הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שלישי, י״ט בכסלו ה׳תשפ״ו · 9 בדצמבר 2025
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ה · אות ג׳ – אות ד׳
כ־9 דק׳ · כ־900 מילים · 20% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ה · אות ג׳ג וְדַע שֶׁאֵין שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שָׁוִין זֶה לָזֶה, כִּי כָּל הַנְּשָׁמוֹת הֵם זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וְזֶה מַלְבּוּשׁ לָזֶה, וּפְנִימִית שֶׁל תַּחְתּוֹן נַעֲשֶׂה לְבוּשׁ וְחִיצוֹנִיּוּת לְחִיצוֹנִיּוּת עֶלְיוֹן. נִמְצָא, כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, אֲזַי הוֹלֵךְ וְנֶעְתָּק הָאָדָם הָעוֹמֵד בַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהוֹלֵךְ וְנֶעְתָּק לַמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּמַדְרֵגָה אַחַת. וְאֵינוֹ נֶעְתָּק מֵהָאָדָם הָעֶלְיוֹן, אֶלָּא הַפְּנִימִיּוּת שֶׁלּוֹ, וְהַחִיצוֹנִיּוּת נִשְׁאָר. וְגַם הָאָדָם שֶׁבַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, אֵינוֹ נֶעְתָּק וְעוֹלֶה, אֶלָּא הַפְּנִימִיּוּת. וְהַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הַתַּחְתּוֹן, נַעֲשֶׂה חִיצוֹנִיּוּת לְחִיצוֹנִיּוּת עֶלְיוֹן. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּר הַקְּלִפָּה שֶׁבַּמַּדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה עַל־יְדֵי הָאָדָם הָעֶלְיוֹן, אַף־עַל־פִּי־כֵן, כְּשֶׁפְּנִימִיּוּת שֶׁל הָעֶלְיוֹן נֶעְתָּק מִשָּׁם. וְחִיצוֹנִיּוּת (נ"א וּפְנִימִיּוּת) הַתַּחְתּוֹן עוֹלֶה, אֲזַי הַקְּלִפָּה חוֹזֵר וְנֵעוֹר. כִּי לֹא נִכְנַעַת אֶלָּא לִפְנֵי הָאוֹר הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הָעֶלְיוֹן, אֲבָל לִפְנֵי הַתַּחְתּוֹן, אֲפִלּוּ לִפְנֵי פְּנִימִיּוּתָיו, יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדָהּ לְהִתְעוֹרֵר כְּנֶגְדּוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לוֹ לְשַׁבֵּר אוֹתָהּ וּלְהַכְנִיעַ אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ. וּפְנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, הֵם שְׁנֵי מִינֵי עֲבוֹדוֹת: עֲבוֹדָה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְווֹת, הֵם פְּנִימִיּוּת; וַעֲבוֹדַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף, הֵם חִיצוֹנִיּוּת. וַעֲבוֹדַת חִיצוֹנִיּוּת, הַיְנוּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁל הָאָדָם הָעוֹמֵד בַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, הִיא מְאִירָה וּמְשֻׁבַּחַת יוֹתֵר מֵעֲבוֹדוֹת פְּנִימִיּוֹת, הַיְנוּ תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁל הָאָדָם הָעוֹמֵד בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה. וּבִשְׁבִיל זֶה פְּנִימִיּוּת הַתַּחְתּוֹן נַעֲשֶׂה לְבוּשׁ לַחִיצוֹנִיּוּת הָעֶלְיוֹן: וְזֶה פֵּרוּשׁ (ירמיה יז): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם וְכוּ', כִּסֵּא זֶה בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת, לְשׁוֹן אִתְכַּסְיָא. כָּבוֹד, זֶה חִיצוֹנִיּוּת וּלְבוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שבת קיג): רַבִּי יוֹחָנָן קָרָא לְמָאנֵהּ וְכוּ'. מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן – הַיְנוּ כְּשֶׁנִּתְרוֹמֵם וְנִתְעַלֶּה מִמַּדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאָז נַעֲשֶׂה מִפְּנִימִיּוּת חִיצוֹנִיּוּת. בִּשְׁבִיל זֶה, מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ – צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ אֶת הַמָּקוֹם מֵחָדָשׁ, כִּי הַקְּלִפּוֹת חוֹזְרִים וּנְעוֹרִים כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ה · אות ד׳ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)ד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעַ הַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ הַדִּמְיוֹנוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁבַּמַּדְרֵגָה, אֶלָּא עַל־יְדֵי גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת שֶׁל הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, שֶׁזֶּה הַמִּזְמוֹר נִתְקַן לְהַכְנִיעַ הַקְּלִפּוֹת שֶׁבַּיְצִירָה, כִּי נִתְעוֹרְרִים נֶגֶד עֲשִׂיָּה שֶׁעוֹלָה בַּיְצִירָה, וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא – נִכְנָעִין, עַיֵּן שָׁם. כִּי פְּנִימִיּוּת הַיְצִירָה עוֹלֶה לַבְּרִיאָה, וּפְנִימִיּוּת עֲשִׂיָּה עוֹלֶה וּמַלְבִּישׁ לְחִיצוֹנִיּוּת יְצִירָה עַיֵּן שָׁם. וְהַהִתְגַּלּוּת גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא, הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין לְעָנִי הָגוּן, כִּי עִקַּר הַגְּדֻלָּה וְהַפְּאֵר הוּא הִתְגַּלּוּת הַגְּוָנִין, וְכֶסֶף וְזָהָב הֵן הֵן הַגְּוָנִין, כִּי גְּוָנִין עִלָּאִין בָּהֶם, וּגְוָנִין עִלָּאִין הַמְלֻבָּשִׁים בְּכֶסֶף וְזָהָב, אֵין מְאִירִין אֶלָּא כְּשֶׁבָּאִים לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי שָׁם מְקוֹמָם, וְנִכְלָלִים זֶה בָּזֶה, וּמִתְנַהֲרִין אֵלּוּ הַגְּוָנִין, בִּבְחִינַת (ישעיהו מ״ט:ג׳): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר; כִּי מְקוֹם הַגְּוָנִין אֵינוֹ אֶלָּא אֵצֶל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וּכְשֶׁמִּתְנַהֲרִין הַגְּוָנִין, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְגַּדֵּל וּמִתְפָּאֵר בָּהֶם, בִּבְחִינַת (חגי ב׳:ח׳): לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם בִּגְדֵי יֶשַׁע. יֶשַׁע – אִסְתַּכְּלוּתָא, כְּמוֹ יִשְׁעוֹ אֶל ה' – מֵחֲמַת הַפְּאֵר הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בּוֹ, כִּי כֻּלָּם מִתְאַוִּין לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהַכֶּסֶף וְזָהָב אֵצֶל הָעַכּוּ"ם, אֲזַי הַגְּוָנִין נֶעֱלָמִים אוֹרָם, וְאֵינָם מְאִירִין, כִּי אֵין שָׁם מְקוֹמָם, כִּי אֵין מְקוֹמָם אֶלָּא אֵצֶל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, בִּבְחִינַת: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, כִּי שָׁם פְּאֵר הַגְּוָנִין. וּבִשְׁבִיל זֶה הָעַכּוּ"ם תְּאֵבִין לְמָמוֹן יִשְׂרָאֵל; אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ לְהָעַכּוּ"ם כֶּסֶף וְזָהָב הַרְבֵּה, תְּאֵבִים לְדִינָר שֶׁל יְהוּדִי, כְּאִלּוּ לֹא רָאָה מָמוֹן מֵעוֹלָם, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַכֶּסֶף וְזָהָב שֶׁיֵּשׁ תַּחַת יָדָם, אֵין הַגְּוָנִין מְאִירִין, וְאֵין הַחֵן שׁוֹרֶה עַל מָמוֹן שֶׁלָּהֶם, כִּי עִקַּר הַפְּאֵר וְהַחֵן לֹא נִתְגַּלֶּה אֶלָּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים רָשִׁים, כְּמוֹ (אבות פ"ב): הֱווּ זְהִירִים בָּרָשׁוּת, כִּי הֵם רָשִׁים וַעֲנִיִּים, כִּי אֵין לָהֶם הֲנָאָה מִמָּמוֹנָם, כְּאִלּוּ הֵם עֲנִיִּים, וּתְאֵבִין לְמָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל מָמוֹנָם שֶׁל הַיִּשְׂרְאֵלִי שׁוֹרֶה הַפְּאֵר וְהַחֵן, וְהַכֹּל תְּאֵבִין לְהִסְתַּכֵּל עַל הַפְּאֵר וְהַחֵן. אֲבָל דַּע, תֵּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁהָעַכּוּ"ם מְקַבֵּל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל, תֵּכֶף וּמִיָּד נִתְעַלֵּם הַחֵן וְהַפְּאֵר בְּתוֹךְ הַמָּמוֹן, וּבִשְׁבִיל זֶה הָעַכּוּ"ם בְּכָל פַּעַם תּוֹבֵעַ מָמוֹן אַחֵר מִיִּשְׂרָאֵל, וְשׁוֹכֵחַ הַמָּמוֹן שֶׁכְּבָר קִבֵּל, כִּי נִתְעַלֵּם הַחֵן כְּשֶׁבָּא לְיַד הָעַכּוּ"ם, וְזֶהוּ (שם): שֶׁאֵין מְקָרְבִין אֶלָּא בִּשְׁעַת הֲנָיָתָן. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ו׳:ח׳): חֵן בְּעֵינֵי ה' – עֵינֵי ה' זֶה גְּוָנִין עִלָּאִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֶּסֶף וְזָהָב, שָׁם עִקַּר הַחֵן וְהַפְּאֵר: וְזֶה שֶׁאָמַר אֲבִימֶלֶךְ לְשָׂרָה: הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ, הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם (בראשית כ׳:ט״ז). הַיְנוּ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ה · אות ד׳ · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)כְּשֶׁיָּצָא הַמָּמוֹן מִיַּד עַכּוּ"ם לְיַד הַיִּשְׂרְאֵלִי, תֵּכֶף נִתְגַּלּוּ הַגְּוָנִין, וְנַעֲשׂוּ בִּבְחִינַת בִּגְדֵי יֶשַׁע, הַיְנוּ כְּסוּת עֵינַיִם, שֶׁהַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהֶם, שֶׁהַכֹּל תְּאֵבִים לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתֵן מִמָּמוֹנוֹ, נִתְתַּקֵּן כָּל מָמוֹנוֹ, וְנִתְגַּלִּין הַגְּוָנִין וּמְאִירִין, וְנַעֲשֶׂה כָּל מָמוֹנוֹ בִּבְחִינַת: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, בִּבְחִינַת (ישעיהו ס״א:י׳): בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי. וַאֲפִלּוּ זֶה הַמָּעוֹת שֶׁלּוֹקְחִין הָעַכּוּ"ם מֵאִתָּנוּ, נֶחֱשָׁב לִצְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב ט): וְנוֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה. וְזֶהוּ (שיר השירים ז׳:ה׳): עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן. עֵינַיִךְ, זֶה הַגְּוָנִין, בְּחִינַת כֶּסֶף וְזָהָב, נִתְבָּרְכִין עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁכָּל פְּרוּטָה נִצְטָרֵף לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל (ב"ב שם). וַאֲפִלּוּ עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁבָּא לְתוֹךְ יַד הָעַכּוּ"ם, הַנִּקְרָאִים בַּת רַבִּים, גַּם זֶה נֶחֱשָׁב לִצְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְנוֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה. וְזֶה דַּוְקָא: עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, כְּשֶׁעֲדַיִן עַל הַשַּׁעַר, קֹדֶם שֶׁבָּא לְיַד הָעַכּוּ"ם, עֲדַיִן שׁוֹרֶה הַחֵן עַל הַמָּמוֹן, אֲבָל אַחַר־כָּךְ נֶעֱלָם הַחֵן כַּנַּ"ל: וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא: אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא. וְאַיְתֵי בּוּדְיָא וּפְשַׁטוּהוּ, וְלָא עָיֵל לְתַרְעָא. וְאָמַר לוֹן, אַיְתוּ מָרָא וְסַתְרִי לַפֶּתַח עִם הַכֹּתֶל. פֵּרוּשׁ: בּוּדְיָא, זֶה בְּדָיוֹת הַלֵּב, מַה שֶּׁבּוֹדֶה מִלִּבּוֹ, הַיְנוּ הַמְדַמֶּה הַנַּ"ל, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁרִירוּת לֵב הַנַּ"ל. כְּשֶׁזֶּה הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב גּוֹבֵר וּמִתְפַּשֵּׁט עַל הָאָדָם, שֶׁעוֹלֶה מִמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה. וְהַקְּלִפָּה הַזֹּאת שֶׁהִיא הַמְדַמֶּה, לָא שָׁוְיָא לְנֶגֶד עֵינֶיהָ הַהֶפְסֵד וְחַבָּלָה שֶׁנִּפְסֶדֶת כְּבָר מֵהָאִישׁ שֶׁהָיָה בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִיא מִתְגַּבֶּרֶת אַחַר־כָּךְ כַּנַּ"ל. וְלָא עָיֵל לְתַרְעָא – הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָכוֹל הָאִישׁ לִכָּנֵס לְשַׁעַר קְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא הַשֵּׂכֶל, מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַמְדַמֶּה. וְעֵצָה הַיְעוּצָה עַל זֶה: סְתִירַת הַפֶּתַח, שֶׁהוּא הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא הַטֻּמְאָה, כְּמוֹ: הַבָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ (יומא לח:), וְהוּא בְּחִינַת (בראשית ד׳:ז׳): לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ. וּסְתִירָתוֹ – עַל־יְדֵי הַגְּוָנִין הַנַּ"ל, שֶׁהוּא גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא הַנַּ"ל. וְהֵם בְּחִינַת כּוֹתֶל – כו־תֵּל (זוהר משפטים דף קטז.). כ"ו זֶה בְּחִינַת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּוָנִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כז): ה' אוֹרִי – שֶׁהוּא אוֹרוֹת הַגְּוָנִין. וְיִשְׁעִי – שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּגְדֵי יֶשַׁע הַנַּ"ל. וְהוּא תֵּל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִין לוֹ (זוהר שם), וּתְאֵבִין לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ: מִסִּימָן כ"ד עַד כָּאן – לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ס׳
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 22% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות ס׳ · חלק 2 מתוך 7 (חלוקת האתר)ובמדרש (שמות רבה א, י) מבאר בפרוש על פסוק "ויבן ערי מסכנות לפרעה" (שמות א', י"ב) - חד אמר: שממסכנות את בעליהן, וחד אמר: שמסכנות את בעליהן: והעיקר הוא הנחת היסוד (שקורין זאקלאשטשינא), וצריך לידע באיזה זמן להניח היסוד ומאיזה עץ להניח, כי יש עצים שאינם ראויים להיות יסוד - אך אי אפשר לידע כל זאת: וגם מה שאין גדלים פירות במדינות אלו הוא גם מחמת זה, היינו: שיש כמה פירות שאין יכולים להיות גדלים כאן. והוא גם כן מחמת זה שאין יודעים ענינים הנ"ל, כי אבן שתיה שממנה הושתת העולם (יומא דף נג:), משם יוצאין גידין לכל הארצות.
שיחות הר״ן · אות ס׳ · חלק 3 מתוך 7 (חלוקת האתר)ושלמה המלך עליו השלום שהיה חכם גדול וידע כל הגידין בפרטות, היה נוטע עץ כל פרי כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה, וגם במדינות הללו -אם היו יודעים הילוך הגידים בפרטות היטב, היו יכולים ליטע גם כאן את הפירות שאינם גדלים פה, כי גם כאן אף על פי שהגיד ההולך למדינה זו הוא מסוגל לפרי מיוחדת, עם כל זאת כל הגידין מתערבין ומתחברין יחד. ועל כן גם כאן במדינות אלו יכול להיות כשמתרחקים מעט יכולין ליטע גם שאר הפירות שאין גדלין פה. גם יש מציאות שאם היו פותחים באר באיזה צד, היו יכולין ליטע בריחוק מקום משם אותן הפירות הנ"ל.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״א
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״א · חלק 6 מתוך 12 (חלוקת האתר)וכן אחר כך ראה שגם בזה יש לו תאווה עדין ואכל עוד יותר פחות. ובדרך זה נהג עד שהיה אכילתו פחותה ומעוטה מאד מאד בתכלית הצמצום והמעוט אשר אי אפשר לבאר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״ו
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 16% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״ו(ו) תקס"ט חָלַם לוֹ שֶׁהָיָה קִבּוּץ אֶחָד שֶׁל יְהוּדִים עִם מַנְהִיג אֶחָד שֶׁהָיָה גָּדוֹל מְאֹד בָּעוֹלָם. וְגָזְרוּ גְּזֵרָה לַהֲרֹג אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, וְהַמַּנְהִיג נָפַל עַל עֵצָה שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁנּוֹת עַצְמוֹ לְעָרֵל. וְהָלַךְ וְקָרָא אֻמָּן וְגִלַּח לוֹ הַזָּקָן עִם הַפֵּאוֹת. וְאַחַר־כָּךְ נִתְבָּרֵר שֶׁהוּא שֶׁקֶר שֶׁלֹּא נִגְזַר כְּלָל הַגְּזֵרָה הַנַּ"ל. כַּמָּה בּוּשָׁה הִגִּיעַ לְאוֹתוֹ מַנְהִיג, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְרָאוֹת לִפְנֵי הָעוֹלָם וְהֻצְרַךְ לַעֲקֹר וְלִבְרֹחַ. וְאֵיךְ יוֹצְאִין מִן הַפֶּתַח וְאֵיךְ שׂוֹכְרִין עֲגָלָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה גְּדוֹלָה מְאֹד אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר. וּבְוַדַּאי הֻצְרַךְ לֵישֵׁב אֵיזֶה זְמַן אֵצֶל עָרֵל עַד שֶׁיִּצְמַח זְקָנוֹ. זֶה הֶרְאוּ לוֹ נֶגֶד הַמְפֻרְסָם שֶׁל עַכְשָׁיו וְכוּ':
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · דעת · חלק שני · אות ה׳
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 21% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · דעת · חלק שני · אות ה׳ה. עַל־יְדֵי מְפַרְנְסֵי עֲנִיִּים נִצּוֹלִין הֲמוֹן־עַם מִן הַמַּגֵּפָה בִּזְכוּתָם, גַּם בִּזְכוּתָם מחִין דְּגַדְלוּת קוֹדְמִין לְמחִין דְּקַטְנוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ז׳ · אות ה׳
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 24% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה ז׳ · אות ה׳בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא אֵלָיו הַר גָּבוֹהַּ וְשָׁאַל אוֹתוֹ. מָה אַתָּה צוֹעֵק כָּל כָּךְ שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁאֲנִי יָשֵׁן, וְלא הֵקִיץ אוֹתִי כְּלוּם, שׁוּם דָּבָר וְאַתָּה הֲקִיצוֹתָ אוֹתִי ? אָמַר לוֹ: וְלא אֶצְעַק ? שֶׁהֵם קָמִים עָלַי לְהָרְגֵנִי, רַק שֶׁזֶּה הַדַּף מֵגֵן עָלַי הֵשִׁיב לוֹ הָהָר אִם זֶה הַדַּף מֵגֵן עָלֶיךָ, אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר כִּי גַּם עָלַי קָמִים הַרְבֵּה שׂוֹנְאִים, רַק זֶה הַדַּף מֵגֵן עָלַי בּוֹא וְאַרְאֶךָּ וְהֶרְאָה לוֹ שֶׁסְּבִיב הָהָר עוֹמְדִים אֲלָפִים וְרִבְבוֹת שׂוֹנְאִים וְעוֹשִׂים סְעֻדּוֹת וּשְׂמֵחִים וּכְלֵי זֶמֶר מְזַמְּרִים וּמְרַקְּדִין וְהַשִּׂמְחָה הִיא שֶׁאֵיזֶה כַּת מֵהֶם חוֹשֵׁב אֶחָד וּבָא עַל אֵיזֶה חָכְמָה אֵיךְ לַעֲלוֹת אֶל הָהָר וַאֲזַי עוֹשִׂים שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּסְעֻדָּה וּמְזַמְּרִים וְכוּ' וְכֵן כָּל כַּת וְכַת מֵהֶם רַק שֶׁזֶּה הַדַּף שֶׁל אֵלּוּ הַנִּמּוּסִים שֶׁמֵּגֵן עָלֶיךָ, מֵגֵן עָלַי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · דבור · גדל כחו לטוב, וכן להפך ח"ו · אות ח׳ – אות י׳
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 24% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · דבור · גדל כחו לטוב, וכן להפך ח"ו · אות ח׳צָרִיךְ לִזָּהֵר מִלִּשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים שֶׁל רָשָׁע שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, כִּי דִּבּוּרָיו הֵם אֲוִירִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִאוּף וּמוֹלִידִים נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ: (לק"א סי' מ"ג)
ליקוטי עצות · דבור · גדל כחו לטוב, וכן להפך ח"ו · אות ט׳הַדִּבּוּרִים שֶׁאֵינָם דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, גּוֹרְמִים שֶׁנִּתְעוֹרֵר סֻכּוֹת נוֹצְרִים, סֻכַּת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּמִתְגַּבֵּר יְמִין שֶׁקֶר, וּמִתְגַּבֵּר הַגָּלוּת, וּמִתְרַחֲקִים מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְעַלֵּם הָרַבִּי הָאֱמֶת וּמִתְגַּבֵּר רִיב וּמַחְלֹקֶת, וַאֲזַי הַשְּׁכִינָה אִיהִי רִיב עַל בְּנָהָא בְּגָלוּתָא שֶׁגָּלוּ מִשֻּׁלְחָן אֲבִיהֶם וּמֵאַרְצָם יָצְאוּ. אֲבָל עַל־יְדֵי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁהוּא תְּפִלָּה בְּכֹחַ, מִתְגַּבֵּר הָאֱמֶת וְכוּ' (עַיֵּן תְּפִלָּה אוֹת מ"ה): (לק"א סי' מ"ח)
ליקוטי עצות · דבור · גדל כחו לטוב, וכן להפך ח"ו · אות י׳עַל יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע מִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה. כִּי עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַדַּעַת וְנוֹפֵל מֵאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנוֹפֵל לְאַהֲבַת הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁהֵם כָּל הַתַּאֲווֹת, שֶׁכֻּלָּם בָּאִים מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע. וְעַל־יְדֵי זֶה נִפְגָּם הַזִּכָּרוֹן וְנוֹפֵל לְשִׁכְחָה שֶׁהִיא מִיתַת הַלֵּב, שֶׁמֵּת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְאֵינוֹ מֵשִׂים עַל לִבּוֹ לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחִיּוּת הַנִּצְחִי. וְהוּא בְּחַיָּיו חָשׁוּב כַּמֵּת, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מֵשִׂים עַל לִבּוֹ לִזְכֹּר תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי בְּכָל יוֹם: (לק"א סי' נ"ד אות ד' ה')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל׳ · קטע י״ז – קטע י״ח
כ־8 דק׳ · כ־760 מילים · 27% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל׳ · קטע י״ז · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)חוּס וְחָנֵּנִי, וְרַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי, וְזַכֵּנִי לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה לְהִתְגַּבֵּר לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה, שֶׁלֹּא אֵבוֹשׁ מִלְּפָנֶיךָ, וְאָעִיז פָּנַי לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ כָּל מִינֵי בַּקָּשׁוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַנּוֹגְעִים לַעֲבוֹדָתְךָ בֶאֱמֶת, שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּכָל מִינֵי הִתְקָרְבוּת, וְתַעֲשֶׂה עִמִּי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, לְהַעֲלוֹת אוֹתִי מִשֵּׁפֶל הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, לְרוּם הַמַּעֲלוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְאֶזְכֶּה לָבוֹא וּלְהַגִּיעַ מְהֵרָה לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיג אֱלֹהוּתְךָ בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, בְּמַדְרֵגַת נְבִיאִים אֲמִתִּיִּים וְצַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים, בְּמַדְרֵגַת בְּנֵי עֲלִיָּה וְאֶזְכֶּה לֶאֱחוֹז בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בְּךָ וְלֹא בוֹשׁוּ לִשְׁאל כָּל הַגְּדוֹלוֹת מִלְּפָנֶיךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ" כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלְּפִי עצֶם גְּדֻלָּתְךָ וְרוֹמְמוּתְךָ, וּלְפִי עצֶם שִׁפְלוּתֵנוּ וּפְחִיתוּתֵנוּ, לֹא הָיָה אֶפְשַׁר לָנוּ לְהַתְחִיל לַעֲמד לְפָנֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ מִלְפָנֶיךָ עַל שׁוּם דָּבָר קָטָן שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִי אָנכִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כִּי אַתָּה יְהוָה גָּדַלְתָּ מְאד, וְשִׁמְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה וְאֵיךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לִשְׁאל מִמְּךָ גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה, וּבִפְרָט אִישׁ כָּמוֹנִי, פָּגוּם וְנִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים כָּמוֹנִי, אַךְ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִמַּדְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְהוֹדַעְתָּ לָנוּ דְּרָכֶיךָ הַטּוֹבִים, אֲשֶׁר אַתָּה חָפֵץ חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, וְאַתָּה מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵאִתְּךָ, וְאַתָּה רוֹצֶה שֶׁנָּעִיז פָּנֵינוּ נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ גְדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת, וְשֶׁנַּעְתִּיר וְנַפְצִיר אוֹתְךָ הַרְבֵּה מְאד יָמִים וְשָׁנִים עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ כִּבְיָכוֹל לִפְעל בַּקָּשָׁתֵינוּ בְּרַחֲמִים אֶצְלְךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אָנכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" עַל כֵּן מָצָא עַבְדֶּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנֶיךָ עַל כָּל אֵלֶּה, שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עָלַי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵאִתְּךָ וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל׳ · קטע י״ז · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)"תְּנוּ עוֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים, נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, בָּרוּךְ אֱלֹהִים" וְנִזְכֶּה לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ תָמִיד גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת, שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמִּי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, וְתוֹצִיאֵנִי וְתַעֲלֵנִי מֵעַתָּה חִישׁ קַל מְהֵרָה מִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁיָּרַדְתִּי עַד הֵנָּה, וּתְקָרְבֵנִי בְּכָל מִינֵי הִתְקָרְבוּת, וּתְרַחֵם עָלַי בְּכָל מִינֵי רַחֲמָנוּת, וּתְקָרְבֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְצַדִּיק גָּדוֹל אֲמִתִּי, לְהָרַב הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, לְהָרַב דִּקְדֻשָּׁה הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כחַ לְהַכְנִיס הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת גַּם בְּשָׁפָל וּפָחוּת כָּמוֹנִי וְתַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא אַטְעֶה עַצְמִי חַס וְשָׁלוֹם, לְהַחֲלִיף וּלְהָמִיר טוֹב בְּרָע, וְתִשְׁמְרֵנִי מִן הַשַּׁקְרָנִים וְהַצְּבוּעִים, מִמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר וְתִשְׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל לִבִּי הַטָּעוּת שֶׁל כַּמָּה בְּנֵי אָדָם, הָאוֹמְרִים שֶׁדַּי לִפְנֵיהֶם אִם יִהְיוּ מְקרָבִים אֲפִלּוּ לְאִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט הַקָּטָן בְּמַעֲלָה כִּי בֶאֱמֶת הַפְּחוּתִים כָּמוֹנִי צְרִיכִים דַּוְקָא מַנְהִיג אֲמִתִּי הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מֻפְלֶגֶת מְאד מְאד רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ, וּשְׁלַח לָנוּ הַגּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" וְזַכֵּנִי מְהֵרָה לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנֶיךָ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל׳ · קטע י״חחוּס וְחָנֵּנִי וְהַצִּילֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְכָל מִינֵי הַצָּלוֹת וִישׁוּעוֹת וְהַעֲלֵנִי מְהֵרָה מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה מִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּתְטַהֲרֵנִי מְהֵרָה מִכָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וּתְקַדְּשֵׁנִי בְכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת וְאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת וּלְהִכָּלֵל מְהֵרָה בְּכָל הַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, עַד שֶׁאֶזְכֶּה "לַחֲזוֹת בְּנעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ", לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, וּלְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָּנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ תְּחַיֵּינוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" אָמֵן וְאָמֵן. למקשה לילד יאמר זה בתוך התפלה כנרשם לעיל סעיף תנ"ו תסה וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עַל כָּל הַיּוֹשְׁבוֹת עַל הַמַּשְׁבֵּר, וְתַצִּילֵם מִכָּל צַעַר וָנֶזֶק רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים תָּמִיד, אַתָּה יָדַעְתָּ צַעֲרָהּ וּמַכְאוֹבָהּ, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבָהּ וּלְבַב אָבִיהָ וְאִמָּהּ, וְכָל הַמִּצְטַעֲרִים בְּצָרָתָהּ רְאֵה עָנְיָם וַעֲמָלָם, וְהַבִּיטָה בְמַכְאוֹבָם יְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים רַחֲמֶיךָ הַגְּנוּזִים, עַל עֲנִיָּה זאת הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכָּא וּפְתַח לָהּ שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד וְהַחֶמְלָה וְהַחֲנִינָה, פְּתַח לָהּ שַׁעַר הַהוֹלָדָה, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּחְתּךְ אֶת הַמֵּ"ם סְתוּמָה שֶׁהִיא כְּנֶגֶד מֵ"ם יוֹם שֶׁל יְצִירַת הַוָּלָד, שֶׁשָּׁם מְלֻבָּשׁ הַוָּלָד וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל תַּחְתּךְ אֶת הַמֵּ"ם סְתוּמָה הַזּאת וְתַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה שְׁתֵּי דְלָתִי"ם וְעַל יְדֵי זֶה תִפְתַּח בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים דַּלְתֵי בִטְנָהּ שֶׁל הָעֲנִיָּה הַזּאת הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר וְתִהְיֶה בְּעֶזְרָהּ שֶׁתֵּלֵד מִיָּד בְּנָקֵל בְּלִי קִשּׁוּי הוֹלָדָה עוֹד כְּלָל וְתֹאמַר לַמַּלְאָךְ "הֶרֶף יָדֶיךָ" הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי, אֱמר לְצָרָתָהּ דָּי רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, חוּס וַחֲמל וְרַחֵם, כְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל עֲשֵׂה עִמָּהּ, פְּתַח לָהּ דַּלְתֵי הַהוֹלָדָה חִישׁ קַל מְהֵרָה בְּלִי שׁוּם אִחוּר וְעִכּוּב עוֹד כְּלָל כִּי כְבָר סָבְלָה מְרִירוּת צַעַר וּמַכְאוֹב הַרְבֵּה, עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד חִנָּם, וְאַל תְּאַחֵר לֵדָתָהּ עוֹד כְּלָל עֲזר וְהַצֵּל וְהוֹשִׁיעָה בְּחַסְדֶּךָ, שֶׁיֻּפְתַּח לָהּ צִירֵי וְדַלְתֵי בִטְנָהּ בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים תֵּכֶף וּמִיָּד וְתֵלֵד מִיָּד בְּקַל בְּלִי שׁוּם צַעַר וּמַכְאוֹב עוֹד כְּלָל, כִּי אִם בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה בְּחֶסֶד גָּדוֹל וְתוֹצִיא הַוָּלָד לְשָׁלוֹם לַאֲוִיר הָעוֹלָם לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וּלְארֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים אָמֵן. (וירבו בצדקה מאד כי העיקר תלוי בחסד שעל ידי זה חותכין את הד' מהמ"ם וכו' כמבואר בתורה הנ"ל שעי"ז נפתח רחמה של המקשה לילד כמבואר בספר עי' בליקוטי מוהר"ו ח"א בסי' ל' ובסי' קל"ה בסופו והבן)
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · פתיחה · פסקה 5 – פסקה 6
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 21% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · פתיחה · פסקה 5וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה לֹא קָאֵי אֱנָשׁ וְכוּ', פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁאַף מֹשֶׁה לֹא נִזְכַּר. וְאִם תֹּאמַר אַמַּאי כָּעַס מֹשֶׁה עַל יִשְׂרָאֵל הֲלֹא גַּם הוּא לֹא נִזְכָּר. וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁלְּפִי שֶׁהוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לִתְפִלָּה זוֹ לֹא נָתַן לֵב עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה דְּקָם אַדַּעְתֵּהּ דְּרַבֵּהּ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לִתְפִלָּה זוֹ הָיָה לָהֶם לְהִתְבּוֹנֵן מֵאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהֲרֵי כְּבָר חָטְאוּ בָּעֵגֶל וּבַמְרַגְּלִים, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
השתפכות הנפש · פתיחה · פסקה 6וְכָתַב הַמַּהַרְשָׁ"א בָּאַגָּדוֹת בַּדִּבּוּר הַמַּתְחִיל הָיָה לָכֶם לוֹמַר תֵּן וְכוּ' הֲגַם שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם. מִכָּל מָקוֹם פְּשִׁיטָא דִּבְיַד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַטּוֹת לֵב בְּנֵי אָדָם לְטוֹבָה דְּכַמָּה כְּתוּבִים מוֹרִים עַל זֶה. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות טו
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 23% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות טו · חלק 1 מתוך 4 (חלוקת האתר)כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ וְלָצֵאת מִזֻּהֲמָתוֹ וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְכַוָּנָתוֹ בֶּאֱמֶת לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו כַּמָּה וְכַמָּה מִשְׁבָּרִים וְגַלֵּי הַיָּם וּבְחִינוֹת וְנִסְיוֹנוֹת וְצֵרוּפִים וְאִם לֹא יַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב לָנֶצַח.
משיבת נפש · רצף ג · אות טו · חלק 2 מתוך 4 (חלוקת האתר)וּלְכָל זֶה מְקַבְּלִין כֹּחַ רַק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כַּמָּה תַּחְבּוּלוֹת בְּחָכְמָה נִפְלָאָה כְּדֵי לְהַחֲיוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לִפְעָמִים מֵהַשָּׂגָתוֹ וּמִדְּבֵקוּתוֹ בִּכְדֵי לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים הַבְּטֵלִים מִן הַתּוֹרָה וְכֵן אֶת הַלּוֹמְדִים בְּשָׁעָה שֶׁצְּרִיכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמָם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · גאות וענוה · אות א
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 27% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · גאות וענוה · אות אמִי שֶׁזּוֹכֶה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן מַמָּשׁ, וּמְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא יָכוֹל לִמְלֹךְ וּלְהִשְׂתָּרֵר וּלְהִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי הִתְפָּאֲרוּת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא עָנָו בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁהִתְפָּאֲרוּ אֶת עַצְמָם בְּהִתְפָּאֲרוּת גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְכֵן כַּמָּה תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, וְכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, סִפֵּר וְכָתַב בְּעַצְמוֹ כָּל הַגְּדֻלּוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת שֶׁלּוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִתְפַּעֲלוּ מֵהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁלָּהֶם כְּלָל, כִּי זָכוּ לְבִטּוּל כָּל הַהַרְגָּשׁוֹת, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין וְרַשָּׁאִין לְהִתְפָּאֵר בְּכָל מִינֵי הִתְפָּאֲרוּת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה דַּיְקָא עִקַּר תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הָעֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁלָּהֶם, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, עַל כֵּן שְׁאָר כָּל אָדָם צְרִיכִין לְהִתְנַהֵג בַּעֲנָוָה וּבְשִׁפְלוּת, בִּפְשִׁיטוּת בִּבְחִינַת: וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה, בְּחִינַת שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הִלְכוֹת תְּפִלִּין, הֲלָכָה ו' אוֹת ה):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכ · פסקה 5 – פסקה 3
כ־7 דק׳ · כ־730 מילים · 24% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכ · פסקה 5וְהַחִלּוּק תָּבִין מֵאֵלֶיךָ, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם עַתָּה עוֹבֵר עָלֶיךָ מַה שֶּׁעוֹבֵר. מִזֶּה תּוּכַל לְהָבִין מֶה הָיָה אִם הָיָה עוֹלֶה עַל דַּעְתְּךָ כְּדֶרֶךְ הַרְבֵּה כְמוֹתְךָ. ה' יַצִּילְךָ מִלְּהַרְחִיק נְדוֹד חַס וְשָׁלוֹם, בִּפְרָט בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ. וְאִם כָּל זֶה עֲדַיִן אֵינוֹ מַסְפִּיק לְהָפִיג צַעַרְךָ, תֵּדַע וְתִזְכֹּר הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתַב אֲדְמוֹ"ר זַ"ל וְתַחֲזֹר דְּבָרִים אֵלּוּ וּתְשִׂימֵם עַל לִבְּךָ הֵיטֵב מַה שֶּׁאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן ס"ז): גָּאט אִיז גְּרוֹיס מֶע וֶויייסְט גָּאר נִיט וְכוּ', אֲפִלּוּ אַיֶיער זַאךְ וִויא הִין אִיטְלִיכֶיר אִיז גִּיפַאלִין, סֶע פַאר הַאנְדִין אָבֶּער אַזוֹי אַה זַאךְ וָואס סֶע אִיז גָּאר עֶפֶּעס אַנְדֶּערְשׁ וְכוּ', וְסִיֵּם אַבִּי מֶע אִיז זִיךְ נִיט מְיָיאֵשׁ פוּן שְׁרַייעֶין [הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְאֵין יוֹדְעִים כְּלָל וְכוּ' אֲפִלּוּ בְּעִנְיַן שֶׁלָּכֶם הֵיכָן שֶׁכָּל אֶחָד נָפַל. אֲבָל יֵשׁ עִנְיָן כָּזֶה שֶׁהוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי וְכוּ' וְסִיֵּם: הָעִקָּר שֶׁאֵין מִתְיָאֲשִׁים מִלִּצְעֹק].
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכ · פסקה 6וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֵין אַתָּה מְיָאֵשׁ עַצְמְךָ מִצְּעָקָה כְּלָל, וּבְוַדַּאי קוֹל צַעֲקָתְךָ עוֹלֶה עַד לַשָּׁמַיִם. אַךְ אֲהוּבִי בְּנִי אַתָּה מִתְפַּחֵד יוֹתֵר מִדַּאי, כִּי חָלִילָה לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַצַּעַר חַס וְשָׁלוֹם כָּל כָּךְ, בִּפְרָט שֶׁכְּבָר רָאִיתָ חַסְדֵי ה' כַּמָּה פְּעָמִים אֲשֶׁר עָשָׂה עִמְּךָ, עַל כֵּן אַל תִּירָא וְאַל תִּפְחַד, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ לְעוֹלָם, וְיִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וּמַה שֶׁאֵיזֶה אִישׁ בִּזָּה וְקִלֵּל אוֹתְךָ חַס וְשָׁלוֹם, אַל תִּצְטַעֵר עַל זֶה, כִּי זֶה מְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁהוּא לְטוֹבָה וְהוּא כַּפָּרַת עָווֹן, וְקִלְלַת חִנָּם לֹא תָּבֹא וְיִתְהַפֵּךְ לִבְרָכָה. וּבְוַדַּאי לֹא עַל חִנָּם צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שֶׁתַּצִּילֵנִי וְכוּ' מֵעַזֵּי פָּנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים וְכוּ' וְלִמְקַלְּלַי נַפְשִׁי תִּדֹּם. וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאֵלֶיךָ תָּבִין אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, אֲבָל חָלִילָה לְהִצְטַעֵר כָּל כָּךְ עַל זֶה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכ · פסקה 7הָאֱמֶת שֶׁצְּרִיכִין לְקַבֵּל רְמָזִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם, אֲבָל חָלִילָה לִהְיוֹת בְּמָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת כָּל כָּךְ מִכָּל דָּבָר חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּבָר יָדוּעַ שֶׁאָדָם לְעָמָל יוּלָּד וְכוּ', וְאֵין יוֹם וְכוּ'. וּכְבָר צָעַק דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים ל"ח) "כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן" וְכוּ', וְיַעֲקֹב אָבִינוּ אָמַר (בְּרֵאשִׁית מ"ג) "וְכַאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי", וְכֵן הַרְבֵּה, מִכָּל שֶׁכֵּן קְטַנֵּי עֵרֶךְ כָּמוֹנִי הַיּוֹם שֶׁהַכֹּל חֶסֶד גָּדוֹל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט שֶׁבְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאִים בְּכָל פַּעַם הַרְחָבוֹת נִפְלָאוֹת גַּם בְּעֶצֶם הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים, וּמִכַּמָּה רָעוֹת וְצָרוֹת הוּא יִתְבָּרַךְ מַצִּילֵנוּ לְגַמְרֵי, טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר הוּא גּוֹמֵל עִמָּנוּ בְּכָל יוֹם.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכ · פסקה 8וְעַל כֻּלָּם מַה שֶּׁזָּכִינוּ לֵידַע מֵאוֹר כָּזֶה וְלִבְלִי לִהְיוֹת מִתְנַגֵּד עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, בָּזֶה יֵשׁ לָנוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ תָּמִיד בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ, כִּי הוּא יָצָא לְפָנֵינוּ, וּבְוַדַּאי יִגְמֹר מַה שֶּׁהִתְחִיל וְיוֹשִׁיעֵנוּ לָנֶצַח.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכ · פסקה 9וּמֵחֲמַת כְּבוֹד שַׁבָּת וְגַם הַנְּיָר וְהַדְּיוֹ אֵינָם עוֹלִים יָפֶה בַּכְּתִיבָה הַהֶכְרֵחַ לְקַצֵּר, וְאִם יִהְיֶה ה' עִמָּדִי וְיִשְׁלַח לִי עוֹד דִּבּוּרִים אַחַר שַׁבָּת
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכ · פסקה 10אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אוֹסִיף לִכְתֹּב כַּאֲשֶׁר יִרְצֶה בְּרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְעֵת עַתָּה דַּי בָּזֶה, וַחֲזַק וֶאֱמַץ וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בְּשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכ · פסקה 11דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכ · פסקה 12נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכא · פסקה 1בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' וַיֵּצֵא תקצ"ד לפ"ק.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכא · פסקה 2בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁיִּחְיֶה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכא · פסקה 3גַּם הַיּוֹם קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ, וְכֻלָּם שָׂפָה אַחַת לָהֶם. וּכְבָר הֵכַנְתִּי לְךָ אִגֶּרֶת הַכָּרוּךְ פֹּה בְּיוֹם ו' וְכָעֵת אֵין פְּנַאי, וְגַם מָה אוֹסִיף לְדַבֵּר עוֹד; וַדַּאי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וּבְוַדַּאי הַכֹּל לְטוֹבָה, וְגַם הַיּוֹם תֵּדַע וְתִזְכֹּר מֵחָדָשׁ כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְעַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ רַחֲמָיו הַרְבֵּה מְאֹד, וְתַאֲמִין כִּי חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו לְעוֹלָם וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה בְּקָרוֹב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. רַק לֹא תִּהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַצַּעַר כָּל כָּךְ, וְתַרְגִּיל עַצְמְךָ לְהָסִיחַ דַּעְתְּךָ וּלְהַשְׁכִּיחַ מִלִּבְּךָ הַצַּעַר שֶׁלְּךָ, בִּפְרָט הַפְּחָדִים הַיְתֵרִים וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ מִמַּה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, הַכֹּל שְׁטוּת וּכְסִילוּת. וְהָעִקָּר לְהַשְׁכִּיחָם מִלִּבְּךָ וּלְהַרְאוֹת פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת וְיָפוֹת וְלַעֲשׂוֹת עַצְמְךָ כְּאִלּוּ אַתָּה שָׂמֵחַ, וְעַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא בֶּאֱמֶת לְשִׂמְחָה. בִּפְרָט שֶׁרֹב הַשָּׁעוֹת אֵין לְךָ פְּנַאי לַחֲשֹׁב בָּזֶה כְּלָל, כִּי אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד כַּמָּה דְּבָרִים וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ קְצָת וְלַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בַּעֲסָקֶיךָ וְלֶאֱכֹל וְלִישׁוֹן. וְתִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ פְּנַאי כְּלָל לַחֲשֹׁב מָרָה שְׁחוֹרָה וּפְחָדִים כָּאֵלּוּ. וְהַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ, אֲפִלּוּ מִכְּאֵב וְיִסּוּרִים מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן מִדְּבָרִים כָּאֵלּוּ שֶׁכְּשֶׁמַּסִּיחַ דַּעְתּוֹ וְשׁוֹכֵחַ בָּהֶם נִסְתַּלְּקִים לְגַמְרֵי, כַּאֲשֶׁר אַתָּה מֵבִין בְּעַצְמְךָ. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, כִּי אֵין צְרִיכִין לַחֲזֹר דְּבָרִים כָּאֵלּוּ רַק לִדְחוֹתָם וּלְהַעֲבִירָם מִדַּעְתּוֹ כִּלְאַחַר יָד לְגַמְרֵי, וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל. וּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמְּךָ מִמֵּילָא אַל תָּחוּשׁ עַל זֶה כְּלָל. וְעַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה תִּסְמֹךְ וְתִשָּׁעֵן, שֶׁהוּא יָכוֹל לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וְתֵדַע שֶׁבְּזֶה הַשַּׁבָּת דִּבַּרְנוּ מִסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה וְכוּ'. מִי שָׁמַע כָּזֹאת, מִי רָאָה כָּאֵלֶּה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ, אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרָנוּ לִשְׁמֹעַ נוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה לְחַיּוֹתֵנוּ נֶצַח. זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח כָּל אֲשֶׁר נִדְבַּר בֵּינֵינוּ בְּעִנְיַן כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה וְכוּ', וַעֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין לְדַבֵּר הַרְבֵּה בָּזֶה בִּישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק חֲזַק וֶאֱמַץ וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ תָּמִיד, וְיִהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 22% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 1 · חלק 4 מתוך 7 (חלוקת האתר)ר' אַבָּא בַּר חַנָא. ר' אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. ר' אַבָּא בַּר חִייָא. ר' אַבָּא בַּר יִצְחָק.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 1 · חלק 5 מתוך 7 (חלוקת האתר)ר' אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בַּר יוּדִן. ר' אַבָּא בַּר פָּפָּא. אַבָּא מַר בְּרֵיהּ דְרַב פָּפָּא. ר' אַבָּא בְּרֵיהּ דְרַב פָּפִּי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן מ׳ · סעיף ט׳ – סעיף ט״ז
כ־5 דק׳ · כ־460 מילים · 19% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן מ׳ · סעיף ט׳מִי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו וְנָגַע בַּמַּיִם, לֹא נִטְמְאוּ הַמָּיִם. וְלָכֵן הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא, יָכוֹל לִשְׁאוֹב מַיִם בְּחָפְנָיו מִן הֶחָבִית לִרְחוֹץ יָדָיו, וְהַנִּשְׁאָרִים כְּשֵׁרִים לִנְטִילַת יָדָיִם. אֲבָל אִם שִׁכְשֵׁךְ יָדָיו בְּתוֹךְ הֶחָבִית לְנַקּוֹתָן, וַאֲפִלּוּ טָבַל בּוֹ רַק אֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה לְנַקּוֹתָה, נִפְסְלוּ כָּל הַמַּיִם מִפְנֵי שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בָּהֶם מְלָאכָה.
קיצור שולחן ערוך · סימן מ׳ · סעיף י׳מַיִם מְלוּחִים, סְרוּחִים, מָרִים אוֹ עֲכוּרִים, אִם אֵין רְאוּיִין לִשְׁתִיַּת כֶּלֶב, פְּסוּלִים לִנְטִילַת יָדָיִם (ק"ס).
קיצור שולחן ערוך · סימן מ׳ · סעיף י״אקֹדֶם הַנְּטִילָה צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַיָּדַיִם שֶׁיִּהְיוּ נְקִיּוֹת בְּלִי שׁוּם חֲצִיצָה. וּמִי שֶׁצִפָּרְנֵי אֶצְבְּעוֹתָיו גְּדוֹלוֹת, צָרִיךְ לְדַקְדֵק לְנַקּוֹתָן, שֶׁלֹּא יְהֵא בְּתַחְתֵּיהֶן טִיט וְצוֹאָה, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי חֲצִיצָה. וְכֵן צָרִיךְ לְהָסִיר הַטַּבַּעַת, שֶׁלֹּא תְהְיֶה חֲצִיצָה.
קיצור שולחן ערוך · סימן מ׳ · סעיף י״במִי שֶׁיָּדָיו צְבוּעוֹת, אִם אֵין שָׁם מַמָּשׁוּת הַצֶּבַע כִּי אִם חֲזוּתָא בְּעָלְמָא, לֹא הֲוֵי חֲצִיצָה. אֲבָל אִם יֵשׁ עֲלֵיהֶם מַמָּשׁוּת הַצֶּבַע, אֲפִלּוּ רַק מְעַט, הֲוֵי חֲצִיצָה. אַךְ אִם הוּא אֻמָּן בְּכָךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא צַבָּע, וְכֵן מִי שֶׁהוּא טַבָּח וְיָדָיו מְלֻכְלָכוֹת מִדָּם, אוֹ שֶׁהוּא סוֹפֵר וְאֶצְבְּעוֹתָיו מְלֻכְלָכוֹת מִדְּיוֹ, וְהוּא רָגִיל בְּכָךְ, וְכֹל בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת זֹאת אֵין מַקְפִּידִין בְּכָךְ, לֹא הֲוֵי חֲצִיצָה, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בְּרֹב הַיָּד. וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַכָּה עַל יָדוֹ וְעָלֶיהָ רְטִיָּה שֶׁמִּצְטַעֵר לְהָסִירָהּ, לֹא הֲוֵי חֲצִיצָה (וְעַיֵּן עוֹד בְּסִימָן קס"א דִּינֵי חֲצִיצָה בִּטְבִילַת נָשִׁים, וְהוּא הַדִּין לִנְטִילַת יָדָיִם) (קסא).
קיצור שולחן ערוך · סימן מ׳ · סעיף י״גהַמַּיִם צְרִיכִים שֶׁיָּבֹאוּ עַל הַיָּדַיִם מִכֹּחַ גַּבְרָא. אֲבָל אִם הַמַּיִם בָּאִים מֵאֲלֵיהֶם, לֹא הֲוֵי נְטִילָה. וְחָבִית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בַּרְזָא וְהֵסִיר אֵת הַבַּרְזָא, אֲזַי הַמַּיִם הַבָּאִים בַּכֹחַ הָרִאשׁוֹן, דְּהַיְנוּ קִלּוּחַ הָרִאשׁוֹן לְבַדּוֹ, נֶחְשָׁב מִכֹּחַ גַּבְרָא. אֲבָל הַמַּיִם הַבָּאִים אַחַר כָּךְ, אֵינָם נֶחְשָׁבִים מִכֹּחַ גַּבְרָא, אֶלָּא כְּאִלּוּ בָּאוּ מֵאֲלֵיהֶם. וְלָכֵן מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִטּוֹל אֶת יָדָיו דֶּרֶךְ הַבַּרְזָא, צָרִיךְ לֵידַע שֶׁבַּקִּלּוּחַ הָרִאשׁוֹן תִּתְכַּסֶּה כָּל הַיָּד, וְיִסְתּוֹם אֶת הַבַּרְזָא וְיַחֲזוֹר וְיִפְתְּחֵהוּ לִשְׁפִיכָה שְׁנִיָּה. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשַׁעֵר, אֵין לוֹ לִטּוֹל יָדָיו בְּדֶרֶךְ זֹה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לִטֹּל יָדָיו מִן הַכִּיּוֹר שֶׁיֵשׁ לוֹ בַּרְזָא קָטָן וְהַקִלּוּחַ הוּא דָק.
קיצור שולחן ערוך · סימן מ׳ · סעיף י״דאָסוּר לֶאֱכוֹל בְּלֹא נְטִילָה, אֲפִלּוּ אִם רוֹצֶה לִכְרֹךְ יָדָיו בַּמַפָּה. וְאִם הוּא בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ מַיִם, אִם יוֹדֵעַ כִּי בְּעוֹד דֶּרֶךְ דּ' מִילִין לְפָנָיו אוֹ מִיל לְאַחֲרָיו יִמְצָא מַיִם, מְחֻיָּב לָלֶכֶת לְפָנָיו דּ' מִילִין, אוֹ לַחֲזוֹר לְאַחֲרָיו מִיל לִטּוֹל יָדָיו לַאֲכִילָה. אֲבָל אִם גַּם שָׁמָּה לֹא יִמְצָא מַיִם, אוֹ שֶׁהוּא עִם חֲבוּרָה וּמִתְיָרֵא לְהִפָּרֵד מֵהֶם, וְכֵן מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ שְׁאָר אֹנֶס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטּוֹל יָדָיו, יִכְרוֹךְ יָדָיו בַּמַפָּה אוֹ יִלְבַּשׁ בָּתֵּי יָדַיִם (כְּפָפוֹת) [הַאנְדְשׁוּה] וְיֹאכַל כָּךְ (קס"ג).
קיצור שולחן ערוך · סימן מ׳ · סעיף ט״והָעוֹשֶׂה צְרָכָיו קֹדֶם אֲכִילָה, שֶׁהוּא צָרִיךְ לִטּוֹל יָדָיו לְבִרְכַּת אֲשֶׁר יָצַר וְגַם צָרִיךְ לִטּוֹל יָדָיו לַסְּעוּדָּה יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה סְפֵקוֹת. עַל כֵּן הַנָּכוֹן שֶׁיִּטּוֹל תְּחִלָּה יָדָיו שֶׁלֹּא כְּדִין נְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁפֹּךְ רַק מְעַט מַיִם לְחָפְנוֹ אַחַת, וִישַׁפְשֵׁף שְׁתֵּי ידָיו בְּמַיִם אֵלּוּ וִינַגְּבֵם הֵיטֵב וִיבָרֵךְ אֲשֶׁר יָצַר, וְאַחַר כָּךְ יִטּוֹל יָדָיו כְּדִין נְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָּה וִיבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם (קסה).
קיצור שולחן ערוך · סימן מ׳ · סעיף ט״זמִי שְׁבְּאֶמְצַע סְעוּדָּה נָגַע בְּגוּפוֹ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְכֻסִּים, אוֹ שֶׁחִכֵּךְ בְּרֹאשׁוֹ, אוֹ שֶׁהִשְׁתִּין מַיִם, צָרִיךְ לִטּוֹל יָדָיו פַּעַם שֵׁנִית, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן. וְכֵן אֲפִלּוּ אִם עָשָׂה צְרָכָיו וְנוֹטֵל יָדָיו בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָּה, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל׳
חוּס וְחָנֵּנִי, וְרַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי, וְזַכֵּנִי לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה לְהִתְגַּבֵּר לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה, שֶׁלֹּא אֵבוֹשׁ מִלְּפָנֶיךָ, וְאָעִיז פָּנַי לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ כָּל מִינֵי בַּקָּשׁוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַנּוֹגְעִים לַעֲבוֹדָתְךָ בֶאֱמֶת, שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּכָל מִינֵי הִתְקָרְבוּת, וְתַעֲשֶׂה עִמִּי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, לְהַעֲלוֹת אוֹתִי מִשֵּׁפֶל הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, לְרוּם הַמַּעֲלוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְאֶזְכֶּה לָבוֹא וּלְהַגִּיעַ מְהֵרָה לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיג אֱלֹהוּתְךָ בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, בְּמַדְרֵגַת נְבִיאִים אֲמִתִּיִּים וְצַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים, בְּמַדְרֵגַת בְּנֵי עֲלִיָּה וְאֶזְכֶּה לֶאֱחוֹז בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בְּךָ וְלֹא בוֹשׁוּ לִשְׁאל כָּל הַגְּדוֹלוֹת מִלְּפָנֶיךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ" כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלְּפִי עצֶם גְּדֻלָּתְךָ וְרוֹמְמוּתְךָ, וּלְפִי עצֶם שִׁפְלוּתֵנוּ וּפְחִיתוּתֵנוּ, לֹא הָיָה אֶפְשַׁר לָנוּ לְהַתְחִיל לַעֲמד לְפָנֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ מִלְפָנֶיךָ עַל שׁוּם דָּבָר קָטָן שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִי אָנכִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כִּי אַתָּה יְהוָה גָּדַלְתָּ מְאד, וְשִׁמְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה וְאֵיךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לִשְׁאל מִמְּךָ גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה, וּבִפְרָט אִישׁ כָּמוֹנִי, פָּגוּם וְנִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים כָּמוֹנִי, אַךְ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִמַּדְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְהוֹדַעְתָּ לָנוּ דְּרָכֶיךָ הַטּוֹבִים, אֲשֶׁר אַתָּה חָפֵץ חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, וְאַתָּה מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵאִתְּךָ, וְאַתָּה רוֹצֶה שֶׁנָּעִיז פָּנֵינוּ נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ גְדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת, וְשֶׁנַּעְתִּיר וְנַפְצִיר אוֹתְךָ הַרְבֵּה מְאד יָמִים וְשָׁנִים עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ כִּבְיָכוֹל לִפְעל בַּקָּשָׁתֵינוּ בְּרַחֲמִים אֶצְלְךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אָנכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" עַל כֵּן מָצָא עַבְדֶּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנֶיךָ עַל כָּל אֵלֶּה, שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עָלַי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵאִתְּךָ וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"תְּנוּ עוֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים, נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, בָּרוּךְ אֱלֹהִים" וְנִזְכֶּה לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ תָמִיד גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת, שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמִּי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, וְתוֹצִיאֵנִי וְתַעֲלֵנִי מֵעַתָּה חִישׁ קַל מְהֵרָה מִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁיָּרַדְתִּי עַד הֵנָּה, וּתְקָרְבֵנִי בְּכָל מִינֵי הִתְקָרְבוּת, וּתְרַחֵם עָלַי בְּכָל מִינֵי רַחֲמָנוּת, וּתְקָרְבֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְצַדִּיק גָּדוֹל אֲמִתִּי, לְהָרַב הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, לְהָרַב דִּקְדֻשָּׁה הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כחַ לְהַכְנִיס הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת גַּם בְּשָׁפָל וּפָחוּת כָּמוֹנִי וְתַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא אַטְעֶה עַצְמִי חַס וְשָׁלוֹם, לְהַחֲלִיף וּלְהָמִיר טוֹב בְּרָע, וְתִשְׁמְרֵנִי מִן הַשַּׁקְרָנִים וְהַצְּבוּעִים, מִמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר וְתִשְׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל לִבִּי הַטָּעוּת שֶׁל כַּמָּה בְּנֵי אָדָם, הָאוֹמְרִים שֶׁדַּי לִפְנֵיהֶם אִם יִהְיוּ מְקרָבִים אֲפִלּוּ לְאִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט הַקָּטָן בְּמַעֲלָה כִּי בֶאֱמֶת הַפְּחוּתִים כָּמוֹנִי צְרִיכִים דַּוְקָא מַנְהִיג אֲמִתִּי הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מֻפְלֶגֶת מְאד מְאד רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ, וּשְׁלַח לָנוּ הַגּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" וְזַכֵּנִי מְהֵרָה לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנֶיךָ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗חוּס וְחָנֵּנִי וְהַצִּילֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְכָל מִינֵי הַצָּלוֹת וִישׁוּעוֹת וְהַעֲלֵנִי מְהֵרָה מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה מִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּתְטַהֲרֵנִי מְהֵרָה מִכָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וּתְקַדְּשֵׁנִי בְכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת וְאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת וּלְהִכָּלֵל מְהֵרָה בְּכָל הַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, עַד שֶׁאֶזְכֶּה "לַחֲזוֹת בְּנעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ", לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, וּלְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָּנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ תְּחַיֵּינוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" אָמֵן וְאָמֵן. למקשה לילד יאמר זה בתוך התפלה כנרשם לעיל סעיף תנ"ו תסה וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עַל כָּל הַיּוֹשְׁבוֹת עַל הַמַּשְׁבֵּר, וְתַצִּילֵם מִכָּל צַעַר וָנֶזֶק רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים תָּמִיד, אַתָּה יָדַעְתָּ צַעֲרָהּ וּמַכְאוֹבָהּ, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבָהּ וּלְבַב אָבִיהָ וְאִמָּהּ, וְכָל הַמִּצְטַעֲרִים בְּצָרָתָהּ רְאֵה עָנְיָם וַעֲמָלָם, וְהַבִּיטָה בְמַכְאוֹבָם יְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים רַחֲמֶיךָ הַגְּנוּזִים, עַל עֲנִיָּה זאת הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכָּא וּפְתַח לָהּ שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד וְהַחֶמְלָה וְהַחֲנִינָה, פְּתַח לָהּ שַׁעַר הַהוֹלָדָה, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּחְתּךְ אֶת הַמֵּ"ם סְתוּמָה שֶׁהִיא כְּנֶגֶד מֵ"ם יוֹם שֶׁל יְצִירַת הַוָּלָד, שֶׁשָּׁם מְלֻבָּשׁ הַוָּלָד וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל תַּחְתּךְ אֶת הַמֵּ"ם סְתוּמָה הַזּאת וְתַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה שְׁתֵּי דְלָתִי"ם וְעַל יְדֵי זֶה תִפְתַּח בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים דַּלְתֵי בִטְנָהּ שֶׁל הָעֲנִיָּה הַזּאת הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר וְתִהְיֶה בְּעֶזְרָהּ שֶׁתֵּלֵד מִיָּד בְּנָקֵל בְּלִי קִשּׁוּי הוֹלָדָה עוֹד כְּלָל וְתֹאמַר לַמַּלְאָךְ "הֶרֶף יָדֶיךָ" הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי, אֱמר לְצָרָתָהּ דָּי רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, חוּס וַחֲמל וְרַחֵם, כְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל עֲשֵׂה עִמָּהּ, פְּתַח לָהּ דַּלְתֵי הַהוֹלָדָה חִישׁ קַל מְהֵרָה בְּלִי שׁוּם אִחוּר וְעִכּוּב עוֹד כְּלָל כִּי כְבָר סָבְלָה מְרִירוּת צַעַר וּמַכְאוֹב הַרְבֵּה, עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד חִנָּם, וְאַל תְּאַחֵר לֵדָתָהּ עוֹד כְּלָל עֲזר וְהַצֵּל וְהוֹשִׁיעָה בְּחַסְדֶּךָ, שֶׁיֻּפְתַּח לָהּ צִירֵי וְדַלְתֵי בִטְנָהּ בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים תֵּכֶף וּמִיָּד וְתֵלֵד מִיָּד בְּקַל בְּלִי שׁוּם צַעַר וּמַכְאוֹב עוֹד כְּלָל, כִּי אִם בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה בְּחֶסֶד גָּדוֹל וְתוֹצִיא הַוָּלָד לְשָׁלוֹם לַאֲוִיר הָעוֹלָם לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וּלְארֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים אָמֵן. (וירבו בצדקה מאד כי העיקר תלוי בחסד שעל ידי זה חותכין את הד' מהמ"ם וכו' כמבואר בתורה הנ"ל שעי"ז נפתח רחמה של המקשה לילד כמבואר בספר עי' בליקוטי מוהר"ו ח"א בסי' ל' ובסי' קל"ה בסופו והבן)
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן
ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ה · התורה והתפילה זו לצד זו
היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 78 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־38 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ג בכסלו): וישב
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־9 בדצמבר 2025, בשעה 16:35 בערך.
המחזור השנתי
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ה
- שיחות הר״ן · אות ס׳
- שבחי הר״ן · חלק ראשון
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״ו
- ספר המידות · דעת
- סיפורי מעשיות · מעשה ז׳
- ליקוטי עצות · דבור · גדל כחו לטוב, וכן להפך ח"ו
- השתפכות הנפש · פתיחה
- משיבת נפש · רצף ג · אות טו
- עצות ישרות · גאות וענוה
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכ
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכא
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א'
- קיצור שולחן ערוך · סימן מ׳
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.