אות ש״ט
כ־3 דק׳ · כ־250 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
(טז) שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "מַיין פַייעֶרְל וֶועט שׁוֹין טְלוּאֶין בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען" הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ:
(יז) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר אֲנִי אֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, כִּי בִּשְׁבִילִי אֵינִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלָל רַק בָּאתִי לְהָעוֹלָם לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב כִּי־אִם מִי שֶׁבָּא אֶצְלִי וּמְסַפֵּר לִי חֶסְרוֹנוֹ אֲנִי יָכוֹל לְתַקְּנוֹ בְּתִקּוּן כָּזֶה שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וְכוּ':
(יח) דִּבֵּר עִם אֶחָד שֶׁהָיָה אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ כֹּחַ לְעוֹרֵר אֲפִלּוּ אָדָם גָּדוֹל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי עֵץ קָטָן יָכוֹל לְהַדְלִיק וּלְהַבְעִיר עֵץ גָּדוֹל מְאֹד. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "אַשְׁפֶּעְנְדַאלֶע קֶען אַקְלָאץ אוּנְטֶער צִינְדְן". וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תַּעֲנִית ז.): לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּעֵץ, לוֹמַר מָה עֵץ קָטָן מַדְלִיק אֶת הַגָּדוֹל, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה וְכוּ':
(יט) אָמַר הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָאָדָם גַּם אַחַר פְּטִירָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא [לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא אֵלָיו בִּשְׁבִיל תִּקּוּן]. וְדַע שֶׁעִקַּר הַמְּנִיעָה שֶׁמּוֹנְעִין אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לֵילֵךְ לְהַצַּדִּיק הָאֲמִיתִּי לְקַבֵּל תִּקּוּן, הוּא רַק מַה שֶּׁמַּדִּיחִין וּמְסִיתִין אוֹתוֹ מִזֶּה, וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ בִּכְפִירוֹת וַהֲסָתוֹת שֶׁאֵין בְּהַצַּדִּיק מַמָּשׁ. כִּי גַּם שָׁם בֵּין הַמַּלְאֲכֵי חֲבָלָה וְהַקְּלִפּוֹת יֵשׁ מִתְנַגְּדִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם. עַל־כֵּן הָעִקָּר לִקַּח זֹאת בְּדַעְתּוֹ לִבְלִי לְהַנִּיחַ עַצְמוֹ לְפַתּוֹת וּלְהָסִית אוֹתוֹ שָׁם, רַק יַעֲמֹד עַל דַּעְתּוֹ שָׁם בְּחֹזֶק לֵילֵךְ דַּיְקָא לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְאָז בְּוַדַּאי יַנִּיחוּהוּ. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר גַּם שָׁם צְרִיכִין חִזּוּק אֱמוּנָה בְּהַצַּדִּיק. וְסִפֵּר מַעֲשֶׂה עַל־זֶה מַה שֶּׁאֵרַע בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֵצֶל הַצַּדִּיק רַבִּי מֶנְדְל מִוִּיטֶפְּסְק עִם אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שְׁמוֹ רַבִּי נֹחַ שֶׁנִּפְטַר עַל הַסְּפִינָה וְכוּ':
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · נפילה · חלק ראשון · אות א׳ – אות ה׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
א. לִפְעָמִים אָדָם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. עַל־יְדֵי גְּבִיַּת מַס נוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. עַל־יְדֵי קִנְאָה נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. עַל־יְדֵי קִנְאָה אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד, לִפְעָמִים מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת וְלוֹמֵד בְּהַתְמָדָה, וְלִפְעָמִים הַתְּפִלָּה וְהַלִּמּוּד עָלָיו כְּמַשָּׂא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. מִי שֶׁנִּמְעָד בְּדִבּוּרוֹ, וּבְוַדַּאי הָרְגִילוּת שֶׁל לְשׁוֹנוֹ הָיָה צָרִיךְ לְדַבֵּר כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, אֲבָל מִי שֶׁנִּמְעָד בִּרְגִילוּת לְשׁוֹנוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁפַּרְנָסָתוֹ נִתְמַעֵט וְהוּא צָרִיךְ לְחֶסֶד גָּדוֹל וִישׁוּעָה שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פַּרְנָסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות י״ח
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
וְהִתְחִיל הַבַּעַל תְּפִלָּה לְדַבֵּר עִם אֶחָד מֵהַתַּכְלִית וְכוּ' כַּנַּ"ל וְלא שָׁמַע אֵלָיו כְּלָל וְכֵן הַשֵּׁנִי וְכֵן כֻּלָּם, כִּי כְּבָר נִשְׁקְעוּ בְּטָעוּתָם הַנַּ"ל וְהָיָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ בֵּין אַנְשֵׁי הָעִיר עַל שֶׁבָּא אָדָם אֶצְלָם וּמְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵפֶךְ אֱמוּנָתָם וְהִרְגִּישׁוּ בְּעַצְמָן, אוּלַי הָאָדָם הַזֶּה הוּא הַבַּעַל תְּפִלָּה כִּי כְּבָר נִשְׁמַע אֶצְלָם, שֶׁיֵּשׁ בַּעַל תְּפִלָּה כָּזֶה בָּעוֹלָם כִּי כְּבָר נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ בָּעוֹלָם בעל תפילה וחסיד ירא אַךְ לא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַכִּירוֹ וּלְתָפְסוֹ כִּי הָיָה מְשַׁנֶּה עַצְמוֹ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֵצֶל זֶה הָיָה נִדְמֶה כְּסוֹחֵר, וְאֵצֶל זֶה כְּעָנִי וְכוּ' כַּנַּ"ל וְתֵכֶף נִמְלָט מִשָּׁם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות י״א – אות ט״ו
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הֵן בְּפַרְנָסָה הֵן בִּבְרִיאוּת הַגּוּף וְכוּ', כֻּלָּם אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִימָם וּלְמַלְֹּאתָם כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק וְהָרַב הָאֱמֶת שֶׁנִּלְוֶה אֵלָיו. כִּי שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי אֲנָחָה וּגְנוּחִי שֶׁמִּתְאַנֵּחַ עַל הַחִסָּרוֹן. כִּי הָאֲנָחָה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי יְקָרָה מְאֹד, כִּי עַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הָרוּחַ חַיִּים לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן שֶׁמִּתְאַנֵּחַ עָלָיו, אֲבָל זֶה הָרוּחַ חַיִּים לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן מְקַבְּלִין רַק מֵהַצַּדִּיק שֶׁדָּבוּק בְּהַתּוֹרָה, שֶׁשָּׁם הָרוּחַ חַיִּים: (לק"א סי' ח' אות ב')
הַמִּתְנַגְּדִים וְהָרְשָׁעִים הַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, הֵם מְקַבְּלִין הָרוּחַ חַיִּים שֶׁלָּהֶם מֵהָרַב דִּקְלִפָּה. כִּי יֵשׁ רַב בַּקְלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא כְּנֶגֶד הָרַב דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים. וְעַל־כֵּן הֵם גְּדוֹלִים בִּשְׁעָתָן, כִּי הָרוּחַ חַיִּים הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרַב דִּקְלִפָּה הִיא בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה שֶׁהוּא גָּדוֹל בִּשְׁעָתָן, אֲבָל הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וּלְבַסּוֹף כָּלֶה וְנֶאֱבָד וּמְסַעֵר גּוּפֵהּ וְנִשְׁמָתֵהּ שֶׁל הַנֶּאֱחָזִין בּוֹ. וְעַל־כֵּן הֵם בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, כִּי אֵין לָהֶם רוּחַ חַיִּים הָאֱמֶת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת דַּיְקָא כַּנַּ"ל: (שם אות ג')
הַצַּדִּיק שׁוֹמֵעַ כָּל הָאֲנָחוֹת שֶׁל הַדְּבֵקִים בּוֹ, כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים לְכָל אֶחָד: (שם אות ח')
הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מְכַפְּרִין עֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה": (שם אות ד')
כָּל אָדָם צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ דֶּרֶךְ שַׁעַר הַשַּׁיָּךְ לְשִׁבְטוֹ, וְצָרִיךְ זְכוּת גָּדוֹל שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְקַשֵּׁר אֶת תְּפִלָּתוֹ לְצַדִּיק הַדּוֹר, כִּי הוּא יוֹדֵעַ לְכַוֵּן הַשְּׁעָרִים וּלְהַעֲלוֹת כָּל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה לַשַּׁעַר הַשַּׁיָּךְ לָהּ: (לק"א סי' ט' אות ב')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ח · קטע א׳
כ־4 דק׳ · כ־360 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנִי מֵעַצְבוּת וּמֵעַצְלוּת אֲשֶׁר הֵם הָיוּ בְּעוֹכְרַי, וּבִטְּלוּ אוֹתִי הַרְבֵּה מִתּוֹרָה וּתְפִילָּה וּמִטּוֹב הַרְבֵּה, וְהֱבִיאוּנִי לְמַה שֶּׁהֱבִיאוּנִי כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ הוּא עַצְבוּת וְעַצְלוּת רַחֲמָנָא לִצְּלָן רַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, וְהַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִנְּשִׁיכוֹת הָאֵלֶּה תֶּן לִי חַיִּים וְאֶחְיֶה "שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ" זַכֵּנִי לְהִזְדָּרֵז בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ תָּמִיד בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה כָּרָאוּי לְהִזְדָּרֵז וְלִשְׂמחַ בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ וְארֶךְ יָמֵינוּ בָּזֶה וּבַבָּא לָעַד וּלְנֵצַח וְחוּץ מִזֶּה הַכּל הֶבֶל נִדָּף הֲבֵל הֲבָלִים אֵין בּוֹ מַמָּשׁ "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" חוּץ מִתּוֹרָה וּתְפִילָּה וַעֲבוֹדָה, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר הַחֲיֵינִי וַהֲקִימֵנִי מֵעֲפַר אָרֶץ אֲשֶׁר בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יָרַדְנוּ עַד עָפָר מַמָּשׁ וְיוֹתֵר מִזֶּה "כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לְאָרֶץ בִּטְנֵנוּ, קוּמָה עֶזְרָתָה לָנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ" כִּי אַתָּה מֵקִים מֵעָפָר דָּל וּמֵאַשְׁפּוֹת תָּרִים אֶבְיוֹן, הֲקִימֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ מִכָּל הַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת שֶׁנָּפַלְתִּי עַד הֵנָּה, כִּי אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לַהֲקִימֵנִי, כִּי אִם אַתָּה וְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְבַד זַכֵּנִי לִזְרִיזוּת וְשִׂמְחָה הַמְחַיִּין אֶת הַמּחִין וְכָל קוֹמַת הָאָדָם יָדְךָ תִּכּוֹן עִמִּי, אַף זְרוֹעֲךָ תְּאַמְּצֵנִי וּתְחַזְּקֵנִי בְּכָל פַּעַם בְּדַרְכֵי עֲצוֹתֶיךָ הָעֲמוּקוֹת הַנִּפְלָאוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְגָרֵשׁ מֵאִתִּי הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת לְגַמְרֵי וּלְהָפְכָם לִזְרִיזוּת וּלְשִׂמְחָה גְדוֹלָה "תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְּלֶךָּ וּמִשְׁפָּטֶיךָ יַעַזְרֻנִי" כִּי מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר וְאֵין שׁוּם דָּבָר נִמְנָע מִמֶּךָּ, מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה, קַיֵּם בִּי תְּחִיַּת הַמֵּתִים מַמָּשׁ, כִּי אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ כְּבָר הִרְבֵּיתָ נִפְלְאוֹתֶיךָ עִמִּי בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה מֵעוֹדִי וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה הַחֲיֵינִי וְקַיְּמֵנִי מֵעַתָּה בְּחַיִּים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא הַטְעִימֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ מֵחַיִּים שֶׁזָּכוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֲשֶׁר הָיוּ חַיִּים חַיִּים אֲמִתִּיִּים, בְּכָל עֵת, וְזָכוּ לְחַיִּים חֲדָשִׁים וְנוֹרָאִים וְנִפְלָאִים בְּכָל פַּעַם, אֲשֶׁר יֵשׁ כּחַ בְּחַיִּים שֶׁלָּהֶם לְהַשְׁפִּיעַ עָלַי אוֹר הַחַיִּים גַּם עַתָּה אֵיךְ שֶׁאֲנִי עַתָּה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה גַּם אָנכִי לִחְיוֹת עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה חַיִּים אֲמִתִּיִּים חַיִּים אֲרוּכִים חַיִּים טוֹבִים חַיִּים הַנִּקְרָאִים חַיִּים בֶּאֱמֶת "תּוֹדִיעֵנִי ארַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות סט · פסקה 1
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁמַּתְחִיל הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ וְרוֹאֶה שֶׁרָחוֹק מִטּוֹב וְהוּא מָלֵא עֲווֹנוֹת אָז יוּכַל לִפֹּל עַל־יְדֵי־זֶה וְלֹא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְבּוֹדֵד כְּלָל.
עַל כֵּן הוּא מְחֻיָּב לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה טוֹב כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָׂה מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב, וְאַף כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ טוֹב שֶׁעָשָׂה, הוּא רוֹאֶה שֶׁהַטּוֹב בְּעַצְמוֹ הוּא מָלֵא פְּצָעִים כִּי הַטּוֹב מְעֹרָב בִּפְנִיּוֹת וּבִפְסֹלֶת הַרְבֵּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּהַמְּעַט טוֹב אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה.
וְכֵן יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ עוֹד עַד שֶׁיִּמְצָא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת.
וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וְטוֹב, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת וְיָכוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי־זֶה, בִּבְחִינַת וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע, הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עוֹד מְעַט שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע עַל־יְדֵי־זֶה וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ עַל מַדְרֵגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה.
וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא וְאָז יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה'. וְזֶה: "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי", הַיְנוּ בְהָעוֹד מְעַט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּי עֲדַיִן, עַל־יְדֵי־זֶה אוּכַל לְזַמֵּר וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שָׁם, סִימָן רפ"ב).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות סח · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר נִמְצָאִים צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁמִּתְחַזְּקִים בִּתְפִלָּה תָּמִיד, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַמְתִּיקִים כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם וּמְבַטְּלִים כָּל הַגְּזֵרוֹת רָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וּמַכְנִיסִים הַדַּעַת הָאֲמִתִּי בְּיִשְׂרָאֵל, לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים תָּמִיד. כִּי זֶהוּ עִקַּר הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת", וּכְתִיב: "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ וְכוּ' עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" - בֶּאֱמֶת דַּיְקָא כִּי אֲנִי מַאֲמִין שֶׁבֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ גַּם עַתָּה אַחַר שֶׁעָשִׂיתִי מַה שֶּׁעָשִׂיתִי וְעָבַר עָלַי מַה שֶּׁעָבַר, עֲדַיִן עֲדַיִן אַתָּה חָפֵץ לְהוֹשִׁיעֵנִי וְעַל כֵּן אֲנִי מִתְחַזֵּק וּמִתְפַּלֵּל, עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ, וְהָבֵן הֵיטֵב הֵיטֵב כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה (הִלְכוֹת רִבִּית הֲלָכָה ה' אוֹת ל"ג):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · נגינה · אות א
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ - דַּיְקָא, בְּחִינַת הַגַּרְגֶּרֶת וְהַגָּרוֹן, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא הַקּוֹל, יִהְיוּ מְקֻשָּׁרִים בּוֹ דִּבְרֵי־תוֹרָה הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נְגִינָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה: כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִנָּצֵל מִשִּׁכְחַת הַתּוֹרָה וְזוֹכֶה לִרְאוֹת אוֹר הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת סַם חַיִּים (הִלְכוֹת נְשִׂיאַת־כַּפַּיִם, הֲלָכָה ה', אוֹת ו):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שכז · פסקה 1 – פסקה 3
כ־9 דק׳ · כ־870 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ־הַשֵּׁם, יוֹם ד' תּוֹלְדוֹת תר"א לפ"ק.
שָׁלוֹם רַב לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם וְהָיָה לִי לְנַחַת; בִּפְרָט מַה שֶּׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ שֶׁאַתָּה שׁוֹקֵד עַל סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. זֶה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי שֶׁזָּכִיתִי לְהַתְחִיל לְקַיֵּם מְעַט "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ" וְכוּ'. מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם זֹאת בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב. חֲזַק בְּנִי וַחֲזַק לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְחֶדְוַת ה' יִהְיֶה מָעֻזְּךָ. וְתִתְאַזֵּר לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה שֶּׁתּוּכַל כִּי זֶה עוֹלֶה עַל הַכֹּל.
הַקְּוִויטִיל [הַפִּתְּקָא] קִבַּלְתִּי וְהָיָה לִי לְנַחַת שֶׁעַל כָּל פָּנִים הִתְחִיל לְהַגִּיעַ לִי אֵיזֶה יְדִיעָה כָּל שֶׁהוּא מִשָּׁם. לְעֵת עַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף עוֹד מִכְתָּבִים לְשָׁם, וְהַהֶכְרֵחַ לְהַמְתִּין עוֹד אֵיזֶה יָמִים, אוּלַי יַגִּיעַ מִשָּׁם יְדִיעָה לְטוֹבָה. וְאַחַר כָּךְ נִתְיַעֵץ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וַעֲצַת ה' הִיא תָּקוּם. וּכְבָר יָדַעְנוּ שֶׁבְּכָל הָעֲסָקִים מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בִּפְרָט בְּעֵסֶק כָּזֶה הַנּוֹגֵעַ וְכוּ'. בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת אֲשֶׁר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדוֹר וָדוֹר, הוּא הִתְחִיל הוּא יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְטוֹבָה, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ב' וַיֵּצֵא תר"א לפ"ק.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבֶיךָ קִבַּלְתִּי. אֶחָד עַל יְדֵי רַבִּי דָּוִד עִם הַמִּכְתָּב הַיָּקָר בְּעֵינַי מִלְּבוֹב אֲשֶׁר לָזֶה צִפִּיתִי וְקִוִּיתִי הַרְבֵּה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עֲזָרָנוּ עַד כֹּה. כֵּן יַחֲמֹל ה' וְיַעֲשֶׂה לְמַעַן שְׁמוֹ וְיַעַזְרֵנוּ לִגְמֹר הָעֵסֶק בִּשְׁלֵמוּת, כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכוּ'. גַּם הַיּוֹם קִבַּלְתִּי מִכְתָּבוֹ עִם הַסַּךְ עֲשָׂרָה זְהוּבִים שֶׁבָּאוּ בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ. כִּי בֵּיתִי רֵיקָן עַתָּה, רַק בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם, וּבְוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתִי בְּחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא; גַּם קִבַּלְתִּי הַפּוּדִילֶי [צְלוֹחִית קְטַנָּה] וְהַחֲתִימָה. וְהַכֹּל יָקָר בְּעֵינַי. יְשַׁלֵּם ה' פָּעָלְךָ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתְּךָ שְׁלֵמָה מֵאֵת ה'. וְתִזְכֶּה לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֵי הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה' בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב לָנֶצַח. וּמַה יָּקָר בְּעֵינַי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אַתָּה כּוֹתֵב שֶׁאַתָּה מְחַיֶּה נַפְשְׁךָ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי בְּאֵלֶּה חָפַצְתִּי. הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְכוּ', כִּי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתַבְתָּ הֵם מְחַיִּין הַרְבֵּה בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא. אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר. מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְוַעֵד יַחַד כַּמָּה פְּעָמִים בְּשָׁנָה. כִּי יֵשׁ כַּמָּה עִתִּים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר אוֹתָנוּ בְּהֶסַּח הַדַּעַת, לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ שִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת הַמֻּכְרָחִים מְאֹד לְחַיּוּת וְקִיּוּם הַנֶּפֶשׁ וְכוּ'. וּמְאֹד כָּלְתָה נַפְשִׁי שֶׁתִּזְכֶּה גַּם כֵּן לְשָׁמְעָם, אַךְ טוֹב טוֹב מַה שֶּׁאַתָּה מִשְׁתּוֹקֵק מִשָּׁם אֶל הָאֱמֶת, וּבִפְרָט שֶׁאַתָּה מְחַיֶּה עַצְמְךָ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַכְּלוּלִים מִכָּל טוּב לָנֶצַח לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, בְּכָל דַּרְגָּא וּבְכָל עֵת וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ בְּיָמֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה נוֹרָאָה כָּזֹאת אֲשֶׁר הִיא כָּל תִּקְוָתֵנוּ וְקִיּוּמֵנוּ עַתָּה. וַה' יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְטוֹבָה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ תָּמִיד וּמַעְתִּיר בַּעַדְךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' וַיִּשְׁלַח תר"א.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ עִם הַסַּךְ אֶחָד רוּבַּל כֶּסֶף. וְאִם שֶׁהִגִּיעַ תְּהִלָּה לָאֵל בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ, כִּי אֵין בְּבֵיתִי לְפָרְטָהּ, יְשַׁלֵּם ה' פָּעָלְךָ וְכוּ', עִם כָּל זֶה קָשֶׁה עָלַי לְקַבֵּל מֵאִתְּךָ כָּל כָּךְ, כִּי כָּבֵד עָלַי לָשֵׂאת מַה שֶּׁאַתָּה נוֹתֵן לִי יוֹתֵר מִכֹּחֲךָ. וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי אֵיךְ לִכְתֹּב לְךָ מִזֶּה. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה פֹּה, אוּלַי נוּכַל לְדַבֵּר בָּזֶה בְּאֹפֶן שֶׁתִּזְכֶּה לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁתִּזְכֶּה לְקַיֵּם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וּמַחֲמַת נְחִיצַת מוֹסֵר כְּתָב זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ, בִּפְרָט בְּעֵסֶק כָּזֶה שֶׁגַּם בְּעַצְמִי אֵינִי יוֹדֵעַ לְיַעֶצְךָ בָּזֶה לְעֵת עַתָּה אַל תְּבַלְבֵּל דַּעְתְּךָ הַרְבֵּה בָּזֶה, כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי זֶה טוֹב יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וַה' יִרְאֶה בְּתֹם לְבָבְךָ וְיוֹשִׁיעֲךָ בְּכָל מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לְהִוָּשַׁע וּלְהִתְתַּקֵּן בְּכָל מַה שֶּׁחָסֵר לְךָ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
יוֹם א' וַיֵּשֶׁב תר"א.
בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה עִם הַקְּוִויטִיל [הַפִּתְּקָא] מֵרַבִּי יַעֲקֹב הִירְץ וְהָיָה לִי לְנַחַת. וְאֵין כָּל דָּבָר לְהוֹדִיעֲךָ. וְהִנֵּה יְמֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים מְמַשְׁמְשִׁים לָבוֹא, וְלַה' הַתִּקְוָה שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְוַעֵד יַחַד וּפָנִים אֶל פָּנִים נְדַבֵּר; הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לִקְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹת וְכוּ'.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' זֹאת חֲנֻכָּה תר"א.
בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה עִם הַשְּׁנֵי זְהוּבִים בְּעֵת טִרְדָּתִי מְאֹד. וְגֹדֶל הַצַּעַר שֶׁהָיָה לִי מִמִּכְתָּבְךָ תּוּכַל לְהָבִין בְּעַצְמְךָ. כִּי צַעַרְךָ הוּא צַעֲרִי, וּבְכָל צָרָתְךָ לִי צָר, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם וְיוֹשִׁיעַ מְהֵרָה. וְגַם מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ בְּמִכְתָּבְךָ שֶׁיֵּשׁ לְךָ לִכְתֹּב עַל כַּמָּה בּוֹגִין [גִלְיוֹנוֹת] אֲנִי מֵבִין מֵרָחוֹק, כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבֶיךָ. אַךְ כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה, מַה שֶּׁזָּכִינוּ לֵידַע מֵרוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן כָּזֶה. הוּא יִרְפָּא אוֹתְךָ וְאֶת כֻּלָּנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וִיעוֹרֵר רַחֲמָיו עַל בִּנְךָ יְדִידִי וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה עַתָּה כְּלָל, אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל. וַאֲנִי מְקַוֶּה לַה' לִשְׁמֹעַ מְהֵרָה הַטּוֹב מִבִּנְךָ שֶׁיִּחְיֶה לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְאַל תִּשְׁכַּח כִּי גָּדוֹל ה' וְאֵין יוֹדְעִין כְּלָל וְכוּ'.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ד' וַיִּגַּשׁ תר"א.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה וְהָיָה לִי לְנַחַת, כִּי בָּרֶגַע הַקּוֹדֶמֶת הָיִיתִי מְצַפֶּה מְאֹד לְמִכְתָּבְךָ, וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁיּוֹשִׁיעוֹ מְהֵרָה וְיִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְבִנְךָ שֶׁיִּחְיֶה. וּלְעֵת עַתָּה חֲזַק וֶאֱמַץ וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. וְהִנְּךָ רוֹאֶה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מוֹשִׁיעַ תָּמִיד, וְלֹא כַחֲטָאֵינוּ עוֹשֶׂה לָנוּ חָלִילָה. קַוֵּה לַה' וְיוֹשַׁע לְךָ. וּמֵחֲמַת נְחִיצַת מוֹסֵר כְּתָב זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת תר"א לפ"ק בְּרֶסְלֶב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה עִם הַסַּךְ חֲצִי רוּבַּל כֶּסֶף, יְשַׁלֵּם ה' פָּעָלְךָ וְכוּ'. וְהֶחֱיִיתַנִי בִּדְבָרֶיךָ, מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ שֶׁתְּהִלָּה לְאֵל חַי הָיָה שִׁנּוּי לְטוֹבָה לְבִנְךָ הוּא נֶכְדִּי שֶׁיִּחְיֶה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר רְפוּאָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְיִזְכֶּה לְגַדְּלוֹ בְּנַחַת וְלִשְׂמֹחַ בּוֹ עִם כָּל בָּנָיו שֶׁיִּחְיוּ בְּטוֹב וּבִנְעִימִים, וִיגַדְּלֵם לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות מ' · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
אַבָּא מַר בְּרֵיהּ דְרַב פָּפָּא. אַבָּא מָרִי רֵישׁ גָּלוּתָא. אַבָּא מָרִי. אַבָּא מָרִי אֲחוּהָ דְר' יוֹסֵי.
מַר יְנוּקָא וּמַר קְשִׁישָׁא בְּנֵי רַב חִסְדָא. מַר בְּרֵיהּ דְרַבִינָא. מַר בְּרֵיהּ דְרַב יוֹסֵף. מַר קְשִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְרָבָא.
מַר בַּר יִשְׁמָעֵאל. מַר. מַר בַּר אַחָא בְּרֵיהּ דְרָבָא. מַר בַּר רַב אַדָא בַּר אַהֲבָה. מַר בַּר אִידָאִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ח · סעיף ז׳ – סעיף ג׳
כ־5 דק׳ · כ־470 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה טוֹב לְמַעֵט בְּכֵלִים נָאִים זֵכֶר לְחָרְבָּן, מִכָּל מָקוֹם בְּלֵיל פֶּסַח טוֹב לְהַרְבּוֹת בְּכֵלִים נָאִים כְּפִי כֹּחוֹ. וַאֲפִלּוּ הַכֵּלִים שֶׁאֵינָן צְרִיכִין לַסְּעֻדָּה, יְסַדְּרֵם יָפֶה עַל הַשֻּׁלְחָן לְנוֹי, זֵכֶר לְחֵרוּת (תע"ב).
סֵדֶר הַקְּעָרָה כָּךְ הוּא, מַנִּיחַ שָׁלֹשׁ מַצּוֹת עַל הַקְּעָרָה וּפוֹרֵס עֲלֵיהֶם מַפָּה נָאָה, וְעָלֶיהָ מַנִּיחַ אֶת הַזְּרוֹעַ נֶגֶד הַיָּמִין שֶׁלּוֹ, וְאֶת הַבֵּיצָה מִשְּׂמאֹל. הַמָּרוֹר לִבְרָכָה, בְּאֶמְצַע. חֲרֹסֶת תַּחַת הַזְּרוֹעַ. כַּרְפַּס, תַּחַת הַבֵּיצָה. וּמָרוֹר לִכְרִיכָה בְּאֶמְצַע כָּזֶה. זְרוֹעַ בֵּיצָה מָרוֹר (לברכה) חֲרֹסֶת כַּרְפַּס מָרוֹר (לִכְּרִיכָה)
הַכּוֹסוֹת יִהְיוּ שְׁלֵמִים בְּלִי שׁוּם פְּגִימָה, וּמוּדָחִים יָפֶה, וְיַחְזִיקוּ לְכָל הַפָּחוֹת רְבִיעִית (תע"ב תע"ט תפ"ו).
מִנְהָגֵנוּ לְלְבּוֹשׁ אֶת הַקִּיטֶל (חָלוּק לָבָן) וִיָכִינוֹ גַּם כֵּן מִבְּעוֹד יוֹם. וּמִי שֶׁהוּא אָבֵל, רַחְמָנָא לִצְלָן, אֵינוֹ לוֹבְשׁוֹ. אֲבָל בַּהֲסִבָּה, חַיָּב. רַק אִם לֹא נָהַג אֲבֵלוּת כְּלָל קֹדֶם יוֹם טוֹב, כְּגוֹן שֶׁקָּבַר מֵתוֹ בְּיוֹם טוֹב, נוֹהֲגִין שֶׁאֵינוֹ מֵיסֵב. וְהַלֵּל, אוֹמֵר, כִּי הַהַלֵּל הוּא חִיּוּב.
בֵּן אֵצֶל אָבִיו חַיָּב בַּהֲסִבָּה. אֲבָל תַּלְמִיד אֵצֶל רַבּוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ (תע"ב).
אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב יְכוֹלִין לְקַדֵּשׁ וְלֶאֱכֹל מִבְּעוֹד יוֹם לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, בַּפֶסַח אֵינוֹ כֵן, לְפִי שֶׁמִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה הִיא דַּוְקָא בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ קָרְבַּן פֶּסַח, דִּכְתִיב בֵּיה וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה. וְכֵן מִצְוַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת הִיא דַּוְקָא בַּלָּיְלָה. וְכֵיוָן שֶׁגַּם הַכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ הוּא אֶחָד מֵאַרְבַּעַת הַכּוֹסוֹת, לָכֵן אֵין מְקַדְּשִׁין עַד שֶׁהוּא וַדַּאי לָיְלָה. יִלְבַּשׁ אֶת הַקִּיטֶל (חָלוּק לָבָן) וְיִתְיַשֵׁב עַל מושָׁבוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַסֵּדֶר. וּמִצְוָה לְחַלֵּק לַתִּינוֹקוֹת שְׁקֵדִים וֶאֱגוֹזִים וְכַדּוֹמֶה, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ שִׁנּוּי וְיִשְׁאֲלוּ, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְעוֹרְרוּ לִשְׁאוֹל גַּם כֵּן עַל מַצָּה וּמָרוֹר וַהֲסִבָּה. וְתִינוֹק וְתִינֹקֶת שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם יוֹדֵעִים בִּקְּדֻשַּׁת יוֹם טוֹב, וּמְבִינִים מַה שֶּׁמְסַפְּרִים מִיצִיאַת מִצְרַיִם, נוֹתְנִים לָהֶם גַּם כֵּן כּוֹס שֶׁיִּשְׁתּוּ מִמֶּנּוּ. נוֹהֲגִין לִמְזוֹג כּוֹס אֶחָד מִן הַמְסֻבִּין, וְקוֹרִין אוֹתוֹ כּוֹס שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (תע"ב ת"פ).
מְשָׁרְתוֹ אוֹ אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ, יִמְזְגוּ אֶת הַכּוֹסוֹת. וְכֵן בְּכָל פַּעַם שֶׁמּוֹזְגִין, יִמְזְגוּ הֵם וְלֹא הוּא בְּעַצְמוֹ, כְּדֵי לְהַרְאוֹת דֶּרֶךְ חֵרוּת. וְיַזְהִיר לִבְנֵי בֵיתוֹ, שֶׁיִּשְׁתּוּ מִכָּל כּוֹס לְכָל הַפָּחוֹת אֶת הָרֹב בְּפַעַם אַחַת, וּמִכּוֹס רְבִיעִי יִשְׁתּוּ רְבִיעִית בְּפַעַם אֶחָת. וִיכַוְּנוּ כֻּלָּם לְמִצְוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת וְסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם וַאֲכִילַת מַצָּה וּמָרוֹר, כִּי גַּם הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בְּמִצְוֹת אֵלּוּ, רַק בַּהֲסִבָּה אֵינָן נוֹהֲגוֹת. יַעֲשֶׂה קִדּוּשׁ כַּכָּתוּב בַּהַגָּדָה, וְיִשְׁתֶּה בַּהֲסִבַּת שְׂמֹאל. וְטוֹב אִם אֶפְשָר לַעֲשׂוֹת כְּדַעַת הַפּוֹסְקִים לִשְׁתּוֹת כּוֹס שָׁלֵם בְּכָל אַרְבַּעַת הַכּוֹסוֹת (תעב תעג תעט).
אַחַר כָּךְ יִרְחַץ יָדָיו וְלֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן, וּמְנַגְּבָן. וְחוֹתֵךְ מִן הַכַּרְפַּס לְעַצְמוֹ וּלְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ לְכָל אֶחָד פָּחוֹת מִכַּזַּיִת, וְטוֹבְלִין בְּמֵי מֶלַח, וּמְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרֵי הָאֲדָמָה, וּמְכַוְּנִין לִפְטֹר בִּבְרָכָה זוֹ גַּם אֶת הַמָּרוֹר, וְאוֹכֵל גַּם כֵּן בַּהֲסִבַּת שְׂמֹאל. אַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית וְחוֹלְקָהּ לִשְׁנֵי חֲלָקִים, וּמַנִּיחַ אֶת הַחֵלֶק הַגָּדוֹל אֵצֶל מושָׁבוֹ לַאֲפִיקוֹמָן. וְנוֹהֲגִין לְכָרְכוֹ בְּמַפָּה, זֵכֶר לְמַה שֶׁכָּתוּב, מִשְׁאֲרוֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלוֹתָם. וְיֵשׁ שֶׁמְּשִׂימִים אוֹתוֹ כָּךְ עַל שִׁכְמָם, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. וּלְפִי שֶׁהָאֲפִיקוֹמָן הוּא בִּמְקוֹם הַפֶּסַח, לָכֵן הוּא חָשׁוּב וְיִהְיֶה הַחֵלֶק הַגָּדוֹל. וְהַחֵלֶק הַקָּטֹן מַחְזִירוֹ לַקְּעָרָה לִמְקוֹמוֹ, וּמְגַלֶּה קְצָת אֶת הַמַּצּוֹת, וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַקְּעָרָה, וְאוֹמְרִים, הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ וְכוּ', עַד לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין. וְהָאוֹמְרִים כְּהָא לַחְמָא עַנְיָא לֹא יֹאמְרוּ תֵּבַת דִּי.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ח
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנִי מֵעַצְבוּת וּמֵעַצְלוּת אֲשֶׁר הֵם הָיוּ בְּעוֹכְרַי, וּבִטְּלוּ אוֹתִי הַרְבֵּה מִתּוֹרָה וּתְפִילָּה וּמִטּוֹב הַרְבֵּה, וְהֱבִיאוּנִי לְמַה שֶּׁהֱבִיאוּנִי כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ הוּא עַצְבוּת וְעַצְלוּת רַחֲמָנָא לִצְּלָן רַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, וְהַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִנְּשִׁיכוֹת הָאֵלֶּה תֶּן לִי חַיִּים וְאֶחְיֶה "שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ" זַכֵּנִי לְהִזְדָּרֵז בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ תָּמִיד בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה כָּרָאוּי לְהִזְדָּרֵז וְלִשְׂמחַ בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ וְארֶךְ יָמֵינוּ בָּזֶה וּבַבָּא לָעַד וּלְנֵצַח וְחוּץ מִזֶּה הַכּל הֶבֶל נִדָּף הֲבֵל הֲבָלִים אֵין בּוֹ מַמָּשׁ "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" חוּץ מִתּוֹרָה וּתְפִילָּה וַעֲבוֹדָה, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר הַחֲיֵינִי וַהֲקִימֵנִי מֵעֲפַר אָרֶץ אֲשֶׁר בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יָרַדְנוּ עַד עָפָר מַמָּשׁ וְיוֹתֵר מִזֶּה "כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לְאָרֶץ בִּטְנֵנוּ, קוּמָה עֶזְרָתָה לָנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ" כִּי אַתָּה מֵקִים מֵעָפָר דָּל וּמֵאַשְׁפּוֹת תָּרִים אֶבְיוֹן, הֲקִימֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ מִכָּל הַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת שֶׁנָּפַלְתִּי עַד הֵנָּה, כִּי אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לַהֲקִימֵנִי, כִּי אִם אַתָּה וְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְבַד זַכֵּנִי לִזְרִיזוּת וְשִׂמְחָה הַמְחַיִּין אֶת הַמּחִין וְכָל קוֹמַת הָאָדָם יָדְךָ תִּכּוֹן עִמִּי, אַף זְרוֹעֲךָ תְּאַמְּצֵנִי וּתְחַזְּקֵנִי בְּכָל פַּעַם בְּדַרְכֵי עֲצוֹתֶיךָ הָעֲמוּקוֹת הַנִּפְלָאוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְגָרֵשׁ מֵאִתִּי הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת לְגַמְרֵי וּלְהָפְכָם לִזְרִיזוּת וּלְשִׂמְחָה גְדוֹלָה "תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְּלֶךָּ וּמִשְׁפָּטֶיךָ יַעַזְרֻנִי" כִּי מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר וְאֵין שׁוּם דָּבָר נִמְנָע מִמֶּךָּ, מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה, קַיֵּם בִּי תְּחִיַּת הַמֵּתִים מַמָּשׁ, כִּי אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ כְּבָר הִרְבֵּיתָ נִפְלְאוֹתֶיךָ עִמִּי בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה מֵעוֹדִי וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה הַחֲיֵינִי וְקַיְּמֵנִי מֵעַתָּה בְּחַיִּים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא הַטְעִימֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ מֵחַיִּים שֶׁזָּכוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֲשֶׁר הָיוּ חַיִּים חַיִּים אֲמִתִּיִּים, בְּכָל עֵת, וְזָכוּ לְחַיִּים חֲדָשִׁים וְנוֹרָאִים וְנִפְלָאִים בְּכָל פַּעַם, אֲשֶׁר יֵשׁ כּחַ בְּחַיִּים שֶׁלָּהֶם לְהַשְׁפִּיעַ עָלַי אוֹר הַחַיִּים גַּם עַתָּה אֵיךְ שֶׁאֲנִי עַתָּה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה גַּם אָנכִי לִחְיוֹת עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה חַיִּים אֲמִתִּיִּים חַיִּים אֲרוּכִים חַיִּים טוֹבִים חַיִּים הַנִּקְרָאִים חַיִּים בֶּאֱמֶת "תּוֹדִיעֵנִי ארַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 222 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ה
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י״ט באייר): אמור
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־12 במאי 2025, בשעה 19:25 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.