הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שישי, ה׳ בשבט ה׳תשפ״ו · 23 בינואר 2026
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות י״ב – אות י״ג
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 32% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות י״בעוֹד שָׁמַעְתִּי דְּבָרִים הַשַּׁיָּכִים לַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְזֶהוּ: הָרוֹצֶה שֶׁיְּנַסֵּךְ יַיִן עַל־גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ יְמַלֵּא גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יַיִן (יומא עא) – כִּי עִקַּר הָאֱלֹקוּת הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צוּר לְבָבִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל־א ב): וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ – אֵין צַיָּר כֵּאלֹקֵינוּ (ברכות י.). כִּי הַלֵּב הוּא הַצַּיָּר שֶׁל הַמִּדּוֹת, הַיְנוּ הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי קֹדֶם הַבְּרִיאָה הָיָה אוֹר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵין סוֹף וְכוּ', כַּנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. נִמְצָא כְּשֶׁהַלֵּב בִּבְחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי, בִּבְחִינוֹת: צוּר לְבָבִי כַּנַּ"ל, הוּא בְּחִינוֹת בְּרִיאַת הָעוֹלָם. וּלְהֵפֶךְ, כְּשֶׁהַלֵּב אָטוּם, בִּבְחִינַת עָרְלַת לֵב, הוּא מְקַלְקֵל אֶת הַבְּרִיאָה, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה, עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק, שֶׁלִּבּוֹ פָּתוּחַ בְּחָכְמָה, בִּבְחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי, בְּחִינוֹת: צוּר לְבָבִי, עַל כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְחַדֵּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בָּעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וּבְטוּבוֹ – זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁנִּקְרָא טוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ג׳:י׳): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב (יומא לח:); כִּי לֵב הַצַּדִּיק הַנַּ"ל, הוּא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל: וְזֶה פֵּרוּשׁ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט): חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן – אֵלּוּ הַשִּׁיתִין, שֶׁמְּנֻקָּבִין וּמְחֻלָּלִים עַד הַתְּהוֹם; הַיְנוּ בְּחִינוֹת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי; כִּי תְּהוֹם דָּא לִבָּא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר, וְזֶה חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן – מַעֲשֵׂי יְדֵי אָמָּנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (כך דרשו שם בסוכה). הַיְנוּ שֶׁבְּחִינוֹת חֲלָאִים, הַיְנוּ שֶׁמְּחֻלָּלִין עַד הַתְּהוֹם, בְּחִינוֹת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְזֶה מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן אָמָּנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי בְּחִינוֹת וְלִבִּי חָלַל וְכוּ', בְּחִינוֹת חֲלָאִים שֶׁמְּחֻלָּלִין וְכוּ' כַּנַּ"ל, הוּא מַמָּשׁ מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי זֶה הוּא בְּחִינוֹת בְּרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לַעֲשׂוֹת נִסִּים בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: שֶׁמְּחֻלָּלִין עַד הַתְּהוֹם, הַיְנוּ בְּחִינוֹת נִסִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות א׳:י״ט): וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר; שֶׁעַל דָּבָר נִסִּי הַכֹּל תְּמֵהִין. וְזֶהוּ: הָרוֹצֶה לְנַסֵּךְ יַיִן וְכוּ' יְמַלֵּא גְּרוֹנָם וְכוּ'; כִּי גְּרוֹנָם הוּא בְּחִינַת שִׁיתִין, שֶׁמְּחֻלָּלִין עַד הַתְּהוֹם, הֵם קָנֶה וְלִבָּא. (וְעַל־יְדֵי הַיַּיִן נִפְתָּח חֲלַל הַלֵּב, בִּבְחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי, כִּי חַמְרָא וְרֵיחָנִי פָּקְחִין (סנהדרין ע)). וְעַל כֵּן כָּל הַמְמַלֵּא גְּרוֹנָם וְכוּ', כְּאִלּוּ מְנַסֵּךְ יַיִן עַל־גַּבֵּי הַשִּׁיתִין, שֶׁמְּנֻקָּבִין וּמְחֻלָּלִין עַד הַתְּהוֹם כַּנַּ"ל: כַּאן חָסֵר קְצָת דְּבָרִים, כִּי לֹא נִכְתַּב בִּזְמַנּוֹ. וְנִשְׁכַּח קְצָת. שַׁיָּךְ לְעֵיל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות י״גיָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח וְכוּ' – כִּי צָרִיךְ הִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל וְכוּ' לָרוּץ אֹרַח הַזֶּה, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לֵילֵךְ בִּזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים, וְעַכְשָׁו רָצִים בִּמְהִירוּת גָּדוֹל זֶה הַדֶּרֶךְ וְכוּ', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. בְּעֵת שֶׁאָמַר זֹאת הַתּוֹרָה, שָׁמַעְתִּי אָז מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עִנְיָן זֶה בְּבֵאוּר יוֹתֵר, שֶׁאָמַר בְּפֵרוּשׁ עִנְיָן זֶה, לְעִנְיַן בְּנֵי אָדָם הַזּוֹכִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הֶעָבָר. וְאָמַר, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכִים לְתַקֵּן מַה שֶּׁעָבַר, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵיכָן הוּא אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהָיוּ רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, וּבְוַדַּאי צְרִיכִים לְתַקֵּן זֹאת, דְּהַיְנוּ לְהַשְׁלִים וּלְמַלֹּאת אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְכָל אוֹתוֹ הָעֵת שֶׁהָיוּ נְזוּפִים מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ. עַל־כֵּן אַחַר שֶׁזּוֹכִין לְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה, צְרִיכִין זְרִיזוּת גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָרוּץ מְאֹד מְאֹד, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי זְרִיזוּת עֲבוֹדָתוֹ לְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים גַּם חֶסְרוֹן הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ, כִּי עַכְשָׁו צָרִיךְ לָרוּץ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁהָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ בִּזְמַן שֶׁהָיָה רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאָמַר לַאֲנָשָׁיו בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אִיר דַארְפְט זִיךְ זֵיעֶר יָאגִין, אִיר זָאלְט נָאךְ קֶענִין עֶפִּיס חַאפִּין:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות פ״ט
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 33% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות פ״ט · חלק 1 מתוך 8 (חלוקת האתר)דע שיש חבילות חבילות של עברות רחמנא לצלן, כי "עברה גוררת עברה" (אבות ד, ב) – הינו: כשאדם עובר עברה חס ושלום אזי עברה ראשונה גוררת אותו לעשות עברות אחרות השיכים לה דיקא; וכן כשעושה עברה אחרת, חס ושלום, אזי גוררת גם כן עברות השיכים לה כי כל עברה ועברה גוררת עברות השיכים לה ונגררין אחריה, אבל לא עברות שאין שיכים לה. וזה בחינת "חבילות חבילות עברות" (ויק"ר כא, ה), חס ושלום, כי עברה הראשונה עם העברות שנגררו אחריה, דהינו: השיכים לה, כנ"ל, הם בחינת חבילה אחת של עברות, וכן עברה אחרת עם העברות השיכים לה שנגררו אחריה הם חבילה אחרת וכו', עד שנעשו חס ושלום חבילות חבילות של עברות רחמנא לצלן.
שיחות הר״ן · אות פ״ט · חלק 2 מתוך 8 (חלוקת האתר)ומכל חבילה וחבילה נבראת כת אחת של מחבלים ומקטרגים. והמחבלים צועקים: הב לנא חיי הב לנא מזוני (ח"ב קצה, א), כי הוא הבעל עברה. הינו שהוא הבעל של העברה וצריך לתן להם חיי ומזוני, כי עברה הראשונה עשה בלי הכרח וצריך בודאי לתן לה מזונות ואפלו העברות האחרות השיכים לעברה הראשונה שנגררו אחריה צריך לתן להם גם כן מזונות. ואף על פי שהיה כמו מכרח לעשותן כי עברה הראשונה גררה אותן כנ"ל, אף על פי כן צריך לתן להם מזונות כי יש להם טענה: היה לך לעשות מצוה תכף אחר עברה הראשונה והיתה המצוה מגנה עליו על כן צריך לתן לכלם מזונות וחיות:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט׳
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 33% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט׳ · חלק 5 מתוך 26 (חלוקת האתר)וישבו על הספר כי לא היו יודעים באיזה בית לכנס, כי לא היו יכולים להכיר בין ישמעאל ליהודי ולא יכלו לשאול מחמת שלא היו יודעים לשונם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט׳ · חלק 6 מתוך 26 (חלוקת האתר)ובראותם שם שהם יושבים על הספר הלכו ומצאו איש אחד מתרגמן שיודע גם לשוננו והיה מליץ בינותם. ומיד שכרו להם אכסניא טובה בחלק הנקרא גאליטא. וכאשר נכנסו לשם אחר שעה או שתים, אמר שאין רצונו לעמד שם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קכ״ז
כ־4 דק׳ · כ־400 מילים · 23% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קכ״ז(כד) פַּעַם אֶחָד נָסַע לְמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע וְנִתְעַכֵּב בַּדֶּרֶךְ וְלֹא הִגִּיעַ עַל שַׁבָּת וְהֻכְרַח לִשְׁבּוֹת בִּכְפַר הַאלַאוְוקִיוּקֶא סָמוּךְ לְמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע. כִּי הַסּוּסִים נִתְיַגְּעוּ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לֵילֵךְ וְנִתְאַחֵר עַד שֶׁבָּא סָמוּךְ לְהַדְלָקַת נֵרוֹת מַמָּשׁ לַכְּפָר הַנַּ"ל. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ לְכָאן סִפֵּר לְפָנֵינוּ כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת בַּאֲרִיכוּת גָּדוֹל. וְאָמַר שֶׁבְּעֵת שֶׁהָלְכוּ הַסּוּסִים סָמוּךְ לָעֶרֶב וְהוּא הָיָה רוֹצֶה שֶׁיָּרוּצוּ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל אֲבָל הֵם לֹא רָצוּ לֵילֵךְ וְאָמַר שֶׁהָיָה דּוֹמֶה כְּמוֹ שֶׁבּוֹרְחִין בַּחֲלוֹם שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁצָּרִיךְ לִבְרֹחַ וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִבְרֹחַ בְּשׁוּם אֹפֶן כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ שֶׁכָּךְ דֶּרֶךְ הַחֲלוֹם. כָּךְ הָיָה לוֹ אָז וְהָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי חִלּוּל שַׁבָּת חַס וְשָׁלוֹם. וְנִדְמָה לוֹ בִּשְׁעַת נְסִיעָתוֹ כְּמוֹ שֶׁמּוֹלִיכִין אֶת הָאָדָם לַגֵּיהִנָּם שֶׁאָז בְּוַדַּאי הַפַּחַד גָּדוֹל עַד אֵין סוֹף, כֵּן מַמָּשׁ פַּחַד זֶה הָיָה עָלָיו מֵחֲשַׁשׁ חִלּוּל שַׁבָּת חַס וְשָׁלוֹם. וּמִכְּלַל דְּבָרָיו הֵבַנְתִּי קְצָת מִלְּשׁוֹנוֹ עֹצֶם הַפַּחַד שֶׁל הָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ לַגֵּיהִנָּם חַס וְשָׁלוֹם. וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זֹאת בִּכְתָב כִּי כָּפַל דְּבָרָיו פַּעֲמַיִם וְהִפְלִיג מֵעֹצֶם הַפַּחַד הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית שֶׁנּוֹפֵל עַל הָאָדָם בְּעֵת שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ לַגֵּיהִנָּם חַס וְשָׁלוֹם. וּמַמָּשׁ פַּחַד זֶה הָיָה עָלָיו אָז מֵחֲמַת שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי חִלּוּל שַׁבָּת חַס וְשָׁלוֹם, וְהַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת הָיְתָה בַּחֹרֶף קֹדֶם שַׁבָּת שִׁירָה. וְיֵשׁ בָּזֶה סִפּוּר שָׁלֵם. כִּי עִכּוּב שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא הָיָה דָּבָר רֵיק בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁנָּסַע עַל שַׁבָּת שִׁירָה, וּכְבָר הָיוּ אֲנָשָׁיו מְקֻבָּצִים שָׁם מִכַּמָּה עֲיָרוֹת וְהוּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תּוֹרָתוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת וּלְתַקֵּן מַה שֶּׁהָיָה עוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְעִסְקוֹ עִם אֲנָשָׁיו. וְאָמַר שֶׁבְּכָל עֵת הַקִּבּוּץ שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹמַר תּוֹרָה לִפְנֵי אֲנָשָׁיו, אֲזַי מַמָּשׁ הָרַעַשׁ וְהַפַּחַד שֶׁיֵּשׁ עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל בְּעֶרֶב יוֹם־כִּפּוּר לְעֵת עֶרֶב בְּעֵת שֶׁהוֹלְכִין לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, מַמָּשׁ פַּחַד וְרַעַשׁ זֶה נוֹפֵל עָלָיו בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת אוֹ יוֹם־טוֹב שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹמַר תּוֹרָה בָּרַבִּים. וְאַחַר הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁכְּבָר הָיָה מוּכָן לָבוֹא עַל שַׁבָּת שִׁירָה כְּדַרְכּוֹ מִכַּמָּה שָׁנִים וּפִתְאוֹם נִתְעַכֵּב וְשָׁבַת בַּכְּפָר הוּא וַאֲנָשָׁיו שֶׁנָּסְעוּ עִמּוֹ, וְעוֹד קְצָת אֲנָשִׁים שֶׁכְּבָר בָּאוּ לִקְרָאתוֹ, כֻּלָּם הֻכְרְחוּ לִשְׁבֹּת בַּכְּפָר הַנַּ"ל. וְלֹא הָיָה לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְהֻכְרְחוּ לֶאֱכֹל חַלָּה שֶׁל דָּגָן וּלְקַדֵּשׁ עַל הַחַלָּה. כִּי לֹא הָיָה שָׁם כּוֹס לְקַדֵּשׁ עַל הַיֵּין שָׂרָף, וַאֲפִלּוּ סַכִּין וְשׁוּם כְּלֵי אֲכִילָה לֹא הָיוּ לָהֶם. וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה סִפֵּר אַחַר־כָּךְ כָּל סֵדֶר הַשַּׁבָּת שֶׁהָיָה שָׁם בַּאֲרִיכוּת. אַחַר שַׁבָּת נָסַע לְמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע, וּבְיוֹם שֵׁנִי הָיָה חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט וְעָשׂוּ סְעוּדָה וְיָשַׁב אָז עִם אֲנָשָׁיו וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר לִפְנֵיהֶם. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לֵידַע דָּבָר אֶחָד מִמַּה שֶּׁעָבַר עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּכָל פַּעַם, כִּי בְּכָל מְאֹרְעוֹתָיו הָיוּ סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת וַעֲצוּמוֹת מְאֹד:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · הוראה · אות ד׳ – אות ו׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 34% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · הוראה · אות ד׳ד. כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁלוֹם מַלְכוּת, עַל־יְדֵי זֶה נוֹלָדִים בְּיִשְׂרָאֵל בָּנִים בַּעֲלֵי הָוֹרָאָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הוראה · אות ה׳ה. מִי שֶׁמַּחְמִיר לַאֲחֵרִים וּמֵקֵל לְעַצְמוֹ וְאוֹמֵר עַל מַה שֶּׁלּא שָׁמַע שֶׁשָּׁמַע, עַל־יְדֵי זֶה אֵינוֹ זוֹכֶה לִרְאוֹת בִּיפִי הַמֶּלֶךְ, כִּי הַקְּלִפָּה שֶׁל אֱדוֹם שֶׁהוּא יִרְאָה רָעָה, מַחְשִׁיךְ מְאוֹר עֵינָיו מִלְּהִסְתַּכֵּל בִּיפִי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הוראה · אות ו׳ו. עַל־יְדֵי נִאוּף נוֹפֵל לִתְפִיסָה אוֹ לָחֳלִי כְּאֵב רַגְלַיִם. גַּם תַּלְמִיד שֶׁלּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה נוֹפֵל לָזֶה. גַּם מַזִּיקִין שׁוֹלְטִין עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות מ״ז
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 36% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות מ״זוְהַנַּ"ל [הַיְנוּ הַשד] חָטַף אוֹתָם, אֶת הַחֲכָמִים הָאֵלּוּ הַנַּ"ל וְהֵבִיא אוֹתָם אֶל רֶפֶשׁ וָטִיט וְשָׁם הָיָה יוֹשֵׁב הַשד עַל כִּסֵּא בְּתוֹךְ הָרֶפֶשׁ וְהִשְׁלִיכוּ אֶת הַחֲכָמִים הַנַּ"ל בְּתוֹךְ הָרֶפֶשׁ וְהָרֶפֶשׁ הָיָה עָב וְדָבוּק כְּמוֹ דֶּבֶק מַמָּשׁ וְלא הָיוּ יְכוֹלִים לָזוּז עַצְמָן כְּלָל בְּתוֹךְ הָרֶפֶשׁ וְצָעֲקוּ [אֵלּוּ הַחֲכָמִים לְאֵלּוּ שֶׁהָיוּ מְיַסְּרִים אוֹתָם, דְּהַיְנוּ הַשד וַאֲנָשָׁיו] רְשָׁעִים! עַל מָה אַתֶּם מְיַסְּרִים אוֹתָנוּ? וְכִי יֵשׁ שד בָּעוֹלָם? אַתֶּם, רְשָׁעִים, מְיַסְּרִים אוֹתָנוּ בְּחִנָּם [כִּי אֵלּוּ הַחֲכָמִים הַנַּ"ל עֲדַיִן לא הֶאֱמִינוּ, שֶׁיֵּשׁ שד, רַק אָמְרוּ שֶׁאֲנָשִׁים רְשָׁעִים מְיַסְּרִים אוֹתָם בְּחִנָּם] וְהָיוּ מֻנָחִים אֵלּוּ הַשְּׁנֵי חֲכָמִים בְּתוֹךְ עֳבִי הָרֶפֶשׁ וְהָיוּ חוֹקְרִים מַה זּאת אֵין זאת, רַק שֶׁאֲנָשִׁים פּוֹחֲזִים, שֶׁהָיִינוּ מִתְקוֹטְטִים עִמָּהֶם אֵיזֶה פַּעַם וְעַתָּה הֵם מְיַסְּרִים אוֹתָנוּ כָּל כָּךְ וְהָיוּ מִתְיַסְּרִים שָׁם בְּעִנּוּיִים גְּדוֹלִים כַּמָּה שָׁנִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · חתון · אות א׳ – אות ז׳
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 34% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · חתון · אות א׳עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּכֹחַ זוֹכֶה לְזִוּוּגוֹ: (לק"א סי' ט אות ב')
ליקוטי עצות · חתון · אות ב׳עַל־יְדֵי רִקּוּדִין שֶׁל חֲתֻנָּה מַמְתִּיקִין הַדִּינִים: (לק"א סי' ל"ב)
ליקוטי עצות · חתון · אות ג׳מַה שֶּׁהַכַּלָּה שׁוֹלַחַת טַלִּית לְהֶחָתָן, יֵשׁ עַל זֶה טַעַם גָּדוֹל עַל פִּי תּוֹרַת אֱמֶת. וְכֵן מַה שֶּׁצּוֹעֲקִין "שַׁבָּת" וְאוֹמְרִים מִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא (שֶׁקּוֹרִין "עֶלָה"), הַכֹּל שַׁיָּךְ לְהַחֲתֻנָּה עַל פִּי הָאֱמֶת. עַיֵּן בְּסִימָן מ"ט (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן) בְּסוֹפוֹ. וְעַיֵּן עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר (שיחות הר"ן סי' פ"ו) מֵעִנְיַן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹשִׂין עַל הַחֲתֻנָּה, מַה שֶּׁמְּכַסִּין הַכַּלָּה, וּמַה שֶּׁזּוֹרְקִין עַל הֶחָתָן אָפִין, וּמַה שֶּׁהֶחָתָן דּוֹרֵשׁ וּפוֹסְקִין לוֹ הַדְּרָשָׁה וְנוֹתְנִין לוֹ מַתָּנוֹת לַדְּרָשָׁה, וְכֵן מַה שֶּׁהַבַּדְחָנִים מְהַפְּכִין עַצְמָן וְכוּ', הַכֹּל מֵאֵת ה'. וּמְבֹאָרִים שָׁם עַל זֶה טְעָמִים נִפְלָאִים וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְבָאֲרָם: (לק"א סי' מ"ט אות ז')
ליקוטי עצות · חתון · אות ד׳עַל־יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, זוֹכִין לִמְצֹא זִוּוּג הָאֲמִתִּי שֶׁל כָּל הַצְּרִיכִים לִמְצֹא זִוּוּגָם: (לק"א סי' ב' אות ד')
ליקוטי עצות · חתון · אות ה׳עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית קָשֶׁה לִמְצֹא זִוּוּגוֹ, וְכַוָּנַת אֱלוּל תִּקּוּן לָזֶה. וְעַיֵּן אֱלוּל: (לק"ת סי' פ"ז)
ליקוטי עצות · חתון · אות ו׳מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ, הַתִּקּוּן לָזֶה שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹעַ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה מִבַּעַל דַּעַת: (לק"ת סי' פ"ט)
ליקוטי עצות · חתון · אות ז׳בָּזֶה שֶׁמְּשַׁבְּרִין כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּךְ, בָּזֶה מְרַמְּזִין לְהָאָדָם וּמַזְכִּירִין אוֹתוֹ שֶׁיֵּשׁ גֵּיהִנֹּם, לְמַעַן יִזְכֹּר בָּזֶה וְלֹא יִהְיֶה כָּרוּךְ אַחַר תַּאֲוָתוֹ וִיקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בְּזִוּוּגוֹ כָּרָאוּי. גַּם מְרַמְּזִין לוֹ, שֶׁבְּאִם הִיא אִשָּׁה רָעָה אַל יִבְגֹּד בָּהּ וְלֹא יְגָרְשֶׁנָּה, כִּי עַל יָדָהּ אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי גֵּיהִנֹּם. כִּי צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. וְעַיֵּן עוֹד מִשְּׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בְּסִימָן סָמֶ"ךְ אוֹת ח' וּבְסִימָן רס"ה (בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן) (וְעַיֵּן בִּטָּחוֹן אוֹת ד'): (לק"ת סי' צ')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ה · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־3 דק׳ · כ־320 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ה · קטע א׳"אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי, עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקב, עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת אֲבוֹתֵינוּ, וְזַכֵּנִי לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חִישׁ קַל מְהֵרָה וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם עַכְשָׁו בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, אֲשֶׁר בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא תַּחַת יַד הַסִּטְרָא אַחֲרָא, אַף עַל פִּי כֵן בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב, תְּגַלֶּה קְדֻשָּׁתָהּ הָעֲצוּמָה גַּם עַתָּה וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהַפִּיל אֶת אוֹיְבֵינוּ תַּחְתֵּנוּ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדוֹם לְרַגְלֶיךָ" וּזְכָר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכּר וְהָאָרֶץ אֶזְכּר", וְנֶאֱמַר. "וְאַף גַּם זאת, בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם, לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ה · קטע ב׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ מִי וָמִי עוֹמְדִים עָלֵינוּ, שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עוֹמֵד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא הַרְבֵּה מְאד עוֹמְדִים עָלֵינוּ וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, "יְהוָה מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלָי, רַבִּים אוֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לוֹ בֵּאלֹהִים סֶלָה כָּל רוֹאַי יַלְעִיגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ ראשׁ, שָׁרְקוּ וַיַּחַרְקוּ שֵׁן אָמְרוּ בִלָּעְנוּ", וְעֵינֵיהֶם לְטוּשִׁים עָלֵינוּ, "הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי", וְעֵינֵיהֶם רָעָה עָלֵינוּ כָּל הַיּוֹם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ה · קטע ג׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹדֵעַ הַתַּעֲלוּמוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת גּדֶל עצֶם עֵינָם הָרָעָה מְאד שֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ חָלִילָה, אֲשֶׁר אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵיךְ לְהִטָּמֵן וּלְהִסָּתֵר מִפְּנֵי אֶרֶס עֵינֵיהֶם הָרָעוֹת "צָרִי יִלְטשׁ עֵינָיו לִי, וְאָנכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים", פָּגוּם וּמְקֻלְקָל הָרוּס וְנִשְׁחָת, נָגוּעַ וּמְעֻנֶּה, מְטרָף וּמְבֻלְבָּל, חֲלוּשׁ כּחַ חֲסַר דֵּעָה, מְרֻחָק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, לְהֵיכָן אֶבְרַח לְהֵיכָן אָנוּס, אֵיזֶה עֵצָה אֵיזֶה תַּחְבּוּלָה אֲבַקֵּשׁ, לְקַבֵּל כּחַ לַעֲמד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹנִי, לְךָ יְהוָה הַצְּדָקָה וְלִי בשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה, דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, עֵינַי לְךָ תְּלוּיוֹת, עֵינַי לְךָ מְיַחֲלוֹת "אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמַיִם, דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, יְהוָה עָשְׁקָה לִי, עָרְבֵנִי עֵינַי תָּמִיד אֶל יְהוָה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות ו
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 34% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות ו · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)עוֹד אָמַר לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם.
השתפכות הנפש · אות ו · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁאֵין לוֹ לֵב, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְכַיּוֹצֵא זֶהוּ בְּעַצְמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הִתְעוֹרְרוּת לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ. שֶׁהַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ הוּא הִתְגַּלּוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַלֵּב.
השתפכות הנפש · אות ו · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)וְלִפְעָמִים עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה אַף־עַל־פִּי שֶׁיִּהְיֶה בְּלֹא לֵב כְּלָל. אַף־עַל־פִּי־כֵן יָבוֹא אַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה לְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. וְהַכְּלָל כִּי הַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל (שָׁם, סִימָן צ"ח).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות ל · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 36% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות ל · פסקה 3 · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם עִקַּר הַבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה כִּי הֵם הַבְּעָלִים שֶׁל תְּשׁוּבָה וְכָל מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו וְרוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, צָרִיךְ לְקַבֵּל מֵהֶם.
משיבת נפש · רצף ג · אות ל · פסקה 3 · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)כִּי הֵם אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא מֵעוֹלָם אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה בְּכָל פַּעַם עַל הַשָּׂגָתָם הָרִאשׁוֹנָה, וְגַם הֵם יוֹרְדִים לִמְקוֹמוֹת נְמוֹכִים מְאֹד בְּכַוָּנָה בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת מִשָּׁם וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: 'וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם וּבִשְׁפִיר וְכוּ' כְּדֵי לְטָהֵר' וְכוּ'.
משיבת נפש · רצף ג · אות ל · פסקה 3 · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)וּבְכֹחַ אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים יֵשׁ תִּקְוָה לְכָל מִי שֶׁיֹּאחֵז בָּהֶם שֶׁיַּעֲלֶה מֵעֹמֶק יְרִידָתוֹ לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה וְשֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא כֵּלִים נִפְלָאִים לְקַבֵּל אוֹר הָאֵין סוֹף כָּרָאוּי. רַק הָעִקָּר שֶׁיִּשְׁמַע לְדִבְרֵיהֶם וְיֵלֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים וִיסַלֵּק חָכְמָתוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל רַק יְבַטֵּל דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי נֶגְדָּם וְאָז יִזְכֶּה בְּוַדַּאי לְאַחֲרִית טוֹב כַּנַּ"ל (שָׁם הֲלָכָה ז' אוֹת ל"ב נ"ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · התחזקות · אות ה
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 40% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · התחזקות · אות ה · חלק 1 מתוך 4 (חלוקת האתר)צָרִיךְ הָאָדָם לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד מִכָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, כִּי יֵשׁ מִי שֶׁמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת רִבּוּי הַיִּסּוּרִין וְהַתְּלָאוֹת וְדַחֲקוּת הַפַּרְנָסָה שֶׁעוֹבֵר עָלָיו, וְאִם יִסְתַּכֵּל בְּעֵין הָאֱמֶת, יִרְאֶה, שֶׁכָּל הַיִּסּוּרִים הָעוֹבְרִים עָלָיו הֵם בְּחֶסֶד גָּדוֹל, וְלֹא בָּאוּ עָלָיו לְרַחֵק אוֹתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא, לְקָרֵב אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר וּלְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה וְלִפְדּוֹתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה מֵעֳנָשִׁים קָשִׁים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם וּלְזַכּוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וּבִפְרָט שֶׁבְּתוֹךְ הַצָּרָה וְהַיִּסּוּרִים בְּעַצְמָן יְכוֹלִים לִמְצֹא בָּהֶם הַרְחָבוֹת גְּדוֹלוֹת בְּחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעח · פסקה 8 – פסקה 5
כ־6 דק׳ · כ־600 מילים · 36% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעח · פסקה 8דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעח · פסקה 9נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעח · פסקה 10וְשָׁלוֹם רַב לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה וּרְחִימְתָן עֲזִיזָא כְּמֵאָז וּמִקֶּדֶם, כִּי בְּרִית אַהֲבָתֵנוּ לֹא תּוּפַר לְעוֹלָם. מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וְכוּ', אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בְאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ. וְנָא לִכְתֹּב לִי מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד וּמֵרַבִּי מָרְדְּכַי נֵרוֹ יָאִיר מֶה עָלְתָה בּוֹ, וּמֵרַבִּי יַעֲקֹב חֲתַן רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים דַּיְינָא, וְאָחִיו רַבִּי הֶענִיךְ וּמֵרַבִּי אִיצֶי בֶּן רַבִּי אַבְרָהָם דֹּב, וְגַם מֵרַבִּי לֵוִי יַעֲקֹב, וּמִבֶּן אֲחוֹתִי רַבִּי אַיְיזִיק נֵרָם יָאִיר. וְיָדַעְתִּי שֶׁאֲפִלּוּ הַמְלַמֵּד מִפִּינְשֶׁערְיֶע לֹא נִתַּק מֵאַהֲבָתֵנוּ, וְגַם רַבִּי נַחוּם עֲדַיִן אָחוּז בְּחֶבְלֵי עֲבוֹתוֹת אַהֲבָתֵנוּ, מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לַחֲזֹר וּלְהִתְוַעֵד יַחַד, לֹא לְמַעַן כָּבוֹד חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אַתֶּם רוֹאִים הַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לִי מִכֶּם, וְאֵיךְ מְבַזִּים וּמְקַלְּלִים אֶת עַצְמָן בִּשְׁבִיל זֶה, רַק לְמַעַן כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנִּזְכֶּה לְדַבֵּר מֵאֲמִתַּת הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וְכוּ'. וְעַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל כֹּחַ תְּפִלַּת זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה נִשְׁעַנְתִּי, שֶׁכָּל הַקְּלָלוֹת יִתְהַפְּכוּ לִבְרָכוֹת, וִיקֻיַּם קִלְלַת חִנָּם לֹא תָבֹא וְכוּ', יְקַלְלוּ הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ, קָמוּ וַיֵּבוֹשׁוּ וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעח · פסקה 11בָּרוּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ, יֵשׁ וָיֵשׁ, כִּי עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה רָאוּי לְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ אֲמִתִּי בְּקָדְקֳדוֹ לוֹמַר אִלְמָלֵא לָא אֲתֵינָא אֶלָּא לְמִשְׁמָע דָּא דַּי. מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים שְׁנֵי דִּבּוּרִים יַחַד, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמִּתְרַחֵב הַדְּרוּשׁ לְהַלָּן יוֹתֵר וְהוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק. מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה. בִּפְרָט נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמָע כָּזֹאת. מִי יְפָאֵר מִי יְהַדֵּר. וּקְצָת אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם מַרְגִּישִׁים אֵיזֶה נְעִימוּת, וְהַמּוֹתָר תַּאֲמִינוּ לִי אֲשֶׁר ה' הֵאִיר עֵינַי לְהַרְגִּישׁ אֵיזֶה חֵלֶק מִנְּעִימוּת הָעַמְקוּת שֶׁבְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הָעוֹלֶה עַד אֵין סוֹף וְיוֹרֵד עַד אֵין תַּכְלִית. וְגַם אָנֹכִי רוֹאֶה בְּעֵינֵי שִׂכְלִי וַאֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִּי לֵידַע בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כְּטִפָּה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה כְּלָל, כִּי הוּא לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ. אַךְ מֵרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת וְהָרְדִיפוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים לְהַעֲלִים חַס וְשָׁלוֹם הָאֱמֶת לְגַמְרֵי לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק מִלְּהַזְכִּיר לַאֲהוּבִי וְרֵעַי מְעַט דְּבָרַי אֵלֶּה, וְדַי בָּזֶה לְהַחֲפֵצִים בְּהָאֱמֶת הַחוֹשְׁבִים עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת, אֲלֵיהֶם תִּטּוֹף מִלָּתִי כְּמַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה. חִזְקוּ וְאִמְצוּ חִזְקוּ וְאִמְצוּ, חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעח · פסקה 12נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעט · פסקה 1אוֹר לְיוֹם ג' צַו תקצ"ה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעט · פסקה 2שָׁלוֹם לִבְנִי חֲבִיבִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעט · פסקה 3מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם, וּבְוַדַּאי הָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מֵרִבּוּי הַהַרְפַּתְקָאוֹת אֲשֶׁר עוֹבְרִים עָלָיו, אַךְ תְּהִלָּה לָאֵל כְּבָר הִקְדַּמְתִּי לְדַבֵּר עִמָּכֶם הַרְבֵּה מֵעִנְיַן "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז", וְאֵיךְ כָּל הָעוֹלָם מָלֵא יִסּוּרִים וְהַרְפַּתְקָאוֹת מֵהַרְפַּתְקָאוֹת שׁוֹנוֹת, וְאֵין לְשׁוּם אָדָם בַּמֶּה לְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ כִּי אִם בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁזּוֹכֶה לַחֲטֹף בִּמְעַט הַיָּמִים הָרָעִים הָאֵלֶּה, כִּי רַק לָזֶה נִבְרָא לִסְבֹּל עָמָל בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה. וְאִם אֵינוֹ זוֹכֶה סוֹבֵל עָמָל בִּשְׁבִיל גֵּיהִנָּם חַס וְשָׁלוֹם שֶׁעַל זֶה הִזְהִיר הַתַּנָּא 'בְּמָטוּתָא מִינַיְיכוּ לָא תִּירְתוּ תַּרְתֵּי גֵּיהִנָּם' (יוֹמָא עב:).
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעט · פסקה 4מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי מַחְמַד נַפְשִׁי, כְּבָר הִרְבֵּיתִי לְדַבֵּר בָּזֶה הַרְבֵּה, וְגַם בְּשָׁעָה זֹאת דִּבַּרְתִּי מִזֶּה עִם רַבִּי לֶיבְּלִי חֲתַן רַבִּי רְאוּבֵן, אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִין לְדַבֵּר מִזֶּה וְלִזְכֹּר זֹאת בְּכָל יוֹם, כִּי אִם אָמְנָם כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יוֹדֵעַ מִזֶּה, וּבִפְרָט הַחֲכָמִים אֲפִלּוּ חַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְדַבְּרִים מִזֶּה הַרְבֵּה מְאֹד שֶׁהָעוֹלָם מָלֵא יְגוֹנוֹת וּמַכְאוֹבוֹת וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם נֶחָמָה אֲמִתִּית בַּמֶּה לְנַחֵם עַצְמָן, עַל כֵּן אַחֲרֵי שֶׁדּוֹבְרִים מִזֶּה שָׁבִים לְאִוַּלְתָּם וְרוֹדְפִים רַק אַחַר הַמָּמוֹן וְהֶבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבָּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְכוּ', וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְכוּ', בָּזֶה יֵשׁ לְנַחֵם וּלְשַׂמֵּחַ עַצְמֵנוּ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעט · פסקה 5וְאִם אֵין אָנוּ זוֹכִים לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה כָּרָאוּי, כְּבָר הִקְדִּים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לְמַכּוֹתֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לֵידַע מֵאֲמִתַּת קְדֻשַּׁת מַעֲלַת אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה אֲשֶׁר הוּא מְחַיֶּה וּמְשַׂמֵּחַ עַצְמֵנוּ בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת וּבְכָל הָעִנְיָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, כַּיָּדוּעַ לְךָ בְּנִי. וְעָלָיו נֶאֱמַר 'אִלְמָלֵא מִלְחָא' וְכוּ', "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂינוּ" וְכוּ'. וּמִגֹּדֶל נְחִיצַת מוֹסֵר כְּתָב זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כִּרְצוֹנִי, וְדַי בָּזֶה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ב' · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 35% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ב' · פסקה 3 · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)בִּנְיָמִין הַצַּדִיק. ר' בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת. ר' בִּנְיָמִין בַּר גִידְל. ר' בִּנְיָמִין בַּר חִיָיא. ר' בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי. בִּנְיָמִין גְּנוּבַיָיא.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ב' · פסקה 3 · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)בִּנְיָמִין בַּר אִיהִי. בִּנְיָמִין בַּר אַשְׁתּוֹר. אַבָּא בִּנְיָמִין. ר' בִּנְיָמִין אַסְיָא. בִּנְיָמִין עַבְדֵי דְּרַב אַשִׁי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ה · סעיף י״ג – סעיף י״ז
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 33% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ה · סעיף י״גדָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שַׁעַר יָדוּעַ, אָסוּר לְמָכְרוֹ בְּיוֹתֵר מִן הַשַּׁעַר מִפְּנֵי שֶׁמַּמְתִּין לוֹ אֶת הַמָּעוֹת. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ שַׁעַר יָדוּעַ, אַף עַל פִּי שֶׁאִם הָיָה נוֹתֵן לוֹ עַתָּה אֶת הַמָּעוֹת, הָיָה נוֹתְנוֹ לוֹ בְּפָחוֹת, וּבִשְׁבִיל שֶׁהוּא מַמְתִּין אֶת הַמָּעוֹת מוֹכֵר לוֹ קְצָת בְּיוֹתֵר, מֻתָּר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲלֵהוּ הַרְבֵּה (וְכָתוּב בְּחַוּוֹת דַּעַת, דְּהַיְנוּ שְׁתוּת אוֹ יוֹתֵר) עַד שֶׁנִּכָּר לַכֹּל שֶׁבִּשְׁבִיל הַמְתָּנַת הַמָּעוֹת הוּא מַעֲלֵהוּ. וְגַם אִם לֹא מַעֲלֵהוּ הַרְבֵּה, אֶלָּא שֶׁהוּא מְפָרֵשׁ וְאוֹמֵר, אִם תִּתֵּן לִי מִיָּד אֶת הַמָּעוֹת, הֲרֵי הוּא לְךָ בַּעֲשָׂרָה, וְאִם בְּהַקָּפָה, תִּתֵּן לִי בְּאַחַד עָשָׂר, אָסוּר. וְכֵן אִם הַקּוֹנֶה קוֹנֶה אֶת הַסְּחוֹרָה בְּיֹקֶר כְּדֵי לְמָכְרָהּ מִיָּד וּלְהַפְסִיד בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ הַמָּעוֹת בְּיָדוֹ אֵיזֶה זְמָן, גַּם כֵּן אָסוּר (מהרלב"ח וְעַיֵּן חתם סופר סִימָן קל"ז).
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ה · סעיף י״דמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁטַר חוֹב עַל חֲבֵרוֹ מֻתָּר לְמָכְרוֹ לְאַחֵר בְּפָחוֹת, וַאֲפִלּוּ קֹדֶם זְמַן הַפֵּרָעוֹן. וְיִכְתֹּב הַמּוֹכֵר לְהַלּוֹקֵחַ, אֲנִי מוֹכֵר לְךָ שְׁטָר זֶה, וּקְנֵי לְךָ אִיהוּ וְכָל שִׁעְבּוּדוֹ. וְצָרִיךְ שֶׁיְהֵא הָאַחְרָיוּת עַל הַלּוֹקֵחַ. רַק אַחֲרָיוּת שֶׁבָּא מֵחֲמַת הַמּוֹכֵר, כְּגוֹן שֶׁהַשְּׁטָר פָּרוּעַ וְכַדּוֹמֶה, יָכוֹל לִהְיוֹת עַל הַמוֹכֵר. וּכְשֵׁם שֶׁיָּכוֹל לִמְכֹּר אֶת הַשְּׁטָר לְאַחֵר בְּפָחוֹת, כְּמוֹ כֵּן יָכוֹל לְמָכְרוֹ גַּם לְהַלֹּוֶה בְּעַצְמוֹ.
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ה · סעיף ט״ווּבְאֹפֶן זֶה יְכוֹלִין לְהוֹעִיל, כְּגוֹן רְאוּבֵן שֶׁצָּרִיךְ לְמָעוֹת בְּנִיסָן, הוֹלֵךְ אֵצֶל שִׁמְעוֹן, וְשִׁמְעוֹן נוֹתֵן לוֹ שְׁטַר חוֹב עַל עַצְמוֹ, שֶׁהוּא חַיָּב לִפְרֹעַ לִרְאוּבֵן מֵאָה זְהוּבִים בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי (וּכְנֶגֶד זֶה נוֹתֵן גַּם רְאוּבֵן שְׁטָר חוֹב כָּזֶה לְשִׁמְעוֹן, שֶׁהוּא חַיָּב לִפְרוֹעַ לוֹ מֵאָה זְהוּבִים בְּתִשְׁרִי, כְּדֵי שֶׁיְהֵא שִׁמְעוֹן בָּטוּחַ), וְהוֹלֵךְ רְאוּבֵן וּמוֹכֵר אֶת שְּׁטַר הַחוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל שִׁמְעוֹן לְלֵוִי עַתָּה בְּנִיסָן בְּעַד תִּשְׁעִים זְהוּבִים (חוות דעת) (וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאִם יֵשׁ לְשִׁמְעוֹן שְׁטַר חוֹב עַל יְהוּדָה אֲשֶׁר זְמַן הַפֵּרָעוֹן הוּא לְאַחַר זְמָן, שֶׁהוּא יָכוֹל לְמָכְרוֹ לִרְאוּבֵן בְּהַקָּפָה עַד הַזְּמָן וּרְאוּבֵן יִתֵּן לוֹ שְׁטַר חוֹב עַל זֹאת, וְשׁוּב יִמְכֹּר רְאוּבֵן אֶת שְּׁטָר הַחוֹב הַזֶּה בְּעַד כַּמָּה שֶׁיּוּכַל). אֲבָל אִם רְאוּבֵן יִכְתּוֹב שְׁטַר חוֹב עַל עַצְמוֹ לְמָכְרוֹ לְשִׁמְעוֹן, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שְּׁלִיחַ, אָסוּר (חכמת אדם כלל קמ"ג).
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ה · סעיף ט״זאָסוּר לִקְנוֹת תְּבוּאָה אוֹ שְׁאָר דָּבָר בְּהַקְדָּמַת מָעוֹת, וְשֶׁיִּתֵן לוֹ אֶת הַתְּבוּאָה לְאַחַר זְמָן, דְּחַיְשֵׁינָן שֶׁמָּא בֵּינְתַיִם תִּתְיַקֵּר הַתְּבוּאָה אַחַר כָּךְ בִּזְּמַן שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת הַתְּבוּאָה, וְנִמְצָא הַלּוֹקֵחַ נוֹטֵל יוֹתֵר מִשִּׁעוּר מְעוֹתָיו בִּשְׁבִיל שֶׁהִקְדִים אֶת הַמָּעוֹת. אֲבָל אִם יֵשׁ לְהַמּוֹכֵר גַּם עַתָּה כָּל הַתְּבוּאָה שֶׁהוּא מוֹכֵר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יִתּנֶנָּהּ לַלּוֹקֵחַ עַד לְאַחַר זְמָן מֻתָּר, כִּי מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהָאָדָם יָכוֹל לִמְכּוֹר אֲפִלּוּ בְּזֹל הַרְבֵּה כִּרְצוֹנוֹ, וַאֲפִלּוּ הַתְּבוּאָה לֹא נִגְמְרָה עֲדַיִן לְגַמְרֵי כָּרָאוּי, אֶלָּא שֶׁצְּרִיכָה עוֹד מְלָאכָה אַחַת אוֹ שְׁתֵּי מְלָאכוֹת, נֶחְשֶׁבֶת כְּאִלּוּ הִיא גְּמוּרָה וּמֻתָּר. אֲבָל אִם מְחֻסֶּרֶת עוֹד שָׁלֹשׁ מְלָאכוֹת, אָסוּר. (וְעַיֵּן בְּסִימָן שֶׁלְאַחַר זֶה הֶתֵר לְהַקְדָמַת מָעוֹת עַל סְחוֹרָה)
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ה · סעיף י״זוְאִם הֻקְבַּע הַשַּׁעַר לִתְבוּאָה, יָכוֹל לִקְנוֹת בְּהַקְדָּמַת מָעוֹת כְּפִי הַשַּׁעַר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לְהַמּוֹכֵר כְּלוּם, שֶׁהֲרֵיאֲפִלּוּ תִּתְיַקֵּר אַחַר כָּךְ הַתְּבוּאָה, אֵין הַלּוֹקֵחַ מַרְוִיחַ בְּמַה שֶּׁהִקְדִּים אֶת הַמָּעוֹת, כֵּיוָן שֶׁהָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת אָז תְּבוּאָה בִּמְעוֹתָיו בְּשַׁעַר זֶה. וּמֵאַחַר שֶׁפָּסַק בְּהֶתֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְיַקְּרָה אַחַר כָּךְ הַתְּבוּאָה, בִּשְׁעַת הַפֵּרָעוֹן, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָתֵת לוֹ אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁפָּסַק עָלֶיהָ, יָכוֹל לְשׂוּמָהּ עַל סְחוֹרָה אַחֶרֶת שֶׁיִּתֵּן לוֹ, אוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ מָעוֹת כַּשׁוּוּי שֶׁל עָתָּה (סִימָן תמ"ה) (וְעַיֵּן בְּקוּנְטְרֵס שַׁעַר דֵּעָה בְּסוֹף הַסֵּפֶר שַׁעַר מִשְׁפָּט סִימָן קע"ה סָעִיף קָטָן ב'. וּדְלֹא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשֹׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁל הַתַּנְיָא סָעִיף כ"ח).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ה
"אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי, עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקב, עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת אֲבוֹתֵינוּ, וְזַכֵּנִי לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חִישׁ קַל מְהֵרָה וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם עַכְשָׁו בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, אֲשֶׁר בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא תַּחַת יַד הַסִּטְרָא אַחֲרָא, אַף עַל פִּי כֵן בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב, תְּגַלֶּה קְדֻשָּׁתָהּ הָעֲצוּמָה גַּם עַתָּה וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהַפִּיל אֶת אוֹיְבֵינוּ תַּחְתֵּנוּ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדוֹם לְרַגְלֶיךָ" וּזְכָר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכּר וְהָאָרֶץ אֶזְכּר", וְנֶאֱמַר. "וְאַף גַּם זאת, בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם, לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ מִי וָמִי עוֹמְדִים עָלֵינוּ, שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עוֹמֵד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא הַרְבֵּה מְאד עוֹמְדִים עָלֵינוּ וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, "יְהוָה מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלָי, רַבִּים אוֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לוֹ בֵּאלֹהִים סֶלָה כָּל רוֹאַי יַלְעִיגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ ראשׁ, שָׁרְקוּ וַיַּחַרְקוּ שֵׁן אָמְרוּ בִלָּעְנוּ", וְעֵינֵיהֶם לְטוּשִׁים עָלֵינוּ, "הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי", וְעֵינֵיהֶם רָעָה עָלֵינוּ כָּל הַיּוֹם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹדֵעַ הַתַּעֲלוּמוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת גּדֶל עצֶם עֵינָם הָרָעָה מְאד שֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ חָלִילָה, אֲשֶׁר אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵיךְ לְהִטָּמֵן וּלְהִסָּתֵר מִפְּנֵי אֶרֶס עֵינֵיהֶם הָרָעוֹת "צָרִי יִלְטשׁ עֵינָיו לִי, וְאָנכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים", פָּגוּם וּמְקֻלְקָל הָרוּס וְנִשְׁחָת, נָגוּעַ וּמְעֻנֶּה, מְטרָף וּמְבֻלְבָּל, חֲלוּשׁ כּחַ חֲסַר דֵּעָה, מְרֻחָק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, לְהֵיכָן אֶבְרַח לְהֵיכָן אָנוּס, אֵיזֶה עֵצָה אֵיזֶה תַּחְבּוּלָה אֲבַקֵּשׁ, לְקַבֵּל כּחַ לַעֲמד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹנִי, לְךָ יְהוָה הַצְּדָקָה וְלִי בשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה, דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, עֵינַי לְךָ תְּלוּיוֹת, עֵינַי לְךָ מְיַחֲלוֹת "אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמַיִם, דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, יְהוָה עָשְׁקָה לִי, עָרְבֵנִי עֵינַי תָּמִיד אֶל יְהוָה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן
ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ט · התורה והתפילה זו לצד זו
היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 123 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־33 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ו׳ בשבט): בא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־23 בינואר 2026, בשעה 17:03 בערך.
המחזור השנתי
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט
- שיחות הר״ן · אות פ״ט
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קכ״ז
- ספר המידות · הוראה
- סיפורי מעשיות · מעשה ט׳
- ליקוטי עצות · חתון
- השתפכות הנפש · אות ו
- משיבת נפש · רצף ג · אות ל
- עצות ישרות · התחזקות
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעח
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעט
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ב'
- קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ה
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.