ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, י״ב באייר ה׳תשפ״ו · 29 באפריל 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קל״ט · אות א׳ – אות א׳
כ־7 דק׳ · כ־650 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו (תהלים פה): כִּי יִקְרָא דְּשַׁבַּתָּא הוּא: כִּי בַּחֹל, שֶׁיֵּשׁ שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, כְּשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה, אֲזַי יוֹנֶקֶת הַקְּלִפָּה מֵהָרַגְלִין שֶׁל הַמִּצְוָה, כִּי כָּל מִצְוָה הִיא קוֹמָה שְׁלֵמָה, וַאֲזַי אֵין לְהַמִּצְוָה הַהִיא בְּחִינַת רַגְלִין, לַעֲלוֹת בָּהֶם וְלֵילֵךְ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הַקְּלִפָּה לָקְחָה הָרַגְלִין, [בִּבְחִינַת (משלי ה׳:ה׳): רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת]. וּכְשֶׁבָּא שַׁבָּת, וְנִתְבַּטֵּל שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, אֲזַי עוֹלִים הָרַגְלִין מֵהַמִּצְוָה, שֶׁהָיוּ בְּתוֹךְ הַחִיצוֹנִים בַּחֹל, שֶׁיָּנְקוּ מֵהֶם, וַאֲזַי עוֹלָה הַמִּצְוָה וְהוֹלֶכֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְזֶהוּ (ישעיהו נ״ח:י״ג): אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ – שֶׁעַל־יְדֵי שַׁבָּת תָּשִׁיב וְתַחֲזֹר הָרַגְלִין לְהוֹצִיאָם מִבֵּין הַחִיצוֹנִים. וַאֲזַי עוֹלָה הַמִּצְוָה וְהוֹלֶכֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ, אַף אִם נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי קָטָן שֶׁבִּקְטַנִּים, וּבְלִי כַּוָּנָה וּשְׁלֵמוּת הָרָאוּי לְהַמִּצְוָה, עִם כָּל זֶה יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תַּעֲנוּג גָּדוֹל מֵהַמִּצְוָה. כְּמוֹ הָאָב שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּעֲנוּג גָּדוֹל כְּשֶׁבְּנוֹ מַתְחִיל לַהֲלֹךְ, אַף שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ כָּרָאוּי, עִם כָּל זֶה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ מְאֹד מִמֶּנּוּ, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ מְאֹד מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה. וְהִנֵּה הַהוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין דֶּרֶךְ, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה עַל־יְדֵי פַּעֲמֵי רַגְלָיו, כִּי־אִם כְּשֶׁיֵּלֵךְ הַרְבֵּה. וְהַמִּצְווֹת נִקְרָאִים צֶדֶק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״ט:קע״ב): כָּל מִצְוֹתֶיךָ צֶדֶק. וְזֶהוּ: צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ – כְּשֶׁהַמִּצְוָה הוֹלֶכֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי: וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה מִפַּעֲמֵי רַגְלָיו, דֶּרֶךְ, שֶׁהוּא נֶאֱמַר עַל דֶּרֶךְ שֶׁהוּא כְּבוּשָׁה לְרַבִּים. כִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁיֵּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵהַמִּצְוָה, עוֹשֶׂה מִפַּעֲמֵי רַגְלָיו דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה. וְזֶהוּ: וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו: (עַיֵּן עִנְיָן זֶה לְקַמָּן סִימָן רע"ז בַּאֲרִיכוּת)
וּבְיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ (איוב ל״ז:ז׳): כִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, כִּי אֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ. רַק עַל־יְדֵי אֲנָשָׁיו הַמְקֹרָבִין אֵלָיו, יוּכַל לְהָבִין מַעֲלַת הַצַּדִּיק. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֲנָשָׁיו, שֶׁהֵם אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, וּבָהֶם יֵשׁ לָהֶם תְּפִיסָה וְהַשָּׂגָה, כִּי הָעוֹלָם אֵינָם רְחוֹקִים עֲדַיִן מֵהֶם כָּל־כָּךְ כְּמוֹ מֵהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה הָאֱמֶת, אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע מַעֲלַת הַצַּדִּיק עַל יְדֵי אֲנָשָׁיו. וְזֶהוּ כְּמוֹ מְשַׁל הַחוֹתָם, שֶׁהַכְּתָב הֶחָקוּק עָלָיו אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹתִיּוֹת בְּהֶפֶךְ. רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּכִּין וּמְצַיְּרִין הַחוֹתָם עַל שַׁעֲוָה, רוֹאִים הָאוֹתִיּוֹת וְהַצִּיּוּרִים הַחֲקוּקִים עַל הַחוֹתָם, וּמְבִינִים כְּתַב הַחוֹתָם. וְזֶהוּ: וּבְיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם. הַצַּדִּיק נִקְרָא "כָּל אָדָם" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב): כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. וְזֶה: לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ. עַל־יְדֵי אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק, תּוּכַל לֵידַע אוֹתוֹ, כִּמְשַׁל הַחוֹתָם כַּנַּ"ל. וְגַם הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת חוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ; וְצַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית:
אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו, הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ – כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, רַק כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גֹּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת. וַאֲזַי מִגֹּדֶל הַחֲרָטָה, יַרְגִּישׁוּ גַּם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל כָּל הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ, וּלְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְשְׁכוּ, יַרְגִּישׁוּ שָׁם בַּמָּקוֹם שֶׁהֵם, הֵן אוֹתָם שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ וְנִתְהַוּוּ מֵהֶם בָּנָיו מִמִּין בְּנֵי אָדָם, וְהֵן אוֹתָם שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנוּ לְמָקוֹם אַחֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְגַם שָׁם יֵשׁ לָהֶם לֵב וּשְׁאָר אֵיבָרִים. וַאֲזַי כְּשֶׁיָּמוּל אֶת לְבָבוֹ, וְיַרְגִּישׁ לְבָבוֹ גֹּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיַתְחִיל לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת, אֲזַי יַרְגִּישׁוּ שָׁם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל הַטִּפּוֹת, וְיִתְוַדַּע לָהֶם הָאֱמֶת הַאֵיךְ הֵם מֻטָּלִים בִּמְקוֹם טִנּוֹפוֹת בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית. כִּי מִתְּחִלָּה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁטּוֹב לָהֶם, כִּי הֵן מַזִּיקֵי עָלְמָא. רַק אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנִּמּוֹל לְבָבָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּמּוֹל לְבַב אֲבִיהֶם, אֲזַי מַרְגִּישִׁין הֵיכָן הֵם, וּמַתְחִילִין לְקוֹנֵן וּלְהִצְטַעֵר, וְנַעֲשֶׂה שָׁם רַעַשׁ גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם. וְזֶהוּ (דברים ל׳:ו׳): וּמָל ה' אֶת לְבָבְךָ, וְאֶת לְבַב זַרְעֲךָ; הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל ה' אֶת לְבָבוֹ, יִמּוֹל גַּם לְבַב זַרְעוֹ. וּלְהֵיכָן שֶׁנִּמְשָׁךְ הַזֶּרַע, הֵן לְמִין בְּנֵי אָדָם, אֲזַי מְחֻיָּבִים בָּנָיו, שֶׁיַּרְגִּישׁוּ גַּם־כֵּן הִרְהוּר תְּשׁוּבָה עַל יְדֵי שֶׁנִּמּוֹל לְבַב אֲבִיהֶם. וְכֵן אִם נִמְשָׁךְ לְמָקוֹם אַחֵר חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי יִמּוֹלוּ שָׁם הַלְּבָבוֹת וְיַרְגִּישׁוּ כַּנַּ"ל: וְהַזְּמַן הַמְּסֻגָּל לָזֶה הוּא חֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי אֱלוּל רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב; הַיְנוּ שֶׁיָּמוּל ה' אֶת לְבָבוֹ וְאֶת לְבַב סְתָם, הַתָּלוּי בּוֹ, לְהֵיכָן שֶׁנִּמְשָׁךְ כַּנַּ"ל. הַיְנוּ הַלֵּב שֶׁל הַטִּפּוֹת לְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁנִּמְשְׁכוּ, אִם שֶׁנִּמְשְׁכוּ וְנִתְהַוּוּ מֵהֶם בָּנָיו מִין בְּנֵי אָדָם, וְהֵן שֶׁנִּמְשְׁכוּ, חַס וְשָׁלוֹם, לְמָקוֹם אַחֵר, וְגַם הֵם בָּנָיו, וְהֵם תְּלוּיִים בּוֹ. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּפְטָר הָאָדָם הֵם הוֹלְכִים אַחַר הַמִּטָּה וּמְקוֹנְנִים עָלָיו, כְּמוֹ בָּנָיו מַמָּשׁ מִמִּין אָדָם, אַךְ שֶׁזֶּה שֶׁהֵם הוֹלְכִים וּמְקוֹנְנִים אַחֲרָיו, הוּא לוֹ לְבִזָּיוֹן וּלְחֶרְפָּה גְּדוֹלָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן רַחֲמָנָא לִצְלָן מֵעֳנָשִׁים הַלָּלוּ, כַּיָּדוּעַ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קנ״ו
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁהָיָה בְּ״אוּמַאן״ שָׁמַע בְּבֵיתוֹ קוֹל שֶׁל הַצּוֹעֲקִים עַל הַבֵּית עָלְמִין עַל קִבְרֵי אֲבוֹתָם, שֶׁדַּרְכָּם לִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל שָׁם בְּקוֹל מַר, כַּנָּהוּג. וּפַעַם אַחַת שָׁמַע אִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה צוֹעֶקֶת שָׁם עַל קֶבֶר אָבִיהָ: “אָבִי, אָבִי״ בְּקוֹל מַר מְאֹד, וּבִתּוֹ (תִּחְיֶה) הָיְתָה עוֹמֶדֶת אֶצְלוֹ אָז, עָנָה וְאָמַר לָהּ: “הָאִשָּׁה הַזֹּאת צוֹעֶקֶת בְּכַוָּנָה הֵיטֵב ‘אָבִי אָבִי’, אֲבָל אָבִיהָ אֵינוֹ בְּכָאן כְּלָל”. וְאָמַר אָז שֶׁטּוֹב כְּשֶׁבָּאִים עַל קִבְרֵי אָבוֹת לוֹמַר לְהַמֵּתִים הַשּׁוֹכְנִים סָבִיב סָבִיב לְקֶבֶר אֲבִיהֶם וְאִמָּם וְכַיּוֹצֵא, שֶׁבָּאִים אֵלָיו לְבַקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיּוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁבָּא בְּנָם אוֹ בִּתָּם אֵלָיו, כִּי בְּוַדַּאי לֹא כָּל הַמֵּתִים נִסְתַּלְּקִים מִמְּקוֹם קְבוּרָתָם לְמָקוֹם שֶׁנִּטְרָדִים, כִּי הַרְבֵּה שְׁרוּיִים עַל קִבְרָם. עַל כֵּן טוֹב לְהוֹדִיעָם כְּדֵי שֶׁהֵם יוֹדִיעוּ לַאֲבִיהֶם וְכוּ’. וְאָמַר אָז:
״אֲבָל אֵצֶל הַצַּדִּיק אֵין צְרִיכִים לַחֲשֹׁשׁ עַל זֶה שֶׁמָּא אֵינוֹ שָׁם, כִּי מִיתַת הַצַּדִּיק הוּא רַק כְּמוֹ מִי שֶׁיּוֹצֵא מֵחֶדֶר לְחֶדֶר אַחֵר״. וְהִמְשִׁיל אָז לְבִתּוֹ עַל עַצְמוֹ: “כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עַתָּה בְּחֶדֶר זֶה, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי יוֹצֵא מֵחֶדֶר זֶה וְנִכְנָס לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי וְסוֹגֵר הַדֶּלֶת אַחֲרַי; אִם אַתָּה תָּבוֹא אֵצֶל הַדֶּלֶת וְתִצְעַק ‘אָבִי אָבִי’ וְכוּ’ - לֹא אֶשְׁמַע דְּבָרֶיךָ?!”. כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁרָמַז לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כַּמָּה גְּדוֹלָה הַמַּעֲלָה שֶׁל מִי שֶׁיִּזְכֶּה לָבוֹא עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא. כִּי בְּוַדַּאי יִשְׁמַע דְּבָרָיו וְיַעֲזֹר וְיוֹשִׁיעַ לוֹ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. וּכְבָר נִרְשְׁמוּ אֵיזֶה שִׂיחוֹת לְעֵיל, כִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ, לָשִׂיחַ וּלְדַבֵּר בְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה, וּבִשְׁעַת הַשִּׂיחָה לֹא הֵבִינוּ כַּוָּנָתוֹ, וְאַחַר־כָּךְ הֵבִינוּ לְמַפְרֵעַ כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה; בִּפְרָט בְּעִנְיָן זֶה, לָבוֹא עַל קִבְרוֹ, שֶׁדִּבֵּר הַרְבֵּה מִזֶּה בְּפֵרוּשׁ וּבְרֶמֶז כַּמָּה פְּעָמִים, וּכְבָר מְבֹאָר מַה שֶּׁיִּחֵד שְׁנֵי עֵדִים, וכנ”ל.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
וכאשר בא הצדיק השפיטובקער לטבריה עשה סעדה גדולה בלילה עבור רבנו זכרונו לברכה, וחבב אותו מאד. ודברו ביחוד, ולא שמע שום אדם מה שדברו יחד. ועשה רבנו זכרונו לברכה, שלום בין הרב הקדוש דשפיטובקע ובין הרב הקדוש הקליסקר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רצ״ה – אות רצ״ט
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
(ה) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר אִלּוּ הָיִינוּ רוֹאִין אוֹצָר הָיִינוּ רָצִים בְּוַדַּאי אֵלָיו וְהָיִינוּ חוֹפְרִים וּמְלַכְלְכִים עַצְמֵנוּ בְּרֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל לַחְתֹּר אַחֲרָיו וּלְמָצְאוֹ. וַהֲלֹא אֲנִי אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם וּמַדּוּעַ לֹא יִהְיוּ לְהוּטִים וְרָצִים אַחֲרַי לְקַבְּלוֹ. וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַבֵּל וְהֵשִׁיב עִם הַפֶּה וְהַלֵּב צְרִיכִין לַחְתֹּר וּלְבַקֵּשׁ "מִיטְן פִּיסְק אוּן מִיטְן הַארְץ" בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ:
(ו) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר (דַּף יא: בְּהַקְדָּמָה) אִית יִרְאָה וְאִית יִרְאָה וְכוּ', אֲנִי רוֹצֶה לְגַלּוֹת וּלְהַכְנִיס יִרְאָה בַּאֲנָשַׁי, יִרְאָה נִפְלָאָה שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיְתָה יִרְאָה כָּזֹאת בָּעוֹלָם:
(ז) אָמַר לְאֶחָד, הַשַּׁבָּתִים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֶצְלִי הֵם גְּדוֹלִים וְטוֹבִים יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה פְּעָמִים תַּעֲנִית מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת:
(ח) אָמַר לְאֶחָד, שֶּׁהַכֹּחַ שֶׁהָיָה לְדָוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה לוֹמַר שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְּנִי וְעַל־יְדֵי־זֶה הֶעֱלָה אוֹתוֹ מִשִּׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵיהִנָּם וְהִכְנִיסוֹ לְגַן־עֵדֶן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, זֶה הַכֹּחַ יֵשׁ לוֹ גַּם־כֵּן, שֶׁהוּא יָכוֹל זֹאת גַּם־כֵּן לְהַעֲלוֹת בְּדִבּוּרוֹ בְּעַלְמָא אֶת הָאָדָם מִכָּל הַשִּׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵיהִנָּם וּלְהַכְנִיסוֹ לְגַן־עֵדֶן:
(ט) פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כִּי־אִם כְּשֶׁמִּתְקָרְבִין לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר. עָנָה וְאָמַר קֹדֶם שֶׁנִּמְצָא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵעַצְמוֹ. אֲבָל אַחַר שֶׁכְּבָר נִמְצָא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן כִּי־אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "אַיי סֶע אִיז פַאר הַאנֶין עֶפֶּעס אַזַאךְ קֶען מֶען וְכוּ' נִישְׁמֶער אַז סֶע אִיז שׁוֹין פַאר הַאנֶין קֶען מֶען אַנְדֶערְשׁ נִיט זַיין אֵיין יְהוּד סַיידְן מֶען אִיז זִיךְ צוּ אִים מְקָרֵב" וְיֵשׁ לִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם שִׂיחָה נָאָה בָּזֶה, וְאִם יִהְיֶה רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְכָתְבָהּ יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ניאוף · חלק שני · אות י״א – אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
יא. מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית מֻתָּר לוֹ לִשְׂמחַ, כְּשֶׁרוֹאֶה מַפֶּלֶת שֹוֹנְאָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. סַכָּנַת הַדְּרָכִים בָּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית. וְסִימָן לַדָּבָר: "אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ" וְכוּ'.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יג. אִשָּׁה שֶׁנִּתְבַּעַת לִזְנוּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁלּא נִבְעֲלָה, הַתְּבִיעָה לְחוּד עוֹשֶׂה בָּהּ רשֶׁם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יד. מִי שֶׁעוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע, עַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִבִּזְיוֹנוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טז. עַל־יְדֵי זְנוּת עִם הָאֻמּוֹת בָּא שְׁמָד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יז. מִי שֶׁנּוֹטֵל שְׂרָרָה לְעַצְמוֹ, עַל־יְדֵי זֶה בִּתּוֹ נַעֲשֵׂית זוֹנָה, חַס וְשָׁלוֹם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יח. הַבַּעֲלֵי חֶשְׁבּוֹנוֹת – עַל־פִּי רב הֵם בַּעֲלֵי תַּאֲוַת נִאוּף.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יט. מִי שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים, זוֹכֶה שֶׁזַּרְעוֹ יְחַבְּרוּ פֵּרוּשִׁים עַל הַתּוֹרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
וְהָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל, דְּהַיְּנוּ הָאֲנָשִׁים הַכְּשֵׁרִים שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל חָזְרוּ לִמְקוֹמָם וְסִפְּרוּ לְהַבַּעַל תְּפִלָּה מִגּדֶל הַטָּעוּת וְהַשְּׁטוּת שֶׁל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה אֵיךְ הֵם נְבוֹכִים מְאד בְּתַאֲוַת מָמוֹן וְשֶׁהֵם רוֹצִים לַעֲקר לִמְדִינָה אַחֶרֶת וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת עָנָה וְאָמַר הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא מִתְיָרֵא, שֶׁלּא יִתְעוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אַחַר כָּךְ נִשְׁמַע, שֶׁעָשׂוּ לְעַצְמָן אֱלקוּת, כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות ג׳ – אות ז׳
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
וְיֵשׁ שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת בְּהִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים, שֶׁעַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, וְאֵלּוּ הֵם: הַבְּחִינָה הָרִאשׁוֹנָה – כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה מְבַטֵּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁנֵי הַיְסוֹדוֹת דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, הַיְנוּ עַצְלוּת וְעַצְבוּת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן וְתַאֲווֹת רָעוֹת: (שם)
הַבְּחִינָה הַשְּׁנִיָּה – הַצְּדָקָה שֶּׁנּוֹתְנִין לַתַּלְמִיד חָכָם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי יְסוֹדוֹת חַי, מְדַבֵּר, שֶׁהֵן דְּבָרִים בְּטֵלִים וְלָשׁוֹן הָרָע וְגַאֲוָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן: (שם)
הַבְּחִינָה הַשְּׁלִישִׁית – כְּשֶׁמִּתְוַדֶּה וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הַתַּלְמִיד חָכָם מַדְרִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. וְזֶה הָעִקָּר, כִּי אָז נִצּוֹל מֵהַכֹּל: (שם)
בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא אֵצֶל תַּלְמִיד חָכָם, יְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל לִבּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה אַתָּה נִכְלָל בָּאֵין סוֹף. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֵידַע, שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ וִיבָרֵךְ עַל הַכֹּל "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב". וְזֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא: (שם אות ט')
עַל־יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם מוֹחֲלִין לּוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו: (שם אות ה')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ד · קטע א׳ – קטע א׳
כ־5 דק׳ · כ־530 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְוָּעֵד וּלְהִתְחַבֵּר בְּכָל יוֹם וָיוֹם לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ וְנִזְכֶּה שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וִיעוֹרֵר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתְךָ וְיַזְכִּירוּ זֶה אֶת זֶה וִיחַזְּקוּ זֶה אֶת זֶה וְיוֹדִיעוּ זֶה לָזֶה אֲמִתָּתְךָ וֶאֱמוּנָתְךָ וּגְדֻלָּתֶךָ וְטוּבְךָ הַמָּלֵא אֶת כָּל הָעוֹלָם, בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל יָדֵינוּ תָּמִיד אוֹר יָשָׁר וְאוֹר חוֹזֵר וְיִהְיֶה נִבְנֶה וְנִשְׁלָם בִּנְיַן הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת עַל יָדֵינוּ תָמִיד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וְיָאִירוּ כָּל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים בִּלְבָבֵנוּ, לְמַעַן נִזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ וְנָשׁוּב אֵלֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם וְלֹא נֵלֵךְ עוֹד אַחַר שְׁרִירוּת לִבֵּנוּ הָרָע, רַק נִזְכֶּה לַעֲסֹק כָּל יָמֵינוּ בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְנוֹסִיף בְּכָל יוֹם וָיוֹם קְדֻשָּׁה וָדַעַת וְכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיֶה אָרךְ מֵחֲבֵרוֹ בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְיִרְאָה וְאַהֲבָה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה, לְמַעַן לֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב יְהוָה וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתַמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי פַּחְדְּךָ וְאֵימָתְךָ וְיִרְאָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי יִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת יִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְלֹא אִירָא וְלֹא אֶפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לֹא מֵחַיָּה רָעָה וְלִסְטִים, וְלֹא מִפָּרִיצִים וּרְשָׁעִים, וְלֹא מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְפַחֵד מִמֶּנּוּ מִכֻּלָּם תִּשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא אִירָא וְלֹא אֶפְחַד מֵהֶם כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לְהִתְבּוֹנֵן תֵּכֶף בִּמְהִירוּת גָּדוֹל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁאֵין בָּהֶם כּחַ לְיָרְאֵנוּ וּלְהַפְחִידֵנוּ, כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁנָּפְלָה וְנִתְלַבְּשָׁה בָּהֶם הַיִּרְאָה מִלְמַעְלָה, וְאֶזְכֶּה לְהַעֲלוֹת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ לְהִתְיָרֵא וּלְפַחֵד מִמְּךָ וּמִפָּנֶיךָ, אָיוֹם וְנוֹרָא, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְיִרְאָה קְדוֹשָׁה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה וּלְהַעֲלוֹת כָּל הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת לְשָׁרְשָׁן וְלִמְקוֹמָן וְתַעֲלֵנִי מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמִמַּעֲלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָבוֹא לְיִרְאָה עִלָּאָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ עוֹד לְהַמְשִׁיךְ עָלַי יִרְאָה עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת מִדְּבָרִים תַּחְתּוֹנִים שֶׁנָּפְלָה בָּהֶם הַיִּרְאָה הָעֶלְיוֹנָה, רַק אֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מֵעַצְמִי לְיִרְאָה שְׁלֵמָה מִפָּנֶיךָ, שֶׁתַּגְדִּיל חָכְמָתִי וּבִינָתִי וְדַעְתִּי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָבא לְיִרְאָה עִלָּאָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת לִבִּי בִּגְדֻלָּתְךָ וְרוֹמְמוּתְךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח אֲשֶׁר יִרְאָתְךָ וְאֵימָתְךָ עַל כָּל שִׁנְאַנֵּי שַׁחַק, כָּל דָּרֵי מַעְלָה וָמָטָּה כֻּלָּם יִרְעֲדוּן וְיִפְחֲדוּן מִפָּנֶיךָ, "מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ, מֵאֵין כָּמוֹךָ יְהוָה גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא הוּא עַל כָּל סְבִיבָיו" תתרצט מָלֵא רַחֲמִים אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא, תֶּן לִי יִרְאָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, יִרְאַת הָענֶשׁ וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה, וְזַכֵּנִי שֶׁתִּהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנַי לְבִלְתִּי אֶחֱטָא עוֹד שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל "אִם אָוֶן פָּעַלְתִּי לֹא אוֹסִיף" וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אוֹתִי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם הָאוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם, אֲשֶׁר הֵם מְלֵאִים יִרְאָה וְאֵימָה וָפַחַד מֵאִתְּךָ זַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקַבֵּל עַל יָדָם יִרְאָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה, יִרְאָה תַּתָּאָה וְיִרְאָה עִלָּאָה לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל עֵת שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהָעֲצוּמוֹת וְכָל הַמְּסָכִים הַמַּפְסִיקִים וְהַמּוֹנְעִים מִלְּהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים יִרְאֵי יְהוָה בֶּאֱמֶת הֵן מְנִיעוֹת מִבְּנֵי אָדָם קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים הֵן מְנִיעוֹת הַמּחַ, הֵן מְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן, וְטִרְחוֹת וִיגִיעוֹת, וְכָל שְׁאָר מִינֵי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים כֻּלָּם אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם, וְלִטְרחַ וּלְהִתְיַגֵּעַ בְּכָל הַטִּרְחוֹת וְהַיְגִיעוֹת וְלָבא בִּזְרִיזוּת לְצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְאַל יִמְנָעֵנִי שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב בָּעוֹלָם כְּלָל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות סז
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ הִתְעוֹרְרוּת מֵאָדָם לַחֲבֵרוֹ כְּגוֹן כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁאֶחָד אוֹמֵר בַּקָּשׁוֹת וּסְלִיחוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת בְּלֵב נִשְׁבָּר אָז חֲבֵרוֹ מִתְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ גַּם כֵּן, כִּי מַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ וְנִתְעוֹרֵר גַּם כֵּן וּמַתְחִיל לוֹמַר גַּם כֵּן בַּקָּשׁוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ אֵצֶל הָאָדָם עַצְמוֹ הִתְעוֹרְרוּת מִנֵּהּ וּבֵהּ שֶׁמִּתְעוֹרֵר מִתּוֹךְ דִּבְרֵי עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמֵר בַּקָּשׁוֹת וּתְחִנּוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת וְצוֹעֵק וַי לִי, וּבְתוֹךְ כָּךְ נִתְעוֹרֵר מִזֶּה וּמַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַצְמוֹ הֵיכָן אֲנִי.
וּמִי צוֹעֵק כָּךְ הֲלֹא וַי לִי מַמָּשׁ וּמַתְחִיל שֵׁנִית לִצְעֹק וַי לִי, לִי דַּיְקָא. וְאַף שֶׁבַּתְּחִלָּה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ גַּם כֵּן אוֹמֵר בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי. עִם כָּל זֶה אַחַר־כָּךְ רוֹאִים הַהֶפְרֵשׁ בֵּין קֹדֶם לְאַחַר־כָּךְ וְהָבֵן (שָׁם, סִימָן ע"ר).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות סז
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
לִפְעָמִים נוֹפֵל הָאָדָם מְאֹד וְנִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, כִּי יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת שֶׁפָּגַם וְקִלְקֵל מְאֹד, וְגַם עַתָּה הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא וְעַל כֵּן מִתְיָאֵשׁ בְּעַצְמוֹ לְגַמְרֵי, אֲבָל בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מֵהָאֱמֶת כָּזֶה וְכוּ' (עַיֵּן אֱמֶת אוֹת כ"ז וְעַיֵּן שָׁם עוֹד אוֹת ל):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · נגינה · אות א
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי דְּבָרִים הָרְחוֹקִים זֶה מִזֶּה מְאֹד, שֶׁהֵם כְּמוֹ שְׁנֵי הֲפָכִים, עִקַּר הִתְחַבְּרוּתָם - עַל־יְדֵי נִגּוּן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל כֵּן עִקַּר הַדְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִזֶּה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל וְהַגַּשְׁמִי וְהַנָּמוּךְ מְאֹד הוּא עַל־יְדֵי נִגּוּן וְזִמְרָה, וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ הָאָדָם הָרָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֻנָּח בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־פִּי־רֹב עַל־יְדֵי נִגּוּן נִתְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם, רַק שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר, שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ נְגִינָה מִמְּנַגְּנִים רְשָׁעִים וְקַלִּים, הַמָּצוּי עַכְשָׁו בְּיוֹתֵר, כִּי זֶה יָכוֹל לְהַזִּיק לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם בְּיוֹתֵר, אֲבָל עַל־יְדֵי נְגִינָה מֵאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת, הַמְכַוְּנִים אֶת לִבָּם בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹ כְּשֶׁמְּנַגֵּן בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נִגּוּן, וְכַוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, יְכוֹלִים לְהִתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־זֶה מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַחִבּוּר וְהַדְּבֵקוּת מֵעוֹלָם הַזֶּה, הַגַּשְׁמִי, לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב מְאֹד, בִּפְרָט מִי שֶׁחָטָא וְנִתְרַחֵק מְאֹד מֵאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הוּא עַל־יְדֵי נִגּוּן וְזִמְרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּל הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁאוֹמְרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל זֶה יִסֵּד דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁכָּלוּל מִכָּל עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כִּי הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁעוֹסֵק לְתַקֵּן פְּגַם שִׁבְרֵי לוּחוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיוּ כָּל הַחֻרְבָּנוֹת וְדָוִד, שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, שֶׁעוֹסֵק לְתַקֵּן זֹאת, שֶׁהוּא תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, עַל כֵּן יִסֵּד סֵפֶר תְּהִלִּים הַכָּלוּל מֵעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כִּי עַל־יְדֵי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה מְתַקְּנִים שִׁבְרֵי לוּחוֹת, כִּי עַל־יְדֵי נִגּוּן לְשֵׁם שָׁמַיִם מְדַבְּקִים וּמְחַבְּרִים הַלֵּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, עַד שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל אוֹר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שכג · פסקה 1 – פסקה 6
כ־8 דק׳ · כ־820 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' לֶךְ לְךָ תר"א.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי. מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ שֶׁאַתָּה לוֹמֵד הַסֵּפֶר, הֶחֱיֵיתָ אוֹתִי מְאֹד. וּבִפְרָט מַה שֶּׁאַתָּה מְחַיֶּה עַצְמְךָ בְּמַה שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּתּוֹרָה "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים" בְּעִנְיַן הַצְּדָקָה, כִּי כָּךְ חוֹבַת הַלִּמּוּד שֶׁיָּבוֹא לִידֵי מַעֲשֶׂה, בִּפְרָט סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּלֵאִים עֻבְדּוֹת וְעֵצוֹת טוֹבוֹת. אַךְ הִזְכַּרְתַּנִי בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁבְּיוֹם טוֹב הֶעָבַר הֶחֱיֵיתִי עַצְמִי הַרְבֵּה בְּהַתְחָלַת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, בַּמֶּה שֶׁכָּתוּב שָׁם שֶׁעִקַּר הַכְּלֵי זַיִן שֶׁל הַצַּדִּיק הִיא תְּפִלָּה. וְכָל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁיִּלְחֹם וְכָל הַכְּבִישׁוֹת שֶׁיִּכְבֹּשׁ הַכֹּל עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה וְכוּ', וְהִזְכַּרְתִּי מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי וְדִבַּרְתִּי בָּזֶה. וְנִזְכָּר בְּהַלִּקּוּטֵי עֵצוֹת שֶׁנֶּאֱמַר גַּם עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁכָּל כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וְכוּ' הוּא הַתְּפִלָּה וְכוּ', וְדִבַּרְתִּי בָּזֶה קְצָת עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אָז. וְגַם עַתָּה אֲנִי מְחַיֶּה עַצְמִי בָּזֶה, כִּי כָּל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁמַּזְכִּיר אֵצֶל כָּל דָּבָר, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ מְיֻחָד לְעוֹרֵר וּלְחַזֵּק אֶת הַלֵּב הַיִּשְׂרְאֵלִי לַעֲסֹק בָּזֶה. וּמִי שֶׁמֵּשִׂים אֶל לִבּוֹ שֶׁכָּל כְּלֵי זַיִן שֶׁלּוֹ וְכוּ' הוּא הַתְּפִלָּה וְכוּ' מִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ לַעֲסֹק בָּזֶה. וְאִם כִּי אֵין לִי כֹּחַ לִלְחֹם כָּל כָּךְ וְכוּ' אֲבָל הֲלֹא אֲנִי כְּמוֹ הָאִישׁ חַיִל הַפָּשׁוּט שֶׁגַּם הוּא לוֹקֵחַ כְּלֵי זַיִן מִבֵּית הַמֶּלֶךְ, וּמֻכְרָח לִלְמֹד תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה וְכוּ' בְּכָל יוֹם, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים הַמְלַמְּדִים אוֹתוֹ וְכוּ'. וְאֵיךְ שֶׁהוּא אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה וַחֲזָקָה מְאֹד, וְאֵין לִי שׁוּם כְּלֵי זַיִן וְכוּ' כִּי אִם מְעַט דִּבּוּר פִּי, וְגַם זֶה בִּישׁוּעַת ה' וְנִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה כַּמָּה אֲנִי חָזָק בָּזֶה. וְגַם אַתֶּם צְרִיכִים לֵילֵךְ בָּזֶה לֵידַע כָּל זֶה, וְיוֹתֵר מִזֶּה, וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי עֵצוֹת בִּתְחִלָּתוֹ מִזֶּה. יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי עַתָּה לְהַאֲרִיךְ. אֶתְמוֹל אֵצֶל הַסְּעֻדָּה שְׁלִישִׁית עֲזָרָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁדִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁהֶחֱיָה מְאוֹד אֶת כֻּלָּנוּ. בְּנִי יוֹסֵף יוֹנָה שֶׁיִּחְיֶה עֲדַיִן חָלוּשׁ מְאֹד וּמוּטָל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי רַחֲמָנָא לִצְלַן וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת. נָא מְאֹד לְזָרֵז אֶת כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עֲבוּרוֹ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם וְיִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וּלְבִתְּךָ תִּחְיֶה, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף וְכוּ'. רַחֵם רַחֵם הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה כִּי אֵין כֹּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה וְכַנּ"ל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאָנֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ". וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל 'מַה תּוֹלַעַת אֵין כֹּחָהּ אֶלָּא בַּפֶּה אַף יִשְׂרָאֵל' וְכוּ'. וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמִי לִבְטֹחַ בִּישׁוּעָתוֹ וְלִשְׂמֹחַ בְּחַסְדּוֹ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ד' לֶךְ לְךָ תר"א.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁיִּחְיֶה.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי. עַתָּה כָּעֵת אֵין לְחַדֵּשׁ, וּמוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ. בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה לִפְעָמִים יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה שִׁנּוּי לְטוֹבָה, וַעֲדַיִן הוּא חָלוּשׁ ה' יִסְעָדוֹ מְהֵרָה בִּשְׁלֵמוּת. גַּם עֲנָבִים קִבַּלְתִּי, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה בִּדְבַר ה' עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה, בִּבְחִינַת "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה" וְכוּ'. וַה' יְחַזֵּק אוֹתְךָ וְאוֹתָנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּדִבְרֵי חֵן וֶאֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁיִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ וְיַעַזְרֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
רַבִּי לֵיבְּלֶי מִבְּרָאהִלֶיב שֶׁהָיָה חֲתַן רַבִּי יַעֲקֹב חֲתַן יוּדְל הוּא עַתָּה בְּבֵיתִי. וְזֶה סָמוּךְ בָּא לְכָאן מַה שֶּׁלֹּא הָיָה פֹּה חָמֵשׁ שָׁנִים; זִכְרוּ הֵיטֵב מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בִּכְלָל, וְעִם כָּל אֶחָד בִּפְרָט בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם. גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' וַיֵּרָא תר"א.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁיִּחְיֶה וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה. וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתִי מְאֹד בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁאַתָּה עוֹסֵק בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי זֶה כָּל חֶלְקִי וְכוּ'. יְהִי כֵן ה' עִמָּנוּ שֶׁתִּזְכֶּה לֵילֵךְ לְקַיֵּם כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְכוּ'. וּבְשַׁבַּת הֶעָבַר דִּבַּרְנוּ בְּהַתּוֹרָה "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה" תְּהִלָּה לָאֵל, וְהָיָה אֶצְלֵנוּ חָדָשׁ. וְהָעִקָּר שֶׁצְּרִיכִין בְּתֹקֶף הַחֹשֶׁךְ לִמְשֹׁךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת, וּבִפְרָט בִּפְרָט בְּעֵת הַתְּפִלָּה, שֶׁאָז הַחֹשֶׁךְ מְסַבֵּב מְאֹד מְאֹד, צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִרְאוֹת לְדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת, וְאָז יָאִיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ'. וּכְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ אַתָּה עוֹמֵד סָמוּךְ לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת, נָא מְאֹד בְּנִי הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר לְקַיֵּם כָּל הַנַּ"ל בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲטֹף מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה. כִּי הָעֵצָה הַנַּ"ל בָּדוּק וּמְנֻסֶּה אֲלָפִים פְּעָמִים, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר מְאֹד מְאֹד בְּכָל פַּעַם בְּחֹשֶׁךְ עָצוּם בְּכָל תְּפִלָּה, וּמְסַבֵּב מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּמַחֲשָׁבוֹת מְבֻלְבָּלוֹת הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר. וּצְרִיכִין לִזְכֹּר בְּכָל תְּפִלָּה כַּמָּה פְּעָמִים עֵצָה הַנַּ"ל לִפְנוֹת עֹרֶף מֵחֹשֶׁךְ וְהַבִּלְבּוּלִים, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, וְאָז יָאִיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַפְּתָחִים וְכוּ', עַד שֶׁיְּקַיֵּם כָּל הָעוֹלָמוֹת בִּתְפִלָּתוֹ. רְאֵה בְּנִי וַחֲכַם. הַחִלּוּק בְּרֶגַע אַחַת אֵצֶל הָאָדָם, כִּי קֹדֶם סִבֵּב אוֹתוֹ הַחֹשֶׁךְ כָּל כָּךְ וּבְרֶגַע קַלָּה שֶׁהִמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַבֵּר דִּבּוּר אֱמֶת זָכָה לְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָמוֹת. כִּי זֶה כָּל הָאָדָם שֶׁתְּלוּיִים בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּכָל רֶגַע. אַךְ גֹּדֶל הַהִתְגָּרוּת שֶׁמִּתְגָּרִין בּוֹ הוּא בְּלִי שִׁעוּר. אַךְ כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי לוּלֵא כֹּחָם וְכוּ', כְּבָר הָיָה מַה שֶּׁהָיָה חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹקִים לָנוּ אֶת כָּל זֹאת רָאוּי לָנוּ לְעַיֵּן בְּדִבְרֵיהֶם, וְלַחְתֹּר בְּכָל עֵת לְקַיֵּם דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת. וּמַה מְּאֹד דִּשַּׁנְתָּ עֲצָמַי בִּשְׁמוּעָה טוֹבָה שֶׁאָחִיו שֶׁל יְדִידֵנוּ רַבִּי יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר יָצָא לְחֵרוּת. כֵּן יְזַכֵּהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, כִּי אֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא וְכוּ'.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּנִי יוֹסֵף יוֹנָה שֶׁיִּחְיֶה תְהִלָּה לָאֵל הָיָה לוֹ שִׁנּוּי לְטוֹבָה וְהוֹלֵךְ בַּבַּיִּת קְצַת תְּהִלָּה לָאֵל, יוֹסֵף ה' בְּרַחֲמָיו לְסַעֲדּוֹ בִשְׁלֵמוּת שֶׁיִּזְכֶּה מְהֵרָה לֵילֵךְ לְבֵית רַבּוֹ כָּרָאוּי וְיַעֲסֹק גַּם בְּלִמּוּדוֹ הֵיטֵב וְלַה' הַיְשׁוּעָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ל' · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
רַב לְוִיטַס אִישׁ יַבְנֶה. ר' לְוִיטַס חוֹזָאָה. ר' לוּלְיַאנִי בַּר טַבְּרִי. לוּלְיַנוּת חֲבֵירוֹ שֶׁל פָּפּוּס שֶׁנֶהֱרַג עַל קִידוּשׁ הַשֵּׁם.
רַב לוּלְיַנוּס דְּרוֹמִי. בַּר לוּלִיתָּא. רַב לִיוָנְטִי. לַחְמָא בַּר לוּאִי. רַב לַיָיא. לִילִי בַּר מַאנִי אוֹ בַּר מַמָּל. ר' לֵיל בַּר אַלָם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ז · סעיף א׳ – סעיף י״ג
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
אִם נִמְצְאָה אֵיזוֹ תַעֲרֹבֶת חָמֵץ בְּעֶרֶב פֶּסַח, עַד הַלַּיְלָה, הֲרֵי הוּא כְּמוֹ שְׁאָר אִסּוּרִין שֶׁבְּטֵלִים בְּשִׁשִּׁים. וְלָכֵן אִם נִמְצָא גַּרְעִין בְּעוֹף וּבְתַבְשִׁיל, זוֹרְקוֹ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר לֶאֱכוֹל אֲפִלּוּ בְּפֶסַח. אֲבָל בְּתוֹךְ הַפֶּסַח חָמֵץ אוֹסֵר אֲפִלּוּ בְּמַשֶּׁהוּ גַם בַּהֲנָאָה. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא אֵיזֶה גַּרְעִין מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן אוֹ מַשֶּׁהוּ חָמֵץ, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלָה.
בְּאֵר מַיִם שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ גַּרְעִינֵי תְּבוּאָה, אֵין לְהִסְתַּפֵּק מֵהַמַּיִם הָאֵלּוּ אֶלָּא בְּדֹחַק גָּדוֹל, כְּגוֹן שֶׁאֵין מַיִם אֲחֵרִים בַּנִּמְצָא. וְאִם נִמְצְאָה בָּהּ חֲתִיכַת פַּת, אָסוּר, אֲפִלּוּ אֵין מַיִם אֲחֵרִים. וְגַם סִנּוּן לֹא מַהֲנֵי (תמ"ז תס"ז).
נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהַבְהֵב אֶת הָעוֹפוֹת בַּקַּשׁ שֶׁעִם הַשִּׁבָּלִים, כִּי חַיְשֵׁינָן שֶׁמָּא יֵשׁ בָּהֶן גַּרְעִין מְחֻמָּץ. וְלָכֵן מְהַבְהֲבִין בַּעֲשָׂבִים, אוֹ חוֹתְכִין אֶת הַשִּׁבָּלִים מִן הַקַּשׁ. וּבְדִיעֲבַד מֻתָּר. וְיִזָּהֲרוּ לִטֹּל אֶת הַזֶּפֶק מִן הָעוֹף קֹדֶם שֶׁמְהַבְהֲבִין אוֹתוֹ.
כָּל מִינֵי קִטְנִיּוֹת, אֲסוּרִים. וְכֵן כָּל פֵּרוֹת יְבֵשִׁים, אֲסוּרִין, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹדַע שֶׁנִּתְיַבְּשׁוּ בְּהֶכְשֵׁר עַל גַּבֵּי קָנִים, אוֹ בְּתַנּוּר שֶׁהֻכְשַׁר לְשֵׁם פֶּסַח (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ק"י סָעִיף א' וְסָעִיף ב'). אֲפִלּוּ תְּאֵנִים יְבֵשׁוֹת וְצִמּוּקִים, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, אֲסוּרִין. וְכֵן קְלִפּוֹת [תַּפּוּחֵי זָהָב] (פאמעראנצען). וּמִכָּל מָקוֹם הַמַּשְׁקֶה שֶׁעוֹשִׂין מִן הַצִּמּוּקִי, נוֹהֲגִין הֶתֵּר לִשְׁתֹּתוֹ. נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִתֵּן לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל [צִפֹּרֶן] (נעגליך) [וְכַרְכֹּם] (זאפערן) מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֲשַׁשׁ חִמּוּץ, וַאֲפִלּוּ זָאפֶערִין הַגְּדֵלָה בִּמְדִינָתֵנוּ בַּגִּנּוֹת אֲסוּרִין מִשּׁוּם לֹא פְלוּג, וּשְׁאָר בְּשָׂמִים שֶׁאֵין בָּם חֲשַׁשׁ חִמּוּץ. וְכֵן הַמֶּלַח, קֹדֶם שֶׁנּוֹתְנִים אוֹתָם לַתַּבְשִׁיל, צְרִיכִים לְבָדְקָם אִם אֵין אֵיזֶה גַּרְעִין תְּבוּאָה מְעֹרָב בָּהֶם (תנ"ג תמ"ב תס"ז).
דְּבַשׁ, אֵין אוֹכְלִין אֶלָּא מַה שֶׁלֹּא נִתְרַסֵּק, אוֹ שֶׁנִּתְרַסֵּק עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל לְשֵׁם פֶּסַח (תס"ז).
בִּשְׁעַת הַדְּחַק, כְּגוֹן לְצֹרֶךְ חוֹלֶה אוֹ זָקֵן, מֻתָּרִין לֶאֱפוֹת מַצּוֹת עִם מִי בֵּיצִים אוֹ שְׁאָר מֵי פֵּרוֹת, כְּגוֹן חָלָב אוֹ יַיִן וְכַדּוֹמֶה, וְהִיא נִקְרֵאת מַצָּה עֲשִׁירָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּזָהֲרוּ שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בָּהֶם אֲפִלּוּ מְעַט מָיִם. אֲבָל בִּשְׁנֵי הַלֵילוֹת הָרִאשׁוֹנִים צְרִיכִין לֶאֱכוֹל מַצָּה מַמָּשׁ, וְאֵין יוֹצְאִין בְּמַצָּה עֲשִׁירָה. וְשֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל, אָסוּר לֶאֱפוֹת מַצָּה עֲשִׁירָה אֲפִלּוּ קֹדֶם פֶּסַח לְשֵׁם פֶּסַח (תס"ב).
הַנּוֹתֵן תְּבוּאָה אוֹ מֻרְסָן לִפְנֵי עוֹפוֹת, יִזָּהֵר לְתִתָּם בְּמָקוֹם יָבֵשׁ, שֶׁלֹּא יִתְלַחְלְחוּ. אֲבָל לַבְּהֵמָה, אָסוּר לִתֵּן מֻרְסָן, כִּי יִתְלַחְלַח מִן הָרֹק. וְגַם אִם נוֹתֵן לָהּ תְּבוּאָה, יִזָּהֵר לָתֵת לָהּ מְעַט מְעַט, שֶׁלֹּא תַשְׁאִיר מְלֻחְלָחִים. וְאִם הִשְׁאִירָה, יְבַעֲרֵם מִיָּד (תס"ה תס"ו ובחיי"א).
בְּעֶרֶב פֶּסַח, מִשָּׁעָה שֶׁהֶחָמֵץ נֶאֱסַר בַּהֲנָאָה, וְכֵן בְּכָל יְמֵי הַפֶּסַח, אָסוּר לֵהָנוֹת אֲפִלּוּ מֵחֲמֵצוֹ שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי. וְלָכֵן אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל לְהוֹלִיךְ אוֹ לִשְׁמוֹר חֲמֵצוֹ שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי. וּמִכָּל שֶׁכֵּן דְּאָסוּר לִקְנוֹת חָמֵץ בִּשְׁבִיל אֵינוֹ יְהוּדִי, וַאֲפִלּו בִּמְעוֹתָיו שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי.
וְכֵן אָסוּר לְהַשְׂכִּיר אָז לְאֵינוֹ יְהוּדִי בְּהֵמָה שֶׁתָּבִיא לוֹ חָמֵץ, אוֹ חֶדֶר לָשׂוּם בּוֹ חָמֵץ, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לְהִשְׂתַּכֵּר בְּאִסּוּרֵי הֲנָאָה. אֲבָל מֻתָּר לְהַשְׂכִּיר לוֹ בְּהֵמָה לְשָּׁבוּעַ שֶׁל פֶּסַח (חוּץ מִשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב) בִּסְתָם, שֶׁאֵין הָאֵינוֹ יְהוּדִי מְפָרֵשׁ לוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ אוֹתָהּ לְהָבִיא חָמֵץ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהָאֵינוֹ יְהוּדִי יוֹלִיךְ עָלֶיהָ חָמֵץ, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. דְּכֵיוָן שֶׁאַף אִם לֹא יוֹלִיךְ עָלֶיהָ כְּלוּם, יִצְטָרֵךְ לִפְרוֹעַ לַיִשְֹרָאֵל כָּל שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם, אֵין הַיִשְֹרָאֵל מִשְׂתַּכֵּר כְּלוּם מֵהֶחָמֵץ. וְכֵן מֻתָּר לְהַשְׂכִּיר לוֹ חֶדֶר שֶׁיָּדוּר בּוֹ בַּפֶסַח, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיַּכְנִיס לְתוֹכוֹ חָמֵץ, מִכָּל מָקוֹם הַיִשְֹרָאֵל אֵינוֹ נוֹטֵל מִמֶּנּוּ שְׂכַר הַכְנָסַת הֶחָמֵץ, אֶלָּא שְׂכַר הַדִּירָה, שֶׁאַף אִם לֹא יַכְנִיס לְשָׁם חָמֵץ, לֹא יְנַכֶּה מִשְּׂכָרוֹ.
אָסוּר לִמְסוֹר אֲפִלּוּ זְמַן הַרְבֵּה קֹדֶם פֶּסַח בְּהֶמְתּוֹ לְאֵינוֹ יְהוּדִי, כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיַּאֲכִילֶנָּהּ חָמֵץ בַּפֶסַח.
מֻתָּר לוֹמַר לִמְשָׁרְתוֹ אֵינוֹ יְהוּדִי, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָמֵץ אָסוּר בַּהֲנָאָה: הֵילֶךְ מָעוֹת וּקְנֵה לְךָ מְזוֹנוֹת וֶאֱכוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיִּקְנֶה חָמֵץ. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק, מֻתָּר גַּם כֵּן לוֹמַר לוֹ, צֵא וֶאֱכוֹל אֵצֶל אֵינוֹ יְהוּדִי וַאֲנִי אֶפְרַע לוֹ, אוֹ לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי אַחֵר, תֵּן לִמְשָׁרְתִי לֶאֱכוֹל וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לָךְ. אֲבָל אָסוּר לְהַקְדִּים לוֹ אֶת הַמָּעוֹת, בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁיִּתֵּן לִמְשָׁרְתוֹ.
וְכֵן מִי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַאֲכִיל לַתִּינוֹק חָמֵץ, יִשָּׂאֵהוּ אֶל הָאֵינוֹ יְהוּדִי וְיַאֲכִילֵהוּ הָאֵינוֹ יְהוּדִי חָמֵץ וְיִפְרַע לוֹ הַיִשְֹרָאֵל אַחַר כָּךְ. אֲבָל הַיִשְֹרָאֵל, לֹא יַאֲכִילֵהוּ חָמֵץ. וְאִם הַתִּינוֹק מְסֻכָּן, פְּשִׁיטָא דְּהַכֹּל מֻתָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי סִימָן צב וּלְקַמָּן סִימָן קצב.
לִשְׁתּוֹת חָלָב מִבֶּהֱמַת אֵינוֹ יְהוּדִי הָאוֹכֶלֶת חָמֵץ בַּפֶּסַח, יֵשׁ אוֹסְרִין וְיֵשׁ מַתִּירִין. וְשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ, יַחְמִיר. וּבִפְרָט בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לֶאֱסוֹר, חָלִילָה לְהַתִּיר (אוֹרַח חַיִּים תמח יו"ד ס).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ד
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְוָּעֵד וּלְהִתְחַבֵּר בְּכָל יוֹם וָיוֹם לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ וְנִזְכֶּה שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וִיעוֹרֵר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתְךָ וְיַזְכִּירוּ זֶה אֶת זֶה וִיחַזְּקוּ זֶה אֶת זֶה וְיוֹדִיעוּ זֶה לָזֶה אֲמִתָּתְךָ וֶאֱמוּנָתְךָ וּגְדֻלָּתֶךָ וְטוּבְךָ הַמָּלֵא אֶת כָּל הָעוֹלָם, בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל יָדֵינוּ תָּמִיד אוֹר יָשָׁר וְאוֹר חוֹזֵר וְיִהְיֶה נִבְנֶה וְנִשְׁלָם בִּנְיַן הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת עַל יָדֵינוּ תָמִיד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וְיָאִירוּ כָּל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים בִּלְבָבֵנוּ, לְמַעַן נִזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ וְנָשׁוּב אֵלֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם וְלֹא נֵלֵךְ עוֹד אַחַר שְׁרִירוּת לִבֵּנוּ הָרָע, רַק נִזְכֶּה לַעֲסֹק כָּל יָמֵינוּ בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְנוֹסִיף בְּכָל יוֹם וָיוֹם קְדֻשָּׁה וָדַעַת וְכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיֶה אָרךְ מֵחֲבֵרוֹ בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְיִרְאָה וְאַהֲבָה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה, לְמַעַן לֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב יְהוָה וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ה
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתַמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי פַּחְדְּךָ וְאֵימָתְךָ וְיִרְאָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי יִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת יִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְלֹא אִירָא וְלֹא אֶפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לֹא מֵחַיָּה רָעָה וְלִסְטִים, וְלֹא מִפָּרִיצִים וּרְשָׁעִים, וְלֹא מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְפַחֵד מִמֶּנּוּ מִכֻּלָּם תִּשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא אִירָא וְלֹא אֶפְחַד מֵהֶם כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לְהִתְבּוֹנֵן תֵּכֶף בִּמְהִירוּת גָּדוֹל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁאֵין בָּהֶם כּחַ לְיָרְאֵנוּ וּלְהַפְחִידֵנוּ, כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁנָּפְלָה וְנִתְלַבְּשָׁה בָּהֶם הַיִּרְאָה מִלְמַעְלָה, וְאֶזְכֶּה לְהַעֲלוֹת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ לְהִתְיָרֵא וּלְפַחֵד מִמְּךָ וּמִפָּנֶיךָ, אָיוֹם וְנוֹרָא, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְיִרְאָה קְדוֹשָׁה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה וּלְהַעֲלוֹת כָּל הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת לְשָׁרְשָׁן וְלִמְקוֹמָן וְתַעֲלֵנִי מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמִמַּעֲלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָבוֹא לְיִרְאָה עִלָּאָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ עוֹד לְהַמְשִׁיךְ עָלַי יִרְאָה עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת מִדְּבָרִים תַּחְתּוֹנִים שֶׁנָּפְלָה בָּהֶם הַיִּרְאָה הָעֶלְיוֹנָה, רַק אֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מֵעַצְמִי לְיִרְאָה שְׁלֵמָה מִפָּנֶיךָ, שֶׁתַּגְדִּיל חָכְמָתִי וּבִינָתִי וְדַעְתִּי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָבא לְיִרְאָה עִלָּאָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת לִבִּי בִּגְדֻלָּתְךָ וְרוֹמְמוּתְךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח אֲשֶׁר יִרְאָתְךָ וְאֵימָתְךָ עַל כָּל שִׁנְאַנֵּי שַׁחַק, כָּל דָּרֵי מַעְלָה וָמָטָּה כֻּלָּם יִרְעֲדוּן וְיִפְחֲדוּן מִפָּנֶיךָ, "מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ, מֵאֵין כָּמוֹךָ יְהוָה גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא הוּא עַל כָּל סְבִיבָיו" תתרצט מָלֵא רַחֲמִים אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא, תֶּן לִי יִרְאָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, יִרְאַת הָענֶשׁ וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה, וְזַכֵּנִי שֶׁתִּהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנַי לְבִלְתִּי אֶחֱטָא עוֹד שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל "אִם אָוֶן פָּעַלְתִּי לֹא אוֹסִיף" וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אוֹתִי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם הָאוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם, אֲשֶׁר הֵם מְלֵאִים יִרְאָה וְאֵימָה וָפַחַד מֵאִתְּךָ זַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקַבֵּל עַל יָדָם יִרְאָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה, יִרְאָה תַּתָּאָה וְיִרְאָה עִלָּאָה לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל עֵת שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהָעֲצוּמוֹת וְכָל הַמְּסָכִים הַמַּפְסִיקִים וְהַמּוֹנְעִים מִלְּהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים יִרְאֵי יְהוָה בֶּאֱמֶת הֵן מְנִיעוֹת מִבְּנֵי אָדָם קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים הֵן מְנִיעוֹת הַמּחַ, הֵן מְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן, וְטִרְחוֹת וִיגִיעוֹת, וְכָל שְׁאָר מִינֵי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים כֻּלָּם אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם, וְלִטְרחַ וּלְהִתְיַגֵּעַ בְּכָל הַטִּרְחוֹת וְהַיְגִיעוֹת וְלָבא בִּזְרִיזוּת לְצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְאַל יִמְנָעֵנִי שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב בָּעוֹלָם כְּלָל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 219 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־38 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ט״ו באייר): אמור
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־29 באפריל 2026, בשעה 19:16 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.