הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שלישי, כ״א באדר ה׳תשפ״ו · 10 במרץ 2026
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ה · אות ב׳ – אות ג׳
כ־8 דק׳ · כ־770 מילים · 44% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ה · אות ב׳ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)ב וְדַע, שֶׁכְּשֶׁהַנְּשָׁמוֹת עוֹשִׂין פֵּרוֹת, שֶׁעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, אֲזַי מְאִירִין עֵינֵי בַּעַל הַשָּׂדֶה, וִיכוֹלִין לִהְיוֹת צוֹפִין וְרוֹאִין בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ, וְזֶה בְּחִינַת (במדבר כ״ג:י״ד): שְׂדֵה צוֹפִים. אֲבָל כְּשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִתְחַשְּׁכִים עֵינָיו, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת: שְׂדֵה בּוֹכִים (אהלות פ' יח מועד קטן ה: ע"ש), כִּי בְּכִי הוּא קִלְקוּל הָרְאוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י״ב:ב׳): וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגֶּשֶׁם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי. וּכְשֶׁעֵינָיו מְאִירוֹת וְצוֹפוֹת, בִּבְחִינוֹת שְׂדֵה צוֹפִים הַנַּ"ל, אֲזַי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, לַהֲבִיאוֹ אֶל הַתַּכְלִית. הַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּהַדִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד, אִם אֵינוֹ עַל תִּקּוּנוֹ בִּשְׁלֵמוּת, מֵחֲמַת שֶׁרָחוֹק מֵהַתַּכְלִית עֲדַיִן, אֲזַי הוּא מְבִיאוֹ אֶל הַתַּכְלִית, וְאָז הַדִּבּוּר כְּהֹגֶן בִּשְׁלֵמוּת. כִּי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הוּא עוֹלָם מָלֵא, וּכְשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, וּמְדַבֵּר דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, אֲזַי הוּא מְלַקֵּט צִיצִים וּפְרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים נָאִים. כְּאָדָם הַהוֹלֵךְ בְּשָׂדֶה, וּמְלַקֵּט שׁוֹשַׁנִּים וּפְרָחִים נָאִים אַחַת לְאַחַת, עַד שֶׁעוֹשֶׂה אֲגֻדָּה אֶחָת, וְאַחַר־כָּךְ מְלַקֵּט עוֹד אַחַת לְאַחַת, וְעוֹשֶׂה אֲגֻדָּה אַחֶרֶת וּמְחַבְּרָם יַחַד, וְכֵן הוֹלֵךְ וּמְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ כַּמָּה וְכַמָּה אֲגֻדּוֹת יָפִים וְנָאִים. כְּמוֹ כֵן הוּא הוֹלֵךְ בִּתְפִלָּה מֵאוֹת לְאוֹת, עַד שֶׁמִּתְחַבְּרִים כַּמָּה אוֹתִיּוֹת, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם דִּבּוּר. וְכֵן עוֹשֶׂה בְּתֵבוֹת שְׁלֵמוֹת, וְאַחַר־כָּךְ נִתְחַבְּרִין שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת. וְאַחַר־כָּךְ הוֹלֵךְ וּמְלַקֵּט יוֹתֵר, עַד שֶׁגּוֹמֵר בְּרָכָה אַחַת. וְאַחַר־כָּךְ מְלַקֵּט יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהוֹלֵךְ מֵאָבוֹת לִגְבוּרוֹת, וּמִגְּבוּרוֹת לִקְדֻשּׁוֹת, וְכֵן הוֹלֵךְ לְהַלָּן יוֹתֵר. מִי יְפָאֵר גֹדֶל פְּאֵר הַלִּקּוּטִים וְהַקִּבּוּצִים, שֶׁאָדָם מְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא, וְהַדִּבּוּר הוּא יוֹצֵא מֵהַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב׳:ז׳): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, וְתַרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ מְמַלְּלָא; וְהַדִּבּוּר בָּא וְנִשְׁמָע לְאָזְנָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות טו): הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא בְּפִיךָ; אֲזַי הַדִּבּוּר מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן מֵהַנֶּפֶשׁ, לְבַל תִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ. וְתֵכֶף כְּשֶׁיּוֹצֵא אוֹת רִאשׁוֹנָה, כְּגוֹן אוֹת בֵּי"ת מִתֵּבַת בָּרוּךְ, אֲזַי מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן מֵהַנֶּפֶשׁ לְבַל תִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ: כִּי אֵיךְ תּוּכַל לְהִתְפָּרֵד מִמֶּנִּי, לְגֹדֶל הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ. כִּי אַתָּה רוֹאֶה אֶת יְקַר יָפְיִי וְזִיוִי וַהֲדָרִי וְתִפְאַרְתִּי, וְאֵיךְ תּוּכַל לְנַתֵּק עַצְמְךָ מִמֶּנִּי וְלִפְרֹד מֵאִתִּי. הֵן אֱמֶת, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לֵילֵךְ יוֹתֵר, כְּדֵי לְלַקֵּט עוֹד סְגֻלּוֹת יְקָרוֹת וַחֲמוּדוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲבָל אֵיךְ תּוּכַל לִפְרֹד מִמֶּנִּי וְלִשְׁכֹּחַ אוֹתִי, עַל כָּל פָּנִים תִּרְאֶה שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ וְתָבוֹא לְשָׁם לֹא תִּשְׁכַּח אוֹתִי, וְלֹא תִּפָּרֵד מִמֶּנִּי.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ה · אות ב׳ · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁגּוֹמֵר תֵּבָה אַחַת, אֲזַי כָּל הַתֵּבָה מְבַקֶּשֶׁת כָּל הַנַּ"ל, וּמְלַפֶּפֶת וּמְחַבֶּקֶת אוֹתוֹ, וְאֵינָהּ מַנַּחַת אוֹתוֹ לֵילֵךְ מֵאִתָּהּ כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת הוּא צָרִיךְ וּמֻכְרָח לְדַבֵּר עוֹד הַרְבֵּה דִּבּוּרִים, וְכַמָּה בְּרָכוֹת וְעִנְיָנִים עַד גְּמַר הַתְּפִלָּה. עַל כֵּן הַכְּלָל – שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה כֻּלָּהּ. וּבְכָל דִּבּוּר שֶׁמְּדַבֵּר, יִהְיֶה נִמְצָא שָׁם כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַתְּפִלָּה, וּמֵהַתְחָלַת הַתְּפִלָּה עַד הַסּוֹף יִהְיֶה הַכֹּל אֶחָד. וּכְשֶׁעוֹמֵד בְּהַדִּבּוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַתְּפִלָּה, יִהְיֶה עֲדַיִן עוֹמֵד בְּתֵבָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל הַתְּפִלָּה, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַתְּפִלָּה כֻּלָּהּ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יִתְפָּרֵד אֲפִלּוּ מֵאוֹת רִאשׁוֹנָה שֶׁל הַתְּפִלָּה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ה · אות ג׳ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)ג וְדַע, שֶׁבְּחִינָה זוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת אֶחָד, זֶה הוּא בְּחִינַת הַתַּכְלִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה י״ד:ט׳): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וּבַיּוֹם הַהוּא, הַיְנוּ הַתַּכְלִית. וְהוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי אֶחָד הוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ) עַל פָּסוּק זֶה: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וְכוּ' – אַטּוּ הָאִדְּנָא לָאו אֶחָד הוּא, אֶלָּא הָאִדְּנָא מְבָרְכִין עַל הָרָעָה – דַּיַּן אֱמֶת, וְעַל הַטּוֹבָה – הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב, אֲבָל לֶעָתִיד יְבָרְכוּ עַל הַכֹּל הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב. נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת אֶחָד הוּא הַתַּכְלִית, וְהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי הַתַּכְלִית הוּא כֻּלּוֹ טוֹב. כִּי אֲפִלּוּ כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהָרָעוֹת הָעוֹבְרִין עַל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית – בְּוַדַּאי אֵינָם רָעוֹת כְּלָל, רַק טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת. כִּי בְּוַדַּאי כָּל הַיִּסּוּרִין בָּאִים בְּכַוָּנָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָתוֹ, אִם לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אִם לְמָרֵק עֲווֹנוֹתָיו. וְאִם כֵּן הַיִּסּוּרִין הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּוַדַּאי רַק לְטוֹבָה. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל הָרָעוֹת וְהַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, הַיְנוּ כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא יִהְיֶה לוֹ יִסּוּרִין כְּלָל, רַק אַדְּרַבָּא יִתְמַלֵּא שִׂמְחָה מִגֹּדֶל רֹב הַטּוֹבָה, שֶׁיִּסְתַּכֵּל בְּתַכְלִית הַיִּסּוּרִין הַלָּלוּ. כִּי הַתַּכְלִית הוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם, רַק כֻּלּוֹ טוֹב. אַךְ עִקַּר הַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵהַיִּסּוּרִין שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁלּוֹקְחִין מֵהָאָדָם הַדַּעַת, עַד שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, וְאָז מַרְגִּישׁ צַעַר וּכְאֵב הַיִּסּוּרִין. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת, וּמִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ כְּלָל הַצַּעַר שֶׁל הַיִּסּוּרִין כַּנַּ"ל. וּבָזֶה תָּבִין דָּבָר נֶעְלָם וְנִסְתָּר, מַה שֶּׁנִּטְבָּע בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין גְּדוֹלִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כְּגוֹן לְמָשָׁל כְּשֶׁחוֹתְכִין אֵיזֶה אֵיבָר לָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי סוֹתֵם וְעוֹצֵם אֶת עֵינָיו בְּחֹזֶק. כִּי זֶה אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל דָּבָר שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ, אֲזַי סוֹתֵם אֶת עֵינָיו, וּמְצַמְצֵם וּמְכַוֵּץ הָרְאוּת, כְּדֵי לְכַוֵּן הָרְאוּת אֶל הַדָּבָר הָרָחוֹק שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת. וְזֶה מֵחֲמַת כִּי הָרְאוּת הוּא מְשָׁרֵת וְשָׁלִיחַ שֶׁל הַמֹּחַ, לְהָבִיא הַדָּבָר שֶׁרוֹאֶה לְתוֹךְ הַמֹּחַ. כִּי עִקַּר הָרְאִיָּה הִיא הַיְדִיעָה, דְּהַיְנוּ לֵידַע מַהוּת הַדָּבָר שֶׁרוֹאֶה, וְהַיְדִיעָה הִיא בַּמֹּחַ, וּכְשֶׁרוֹצֶה הַמֹּחַ לֵידַע זֶה הַדָּבָר שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, אֲזַי הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת הָרְאוּת, וְהָרְאוּת הוֹלֵךְ וְרוֹאֶה הַדָּבָר וּמְבִיאוֹ לְתוֹךְ הַמֹּחַ, וְאֲזַי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁרוֹאֶה.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קכ״ד
כ־3 דק׳ · כ־290 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות קכ״ד · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)פעם אחת שאל אותי בלשון תמה: "השמעת ממני דברי מוסר?" ואמר שאינו יכול לומר דברי מוסר, כי כל דבור מוסר שלו הוא מטבל ומרחץ בדמעות (בלשון אשכנז אמר בזו הלשון: איטליכס ווארט פון מוסר איז בייא מיר פר וואשין מיט טרעהרין), ומחמת זה אינו יכול לומר מוסר בפרוש. ובתחלה היה אצלנו קצת תמיהה מה שאמר שאינו אומר מוסר, כי לפי דעתנו כל דבריו הם דברי מוסר גדול מאד מאד כאש בוערת ממש; אך באמת לא היה רגיל לומר דברי מוסר בפרוש, כדרך המוכיחים, אבל אף על פי כן כל דבריו וכל שיחותיו היו רק מענין עבודת ה', וכל דבריו היה כגחלי אש ממש. ומי שזכה לשמע דבור מפיו – היה נכנס בקרבו כאש בוערת ממש.
שיחות הר״ן · אות קכ״ד · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)ואי אפשר לבאר ולציר – לא בכתב ולא בפה – עצם תבערת קדשת דבוריו שיצאו מפיו הקדוש והנורא בקדשה ובטהרה, אשר כל דבור ודבור שלו אפלו בשיחת חלין, מכל שכן כשהיה מדבר בעבודת ה' או כשהיה אומר ומגלה תורה, היה כל דבור ודבור מאיר ומזהיר ומתלהב כאש לוהט רשפי רשפי שלהבת. ומי שהיה מאזין ומקשיב לדבריו באמת ובתמימות היה כל דבור ודבור שלו פורח ונכנס בקרבו כלבת אש ממש, עד שכל אחד מהשומעים היו נמשכין על־ידי דבוריו להשם יתברך בהתקשרות נפלא והתלהבות גדול להשם יתברך באמת. ועל פי רב, היה נדמה לנו באותו שעה שעמדנו לפני הדרת קדשתו הנורא, שבודאי לא יהיה לנו עוד שום בחירה.
שיחות הר״ן · אות קכ״ד · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)כי בודאי בהכרח להיות כרצון השם יתברך ואי אפשר לפרד עוד מהשם יתברך, מכל שכן לשנות רצונו יתברך לעבר חס ושלום אפלו איזה דבר קל בעלמא, כי הלב היה נמשך מאד מאד להשם יתברך על־ידי דבוריו הקדושים אשר אי אפשר לשער ולערך. גם עכשו - כל מי שיעסק בספרי רבנו הקדוש והנורא, זכר צדיק וקדוש לברכה, ויעין ויסתכל בהם באמת ובתמימות, ודאי יתלהב לבו מאד להשם יתברך, כי כל דבריו כגחלי אש:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ד
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ד · חלק 5 מתוך 13 (חלוקת האתר)והשם יתברך ברחמיו הוא מסבות מתהפך, וסבב ברחמיו, שאחר יום או יומים נשמע, היות שיושב שם בסטנבול חכם הגדול מירושלים אשר קבץ על יד נדבות עבור עניי ירושלים עיר הקדש, והיה בדעתו להתעכב שם עוד שנה אחת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קצ״ט
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 35% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קצ״ט(טו) יוֹם א' רֹאשׁ־חֹדֶשׁ סִיוָן בְּאוּמֶין עָנָה וְאָמַר לִי בָּעֵת שֶׁיָּצָאתָ עִמִּי לַדֶּרֶךְ לִנְסֹעַ (הַיְנוּ בִּתְחִלַּת קַיִץ זֶה כְּשֶׁנָּסַעְתִּי עִמּוֹ לְפֹה) סִפַּרְתָּ לִי דָּבָר, אַחַר־כָּךְ סִפֵּר לִי רַבִּי נַפְתָּלִי אוֹתוֹ הַדָּבָר אַחַר־כָּךְ סִפֵּר לִי רַבִּי יוּדְל אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְאַתָּה סִפַּרְתָּ לִי בְּרֶמֶז. וְנִפְלֵאתִי מְאֹד מְאֹד אֲבָל הֵם סִפְּרוּ לִי בְּפֵרוּשׁ גַּם כְּפִי מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים נִשְׁמַע מִפִּיהֶם גַּם־כֵּן זֹאת, עָנָה וְאָמַר עַתָּה נִרְאֶה, שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אִם הַדָּבָר הִיא כְּמוֹ עִנְיַן עֲתִידוֹת כְּפִי מַשְׁמָעוּת דְּבָרָיו הֵשִׁיב הֵן. אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה יִהְיוּ יְכוֹלִים לְנַקֵּר עֵינֵי הַפִילוֹסוֹפִים (וְהַדָּבָר סָתוּם וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה מַה זֶּה הַדָּבָר שֶׁסִּפַּרְנוּ לוֹ עַד נִזְכֶּה לִרְאוֹת אִם יִרְצֶה ה'):
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · לשון הרע · חלק ראשון · אות ח׳ – אות י״א
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · לשון הרע · חלק ראשון · אות ח׳ח. עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע אֵין לָאָדָם חֵשֶׁק לִלְמד, גַּם מְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · לשון הרע · חלק ראשון · אות ט׳ט. מִלָּשׁוֹן הָרָע נִצּוֹל עַל־יְדֵי אֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · לשון הרע · חלק ראשון · אות י׳י. כְּשֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִלָּשׁוֹן הָרָע, עַל־יְדֵי זֶה לא יַחֲרשׁ רָעָה עַל חֲבֵרוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · לשון הרע · חלק ראשון · אות י״איא. מִי שֶׁאֵין מְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע עַל צַדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהִמָּנוֹת עִם הַצַּדִּיקִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות א׳ – אות ב׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות א׳סיפורי מעשיות משנים קדמוניות-מעשה יא - מבן מלך ובן השפחה שנתחלפו
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ב׳- מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהָיְתָה שִׁפְחָה אַחַת בְּבֵיתוֹ, שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הַמַּלְכָּה [וּמִסְּתָמָא מְבַשֶּׁלֶת אֵינָהּ רַשָּׁאָה לִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ אַךְ הָיְתָה אֵיזֶה שִׁפְחָה מְשָׁרֶתֶת קְטַנָּה בְּמַעֲלָה] וְהִגִּיעַ זְמַן לֵדָתָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה וְגַם הַשִּׁפְחָה הַנַּ"ל הִגִּיעַ זְמַן לֵדָתָהּ בְּאוֹתוֹ הָעֵת וְהָלְכָה הַמְיַלֶּדֶת וְהֶחֱלִיפָה הַוְּלָדוֹת לְמַעַן תִּרְאֶה מַה יִּצְמַח מִזֶּה וְאֵיךְ יִפּל דָּבָר וְהֶחֱלִיפָה הַוְּלָדוֹת וְהִנִּיחָה בֶּן הַמֶּלֶךְ אֵצֶל הַשִּׁפְחָה וּבֶן הַשִּׁפְחָה אֵצֶל הַמַּלְכָּה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים · קטע י״ג – קטע ט״ז
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים · קטע י״גהִרְהוּרֵי נִאוּף הֵם אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, בְּחִינַת טֻמְאַת מֵת, וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מֵהֶם. וְאַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לִסְמֹךְ עַל זֶה וּלְהַרְבּוֹת שִׂיחָה עִם הַנָּשִׁים חַ"ו, רַק מַה שֶּׁמֻּכְרָח לְדַבֵּר עִמָּהֶם אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ עַל־יְדֵי זְכוּת וְכֹחַ הַצְּדָקָה: (לק"א סי' רמ"ב)
ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים · קטע י״דיֵשׁ הִרְהוּרִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מִקְּלִפָּה כָּזֹאת שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל מֵהֶם, וְאַף אִם יַעֲצִים עֵינָיו, אַף עַל פִּי כֵן בְּכָל צַד שֶׁיִּפְנֶה תִּזְדַּמֵּן לוֹ. וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מֵהֶם: (שם)
ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים · קטע ט״וצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מֵהֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּפִלִּין הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין. הַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלָיו הִרְהוּרִים בְּיוֹתֵר, לֹא יִפֹּל מִזֶּה כְּלָל וְלֹא יִתְעַצֵּב, רַק אָז דַּיְקָא יִתְגַּבֵּר וְיִתְחַזֵּק לִבְרֹחַ מֵהֶם וּלְהַמְשִׁיךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְאָז נַעֲשָׂה מִזֶּה דַּיְקָא תִּקּוּן גָּדוֹל וְנִפְלָא בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל. וְעַיֵּן בְּרִית כ"ז: (לק"ת סי' ה' אות ז')
ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים · קטע ט״זהַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָה כִּרְצוֹנוֹ לְמָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד כְּלָל. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים הוֹלֶכֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וּפוֹרַחַת וּמְשׁוֹטֶטֶת בִּדְבָרִים אֲחֵרִים וְזָרִים, הוּא בְּיַד הָאָדָם לַחֲזֹר וּלְהַטּוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לַחֲשֹׁב מַה שֶּׁרָאוּי. וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ סוּס שֶׁפּוֹנֶה מִן הַדֶּרֶךְ וְסָר לְדֶרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁתּוֹפְסִין אוֹתוֹ בְּרִסְנוֹ וּמַחֲזִירִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. כְּמוֹ כֵן בַּמַּחֲשָׁבָה מַמָּשׁ, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהִיא תּוֹעָה מִן הַדֶּרֶךְ צָרִיךְ לְתֹ?פְסָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ לַהֲשִׁיבָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ הָרָאוּי: (לק"ת סי' נ)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״א · קטע ג׳ – קטע ז׳
כ־6 דק׳ · כ־600 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״א · קטע ג׳וְתַעֲלֵנִי מְהֵרָה מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה מֵחֹל לְקדֶשׁ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת קדֶשׁ וּתְזַכֵּנִי לְקַבֵּל שַׁבָּת קדֶשׁ בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּבְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה וּבְכָל מִינֵי כָּבוֹד וְענֶג שַׁבָּת, וּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וּלְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל וְאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת קדֶשׁ, וְלָנוּחַ מֵעַתָּה מִכָּל עִנְיָנֵי חֹל וְלַהֲפךְ פָּנַי לְגַמְרֵי מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, וְלִקְבּעַ עַצְמִי בֶּאֱמֶת בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה בִּמְנוּחָה וְהַשְׁקֵט, בִּמְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה בָהּ וְלֹא יִהְיֶה בְּרוּחִי רְמִיָּה כְּלָל, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה לְעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״א · קטע ד׳וְאִם הִרְבֵּיתִי אַשְׁמָה, עַד אֲשֶׁר חֲטָאַי לֹא יִמַּדּוּ וְלֹא יִסָּפְרוּ, וְכָבְדוּ מֵחוֹל יַמִּים, וְאֵין שׁוּם לָשׁוֹן בָּעוֹלָם לְכַנּוֹת בּוֹ רִבּוּי וְעצֶם פְּשָׁעַי וּפְגָמַי נֶגְדְּךָ אוֹי לִי כִּי חָטָאתִי אוֹי מֶה עָשִׂיתִי, אוֹי לִי אֵיךְ לֹא חַסְתִּי עַל נַפְשִׁי הַיְקָרָה מְאד אֵיךְ הָיִיתִי אַכְזָר עַל נַפְשִׁי יוֹתֵר מִכָּל מִינֵי רוֹצְחִים וְאַכְזָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְאִלּוּ הָיוּ מִתְקַבְּצִים עָלַי יַחַד כָּל הָרוֹצְחִים וְהַגַּזְלָנִים וְהָאַכְזָרִים שֶׁבָּעוֹלָם לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת לִי בְּאֶלֶף שָׁנִים מַה שֶּׁאָנכִי עָשִׂיתִי לִי בְּעַצְמִי עַל יְדֵי חֵטְא וּפְגָם אֶחָד שֶׁחָטָאתִי נֶגְדְּךָ מִכָּל שֶׁכֵּן כִּי חֲטָאַי רַבּוּ מִסַּפֵּר אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי אוֹי לִי וַי וְאַלְלַי מִי יִתֵּן ראשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה עַל חֲלָלַי כִּי חִלַּלְתִּי אֶת קְדֻשָּׁתִי, וְטָרַפְתִּי אֶת נַפְשִׁי בְּאַפִּי, וְעִנֵּיתִי אֶת נַפְשִׁי בְּכָל מִינֵי עִנּוּיִים מָרִים וְקָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם הֲרֵינִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים אֲנִי מָלֵא עָוֹן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים אֲנִי מָלֵא בִּלְבּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, וְאַתָּה מָלֵא טוֹב וָישֶׁר וֶאֱמֶת וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״א · קטע ה׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲשֵׂה עִמִּי פֶּלֶא לְחַיִּים לְבַל אֶהְיֶה כַּמֵּת בְּחַיַּי חַס וְשָׁלוֹם עֲשֵׂה מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, לִתְשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת קדֶשׁ וְאֶזְכֶּה לִקְבּעַ עַצְמִי עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְלִהְיוֹת כָּל יָמַי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בִּקְבִיעוּת גָּדוֹל וּלְהִכָּלֵל תָּמִיד גַּם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת קדֶשׁ וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת קדֶשׁ לִרְאוֹת שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת וּתְזַכֵּנִי לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, וְאֶהְיֶה שָׁפָל בְּעֵינַי לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתִי הַשְּׁפָלָה מְאד וְעַל כָּל פָּנִים לֹא אֵצֵא מִמְּקוֹמִי וְלֹא אֶטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם בְּעַצְמִי וְאֶהְיֶה מַכִּיר אֶת מְקוֹמִי הַשָּׁפָל וְנָמוֹךְ מְאד, בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר וְלֹא יִהְיֶה בְּלִבִּי גַאֲוָה טְמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם וְתַצִּילֵנִי מִגֵּאוּת וְגַבְהוּת וּמִגַּסּוּת הָרוּחַ תָּמִיד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״א · קטע ו׳אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם זַכֵּנִי לְעַיִן שֶׁל שַׁבָּת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת תָּמִיד כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם שִׁפְלוּתִי בְּלִי שִׁעוּר, וְאַף עַל פִּי כֵן מְבַלְבְּלִים דַּעְתִּי מִיַּד בִּפְנִיּוֹת וְגֵאוּת בְּלִי שִׁעוּר וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵי הָעֲנָוָה יְהוָה אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי אַתָּה יָדַעְתָּ חֶרְפָּתִי וּבָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי נֶגְדְּךָ כָּל צרְרָי הַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וְהַצִּילֵנִי מִגֵּאוּת וְגַבְהוּת וּמֵרָמוּת רוּחָא וְזַכֵּנִי לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת שִׁפְלוּתִי, וְגַדְלוּת וַחֲשִׁיבוּת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, וְלִמְסֹר נַפְשִׁי עֲבוּרָם תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״א · קטע ז׳וְתִשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּתְזַכֵּנִי שֶׁמִּצִּדִּי לֹא יִהְיֶה עִכּוּב בִּיאַת מָשִׁיחַ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אֲשֶׁר כְּבַר גָּרַמְנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים עִכּוּב בִּיאַת מָשִׁיחַ כַּמָּה פְּעָמִים וְהֶאֱרַכְנוּ אֶת הַגָּלוּת בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֱמר לְצָרוֹתֵינוּ דַי, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵעַתָּה מֵחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּמֵהִרְהוּרִים רָעִים וּמִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, וּמִכָּל מִינֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת, וְזַכֵּנוּ לְמַחֲשָׁבוֹת זַכּוֹת לְמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת צַחוֹת וּנְכוֹנוֹת מָלֵא רַחֲמִים, קָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְזַכֵּנִי לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ הָפְכֵנִי מֵרַע לְטוֹב גָּמוּר הַט לְבָבִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת זַכֵּנִי לְטוֹב אֲמִתִּי לְטוֹב הַנִּצְחִי הָקֵם "עַל סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשׁוּרָי", שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת קָבוּעַ לָנֶצַח בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם "בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלֵנִי נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ", וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְלִתְמִימִים וִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם בֶּאֱמֶת, וְתֵן לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מַנְהִיג אֲמִתִּי רוֹעֶה נֶאֱמָן, כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רַעְיָא מְהֵימָנָא, אֲשֶׁר יִשָּׂא אוֹתָנוּ "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאמֵן אֶת הַיּנֵק", עַד אֲשֶׁר יְבִיאֵנוּ לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה וְהַתְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּטַח בַּיהוָה וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מא
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות מאאָמַר הֲלֹא הַחֶנְוָנִי דַּרְכּוֹ לְהַקִּיף בְּהַקָּפָה שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לְאַחַר זְמַן, וּמַדּוּעַ לֹא יֹאמַר הָאָדָם אֵיזֶה קַפִּיטְלִיךְ תְּהִלִּים אוֹ לִלְמֹד אוֹ לַעֲשׂוֹת שְׁאָר מִצְווֹת וְיִהְיֶה מֻנָּח וּמוּכָן אֶצְלוֹ לְעֵת הַצֹּרֶךְ כִּי יִהְיֶה זְמַן שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָזֶה שֶׁיִּגְבֶּה שְׂכָרוֹ וּפְעֻלָּתוֹ, וּמַדּוּעַ לֹא יִהְיֶה כְּמוֹ שֶׁנּוֹתֵן הַחֶנְוָנִי סְחוֹרָה בְּהַקָּפָה (שָׁם, סִימָן רס"ט).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות מז
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות מז · חלק 1 מתוך 5 (חלוקת האתר)כְּלַל הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן, הָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי זִקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא מַה שֶּׁנִּדְמֶה לְכָל אֶחָד כְּאִלּוּ הַכֹּל מִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר הַיָּשָׁן וְהוּא כְּבָר זָקֵן בִּדְרָכָיו וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ" וְהַכֹּל עַל יְדֵי הַזִּקְנָה שֶׁמַּפִּיל עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא: "מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל".
משיבת נפש · רצף ג · אות מז · חלק 2 מתוך 5 (חלוקת האתר)וְעַל־כֵּן כָּל הַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי הַחֲכָמִים, הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וּמִתְחַדְּשִׁים כַּנֶּשֶׁר, בִּבְחִינַת "וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ" וְכוּ', וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים וְנִפְלָאִים, כִּי הֵם מִתְגַּבְּרִים בַּעֲבוֹדָתָם בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִילוּ עֲדַיִן בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּלָל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַשִּׂיגִין בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא בְּיוֹתֵר וּמְחַבְּרִים סְפָרִים קְדוֹשִׁים חֲדָשִׁים בְּכָל עֵת.
משיבת נפש · רצף ג · אות מז · חלק 3 מתוך 5 (חלוקת האתר)וְהַכֹּל כְּדֵי לְבָאֵר וּלְגַלּוֹת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּגְדֻלַּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּגְדֻלַּת קְדֻשַּׁת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי "אוֹרַיְתָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּא חָד". וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַמְשִׁיכִים חֲסָדִים חֲדָשִׁים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַתִּקְוָה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה כָּל הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט אָבְדָה תִּקְוָתָם מִגֹּדֶל הַהִתְגָּרוּת וְהַהִתְגַּבְּרוּת, בִּבְחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מחלקת · אות ב
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · מחלקת · אות ב · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְקַיֵּם מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
עצות ישרות · מחלקת · אות ב · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם, וְלָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, אֲבָל מִי שֶׁהוּא חוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמְבַזֶּה וּמְחָרֵף אוֹתוֹ וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו בַּחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת גְּדוֹלוֹת, וְרוֹצֶה לִשְׁפֹּךְ דָּמָם מַמָּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם - זֶה הוּא מִסִּטְרָא דְּהָמָן־עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: וַיִּבֶז בְּעֵינָיו וְגוֹ', וְאָסוּר לְזַכּוֹתוֹ וּלְרַחֵם עָלָיו, וְאַדְּרַבָּא, בָּזֶה שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין לְהַפִּיל אוֹתוֹ וּלְהַכְנִיעוֹ, בָּזֶה מְקַיְּמִין מִצְוַת אַל תְּהִי בָז וְכוּ', כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַצַּדִּיק, שֶׁמְּקַיֵּם זֹאת בִּשְׁלֵמוּת (הִלְכוֹת אַפּוֹתִיקִי, הֲלָכָה ה', אוֹת י"ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמז · פסקה 5 – פסקה 2
כ־7 דק׳ · כ־700 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמז · פסקה 5כֹּה דִּבְרֵי הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמז · פסקה 6נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמז · פסקה 7וְשָׁלוֹם רַב לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמח · פסקה 1בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ תקצ"ז נֶעמְרוֹב.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמח · פסקה 2בְּנִי חֲבִיבִי.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמח · פסקה 3מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה. וְאֵין מַה לַּהֲשִׁיבוֹ. בֶּן אֲחוֹתִי רַבִּי אַיְיזִיק נָסַע הַיּוֹם לְבֵיתוֹ, וְתִרְאֶה לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִמּוֹ, אוּלַי יְסַפֵּר לְךָ מֵאֲשֶׁר נִדְבַּר בְּשַׁבַּת הֶעָבַר. כִּי תְּהִלָּה לָאֵל שָׁמַע כַּמָּה דִּבּוּרֵי אֱמֶת אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתֶּם. עַתָּה אוּלַי תְּקַבְּלוּ זֶה מִזֶּה כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת עַל יְדֵי שֶׁיְּסַפֵּר לְךָ יִתְעוֹרֵר הוּא גַּם כֵּן. כִּי כְּבָר יָדַעְתִּי שֶׁאַחֲרֵי שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים נִפְלָאוֹת אֲמִתִּיִּים כָּאֵלֶּה עֲדַיִן קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְפַּעֵל בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה, לוּלֵא יְשׁוּעַת ה'. וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ צְרִיכִין לְדַבֵּר הַרְבֵּה, הֵן אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ וּבִפְרָט עִם רַבּוֹ הָאֱמֶת, וְהֵן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלַחְתֹּר לְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת וְהַסְתָּרַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הַמִּסְתַּתֶּרֶת בָּאָדָם בְּכָל יוֹם בְּהַסְתָּרוֹת עֲמֻקּוֹת כְּפִי מַעֲשֵׂי הָאָדָם, וּכְפִי הַמַּעֲשֶׂה הַנַּעֲשֶׂה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵרֵישׁ כָּל דְּרָגִין עַד וְכוּ' כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. וְעָלֵינוּ הַחִיּוּב לְהִתְחַזֵּק לִדְרֹשׁ וְלָתוּר וְלַחְתֹּר לְבַקֵּשׁ וּלְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ לְהַנְּקֻדָּה הַטּוֹבָה הַשַּׁיָּךְ לְהַלֵּב בָּעֵת הַזֹּאת. כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה מַה שֶּׁדִּקְדֵּק רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי וְכוּ' (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן לד), שֶׁכָּתַב שְׁנֵי תֵּבוֹת אֵלּוּ "בָּעֵת הַזֹּאת", דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַשֵּׁר לִבּוֹ לְהַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּךְ לְלִבּוֹ בָּעֵת הַזֹּאת. כִּי בְּיוֹם ה' הִגִּיעַ הַזְּמַן פִּרָעוֹן לְהַפ"מ, וְזֶה הַבִּלְבּוּל הַדַּעַת הָיָה מֻכְרָח לַעֲבֹר בְּיוֹם ה' תָּבוֹא תקצ"ז עָלֶיךָ בְּטוּלְטְשִׁין, אֲשֶׁר זֶה הַיּוֹם כְּבָר חָלַף וְעָבַר וְהָלַךְ לוֹ, וְלֹא נִשְׁאַר כִּי אִם מַה שֶּׁחָטַף כָּל אָדָם אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּפִי הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁעָבְרוּ אָז עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי הָעוֹלָם. הָאֱמֶת אִם נָשִׂים לֵב לָזֶה תִּסְמַר שַׂעֲרוֹת בְּשָׂרֵנוּ. אַף עַל פִּי כֵן הָאֱמֶת כָּךְ הוּא וּצְרִיכִין רַק לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ בְּהַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי", כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא. וְעַל כֻּלָּם מַה שֶּׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ בְּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּמְקוֹם קֹדֶשׁ גְּנִיזָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵנוּ וּבָזֶה יָגִיל וְיָשִׂישׂ לִבֵּנוּ. כִּי עוֹד יֵשׁ תִּקְוָה לְהַשִּׂיג אָרְחוֹת חַיִּים מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים. וַה' יַצְלִיחַ דְּרָכֵינוּ בַּהַצְלָחָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמח · פסקה 4דִּבְרֵי אָבִיךָ
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמח · פסקה 5נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמט · פסקה 1זֹאת הִיא הַעְתָּקָה מִמִּכְתָּב אֶחָד, שֶׁנִּכְתַּב לְהָרַבָּנִי הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אֶפְרַיִם מִקְּרִימֶינְטְשַׁאק, וְהָיוּ כָּתוּב מִקֹּדֶם דְּבָרִים נִסְתָּרִים, וּמִכָּאן נָתַן לָנוּ רְשׁוּת לְהַעְתִּיקוֹ, וְכָאן חָסֵר הַרְבֵּה...
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמט · פסקה 2וְלִכְתֹּב לוֹ דִּבְרֵי אֱמֶת הַנּוֹבְעִים מֵהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה אֵין הַזְּמַן מַסְכִּים עַתָּה גַּם קְצָרָה הַיְרִיעָה. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה, וְיוֹתֵר מִזֶּה צְרִיכִין לְדַבֵּר בְּכָל יוֹם. וְאִם נִדְמֶה לְךָ שֶׁאֵין לְךָ עִם מִי לְדַבֵּר, כְּבָר הוֹכַחְתִּיךָ הַרְבֵּה בָּזֶה שֶׁתִּסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד, וְאָז יִהְיֶה לְךָ תָּמִיד עִם מִי לְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת מִנְּקֻדָּה שֶׁבַּלֵּב בִּבְחִינַת וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין וְכוּ'. וְגַם תְּפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְקַבֵּל הַנְּקֻדָּה מִנֵּהּ וּבֵהּ. וְכָל אֵלּוּ הַנְּקֻדּוֹת צְרִיכִין לְקַבֵּל מֵהַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית, שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁשָּׁמַעְתָּ מִפִּי וּמִפִּי סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים. הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְכוּ'. וְתִרְאֶה לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ מְאֹד בְּכָל יוֹם מַה שֶּׁזָּכִיתָ לֵידַע מֵאוֹר הָאֱמֶת כָּזֶה, אִלְמָלֵא לָא אָתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לְמַשְׁמָע דָּא מֵעִנְיַן הַשְּׁלֹשָׁה נְקֻדּוֹת שֶׁהִזְכַּרְתִּי כָּאן שֶׁנּוֹבְעִים מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְכוּ' (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן לד) דַּיֵּינוּ. וְכֵן עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, מִכָּל שֶׁכֵּן עַל כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה, וְעַל כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה צְרִיכִין לוֹמַר זֹאת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא אַף עַל פִּי כֵן אַשְׁרֵינוּ וְכוּ'. אוּן טַאקֶי פָארְט [וּבְכָל זֹאת] אַשְׁרֵינוּ. וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו לְעוֹלָם, וּבָזֶה אֲנִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי עַתָּה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל זֶה שֶׁכָּתַבְתִּי לְךָ, כִּי הַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁין בְּכָל בֹּקֶר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י עַל פָּסוּק (אֵיכָה ג) "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", שֶׁנִּכְתַּב אַחַר "חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ" וְכוּ'. וְכַאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הַרְבֵּה בָּזֶה בַּחֹרֶף הֶעָבַר, וַעֲדַיִן צְרִיכִין לְדַבֵּר הַרְבֵּה בָּזֶה, וְלֵילֵךְ בָּזֶה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּכָל יוֹם שֶׁנִּמְשָׁכִין חֲסָדִים חֲדָשִׁים נִפְלָאִים בְּכָל יוֹם אֲשֶׁר עַל יָדָם יִגְמֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב כֻּלָּנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי הַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה. כִּי גָּדוֹל ה' וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר. וְעִקַּר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא מִדַּת הַחֶסֶד שֶׁנִּקְרָא גְדֻלָּה (תִּקּוּנֵי זֹהַר סז:). נִמְצָא שֶׁאֵין חֵקֶר לְחַסְדּוֹ שֶׁהוּא גְּדֻלָּתוֹ. וְהָבֵן הֵיטֵב וְעַל יְדֵי זֶה תּוּכַל לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה וְלִשְׂמֹחַ תָּמִיד. וּבִפְרָט בְּעֵת הַתְּפִלָּה שֶׁצְּרִיכָה חִזּוּק בְּיוֹתֵר שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁתַּעֲמֹד לְהִתְפַּלֵּל תַּעֲבִיר מִדַּעְתְּךָ לְגַמְרֵי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַד הֵנָּה. רַק תִּבְטַח בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים יג) "וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָּטַחְתִּי" וְכוּ', וְתִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵב. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר עַתָּה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 2 · חלק 8 מתוך 11 (חלוקת האתר)ר' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הוּא רַבִּי, הוּא רַבֵּינוּ הַקָדוֹשׁ. ר' יְהוּדָה נְשִׂיאָה. ר' יְהוּדָה בֶּן נַקוּסָא. יְהוּדָה חַיָיטָא. ר' יְהוּדָה הַגַּזָר.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 2 · חלק 9 מתוך 11 (חלוקת האתר)יְהוּדָה בְּר' חִיָיא. ר' יְהוּדָה בֶּן לָקִישׁ, תַּנָא דִבְּרַייתָא. ר' יְהוּדָה בֶּן מְנַסְיָא. ר' יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ה · סעיף א׳ – סעיף ח׳
כ־5 דק׳ · כ־470 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ה · סעיף א׳אִם חַס וְשָׁלוֹם נָפְלָה דְּלֵקָה בַּשַׁבָּת, חָשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי בַּעַל הַבַּיִת וּבְנֵי בֵּיתוֹ אֲשֶׁר שָׁם הַדְּלֵקָה, אִם יִתְעַסְּקוּ בְּהַצָּלָה, וְהֵמָּה נֶחְפָּזִים וּבְהוּלִים עַל מָמוֹנָם, שֶׁמָּא מִתּוֹךְ כָּךְ יִשְׁכְּחוּ שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת וִיכַבּוּ אֶת הַדְּלֵקָה, עַל כֵּן אָסְרוּ לְהַצִּיל אֲפִלּוּ חֲפָצִים שֶׁהֵן מֻתָּרִין בְּטִלְטוּל לְמָקוֹם שֶׁמֻּתָּרִין לְהוֹצִיא, וְרַק מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לוֹ לְהַיּוֹם, מֻתָּר לוֹ לְהַצִּיל. כֵּיצַד. נָפְלָה דְּלֵקָה בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶם הַסְּעוּדָּה, מַצִּיל מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדּוֹת, הָרָאוּי לָאָדָם, לָאָדָם. הָרָאוּי לַבְּהֵמָה, לַבְּהֵמָה. וּבְשַׁחֲרִית, מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדּוֹת. וּבְמִנְחָה, מְזוֹן סְעוּדָּה אַחַת. וְאִם יֵשׁ בִּכְלִי אֶחָד מַאֲכָלִים הַרְבֵּה, כְּגוֹן סַל מָלֵא כִּכָּרוֹת, וְחָבִית מְלֵאָה יַיִן וְכַדּוֹמֶה, כֵּיוָן שֶׁמּוֹצִיאָם בְּפַעַם אַחַת, מֻתָּר. וְכֵן אִם פֵּרַשׂ סָדִין וְכַדּוֹמֶה וְקִבֵּץ בּוֹ כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל לְהוֹצִיא מִמַּאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת וּמוֹצִיאָן בְּפַעַם אַחַת, מֻתָּר. גַּם מֻתָּר לוֹ לְהוֹצִיא כָּל הַכֵּלִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם הַיּוֹם.
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ה · סעיף ב׳וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בֹּאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַצִּיל מָזוֹן שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ אוֹ כְּלִי אֶחָד שֶׁמַּחְזִיק אֲפִלּוּ הַרְבֵּה וַהֲרֵי הוּא שֶׁל הַמַּצִּיל, כֵּיוָן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת הִפְקִיר וְזָכָה זֶה מִן הַהֶפְקֵר. וְאִם הוּא יְרֵא שָׁמַיִם וּמַחְזִיר לְבַעַל הַבַּיִת מַה שֶּׁהִצִּיל, כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלֹּא הִפְקִיר בִּרְצוֹנוֹ, מֻתָּר לוֹ לָקַחַת שְׂכַר הַהַצָּלָה, וְאֵין זֶה שְׂכַר שַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁמִּצַּד הַדִּין הַכֹּל הוּא שֶׁלּוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם מִדַּת חֲסִידוּת שֶׁלֹּא לִטּוֹל שָׂכָר עַל טֹרַח הַצָּלָה שֶׁבְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שְׂכַר שַׁבָּת, כִּי הֶחָסִיד יֵשׁ לוֹ לְוַתֵּר מִשֶּׁלוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נִדְנוּד עֲבֵרָה.
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ה · סעיף ג׳וְכָל זֹאת, רַק לְמָקוֹם שֶׁמֻּתָּרִין לְהוֹצִיא לְשָׁם. אֲבָל לְמָקוֹם שֶׁאֲסוּרִין לְהוֹצִיא, אָסוּר לְהַצִּיל שׁוּם דָּבָר. אַךְ בְּגָדִים שֶׁיְכוֹלִין לְלָבְשָׁם, מֻתָּר לוֹ לִלְבּוֹשׁ, וְלַעֲטֹף כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל, וּמוֹצִיא אֲפִלּוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּפוֹשֵׁט וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא אֲפִלּוּ כָּל הַיּוֹם. וְיָכוֹל לוֹמַר גַּם לַאֲחֵרִים, בֹּאוּ וְהַצִּילוּ, וּמַצִּילִין כֵּן.
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ה · סעיף ד׳וְהַבָּתִּים שֶׁאֵין שָׁם הַדְּלֵקָה, אֶלָּא שֶׁהֵם קְרוֹבִים וִירֵאִים שֶׁתַּגִּיעַ גַּם לָהֶם, כֵּיוָן שֶׁהֵם אֵינָם בְּהוּלִים כָּל כָּךְ, מֻתָּרִין לְהַצִּיל כָּל דָּבָר לַמָּקוֹם שֶׁמֻּתָּרִין לְהוֹצִיא לְשָׁם. יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם מָעוֹת וּשְׁאָר דְּבָרִים יְקָרִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֻקְצִין, מֻתָּר לְהַצִּילָן מִן הַהֶפְסֵד הַגָּדוֹל הַפִּתְאוֹמִי, כְּגוֹן דְּלֵקָה אוֹ שֶׁטֶף מַיִם אוֹ גְּזֵלָה, עַל יְדֵי מַה שֶּׁמַּנִּיחִין עֲלֵיהֶם אֵיזֶה דְּבַר מַאֲכָל וּמְטַלְטְלִין אוֹתן כֵּן בְּיַחַד. (אֲבָל בְּמָקוֹם אַחֵר, אֵין שׁוּם הֶתֵּר לְטַלְטֵל כֵּן מַקְצֶה). וְיֵשׁ מְקִלִּין עוֹד יוֹתֵר, שֶׁאֲפִלּוּ לְבַדָּן יְכוֹלִין לְטַלְטְלָן, מִשּׁוּם דְּבִמְקוֹם הֶפְסֵד גָּדוֹל פִּתְאוֹמִי, נִדְחֶה אִסּוּר מֻקְצֶה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא לַמָּקוֹם שֶׁאֲסוּרִין לְהוֹצִיא.
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ה · סעיף ה׳כָּל סִפְרֵי קֹדֶשׁ, בֵּין שֶׁהֵן בִּכְתָב בֵּין שֶׁהֵן בִּדְפוּס, מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה אוֹ שֶׁטֶף מַיִם וְכַדּוֹמֶה, אֲפִלּוּ לֶחָצֵר אוֹ לְמָבוֹי שֶׁאֲסוּרִין לְהוֹצִיא לְשָׁם מֵחֲמַת שֶׁלֹּא עָשׂוּ עֵרוּב. וְהוּא כְּשֶׁהֵן מְתֻקָּנִין בְּעִנְיָן שֶׁהָיוּ מוֹעִילִים עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת אוֹ שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת. וְעַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, מֻתָּר לְהַצִּילָן אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים (הַצָּלַת הַמֵּת מִן הַדְּלֵקָה, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן פ"ח סָעִיף ט"ז).
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ה · סעיף ו׳מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר, וְתִיק הַתְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין.
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ה · סעיף ז׳סֵפֶר תּוֹרָה קוֹדֵם לְהַצִּיל לִשְׁאָר סְפָרִים.
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ה · סעיף ח׳כְּשֶׁיֵּשׁ חֲשַׁשׁ סְפֵק סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, מֻתָּר לְכַבּוֹת אֶת הַדְּלֵקָה. וְלָכֵן בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהַיִשְׂרְאֵלִים דָּרִים בֵּין הַנָּכְרִים, מֻתָּר לְכַבּוֹת אֶת הַדְּלֵקָה, אֲפִלּוּ הוּא בְּבֵית נָכְרִי, וְהַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן. וְדַוְקָא לְכַבּוֹת מֻתָּר. אֲבָל אָסוּר לְחַלֵּל שַׁבָּת כְּדֵי לְהַצִּיל מָמוֹן. וְאִם עָבַר וְחִלֵּל, יֵלֵךְ אֶל הָרַב לְבַקֵּשׁ שֶׁיּוֹרֵהוּ תְּשׁוּבָה.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״א
וְתַעֲלֵנִי מְהֵרָה מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה מֵחֹל לְקדֶשׁ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת קדֶשׁ וּתְזַכֵּנִי לְקַבֵּל שַׁבָּת קדֶשׁ בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּבְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה וּבְכָל מִינֵי כָּבוֹד וְענֶג שַׁבָּת, וּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וּלְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל וְאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת קדֶשׁ, וְלָנוּחַ מֵעַתָּה מִכָּל עִנְיָנֵי חֹל וְלַהֲפךְ פָּנַי לְגַמְרֵי מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, וְלִקְבּעַ עַצְמִי בֶּאֱמֶת בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה בִּמְנוּחָה וְהַשְׁקֵט, בִּמְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה בָהּ וְלֹא יִהְיֶה בְּרוּחִי רְמִיָּה כְּלָל, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה לְעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְאִם הִרְבֵּיתִי אַשְׁמָה, עַד אֲשֶׁר חֲטָאַי לֹא יִמַּדּוּ וְלֹא יִסָּפְרוּ, וְכָבְדוּ מֵחוֹל יַמִּים, וְאֵין שׁוּם לָשׁוֹן בָּעוֹלָם לְכַנּוֹת בּוֹ רִבּוּי וְעצֶם פְּשָׁעַי וּפְגָמַי נֶגְדְּךָ אוֹי לִי כִּי חָטָאתִי אוֹי מֶה עָשִׂיתִי, אוֹי לִי אֵיךְ לֹא חַסְתִּי עַל נַפְשִׁי הַיְקָרָה מְאד אֵיךְ הָיִיתִי אַכְזָר עַל נַפְשִׁי יוֹתֵר מִכָּל מִינֵי רוֹצְחִים וְאַכְזָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְאִלּוּ הָיוּ מִתְקַבְּצִים עָלַי יַחַד כָּל הָרוֹצְחִים וְהַגַּזְלָנִים וְהָאַכְזָרִים שֶׁבָּעוֹלָם לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת לִי בְּאֶלֶף שָׁנִים מַה שֶּׁאָנכִי עָשִׂיתִי לִי בְּעַצְמִי עַל יְדֵי חֵטְא וּפְגָם אֶחָד שֶׁחָטָאתִי נֶגְדְּךָ מִכָּל שֶׁכֵּן כִּי חֲטָאַי רַבּוּ מִסַּפֵּר אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי אוֹי לִי וַי וְאַלְלַי מִי יִתֵּן ראשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה עַל חֲלָלַי כִּי חִלַּלְתִּי אֶת קְדֻשָּׁתִי, וְטָרַפְתִּי אֶת נַפְשִׁי בְּאַפִּי, וְעִנֵּיתִי אֶת נַפְשִׁי בְּכָל מִינֵי עִנּוּיִים מָרִים וְקָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם הֲרֵינִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים אֲנִי מָלֵא עָוֹן וְאַתָּה מָלֵא רַחֲמִים אֲנִי מָלֵא בִּלְבּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, וְאַתָּה מָלֵא טוֹב וָישֶׁר וֶאֱמֶת וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲשֵׂה עִמִּי פֶּלֶא לְחַיִּים לְבַל אֶהְיֶה כַּמֵּת בְּחַיַּי חַס וְשָׁלוֹם עֲשֵׂה מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, לִתְשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת קדֶשׁ וְאֶזְכֶּה לִקְבּעַ עַצְמִי עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְלִהְיוֹת כָּל יָמַי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בִּקְבִיעוּת גָּדוֹל וּלְהִכָּלֵל תָּמִיד גַּם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת קדֶשׁ וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת קדֶשׁ לִרְאוֹת שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת וּתְזַכֵּנִי לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, וְאֶהְיֶה שָׁפָל בְּעֵינַי לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתִי הַשְּׁפָלָה מְאד וְעַל כָּל פָּנִים לֹא אֵצֵא מִמְּקוֹמִי וְלֹא אֶטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם בְּעַצְמִי וְאֶהְיֶה מַכִּיר אֶת מְקוֹמִי הַשָּׁפָל וְנָמוֹךְ מְאד, בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר וְלֹא יִהְיֶה בְּלִבִּי גַאֲוָה טְמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם וְתַצִּילֵנִי מִגֵּאוּת וְגַבְהוּת וּמִגַּסּוּת הָרוּחַ תָּמִיד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם זַכֵּנִי לְעַיִן שֶׁל שַׁבָּת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת תָּמִיד כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם שִׁפְלוּתִי בְּלִי שִׁעוּר, וְאַף עַל פִּי כֵן מְבַלְבְּלִים דַּעְתִּי מִיַּד בִּפְנִיּוֹת וְגֵאוּת בְּלִי שִׁעוּר וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵי הָעֲנָוָה יְהוָה אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי אַתָּה יָדַעְתָּ חֶרְפָּתִי וּבָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי נֶגְדְּךָ כָּל צרְרָי הַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וְהַצִּילֵנִי מִגֵּאוּת וְגַבְהוּת וּמֵרָמוּת רוּחָא וְזַכֵּנִי לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת שִׁפְלוּתִי, וְגַדְלוּת וַחֲשִׁיבוּת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, וְלִמְסֹר נַפְשִׁי עֲבוּרָם תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתִשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּתְזַכֵּנִי שֶׁמִּצִּדִּי לֹא יִהְיֶה עִכּוּב בִּיאַת מָשִׁיחַ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אֲשֶׁר כְּבַר גָּרַמְנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים עִכּוּב בִּיאַת מָשִׁיחַ כַּמָּה פְּעָמִים וְהֶאֱרַכְנוּ אֶת הַגָּלוּת בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֱמר לְצָרוֹתֵינוּ דַי, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵעַתָּה מֵחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּמֵהִרְהוּרִים רָעִים וּמִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, וּמִכָּל מִינֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת, וְזַכֵּנוּ לְמַחֲשָׁבוֹת זַכּוֹת לְמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת צַחוֹת וּנְכוֹנוֹת מָלֵא רַחֲמִים, קָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְזַכֵּנִי לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ הָפְכֵנִי מֵרַע לְטוֹב גָּמוּר הַט לְבָבִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת זַכֵּנִי לְטוֹב אֲמִתִּי לְטוֹב הַנִּצְחִי הָקֵם "עַל סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשׁוּרָי", שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת קָבוּעַ לָנֶצַח בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם "בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלֵנִי נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ", וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְלִתְמִימִים וִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם בֶּאֱמֶת, וְתֵן לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מַנְהִיג אֲמִתִּי רוֹעֶה נֶאֱמָן, כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רַעְיָא מְהֵימָנָא, אֲשֶׁר יִשָּׂא אוֹתָנוּ "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאמֵן אֶת הַיּנֵק", עַד אֲשֶׁר יְבִיאֵנוּ לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה וְהַתְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּטַח בַּיהוָה וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן
ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ה · התורה והתפילה זו לצד זו
היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 169 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־36 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ה באדר): ויקהל־פקודי
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־10 במרץ 2026, בשעה 17:43 בערך.
המחזור השנתי
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ה
- שיחות הר״ן · אות קכ״ד
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קצ״ט
- ספר המידות · לשון הרע
- סיפורי מעשיות · מעשה י״א
- ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים
- השתפכות הנפש · אות מא
- משיבת נפש · רצף ג · אות מז
- עצות ישרות · מחלקת
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמז
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמח
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמט
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י'
- קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ה
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.