הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שלישי, ג׳ בטבת ה׳תשפ״ו · 23 בדצמבר 2025
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות י׳ – אות י״ב
כ־8 דק׳ · כ־800 מילים · 24% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות י׳וְזֶהוּ מַה שֶּׁשָּׁאֲלוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא: אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא, עַיְלֵהּ לֵהּ לְמָתָא. בֵּירָא, זֶה בְּחִינַת בַּר וּמָזוֹן, שֶׁהוּא בַּחוּץ וְלַאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת: וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְכוּ'. עַיְלֵהּ לֵהּ לְמָתָא, לִפְנִים, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים כַּנַּ"ל. אַיְתָא פָּארֵי וְשָׁדֵי לְהוּ, וְאָמַר לוֹן: אַפְשִׁילוּ לִי חַבְלֵי. פָּארֵי, זֶה שַׁבָּת אֱמוּנָה, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י (דברים כו): אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ וַה' הֶאֱמִירְךָ, לְשׁוֹן פְּאֵרִי וָשֶׁבַח, שֶׁאָנוּ מְפָאֲרִין אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ, וְאוֹמְרִים: ה' אֶחָד. וְשָׁדֵי לְהוּ, זֶה בְּחִינַת בְּרִית, בְּחִינַת שַׁדַּי כַּנַּ"ל. וְחַבְלֵי, זֶה בְּחִינַת אַהֲבַת חֶסֶד שֶׁמִּתְגַּלִּים בְּפֻמָּא דְּאַמָּה כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע י״א:ד׳): בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם, בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה. הַיְנוּ עַל־יְדֵי שַׁבָּת וּבְרִית נִתְגַּלֶּה אַהֲבָה כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי הָאַהֲבָה, בָּאִים לִבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים כַּנַּ"ל: (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז"ל) זֹאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה עַל פָּסוּק: וַיַּסֵּב אֱלֹקִים, אֵין הֲסִבָּה אֶלָּא סְעֻדָּה, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות פ' כ), הַיְנוּ בְּחִינַת פַּרְנָסָה, בְּחִינַת בַּר וּמָזוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּירָא, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וּגְמַר בֵּאוּר הַפָּסוּק עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֹא זָכִינוּ לְקַבֵּל: עִנְיַן מַעֲלַת הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ', הַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה הַזֹּאת, שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תְּחִלָּה בְּבֵאוּר יוֹתֵר, עִם עוֹד כַּמָּה חִדּוּשִׁים שֶׁלֹּא נִזְכְּרוּ כָּאן כְּלָל, וְכֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה וּשְׁאָר הַבְּחִינוֹת שֶׁנִּזְכְּרוּ כָּאן, שָׁמַעְתִּי גַּם כֵּן מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תְּחִלָּה פִּסְקָא פִּסְקָא בְּסִגְנוֹן אַחֵר קְצָת, עַל כֵּן אַעְתִּיקֵם הֵנָּה. וְזֶהוּ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות י״אזִוּוּגָן וְהִצְטָרְפוּתָן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הוּא עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת, כִּי הַנְּקֻדּוֹת הֵם הַחִיּוּת וְהַתְּנוּעָה שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, וּבְלִי הַנְּקֻדּוֹת הָאוֹתִיּוֹת הֵם כְּגֹלֶם, וְאֵין בָּהֶם שׁוּם תְּנוּעָה. וְעַל כֵּן הַנְּקֻדּוֹת הֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַנֶּפֶשׁ הוּא חִיּוּת הָאָדָם, וְכָל תְּנוּעָה שֶׁאָדָם מִתְנוֹעֵעַ, הַכֹּל הוּא עַל־יְדֵי הַנֶּפֶשׁ, וּבִלְתִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא כְּגֹלֶם, כֵּן הַנְּקֻדּוֹת הֵם הַחִיּוּת וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, וּבְלִי הַנְּקֻדּוֹת הֵם כְּגֹלֶם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָה וְחִיּוּת, רַק עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת הֵם מִתְנוֹעֲעִין, וְעַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת נִזְדַּוְּגִין וְנִצְטָרְפִין הָאוֹתִיּוֹת. וְעִקַּר הִתְהַוּוּת הַנֶּפֶשׁ, הוּא עַל־יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין שֶׁל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ שֶׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לְהַגִּיעַ אֶל מַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין אֵלּוּ נַעֲשֶׂה נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פד): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי, הַיְנוּ מַה שֶּׁאֲנִי נִכְסָף וְכָלֶה אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה נַפְשִׁי. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה טז.): וַיִּנָּפַשׁ – כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת, וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ. הַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלַּת הַשַּׁבָּת שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל נֶפֶשׁ יְתֵרָה, אָנוּ זוֹכְרִין מֵאֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ בְּחֹל, וְאוֹמְרִים: וַיִּנָּפַשׁ – וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ, וּמַתְחִילִין לְהִתְגַּעְגֵּעַ אַחֲרֶיהָ. וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְגַּעְגְּעִין אַחַר הַנֶּפֶשׁ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נִתְהַוֶּה הַנֶּפֶשׁ הַיְתֵרָה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות י״בוְזֶה בְּחִינַת: נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף (שיר השירים א׳:י״א), הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין נַעֲשִׂין הַנְּקֻדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק לְדָבָר, אִם לְטוֹב אוֹ לְרָע, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי לְפִי הַכִּסּוּפִין נַעֲשׂוּ נְקֻדּוֹת, וְנִצְטַיְּרִין הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַדָּבָר שֶׁהוּא נִכְסָף. כִּי כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ אוֹתִיּוֹת, אַךְ שֶׁהָאוֹתִיּוֹת בְּעַצְמָן הֵם כְּגֹלֶם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם צִיּוּר בְּלִי נְקֻדּוֹת, וּלְפִי הַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל הָאָדָם, כָּךְ נִצְטַיְּרִין הָאוֹתִיּוֹת עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ, שֶׁמְּקַבְּלִין עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין. הַיְנוּ: אִם הוּא נִכְסָף לְדָבָר טוֹב, נַעֲשֶׂה מֵהַכִּסּוּפִין נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה, וְנַעֲשִׂים נְקֻדּוֹת, בְּחִינַת נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף, וַאֲזַי נִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהָיוּ כְּגֹלֶם, וְנַעֲשִׂים כְּלִי לְקַבֵּל טוֹב; וְכֵן לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אִם נִכְסָף לְרַע, חַס וְשָׁלוֹם, נַעֲשִׂים מֵהַכִּסּוּפִין נְפָשׁוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת נְקֻדּוֹת, וְנִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת וְנַעֲשִׂים כְּלִי לְקַבֵּל רַע, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב (איכה ג׳:ל״ח); רַק כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא מְצַיֵּר וְעוֹשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל טוֹב אוֹ רַע, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁלּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַנֶּפֶשׁ בְּחִינַת נְקֻדּוֹת. וְעַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת מִתְנוֹעֲעִים הָאוֹתִיּוֹת, וְנִצְטַיְּרוּ לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם: אַךְ כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא הַנֶּפֶשׁ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, צָרִיךְ לְדַבֵּר בַּפֶּה הַכִּסּוּפִין וְהִשְׁתּוֹקְקוּת, שֶׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר יוֹצֵאת הַנֶּפֶשׁ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי עַל־יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת נִתְהַוָּה הַנֶּפֶשׁ בְּכֹחַ, וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּפִיו הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, נִגְמָר הַנֶּפֶשׁ וְיוֹצְאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן יז): אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת, תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הֵם פּוֹעֲלִים, כִּי הֵם הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה (ברכות ה.), כִּי הֵם מַנְהִיגִין אֶת כָּל הָעוֹלָם. אַךְ הָאוֹתִיּוֹת בְּעַצְמָן הֵם כְּגֹלֶם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָה וְחִיּוּת, וְאֵין לָהֶם שׁוּם צִיּוּר. וְעַל כֵּן יֵשׁ לְהַתּוֹרָה שְׁנֵי כֹּחוֹת: זָכָה נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים (יומא עב: ועיין תענית ז) וְכוּ'. כִּי כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף, כָּךְ הוּא מְצַיֵּר וּמְפָרֵשׁ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. כִּי בְּהַתּוֹרָה כָּלוּל אֲחִיזַת טוֹב וָרַע, וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם (הושע י״ד:י׳). הַיְנוּ כָּל אֶחָד לְפִי הַכִּסּוּפִין שֶׁלּוֹ, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשִׂים נְפָשׁוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה נְקֻדּוֹת לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְנִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת, וְנִתְפָּרְשׁוּ לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וּלְפִי מַה שֶּׁנִּצְטַיְּרִין, כָּךְ הֵם פּוֹעֲלִים בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מְבַקְּשִׁים לְהִצְטַיֵּר מִפִּי צַדִּיק, שֶׁהוּא מְדַבֵּר הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַבְּלִין הָאוֹתִיּוֹת נְקֻדּוֹת, וְנִצְטַיְּרִין לְטוֹב. וְזֶהוּ: אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת, כִּי הָרַב צָרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי כֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַתּוֹרָה: סַם חַיִּים וְסַם וְכוּ', בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְהַמִּתְקָרֵב אֵלָיו לְקַבֵּל כִּרְצוֹנוֹ, צַדִּיקִים יֵלְכוּ, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ; אִם הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוּכַל לְקַבֵּל מֵהָרַב דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לַעֲבֹד אֶת ה', וְאִם לָאו, וְטִינָא יֵשׁ בְּלִבּוֹ, יוּכַל גַּם כֵּן לִמְצֹא בְּהָרַב דָּבָר שֶׁיְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְיִכְפֹּר בַּכֹּל, חַס וְשָׁלוֹם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ע״ב
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות ע״ב · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)' [מחשבות זרות בתפילה] כבר מבואר שאין להשגיח כלל על פניות ומחשבות זרות ובלבולים שבתפילה, רק לעשות את שלו לילך בתפילתו כסדר, ולא ישגיח על שום בלבול ומחשבה זרה כלל, רק הוא יעשה את שלו ולא יחזיר פניו להביט על אלו המחשבות כלל: גם אמר שזה טובה גדולה מה שבאים עליו מחשבות זרות ופניות, כי בלא זה אם היה האדם מתפלל התפילה כראוי - לא היה אפשר לסבול כלל את גודל עוצם הקטרוגים שיש על התפילה שהיא כראוי, אבל על ידי שהתפילה מלובשת במחשבות זרות, על ידי זה אין החיצונים מסתכלין עליה כל כך ואין הקטרוג גדול כל כך, ועל ידי זה יכולה התפילה לעלות.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״ד
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 23% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״ד · חלק 5 מתוך 11 (חלוקת האתר)והוא זכרונו לברכה, עשה הכל כל מיני סגופים שבעולם. והכל בתמימות ובאמת עד שזכה למה שזכה אשרי לו. גם בעניין ייסורים שיש על רב הצדיקים, ממש לא נשמע ולא נראה בעל ייסורין כמותו, ואי אפשר לספר ולבאר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״ד · חלק 6 מתוך 11 (חלוקת האתר)והיה מלא ייסורים מבית ומחוץ, ובתחילה קודם סוף ימיו היה לו ייסורים עצומים ונוראים אשר לא היו ייסורים דגמתם בעולם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק׳
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 18% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק׳(כ) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ לְעִנְיַן הַמְפֻרְסָמִים בַּעֲלֵי מוֹפֵת, סִפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁמֶּלֶךְ אֶחָד הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים אֶחָד הָיָה חָכָם וְאֶחָד הָיָה שׁוֹטֶה. וְעָשָׂה אֶת הַשּׁוֹטֶה מְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת, וְהֶחָכָם לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם הִתְמַנּוּת רַק יָשַׁב אֵצֶל הַמֶּלֶךְ תָּמִיד. וְהָיָה קָשֶׁה לְהָעוֹלָם מְאֹד שֶׁזֶּה שֶׁאֵינוֹ חָכָם יֵשׁ לוֹ כָּל הִתְמַנּוּת וְהַכֹּל בָּאִין וְנִכְנָסִין אֶצְלוֹ לְהַכְנִיס אוֹ לְהוֹצִיא מִן הָאוֹצָרוֹת. וְזֶה הֶחָכָם אֵין לוֹ שׁוּם הִתְמַנּוּת כְּלָל. וְהֵשִׁיב לָהֶם הַמֶּלֶךְ וְכִי זֶה הוּא מַעְלָה מַה שֶּׁהוּא לוֹקֵחַ אוֹצָרוֹת מוּכָנִים וְחוֹלְקָם לְהָעוֹלָם כִּי זֶה הֶחָכָם יוֹשֵׁב אֶצְלִי וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת וּבָא עַל עֵצוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָבוֹא עֲלֵיהֶם. וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הָעֵצוֹת אֲנִי כּוֹבֵשׁ מְדִינוֹת שֶׁלֹּא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל, אֲשֶׁר מֵאֵלּוּ הַמְּדִינוֹת נִמְשָׁכִים וּבָאִין כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁלִּי. אֲבָל זֶה הַמְמֻנֶּה לוֹקֵחַ אוֹצָרוֹת מוּכָנִים וּמְחַלְּקָם לְהָעוֹלָם. עַל־כֵּן בְּוַדַּאי גָּדְלָה וְשָׂגְבָה מְאֹד מַעֲלַת הֶחָכָם עַל הַמְמֻנֶּה אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הִתְמַנּוּת. כִּי מִמֶּנּוּ נִמְשָׁכִים כָּל הָאוֹצָרוֹת הַנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · המתקת דין · חלק ראשון · אות ס׳ – אות ס״ח
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · המתקת דין · חלק ראשון · אות ס׳ס. הַקּוֹרֵא פָּסוּק בִּזְמַנּוֹ, מֵבִיא טוֹבָה לָעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · המתקת דין · חלק ראשון · אות ס״אסא. יֵשׁ עִתִּים וּמְקוֹמוֹת מְזֻמָּנִים לְטוֹבָה וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · המתקת דין · חלק ראשון · אות ס״בסב. לִפְעָמִים מִתְעַכֵּב הַדִּין עַל־יְדֵי ראשׁ הַדּוֹר וְלִפְעָמִים עַל־יְדֵי הַדּוֹר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · המתקת דין · חלק ראשון · אות ס״גסג. עַל־יְדֵי הַשּׂוֹנְאִים יָכוֹל לֵידַע הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · המתקת דין · חלק ראשון · אות ס״דסד. כְּשֶׁאָדָם מְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ צַעֲרוֹ, צָרִיךְ הַשּׁוֹמֵעַ לְהַחְכִּים בִּשְׁעַת הַשְּׁמִיעָה, שֶׁלּא יָבוֹא עָלָיו הַצַּעַר הַזֶּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · המתקת דין · חלק ראשון · אות ס״הסה. הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָהּ בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · המתקת דין · חלק ראשון · אות ס״וסו. צָרִיךְ לִתֵּן מָמוֹן עַל פִּדְיוֹן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · המתקת דין · חלק ראשון · אות ס״זסז. כָּל זְמַן שֶׁתּוּכַל לְהִנָּצֵל עַל־יְדֵי מָמוֹן, אַל תְּשַׁמֵּשׁ בִּתְפִלּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · המתקת דין · חלק ראשון · אות ס״חסח. כְּשֶׁיֵּשׁ פְּלֻגְתָּא לְמַעְלָה בְּאֵיזֶה דָּבָר, הֵם סוֹמְכִין אֶת עַצְמָן עַל הַצַּדִּיק שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות ה׳ – אות ו׳
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 28% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות ה׳עַל הַדֶּרֶךְ בְּבוֹאוֹ לְוַאְרשָׁא מֵאַחַר שֶׁהָיָה בַּר הֲבָנָה, יִשֵּׁב עַצְמוֹ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר אֲנִי בְּוַארְשָׁא, לָמָּה לִי לְהִתְקַשֵּׁר עִם אֵלּוּ? אוּלַי יֵשׁ מָקוֹם טוֹב מֵהֶם? אֵלֵךְ וַאֲבַקֵּשׁ וְאֶרְאֶה וְהָלַךְ בַּשּׁוּק, וְהִתְחִיל לַחֲקר וְלִשְׁאל עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁהֱבִיאוּהוּ וְאִם יֵשׁ טוֹב מֵהֶם וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁהָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ הֵם הֲגוּנִים, וְטוֹב לִהְיוֹת אֶצְלָם אַךְ שֶׁקָּשֶׁה מְאד לִהְיוֹת אֶצְלָם מֵחֲמַת שֶׁהַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלָּהֶם הוּא לְמֶרְחַקִּים מְאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות ו׳הָלַךְ וְרָאָה מְשָׁרְתִים שֶׁל חנויות הלבשה, שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בַּשּׁוּק וְהָיוּ הוֹלְכִים כְּדַרְכָּם, עִם מִינֵי חֵן שֶׁלָּהֶם בְּכוֹבְעֵיהֶם וּבְמִנְעֲלֵיהֶם עִם הַקְּצָווֹת בּוֹלְטוֹת וּשְׁאָר מִינֵי חֵן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּהִלּוּכֵיהֶם וּבְמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהוּא הָיָה בַּר הֲבָנָה וְחָרִיף, וְיָשָׁר בְּעֵינָיו מְאד מֵחֲמַת שֶׁהוּא עִנְיָן נָאֶה וְגַם הַדָּבָר בְּבֵיתוֹ בִּמְקוֹמוֹ הָלַךְ אֶל הָאֲנָשִׁים שֶׁהֱבִיאוּהוּ, וְנָתַן לָהֶם תְּשׁוּאוֹת חֵן וְאָמַר לָהֶם שֶׁאֵין נוֹחַ לְפָנָיו לִהְיוֹת אֶצְלָם וְעַל מַה שֶּׁהֱבִיאוּהוּ, בְּעַד זֶה שִׁמֵּשׁ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · התחזקות · אות ג׳ – אות ד׳
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 27% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · התחזקות · אות ג׳הַחֲבֵרִים הַמְקֹרָבִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְאוֹחֲזִים אֶת עַצְמָם בָּהֶם, רָאוּי שֶׁיְּחַזְּקוּ זֶה אֶת זֶה וִיעוֹרְרוּ זֶה אֶת זֶה. וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא בְּגֹדֶל כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא גָּדוֹל כָּל כָּךְ עַד שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲלוֹת גַּם נַפְשׁוֹ הַפְּגוּמָה בְּיוֹתֵר וְלֹא יָצְאָה עֲדַיִן מֵחֹל אֶל הַקֹּדֶשׁ אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, גַּם אוֹתוֹ יָכוֹל הַצַּדִּיק לְהַעֲלוֹת וּלְחַדְּשׁוֹ לְטוֹבָה בְּגֹדֶל כֹּחוֹ. וְזֶה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁל כָּל אֶחָד. כִּי אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ אִם עַכְשָׁו עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, כָּל זְמַן שֶׁאוֹחֵז אֶת עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה טוֹבָה וְנִפְלָאָה לָנֶצַח. [גַּם צְרִיכִין שֶׁכָּל אֶחָד יְחַזֵּק אֶת חֲבֵרוֹ וִיעוֹרְרוּ זֶה אֶת זֶה וִיחַזְּקוּ זֶה אֶת זֶה בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיַזְכִּיר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ כָּל הָעֵצוֹת טוֹבוֹת שֶׁיּוֹדְעִים וּמְבִינִים כָּל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם]: (לק"א סי' י"ג אות ו')
ליקוטי עצות · התחזקות · אות ד׳צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר אֲפִלּוּ עִם הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל, אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו יֵשׁ בּוֹ הִתְפָּאֲרוּת פְּרָטִי, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִמּוֹ. עַל־כֵּן אָסוּר לְאָדָם לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אִם קִלְקֵל וּפָגַם הַרְבֵּה מְאֹד חַ"ו, כִּי עֲדַיִן לֹא פָּסַק חֲבִיבוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן עֲדַיִן יָכוֹל לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִמְצֹא גַּם הַטּוֹב וְהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיֵּשׁ אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, וּלְהָשִׁיב הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (לק"א סי' י"ז אות א')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ו · קטע א׳ – קטע ד׳
כ־6 דק׳ · כ־600 מילים · 31% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ו · קטע א׳"שְׁמַע אֱלֹהִים קוֹלִי בְשִׂיחִי מִפַּחַד אוֹיֵב תִּצּר חַיָּי יְהוָה שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי יְהוָה קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי קוֹלִי שָׁמָעְתָּ, אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי אָמַרְתִּי לַיהוָה אֵלִי אַתָּה הַאֲזִינָה יְהוָה קוֹל תַּחֲנוּנַי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "צִירִים אֲחָזוּנִי כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ יְהוָה" כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ, כִּי מִנְּעוּרֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה הִתְגַבֵּר עָלֵינוּ מְאד על הַגָּלוּת הַמַּר שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִין אֻמּוֹת, שֶׁהֵם תַּאֲוֹתֵיהֶם וּמִדּוֹתֵיהֶן הָרָעוֹת, וּבִפְרָט תַּאֲוָה הָרָעָה בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִין אֻמִּין, שֶׁהִיא תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל אֲשֶׁר זאת הַתַּאֲוָה הָרָעָה וְהַמָּרָה מְאד הִתְגַּבְּרָה וְהִתְפַּשְּׁטָה עָלֵינוּ מְאד וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלֵינוּ עַל יְדֵי זֶה, אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ יִכְלוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת וְכַמָּה פְעָמִים צָעַקְתִּי אֵלֶיךָ בְּכַמָּה מִינֵי קוֹלוֹת וַאֲנָחוֹת וּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים, וַעֲדַיִן אֵין לִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה, הֵן אֱמֶת יָדַעְתִּי, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִּי לִצְעק כְּלָל חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף וּרְבָבָה כָּרָאוּי לִי לִצְעק, אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי כְּלָל לִזְעק קוֹל הָרָאוּי לִי כִּי כָל הַקּוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם מַסְפִּיקִים לִי לִצְעק וְלִזְעוֹק עַל צָרוֹת נַפְשִׁי הַמְרֻבִּים מְאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ו · קטע ב׳וְעַתָּה אֲשֶׁר בָּאתִי אֵלֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים שֶׁתָּחֹס וְתַחְמל עָלַי כְּגדֶל חַסְדֶּךָ, וְתַעֲשֶׂה עִמִּי כְּגדֶל נִפְלְאוֹתֶיךָ, וְתוֹצִיאֵנִי וְתַצִּילֵנִי וְתַעֲלֵנִי מִן הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה שֶׁל שִׁבְעִין אֻמִּין וּתְרַחֵק וּתְגָרֵשׁ וּתְבַטֵּל מִמֶּנִּי כָּל תַּאֲווֹתֵיהֶם וּמִדּוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת וּבִפְרָט תַּאֲוַת נִיאוּף תְּרַחֵק וּתְגָרֵשׁ וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל מִמֶּנִּי בְּבִטּוּל גָּמוּר וְתַאֲזִין קוֹלִי הַפָּגוּם וְתַקְשִׁיב שַׁוְעָתִי הַמְּקֻלְקֶלֶת וְתִשְׁמַע צַעֲקָתִי, וְתַחְמל עַל אַנְחָתִי אֲשֶׁר אֲנִי נֶאֱנָח וְנִדְכָּא מְאד בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם וְתִתֵּן בְּלִבִּי שֶׁאֶזְעַק וְאֶצְעַק אֵלֶיךָ תָמִיד "קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף" וְלֹא אֶתֵּן דֳּמִי לָךְ עַד שֶׁתַּעֲנֵנִי וְתַחְמל עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַצִּילֵנִי וְתִתֵּן בְּלִבִּי חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת דִּקְדֻשָּׁה וְעֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל מֵעָלַי לְגַמְרֵי תַּאֲוַת נִיאוּף עִם כָּל הַתַּאֲוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְהוֹצִיא וּלְמַלֵּט אֶת נַפְשִׁי מִגָּלוּת שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, לְטַהֲרָהּ וּלְקַדְּשָׁהּ וּלְזַכְּכָהּ מִכָּל תַּאֲוֹתֵיהֶן וּמִדּוֹתֵיהֶן הָרָעוֹת, וּבִפְרָט מִתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁהִיא תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ו · קטע ג׳אָנָּא יְהוָה שְׁמַע קוֹלִי הַפָּגוּם הַטֵּה אָזְנְךָ לְקוֹל צַעֲקָתִי, לְקוֹל אַנְחָתִי, לְקוֹל דִּמְעָתִי, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי בְּכָל מִינֵי קוֹלוֹת אֲנִי צוֹעֵק אֵלֶיךָ שׁוֹמֵעַ צְעָקָה, שְׁמַע קוֹל צַעֲקָתֵנוּ, וְיַעֲלֶה וְיֵרָאֶה קוֹלִי הַמַּר וְהַפָּגוּם וְהַמְקֻלְקָל לְפָנֶיךָ, יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, מָלֵא רַחֲמִים תָּמִיד, כְּאִלּוּ אֲנִי צוֹעֵק לְפָנֶיךָ שִׁבְעִין קָלִין רְצוּפִים כְּמוֹ הַיּוֹלֶדֶת קדֶם הַלֵּדָה "קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶזְעָק, קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה, קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי" אֵלֶיךָ שִׁטַּחְתִּי אֶת כַּפָּי הַצֵּל הַצֵּל, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, הוֹשִׁיעָה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, עָזְרֵנִי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַלְּטֵנִי אָבִי אָב הָרַחֲמָן, רְאֵה דִמְעַת הָעֲשׁוּקִים, רְאֵה בְּעֶלְבּוֹן עֲלוּבִים עֲזר וְהַצֵּל נִרְדָּף כָּמוֹנִי, עָלוּב כָּמוֹנִי, אֲשֶׁר אֲנִי נִרְדָּף מִמֶּנִּי בְעַצְמִי וְאַף עַל פִּי כֵּן אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת עַצְמִי, לְמַלֵּט נַפְשִׁי מִנִּי שָׁחַת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ו · קטע ד׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם יְהוָה עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי עֲרוֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקוּנִי זֵדִים" קוּמָה יְהוָה חַלְּצָה נַפְשִׁי מִגָּלוּת הַמַּר שֶׁל שִׁבְעִין אֻמּוֹת, שֶׁהֵם מִדּוֹתֵיהֶם וְתַאֲוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, וּבִפְרָט מִתַּאֲוָה הַזּאת שֶׁהִיא תַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁלָּהֶם כִּי כַּוָּנָתְךָ הָיְתָה לְטוֹבָתֵנוּ וְהִכְנַסְתָּ אוֹתָנוּ בַּגָּלוּת הַזֶּה שֶׁל תַּאֲוֹתֵיהֶן וּמִדּוֹתֵיהֶן הָרָעוֹת, כְּדֵי לְנַסּוֹת וּלְצָרֵף נַפְשֵׁנוּ עַל יְדֵי הַגָּלוּת הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲמד בַּנִּסָּיוֹן וְצֵרוּף הַזֶּה שֶׁל תַּאֲוֹתֵיהֶן וּמִדּוֹתֵיהֶן, וּבִפְרָט בַּתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁהִיא עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף שֶׁל כָּל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְשׁוּם הִתְגַּלּוּת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁנִּתְנַסִּין וְנִצְטָרְפִין בְּתַאֲוָה הַכְּלָלִיוּת הַזּאת, שֶׁהִיא תַּאֲוַת נִיאוּף אֲבָל מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר, כִּי "בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַיְלָה, צְרַפְתָּנִי בַל תִּמְצָא, זַמּתִי בַּל יַעֲבר פִּי" וְהִנֵּה בָאתִי בְּעמֶק הַגָּלוּת, וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא זָכִיתִי לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, וְלֶאֱכל הַפְּרִי אַחַר כָּךְ, לִזְכּוֹת לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, אַף גַּם פָּגַמְתִּי עַל יְדֵי זֶה מְאד עַד אֲשֶׁר "כָּלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַאֲנָחָה כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · פתיחה · אות יב – אות יג
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 25% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · פתיחה · אות יבאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חָפֵץ לְחַיֵּב כָּל בְּרִיָּה אֶלָּא מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ לְפָנָיו וִיקַבְּלֵם. וַאֲפִלּוּ אֵין אָדָם כְּדַאי לֵעָנוֹת בִּתְפִלָּתוֹ וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶסֶד. כֵּיוָן שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמַרְבֶּה בְּתַחֲנוּנִים אֲנִי עוֹשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ (מִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא, וַיֵּרָא, פָּרָשָׁה ח).
השתפכות הנפש · פתיחה · אות יגאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֲרֵי אֲנִי מוֹדִיעֲךָ מִקְצָת דְּרָכַי כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶם שֶׁבַח תּוֹרָה וּמַעֲשִים טוֹבִים לֹא בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם רַק שֶׁהֵם עוֹמְדִים וּמַרְבִּים בְּתַחֲנוּנִים לְפָנַי אֲנִי נִזְקָק לָהֶם שֶׁנֶּאֱמַר: "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם" ("תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ").
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות כא
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 26% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות כא · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַרְבֵּה הַרְפַּתְקָאוֹת וַעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת צְרִיכִין לַעֲבֹר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּלִי שִׁעוּר. וְאִם לֹא יִהְיֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל לִבְלִי לְהַנִּיחַ עַל־יְדֵי זֶה מְעַט עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִתְחִיל, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ.
משיבת נפש · רצף ג · אות כא · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)בִּפְרָט כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דָּבָר גָּדוֹל, כְּגוֹן לִנְסֹעַ וְלָבֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ מִלְחָמָה זֹאת כִּי אִם עַל־יְדֵי עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאֹד.
משיבת נפש · רצף ג · אות כא · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)וְזֶה עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, הָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁמַּפִּילִין אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם וְהוּא מִתְחַזֵּק בְּכָל עֵת בְּעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן. וְעִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּלַל הַהִתְפָּאֲרוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי זֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עַזִּין" וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף (הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הֲלָכָה ד' אוֹת י"ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · גאות וענוה · אות ז
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 32% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · גאות וענוה · אות זעִקַּר הַחַיִּים טוֹבִים הֵם עֲנָוָה, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְשִׁפְלוּת וַעֲנָוָה אֲמִתִּית, כֵּן הוּא זוֹכֶה לִחְיוֹת חַיִּים אֲמִתִּיִּים וְטוֹבִים ( שָׁם, אוֹת י"ז):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קמז · פסקה 4 – פסקה 6
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 29% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קמז · פסקה 4דִּבְרֵי אָבִיךָ הַטָּרוּד קְצָת.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קמז · פסקה 5וְתֵדַע שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרֵנוּ לִהְיוֹת שְׂמֵחִים הַרְבֵּה בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית מַה שֶּׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתִּי כְּלָל, כִּי אַדְּרַבָּא! הָיָה לִי אָז כְּבֵדוּת וְלֵב נִשְׁבָּר. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲזָרַנִי בְּנִפְלְאוֹתָיו לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁהִגִּיעַ עַד הָרַגְלַיִן, בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עֲזָרַנִי עַד כֹּה. וְיוֹתֵר מִזֶּה יְסַפֵּר לְךָ רַבִּי נַחְמָן אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם. וּצְרִיכִין לִזְכֹּר כָּל זֹאת כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד בִּפְרָט מַה שֶּׁעוֹבֵר בְּבֵיתִי בְּחַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר. אִם אָמְנָם הַהֶכְרֵחַ לְהַשְׁכִּיחַ מִדַּעְתּוֹ הֶעָבַר כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל אוֹתוֹ מִתְּפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ כַּאֲשֶׁר אָמַר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁמִּצַּד זֶה הַשִּׁכְחָה מַעֲלָה גְּדוֹלָה. אַף עַל פִּי כֵן לְכָל עֵת וְכָל פַּעַם צְרִיכִין לָשִׂים לֵב לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם מַה נַּעֲשֶׂה עִמּוֹ בָּעוֹלָם. וְנָבוֹן יָבִין לַאֲשׁוּרוֹ אֵיךְ לִנְהֹג עִם כָּל מִדָּה בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ. וַה' יוֹלִיכֵנִי בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת תָּמִיד.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קמז · פסקה 6נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קמח · פסקה 1בָּרוּךְ הַשֵּׁם, מוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ אוֹר לְיוֹם א' שׁוֹפְטִים תקצ"ד לפ"ק.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קמח · פסקה 2סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קמח · פסקה 3תְּהִלָּה לָאֵל חָלְתָה גַּם יָלְדָה בִּתִּי חַנָּה צִירְיל תִּחְיֶה הִיא אֲחוֹתְךָ, בַּת לְמַזָּל טוֹב בְּיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר. וְרַבַּת שָׂבְעָה לָהּ נַפְשֵׁנוּ צַעַר וּמְרִירוּת גָּדוֹל מֵחֶבְלֵי לֵדָה שֶׁלָּהּ שֶׁהָיוּ קָשִׁים מְאֹד. וְנִמְשְׁכוּ מִתְּחִלַּת לֵיל ו' עַד אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בְּיוֹם ו' כְּמוֹ ב' שָׁעוֹת. דְּהַיְנוּ שָׁעָה עֲשִׂירִית עַל הַזֵּייגֶיר. וּכְבָר יָדַעְתָּ בְּנִי חֲבִיבִי כִּי טוֹב ה' לַכֹּל, שֶׁלְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם טוֹב ה', דְּהַיְנוּ תְּפִלָּה (כַּמְבֹאָר בְּסִימָן י"ד לִקּוּטֵי חֵלֶק א). בִּפְרָט כִּי, תְּהִלָּה לָאֵל, נִמְצָא בְּאוֹצְרוֹתֵינוּ סְגֻלּוֹת יְקָרוֹת, תְּפִלּוֹת נוֹרָאוֹת עַל מַקְשָׁה לֵילֵד הֵמָּה הָיוּ בְּעֶזְרֵנוּ. אַחֲרֵי אֲשֶׁר כִּמְעַט אָפַס כֹּחָהּ בִּבְחִינַת (מְלָכִים ב יט) וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה, וְצַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת הִקְשִׁיבָם, וְיָלְדָה בְּשָׁלוֹם לְמַזָּל־טוֹב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קמח · פסקה 4בַּמָּה אֲקַדֵּם ה', אִכַּף לֵאלֹקֵי מָרוֹם עַל כָּל הַחֲסָדִים הַנִּפְלָאִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ לֵידַע עַל כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם תּוֹרוֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה. וּקְצָרָה הַיְרִיעָה וְאֶפֶס הַפְּנַאי לְבָאֵר וּלְהַזְכִּיר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְדַבֵּר מֵעִנְיַן הוֹלָדָה, וּבְכָל תּוֹרָה וְשִׂיחָה יְכוֹלִין לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְיָרֵא וְצַדִּיק אֲמִתִּי וְכוּ'. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֵׂי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה מִי פָּעַל וְעָשָׂה וְכוּ'.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קמח · פסקה 5וְהִנֵּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר עֲזָרַנִי ה' שֶׁיָּלְדָה לְמַזָּל טוֹב בְּחֶמְלָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הִתְחִילוּ לִנְגֹּשׂ אוֹתִי מָעוֹת לִגְמֹר צָרְכֵי שַׁבָּת וְצָרְכֵי הַיּוֹלֶדֶת שֶׁתִּחְיֶה וּבְיָדִי אֵין לְפָרְטָהּ אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אַחַת. וַאֲנִי עָיֵף וְיָגֵעַ מֵחֶסְרוֹן הַשֵּׁנָה כָּל הַלַּיְלָה בְּצַעַר וּבְכִלְיוֹן עֵינַיִם כָּזֶה, בִּפְרָט בְּעֶרֶב שַׁבָּת. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא רַבִּי אִיצִיק בֶּן רַבִּי יוּדְיל הַכֹּהֵן וְהֵבִיא לִי מִכְתָּבוֹ עִם שְׁנֵי רוּבַּל־כֶּסֶף. וְעַתָּה מֵאֵלֶיךָ תָּבִין מָה זָּכִיתָ בָּזֶה בְּזוֹ הַשָּׁעָה. וּבְוַדַּאי הַכֹּל מֵאֵת ה' שֶׁהִזְמִין לִי הַשָּׁלִיחַ בִּזְמַנּוֹ, אַךְ תְּשׁוּקָתְךָ הַטּוֹבָה זִכָּה אוֹתְךָ לָזֶה כִּי בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ וְכוּ'. וְהִנֵּה עַתָּה סָמוּךְ לַחֲצוֹת לֹא שָׂכַרְתִּי עֲגָלָה, אַךְ מֵאַהֲבָתְךָ לָקַחְתִּי מוֹעֵד לְעַצְמִי עַתָּה לְהָכִין הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת כִּי בְּעֵת שֶׁיַּגִּיעַ הַשָּׁלִיחַ בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה לִי פְּנַאי לְהוֹדִיעֲךָ, וְכָל זֶה לְהַחֲיוֹתְךָ וְלַהֲשִׁיבְךָ בִּדְבָרַי אֵלֶּה כַּאֲוַת נַפְשְׁךָ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קמח · פסקה 6וְהִנֵּה בְּחַסְדּוֹ עֲזָרָנוּ שֶׁהָיִינוּ שְׂמֵחִים הַרְבֵּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשַׁבָּת זֶה, וַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִים הַרְבֵּה. וּכְבָר נִקְרָא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל אֶסְתֵּר שֵׁיינְצֵא שֶׁתִּחְיֶה, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּזְכּוּ לְגַדְּלָהּ לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת. וְתִהְיֶה לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל לְמַזָּל טוֹב וּלְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וְנִזְכֶּה לְקַבֵּל חֹדֶשׁ אֱלוּל הַנּוֹרָא הַזֶּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. כִּי כָּל דִּבְרֵי מִכְתָּבִי הַנַּ"ל מְדַבְּרִים מֵאֱלוּל שֶׁנִּרְמָז בַּפָּסוּק (מִשְׁלֵי לא) "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁה וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן", שֶׁהוּא צֵרוּף אֱלוּל בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן כ"א, וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן יוֹלְדוֹת וּמֵעִנְיַן צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם עַיֵּן שָׁם. רְאֵה וְהָבֵן שֶׁבְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה יְכוֹלִין לִמְצֹא כָּל מְבֻקָּשׁ כִּי בְּשַׁבָּת זוֹ בֵּרְכוּ חֹדֶשׁ אֱלוּל וְהָיָה חִבּוּר נִפְלָא לָעִנְיָן הַנַּ"ל. וְכֵן הוּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַכֹּל יְכוֹלִין לִמְצֹא בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בִּדְרָכִים נִפְלָאִים כַּאֲשֶׁר כְּבָר שָׁמַעְתָּ וְרָאִיתָ וְהֵבַנְתָּ אֶצְלִי כַּמָּה פְּעָמִים. וְכָל זֶה לְפִי מִעוּט שִׂכְלֵנוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן הַנִּסְתָּרוֹת שֶׁבָּהֶם עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית, אִלּוּ כָּל הַיַמִּים דְּיוֹ וְכוּ' אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַחִדּוּשִׁים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת שֶׁבְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 14
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 26% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 14 · חלק 1 מתוך 8 (חלוקת האתר)רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה (שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה הָיּוּ). רַב אַדָּא בַּר אַבָּא. אַדָּא בַּר אַבִימִי. רַב אַדָּא בְּרֵיהּ דְּרַב יִצְחָק.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 14 · חלק 2 מתוך 8 (חלוקת האתר)אַדָּא בַּר חָבוּ. רַב אַדָּא בְּרֵיהּ דְּרָבָא. בַּר אַדָּא מְשׁוּחָאָה. ר' אַדָּא דְמִן קִסְרִי. אַדָּא מָרִי. רַב אַדָּא מִסוּרָא.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 14 · חלק 3 מתוך 8 (חלוקת האתר)רַב אַדָּא דְּמִן יָפוֹ. רַב אַדָּא נַרְשָׁאָה. רַב אַדָּא קַרְחִינָאָה. רַב אַדָּא בַּר אַחָא. אַדָּא דַּיָילָא. אַדָּא בַּר מַנְיוּמִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ו · סעיף כ״ט – סעיף ל״ט
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 24% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ו · סעיף כ״טבִּקְצָת מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַמְפַטְּמִין אַוָּזוֹת לְמָכְרָן לְיִשְׂרְאֵלִים, שֶׁדּוֹקְרִין אוֹתָן תַּחַת כַּנְפֵיהֶם בְּמַחַט וְכַדּוֹמֶה, כְּדֵי שֶׁיִּתְנַפַּח הַבָּשָׂר וְיִתְרָאוּ שְׁמֵנוֹת, וְיֵשׁ בָּזֶה גַּם כֵּן שְׁאֵלַת חָכָם אִם הֵן כְּשֵׁרוֹת אוֹ לֹא (עַיֵּן שו"ת אמרי אש יו"ד סִימָן כ"ד). וְכֵן בְּהֵמָה אֲשֶׁר לִפְעָמִים מֵחֲמַת רֹב אֲכִילָה מִסְתַּכֶּנֶת, וּרְפוּאָתָהּ ֹשֶדּוֹקְרִין אוֹתָהּ בְּמַרְצֵעַ נֶגֶד הַכֶּרֶס, יֵשׁ בָּזֶה גַּם כֵּן שְׁאֵלַת חָכָם אִם הִיא כְּשֵׁרָה (עַיֵּן שו"ת אמרי אש יו"ד סִימָן ע"ה).
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ו · סעיף ל׳נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת מְרֻקָּחִין, שֶׁנּוֹתְנִים אֶת הַפֵּרוֹת תּוֹךְ צְלוֹחִית, וּמְכַסִּין וְקושְׁרִין אֶת פִּיהָ בְּשַׁלְפּוּחִית בְּהֵמָה, וְכָךְ מַעֲמִידִין אוֹתָהּ לְתוֹךְ תַּנּוּר חַם שֶׁיְרֻקְּחוּ הַפֵּרוֹת, צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁיְהֵא הַשַּׁלְפּוּחִית מִבְּהֵמָה כְּשֵׁרָה, וְהֻכְשְׁרָה גַּם בִּמְלִיחָה וַהֲדָחָה כָּרָאוּי.
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ו · סעיף ל״אבְּאֵרוֹת וּנְהָרוֹת שֶׁמֻּחְזָקִין שֶׁיֵּשׁ בְּמֵימֵיהֶם תּוֹלָעִים, אָסוּר לִשְׁתּוֹתָן עַד שֶׁיְסַנְּנוּ אוֹתָן. וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אִם בִּשֵּׁל בְּאוֹתָן מַיִם יֵשׁ לֶאֱסֹר (עַיֵּן חכ"א). וְכֵן אָסוּר לִשְׁרוֹת בְּמַיִם אֵלּוּ בָּשָׂר אוֹ לְהָדִיחַ בָּהֶם דְּבַר מַאֲכָל, כִּי הַתּוֹלָעִים נִדְבָּקִים בַּמַּאֲכָל.
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ו · סעיף ל״בכְּשֶׁמְסַנְּנִין אֶת הַמַּיִם, צְרִיכִין לִזָּהֵר לְסַנְּנָן דֶּרֶךְ מַפָּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּאֶפְשָׁרִי לַעֲבוֹר אֲפִלוּ תּוֹלָע דַּק שֶׁבַּדַּקִּין.
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ו · סעיף ל״גחֹמֶץ שֶׁהִתְלִיעַ אָסוּר עַל יְדֵי סִינּוּן, כִּי תּוֹלָע דַּק שֶׁבַּדַּקִּין שֶׁנִּתְהַוָּה בְּחֹמֶץ, עוֹבֵר דֶּרֶךְ כָּל מַפָּה, וְהַסִּנּוּן גָּרוּעֵי גְּרְעֵהּ וְיוֹתֵר טוֹב שֶׁלֹּא לְסַנְּנוֹ, כִּי הַתּוֹלָע הַמִּתְהַוֶּה בַּמַּשְׁקִין שֶׁבַּכֵּלִים, אֵינוֹ נֶאֱסַר כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פָּרַשׁ, וְעַל יְדֵי הַסִּנּוּן אִכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יִפְרושׁ עַל הַמְסַנֶּנֶת וְאַחַר כָּךְ יַחֲזוֹר. וְהַמֻּבְחָר לְהַרְתִּיחַ תְּחִלָּה אֶת הַחֹמֶץ וּלְסַנְּנוֹ אַחַר כָּךְ דִּמֵאַחַר שֶׁהַתוֹלָע מֵת עַל יְדֵי הָרְתִיחָה, שׁוּב לֹא יַעֲבוֹר בְּסִנּוּן (חכמת אדם כלל ל"ח).
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ו · סעיף ל״דתּוֹלָעִים הַגְּדֵלִים בַּפֵּרוֹת בְּעוֹדָם בִּמְחֻבָּר, אֲסוּרִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּרְשׁוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְלִפְעָמִים נִמְצָא בַּפְּרִי וְכֵן בְּפּוֹלִים וְקִטְנִיּוֹת כְּמִין נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה, וְהוּא מָקוֹם שֶׁהִתְחִיל הַתּוֹלָע לְהִתְרַקֵּם, וְצָרִיךְ לִטְּלָהּ מִשָּׁם בָּעֹמֶק, דְּאָסוּרָה כְּמוֹ הַתּוֹלַעַת עַצְמָהּ.
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ו · סעיף ל״הכָּל פְּרִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַתְלִיעַ בְּעוֹדוֹ מְחֻבָּר, אִם עָבְרוּ עָלָיו שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִשֶּׁנִּתְלַשׁ, מֻתָּר, כִּי כָּל בְּרִיָּה שֶׁאֵין בָּהּ עֶצֶם, אֵינָהּ מִתְקַיֶמֶת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּכְבָר נֶעֶשְׂתָה כְּעַפְרָא בְּעָלְמָא. וּמִשּׁוּם חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא הִתְלִיעוּ בְּתָלוּשׁ, צְרִיכִין לְבָדְקָן וּלְהַשְׁלִיךְ הַתּוֹלָעִים וְהַיַּבְחוּשִׁין שֶׁנִּמְצְאוּ בַּחוּץ, וְאַחַר כָּךְ יִתְּנֵם לְמַיִם צוֹנְנִים וִיעָרְבֵם יָפֶה יָפֶה, וְיַעֲלוּ הַתּוֹלָעִים וְהַמְנֻקָּבִים לְמַעְלָה וְיַשְׁלִיכֵם, וְאַחַר כָּךְ יִתְּנֵם בְּמַיִם רוֹתְחִין, שֶׁאִם נִשְׁאֲרָה בָּהֶם תּוֹלַעַת יָמוּת מִיָּד וְלֹא תִפְרשׁ. וְאֵין לִסְמֹךְ עַל זֶה רַק בְּקִטְנִיּוֹת וַעֲדָשִׁים וְכַדּוֹמֶה, וְדַוְקָא לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ו · סעיף ל״וכָּל הַפֵּרוֹת שֶׁצְּרִיכִין בְּדִיקָה, צָרִיךְ לִפְתֹּחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וּלְהַשְׁלִיךְ אֶת הַגַּרְעִינִין לְמַעַן יוּכַל לְבָדְקָן יָפֶה יָפֶה. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד כְּשֶׁמְרַקְּחִין פֵּרוֹת בִּדְבַשׁ וְסֻכָּר, וְכֵן כְּשֶׁעוֹשִׁין רִבָּה. וְלֹא מַהֲנִי מַה שֶּׁבָּדַק מִקְּצָתָן. וַאֲפִלּוּ בָּדַק אֶת הָרֹב לֹא מַהֲנִי, אֶלָּא צָרִיךְ לִבְדֹק כָּל פְּרִי וָפֶּרִי.
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ו · סעיף ל״זלִפְעָמִים נִמְצָא בַּקֶּמַח וְכַיּוֹצֵא בּוֹ תּוֹלָעִים גְּדוֹלִים, וְסָגֵי כְּשֶׁמְנַפֶּה אוֹתוֹ בְּנָפָּה, שֶׁאֵין הַתּוֹלָעִים עוֹבְרִים. אֲבָל אִם נִמְצְאוּ בּוֹ תּוֹלָעִים קְטַנִּים (מילבן) לֹא מַהֲנִי הֲנָפָה. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חִטִּין מְתֻלָּעִין, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם אֵיךְ יִטְחֲנֵם.
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ו · סעיף ל״חכָּל דָּבָר שֶׁהִתְלִיעַ, וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵין הַדֶּרֶךְ לְבָדְקוֹ מִתּוֹלָעִים, אָסוּר לְמָכְרוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים כְּשֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַחֲזֹר וְיִמְכְּרֶנוּ לְיִשְֹרָאֵל. וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ יַיִן שָׂרָף, וְלֹא חַיְשִׁינָן שֶׁמָּא יָבֹא בּוֹ לִידֵי תַקָּלָה לְאָכְלוֹ כָּךְ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַשְׁהֶנּוּ זְמַן רָב.
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ו · סעיף ל״טהַרְבֵּה מִינֵי יְרָקוֹת שֶׁמֻּחְזָקִין בְּתוֹלָעִים. וְיֵשׁ שֶׁמֻּחְזָקִין בּתוֹלָעִים קְטַנִּים (מילבן). וּמַה שֶּׁהַנָּשִׁים אוֹמְרוֹת שֶׁמְהַבְהֲבִין אֶת הַיָּרָק בָּאֵשׁ, אֵינוֹ מוֹעִיל. וְיֵשׁ מִינֵי פֵּרוֹת וְכֵן מִינֵי יְרָקוֹת שֶׁמֻּחְזָקִין כָּל כָּךְ בְּתוֹלָעִים עַד שֶׁכִּמְעַט אִי אֶפְשָׁר לְבָדְקָן, וְרָאוּי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁלֹּא לְאָכְלָן כְּלָל. וְיֵשׁ מִינֵי פֵּרוֹת שֶׁהַגַּרְעִינִין מֻחְזָקִים בַּתוֹלָעִים וְאָסוּר לְאָכְלָן.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ו
"שְׁמַע אֱלֹהִים קוֹלִי בְשִׂיחִי מִפַּחַד אוֹיֵב תִּצּר חַיָּי יְהוָה שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי יְהוָה קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי קוֹלִי שָׁמָעְתָּ, אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי אָמַרְתִּי לַיהוָה אֵלִי אַתָּה הַאֲזִינָה יְהוָה קוֹל תַּחֲנוּנַי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "צִירִים אֲחָזוּנִי כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ יְהוָה" כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ, כִּי מִנְּעוּרֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה הִתְגַבֵּר עָלֵינוּ מְאד על הַגָּלוּת הַמַּר שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִין אֻמּוֹת, שֶׁהֵם תַּאֲוֹתֵיהֶם וּמִדּוֹתֵיהֶן הָרָעוֹת, וּבִפְרָט תַּאֲוָה הָרָעָה בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִין אֻמִּין, שֶׁהִיא תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל אֲשֶׁר זאת הַתַּאֲוָה הָרָעָה וְהַמָּרָה מְאד הִתְגַּבְּרָה וְהִתְפַּשְּׁטָה עָלֵינוּ מְאד וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלֵינוּ עַל יְדֵי זֶה, אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ יִכְלוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת וְכַמָּה פְעָמִים צָעַקְתִּי אֵלֶיךָ בְּכַמָּה מִינֵי קוֹלוֹת וַאֲנָחוֹת וּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים, וַעֲדַיִן אֵין לִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה, הֵן אֱמֶת יָדַעְתִּי, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִּי לִצְעק כְּלָל חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף וּרְבָבָה כָּרָאוּי לִי לִצְעק, אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי כְּלָל לִזְעק קוֹל הָרָאוּי לִי כִּי כָל הַקּוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם מַסְפִּיקִים לִי לִצְעק וְלִזְעוֹק עַל צָרוֹת נַפְשִׁי הַמְרֻבִּים מְאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעַתָּה אֲשֶׁר בָּאתִי אֵלֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים שֶׁתָּחֹס וְתַחְמל עָלַי כְּגדֶל חַסְדֶּךָ, וְתַעֲשֶׂה עִמִּי כְּגדֶל נִפְלְאוֹתֶיךָ, וְתוֹצִיאֵנִי וְתַצִּילֵנִי וְתַעֲלֵנִי מִן הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה שֶׁל שִׁבְעִין אֻמִּין וּתְרַחֵק וּתְגָרֵשׁ וּתְבַטֵּל מִמֶּנִּי כָּל תַּאֲווֹתֵיהֶם וּמִדּוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת וּבִפְרָט תַּאֲוַת נִיאוּף תְּרַחֵק וּתְגָרֵשׁ וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל מִמֶּנִּי בְּבִטּוּל גָּמוּר וְתַאֲזִין קוֹלִי הַפָּגוּם וְתַקְשִׁיב שַׁוְעָתִי הַמְּקֻלְקֶלֶת וְתִשְׁמַע צַעֲקָתִי, וְתַחְמל עַל אַנְחָתִי אֲשֶׁר אֲנִי נֶאֱנָח וְנִדְכָּא מְאד בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם וְתִתֵּן בְּלִבִּי שֶׁאֶזְעַק וְאֶצְעַק אֵלֶיךָ תָמִיד "קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף" וְלֹא אֶתֵּן דֳּמִי לָךְ עַד שֶׁתַּעֲנֵנִי וְתַחְמל עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַצִּילֵנִי וְתִתֵּן בְּלִבִּי חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת דִּקְדֻשָּׁה וְעֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל מֵעָלַי לְגַמְרֵי תַּאֲוַת נִיאוּף עִם כָּל הַתַּאֲוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְהוֹצִיא וּלְמַלֵּט אֶת נַפְשִׁי מִגָּלוּת שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, לְטַהֲרָהּ וּלְקַדְּשָׁהּ וּלְזַכְּכָהּ מִכָּל תַּאֲוֹתֵיהֶן וּמִדּוֹתֵיהֶן הָרָעוֹת, וּבִפְרָט מִתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁהִיא תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה שְׁמַע קוֹלִי הַפָּגוּם הַטֵּה אָזְנְךָ לְקוֹל צַעֲקָתִי, לְקוֹל אַנְחָתִי, לְקוֹל דִּמְעָתִי, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי בְּכָל מִינֵי קוֹלוֹת אֲנִי צוֹעֵק אֵלֶיךָ שׁוֹמֵעַ צְעָקָה, שְׁמַע קוֹל צַעֲקָתֵנוּ, וְיַעֲלֶה וְיֵרָאֶה קוֹלִי הַמַּר וְהַפָּגוּם וְהַמְקֻלְקָל לְפָנֶיךָ, יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, מָלֵא רַחֲמִים תָּמִיד, כְּאִלּוּ אֲנִי צוֹעֵק לְפָנֶיךָ שִׁבְעִין קָלִין רְצוּפִים כְּמוֹ הַיּוֹלֶדֶת קדֶם הַלֵּדָה "קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶזְעָק, קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה, קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי" אֵלֶיךָ שִׁטַּחְתִּי אֶת כַּפָּי הַצֵּל הַצֵּל, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, הוֹשִׁיעָה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, עָזְרֵנִי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַלְּטֵנִי אָבִי אָב הָרַחֲמָן, רְאֵה דִמְעַת הָעֲשׁוּקִים, רְאֵה בְּעֶלְבּוֹן עֲלוּבִים עֲזר וְהַצֵּל נִרְדָּף כָּמוֹנִי, עָלוּב כָּמוֹנִי, אֲשֶׁר אֲנִי נִרְדָּף מִמֶּנִּי בְעַצְמִי וְאַף עַל פִּי כֵּן אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת עַצְמִי, לְמַלֵּט נַפְשִׁי מִנִּי שָׁחַת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם יְהוָה עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי עֲרוֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקוּנִי זֵדִים" קוּמָה יְהוָה חַלְּצָה נַפְשִׁי מִגָּלוּת הַמַּר שֶׁל שִׁבְעִין אֻמּוֹת, שֶׁהֵם מִדּוֹתֵיהֶם וְתַאֲוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, וּבִפְרָט מִתַּאֲוָה הַזּאת שֶׁהִיא תַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁלָּהֶם כִּי כַּוָּנָתְךָ הָיְתָה לְטוֹבָתֵנוּ וְהִכְנַסְתָּ אוֹתָנוּ בַּגָּלוּת הַזֶּה שֶׁל תַּאֲוֹתֵיהֶן וּמִדּוֹתֵיהֶן הָרָעוֹת, כְּדֵי לְנַסּוֹת וּלְצָרֵף נַפְשֵׁנוּ עַל יְדֵי הַגָּלוּת הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲמד בַּנִּסָּיוֹן וְצֵרוּף הַזֶּה שֶׁל תַּאֲוֹתֵיהֶן וּמִדּוֹתֵיהֶן, וּבִפְרָט בַּתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁהִיא עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף שֶׁל כָּל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְשׁוּם הִתְגַּלּוּת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁנִּתְנַסִּין וְנִצְטָרְפִין בְּתַאֲוָה הַכְּלָלִיוּת הַזּאת, שֶׁהִיא תַּאֲוַת נִיאוּף אֲבָל מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר, כִּי "בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַיְלָה, צְרַפְתָּנִי בַל תִּמְצָא, זַמּתִי בַּל יַעֲבר פִּי" וְהִנֵּה בָאתִי בְּעמֶק הַגָּלוּת, וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא זָכִיתִי לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, וְלֶאֱכל הַפְּרִי אַחַר כָּךְ, לִזְכּוֹת לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, אַף גַּם פָּגַמְתִּי עַל יְדֵי זֶה מְאד עַד אֲשֶׁר "כָּלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַאֲנָחָה כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 92 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־36 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ז׳ בטבת): ויגש
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־23 בדצמבר 2025, בשעה 16:40 בערך.
המחזור השנתי
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א
- שיחות הר״ן · אות ע״ב
- שבחי הר״ן · חלק ראשון
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק׳
- ספר המידות · המתקת דין
- סיפורי מעשיות · מעשה ט׳
- ליקוטי עצות · התחזקות
- השתפכות הנפש · פתיחה · אות יב
- השתפכות הנפש · פתיחה · אות יג
- משיבת נפש · רצף ג · אות כא
- עצות ישרות · גאות וענוה
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קמז
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קמח
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א'
- קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ו
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.