פותחים את היום עם תורת רבנו
יום חמישי, י״ג באייר ה׳תשפ״ו · 30 באפריל 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קמ״ב · אות א׳ – אות א׳
כ־9 דק׳ · כ־920 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמֹד כְּלָל, כְּגוֹן שֶׁהוּא עַם הָאָרֶץ, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם סֵפֶר, אוֹ שֶׁהוּא בַּמִּדְבָּר, רַק שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בּוֹ וְנִכְסָף מְאֹד לִלְמֹד וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם, אֲזַי מַה שֶּׁהַלֵּב חוֹמֵד לִלְמֹד, זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת לִמּוּד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר. כִּי נִמְצְאוּ בָּעוֹלָם שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה לָזֶה, וְהֵם בְּרִחוּק מָקוֹם זֶה מִזֶּה כַּמָּה מֵאוֹת פַּרְסָאוֹת. הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק מַקְשֶׁה קֻשְׁיָא בַּתּוֹרָה, וְהַצַּדִּיק הַשֵּׁנֵי שָׁם בִּמְקוֹמוֹ, וְאוֹמֵר דָּבָר שֶׁהוּא תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא שֶׁל הַצַּדִּיק הָרִאשׁוֹן. וְכֵן לִפְעָמִים זֶה מַקְשֶׁה וְזֶה מַקְשֶׁה, וְהַקֻּשְׁיָא שֶׁל הָאֶחָד הוּא תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם נִדְבָּרִים זֶה לָזֶה, וְזֶה אֵין שׁוּם אָדָם שׁוֹמֵעַ כִּי אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ. וְזֶהוּ (מלאכי ג׳:ט״ז): אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ – הַיְנוּ שֶׁהֵם אֵינָם מְדַבְּרִים זֶה לָזֶה, רַק הֵם נִדְבָּרִים מִמֵּילָא, עַל־יְדֵי שֶׁזֶּה מַקְשֶׁה וְזֶה מְתָרֵץ. וְזֶה אֵין שׁוּם בְּרִיָּה שׁוֹמֵעַ כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ: וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע – כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ, וּמְחַבֵּר הַדְּבָרִים זֶה לָזֶה, וְכוֹתְבָם בְּסֵפֶר לְזִכָּרוֹן, וְזֶהוּ: וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן. וְזֶה הַסֵּפֶר שֶׁנִּכְתָּבִין עָלָיו דִּבְרֵיהֶם, הוּא בְּחִינַת לֵב שֶׁיֵּשׁ לְמַעְלָה, שָׁם נִכְתָּבִין דִּבְרֵיהֶם, בִּבְחִינַת (משלי ג׳:ג׳): כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ. וְזֶה שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בְּקִרְבּוֹ וְחוֹשֵׁק לִלְמֹד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ, הוּא מְקַבֵּל לֵב מִלֵּב שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת סֵפֶר זִכָּרוֹן הַנַּ"ל, וּמִשָּׁם מְקַבֵּל לִבּוֹ חִשְׁקוֹ, וְהוּא בְּחִינַת לִמּוּד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר מַמָּשׁ. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו): אֲפִלּוּ חִשֵּׁב לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ. כִּי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁלִּבּוֹ נִכְסָף וְחוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ, הוּא נֶחֱשָׁב לַעֲשִׂיָּה. כִּי מְקַבֵּל חִשְׁקוֹ מִלֵּב שֶׁל מַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת סֵפֶר זִכָּרוֹן. וְזֶהוּ: וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַסֵּפֶר זִכָּרוֹן שֶׁנַּעֲשָׂה מִשְּׁנֵי הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל, הוּא בִּשְׁבִיל יִרְאֵי ה' וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, שֶׁהֵם הַחֲפֵצִים וְחוֹשְׁקִים לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת וְלִלְמֹד תּוֹרָה, רַק שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת וָאֳנָסִים וְאֵינָם יְכוֹלִים לִלְמֹד, שֶׁהֵם מְקַבְּלִים עַל־יְדֵי חֵשֶׁק לִבָּם הֶחָזָק, מִזֶּה הַסֵּפֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב כַּנַּ"ל: וְעַל כֵּן אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה רֹאשׁ לַגֵּרִים, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמִּי לִלְמֹד, וְלֹא הָיָה לוֹ רַק הַלֵּב, שֶׁחָשַׁק מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, קִבֵּל גַּם כֵּן מִזֶּה הַלֵּב שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר הַזִּכָּרוֹן. וְאָז לֹא הָיוּ שׁוּם צַדִּיקִים בָּעוֹלָם, וְהָיָה נִכְתָּב עַל הַלֵּב מַה שֶּׁחִדְּשׁוּ הַנְּשָׁמוֹת קֹדֶם הַבְּרִיאָה. וְעַל־כֵּן נִקְרָא אַבְרָהָם אָבִינוּ צוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״א:א׳): הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם – זֶה אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, כִּי הוּא בְּחִינַת (תהילים ע״ג:כ״ו): צוּר לְבָבִי, כִּי לֹא הָיָה לוֹ רַק לֵב חוֹשֵׁק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן כָּל הַגֵּרִים נִקְרָאִים עַל שְׁמוֹ, וְנִקְרָאִים (תהלים מז): נְדִיבֵי עַמִּים עַם אֱלֹקֵי אַבְרָהָם, בְּחִינַת (שמות ל״ה:כ״ב): נְדִיב לֵב, כִּי אֵין לָהֶם רַק מַה שֶּׁלִּבָּם נִכְסָף לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ אַבְרָהָם:
מַעֲלַת הַמְקַבֵּל עֵצָה מֵחַכְמֵי הַדּוֹר, כִּי הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים. כִּי כְּשֶׁצָּרִיךְ לְעֵצָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת, הִיא בְּחִינַת צִמְצוּם, כִּי נִתְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת, וְהוּא בְּחִינַת דִּינִים כַּיָּדוּעַ. וְעַל־יְדֵי שֶׁהֶחָכָם נוֹתֵן לוֹ עֵצָה, הוּא מַרְחִיב לוֹ, וּמֵאִיר בּוֹ חָכְמָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת חֲסָדִים, כִּי חֶסֶד הוּא נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (לך לך דף צד.): אֵל נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא; וּכְתִיב (תהילים נ״ב:ג׳): חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם: גַּם כְּתִיב (משלי י״א:י״ד): תְּשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ, וְהַצַּדִּיק נִקְרָא רַב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ט): מֹשֶׁה אַיְּדֵי דִּנְפִישׁ זְכוּתֵהּ כְּרַבִּים דָּמֵי. גַּם אִם מְקַבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיק, אַף שֶׁאַחַר־כָּךְ לֹא עָלְתָה לוֹ יָפֶה מֵעֲצָתוֹ, אֲזַי יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ אִם לֹא הָיָה מְקַבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיק, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתַּגִּיעַ לוֹ רָעָה בְּלִי גְּזַר־דִּין שֶׁל מַעְלָה, רַק שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מָשַׁךְ עַל עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ט:ג׳): אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ, וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ; אַךְ אִם קִבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיק, יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רַק עַל פִּי מִשְׁפָּט שֶׁלְּמַעְלָה:
(לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה) אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ: (מ"ר קהלת סדר א) כִּי אֵצֶל הַצַּדִּיק אֵין חִלּוּק בֵּין הַחַיִּים וּבֵין לְאַחַר מִיתָה, כִּי גַּם לְאַחַר מִיתָה הוּא עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאֵין זֶה הַחִלּוּק. אֶלָּא אֵצֶל זֶה הָאָדָם שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר תַּאֲווֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כָּל יָמָיו, וּלְאַחַר מִיתָה אֵין אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, זֶה נִקְרָא מֵת, וְהַמִּיתָה נִכֶּרֶת אֶצְלוֹ. וְיֵשׁ יָמִים שֶׁהֻתְּרָה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חָכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סח:): חֶצְיוֹ לַה' וְחֶצְיוֹ לָכֶם. וְהַצַּדִּיק, אֲפִלּוּ בְּזֹאת הַחֲצִי הוּא כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, וְאוֹחֵז אֶת תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. וְזֶהוּ: וַחֲצִי תַאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ – אֲפִלּוּ זֹאת הַחֲצִי שֶׁהֻתַּר לוֹ, אֲפִלּוּ בָּזֶה הוּא אוֹחֵז תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. בְּוַדַּאי זֶה אֵין מֵת, אֶלָּא תָּמִיד חַי, אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה. וְאֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כִּי תָּמִיד הוּא עוֹבֵד הַשֵּׁם:
אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי וְכוּ': זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כְּתַרְגּוּמוֹ (בראשית מ״ט:כ״ג): וָרֹבּוּ בַּעֲלֵי חִצִּים – בַּעֲלֵי פְּלֻגְתָּא. וּמִי שֶׁאוֹחֵז תַּאֲוָתוֹ מִמַּחֲלֹקֶת, בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ לֹא מֵת. כְּמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד: אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים (ירושלמי שקלים פ"ב): וְכִי אֶפְשָׁר לָדוּר בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה מִשְׁמוֹ וְאָז כְּאִלּוּ לֹא מֵת. אֲבָל עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת, מָצִינוּ שֶׁלֹּא אָמְרוּ הֲלָכָה מִשְּׁמָם, כְּמוֹ אֲחֵרִים וְיֵשׁ אוֹמְרִים (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּהוֹרָיוֹת יג: עַיֵּן שָׁם):
עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה וְכוּ': (תהילים י״ט:ח׳) כִּי הַדָּבָר קָשֶׁה, אֵיךְ הַתּוֹרָה, הַנִּקְרֵאת אִשָּׁה, יְכוֹלָה לְהָעִיד, הֲלֹא אִשָּׁה פְּסוּלָה לְעֵדוּת. וְהַתֵּרוּץ עַל זֶה, שֶׁהִיא מַחְכִּימַת פֶּתִי, בִּשְׁבִיל זֶה יְכוֹלָה לְהָעִיד, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט הִלְכוֹת עֵדוּת סִימָן ל"ה סָעִיף י"ד: תַּקָּנַת קַדְמוֹנִים הוּא, דִּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים רְגִילִים לִהְיוֹת, נָשִׁים נֶאֱמָנוֹת. וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁעִקַּר תַּאֲווֹת הֵם בַּסֵּתֶר, בִּבְחִינַת (משלי ט׳:י״ז): מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְכוּ', וְאֵין בְּנֵי אָדָם רְגִילִים שָׁם. אֲבָל הַתּוֹרָה הִיא עוֹמֶדֶת שָׁם, וְקוֹרֵאת אוֹתוֹ (שם): מִי פֶּתִי יָסוּר הֵנָּה וְכוּ' (זוהר אחרי דף נח), וּמֵחֲמַת תְּשׁוּקַת תַּאֲוָתוֹ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קְרִיאָתָהּ, וְאַחַר גְּמַר תַּאֲוָתוֹ הוּא מַרְגִּישׁ תֵּכֶף קְרִיאָתָהּ, וּמִתְחָרֵט תֵּכֶף עַל הָעֲבֵרָה. וְזֹאת הַחֲרָטָה, זֶה בְּחִינַת מַחְכִּימַת פֶּתִי, כִּי בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה הָיָה בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, וְאַחַר גְּמַר הָעֲבֵרָה הִטָּה אָזְנוֹ לַאֲמָרֶיהָ שֶׁל הַתּוֹרָה, וְהֶחְכִּים וּמִתְחָרֵט. בִּשְׁבִיל זֶה הַתּוֹרָה אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא אִשָּׁה יְכוֹלָה לְהָעִיד, כִּי הִיא עוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים רְגִילִים שָׁם כַּנַּ"ל: (מִסִּימָן קמ"ד עַד כָּאן – לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה)
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קנ״ז – אות קנ״ח
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר שֶׁכְּבָר אָמַר כַּמָּה תּוֹרוֹת עַל חוֹלַאַת שֶׁלּוֹ. כִּי אַחַר שֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְ הִזְכִּיר כִּמְעַט בְּכָל תּוֹרָה מֵעִנְיַן הָרֵאָה, שֶׁזֶּה הָיָה הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ, כִּי הָיָה לוֹ חֳלִי הַהוּסְט (שִׁעוּל, שַׁחֶפֶת), רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁהוּא חֳלִי הָרֵאָה. וְאָמַר שֶׁכְּפִי רִבּוּי הַתּוֹרוֹת שֶׁאָמַר עַל זֶה כְּבָר הָיָה רָאוּי לְהִתְרַפֵּא, אַךְ הַחִסָּרוֹן הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה שֶׁל הַשּׁוֹמְעִים, שֶׁאֵין אֱמוּנָתָם חֲזָקָה כָּל כָּךְ.
סִפֵּר שֶׁפַּעַם אַחַת בִּימֵי נְעוּרָיו הָיָה אֵצֶל הָרַב וְכוּ’, וְאָמַר שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הָיָה אוֹחֵז בְּמַדְרֵגָה זוֹ שֶׁל עַכְשָׁו – שֶׁיּוּכַל לְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מַמָּשׁ. ״כִּי אַתָּה סָבוּר שֶׁבְּפַעַם אַחַת בָּאִין לְכָל הַמַּעֲלוֹת?! כִּי לֹא כֵן הוּא, רַק צְרִיכִין לְהִתְיַּגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדָתוֹ מְאֹד (שֶׁקּוֹרִין ״הָארִיוֶוין״) קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֵיזֶה מַעֲלֶה טוֹבָה. וְאָז הָיָה קָשֶׁה לִי לִהְיוֹת בְּיַחַד עִם הָעוֹלָם״, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה רוֹצֶה לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’. וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים בְּעֵת שֶׁסִּפֵּר מֵעִנְיַן הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ וְכוּ’ הָיָה רָגִיל לוֹמַר: ״אִיךְ הָאבּ אָבֶּער זֵייעֶר גִּיהָארִווֶיט אִיךְ הָאבּ אַסַךְ גִּיפַאסְט״ (״אֲבָל מְאֹד הִתְיַגַּעְתִּי, הִתְעַנֵּיתִי הַרְבֵּה״ וְכוּ’).
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
ואחר זמן קצר נפל שם דבר בעיר, והכרח לברוח מאכסניא שלו לאכסניא אחרת. ואחר כך נפל שם הדבר גם כן, והכרח לברוח מטבריה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ובריחתו מטבריה בעת הדבר רחמנא לצלן היה בסכנה גדולה מאד, כי השער של החומה היה סגור, והיה מוכרח לברוח דרך המערה עד שבא אל החומה אצל שפת כנרת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ש׳ – אות ש״ג
כ־3 דק׳ · כ־260 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
(י) בְּעֵת שֶׁנָּסַע מֵעִיר אַחַת בְּעֵת שֶׁנִּפְטַר שָׁם אֶחָד שֶׁהָיָה מְקֹרָב אֵלָיו קְצָת, כִּי לֹא הָיָה נוֹסֵעַ אֵלָיו לִבְּרֶסְלֶב כְּלָל רַק בִּזְלַאטִיפָּלֶע הָיָה מְקֹרָב אֵלָיו מְעַט, וְזֶה הָאִישׁ שֶׁנִּפְטַר שָׁם בְּאוֹתָהּ הָעִיר הַנַּ"ל הִנִּיחַ שָׁם שֵׁם טוֹב מְאֹד, אָז אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל הֲלֹא גַּם מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בּוֹ אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה אֵין לְשַׁעֵר מַעֲלָתוֹ. כִּי הֲלֹא זֶה הָאִישׁ לֹא הָיָה מְקֹרָב אֵלַי כָּל כָּךְ כִּי־אִם מְעַט דִּמְעַט, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם יוֹדְעִים וּמְבִינִים כִּי לֹא נָסַע אֵלַי כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַרְאִיתֶם גֹּדֶל הַשֵּׁם טוֹב שֶׁהִנִּיחַ אַחֲרָיו, וְהַכֹּל מְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים אוֹתוֹ שֶׁהָיָה זוֹכֵר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד סוֹף הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וּשְׁאָר שְׁבָחִים נָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁסִּפְּרוּ עָלָיו, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בִּי מְעַט, מַה יְקָרָה מַעֲלָתוֹ לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים:
(יא) שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁסִּפֵּר שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל עַל עֹצֶם הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע רַחֲמָנָא לִצְלַן, עָנָה וְאָמַר: אֲנִי יָדַעְתִּי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּכֶם, אִלּוּ הָיוּ לוֹקְחִין מִכֶּם הַיֵּצֶר הָרָע הָיוּ הוֹלְכִין וּמְקַלְּחִין צִנּוֹרוֹת מְלֵאִים דָּם וְכָל הָעוֹלָם הָיָה מָלֵא דָּם. אֲפִלּוּ כְּשֶׁתִּהְיוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים צָרִיךְ לָכֶם זְכִיָּה גְּדוֹלָה שֶׁתֵּדְעוּ עֹצֶם הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּכֶם שֶׁהָיָה לָכֶם, רַק אֲנִי יָדַעְתִּי אוֹתוֹ:
(יב) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁכָּל אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו בְּוַדַּאי יִזְכֶּה בַּסּוֹף לָבוֹא בְּזֶה הָעוֹלָם לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ. וְאָמַר שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לִי זֹאת חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם פַּעַם לִקַּח מִמֶּנִּי אֵיזֶה אִישׁ מֵאֲנָשַׁי בְּאֶמְצַע. כְּלוֹמַר רַק כָּל אֶחָד יַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים, וְיִחְיֶה בְּוַדַּאי וְיִתְיַגֵּעַ וְיַחְתֹּר חֲתִירָה אַחַר חֲתִירָה, עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָבוֹא לְעִנְיָנוֹ וּלְמַדְרֵגָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָבוֹא בְּזֶה הָעוֹלָם אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא:
(יג) אָמַר לְעִנְיַן מִי שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת אֶצְלוֹ, שֶׁבְּכָל פַּעַם וָפַעַם שֶׁזָּכָה הָאָדָם לִהְיוֹת בְּבֵיתוֹ וְכָל הִסְתַּכְּלוּת וְהִסְתַּכְּלוּת שֶׁזָּכוּ לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו הַכֹּל אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · נדה · חלק ראשון · אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
א. אִשָּׁה שֶׁהִיא מְרֻבָּה בְּדָמִים, הִיא דַּבְּרָנִית; וְאַל תִּתְיַפֶּה בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, גַּם תִּרְחַץ אֶת עַצְמָהּ בְּמֵי מַעֲיָנוֹת, גַּם אַל תְּיַגַע אֶת עַצְמָהּ הַרְבֵּה, גַּם בַּעֲלָהּ יִזָּהֵר בִּנְטִילַת־יָדַיִם, גַּם אַל תִּכְעַס, גַּם אַחַר הַטְּבִילָה תִּתֵּן צְדָקָה. גַּם בַּעְלָהּ יִלְמַד מַסֶּכֶת נִדָּה וְאַחַר־כָּךְ יאמַר שִׁיר שֶׁל יוֹם. גַּם תִּרְחַץ אֶת עַצְמוֹ בִּדְבָרִים, הָעוֹלִים מִתּוֹךְ הַמְּצוּדָה מִן הַנָּהָר, גַּם תִּשְׁתֶּה חֲלֵב עֵז, גַּם תִּרְחַץ בְּנוֹצַת עִזִּים, גַּם תְּעַשֵּׁן אֶת עַצְמָהּ בִּלְבוֹנָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ט״ז
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
עָנָה וְאָמַר הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל, שֶׁעַל דָּבָר זֶה הָיָה מִתְיָרֵא וְדוֹאֵג מִתְּחִלָּה וְהָיָה לוֹ לְהַבַּעַל תְּפִלָּה רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עֲלֵיהֶם וְנִתְיַּשֵּׁב לֵילֵךְ בְּעַצְמוֹ לְשָׁם, אוּלַי יָשִׁיב אוֹתָם מִטָּעוּתָם וְהָלַךְ לְשָׁם הַבַּעַל תְּפִלָּה וּבָא אֶל הַשּׁוֹמְרִים, שֶׁעוֹמְדִים סְבִיב הָהָר וְהַשּׁוֹמְרִים מִסְּתָמָא הָיוּ אֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה שֶׁהֵם רַשָּׁאִים לַעֲמד בַּאֲוִירָא דְּהַאי עָלְמָא כִּי אֲנָשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַעֲלוֹת מֵחֲמַת הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל הֵם אֵינָם יְכוֹלִים כְּלָל לְהִתְעָרֵב עִם בְּנֵי הָעוֹלָם וְלַעֲמד בַּאֲוִירָא דְּהַאי עָלְמָא, שֶׁלּא יְטַמְּאוּ עַצְמָן כַּנַּ"ל וְלא הָיוּ יָכוֹלִים לְדַבֵּר כְּלָל עִם בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁלּא יְטַמְּאוּ אוֹתָם בְּהֶבֶל פִּיהֶם [עַל כֵּן בְּוַדַּאי הַשּׁוֹמְרִים שֶׁעָמְדוּ חוּץ לָעִיר, הָיוּ קְטַנִּים בְּמַעֲלָה כַּנַּ"ל] אַךְ גַּם הַשּׁוֹמְרִים הָיָה לָהֶם הַצּוּרוֹת הַנַּ"ל וְהָיוּ מְחַבְּקִים וּמְנַשְּׁקִים אוֹתָם בְּכָל פַּעַם כִּי גַּם אֶצְלָם הָיָה עִקַּר הָאֱמוּנָה הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות ח׳ – אות ט׳
כ־3 דק׳ · כ־280 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר שֶׁלֹּא יִשְׁמַע וְיַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל מְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים רַק לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם. וְאַדְּרַבָּא, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ הַמְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, יִקַּח לְעַצְמוֹ מוּסָר וְיִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם, כִּי בָּזֶה מוֹכִיחִין אוֹתוֹ עַל שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ, כִּי אִלּוּ לֹא נִפְגָּם מֹחוֹ לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ הַמְּרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים וְלֹא הָיָה נִכְנָס בְּלִבּוֹ שׁוּם קֻשְׁיָא עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְעִקַּר הַמְּרִיבָה הוּא רַק בִּשְׁבִילוֹ, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל זֶה בְּעַצְמוֹ הַנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיָּבִין וְיִזְכֹּר עַל־יְדֵי הַמְּרִיבָה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם, שֶׁרוֹצִים לְגָרְשׁוֹ מִן הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי הַמְּרִיבָה הַזֹּאת, מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: "כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים". וּמִי שֶׁהוּא כְּסִיל וְאֵינוֹ מֵבִין אֶת זֹאת בֶּאֱמֶת, נִתְרַחֵק עַל־יְדֵי זֶה וְאוֹבֵד אֶת עוֹלָמוֹ. אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִתְעוֹרֵר לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל, וּמֵבִין שֶׁזֶּהוּ הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ, וְצָרִיךְ לַעֲמֹד בְּזֶה הַנִּסָּיוֹן שֶׁלֹּא יִשְׁמַע וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל הַמְּרִיבָה הַזֹּאת, וְנִתְקָרֵב [דַּיְקָא] עַל־יְדֵי זֶה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ לָנֶצַח. כִּי עִקַּר הַמְּרִיבָה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הוּא בִּשְׁבִיל זֶה דַּיְקָא, בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן זֶה שֶׁיִּתְרַחֵק הַמִּתְרַחֵק, כִּי רָאוּי לְרַחֲקוֹ מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ. וְאִם יִרְצֶה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן זֶה, לְהָבִין מִזֶּה בְּעַצְמוֹ גֹּדֶל פְּגָמוֹ וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל זֶה, יִתְקָרֵב עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא. כִּי מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם כָּל כָּךְ, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל־יְדֵי נִסָּיוֹן זֶה דַּיְקָא, וְהָבֵן. כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וְרוֹצֶה לְקָרֵב הַמְרֻחָקִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לְקָרְבָם, אֲבָל אֵין יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב כִּי אִם עַל־יְדֵי נִסָּיוֹן זֶה כַּנַּ"ל: (לק"א סי' ה' אות ד')
עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם, עַל־יְדֵי זֶה נֶחְקָק בּוֹ אֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה וּתְפִלָּה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנִסִּים, וְעַל־יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה: (לק"א סי' ז' אות ג')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ה · קטע ב׳ – קטע א׳
כ־7 דק׳ · כ־670 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
אָנָּא רַחוּם צַדִּיק, אַדִּיר אָים וְנוֹרָא, אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם הַיִּרְאָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזָּכוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים עַל יְדֵי עֲבוֹדָתָם וִיגִיעָתָם וּמְסִירַת נַפְשָׁם בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ, עַד שֶׁזָּכוּ לְהַכִּיר אוֹתְךָ וּלְהִתְיָּרֵא מִפָּנֶיךָ בְּיִרְאָה נִפְלָאָה, יִרְאָה עִלָּאָה לְעֵלָּא לְעֵלָּא, אֲשֶׁר יֵשׁ כּחַ בְּיִרְאָתָם הַקְּדוֹשָׁה שֶׁתַּגִּיעַ גַּם עָלֵינוּ רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעֲנָם וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מִיִּרְאָתָם הַקְּדוֹשָׁה וְהַנִּפְלָאָה שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְיִרְאָה שְׁלֵמָה מִפָּנֶיךָ תָּמִיד וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא עוֹד, וְנָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנִי לְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִכְסֹף תָּמִיד לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים וִירֵאִים אֲמִתִּיִּים עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן בֶּאֱמֶת לְשַׁבֵּר כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְלִסְבּל כָּל מִינֵי טִרְחוֹת [וְטִרְדוֹת] וִיגִיעוֹת וְיִסּוּרִים בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם בֶּאֱמֶת וּלְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל מֵהֶם יִרְאָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַמְּנִיעוֹת וְהַיְגִיעוֹת וְהַטְּרָחוֹת שֶׁאֶסְבּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה כְּלִי קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה לְקַבֵּל עַל יָדָהּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְכָל טוֹב לָנוּ וּלְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים נוֹרָא וְנִשְׂגָּב עֲנֵנִי זַכֵּנוּ מְהֵרָה לְיִרְאָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, אֲשֶׁר כָּל צְבָא מַעְלָה זוֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים מֵאֵימַת שְׁמֶךָ שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקּדֶשׁ וְכָל הַמַּלְאָכִים הַנּוֹרָאִים רוֹעֲשִׁים וּמִתְפַּחֲדִים מֵהֲדַר גְּאוֹנֶךָ, וְכֻלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹנֶךָ, "יְהוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי, יְהוָה פָּעָלְךָ בְקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ, בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרגֶז רַחֵם תִּזְכּר", תֶּן לָנוּ יִרְאָה מָלֵא רַחֲמִים, תֶּן לָנוּ יִרְאָה אָים וְנוֹרָא, תֶּן לָנוּ יִרְאָה אֱלֹהֵי כָל הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם שׁרֶשׁ הַיִּרְאָה, תֵּן פַּחְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ וְיִרָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם תתשב רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה נוֹרָא אַתָּה, עֲשֵׂה עִמָּנוּ נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת "נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחוֹקִים" הוֹרֵנִי יְהוָה דַרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ" קָדוֹשׁ וְנוֹרָא הוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ לָבוֹא לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְתֵן לָנוּ יִרְאָה שְׁלֵמָה מִפָּנֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי הַיִּרְאָה לְהַעֲלוֹת נַחַת וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְפָנֶיךָ וְעַל יְדֵי זֶה תַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, עשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים וְכָל טוֹב בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת בָּזֶה וּבַבָּא, לְמַעַן לֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד וְתַעֲלֵנוּ מְהֵרָה מַעְלָה מָעְלָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְיִרְאָה עִלָּאָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ נִשְׁלָמִים מַעֲשֵׂינוּ לְפָנֶיךָ בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל, עַד שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁלָם שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל יָדֵינוּ תָמִיד בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם וְיָשׁוּבוּ כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם אֵלֶיךָ, וְיַעַבְדוּךָ כֻלָּם בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבְפַחַד גָּדוֹל "יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא" וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ" וְנֶאֱמַר. "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהוָה, וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת כְּבוֹדֶךָ" וְנֶאֱמַר. "כִּי יְהוָה עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי וַאֲנִי בְּרב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ, אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, עָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין וְסוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהֵם מְלֵאִים מוֹפְתִים כִּי נֶעְלַם בְּדִבְרֵיהֶם חִדּוּשִׁים וַעֲתִידוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לִרְאוֹת גְּבוּרוֹת יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו עַל יְדֵי דִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים לִרְאוֹת שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ כָּל יָמֵינוּ הַכּל הָיָה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת וָצֶדֶק, בְּחָכְמָה נִפְלָאָה נוֹרָאָה וְנִשְׂגָּבָה שֶׁהָיוּ מְרַמְּזִים לָנוּ כָּל זֶה בְּדִבְרֵיהֶם וְשִׂיחָתָם שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיהֶם אוֹ מִפִּי אֲחֵרִים בִּשְׁמָם, אוֹ מִפִּי סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים מָלֵא רַחֲמִים זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַזּאת וּלְדַעַת וָשֵׂכֶל הַזֶּה עַד שֶׁאֶמְצָא בְּדִבְרֵיהֶם לְמַפְרֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מְקרָב וְדָבוּק תָּמִיד בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם הַנֶּאֱמָנִים וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם הַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כָּל יְמֵי חַיַּי וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות סח
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין הָאָדָם יָכוֹל לְדַבֵּר כְּלָל וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו בִּתְפִלָּתוֹ וְהִתְבּוֹדְדוּתוֹ מִגֹּדֶל הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁלּוֹ וּמִכֹּבֶד צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק אָז דַּיְקָא לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לִקְרֹא לַה' מִתּוֹךְ הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק בְּחִינַת מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ.
עִקַּר הִתְעוֹרְרוּת הוּא שֶׁיִּתְעוֹרֵר הָאָדָם מִן הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק תְּחִלָּה וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה אַחַר־כָּךְ עַל פִּי רֹב לָבוֹא לְהַרְחָבָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ כָּרָאוּי עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא לִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא שֶׁנִּתְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ הַמֵּצַר וְהַמְּרִירוּת כָּזֶה.
וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּכָל תְּפִלּוֹתָיו, שֶׁהַהַתְחָלָה הָיָה מִן הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק שֶׁהָיָה צַר לוֹ מְאֹד, כְּגוֹן מֵחֲמַת שֶׁנָּפַל עָלָיו צָרוֹת אַבְשָׁלוֹם אוֹ צָרוֹת נָבָל וְכַדּוֹמֶה, וְאַחַר־כָּךְ בָּא בְּאוֹתוֹ תְּפִלָּה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹפָר שֶׁהָרָחָב הוּא לְמַעְלָה וְהַקָּצָר הוּא לְמַטָּה אֵצֶל הַפֶּה. וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים ס"ו) "וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי", הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שָׁם, סִימָן רע"ט).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות סח · פסקה 1
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
עֹצֶם גְּדֻלַּת רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ הֵם עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל עֶצֶם אֲמִתַּת כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בְּתֹקֶף כַּעֲסוֹ וַחֲרוֹן אַפּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי גַּם אָז רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנְּבַקֵּשׁ וְנִתְפַּלֵּל לְפָנָיו וְחָפֵץ לְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמֶת יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה. וְעַל כֵּן גַּם אָז צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְלִבְטֹחַ בְּרֹב רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל.
וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לְאַחַר חֵטְא הָעֵגֶל וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם חַס וְשָׁלוֹם, אָז הֵבִין מֹשֶׁה לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל פַּשְׁטִיּוּת דְּבָרָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּדְמֶה כְּאִלּוּ חָפֵץ לְכַלּוֹתָם חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵינוֹ כֵּן רַק הַכֹּל כְּדֵי לְזָרְזָוֹ שֶׁיִּתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה לְהַמְתִּיק הַדִּינִים וְהַקִּטְרוּגִים מֵעַל יִשְׂרָאֵל.
וְעַל כֵּן הִתְחַזֵּק מֹשֶׁה אָז בַּתְּפִלָּה מְאֹד עַד שֶׁנִּתְרַצָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה "וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה" וְכוּ', וְאָז לִמְּדוֹ סֵדֶר הַתְּפִלָּה וְגִלָּה לוֹ שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. וְשָׁם גִּלָּה לוֹ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁעֶצֶם אֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא רִבּוּי רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו לָנֶצַח, שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת" וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמֶת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וְתָמִיד מוֹעִיל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקָה וְשַׁוְּעָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אַחַר כָּל הַכְּעָסִים שֶׁמַּכְעִיסִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עֲדַיִן רַחֲמֵי אֲמִתָּתוֹ אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · נגינה · אות א
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ, וּכְמוֹ־כֵן כְּפִי מַה שֶּׁהַלֵּב נִמְשָׁךְ אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ כֹּחַ לַלּוּחוֹת לִסְבֹּל אוֹר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן שִׁבְרֵי לוּחוֹת, שֶׁהָיוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְזֶה בְּחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שכו · פסקה 1 – פסקה 10
כ־5 דק׳ · כ־520 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ד' חַיֵּי שָׂרָה תר"א.
לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי וְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ שָׁלוֹם וְחַיִּים וְכָל טוּב.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עִם הַסַּךְ חֲמִשָּׁה זְהוּבִים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֶיךָ וִיחַזֶּקְךָ וְיִסְעָדְךָ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּמַה שֶּׁאַתָּה עוֹסֵק בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כַּסֵּדֶר, יָקָר בְּעֵינַי מְאֹד מְאֹד כִּי הִיא חַיֶּיךָ לָנֶצַח. וְנִכְסַפְתִּי שֶׁתַּרְגִּיל עַצְמְךָ לַעֲסֹק גַּם בַּמֶּה שֶׁזִּכַּנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבָאֵר וּלְחַדֵּשׁ בָּהֶם. וְהָעִקָּר שֶׁתִּזְכֶּה לֵילֵךְ בָּהֶם לְהִתְפַּלֵּל עִם כָּל תּוֹרָה, עַד שֶׁתִּזְכֶּה לְשָׁמְרָהּ וְלַעֲשׂוֹתָהּ וּלְקַיְּמָהּ וְכוּ'. שֶׁזֶּה הָעִקָּר, לְעֵת עַתָּה טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל הֶעָבָר, וּלְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה. בִּפְרָט מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְאוֹרוֹת כָּאֵלֶּה לִרְפוּאוֹת יְקָרוֹת וּקְדוֹשׁוֹת כָּאֵלֶּה לְעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת כָּאֵלֶּה, מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי חֵלֶק מֵאֶלֶף וּרְבָבָה מֵאֲשֶׁר בְּלִבִּי בָּזֶה. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כְּשֶׁתַּרְבֶּה לִמּוּדְךָ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וּבַמֶּה שֶׁבֵּאַרְנוּ בָּהֶם, וְתַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וְכוּ' קַוֹּה קִוִּיתִי לַה' שֶׁיִּפְתַּח לְבָבְךָ בְּתוֹרָתוֹ, וְאָז תָּבִין גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶפֶס קָצֶה מִגְּדֻלָּתוֹ, וּגְדֻלַּת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהָבִין גְּדֻלַּת בּוֹרְאֵנוּ יִתְבָּרַךְ. וְיָתֵר מִזֶּה תִּזְכֶּה לֶעָתִיד לָבוֹא וְכוּ'.
וִיקַבֵּל רָצוּף פֹּה אִגֶּרֶת לְאַקִירְמַאן וְיִשְׁלָחֵהוּ כָּרָאוּי. וְאִם יִרְצֶה, יוֹסִיף גַּם כֵּן לִפְרֹס בִּשְׁלוֹמָם וְלִכְתֹּב לָהֶם אֵיזֶה דְּבָרִים מִלִּבּוֹ, לְמַעַן תְּקַבְּלוּ דֵּין מִן דֵּין. כִּי כָּל הָאִגְּרוֹת הַהוֹלְכִים בָּעוֹלָם מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה, כֻּלָּם שָׁרְשָׁם רַק מֵאִגְּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת בְּדִינֵי וּמִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת וּבֵאוּרִים וְכוּ' בְּלִמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל קִיּוּם הַתּוֹרָה, לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ וּלְעוֹרֵר וּלְיַעֵץ לְטוֹב אֶת לֵב חֲבֵרוֹ וְתַלְמִידָיו וְכוּ'. גַּם נִכְסַפְתִּי מְאֹד לְקַבֵּל אֵיזֶה יְדִיעָה מִלְּבוֹב, עַל כֵּן אִם עֲדַיִן אֵין לְךָ שׁוּם יְדִיעָה תִּרְאֶה לִכְתֹּב בְּחָכְמָתְךָ לִבְרָאד לְרַבִּי יַעֲקֹב הִירְץ אוֹ לִלְבוֹב לְבַקְּשָׁם מַה זֶּה, שֶׁעַל כָּל פָּנִים הָיָה לָהֶם לְהָשִׁיב אִם קִבְּלוּ מִכְתָּבֵנוּ וּמַה נַּעֲשֶׂה שָׁם. נָא לְבַל יִתְרַשֵּׁל בָּזֶה כִּי רַב הוּא הָעֵסֶק הַזֶּה עַד אֵין חֵקֶר. ה' יַתְחִיל וְיִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְטוֹבָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְּצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְזוּגָתְךָ תִּחְיֶה, וְיִשְׁמֹר אוֹתָהּ מִדָּאקְטוֹרִים אָז טוֹב לָהּ, וּתְקַבֵּל רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם.
וְיִפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וּבִפְרָט לִידִידִי רַבִּי יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר. וְתֹאמַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לָבוֹא לְפֹה בִּמְקוֹם קָרְבַּן תּוֹדָה עַל יְשׁוּעַת אָחִיו נֵרוֹ יָאִיר, וַה' יוֹשִׁיעַ אוֹתוֹ לְגָאֳלוֹ מִצָּרַת וְדַחֲקוּת נַפְשׁוֹ שֶׁהוּא גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה וִיתֵרָה וּגְדוֹלָה מִגְּאֻלַּת אָחִיו, לְמִי שֶׁמֵּשִׂים לִבּוֹ הֵיטֵב בֶּאֱמֶת לְהִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, כִּי עִקַּר הָרַחֲמָנוּת לְהָאִיר הַדַּעַת הָאֲמִתִּי עַל נַפְשׁוֹ, לָדַעַת בִּלְבָבוֹ הֵיטֵב בְּכָל יוֹם כִּי ה' הוּא הָאֱלֹֹקִים, לְקַיֵּם וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹֹקִים וְכוּ'. עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לָצֵאת מִכָּל הָעֲווֹנוֹת וְהַפְּגָמִים. שֶׁהֵם עִקַּר הַמַּשּׂאוֹי וְהַגָּלוּת רַחֲמָנָא לִצְלַן. אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דַּלּוּת נַפְשׁוֹ וְחֻלְשָׁתוֹ, לְתָמְכָהּ וּלְסַעֲדָהּ עַל יְדֵי הָרְפוּאוֹת הַיְדוּעִים לוֹ מִכְּבָר, וְלִנְסֹעַ עִם נַפְשׁוֹ הַחֲלוּשָׁה לְהָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים הָאֲמִתִּיִּים, הַיּוֹדְעִים לְרַפְּאוֹתָהּ הָעוֹסְקִים בָּזֶה בֶּאֱמֶת, וּבְקִיאִים בָּזֶה הֵיטֵב הֵיטֵב בְּשֵׂכֶל נִפְלָא וְעָמֹק עָמֹק כְּפִי הָעֵת וְהַזְּמַן וְכוּ'. ה' יִסְעָדֵנוּ וְאֶת כֻּלָּנוּ עֲדֵי נִזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ בֶּאֱמֶת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
וְתִפְרֹס בִּשְׁלוֹם יְדִידִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק פְּרִי קֹדֶשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, נֶכֶד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. וְתִקְרָא עִמּוֹ מִכְתָּבִי זֶה. וְתֹאמַר לוֹ שֶׁגַּם אֵלָיו נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלֶּה וְאֵין צָרִיךְ לְכָפְלָם. וּתְחַזְּקוֹ שֶׁיִּהְיֶה פֹּה עַל כָּל פָּנִים בַּחֲנֻכָּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְיָתֵר מִזֶּה אֶשְׁלַח לוֹ דִּבְרֵי אֱמֶת בְּעַל פֶּה עַל יְדֵי רַבִּי נַחְמָן אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות מ' · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
ר' מֵאִיר. ר' מָארִי בַּר רַב בִּיזְנָא. מָארִי בַּר אַבוּהָ. רַב מָארִי בַּר מַר. רַב מָרִי. רַב מָארִי בְּרַב חִסְדָא.
מָרִי בְּרַב הוּנָא בְּר' יִרְמְיָה בַּר אַבָּא. מָרִי בַּר אִיסַק (ב' היו). רַב מָרִי בַּר אִיסוּר גִּיוֹרָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ח · סעיף א׳ – סעיף ד׳
כ־4 דק׳ · כ־390 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
יְהַדֵּר אַחַר יַיִן יָפֶה לְמִצְוֹת אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת. וְאִם יֵשׁ בַּנִּמְצָא יַיִן אָדֹם יָפֶה כְּמוֹ הַלָּבָן, וְגַם הוּא כָּשֵׁר כְּמוֹ הַלָּבָן, מִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבַּלָּבָן, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, מַשְׁמַע שֶׁחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל יַיִן הוּא כְּשֶׁהוּא אָדֹם. וְעוֹד, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זֵכֶר לְדָּם, שֶׁהָיָה פַּרְעֹה שׁוֹחֵט יַלְדֵי בְּנֵי יִשְֹרָאֵל. וּבִמְדִינוֹת שֶׁהָאֻמּוֹת טִפְּשִׁים וּסְכָלִים לְהַעֲלִיל עֲלִילוֹת שְׁקָרִים, נִמְנְעוּ מִלִּקַּח יַיִן אָדֹם לְפֶּסַח (תעב).
לְצֹרֶךְ טִבּוּל הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא כַּרְפַּס, נוֹהֲגִין הַרְבֵּה לִקַּח פֶּטְרוֹזִילְיָה. וְטוֹב יוֹתֵר לָקַחַת צֶעלֶלער [סֶלֶרִי] שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם טוֹב כְּשֶׁהוּא חָי. וְהַמֻּבְחָר הוּא לָקַחַת צְנוֹן.
לְצֹרֶךְ מָרוֹר, נוֹהֲגִין לִקַּח תַּמְכָא (קריין) וְכֵיוָן שֶׁהוּא חָרִיף מְאֹד, יְכוֹלִין לְפָרְרוֹ [בְּמִגְרֶרֶת] (ריבאייזען), רַק שֶׁיִּזָהֲרוּ שֶׁלֹּא יָפוּג לְגַמְרֵי. וְיֵשׁ לְפָרְרוֹ כְּשֶׁבָּאִין מִבֵּית הַכְּנֶסֶת (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ"ח סָעִיף גּ', שֶׁצְּרִיכִין לְפָרְרוֹ עַל יְדֵי שִׁנּוי) וּבַשַׁבָּת, אֲסוּרִין לְפָרְרוֹ, אֶלָּא שֶׁצְּרִיכִין לְפָרְרוֹ קֹדֶם הַלַּיְלָה, וִיכַסֵּהוּ עַד הַלָיְלָה. אֲבָל יוֹתֵר טוֹב לָקַחַת חֲזֶרֶת שֶׁהִיא חַסָּה [סַלַט] שֶנּוֹחַ לְאָכְלָהּ, וְנִקְרֵאת מָרוֹר, לְפִי שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹהָה בַּקַּרְקַע, נַעֲשֶׂה הַקֶּלַח מָר. וְיוֹצְאִין גַּם בְּלַעֲנָה הַנִּקְרָא וֶוערְמוּטָה. (עֳלְשִׁין וְחַרְחֲבִינָא אֵינָם שְׁכִיחִים בִּמְדִינוֹתֵינוּ), כָּל הַמִּינִים שֶׁיּוֹצְאִין בָּהֵם מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְכַזָיִת. וְיוֹצְאִין בֵּין בֶּעָלִים בֵּין בַּקְלָחִין, אֲבָל לֹא בַּשָׁרָשִׁים, דְּהַיְנוּ שָׁרָשִׁים הַקְּטַנִּים הַמִּתְפַּצְּלִים לְכָאן וּלְכָאן. אֲבָל הַשׂרֶשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבּוֹ גְּדֵלִים הֶעָלִים, אַף שֶׁהוּא טָמוּן בַּקַּרְקַע, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל קֶלַח. וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב יוֹתֵר לִטּוֹל הֶעָלִים, וְהַקֶּלַח הַיּוֹצֵא חוּץ לַקַּרְקַע, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁמַּה שֶּׁהוּא בַּקַּרְקַע נִקְרָא שׂרֶשׁ. הֶעָלִים אֵין יוֹצְאִין בָּהֶם אֶלָּא אִם כֵּן הֵם לַחִים, אֲבָל הַקְּלָחִים יוֹצְאִין בָּהֶן, בֵּין הֵם לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים, אַךְ לֹא בִּמְבֻשָּׁלִין אוֹ כְּבוּשִׁין.
הַחֲרֹסֶת צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה עָבָה זֵכֶר לַטִּיט. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְטַבֵּל אֶת הַמָּרוֹר, יִשְׁפֹּךְ לְתוֹכָהּ יַיִן אוֹ חֹמֶץ, שֶׁתִּהְיֶה רַכָּה, זֵכֶר לַדָּם, וְגַם שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְטַבֵּל בָּהּ. יֵשׁ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֲרֹסֶת מִפֵּרוֹת שֶׁנִּמְשְׁלָה בָּהֶם כְּנֶסֶת יִשְֹרָאֵל, כְּגוֹן תְּאֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר, הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַּגֶּיהָ. וֶאֱגוֹזִים, שֶׁנֶּאֱמַר, אֶל גִּנַּת אֱגוֹז. וּתְמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר, אֶעֱלֶה בְתָמָר. וְרִמּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן. וְתַפּוּחִים, זֵכֶר לְמַה שֶׁכָּתוּב, תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, שֶׁהָיוּ הַנָּשִׁים יוֹלְדוֹת שָׁם בְּנֵיהֶן בְּלֹא עֶצֶב. וּשְׁקֵדִים עַל שֵׁם שֶׁשָּׁקַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַקֵּץ לַעֲשׂוֹת. וְצָרִיךְ לִתֵּן בְּתוֹכָהּ תְּבָלִין הַדּוֹמִין לְתֶבֶן, כְּגוֹן קִנָּמוֹן וְזַנְגְּבִיל, שֶׁאֵינָן נִדּוֹכִין הָדֵק הֵיטֵב. וְיֵשׁ בָּהֶן חוּטִין כְּמוֹ תֶבֶן, זֵכֶר לַתֶּבֶן שֶׁהָיוּ מְגַבְּלִין בְּתוֹךְ הַטִּיט. בַּשַׁבָּת, לֹא יִשְׁפּוֹךְ אֶת הַיַּיִן אוֹ הַחֹמֶץ לְתוֹךְ הַחֲרֹסֶת, כִּי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּשִׁנּוּי, וְיִתֵּן אֲת הַחֲרֹסֶת לְתוֹךְ הַיַּיִן וְהַחֹמֶץ. וְאֶת מֵּי הַמֶלַח (אֲפִלּוּ כְּשֶׁלֹּא חָל יוֹם טוֹב בַּשַׁבָּת) יַעֲשֶׂה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְאִם עוֹשֵׂהוּ בְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי, שֶׁיִּתֵּן תְּחִלָּה אֶת הַמַּיִם וְאַחַר כָּךְ הַמֶּלַח.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ה
אָנָּא רַחוּם צַדִּיק, אַדִּיר אָים וְנוֹרָא, אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם הַיִּרְאָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזָּכוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים עַל יְדֵי עֲבוֹדָתָם וִיגִיעָתָם וּמְסִירַת נַפְשָׁם בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ, עַד שֶׁזָּכוּ לְהַכִּיר אוֹתְךָ וּלְהִתְיָּרֵא מִפָּנֶיךָ בְּיִרְאָה נִפְלָאָה, יִרְאָה עִלָּאָה לְעֵלָּא לְעֵלָּא, אֲשֶׁר יֵשׁ כּחַ בְּיִרְאָתָם הַקְּדוֹשָׁה שֶׁתַּגִּיעַ גַּם עָלֵינוּ רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעֲנָם וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מִיִּרְאָתָם הַקְּדוֹשָׁה וְהַנִּפְלָאָה שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְיִרְאָה שְׁלֵמָה מִפָּנֶיךָ תָּמִיד וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא עוֹד, וְנָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנִי לְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִכְסֹף תָּמִיד לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים וִירֵאִים אֲמִתִּיִּים עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן בֶּאֱמֶת לְשַׁבֵּר כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְלִסְבּל כָּל מִינֵי טִרְחוֹת [וְטִרְדוֹת] וִיגִיעוֹת וְיִסּוּרִים בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם בֶּאֱמֶת וּלְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל מֵהֶם יִרְאָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַמְּנִיעוֹת וְהַיְגִיעוֹת וְהַטְּרָחוֹת שֶׁאֶסְבּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה כְּלִי קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה לְקַבֵּל עַל יָדָהּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְכָל טוֹב לָנוּ וּלְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים נוֹרָא וְנִשְׂגָּב עֲנֵנִי זַכֵּנוּ מְהֵרָה לְיִרְאָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, אֲשֶׁר כָּל צְבָא מַעְלָה זוֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים מֵאֵימַת שְׁמֶךָ שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקּדֶשׁ וְכָל הַמַּלְאָכִים הַנּוֹרָאִים רוֹעֲשִׁים וּמִתְפַּחֲדִים מֵהֲדַר גְּאוֹנֶךָ, וְכֻלָּם עוֹשִׂים בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה רְצוֹנֶךָ, "יְהוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי, יְהוָה פָּעָלְךָ בְקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ, בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרגֶז רַחֵם תִּזְכּר", תֶּן לָנוּ יִרְאָה מָלֵא רַחֲמִים, תֶּן לָנוּ יִרְאָה אָים וְנוֹרָא, תֶּן לָנוּ יִרְאָה אֱלֹהֵי כָל הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם שׁרֶשׁ הַיִּרְאָה, תֵּן פַּחְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ וְיִרָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם תתשב רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה נוֹרָא אַתָּה, עֲשֵׂה עִמָּנוּ נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת "נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחוֹקִים" הוֹרֵנִי יְהוָה דַרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ" קָדוֹשׁ וְנוֹרָא הוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ לָבוֹא לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְתֵן לָנוּ יִרְאָה שְׁלֵמָה מִפָּנֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי הַיִּרְאָה לְהַעֲלוֹת נַחַת וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְפָנֶיךָ וְעַל יְדֵי זֶה תַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, עשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים וְכָל טוֹב בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת בָּזֶה וּבַבָּא, לְמַעַן לֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד וְתַעֲלֵנוּ מְהֵרָה מַעְלָה מָעְלָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְיִרְאָה עִלָּאָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ נִשְׁלָמִים מַעֲשֵׂינוּ לְפָנֶיךָ בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל, עַד שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁלָם שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל יָדֵינוּ תָמִיד בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם וְיָשׁוּבוּ כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם אֵלֶיךָ, וְיַעַבְדוּךָ כֻלָּם בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבְפַחַד גָּדוֹל "יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא" וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ" וְנֶאֱמַר. "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהוָה, וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת כְּבוֹדֶךָ" וְנֶאֱמַר. "כִּי יְהוָה עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי וַאֲנִי בְּרב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ, אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ו
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, עָזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין וְסוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהֵם מְלֵאִים מוֹפְתִים כִּי נֶעְלַם בְּדִבְרֵיהֶם חִדּוּשִׁים וַעֲתִידוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לִרְאוֹת גְּבוּרוֹת יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו עַל יְדֵי דִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים לִרְאוֹת שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ כָּל יָמֵינוּ הַכּל הָיָה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת וָצֶדֶק, בְּחָכְמָה נִפְלָאָה נוֹרָאָה וְנִשְׂגָּבָה שֶׁהָיוּ מְרַמְּזִים לָנוּ כָּל זֶה בְּדִבְרֵיהֶם וְשִׂיחָתָם שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיהֶם אוֹ מִפִּי אֲחֵרִים בִּשְׁמָם, אוֹ מִפִּי סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים מָלֵא רַחֲמִים זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַזּאת וּלְדַעַת וָשֵׂכֶל הַזֶּה עַד שֶׁאֶמְצָא בְּדִבְרֵיהֶם לְמַפְרֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מְקרָב וְדָבוּק תָּמִיד בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם הַנֶּאֱמָנִים וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם הַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כָּל יְמֵי חַיַּי וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 220 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־38 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ט״ו באייר): אמור
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־30 באפריל 2026, בשעה 19:17 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
עַל־יְדֵי שִׂמְחַת פּוּרִים בְּהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה וְנִסְתָּר: (לק"א סי' י' אות ח')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.