פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, י״ב בתשרי ה׳תשפ״ו · 4 באוקטובר 2025
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ו׳ · אות א׳ – אות ג׳
כ־8 דק׳ · כ־800 מילים · 4% מהספר עד סוף היום
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ': (דברים לא) א כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּלְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם, כִּי מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד אֵינוֹ זוֹכֶה לִכְבוֹד אֱלֹקִים, אֶלָּא לְכָבוֹד שֶׁל מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (משלי כ״ה:ב׳): כְּבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר; וְהַכֹּל חוֹקְרִים אַחֲרָיו וְשׁוֹאֲלִים: מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶהוּ, שֶׁחוֹלְקִים לוֹ כָּבוֹד הַזֶּה, וְחוֹלְקִים עָלָיו, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַכָּבוֹד הַזֶּה. אֲבָל מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד, שֶׁמְּמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּמַרְבֶּה בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם – אֲזַי הוּא זוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹהִי, וְאָז אֵין בְּנֵי־אָדָם חוֹקְרִים עַל כְּבוֹדוֹ, אִם הוּא רָאוּי אִם לָאו, וְעָלָיו נֶאֱמַר (שם): כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר; כִּי אָסוּר לַחֲקֹר עַל הַכָּבוֹד הַזֶּה:
ב וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַכָּבוֹד הַזֶּה אֶלָּא עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה – כְּשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ יִדֹּם וְיִשְׁתֹּק, כִּי לֵית כָּבוֹד בְּלֹא כָּ"ף. וְהַכָּ"ף הוּא כֶּתֶר, בְּחִינַת אֶהֱיֶה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כִּי אֶהֱיֶה דָּא אָנָא זָמִין לְמֵהֱוֵי, הַיְנוּ קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה, עֲדַיִן אֵין לוֹ הֲוָיָה, כְּאִילוּ עַדֲיִן לֹא נִתְהַוָּה בָּעוֹלָם, כִּי טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא מִשֶּׁנִּבְרָא, וּכְשֶׁבָּא לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אָז הוּא בִּבְחִינַת אֶהֱיֶה, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הֲוָיָה בָּעוֹלָם, הַיְנוּ אֲנָא זָמִין לְמֶהְוֵי. וְזֶה בְּחִינַת כֶּתֶר, כִּי כֶּתֶר לְשׁוֹן הַמְתָּנָה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח: לט.): הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ. מָשָׁל לְאֶחָד, שֶׁבָּא לִקְנוֹת אֲפַרְסְמוֹן, אוֹמְרִים לוֹ: הַמְתֵּן וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת כֶּתֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ל״ו:ב׳): כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ; אֲבָל קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה אֲזַי בְּחִינַת אֶהֱיֶה בְּהַסְתָּרַת פָּנִים מִמֶּנּוּ, כִּי עֲדַיִן לֹא הֵכִין אֶת עַצְמוֹ לְמֶהְוֵי בָּעוֹלָם, וְהַסְתָּרַת פְּנֵי אֶהֱיֶה גִּימַטְרִיָּא דָּם*, הַיְנוּ שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבִזְיוֹנוֹת, עַל שֵׁם (שמואל־א ב): וּבֹזַי יֵקָלּוּ; כִּי עֲדַיִן הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב, שֶׁשָּׁם מְדוֹר הַיֵּצֶר הָרָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י׳:ב׳): וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ; עֲדַיִן הוּא בְּתֹקֶף וָעֹז, וּבִשְׁבִיל זֶה בָּאִין עָלָיו בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, כִּי זֶה בְּחִינַת הַסְתָּרַת וְהַחְזָרַת פְּנֵי אקי"ה, גִּימַטְרִיָּא דָּם. וְתִקּוּן לָזֶה – שֶׁיַּהֲפֹךְ דַּם לְדֹם, שֶׁיִּהְיֶה מִן הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, וְלֹא יְדַקְדֵּק עַל בִּזְיוֹן כְּבוֹדוֹ; וּכְשֶׁמְּקַיֵּם דֹּם לַה', אָז הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַפִּיל לוֹ חֲלָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ז:ז׳): דּוֹם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ וְהוּא יַפִּיל לְךָ חֲלָלִים (כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל גִטִּין ז.), הַיְנוּ: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי (תהילים ק״ט:כ״ב), הַיְנוּ עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַעֵט הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, וְזֶה בְּחִינַת זְבִיחַת הַיֵּצֶר הָרָע, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹקִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם נ): זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי; וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מג:) עַל זְבִיחַת הַיֵּצֶר הָרָע:
ג וְצָרִיךְ לֶאֱחֹז תָּמִיד בְּמִדַּת הַתְּשׁוּבָה, כִּי מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי, טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי (משלי כ׳:ט׳); כִּי בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם אוֹמֵר: חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי – אֲפִלּוּ זֶה אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּבַר לֵבָב בְּלִי פְּנִיָּה. (וְזֶהוּ: מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי, טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי, הַיְנוּ מִי יוּכַל לוֹמַר, שֶׁלִבּוֹ זַךְ וְטָהוֹר מִפְּנִיּוֹת, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר: חָטָאתִי וְכוּ'. וְזֶהוּ: מִי יֹאמַר וְכוּ': טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה טָהוֹר מִן הֶ"חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי" שֶׁאָמַר, כִּי גַּם אָז אֵינוֹ זַךְ וְטָהוֹר בְּלִי פְּנִיּוֹת כַּנַּ"ל). נִמְצָא, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הַתְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, הַיְנוּ עַל "חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי" שֶׁאָמַר, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר (ישעיהו כ״ט:י״ג): בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי; כִּי עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה זוֹכֶה לִכְבוֹד ה'; וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי. וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ אָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אַף עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, כִּי מִתְּחִלָּה, כְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, עָשָׂה לְפִי הַשָּׂגָתוֹ, וְאַחַר־כָּךְ בְּוַדַּאי כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, בְּוַדַּאי הוּא מַכִּיר וּמַשִּׂיג יוֹתֵר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. נִמְצָא לְפִי הַשָּׂגָתוֹ שֶׁמַּשִּׂיג עַכְשָׁו, בְּוַדַּאי הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה הוּא בִּבְחִינַת גַּשְׁמִיּוּת, נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, עַל שֶׁהִתְגַּשֵּׁם אֶת רוֹמְמוּת אֱלֹקוּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ שַׁבָּת, הַיְנוּ כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ; כִּי עִקָּר עוֹלָם הַבָּא הוּא הַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו ל״א:ל״ד): וְיֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם. נִמְצָא, בְּכָל עֵת שֶׁיַּשִּׂיגוּ הַשָּׂגָה יְתֵרָה, אֲזַי יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה עַל הַהַשָּׂגָה הָרִאשׁוֹנָה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בסנהדרין): כָּל הַזּוֹבֵחַ אֶת יִצְרוֹ – הַיְנוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת: וְלִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי, בְּחִינַת דֹּם לַה', בְּחִינַת אקי"ה, בְּחִינַת כֶּתֶר, בְּחִינַת כָּבוֹד, כַּנַּ"ל, וּמִתְוַדֶּה עָלָיו – הַיְנוּ שֶׁמִּתְוַדֶּה עַל זְבִיחַת יִצְרוֹ, הַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, כְּאִלּוּ כִּבְּדוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. כִּי תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, בְּחִינַת כְּבוֹד עוֹלָם הַזֶּה, וְאַחַר הַתְּשׁוּבָה, שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה יְתֵרָה וּמַכִּיר בְּיוֹתֵר אֶת רוֹמְמוּת אֱלֹקוּתוֹ, וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָתוֹ – זֹאת הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחִינַת כְּבוֹד עוֹלָם הַבָּא. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ.): אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן (זכריה י״ד:ו׳) – אוֹר שֶׁהוּא יָקָר בָּעוֹלָם הַזֶּה יִהְיֶה קָפוּי וְקַל לָעוֹלָם הַבָּא.
נִמְצָא, בָּעוֹלָם הַבָּא, כְּשֶׁיִּזְכּוּ לְהַשָּׂגָה יְתֵרָה בֶּאֱלֹקוּתוֹ, בְּוַדַּאי יִתְחָרְטוּ וְיַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגַת עוֹלָם הַזֶּה, כִּי הַשָּׂגַת עוֹלָם הַזֶּה בִּבְחִינַת גֶּשֶׁם נֶגֶד הַשָּׂגַת עוֹלָם הַבָּא, וְזֶה כְּאִלּוּ כִּבְּדוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, כִּי הַזְבִיחַת הַיֵּצֶר הִיא תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, הוּא בְּחִינַת כְּבוֹד עוֹלָם הַזֶּה, וְהַוִּדּוּי עַל זְבִיחַת הַיֵּצֶר, הַיְנוּ תְּשׁוּבָה שְׁנִיָּה, הִיא בְּחִינַת כְּבוֹד עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהַכָּבוֹד הָרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה קָפוּי וְקַל נֶגֶד הַכָּבוֹד הַשֵּׁנִי. וְזֶה שֶׁאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (תהילים נ׳:כ״א): אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי, דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ; כִּי הָאָדָם עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲרִישׁ, נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אקי"ה כַּנַּ"ל, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, מַה שֶּׁמַּחֲרִישׁ לָאָדָם, אֵין זֶה בִּשְׁבִיל אקי"ה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה אֵין שַׁיָּךְ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין זֶה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ עָנְשָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז מְסַדְּרִין לְעֵינָיו עֲווֹנוֹתָיו, וְיוֹכִיחַ אוֹתוֹ עַל פָּנָיו, וְזֶה: אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ז׳ – אות ח׳
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
״ואת העורבים צויתי לכלכלך״ (מלכים א יז, ד), ואז אכל. (ואמר רבנו זכרונו לברכה בעת ספורו זאת. וזה נראה והוטב בעיני מאד מה שהעמידו על המחשבה, שמסתמא כשבא על מחשבתו כך בודאי הוא כך באמת). כמו כן לענין כל המחשבות הבאים על האדם לבלבלו, אחר כך עוזרו השם יתברך ושולח לו מחשבה אחרת של התקרבות. כגון לענין הנזכר לעיל, שלפעמים ידמה להאדם במחשבתו שאינו ראוי להיות כבן לפניו יתברך וכיוצא בזה, אף על פי כן עליו לעשות את שלו, כנ"ל. ואחר כך יעזרו השם יתברך וישלח לו מחשבות של התקרבות. כי באמת כל ישראל כולם קרויים ״בנים״ אצלו יתברך, ועל כן ראוי לנו לפרש שיחתנו וצערנו לפניו יתברך כבן הקובל לפני אביו:
כשלומדין מילי דפורענותא, כגון כשלומדין הלכות אבלות וכיוצא, אין לעיין שם הרבה, כי אין צריכין להעמיק המחשבה במקומות כאלו, כי המחשבה יש לה תוקף גדול, כמבואר במקום אחר (לקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן קצג); ועל כן צריכין לעבור במהירות מקומות כאלו:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות ב׳
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
ואף על פי כן כל ימי ילדותו היה עושה עניני מעשה נערות הרבה מאד, דהינו: עניני שחוק וקפיצות וטיול (שקורין "פאר שייט") והיה רגיל בזה מאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות י״ד
כ־3 דק׳ · כ־350 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
(יד) בָּעֵת שֶׁנָּתַן לָנוּ הַתּוֹרָה תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין הַנַּ"ל בִּכְתִיבַת יָדוֹ, הָיִינוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו, וְהוּא חָתַךְ הַדַּפִּין שֶׁל הַתּוֹרָה הַנַּ"ל מִתּוֹךְ סִפְרוֹ כְּדֵי לִתְּנֵם לָנוּ לְהַעְתִּיקָם. וּתְחִלַּת הַתּוֹרָה הָיְתָה מַתְחֶלֶת בְּאֶמְצַע הַדַּף שֶׁהָיָה כָּתוּב עָלָיו תּוֹרָה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא רָצָה לִתֵּן אוֹתָהּ לָנוּ לְהַעְתִּיקָהּ. וְהֻכְרַח לוֹמַר לִי אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּעַל־פֶּה מִלָּה בְּמִלָּה, וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי אֶצְלוֹ וְהָיִיתִי כּוֹתֵב מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ. וּבְתוֹךְ כָּךְ נִתְלַהֵב מְאֹד וּפָנָיו הָיוּ מַאְדִּימוֹת וּמְאִירוֹת, וְהִפְסִיק בָּאֶמְצַע קְצָת וְהָיָה אֶצְלֵנוּ פְּלִיאָה גְּדוֹלָה. וְאַחַר־כָּךְ סִפֵּר לָנוּ שֶׁזֹּאת הַלַּיְלָה הוּא הַיָּארְצַייט שֶׁל אִמּוֹ, כִּי הָיָה אָז י"ט אֲדָר וְהוּא שָׁכַח וְלֹא הִדְלִיק נֵר וְלֹא אָמַר קַדִּישׁ, וְאָז הָיְתָה שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת שֶׁהַיָּארְצַייט הוּא בִּשְׁנֵי חָדְשֵׁי אֲדָר כַּיָּדוּעַ (עַיֵּן שֻׁלְחַן־עָרוּךְ סִימָן ת"ב יד) וּבְתוֹךְ כְּתִיבַת זֹאת הַתּוֹרָה בָּאָה אִמּוֹ אֶצְלוֹ וְהִזְכִּירָה אוֹתוֹ הַיָּארְצַייט. וְתֵכֶף קָרָא מִנְיָן וְלָמַד מִשְׁנָיוֹת וְאָמַר קַדִּישׁ וְהִדְלִיק נֵר בִּשְׁבִילָהּ. וּבַבֹּקֶר קָרָא גַּם־כֵּן מִנְיָן לְחַדְרוֹ שֶׁיָּשַׁב שָׁם וּפָרַס עַל שְׁמַע בְּעַצְמוֹ וְאָמַר בָּרְכוּ וּקְדֻשָּׁה וְאַחַר־כָּךְ כָּל הַקַּדִּישִׁים שֶׁל וּבָא לְצִיּוֹן וּתְפִלָּה לְדָוִד וּפִטּוּם הַקְּטֹרֶת וְעָלֵינוּ. וְאָמַר כֻּלָּם בְּעַצְמוֹ לֹא נֶעְדַּר אֶחָד, וְאַחַר־כָּךְ לָמַד מִשְׁנָיוֹת וְאָמַר עוֹד קַדִּישׁ דְּרַבָּנָן וְאָמַר אַחַר־כָּךְ שֶׁמִּיָּמָיו לֹא פָּרַס עַל שְׁמַע וְזֶה הָיָה פַּעַם רִאשׁוֹן אֶצְלוֹ שֶׁאָמַר בָּרְכוּ וּקְדֻשָּׁה לִפְנֵי הַתֵּבָה וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה דְּבָרִים בְּגוֹ: וְנִרְאָה לִי לְפִי תְּפִיסָתֵנוּ אָז, כִּי הַקְּטַנָּה הַנַּ"ל הָיָה שְׁמָהּ פֵיְגָא עַל שֵׁם אִמּוֹ זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה שֶׁהָיָה שְׁמָהּ פֵיְגָא, וְהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שַׁיָּכָה לְעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּת הַנְּשָׁמָה שֶׁמִּמֶּנָּה נִמְשָׁךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, כִּי יֵשׁ נְשָׁמָה שֶׁסּוֹבֶלֶת מְרִירוּת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַיֵּן שָׁם. וּמֵחֲמַת זֶה נִרְאֶה לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי שֶׁהָיְתָה שַׁיָּכוּת שֶׁדַּיְקָא בָּעֵת שֶׁעָסַקְנוּ בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל בָּאָה נִשְׁמַת אִמּוֹ הַקְּדוֹשָׁה זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה כִּי אִמּוֹ הָיְתָה צַדֶּקֶת גְּדוֹלָה, וּפַעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאִמּוֹ הָיְתָה בַּעֲלַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים. כִּי כָל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּמַעֲשִׂיּוֹת שֶׁאָנוּ מְסַפְּרִים מִמֶּנּוּ, אֵין בָּהֶם דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם סוֹדוֹת גְּבוֹהוֹת וְנוֹרָאוֹת וַעֲצוּמוֹת מְאֹד מְאֹד. עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ. בִּפְרָט הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל זַרְעוֹ הַקְּדוֹשִׁים כִּי בָּנָיו הֵם בְּחִינַת לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כַּמּוּבָן בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק רִאשׁוֹן סִימָן רע"ג עַל־פָּסוּק (דִּבְרֵי הַיָּמִים־א כ"ג): וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעְלָה עַיֵּן שָׁם. וּבִשְׁבִיל זֶה עָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעָבַר הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם לְהַבָּא שֶׁיֻּמְשַׁךְ עַל פְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת אָמֵן וְאָמֵן:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · אמונה · חלק ראשון · אות ה׳ – אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 4% מהספר עד סוף היום
ה. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה מִדִּבּוּר שֶׁל אֶפִּיקוֹרוֹס אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ מִדִּבְרֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת, עַל־יְדֵי זֶה בָּא לְהִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה־זָרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הָאָדָם חָבִיב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּאִשָּׁה לְבַעְלָהּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. מִי שֶׁאֵינוֹ מֵכִין אֶת לִבּוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לֶאֱמוּנָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ח. מִי שֶׁנֶּאֱבַד לוֹ אֵיזֶהוּ דָּבָר, בְּיָדוּעַ שֶׁנָּפַל מֵאֱמוּנָתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ט. מִי שֶׁנֶּאֱבַד אֱמוּנָתוֹ מִמֶּנּוּ, יֵלֵךְ עַל קִבְרֵי יִשְׂרָאֵל וִיסַפֵּר הַחֲסָדִים, שֶׁעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗י. אֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יא. עַל־יְדֵי הַלִּמּוּד נִשְׁבָּרִים כָּל הַכְּפִירוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִתְבָּרֵךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יג. עַל־יְדֵי רִבּוּי אֲכִילָה נוֹפְלִים מֵאֱמוּנָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יד. כְּשֶׁתִּסְתַּכֵּל בַּשָּׁמַיִם כְּשֶׁהֵם זַכִּים וּבְהִירִים, תִּזְכֶּה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טו. כְּשֶׁנּוֹפֵל אֵיזֶה קֻשְׁיָא עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי תִּשְׁתּק, וְעַל־יְדֵי הַשְּׁתִיקָה מַחְשְׁבוֹתֶיךָ בְּעַצְמָם יָשִׁיבוּ לְךָ תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיוֹתֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ב׳ · אות א׳ – אות ב׳
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות משנים קדמוניות-מעשה ב - ממלך וקיסר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗- מַעֲשֶׂה בְּקֵיסָר אֶחָד, שֶׁלּא הָיָה לוֹ בָּנִים גַּם מֶלֶךְ אֶחָד לא הָיָה לוֹ בָּנִים וְנָסַע הַקֵּיסָר עַל הָאָרֶץ לְשׁוֹטֵט לְבַקֵּשׁ אוּלַי יִמְצָא אֵיזֶה עֵצָה וּתְרוּפָה לְהוֹלִיד בָּנִים גַּם הַמֶּלֶךְ נָסַע כְּמוֹ כֵן וְנִזְדַּמְּנוּ שְׁנֵיהֶם לְפֻנְדָּק אֶחָד, וְלא הָיוּ יוֹדְעִים זֶה מִזֶּה וְהִכִּיר הַקֵּיסָר בְּהַמֶּלֶךְ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ נִמּוּס [שֶׁל מַלְכוּת] וְשָׁאַל אוֹתוֹ וְהוֹדָה לוֹ שֶׁהוּא מֶלֶךְ גַם הַמֶּלֶךְ הִכִּיר בַּקֵּיסָר גַּם כֵּן, וְהוֹדָה לוֹ גַּם כֵּן וְהוֹדִיעוּ זֶה לָזֶה שֶׁנּוֹסְעִים בִּשְׁבִיל בָּנִים וְנִתְקַשְּׁרוּ שְׁנֵיהֶם בְּאִם שֶׁיָּבוֹאוּ לְבֵיתָם וְיוֹלִידוּ נְשׁוֹתֵיהֶם זָכָר וּנְקֵבָה בְּאפֶן שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְהִתְחַתֵּן אֲזַי יִתְחַתְּנוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וְנָסַע הַקֵּיסָר לְבֵיתוֹ וְהוֹלִיד בַּת וְהַמֶּלֶךְ נָסַע לְבֵיתוֹ וְהוֹלִיד בֵּן וְהַהִתְקַשְּׁרוּת הַנַּ"ל נִשְׁכַּח מֵהֶם וְשָׁלַח הַקֵּיסָר אֶת בִּתּוֹ לִלְמד גַּם הַמֶּלֶךְ שָׁלַח אֶת בְּנוֹ לִלְמד וְנִזְדַּמְּנוּ שְׁנֵיהֶם אֵצֶל מְלַמֵּד אֶחָד וְהָיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה מְאד, וְנִתְקַשְּׁרוּ בֵּינֵיהֶם, שֶׁיִשְּׂאוּ זֶה לָזֶה וְנָטַל הַבֶּן מֶלֶךְ טַבַּעַת וְנָתַן עַל יָדָהּ, וְנִתְחַתְּנוּ יַחַד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · אמת ואמונה · אות ל״ט – אות מ״א
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁאָדָם בְּאֵיזֶה צָרָה חַ"ו, אָז הָאֱמֶת פָּגוּם. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אָז אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִלְכָּד בְּאֵיזֶה טָעוּת וָשֶׁקֶר עַל־יְדֵי הַצָּרָה הַזֹּאת: (לק"ת סי' ב' אות ד')
עַל־יְדֵי הוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וּבִפְרָט כְּשֶׁיּוֹצֵא מֵאֵיזֶה צָרָה חַ"ו, וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, עַל־יְדֵי זֶה מֵאִיר הָאֱמֶת בְּהַדִּבּוּר, וּמַשְׁלִים כָּל חֶלְקֵי הַדִּבּוּר. כִּי עִקַּר קִיּוּם וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמֶת. וְזוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה. וְזוֹכֶה לְקַבֵּל תּוֹרַת אֱמֶת מֵרַבִּי אֱמֶת, שֶׁיּוֹרֶה אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בְּתוֹרָתוֹ הָאֲמִתִּיּוֹת. וְזוֹכֶה לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁיַּזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לוֹ וּלְבָנָיו זִוּוּגָם הָאֱמֶת. וְכָל זֶה זוֹכֶה עַל־יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הַבְּרָכָה וְהַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה יְקָרָה מְאֹד לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וַאֲפִלּוּ אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא דָּבָר נִפְלָא וְיָקָר וְחָשׁוּב מְאֹד: (שם סי' ב')
הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמוֹ אִם אֱמוּנָתוֹ שְׁלֵמָה, וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה תָּמִיד. כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה בָּאִים מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת, שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם לֹא רְפוּאוֹת וְלֹא תְּפִלָּה וְלֹא זְכוּת אָבוֹת. גַּם אֵין מוֹעִיל לְהַחוֹלֶה קוֹל צְעָקוֹת שֶׁל אָח וּגְנִיחוֹת. כִּי לִפְעָמִים מוֹעִיל לְהַחוֹלֶה אֵלּוּ הַקּוֹלוֹת, שֶׁמְּרַחֲמִין עָלָיו עַל־יְדֵי זֶה, אֲבָל עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה גַּם אֵלּוּ הַקּוֹלוֹת אֵין מוֹעִילִין: (לק"ת סי' ה' אות א')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ז׳ · קטע ז׳ – קטע י״ג
כ־5 דק׳ · כ־530 מילים · 4% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהֹוָה אֱל ֹהִים אֱמֶת, אֲשֶׁר נָטַעְתָּ בָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקֵי אֱמֶת, הוֹשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְזַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת לְקַבֵּל מֵהֶם עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְל ֹא נָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל, רַק נִזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם הָאֲמִתִּיּוֹת וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתַצִּיל אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעֲצַת רְשָׁעִים שֶׁהֵם עֲצַת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי וְל ֹא נַטֶּה אֹזֶן לְדִבְרֵיהֶם כְּלָל, וְל ֹא נֹאבֶה וְל ֹא נִשְׁמַע לָהֶם וְל ֹא יִכָּנְסוּ דִּבְרֵיהֶם וַעֲצָתָם בְּלִבֵּנוּ כְּלָל וְתַבְדִּילֵנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְל ֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ לְהַטְעוֹת אוֹתָנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּעֵצוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם, וְל ֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְהַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל מִינֵי שֶׁקֶר וְטָעוּת שֶׁבָּעוֹלָם, וְל ֹא נֵלֵךְ אַחַר עֵצוֹת רָעוֹת שֶׁל אֵלּוּ הַמְחַפִּים אֶת הַשֶּׁקֶר בֶּאֱמֶת, וּמְהַפְּכִים דִּבְרֵי אֱל ֹהִים חַיִּים, וְאוֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רַע, וּמוֹנְעִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן, עַל יְדֵי עֲצוֹתָם הַמְּהֻפָּכוֹת מִן הָאֱמֶת, אֶת אֲשֶׁר הֶחְמַרְתָּ הֵקֵלּוּ, וְאֶת אֲשֶׁר הֵקַלְתָּ הֶחְמִירוּ, אֶת אֲשֶׁר רִחַקְתָּ הֵם מְקָרְבִים, וַאֲשֶׁר קֵרַבְתָּ הֵם מְרַחֲקִים וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר טָעוּ בְּעַצְמָן, וְאֵינָם יוֹדְעִים בְּעַצְמָם אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְהֵם מְדַבְּרִים לְפִי תֻמָּם, וַעֲצָתָם הֲפוּכָה וּמַזֶּקֶת לָנוּ מְאֹד לַעֲבוֹדָתֶךָ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ הָאֱמֶת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי קוּמָה בְּעֶזְרָתֵנוּ וְהַצֵּל אוֹתָנוּ מֵהֶם, שֶׁלּ ֹא יֻדְּבְּקוּ וְיִכָּנְסוּ דִּבְרֵיהֶם בְּלִבֵּנוּ כְּלָל, ל ֹא מֵהֶם וְל ֹא מֵהֲמוֹנָם וְל ֹא מֵהֱמֵהֶם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה, זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִּתְגַּלּוּ לָנוּ צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וּלְקַבֵּל מֵהֶם עֵצוֹת נְכוֹנוֹת וּבְרוּרוֹת וִישָׁרוֹת, עֵצוֹת טוֹבוֹת הַנִּמְשָׁכִים מִתַּרְיַ"ג עֵטִין דְּאוֹרַיְתָא שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל אוֹר הָאֱמֶת עַל יְדֵי עֲצָתָם הָאֲמִתִּיוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם וָעֶד:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית קֹדֶשׁ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהַצִּילֵנוּ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, מִכָּל מִינֵי פְּגַם שֶׁל נִאוּף, חַס וְשָׁלוֹם הֵן בִּרְאִיָּה הֵן בַּמַחֲשָׁבָה בְּדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה, וּבְכָל הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים בְּכֻלָּם תִּשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית רַק תַּעַזְרֵנוּ לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים בְּכֻלָּם וְנִזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית כָּרָאוּי בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ, וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִים בָּהּ וְעַל-יְדֵי כַּנְפֵי הַצִּיצִית הַקְּדוֹשִׁים תָּגֵן עָלֵינוּ וְתַצִּיל אוֹתָנוּ מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית, וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁתְךָ תָּמִיד, וְעַל-יְדֵי-זֶה תַּצִּיל אוֹתָנוּ מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, מֵעֲצַת הַמְפַתִּים וְהַמְסִיתִים וְהַמַּדִּיחִים מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת, בְּכַוָּנָה לְהָרַע אוֹ שֶׁלּ ֹא בְּכַוָּנָה וְנִזְכֶּה לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹר הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת עַל-יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל וּלְקַיֵּם עֵצוֹת טוֹבוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת שֶׁלָּהֶם וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לֶאֱמֶת וְל ֹא יֵצֵא דְבַר שֶׁקֶר מִפִּינוּ לְעוֹלָם:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל מִינֵי שֶׁקֶר וְטָעוּת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן מִדִּבְרֵי שֶׁקֶר שֶׁלּ ֹא יֵצֵא מִפִּינוּ לְעוֹלָם שׁוּם דְּבַר שֶׁקֶר, חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵן מִדַּרְכֵי שֶׁקֶר, שֶׁלּ ֹא נֵלֵךְ בְּדַרְכֵי שֶׁקֶר חָלִילָה וְתַצִּיל אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מִדְּרָכִים נְבוֹכִים מִדַּרְכֵי תּוֹעִים, רַק תִּהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ תָּמִיד לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל-יְדֵי הָאֱמֶת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְנִזְכֶּה לְחַבֵּר וּלְיַחֵד אֱמֶת וֶאֱמוּנָה תָּמִיד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנוּ שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתֵנוּ נְכוֹנָה וּסְדוּרָה וּשְׁגוּרָה בְּפִינוּ וּבִלְבָבֵנוּ וּתְגַלֶּה נִסִּים וּמוֹפְתִים בָּעוֹלָם, "לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱל ֹהִים אֵין עוֹד" וְתִזְכֹּר אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאָם מִתֹּקֶף גָּלוּתָם, אֲשֶׁר גָּלִיתָ אוֹתָנוּ זֶה כַּמָּה שָׁנִים, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְנִזְכֶּה לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף" וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 12 – פסקה 13
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 4% מהספר עד סוף היום
וְכֵן כָּלֵב כְּשֶׁרָאָה שֶׁמֹּשֶׁה לֹא הִתְפַּלֵּל עָלָיו הָלַךְ וְהִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת לְהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִסָּת בַּעֲצַת מְרַגְּלִים. וְכֵן אַהֲרֹן בְּעֵת הַנֶּגֶף בְּמַעֲשֵׂה קֹרַח, וַיִּקַח אֶת הַמַּחְתָּה, וְהִרְבָּה אָז מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים מִי שֶׁעָנָה לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה וְכוּ'.
וְכֵן פִּינְחָס בְּקוּמוֹ מִתּוֹךְ הַעֵדָה כְּתִיב, וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, וְכֵן יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהִכּוּ אַנְשֵׁי הָעַי מִיִּשְׂרָאֵל, וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלוֹתָיו וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה וְכוּ' וַיֹּאמֶר אֲהָהּ ה' אֱלֹהִים וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף א · אות ד
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 4% מהספר עד סוף היום
צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר אֲפִלּוּ עִם הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו יֵשׁ בּוֹ הִתְפָּאֲרוּת פְּרָטִי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִמּוֹ. עַל כֵּן אָסוּר לְאָדָם לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אִם קִלְקֵל וּפָגַם הַרְבֵּה מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עֲדַיִן לֹא פָּסַק חֲבִיבוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן עֲדַיִן יָכוֹל לָשׁוּב לַשֵּׁם.
וְהָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִמְצֹא גַּם הַטּוֹב וְהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיֵּשׁ אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים וּלְהָשִׁיב הַכֹּל לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. (שָׁם י"ג):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · אמת ואמונה · אות ג
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 6% מהספר עד סוף היום
אִם אֶסַּק שָׁמַיִם - שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל - הִנֶּךָּ, שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, יֵדַע וְיַאֲמִין, שֶׁהוּא סָמוּךְ עֲדַיִן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, וִיכוֹלִין לָשׁוּב גַּם מִשָּׁם וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִן הַחֵטְא, וַאֲפִלּוּ מִפְּגָם כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ אִם נִכְשַׁל כְּמוֹ שֶׁנִּכְשַׁל, אֲפִלּוּ אֲלָפִים וְרִבְבוֹת פְּעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּכָל עֵת וָרֶגַע חַסְדֵּי הַשֵּׁם לֹא תָמְנוּ, וִיכוֹלִין לְקָרֵב עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת וּמִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, כִּי לִגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין חֵקֶר, וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה וּצְעָקָה וּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים הַרְבֵּה יָכוֹל לְהִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה בְּחִינַת "עֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת", וְזֶהוּ עִקַּר הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְכֵן כָּל הַמַּחֲלֹקֶת עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, הֵן הַמַּחֲלֹקֶת מֵחֲסִידִים וּכְשֵׁרִים, בִּפְרָט שֶׁל הַמְחַקְּרִים הַנּוֹטִים לְדַרְכֵי הַכְּפִירוּת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הַכֹּל הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַמְבֻדֶּה שֶׁלָּהֶם, כִּי הָאֱמֶת נַעֲשֶׂה עֲדָרִים עֲדָרִים, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הוּא הָאֱמֶת, וְעַל כֵּן בְּרֹב סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים צוֹעֲקִין רַק עַל הָאֱמֶת - אוֹי לָהֶם וּלְהָאֱמֶת הַמְזֻיָּף שֶׁלָּהֶם, שֶׁהוּא תַּכְלִית הַשֶּׁקֶר וְהַכְּפִירוּת, רַחֲמָנָא לִצְלָן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקפ'ד · מכתב ז · פסקה 5 – פסקה 4
כ־6 דק׳ · כ־600 מילים · 4% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ תָּמִיד בְּאַהֲבָה.
הַקָּטָן נָתָן בֶּן אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרֵנוּ הָרַבנַפְתָּלִי הִירְץ נֵרוֹ יָאִיר
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' וַיִּגַּשׁ תקפ"ד בְּרֶסְלֶב.
יִשְּׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי יְדִיד נַפְשִׁי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי זֶה פַּעֲמַיִם וְשָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב. תַּעֲלֹזְנָה כִּלְיוֹתַי בְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ מֵישָׁרִים. הֶחֱיִיתַנִי בִּדְבָרֶיךָ, בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁאַתָּה עוֹסֵק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּבְסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וַאֲשֶׁר אַתָּה בְּשִׂמְחָה כִּי לָזֶה כָּלְתָה נַפְשִׁי. וּמִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבְךָ זֶה לְיִרְאָה אֶת ה' כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ וּלְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְהִתְחַזְּקוּת בַּעֲבוֹדַת ה' בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל כִּי כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ, וְהַיּוֹם קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי. חֲזַק בְּנִי וֶאֱמַץ בְּכָל כֹּחֲךָ לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת אֲשֶׁר הוֹרֵנוּ רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים. וְיָתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בִּכְתָב, פּוּק עַיֵּן וְתִשְׁכַּח בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ, עֵצוֹת וְהַנְהָגוֹת וּדְרָכִים בַּעֲבוֹדַת ה', הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וּמֵהֶם לֹא תָּזוּעַ שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה מֵהֶם.
וְדַע בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁכְּבָר נִגְמְרוּ תּוֹדָה לָאֵל חֲמִשָּׁה פוֹרִימְס [קוּנְטְרֵסִים] מֵהַתְּפִלּוֹת וְעַתָּה אָנוּ עוֹסְקִים בְּפוֹרִים שִׁשִּׁי ה' יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ. וְכֻלָּם טְרוּדִים מְאֹד בַּהַדְפָּסָה, כִּי יָדוּעַ שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּהַדְּפוּס בְּלִי פּוֹעֲלִים. רַק רַבִּי מֶענְדִיל וְרַבִּי חַיִּים נַחוּם וְהַנַּעַר יִצְחָק יְהוֹשֻׁעַ וְגַם בְּנִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב שַׁכְנָא נֵרוֹ יָאִיר מְסַיֵּעַ הַרְבֵּה בְּכָל פַּעַם אֲבָל לֹא בִּקְבִיעוּת, עַל כֵּן הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית לְאַט לְאַט. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְהֵא בְּעֶזְרֵנוּ לְגָמְרָם בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה. גַּם יֵשׁ מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס כַּיָּדוּעַ לְךָ מִזֶּה. עַל כֵּן תִּרְאֶה לְזָרֵז מְאֹד אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבִּקְהִלַּתְכֶם שֶׁיִּרְאוּ לִשְׁלֹחַ לִי בִּזְרִיזוּת תֵּכֶף מַתְּנַת יָדָם הַטּוֹבָה וְאַל יְעַכְּבוּ כְּלָל כִּי אִי אֶפְשָׁר לְעַכֵּב הַדְּפוּס חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד כַּיָּדוּעַ לְךָ, וּתְקַבְּלוּ בְּאַהֲבָה עָלֶה אֶחָד לְדֻגְמָא מֵהַתְּפִלּוֹת, יִרְאוּ עֵינֶיךָ וְיִשְׂמַח לִבְּךָ וְיֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ הַטּוֹב מִמְּךָ תָּמִיד וְעִקָּר הוּא הַטּוֹב הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי.
הַקָּטָן נָתָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי הִירְץ נֵרוֹ יָאִיר
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ה' פָּרָשַׁת בֹּא תקפ"ד.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי אֲהוּבִי בְּנִי וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל וּלְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב, אַךְ לֹא הָיָה לִי פְּנַאי לַהֲשִׁיבְךָ עַד הֵנָּה כִּי תֵּכֶף בְּיוֹם א' פָּרָשַׁת וָאֵרָא נָסַעְתִּי לִקְהִלַּת אוּמַאן עַל עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט הֶעָבַר. וּמֵחֲמַת קִלְקוּל הַדֶּרֶךְ לֹא חָזַרְתִּי לְבֵיתִי עַד יוֹם א' בַּשָּׁבוּעַ הַזֹּאת וּמָצָאתִי הַדְּפוּס בְּטֵלָה מִמְּלַאכְתָּהּ מֵחֲמַת שֶׁכָּלָה צֶבַע הַדְּיוֹ. וּצְרִיכִין שֶׁמֶן פִּשְׁתָּן לִקְנוֹת וּלְבַשֵּׁל, וּבָעִתִּים הַלָּלוּ אֵינוֹ בַּנִּמְצָא כְּלָל, כִּי אִם בְּיֹקֶר גָּדוֹל וּפֹה אֵינוֹ מָצוּי כְּלָל. גַּם כִּי אָפֵס כָּסֶף, וְהֻכְרַח רַבִּי מֶענְדִיל לִנְסֹעַ לְבֵיתוֹ וְשָׁם יִקְנֶה שֶׁמֶן הַקָּדוֹשׁ וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה נַחֲזֹר לְהַתְחִיל לִגְמֹר הַדְפָּסַת הַתְּפִלּוֹת. וְתוֹדָה לָאֵל כְּבָר נִגְמַר עַד סוֹף תְּפִלָּה נ"ה. בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרָנוּ, כֵּן יְהִי ה' עִמָּנוּ לִגְמֹר לְטוֹבָה ה' יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ כִּי רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת וּבִפְרָט מְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן.
נָא לְדַבֵּר עוֹד עִם רַבִּי מֶענְדִיל וְרַבִּי יְשַׁעְיָה וְכוּ' שֶׁיִּשְׁלְחוּ עַל כָּל פָּנִים מַה דְּאֶפְשָׁר. כִּי כָּל מַה שֶּׁיִּשְׁלְחוּ לִי יְחַיֶּה כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל כִּי יְסַיְּעוּ הַרְבֵּה בִּזְכוּת הָרַבִּים לְדוֹרוֹת וְהַזָּרִיז מְשֻׁבָּח כִּי הַשָּׁעָה דְּחוּקָה וְאִי אֶפְשָׁר לְבַטֵּל הַדְּפוּס אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד לְמַעַן הַשֵּׁם שֶׁתִּרְאֶה לְזָרְזָם בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר.
וְהִנֵּה קָרִיתִי מִכְתָּבְךָ הֵיטֵב, וַאֲנִי מֵבִין דְּבָרֶיךָ מֵרָחוֹק. וְהִנֵּה אָנֹכִי הָרוֹאֶה כִּי עוֹבְרִים עָלֶיךָ מַחְשְׁבוֹת הֶבֶל שֶׁל בְּנֵי הַנְּעוּרִים, אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַבַּעַל דָּבָר לְבַלְבְּלָם בְּמָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת שֶׁל שָׁוְא וָהֶבֶל, אֲשֶׁר הַמָּרָה שְׁחוֹרָה מַזִּיק לָהֶם יוֹתֵר מֵהַכֹּל. אֲבָל נִפְלֵאתִי עָלֶיךָ בְּנִי חֲבִיבִי מַחְמַד עֵינַי עַל אֲשֶׁר אַתָּה מִסְתַּכֵּל עַל זֶה, כִּי רָאוּי לְךָ לְהָבִין מֵהַדְּבָרִים אֲשֶׁר כְּבָר שָׁמַעְתָּ בְּבֵיתִי וּמִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁאֵין לְךָ לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מָרָה שְׁחוֹרוֹת כָּאֵלֶּה כְּלָל, כִּי הַמָּרָה שְׁחוֹרוֹת וְהָעַצְבוּת וְהַחֲשָׁשׁוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים כָּאֵלֶּה מַזִּיקִים מְאֹד מְאֹד, וְהֵם מַפְסִידִים חַס וְשָׁלוֹם יוֹתֵר מִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · הקדמה לספר שמות הצדיקים · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, עַיֵּן שָׁם, וּבְאוֹת צַדִּיק הַשֵּׁנִי (מֵהַא"ב הֶחָדָשׁ, בְּסִימָן כ') מְבוֹאָר וְּזֶה לְשׁוֹנוֹ:
עַל יְדֵי הַזְכָּרַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים יְכוֹלִים לְהָבִיא שִׁנּוּי בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, כְּלוֹמַר לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע וכו', עַיֵּן שָׁם. הֵן הֵמָּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הֱעִירוּנִּי לָזֶּה לִטְרוֹחַ בִּיְגִיעָה גְדוֹלָה לֶאֱסֹף וּלְקַבֵּץ בְּכֶרֶךְ אֶחָד כָּל שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ט׳ · סעיף א׳ – סעיף ג׳
כ־4 דק׳ · כ־380 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
גְּדוֹלָה מִצְוַת צִיצִית, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב שְׁקָלָהּ וְתָלָה בָהּ כָּל הַמִצְוֹת כֻּלָן, שֶׁנֶּאֱמַר, וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוַת ה'. צִיצִית בְּגִימַטְרִיָּא ת"ר (עַיֵּן טוּר). שְׁמוֹנָה חוּטִים וַחֲמִשָּׁה קְשָׁרִים, הֲרֵי תַּרְיַ"ג. לָכֵן צָרִיךְ כָּל אִישׁ לִהְיוֹת נִזְהָר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טַלִּית קָטָן שֶׁיְּהֵא מְלֻבָּשׁ בּוֹ כָּל הַיּוֹם. וְיִהְיֶה שֶׁל צֶמֶר רְחֵלִים לָבָן וְגָדוֹל כַּשִּׁעוּר, דְּהַיְנוּ שְׁלשָׁה רִבְעֵי אַמָּה בָּאֹרֶךְ וַחֲצִי אַמָּה בָּרֹחַב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַמָּה עַל אַמָּה. וְאוֹתָם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַטַּלִּית קָטָן תָּפוּר מִן הַצְּדָדִים, צְרִיכִים לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה מִכָּל צַד פָתוּחַ רֹב הַנִּרְאֶה לָעֵינַיִם, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי קְרָסִים לֹא יְחֻבָּר. גַּם יְהֵא כָל אָדָם נִזְהָר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טַלִּית גָּדוֹל בְּצִיצִית שֶיִּתְעַטֵּף בּוֹ בִּשְׁעַת תְּפִלָּה. וִיהַדֵּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טַלִּית נָאֶה. וְכֵן כָּל הַמִצְוֹת צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן בְּהִדּוּר בְּכֹל מַה דְּאֶפְשָׁר, דִּכְתִיב, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, וְדָרְשֵׁינָן, הִתְנָאֶה לְפָנָיו בַּמִצְוֹת וִידַקְדֵק לִקְנוֹת צִיצִית מֵאִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה בָטוּחַ שֶׁנַּעֲשׂוּ בִטְוִיָּה וּבִשְׁזִירָה בְּפֵרוּשׁ לִשְׁמָן וּכְמִצְוָתָן. וְתִהְיֶינָה אֲרֻכּוֹת כַּשִּׁעוּר (סִימָן טו כ"ד).
מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ אֶלָּא בְטַלִּית שֶׁל פִּשְׁתָּן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ צִיצִית שֶׁל צֶמֶר מִשּׁוּם אִסּוּר שַׁעַטְנֵז, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּיַּעֲשֶׂה כְּנָפוֹת שֶׁל עוֹר וּבָהֶן צִיצִית שֶׁל צֶמֶר. וְיֵשׁ חוֹלְקִים עָלָיו שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵּן (עַיֵּן שע"ת סוֹף סִימָן ט').
הַנֶּקֶב שֶׁמַּכְנִיסִים בּוֹ אֶת הַצִּיצָה לֹא יִהְיֶה רָחוֹק מִשְּׂפַת הַבֶּגֶד הֵן בָּאֹרֶךְ הֵן בָּרֹחַב יוֹתֵר מִן שְׁלשָׁה אֲגוּדָלִים. (יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲגוּדָלִים אֵלּוּ מוֹדְדִים בִּמְקוֹם הַקָּצָר שֶׁבַּאֲגוּדָל, דְּהַיְנוּ בְרֹאשׁוֹ. וְנָכוֹן לְהַחְמִיר כֵּן, עַיֵּן שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה), כִּי לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשָׁה אֲגוּדָלִים, לָא מִקְּרֵי כְּנַף הַבֶּגֶד, אֶלָּא בֶּגֶד. וְאִם עָשָׂה אֶת הַנֶּקֶב לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשָׁה אֲגוּדָלִים אַף עַל פִּי שֶׁכְּשֶׁקּוֹשֵׁר אֶת הַצִיצָה מוֹשֵׁךְ אֶת הַקֶּשֶׁר וּמַקְמִיט מִן הַטַּלִית עַד שֶׁבָּא הַנֶּקֶב לְמַטָּה, מִכָּל מָקוֹם פָּסוּל. וְאִם לְאַחַר שֶׁתָּלָה אֶת הַצִּיצָה בַנֶּקֶב שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַשִּׁעוּר חָתַךְ בַּנֶּקֶב כְּדֵי שֶׁתִּתָּלֶה הַצִּיצָה לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה, פָּסוּל מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי (כְּדִלְקַמָּן סָעִיף ו'). וְגַם לֹא יְהֵא הַנֶּקֶב קָרוֹב לִשְׂפַת הַבֶּגֶד בֵּין בָּאֹרֶךְ בֵּין בָּרֹחַב פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר שֶׁיֵּשׁ מִן הַקֶּשֶׁר הָאֶמְצָעִי שֶׁל אֲגוּדָל עַד סוֹף הַצִּפֹּרֶן, כִּי לְמַטָּה מִזֶה גַּם כֵּן לָא מִקְּרֵי כָּנָף אֶלָּא תַּחַת הַכָּנָף. וְאִם הָיָה הַנֶּקֶב רָחוֹק כַּשִּׁעוּר אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי מְשִׁיכַת הַקֶּשֶׁר נִקְמְטָה שְׂפַת הַטַּלִית וְאֵין בָּהּ כַּשִּׁעוּר, מִכָּל מָקוֹם כָּשֵׁר. וְהַחוּטִים שֶׁהֵם בִּשְׂפַת הַטַּלִּית וְאֵינָם אֲרוּגִים, יֵשׁ סָפֵק אִם נִמְדָדִים לְשִׁעוּר זֶה אוֹ לֹא. עַל כֵּן צְרִיכִים לְחָתְכָם מִשָּׁם קֹדֶם קְשִׁירַת הַצִּיצִית (עַיֵּן לְקַמָּן סָעִיף ו'). בְּטַלִּית קָטָן נוֹהֲגִים קְצָת לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי נְקָבִים זֶה אֵצֶל זֶה כְּמוֹ צֵירֵי וּמַכְנִיסִים בִּשְׁנֵיהֶם אֶת הַצִּיצִית וְהֵן תְּלוּיוֹת עַל הַטַּלִּית מִבַּחוּץ.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ז׳
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהֹוָה אֱל ֹהִים אֱמֶת, אֲשֶׁר נָטַעְתָּ בָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקֵי אֱמֶת, הוֹשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְזַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת לְקַבֵּל מֵהֶם עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְל ֹא נָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל, רַק נִזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם הָאֲמִתִּיּוֹת וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתַצִּיל אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעֲצַת רְשָׁעִים שֶׁהֵם עֲצַת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי וְל ֹא נַטֶּה אֹזֶן לְדִבְרֵיהֶם כְּלָל, וְל ֹא נֹאבֶה וְל ֹא נִשְׁמַע לָהֶם וְל ֹא יִכָּנְסוּ דִּבְרֵיהֶם וַעֲצָתָם בְּלִבֵּנוּ כְּלָל וְתַבְדִּילֵנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְל ֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ לְהַטְעוֹת אוֹתָנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּעֵצוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם, וְל ֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְהַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל מִינֵי שֶׁקֶר וְטָעוּת שֶׁבָּעוֹלָם, וְל ֹא נֵלֵךְ אַחַר עֵצוֹת רָעוֹת שֶׁל אֵלּוּ הַמְחַפִּים אֶת הַשֶּׁקֶר בֶּאֱמֶת, וּמְהַפְּכִים דִּבְרֵי אֱל ֹהִים חַיִּים, וְאוֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רַע, וּמוֹנְעִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן, עַל יְדֵי עֲצוֹתָם הַמְּהֻפָּכוֹת מִן הָאֱמֶת, אֶת אֲשֶׁר הֶחְמַרְתָּ הֵקֵלּוּ, וְאֶת אֲשֶׁר הֵקַלְתָּ הֶחְמִירוּ, אֶת אֲשֶׁר רִחַקְתָּ הֵם מְקָרְבִים, וַאֲשֶׁר קֵרַבְתָּ הֵם מְרַחֲקִים וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר טָעוּ בְּעַצְמָן, וְאֵינָם יוֹדְעִים בְּעַצְמָם אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְהֵם מְדַבְּרִים לְפִי תֻמָּם, וַעֲצָתָם הֲפוּכָה וּמַזֶּקֶת לָנוּ מְאֹד לַעֲבוֹדָתֶךָ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ הָאֱמֶת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי קוּמָה בְּעֶזְרָתֵנוּ וְהַצֵּל אוֹתָנוּ מֵהֶם, שֶׁלּ ֹא יֻדְּבְּקוּ וְיִכָּנְסוּ דִּבְרֵיהֶם בְּלִבֵּנוּ כְּלָל, ל ֹא מֵהֶם וְל ֹא מֵהֲמוֹנָם וְל ֹא מֵהֱמֵהֶם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה, זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִּתְגַּלּוּ לָנוּ צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וּלְקַבֵּל מֵהֶם עֵצוֹת נְכוֹנוֹת וּבְרוּרוֹת וִישָׁרוֹת, עֵצוֹת טוֹבוֹת הַנִּמְשָׁכִים מִתַּרְיַ"ג עֵטִין דְּאוֹרַיְתָא שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל אוֹר הָאֱמֶת עַל יְדֵי עֲצָתָם הָאֲמִתִּיוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם וָעֶד:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית קֹדֶשׁ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהַצִּילֵנוּ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, מִכָּל מִינֵי פְּגַם שֶׁל נִאוּף, חַס וְשָׁלוֹם הֵן בִּרְאִיָּה הֵן בַּמַחֲשָׁבָה בְּדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה, וּבְכָל הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים בְּכֻלָּם תִּשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית רַק תַּעַזְרֵנוּ לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים בְּכֻלָּם וְנִזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית כָּרָאוּי בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ, וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִים בָּהּ וְעַל-יְדֵי כַּנְפֵי הַצִּיצִית הַקְּדוֹשִׁים תָּגֵן עָלֵינוּ וְתַצִּיל אוֹתָנוּ מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית, וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁתְךָ תָּמִיד, וְעַל-יְדֵי-זֶה תַּצִּיל אוֹתָנוּ מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, מֵעֲצַת הַמְפַתִּים וְהַמְסִיתִים וְהַמַּדִּיחִים מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת, בְּכַוָּנָה לְהָרַע אוֹ שֶׁלּ ֹא בְּכַוָּנָה וְנִזְכֶּה לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹר הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת עַל-יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל וּלְקַיֵּם עֵצוֹת טוֹבוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת שֶׁלָּהֶם וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לֶאֱמֶת וְל ֹא יֵצֵא דְבַר שֶׁקֶר מִפִּינוּ לְעוֹלָם:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל מִינֵי שֶׁקֶר וְטָעוּת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן מִדִּבְרֵי שֶׁקֶר שֶׁלּ ֹא יֵצֵא מִפִּינוּ לְעוֹלָם שׁוּם דְּבַר שֶׁקֶר, חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵן מִדַּרְכֵי שֶׁקֶר, שֶׁלּ ֹא נֵלֵךְ בְּדַרְכֵי שֶׁקֶר חָלִילָה וְתַצִּיל אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מִדְּרָכִים נְבוֹכִים מִדַּרְכֵי תּוֹעִים, רַק תִּהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ תָּמִיד לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל-יְדֵי הָאֱמֶת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְנִזְכֶּה לְחַבֵּר וּלְיַחֵד אֱמֶת וֶאֱמוּנָה תָּמִיד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנוּ שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתֵנוּ נְכוֹנָה וּסְדוּרָה וּשְׁגוּרָה בְּפִינוּ וּבִלְבָבֵנוּ וּתְגַלֶּה נִסִּים וּמוֹפְתִים בָּעוֹלָם, "לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱל ֹהִים אֵין עוֹד" וְתִזְכֹּר אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאָם מִתֹּקֶף גָּלוּתָם, אֲשֶׁר גָּלִיתָ אוֹתָנוּ זֶה כַּמָּה שָׁנִים, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְנִזְכֶּה לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף" וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 12 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע: האזינו
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־4 באוקטובר 2025, בשעה 18:21 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
רְחִיצַת חַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְכֵן קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק"א סי' י"ט אות ה')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.