פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, כ״ו בתשרי ה׳תשפ״ו · 18 באוקטובר 2025
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י׳ · אות ד׳ – אות ו׳
כ־10 דק׳ · כ־1030 מילים · 7% מהספר עד סוף היום
ד וְעִנְיָן זֶה – לְהַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה מִבְּחִינַת הַר וְשָׂדֶה לִבְחִינַת בַּיִת, בְּחִינַת עִיר אֱלֹקֵינוּ, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ גַּם לָעַכּוּ"ם, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם גַּם כֵּן הַשָּׂגָה בֶּאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ – אִי אֶפְשָׁר לְהֵעָשׂוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב קטז.): מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה אֵינָם יוֹדְעִים כִּי אִם צַדִּיקֵי הַדּוֹר. כִּי יֵשׁ בַּעֲלֵי גַּאֲוָה, שֶׁאֵינָם רוֹצִים שֶׁיֵּלְכוּ לְצַדִּיקִים, וְאוֹמְרִים שֶׁהֵן בְּעַצְמָם יְכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל, וּמוֹנְעִים גַּם אֲחֵרִים, כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם צַעַר אוֹ חוֹלֶה, לֵילֵךְ לְצַדִּיקִים – עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (בראשית כ׳:ז׳): הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ וְכוּ', כִּי זֶה הַבַּעַל־גַּאֲוָה מְכֻנֶּה בִּלְשׁוֹן אֲבִימֶלֶךְ: אֲבִי, לְשׁוֹן רָצוֹן, כִּי הוּא רוֹצֶה לִמְלֹךְ, וְהַיְנוּ אֲבִימֶלֶךְ. כִּי בֶּאֱמֶת צַדִּיק מוֹשֵׁל בִּתְפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל־ב כג): צַדִּיק מוֹשֵׁל וְכוּ', וְהוּא מִתְגָּאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְיֵשׁ לוֹ הַמֶּמְשָׁלָה, וְעַל כֵּן מְכֻנֶּה בְּשֵׁם אֲבִימֶלֶךְ, כִּי הוּא רוֹצֶה לִמְלֹךְ וְאוֹמֵר: אֲנָא אֶמְלֹךְ. וְזֶה פֵּרוּשׁ: הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ. אֵשֶׁת – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, דְּהַיְנוּ: הָשֵׁב אֵשֶׁת, בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, לְהַצַּדִּיק, כִּי נָבִיא הוּא, כִּי הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים (חולין ס:), וּמְשַׁגֵּר תְּפִלָּה סְדוּרָה בְּפִיו, כְּדֵי שֶׁיֵּהָנֶה מִתְּפִלָּתוֹ. וְזֶה: כִּי נָבִיא הוּא, לְשׁוֹן נִיב שְׂפָתָיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לד:): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם – אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתוֹ בְּפִיו וְכוּ'. וְזֶה: הָשֵׁב – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: הַר שָׂדֶה, בַּיִת, זֶה רֶמֶז שֶׁתְּפִלַּת הַצַּדִּיק הִיא בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָהּ מִבְּחִינַת הַר וְשָׂדֶה לִבְחִינַת בַּיִת כַּנַּ"ל: אֲבָל אֵלּוּ הַבַּעֲלֵי־גַּאֲוָה מְעַכְּבִים תַּאֲוָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵינָם מְבַקְשִׁים מִצַּדִּיקִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם, כִּי חוֹשְׁבִים שֶׁהִתְעַנּוּ וְסִגְּפוּ אֶת עַצְמָם, וּבָזֶה הֵם צַדִּיקִים; אֲבָל הָאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי כָּל הַתַּעֲנִיתִים שֶׁהִתְעַנּוּ, אֵין זֶה אֶלָּא כְּמוֹ שַׂק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוֹרִים הַרְבֵּה, וּכְשֶׁמְּרִיקִים אֶת הַשַּׂק, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִשְׁאֲרוּ בּוֹ הַחוֹרִים. וְהַגּוּף נִקְרָא שַׂק, כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא: שִׁינְנָא, שְׁרֵי שַׂקָּךְ (שבת קנב.). וְאִם הִתְבּוֹנְנוּ בְּעַצְמָן, הָיוּ רוֹאִים, אַחַר כָּל הַתַּעֲנֵיתִים עֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ אֶצְלָם כָּל תַּאֲוָתָם קְשׁוּרִים בְּשַׂקָּם, הַיְנוּ בְּגוּפָם, וְלֹא תַּאֲוָתָם בִּלְבַד נִשְׁאַר קָשׁוּר בְּגוּפָם, כִּי אִם גַּם תַּאֲוַת אֲבִיהֶם, שֶׁיֵּשׁ אֶצְלָם מִשְּׁעַת הַהוֹלָדָה, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא נִתְקַדֵּשׁ אָבִיו בִּשְׁעַת זִוּוּג, גַּם זֶה קָשׁוּר בְּגוּפָם עֲדַיִן; וּבְוַדַּאי אִלּוּ הָיוּ רוֹאִים אֶת כָּל זֶה, חֲרָדָה גְּדוֹלָה הָיָה נוֹפֵל עֲלֵיהֶם, כִּי הָיוּ רוֹאִים אֵיךְ הֵם עוֹמְדִים בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה וּשְׁפָלָה. וְזֶה פֵּרוּשׁ (בראשית מ״ב:ל״ה):
וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקוֹ. אַחַר כָּל הַתַּעֲנִיתִים, שֶׁהוּא הֲרָקַת הַשַּׂק, בְּחִינַת הַגּוּף, עֲדַיִן: וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ – שֶׁקָּשׁוּר וְצָרוּר כַּסְפּוֹ וְתַאֲוָתוֹ בְּשַׂקּוֹ וְגוּפוֹ. וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם, הַיְנוּ, לֹא דַּי צְרוֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם, שֶׁהוּא תַּאֲווֹת עַצְמָן, כִּי אִם גַּם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם, הַיְנוּ הַתַּאֲווֹת שֶׁל אֲבִיהֶם, גַּם הֵמָּה לֹא נָפְלוּ מֵהֶם. וְזֶהוּ: וַיִּירָאוּ, כִּי חֲרָדָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם, וַאֲזַי לֹא הָיוּ רוֹצִים לְהִשְׂתָּרֵר וְלִמְלֹךְ: וְזֶה פֵּרוּשׁ: וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם: אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם, יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְכוּ'. זֶה רֶמֶז עַל תּוֹכַחַת הַשֵּׂכֶל, כִּי הַשֵּׂכֶל מוֹכִיחַ אֶת הַבַּעֲלֵי־גַּאֲוָה, הָרוֹצִים לְהִתְגַּדֵּל, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס (בראשית כז): וַיַּעְקְבֵנִי – וְחַכְּמַנִי. וְזֶה: אֲבִיהֶם, כִּי אָב בְּחָכְמָה, וְהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׂכֶל מוֹכִיחָם וְאוֹמֵר לָהֶם: אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם, כִּי כָּל הַמִּתְגָּאֶה, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ (פסחים סו:). יוֹסֵף אֵינֶנּוּ – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמְעֻוָּת, הַיְנוּ: עֲדַיִן לֹא תִּקַּנְתֶּם הַמְעֻוָּת, שֶׁהוּא לְחֶרְפָּה וּלְקָלוֹן, וְיֵשׁ לָכֶם לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵחֲמָתוֹ, כִּי תִּקּוּן הַמְעֻוָּת הוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, עַל שֵׁם (בראשית ל): אָסַף אֱלֹקִים אֶת חֶרְפָּתִי. וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁאֵין לְךָ בְּחִינַת יוֹסֵף, אֵין לְךָ בְּחִינוֹת שִׁמְעוֹן, וְשִׁמְעוֹן הוּא בְּחִינַת (שם כט): כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי, כִּי אַתָּה אֵינְךָ שָׂנוּא, כִּי מֵחֲמַת שֶׁלֹּא תִּקַּנְתָּ אֶת עַצְמְךָ, בְּוַדַּאי אֵינְךָ יָכוֹל לְהוֹכִיחַ אֲחֵרִים, כִּי יֹאמְרוּ לְךָ: קְשֹׁט עַצְמְךָ תְּחִלָּה וְכוּ', וְעַל כֵּן אֵינְךָ שָׂנוּא, כִּי הַמּוֹכִיחַ הוּא שָׂנוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קה:): הַאי צוּרְבָא מֵרַבָּנָן דִּמְרַחֲמֵי לֵהּ בְּנֵי מָתָא, לָאו מִשּׁוּם דְּמַעֲלֵי טְפֵי, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלָא מוֹכַח לְהוּ בְּמִלֵּי דִּשְׁמַיָּא. נִמְצָא, שֶׁהַמּוֹכִיחַ הוּא שָׂנוּא. וְאֶת בִּנְיָמִין תִּקָּחוּ – זֶה מוֹרֶה עַל גַּדְלוּת, כִּי פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: בִּנְיָמִין – עַל שֵׁם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בֶּן יָמִין, וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא גָּבוֹהַּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת (זבחים נד:), וְהַיְנוּ, לֹא דַּי שֶׁאֵין לָכֶם כָּל הַבְּחִינוֹת הַלָּלוּ, עִם כָּל זֶה: וְאֶת בִּנְיָמִין תִּקָּחוּ – שֶׁאַתֶּם לוֹקְחִים לְעַצְמְכֶם גַּדְלוּת, וְהַיְנוּ דְּסִיֵּם הַשֵּׂכֶל הַמּוֹכִיחַ אוֹתָם: עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה, כִּי הַכֹּל נוֹפֵל עָלַי, כִּי כָּל הַמִּתְגָּאֶה, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ:
ה וְהָעֵצָה הַיְּעוּצָה לְבַטֵּל הַגַּאֲוָה, שֶׁהִיא הָעֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי טז): תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב (כמו שדרז"ל סוטה ד:), הָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא דף מח.): בִּתְרוּעָה, דְּאִיהוּ רוּחָא, אִתְעֲבִיר אֵל אַחֵר. וְצַדִּיק הוּא בְּחִינַת רוּחָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כז): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְעַל־יָדוֹ נִכְנָע רוּחַ גָּבוֹהַּ, אֵל אַחֵר, וְנַעֲשֶׂה מֵאַחֵר אֶחָד, כִּי הוּא קוֹצָא דְּאוֹת ד' (תיקון כא דף נה:), שֶׁמִּמֶּנּוּ אַרְבַּע רוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לז): כֹּה אָמַר ה', מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ. וְזֶה לְשׁוֹן תְּרוּעָה, לְשׁוֹן (תהלים ב): תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל (תיקון יח ותיקון כא), כִּי הוּא מְשַׁבֵּר רוּחַ גָּבוֹהַּ, אֵל אַחֵר, כְּפִירוֹת:
ו וְזֶה בְּחִינַת רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף, כִּי רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁבַּלֵּב, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי עַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב הוּא מְרַקֵּד וּמַכֶּה כַּף אֶל כַּף, וְכַמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא דף נא:): וְהַאי רוּחָא נָשִׁב בְּשִׁית פִּרְקִין דִּדְרוֹעָא וּבְשִׁית פִּרְקִין דְּשׁוֹקִין, וְהִיא בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף וּבְחִינַת רִקּוּדִין. וְזֶהוּ בְּחִינַת: לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו (ב"ר ויצא פרשה ע), הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָרוּחַ שֶׁבַּלֵּב בָּאִים הָרִקּוּדִין, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ כַּנַּ"ל, נִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ו:י״ב): אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה, וְנִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם (בראשית י״ח:ד׳) – זֶה עֲבוֹדַת אֱלִילִים, וּכְשֶׁנִּתְעַלֶּה הָרַגְלִין עַל־יְדֵי הָרִקּוּדִין, בְּחִינַת: נָשָׂא לִבּוֹ אֶת רַגְלָיו, וְנִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה, הַיְנוּ הָעֲבוֹדָה זָרָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים, כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם, חֲרוֹן־אַף בָּעוֹלָם (ספרי פ' ראה), וּכְשֶׁנִּתְעַבֵּר הָעֲבוֹדָה זָרָה, נִתְעַבֵּר הַחֲרוֹן־אַף, וְנִמְשָׁכִין חֲסָדִים, וְאָז הָרַגְלִין הֵם בִּבְחִינַת רַגְלֵי חֲסִידָיו (שמואל־א ב), הַיְנוּ בִּבְחִינַת חֲסָדִים, הַיְנוּ בְּחִינַת: חַסְדֵּי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים (ישעיהו נ״ה:ג׳); הַנֶּאֱמָנִים דַּיְקָא, כִּי נִתְבַּטְּלוּ הַמִּינוּת וְהַכְּפִירוֹת. וְגַם זֶה בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף, כִּי עַל־יְדֵי הָרוּחַ נִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַיָּדַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ה׳:ב׳): קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק; דּוֹפֵק – זֶה בְּחִינַת רוּחַ, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון כה דף סח.), וְסָמִיךְ לֵהּ: דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחוֹר – זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הֶאָרַת הַיָּדַיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף, וְאָז נִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה, הַיְנוּ הַכְּפִירוֹת, וְזֶה בְּחִינַת (שמות י״ז:י״ב): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, הַיְנוּ בְּחִינַת רוּחַ שֶׁבַּלֵּב, נִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף, וְנִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה וְהַכְּפִירוֹת, וְנִתְרַבֶּה הָאֱמוּנָה. וְאָז נִתְקַיֵּם (תהילים כ״ו:י״ב): רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמִּינוּת הִיא בְּחִינַת נָטָיוּ רַגְלָי, כְּמַאֲמַר אָסָף (שם עג): כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם עַל שֶׁהִשִּׁיאוֹ לִבּוֹ לְמִינוּת, כַּמְבֹאָר שָׁם, וְרַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר – מוֹרֶה עַל אֱמוּנָה, וְאָז נִתְקַיֵּם: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות כ״ד
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 7% מהספר עד סוף היום
מעלת הזוכה ליתן מעות לצדיקי אמת היא גדולה ויקרה מאד מאד. למשל: בן שנתרחק מאביו, והבן יש לו געגועים גדולים מאד לאביו, וכן האב יש לו געגועים גדולים לבנו. לימים נתיישב בדעתו האב לילך וליסע לבנו. וכן הבן נתיישב גם כן לילך וליסע לאביו. והלכו ונסעו זה לזה. וכל מה שנתקרבו יותר, נתגדל ביותר הגעגועים שלהם. והיו הולכים ונוסעים זה לזה, דהיינו האב להבן והבן להאב, עד שנתקרבו, ולא היה ביניהם כי אם שתי פרסאות לבד. והבין האב בגודל הגעגועים שלו, שאם יניח עצמו להיות נמשך אחר הגעגועים לא יהיה לו כח לסבול הגעגועים של אלו השתי פרסאות.
וכן הבן הבין גם כן, שאין לו עוד כח לסבול הגעגועים של אלו השתי פרסאות האחרונות, ואם ימשיך עצמו אחריהם תצא נפשו חס ושלום. וישבו עצמן להשליך לגמרי כל הגעגועים ולהעבירם מדעתם. בתוך כך בא אחד עם עגלה, וחטף את הבן, והביאו לאביו במהירות גדול. כמה תענוג נפלא ועצום גרם זה האיש שהביא את הבן להאב, שהיה להם געגועים כאלה. וכן הצדיק שהוא בן להשם יתברך, ומחמת מסך המבדיל נתרחק מאביו יתברך. ויש געגועים כביכול לשם יתברך, וכן להצדיק לחזור ולהתקרב להשם יתברך. ובתוך שהם מתקרבים זה לזה, עד שהגיעו סמוכים זה לזה, ואין ביניהם רק הרחק מעט כנ"ל. והבינו שלגודל הגעגועים אי אפשר לסבול עוד, והסכימו להשליך הגעגועים מדעתם. כי הוא יתברך אמר: האם אין לו רק עסק זה?
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות י׳
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 6% מהספר עד סוף היום
והעיקר מה שהועיל לו היו התפלות שהתפלל בלשון אשכנז, שהיה רגיל מאד ליחד לו איזה מקום שמצא שאין שם בני אדם והיה מפרש שיחתו לפני השם יתברך בלשון שמדברים בו, דהינו: בלשון אשכנז.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות כ״ח
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 5% מהספר עד סוף היום
(כח) [מַאֲמָר וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת סִימָן ס"ה נֶאֱמַר בְּקַיִץ תקס"ו סָמוּךְ לִפְטִירַת בְּנוֹ הַיֶּלֶד הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאָז עָמַד לְפָנָיו מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה עִם עוֹד אֶחָד עַל הָעֲלִיָּה שֶׁהָיָה לַאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל בֵּיתוֹ. וַאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה סִפֵּר עִמָּם מִגֹּדֶל צַעֲרוֹ וְיִסּוּרִים שֶׁלּוֹ הַגְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִכָּל צַד וּמִצִּדֵּי צְדָדִים וְהֶאֱרִיךְ בָּזֶה קְצָת כִּי הָיָה מָלֵא יִסּוּרִים רַבִּים וַעֲצוּמִים מְאֹד מִבַּיִת וּמִחוּץ בְּכָל עֵת תָּמִיד. וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו עָנָה וְאָמַר מָה אַתֶּם יוֹדְעִים מַה גָּדוֹל וְעָצוּם הַשֶּׁבֶר הַזֶּה שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם עִנְיַן הִסְתַּלְּקוּת הַיֶּלֶד הַנַּ"ל, כָּל לְבָבִי נִשְׁבַּר וְנִתַּק מִמְּקוֹמוֹ. וְהִתְחִילוּ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת לֵירֵד עַל לְחָיָיו וְתֵכֶף וּמִיָּד נִשְׁמְטוּ מִלְּפָנָיו מֵעֹצֶם הַבּוּשָׁה שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶם עַל שֶׁרָאוּ בְּכִיָּתוֹ בִּפְנֵיהֶם עַד שֶׁנִּדְמָה לָהֶם כְּאִלּוּ נֶהְפָּךְ כָּל הָעוֹלָם וְנֶחֱרָב. וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן תקפג) בְּרֶמֶז קְצָת מֵעִנְיַן הַתִּקְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה רָאוּי לָבוֹא לִכְלַל יִשְׂרָאֵל אִם לֹא הָיָה נִפְטַר הַיֶּלֶד הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל. וְאַחַר־כָּךְ בַּיּוֹם שֶׁאַחַר זֶה שֶׁהָיָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת־קֹדֶשׁ אָמַר לָהֶם אִם לֹא הָיוּ יוֹרְדִים תֵּכֶף הָיָה מְסַפֵּר לָהֶם דָּבָר יָפֶה מְאֹד. וּבְיוֹם זֶה אָמַר לָהֶם הַמַּאֲמָר וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת הַנַּ"ל הַמְדַבֵּר מֵעִנְיַן תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין מְאֹד לְבַעַל הַשָּׂדֶה שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם וִיתַקְּנֵם, וְזֶה שֶׁחוֹגֵר מָתְנָיו לִהְיוֹת בַּעַל הַשָּׂדֶה עוֹבְרִין עָלָיו יִסּוּרִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְהוּא בְּגֹדֶל כֹּחוֹ עוֹבֵר עַל כֻּלָּם וְעוֹשֶׂה פְּעֻלּוֹת הַשָּׂדֶה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, עַיֵּן שָׁם בַּמַּאֲמָר הַזֶּה וְזֶה הָיָה שַׁיָּךְ לְעִנְיַן הַסִּפּוּר מֵהַיִּסּוּרִים הָעוֹבְרִים עָלָיו שֶׁסִּפֵּר לִפְנֵיהֶם בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו כַּנַּ"ל]:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · אכילה · חלק שני · אות י׳ – אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 7% מהספר עד סוף היום
י. מִי שֶׁנִּזְהָר מִמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, הוּא נִצּוֹל מֵחַיּוֹת רָעוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יא. מִי שֶׁשּׂוֹנְאָיו נִתְרוֹמְמִים, הוּא נוֹפֵל לְתַאֲוַת אֲכִילָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה הוּא אוֹהֵב בֵּן אֶחָד יוֹתֵר מִשְּׁאָר בָּנָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יג. לְ'כוּ לַ'חֲמוּ בְ'לַחְמִי וּ'שְׁתוּ רָאשֵׁי־תֵבוֹת לוּלָב; "בְּיֵין" עִם הָאוֹתִיּוֹת גִּימַטְרִיָּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת שֶׁל אֶ'תְרוֹג הֲ'דַס עֲ'רָבָה "מָסָכְתִּי" בְּחִינַת סֻכּוֹת. עַל־יְדֵי מִצְוַת נְטִילַת אַרְבָּעָה מִינִים וְעַל־יְדֵי סֻכָּה אָדָם זוֹכֶה לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים, וְגַם לְחִיּוּת הַנְּשָׁמָה; עַל־יְדֵי סֻכָּה זוֹכֶה לְמַלְבּוּשִׁים, בְּחִינַת "בְּשֹוּמִי עָנָן לְבוּשׁוֹ". עַל־יְדֵי עַרְבֵי נַחַל זוֹכֶה לִשְׁתִיָּה, עַל־יְדֵי הֲדַס זוֹכֶה לְחִיּוּת הַנְּשָׁמָה וְעַל־יְדֵי לוּלָב וְאֶתְרוֹג זוֹכֶה לַאֲכִילָה, כִּי יֵשׁ בָּהֶם פְּרִי, שֶׁהֵם מִינֵי מַאֲכָל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יד. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בָּא עַל־יְדֵי חֹק וּמִשְׁפָּט.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טו. מַה כְּשֶׁאָדָם שׁוֹתֶה מַתְחִיל לְזַמֵּר וּלְנַגֵּן וְלא כֵן בַּאֲכִילָתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה עַל הַבְּאֵר, וְלא אָמְרוּ שִׁירָה עַל הַמָּן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ב׳ · אות י״ז
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 6% מהספר עד סוף היום
אָמְרָה הַבַּת קֵיסָר לְחַבְרוֹתֶיהָ, אֲנִי יְכוֹלָה לְהַפִּיל אֶת אוֹתוֹ הַקֵּרֵחַ לְתוֹךְ הַיָּם [הַיְנוּ אֶת הַבֶּן מֶלֶךְ הַנַּ"ל שֶׁהָיָה עוֹלֶה בְּראשׁ הַתּרֶן, כַּנַּ"ל] כִּי הַבֶּן מֶלֶךְ הַנַּ"ל הָיָה קֵרֵחַ דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה מֻקְרָח ראשׁוֹ מִשְּׂעָרוֹת אָמְרוּ לָהּ: וְאֵיךְ אֶפְשָׁר, הֲלא אָנוּ רְחוֹקִים מֵהֶם מְאד ? אָמְרָה לָהֶן שֶׁיֵּשׁ זְכוּכִית שֶׁשּׂוֹרֵף, וְעַל יְדֵי זֶה תַּפִּיל אוֹתוֹ וְאָמְרָה שֶׁלּא לְהַפִּיל אוֹתוֹ [אלא] עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַל ראשׁ הַתּרֶן מַמָּשׁ כִּי כְּשֶׁהוּא בְּאֶמְצָעִית הַתּרֶן אֲזַי כְּשֶׁיִּפּל, יִפּל אֶל תּוֹךְ הַסְּפִינָה אֲבָל כְּשֶׁיַּעֲלֶה בָּראשׁ, אֲזַי כְּשֶׁיִּפּל, יִפּל לְתוֹךְ הַיָּם הִמְתִּינָה עַד שֶׁעָלָה אֶל ראשׁ הַתּרֶן מַמָּשׁ וְלָקְחָה הַזְּכוּכִית שֶׁשּׂוֹרֵף נֶגֶד הַחַמָּה [שֶׁקּוֹרִין בְּרֶען בְּרִיל] וְכִוְּנָה נֶגֶד מחוֹ עַד שֶׁנִּכְוָה מחוֹ וְנָפַל לְתוֹךְ הַיָּם וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ [אַנְשֵׁי הַסְּפִינָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל] שֶׁנָּפַל נַעֲשָׂה שָׁם רַעַשׁ גָּדוֹל כִּי אֵיךְ יוּכְלוּ לַחֲזר לְבֵיתָם, כִּי הַמֶּלֶךְ יָמוּת מֵחֲמַת צַעַר וְאָמְרוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַסְּפִינָה שֶׁרוֹאִין [הַיְנוּ לִסְפִינָה זוֹ הַנַּ"ל שֶׁל הַבַּת קֵיסָר] אוּלַי יֵשׁ שָׁם אֵיזֶה דָּקְטוֹר [רופא] שֶׁיּוּכַל לִתֵּן לָהֶם עֵצָה וְהִתְקָרְבוּ אֶל הַסְּפִינָה הַנַּ"ל [הַיְנוּ הַסְּפִינָה שֶׁל הַבַּת קֵיסָר עִם הַשָּׂרוֹת הַנַּ"ל] וְאָמְרוּ לָהֶם [אַנְשֵׁי הַסְּפִינָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ לְהַשָּׂרוֹת עִם הַבַּת קֵיסָר הַנַּ"ל] שֶׁלּא יִתְיָרְאוּ כְּלָל, כִּי לא יַעֲשׂוּ לָהֶם כְּלָל שָׁאֲלוּ אוֹתָם: אוּלַי יֵשׁ בֵּינֵיכֶם דּוֹקְטוֹר שֶׁיִּתֵּן לָנוּ עֵצָה וְסִפְּרוּ לָהֶם כָּל הַמַּעֲשֶׂה, וְשֶׁבֶּן הַמֶּלֶךְ נָפַל לְתוֹךְ הַיָּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · ארץ ישראל · אות י״א – אות י״ד
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 8% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי תְּפִלָּה כְּתִקּוּנוֹ (כַּמְבֹאָר בִּתְפִלָּה מִן אוֹת נ"א וְכוּ' עַד אוֹת נ"ו) מִתְנוֹצֵץ אוֹר זְכוּת אָבוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם עַכְשָׁו בַּגָּלוּת, שֶׁהוּא תַּחַת יָד הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְאֵין יְכֹלֶת בִּקְדֻשָּׁתָהּ לְהִתְגַּלּוֹת, אַף עַל פִּי כֵן יְכוֹלִין לְגַלּוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁתָהּ אֲפִלּוּ בַּגָּלוּת הַמָּר הַזֶּה עַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת אוֹר זְכוּת אָבוֹת. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים, וְלֹא דַּי שֶׁהָאָדָם נִצּוֹל מֵהָרָשָׁע, אַף גַּם רוֹאֶה בְּהָרָשָׁע מַה שֶּׁהָרָשָׁע רָצָה לִרְאוֹת בּוֹ. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי לִמּוּד זְכוּת שֶׁמְּלַמְּדִין עַל הָרָשָׁע. גַּם עַל־יְדֵי זֶה הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם עוֹשֵׂי טוֹב זוֹכִין לִפְנֵי ה': (שם אות ב' ג' ח' ט')
מִצְוַת חַלָּה הִיא בְּחִינַת יְרֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי עַל־יְדֵי חַלָּה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹר זְכוּת אָבוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְגַלּוֹת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְכָל הַנַּ"ל: (שם אות ח')
מִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת, שֶׁנּוֹסֵעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לָשׁוּב עַל־יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי תּוֹעִיל לוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי זֶה שֶׁנִּכְנָס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי זֶה לְבַד נֶאֱכָל אֶצְלָהּ וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ הַמְהַלֵּךְ ד' אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ'. אֲבָל אִם אֵין רְצוֹנוֹ כְּלָל בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת ה', לְכַלּוֹת הָרָע שֶׁלּוֹ, לֹא יּוֹעִיל לוֹ יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי הִיא מְקִיאָה אוֹתוֹ בִּבְחִינַת "כַּאֲשֶׁר קָאָה" וְכוּ': (לק"א סי' קכ"ט)
עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַאֲרִיכַת אַפַּיִם, דְּהַיְנוּ לְשַׁבֵּר הַכַּעַס וְהָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת וְהַכְּבֵדוּת, רַק יִזְדָּרֵז עַצְמוֹ מְאֹד בַּעֲבוֹדַת ה', וְלֹא יוּכַל לְבַלְבְּלוֹ שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, כִּי מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לִסְבֹּל הַכֹּל (וְעַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת ל"ד): (לק"א סי' קנ"ה)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ד · קטע א׳ – קטע ז׳
כ־6 דק׳ · כ־630 מילים · 11% מהספר עד סוף היום
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּתְבַטֵּל מֵעָלַי מִדַּת הַגַּאֲוָה בְּבִטּוּל גָּמוּר, שֶׁלֹּא יְהֵא בְּלִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַבְהוּת בָּעוֹלָם כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לֵידַע שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְאֶזְכֶּה לְבַטֵּל עַצְמִי לְגַמְרֵי עַד שֶׁאֶהְיֶה קָטָן בְּעֵינַי יוֹתֵר מִמַּדְרֵגָתִי הַשְּׁפָלָה מְאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה, עָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ לְבַל יוּכְלוּ לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי, לְבַל יוּכְלוּ לְהַטְעוֹת אוֹתִי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּמַחְשְׁבוֹת שְׁטוּת שֶׁל שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַבְהוּת בָּעוֹלָם כְּלָל כִּי אֲנִי בְּעָנְיִי בְּעצֶם דָּחְקִי וְלַחֲצִי וְגדֶל הִתְרַחֲקוּתִי מִמְּךָ, וְצָרוֹת נַפְשִׁי גָּדְלוּ וְשָׂגְבוּ מְאד מְאד זֶה זְמַן רַב מְאד "וְאַבִּיט וְאֵין עוֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין סוֹמֵךְ" וְאֵין לִי שׁוּם מָנוֹס כִּי אִם לִצְעק אֵלֶיךָ תָּמִיד, וּלְצַפּוֹת לְרַחֲמֶיךָ, וּלְקַוּוֹת לִישׁוּעָתְךָ, וּלְיַחֵל לַחֲסָדֶיךָ וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּעצֶם הִתְרַחֲקוּתִי הַזּאת עוֹלָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל דַּעְתִּי הַמְּבֻלְבֶּלֶת גַּם הַשְּׁטוּת הַזּאת וְהַבִּלְבּוּל הַזֶּה שֶׁל צַד גֵּאוּת וְגַבְהוּת, חַס וְשָׁלוֹם, אָבְדָה תִּקְוָתִי חָלִילָה כִּי בַּמֶּה יִזְכֶּה נַעַר הַמְּנעָר מִכָּל טוּב כָּמוֹנִי הַמָּלֵא חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי וְעָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן, מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה, חֲמל עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאד חוּס וַחֲמל נָא עָלַי, עָזְרֵנִי, עָזְרֵנִי, הַצִּילֵנִי, הַצִּילֵנִי, כִּי בֶּאֱמֶת לֹא יָדַעְתִּי מַה לְּבַקֵּשׁ קדֶם, כִּי צְרָכַי הֵמָּה מְרֻבִּים מְאד מְאד וְדַעְתִּי קְצָרָה לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ כְּלָל אֶת עצֶם רִבּוּי צָרְכֵי בַּקָּשׁוֹתַי כִּי נַעֲנֵיתִי עַד מְאד, וְחָבַלְתִּי אֶת נַפְשִׁי, וְקִלְקַלְתִּי אֶת קְדֻשָּׁתִי הַרְבֵּה מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, וְאֵין לִי שׁוּם מְנוּחָה מֵרוֹדְפַי, כִּי אוֹרְבִים וְרוֹדְפִים עָלַי בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע מַמָּשׁ, וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים מְאד, כּחִי חַלָּשׁ וְדַל מְאד, וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לַעֲמד כְּנֶגְדָּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה, הוֹרֵנִי מַה שֶּׁאֶצְעַק אֵלֶיךָ, הוֹדִיעֵנִי אֵיךְ לְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּאפֶן שֶׁאוּכַל לִפְעל בַּקָּשָׁתִי בְּרַחֲמִים אֶצְלְךָ, שֶׁתְּחָנֵּנִי וּתְזַכֵּנִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלֶיךָ, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, שֶׁאֶזְכֶּה לִבְלִי לָסוּר מֵרְצוֹנְךָ וּמִמִּצְוֹתֶיךָ יָמִין וּשְׂמאל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל מִדַּת הַגַּאֲוָה בְּתַכְלִית, מֵעָלַי וּמֵעַל גְּבוּלִי, וְלֹא יַעֲלֶה בְלִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַבְהוּת בָּעוֹלָם כְּלָל מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם הֵן בְּחָכְמָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְהֵן בִּגְבוּרָה וְהֵן בַּעֲשִׁירוּת בְּכֻלָּם אֶזְכֶּה לִהְיוֹת עָנָו וְשָׁפָל בֶּאֱמֶת לְבַל אֶתְגָּאֶה וְאֶתְגַּדֵּל בָּהֶם כְּלָל אִם אָמְנָם יָדַעְתִּי יְהוָה כִּי בַּעַר אָנכִי וַאֲנִי רֵיק וְחָסֵר מִכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, "כִּי בַּעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִּינַת אָדָם לִי", וְאֵין לִי שׁוּם כּחַ וּגְבוּרָה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, וּבֵיתִי רֵיקָן מֵעֲשִׁירוּת, וְאֵין בְּיָדִי לֹא חָכְמָה וְלֹא גְּבוּרָה וְלֹא עֲשִׁירוּת גַּשְׁמִית וְלֹא עֲשִׁירוּת רוּחָנִית שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּלְפִי גּדֶל שִׁפְלוּתִי וְקַטְנוּתִי כָּעֵת וְשִׁפְלוּת מַדְרֵגָתִי הַקְּטַנָּה וְהַשְּׁפָלָה מְאד וְעצֶם הִתְרַחֲקוּתִי מִמְּךָ, בְּוַדַּאי לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ כְּלָל לְהִתְפַּלֵּל עַל בִּטּוּל הַגַּאֲוָה אַךְ הֲלֹא אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת רעַ לְבָבֵנוּ וַעֲכִירַת דַּעְתֵּנוּ וּבִלְבּוּל מַחֲשַׁבְתֵּנוּ, עַד שֶׁגַּם אֲפִלּוּ בְּעצֶם הִתְרַחֲקוּתֵנוּ הֵם מְבַלְבְּלִים וּמְעַרְבְּבִים אֶת דַּעְתֵּנוּ מְאד גַּם בִּשְׁטוּת וּבִלְבּוּל הַזֶּה שֶׁל פְּנִיוֹת וְגֵאוּת, עַד אֲשֶׁר הָיְתָה הַמִּלְחָמָה עָלֵינוּ פָּנִים וְאָחוֹר, וּמִכָּל צַד אוֹרְבִים עָלֵינוּ וּמִצִּדֵּי צְדָדִים וְאֵין מַנִּיחִים לָנוּ שׁוּם מָנוֹס אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אַךְ אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֲנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל בְּכָל עֵת לִישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת וּלְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, כִּי יָדַעְנוּ כִּי אַתָּה מָלֵא רַחֲמִים בְּכָל עֵת, וְאַתָּה בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת וְיוֹדֵעַ כָּל הַתַּעֲלוּמוֹת, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבִּפְנִימִיּוּת עמֶק לִבֵּנוּ אָנוּ חֲפֵצִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים מְאד לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד בְּלִי שׁוּם פְּנִיּוֹת וּבִלְבּוּלִים עַל כֵּן חֲמל עָלֵינוּ לְמַעַנְךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֲדוֹן כּל, וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנְּבַטֵּל וּנְסַלֵּק מֵעָלֵינוּ מִדַּת הַגַּאֲוָה בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְכָל בְּחִינוֹת שִׁפְלוּת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, לִהְיוֹת עָנָו וְשָׁפָל בֶּאֱמֶת לִפְנֵי כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, לִפְנֵי גְּדוֹלִים וּבֵינוֹנִים וּקְטַנִּים וְלִפְנֵי קָטָן שֶׁבִּקְטַנִּים, כִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים קָטנְתִּי מְאד מִקָּטָן שֶׁבִּקְטַנִּים וּתְזַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת בְּכָל הָאֵבָרִים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת עָנָו וְשָׁפָל וְקָטָן בְּעֵינַי בֶּאֱמֶת יוֹתֵר מִמַּדְרֵגָתִי הַקְּטַנָּה וְהַשְּׁפָלָה, וְאֶזְכֶּה לָבוֹא לְתַכְלִית הַבִּטּוּל בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה, יָדַעְתִּי כִּי דְּבָרִי מְגֻמְגָּם מְאד וּלְשׁוֹנִי מָלֵא פְּגָם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לְסַדֵּר תְּפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, אַךְ תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה מָלֵא רַחֲמִים, חֲמל עָלַי וְעָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְעָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 28
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 8% מהספר עד סוף היום
וּמְעַט דִּמְעַט הַמּוֹעִילִים אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְמָצְאָם אֲבָל לִקְרֹא לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זֶה טוֹב וּמוֹעִיל לְכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וְזֶה יָכוֹל לִמְצֹא תָּמִיד. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בַּנִּמְצָא תָּמִיד עַיֵּן שָׁם.
וְאָמַר שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְקַבֵּל כָּל הַשְׁפָּעָתוֹ וְהִצְטָרְכוּתוֹ רַק עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְעַל כָּל הַדְּבָרִים הֵן דָּבָר גָּדוֹל הֵן דָּבָר קָטָן יִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם לָאו אַף שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ הוּא כְּמוֹ בְּהֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לָהּ גַּם כֵּן כָּל הִצְטָרְכוּתָהּ בְּלֹא תְּפִלָּה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף א · אות כג – אות כד
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 8% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁהוּא מְעֹרָב בֵּין הָעַכּוּ"ם, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲסָקִים וּמַשָּׂא וּמַתָּן עִמָּהֶם צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ חַס וְשָׁלוֹם, לִקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ, כִּי בְּקַל יוּכַל לְהִתָּפֵס בְּרִשְׁתָּם חַס וְשָׁלוֹם, וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד וּלְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם בִּקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יִלְמוֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם וְדַרְכֵיהֶם (שָׁם רמ"ד):
עִקַּר הַגְּבוּרָה הוּא בַּלֵּב, כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר וְהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת וְלִכְבֹּשׁ מִלְחָמוֹת חֲזָקוֹת עַל־יְדֵי חֹזֶק וְאֹמֶץ לִבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּחֵד וְרָץ לְקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה, וּכְמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְהָבֵן הֵיטֵב (שָׁם רמ"ט):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · אמת ואמונה · אות יד
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 10% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַשֶּׁקֶר וְהָרָע וְהַחֹשֶׁךְ הוּא בְּעִנְיַן הַזִּוּוּג וְהַפַּרְנָסָה, כִּי דַּיְקָא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קְדֻשָּׁה גָּבוֹהַּ מְאֹד וְהֵם בִּבְחִינַת אֱמֶת, עַל כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרָע וְהַשֶּׁקֶר לְהַעֲלִים הַקְּדֻשָּׁה וְעֶצֶם הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה לְגַמְרֵי, וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמֵּאִיר נְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיִּמְשֹׁךְ עַצְמוֹ בְּכָל עֵת רַק אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל, וְזוֹכִין לְזִוּוּג וּפַרְנָסָה בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה (שָׁם, אוֹת כ"ה, ל"א):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקפ'ט · מכתב כו · פסקה 3 – פסקה 3
כ־7 דק׳ · כ־650 מילים · 8% מהספר עד סוף היום
הֲלֹא לְמַרְאֵה עֵינֶיךָ יִהְיֶה הַמִּכְתָּב לְחוֹתֶנְךָ. וְאֵין צֹרֶךְ לִכְפֹּל הַדְּבָרִים. וְתַאֲמִין לִי כִּי לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי אֶתְמוֹל לַהֲשִׁיבוֹ מִיָּד בִּפְרָט דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה, אַךְ גַּם זֹאת מֵאֵת ה' צְבָאוֹת יָצָא, הַמַּפְלִיא חַסְדּוֹ עִמָּנוּ בְּכָל עֵת בִּדְרָכִים נִפְלָאִים מְאֹד, חֲזַק וֶאֱמַץ בְּנִי בְּכָל מַה שֶּׁתּוּכַל, כִּי יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתְךָ, וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו אֲשֶׁר כְּבָר גָּמַל עִמְּךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת לָנֶצַח. קַוֹּה קִוִּיתִי לַה' שֶׁיּוֹסִיף חַסְדּוֹ עִמְּךָ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתְךָ מֵרֵאשִׁיתְךָ, רַק חֲזַק וֶאֱמַץ.
וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר כִּי כְּבָר הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, וְאַתָּה יָדַעְתָּ עֹצֶם תְּשׁוּקָתֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם כַּאֲשֶׁר הִזְהִירָנוּ הוּא זַ"ל (שִׂיחוֹת הָרַ"ן לא). נָא בְּנִי שֶׁתַּרְגִּיל עַצְמְךָ בָּזֶה, מִי יִתֵּן שֶׁתִּזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם תְּפִלַּת הַוָּתִיקִין אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לְךָ, כִּי כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, יֵשׁ פְּנַאי וְחֵרוּת כָּל הַיּוֹם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה, כִּי גַּם הַנְהָגָה הַזֹּאת הַנַּ"ל הוּא יְסוֹד גָּדוֹל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִשְׂמֹחַ בְּךָ לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ב' בְּהַעֲלוֹתְךָ תק"צ.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי, הֵאִירוּ מוּל עֵבֶר פָּנַי דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים הַיּוֹם בְּעֵת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁאָז הִגִּיעַנִי מִכְתָּבְךָ הַיָּקָר, בְּעֵת שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד בְּבִרְכַּת אַהֲבַת עוֹלָם בְּתֵבַת אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְאַחַר הַתְּפִלָּה רָאִיתִי בּוֹ וְהָיוּ דְּבָרֶיךָ מֵעִנְיָנָא, לִצְעֹק בְּכָל עֵת לְרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים, וּמַה מְּאֹד מָתְקוּ דְּבָרֶיךָ אֵלַי, הֶחֱיִיתַנִי בִּדְבָרֶיךָ בְּנִי יְדִידִי וַחֲבִיבִי. שִׂישׂוּ מֵעַי בִּרְאוֹתִי שֶׁתּוֹדָה לָאֵל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הַנִּשְׂגָּב זַ"ל, עוֹשִׂים רֹשֶׁם בְּלִבְּכֶם. כִּי דְּבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, כִּי אִם אָמְנָם הֵם דִּבְרֵי פְּשִׁיטוּת וּתְמִימוּת, אֲבָל כָּבֵד וְקָשֶׁה מְאֹד לְקַבְּלָם מֵרִבּוּי הַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִים וּבִלְבּוּלֵי הַדֵּעוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד, וְהַשְּׁטוּתִים שֶׁל כָּל אֶחָד הַנִּקְרָאִים אֵצֶל הָעוֹלָם חָכְמוֹת. שֶׁהֵם מְסַבְּבִים וּמְעַקְּמִים הַלֵּב מְאֹד בְּכַמָּה דְּרָכִים נְבוֹכִים. וְהָעִקָּר בַּמֶּה שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעַת הָאָדָם וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִישׁ אֱמֶת, עַד שֶׁרַבִּים מֵחֲכָמִים כָּאֵלֶּה אוֹמְרִים בְּלִבָּם מַה יּוֹעִילוּ לִי דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, הֲלֹא אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי הָאֱמֶת מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה וּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמִּי וְכוּ' וְכוּ', עַד שֶׁמַּתְחִיל לְרַחֵק עַצְמוֹ מִצְּעָקָה וְתַחֲנוּנִים. וּכְתִיב (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת ט.) יוֹם תַּעַזְבֵנִי יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ, עַד שֶׁחוֹלְפִים חַס וְשָׁלוֹם יָמִים אוֹ שָׁנִים שֶׁמִּתְרַחֵק מְאֹד. אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ לוֹ לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֵי תּוֹרָתוֹ וְשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים יוֹם יוֹם, לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִכְסֹף בְּכִסּוּפִין וּרְצוֹנוֹת חֲדָשִׁים דִּקְדֻשָּׁה, וּלְהוֹצִיא הַכִּסּוּפִין בְּפִיו בְּדִבְרֵי שִׂיחוֹת וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקוֹת וְשַׁוְעוֹת וּגְנִיחוֹת וַאֲנָחוֹת וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בְּכָל יוֹם כְּבֵן לִפְנֵי אָבִיו, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא יוּכַל לְדַבֵּר כְּלָל, יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ, וְיָכִין אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם לִצְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן אֵיךְ שֶׁיּוּכַל אֵיךְ שֶׁיּוּכַל; כִּי שׁוּם צְעָקָה וְדִבּוּר אֵינוֹ נֶאֱבָד, וַאֲפִלּוּ רָצוֹן בְּעָלְמָא אֵינוֹ נֶאֱבָד, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבֵד. אַשְׁרֶיךָ בְּנִי אִם תְּחַזֵּק עַצְמְךָ לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְתָּ, אַךְ בְּיוֹתֵר אַתָּה צָרִיךְ לְזָרֵז עַצְמְךָ וּלְחַזֵּק עַצְמְךָ לִהְיוֹת רֹב הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה, לְחַזֵּק עַצְמְךָ לְפַקֵּחַ דַּעְתְּךָ לְשַׂמֵּחַ עַצְמְךָ בְּכָל הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי, הֵן בְּהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, הֵן בַּמֶּה שֶׁזָּכִינוּ לֵידַע מֵאוֹר כָּזֶה, וּבַמֶּה שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי, וְהָעִקָּר בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא וּבְדִיחוּתָא, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כִּי כְּבָר שְׁמַעְתֶּם בָּזֶה הַרְבֵּה, אַךְ לְמַעַן הַשֵּׁם אַל תִּשְׁכְּחוּ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנַתְכֶם, כִּי כֻּלָּם צְרִיכִים לָכֶם מְאֹד. וְגַם מְאֹד הֶחֱיִיתַנִי בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁאַתָּה חוֹטֵף בַּחֲלִישׁוּתְךָ מְעַט מְעַט לִמּוּד בְּכָל יוֹם, כָּךְ הוּא הַמִּדָּה, וְכָךְ יָפֶה לְךָ לְהַרְגִּיל עַצְמְךָ לִבְלִי לִפְטֹר עַצְמְךָ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ בְּעֵת הַחֲלִישׁוּת וְהַטִּרְדָּא, וּבְכָל מִינֵי בִּלְבּוּלִים חַס וְשָׁלוֹם, כִּי תָּמִיד יְכוֹלִין לַחֲטֹף אֵיזֶה טוֹב עַל פִּי הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי. וּתְקַיֵּם מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְנָחוֹת צט:) דִּבְרֵי תּוֹרָה לֹא יִהְיֶה עָלֶיךָ חוֹבָה, וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לִפְטֹר מֵהֶם, חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי, וְעֵינַי אֶל ה' שֶׁיְּקֻיַּם בְּךָ, אִם חָכַם בְּנִי יִשְׂמַח לִבִּי גַּם אֲנִי אָמֵן.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה שֶׁתָּשׁוּב מְהֵרָה לְאֵיתָנְךָ בִּשְׁלֵמוּת וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' וָאֶתְחַנַּן תק"צ אַדֶעס.
לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה. חַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
בְּיוֹם ו' כָּתַבְתִּי לְךָ שֶׁבָּאתִי הֵנָּה לְשָׁלוֹם. וְתוֹדָה לָאֵל הָיִיתִי בְּכָאן בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר וְהָיָה הַכֹּל עַל נָכוֹן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָיוּ אֶצְלִי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים אוֹרְחִים וּקְצָת בְּנֵי הָעִיר, וְדִבַּרְתִּי קְצָת דִּבְרֵי אֱמֶת אֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵהַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', מִי יִתֵּן שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּלֵב יִשְׂרָאֵל וְיַעֲשׂוּ פְּעֻלָּתָם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 13
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 7% מהספר עד סוף היום
נְבִיאִים - אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי וּבֵית דִּינוֹ. וְהֵם, עִדוֹא הַחוֹזֶה. וּשְׁמַעְיָה הַנָּבִיא. וַאֲחִימַעַץ כֹּהֵן גָדוֹל. וַעֲזַרְיָה. שְׁמוּאֵל הַנָבִיא. אֵלִיָהוּ הַנָּבִיא.
מִבֵּית דִּינוֹ הָיוּ. עֲזַרְיָה בֶּן עוֹדֵד. וַחֲנַנְיָה הָרוֹאֶה. וְיֵהוּא בְּנוֹ. וְעוֹבַדְיָה. וִיחִיאֵל בֶּן זְכַרְיָה מִבְּנֵי יוֹסֵף. וּמִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָא.
וִיהוֹרָם כֹּהֵן גָּדוֹל. וִיהוֹיָדָע. אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט. מִבֵּית דִּינוֹ הָיוּ. יוֹנָה בֶּן אֲמִיתַּי. וּזְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע נְבִיאִים. וִיהוֹשֻׁעַ כֹּהֵן גָּדוֹל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן י״ב · סעיף י״א – סעיף ט״ו
כ־4 דק׳ · כ־400 מילים · 6% מהספר עד סוף היום
מִצְוָה לָרוּץ כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ אוֹ לִשְׁאָר מִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה'. וכְתִיב, דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ. וְלָכֵן אֲפִלוּ בַּשַׁבָּת מֻתָּר לָרוּץ לִדְבַר מִצְוָה, אֲבָל בְּתוֹךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבְתוֹךְ בֵּית הַמִּדְרָשׁ, אָסוּר לָרוץ וּבְבוֹאוֹ לִפְנֵי הַפֶּתַח, יִשְׁהֶה מְעַט שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בְּפֶתַע פִּתְאֹם, וְיֵרָתַע וְיִפְחַד מֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְיֹאמַר הַפָּסוּק וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ וְגוֹ', שֶׁהוּא כְּמוֹ נְטִילַת רְשׁוּת, וְאַחַר כָּךְ יִכָּנֵס וְיֵלֵךְ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה כְּהוֹלֵךְ לִפְנֵי מֶלֶךְ. בַּקְּהִלּוֹת שֶׁיֵּשׁ לַיְּהוּדִים רְחוֹבוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן, מִצְוָה לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית וּלְהַנִּיחַ תְּפִלִּין בְּבֵיתוֹ, וְיֵלֵךְ כָּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּבִמְקוֹם שֶׁדָּרִים בֵּין הָאֻמּוֹת אוֹ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ מְבוֹאוֹת מְטֻנָּפוֹת, יֵשׁ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית וּלְהַנִּיחַ תְּפִלִּין בַּפְּרוֹזְדוֹר שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, כִּי הוּא עִנְיָן גָּדוֹל לִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת מְעֻטָּף בַּצִּיצִית וּמֻכְתָּר בַּתְּפִלִּין (צ' ובסידור).
אִם מֵחֲמַת אֵיזֶה אֹנֶס אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וַאֲפִלּוּ לִשְׁאָר מִנְיָן קָבוּעַ יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה מְנִיעָה מִלָּלֶכֶת, יִתְאַמֵּץ לְקַבֵּץ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל כָּל פָּנִים בְּבֵיתוֹ בַצִּבּוּר. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ, יִתְפַּלֵּל עַל כָּל פָּנִים בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין, שֶׁאָז הִיא עֵת רָצוֹן. וְכֵן מִי שֶׁהוּא דָר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם מִנְיָן, יִתְפַּלֵּל בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין בַּעֲיָרוֹת. אַךְ אִם צָרִיךְ לִלְמֹד אוֹ לַעֲסֹק בִּמְלַאכְתּוֹ הַנְּחוּצָה לוֹ, וְנִתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן ח' דְּאָסוּר לְהַתְחִיל קֹדֶם הַתְּפִלָּה, עַל כֵּן יָכוֹל לְהַקְדִּים עַצְמוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל תֵּכֶף מִשֶּׁתָּנֵץ הַחַמָּה.
וְכֵן מִי שֶׁחָלַשׁ לִבּוֹ, וְקָשֶׁה עָלָיו לְהַמְתִּין מִלֶּאֱכֹל עַד לְאַחַר גְּמַר תְּפִלַּת הַצִּבּוּר, מֻתָּר לוֹ לְהַקְדִּים תְּפִלָּתוֹ בְּבֵיתוֹ כְּדֵי לֶאֱכֹל מִיָּד (כדלעיל סִימָן ח' סָעִיף ב'). וְדַוְקָא בְּבֵיתוֹ מֻתָּר לוֹ לְהַקְדִּים תְּפִלָּתוֹ לִתְפִלַּת הַצִּבּוּר. וַאֲפִלּוּ אִם רוֹצֶה לָצֵאת חוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל קֹדֶם הַצִּבּוּר, אָסוּר, אֶלָּא אִם כֵּן רוֹאֶה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְאַחֲרִין מִלְּהִתְפַּלֵּל, יִתְפַּלֵּל הוּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הַזְּמָן. וְכֵן אִם הוּא חוֹלֶה אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֹנֶס אַחֵר, מֻתָר לְהַקְדִּים תְּפִלָּתוֹ אֲפִלּוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְיוֹתֵר טוֹב שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ לְהִתְפַּלֵּל (צ').
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִים הִתְפַּלְּלוּ צִבּוּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ צִבּוּר אַחֵר לְהִתְפַּלֵּל שָׁם, אֵין לַשְּׁלִיחַ צִבּוּר הַשֵּׁנִי לַעֲמֹד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי גְּנַאי לְהָרִאשׁוֹנִים, אִם לֹא שֶׁכְּבָר יָצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת. וְאִם הָרִאשׁוֹנִים הוֹצִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה וְקָרְאוּ בוֹ, אֵין לְהָאַחֲרוֹנִים לְהוֹצִיא שֵׁנִית סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרוֹת בְּאוֹתוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת. אֲבָל בְּהַרְבֵּה קְהִלּוֹת אֵין מַקְפִּידִין בְאֵלּוּ דְבָרִים, וְהַכֹּל כְּמִנְהַג הַקְּהִלָּה (מג"א סִימָן ס"ט ובר"י שָׁם וסִימָן קמ"ד).
כּוֹפִין בְּנֵי הַעִיר זֶה אֶת זֶה לִבְנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת אוֹ בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלִקְנוֹת סְפָרִים לִלְמֹד בָּהֶם. וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין מִנְיָן תָּמִיד, כּוֹפִין זֶה אֶת זֶה בִּקְנָסוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ תָמִיד לַמִּנְיָן, שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל הַתָּמִיד. וַאֲפִלּוּ הַלּוֹמְדִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטְּלוּ מִלִּמּוּדָם, כּוֹפִין אוֹתָם שֶׁיָּבֹאוּ לַמִּנְיָן, דִּזְמַן תּוֹרָה לְחוֹד וּזְמַן תְּפִלָּה לְחוֹד.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ד
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּתְבַטֵּל מֵעָלַי מִדַּת הַגַּאֲוָה בְּבִטּוּל גָּמוּר, שֶׁלֹּא יְהֵא בְּלִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַבְהוּת בָּעוֹלָם כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לֵידַע שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְאֶזְכֶּה לְבַטֵּל עַצְמִי לְגַמְרֵי עַד שֶׁאֶהְיֶה קָטָן בְּעֵינַי יוֹתֵר מִמַּדְרֵגָתִי הַשְּׁפָלָה מְאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה, עָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ לְבַל יוּכְלוּ לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי, לְבַל יוּכְלוּ לְהַטְעוֹת אוֹתִי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּמַחְשְׁבוֹת שְׁטוּת שֶׁל שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַבְהוּת בָּעוֹלָם כְּלָל כִּי אֲנִי בְּעָנְיִי בְּעצֶם דָּחְקִי וְלַחֲצִי וְגדֶל הִתְרַחֲקוּתִי מִמְּךָ, וְצָרוֹת נַפְשִׁי גָּדְלוּ וְשָׂגְבוּ מְאד מְאד זֶה זְמַן רַב מְאד "וְאַבִּיט וְאֵין עוֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין סוֹמֵךְ" וְאֵין לִי שׁוּם מָנוֹס כִּי אִם לִצְעק אֵלֶיךָ תָּמִיד, וּלְצַפּוֹת לְרַחֲמֶיךָ, וּלְקַוּוֹת לִישׁוּעָתְךָ, וּלְיַחֵל לַחֲסָדֶיךָ וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּעצֶם הִתְרַחֲקוּתִי הַזּאת עוֹלָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל דַּעְתִּי הַמְּבֻלְבֶּלֶת גַּם הַשְּׁטוּת הַזּאת וְהַבִּלְבּוּל הַזֶּה שֶׁל צַד גֵּאוּת וְגַבְהוּת, חַס וְשָׁלוֹם, אָבְדָה תִּקְוָתִי חָלִילָה כִּי בַּמֶּה יִזְכֶּה נַעַר הַמְּנעָר מִכָּל טוּב כָּמוֹנִי הַמָּלֵא חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי וְעָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן, מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה, חֲמל עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מְאד חוּס וַחֲמל נָא עָלַי, עָזְרֵנִי, עָזְרֵנִי, הַצִּילֵנִי, הַצִּילֵנִי, כִּי בֶּאֱמֶת לֹא יָדַעְתִּי מַה לְּבַקֵּשׁ קדֶם, כִּי צְרָכַי הֵמָּה מְרֻבִּים מְאד מְאד וְדַעְתִּי קְצָרָה לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ כְּלָל אֶת עצֶם רִבּוּי צָרְכֵי בַּקָּשׁוֹתַי כִּי נַעֲנֵיתִי עַד מְאד, וְחָבַלְתִּי אֶת נַפְשִׁי, וְקִלְקַלְתִּי אֶת קְדֻשָּׁתִי הַרְבֵּה מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, וְאֵין לִי שׁוּם מְנוּחָה מֵרוֹדְפַי, כִּי אוֹרְבִים וְרוֹדְפִים עָלַי בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע מַמָּשׁ, וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים מְאד, כּחִי חַלָּשׁ וְדַל מְאד, וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לַעֲמד כְּנֶגְדָּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה, הוֹרֵנִי מַה שֶּׁאֶצְעַק אֵלֶיךָ, הוֹדִיעֵנִי אֵיךְ לְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּאפֶן שֶׁאוּכַל לִפְעל בַּקָּשָׁתִי בְּרַחֲמִים אֶצְלְךָ, שֶׁתְּחָנֵּנִי וּתְזַכֵּנִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלֶיךָ, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, שֶׁאֶזְכֶּה לִבְלִי לָסוּר מֵרְצוֹנְךָ וּמִמִּצְוֹתֶיךָ יָמִין וּשְׂמאל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל מִדַּת הַגַּאֲוָה בְּתַכְלִית, מֵעָלַי וּמֵעַל גְּבוּלִי, וְלֹא יַעֲלֶה בְלִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַבְהוּת בָּעוֹלָם כְּלָל מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם הֵן בְּחָכְמָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְהֵן בִּגְבוּרָה וְהֵן בַּעֲשִׁירוּת בְּכֻלָּם אֶזְכֶּה לִהְיוֹת עָנָו וְשָׁפָל בֶּאֱמֶת לְבַל אֶתְגָּאֶה וְאֶתְגַּדֵּל בָּהֶם כְּלָל אִם אָמְנָם יָדַעְתִּי יְהוָה כִּי בַּעַר אָנכִי וַאֲנִי רֵיק וְחָסֵר מִכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, "כִּי בַּעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִּינַת אָדָם לִי", וְאֵין לִי שׁוּם כּחַ וּגְבוּרָה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, וּבֵיתִי רֵיקָן מֵעֲשִׁירוּת, וְאֵין בְּיָדִי לֹא חָכְמָה וְלֹא גְּבוּרָה וְלֹא עֲשִׁירוּת גַּשְׁמִית וְלֹא עֲשִׁירוּת רוּחָנִית שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּלְפִי גּדֶל שִׁפְלוּתִי וְקַטְנוּתִי כָּעֵת וְשִׁפְלוּת מַדְרֵגָתִי הַקְּטַנָּה וְהַשְּׁפָלָה מְאד וְעצֶם הִתְרַחֲקוּתִי מִמְּךָ, בְּוַדַּאי לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ כְּלָל לְהִתְפַּלֵּל עַל בִּטּוּל הַגַּאֲוָה אַךְ הֲלֹא אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת רעַ לְבָבֵנוּ וַעֲכִירַת דַּעְתֵּנוּ וּבִלְבּוּל מַחֲשַׁבְתֵּנוּ, עַד שֶׁגַּם אֲפִלּוּ בְּעצֶם הִתְרַחֲקוּתֵנוּ הֵם מְבַלְבְּלִים וּמְעַרְבְּבִים אֶת דַּעְתֵּנוּ מְאד גַּם בִּשְׁטוּת וּבִלְבּוּל הַזֶּה שֶׁל פְּנִיוֹת וְגֵאוּת, עַד אֲשֶׁר הָיְתָה הַמִּלְחָמָה עָלֵינוּ פָּנִים וְאָחוֹר, וּמִכָּל צַד אוֹרְבִים עָלֵינוּ וּמִצִּדֵּי צְדָדִים וְאֵין מַנִּיחִים לָנוּ שׁוּם מָנוֹס אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אַךְ אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֲנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל בְּכָל עֵת לִישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת וּלְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, כִּי יָדַעְנוּ כִּי אַתָּה מָלֵא רַחֲמִים בְּכָל עֵת, וְאַתָּה בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת וְיוֹדֵעַ כָּל הַתַּעֲלוּמוֹת, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבִּפְנִימִיּוּת עמֶק לִבֵּנוּ אָנוּ חֲפֵצִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים מְאד לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד בְּלִי שׁוּם פְּנִיּוֹת וּבִלְבּוּלִים עַל כֵּן חֲמל עָלֵינוּ לְמַעַנְךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֲדוֹן כּל, וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנְּבַטֵּל וּנְסַלֵּק מֵעָלֵינוּ מִדַּת הַגַּאֲוָה בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְכָל בְּחִינוֹת שִׁפְלוּת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, לִהְיוֹת עָנָו וְשָׁפָל בֶּאֱמֶת לִפְנֵי כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, לִפְנֵי גְּדוֹלִים וּבֵינוֹנִים וּקְטַנִּים וְלִפְנֵי קָטָן שֶׁבִּקְטַנִּים, כִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים קָטנְתִּי מְאד מִקָּטָן שֶׁבִּקְטַנִּים וּתְזַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת בְּכָל הָאֵבָרִים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת עָנָו וְשָׁפָל וְקָטָן בְּעֵינַי בֶּאֱמֶת יוֹתֵר מִמַּדְרֵגָתִי הַקְּטַנָּה וְהַשְּׁפָלָה, וְאֶזְכֶּה לָבוֹא לְתַכְלִית הַבִּטּוּל בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה, יָדַעְתִּי כִּי דְּבָרִי מְגֻמְגָּם מְאד וּלְשׁוֹנִי מָלֵא פְּגָם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לְסַדֵּר תְּפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, אַךְ תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה מָלֵא רַחֲמִים, חֲמל עָלַי וְעָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְעָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 26 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־4 דק׳ · לימוד מלא כ־41 דק׳
פרשת השבוע: בראשית
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־18 באוקטובר 2025, בשעה 18:04 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
עִקַּר קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, מַמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית. עַל־כֵּן נוֹסְעִים לְצַדִּיקִים עַל שַׁבָּת, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הוּא שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, עַל־כֵּן נוֹסְעִים אֲלֵיהֶם עַל שַׁבָּת, כְּדֵי לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וֶאֱמוּנָה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל כַּנַּ"ל: (שם אות ג')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.