הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ו · 24 ביוני 2026
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ד׳ · אות י״ג – אות א׳
כ־9 דק׳ · כ־870 מילים · 77% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ד׳ · אות י״גוְזֶה פֵּרוּשׁ: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – זֶה בְּחִינַת הַתְחָלָה, בְּחִינַת צָרָה כְּמַבְכִּירָה. וְאֵיזֶהוּ הַתְחָלָה, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' – הַיְנוּ הַתְחָלַת הַצְּדָקָה, כְּשֶׁמַּתְחִילִין מֵחָדָשׁ לִתֵּן צְדָקָה. וְזֶה בְּחִינַת מִנְחָה חֲדָשָׁה, בְּחִינַת צְדָקָה חֲדָשָׁה, בְּחִינַת הַתְחָלַת הַצְּדָקָה. כִּי מִנְחָה בְּחִינַת צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה. וְעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם – זֶה בְּחִינַת זָקֵן, כִּי בְּסִינַי נִדְמָה לָהֶם כְּזָקֵן (כשפירש"י בפרשת אנכי), כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת מִנְחָה חֲדָשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְחָלַת הַצְּדָקָה, נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת זָקֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל יְנִיקָתוֹ שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵינָם כְּתִקּוּנוֹ כַּנַּ"ל, וְנִשְׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם – הַיְנוּ קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִקְרָא קֹדֶשׁ כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא נִשְׁמַע עַתָּה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁמַּכְנִיעַ אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע, כַּנַּ"ל. וַאֲזַי עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ – כִּי עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן נַעֲשֶׂה יִרְאָה, וְעַל־יְדֵי יִרְאָה נִשְׁפָּע חֶסֶד, וַאֲזַי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה, כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ, בִּבְחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, וַאֲזַי: וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וְכוּ', וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ – כִּי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וְשׁוּם עֵסֶק, כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ, בְּחִינַת: וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ד׳ · אות י״דיֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַחַיּוֹת רָעוֹת וּבֵין הַמֵּצַח הַנָּחָשׁ, כִּי חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת הֵם הַחֲכָמִים שֶׁאוֹחֲזִים בְּחָכְמַת הַטֶּבַע לַהֲנָּאָתָם, כִּי יֵשׁ לָהֶם הֲנָאָה מִזֶּה, כְּדֵי לְהַחֲזִיק דַּעַת וָשֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם וְכַיּוֹצֵא. אֲבָל הֶחָכָם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, הוּא רָשָׁע וְכוֹפֵר בְּלִי שׁוּם הֲנָאָה, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מֵחָכְמָתוֹ, רַק הוּא (כְּמוֹ רָשָׁע יָרֵא, שֶׁהוּא) רָשָׁע וְכוֹפֵר בְּלִי שׁוּם הֲנָאָה כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ד׳ · אות ט״וכְּלַל הַמַּאֲמָר כֻּלּוֹ אֶחָד, וְכֻלּוֹ קָשׁוּר זֶה בָּזֶה, שֶׁהַצְּדָקָה הִיא קָשָׁה מְאֹד בַּהַתְחָלָה, אֲבָל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וְעֵסֶק, כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה מוֹצִיאִין יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר, וַאֲזַי נִשְׁמָע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן, וַאֲזַי נִתְגַלֶּה יִרְאָה, כִּי עִקָּר הַיִּרְאָה – עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה נַעֲשֶׂה כְּלִי וְצִנּוֹר לְקַבֵּל עַל יָדוֹ הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד, כִּי בְּלֹא הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחֶסֶד, רַק עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁהוּא צִנּוֹר וּכְלִי, עַל יָדָהּ מְקַבְּלִין אֶת הַחֶסֶד, וַאֲזַי מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ, וְאָז אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה, כִּי נִתְקַיֵּם: וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וְכוּ', כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ה׳ · אות א׳ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ, כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב (תהלים פ"א): א הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה. כִּי יֵשׁ סוֹבְלֵי חֳלָאִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת, וְהֵם סוֹבְלִים הֶחֳלָאִים רַק בִּשְׁבִיל נְפִילַת הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (דברים כ״ח:נ״ט): וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים. וְנֶאֱמָנִים דַיְקָא, כִּי הֵם בָּאִים עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה בָּאִים מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת, שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם לֹא רְפוּאוֹת וְלֹא תְּפִלָּה וְלֹא זְכוּת אָבוֹת. כִּי כָל הָרְפוּאוֹת הֵם עַל־יְדֵי עֲשָׂבִים, וְהֵם גְּדֵלִים רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח): אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין אֶלָּא בִּזְכוּת אֱמוּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף. שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ אֱמוּנָה, אָז יוֹרְדִין גְּשָׁמִים וְצוֹמְחִים עֲשָׂבִים, וַאֲזַי יֵשׁ רְפוּאוֹת, אֲבָל עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה אֵין גְּשָׁמִים, וַאֲזַי אֵין רְפוּאָה. גַּם עִקָּר כֹּחַ הָרְפוּאָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב הוּא עַל פִּי הַסֵּדֶר שֶׁיֵּשׁ לְהַזְּרָעִים, לְפִי הַמָּקוֹם וּלְפִי הַזְּמַן. כִּי יֵשׁ עֵשֶׂב, שֶׁעִקָּר כֹּחוֹ לְרַפְּאוֹת הוּא רַק כְּשֶׁקּוֹצְרִין אוֹתוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ, וְאַחַר כָּךְ אֵין כֹּחַ לְאוֹתוֹ עֵשֶׂב לְרַפְּאוֹת. וְכֵן יֵשׁ עֵשֶׂב, שֶׁכֹּחוֹ רַק כְּשֶׁנִּגְמָר עַד שֶׁנּוֹפֵל מֵאֵלָיו, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כְּפִי הַסֵּדֶר שֶׁל הַזְּמַן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם. וְכֵן יֵשׁ סֵדֶר לְפִי הַמָּקוֹם – שֶׁבְּמָקוֹם זֶה גָּדֵל זֶה הָעֵשֶׂב, וּבְמָקוֹם אַחֵר גְּדֵלִים עֲשָׂבִים־אֲחֵרִים, וְעִקָּר כֹּחָם לְרַפְּאוֹת הוּא רַק עַל פִּי הַסֵּדֶר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְפִי הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם. וְסֵדֶר הַזְּרָעִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (שבת לא): אֱמוּנָה זֶה סֵדֶר זְרָעִים, שֶׁעַל יְדֵי אֱמוּנָה נַעֲשֶׂה הַסֵּדֶר שֶׁל הַזְּרָעִים לְפִי הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְרַפְּאוֹת, וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה אֵין מוֹעִיל רְפוּאוֹת. וְכֵן תְּפִלָּה הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ז:י״ב) וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, וְתַרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׁן בִּצְלוֹ. וְכֵן זְכוּת אָבוֹת נִתְגַּלֶּה גַּם כֵּן רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (שיר השירים ב׳:י״ב): הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ. הַנִּצָּנִים אִלֵּין אֲבָהָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בהקדמה א:), הֵם נִרְאִין וְנִתְגַּלִּין בָּאָרֶץ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ז:ג׳): שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה, בְּחִינַת: עָפָר מָאנָא דְּכֻלְּהוּ (ת"ז תי' ע' דף קכ:). עַל־כֵּן עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה אֵין מוֹעִיל לוֹ לֹא רְפוּאָה וְלֹא תְּפִלָּה וְלֹא זְכוּת אָבוֹת, כִּי כָל אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל.
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ה׳ · אות א׳ · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)וְגַם אֵין מוֹעִיל לְהַחוֹלֶה קוֹל צְעָקַת שֶׁל אָח וּגְנִיחוֹת, שֶׁלִּפְעָמִים מוֹעִיל לְהַחוֹלֶה אֵלּוּ הַקּוֹלוֹת, שֶׁמְּרַחֲמִין עָלָיו עַל־יְדֵי קוֹלוֹת הַלָּלוּ, אֲבָל עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה גַּם זֶה אֵין מוֹעִיל, כִּי הַגְּנִיחוֹת וְצַעֲקַת אָח הַנַּ"ל הֵם קוֹל בְּלֹא דִּבּוּר, וְקוֹל – זֶה בְּחִינַת אֲבָהָן, כִּי הַקּוֹל כָּלוּל מֵאֵשׁ מַיִם רוּחַ (תיקון סט), שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלָת אֲבָהָן, וְהֵם נִרְאִין וְנִתְגַּלִּין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עָפָר מָאנָא דְּכֻלְּהוּ. וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה אֵין מוֹעִיל לוֹ גַּם הַקּוֹלוֹת הַנַּ"ל. וְגַם עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ אֵין מוֹעִיל לוֹ רְפוּאָה, כִּי עִקָּר הָרְפוּאָה הִיא עַל־יְדֵי הִתְמַזְּגוּת הַיְסוֹדוֹת, כִּי יֵשׁ אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, מַיִם, רוּחַ, עָפָר, וְצָרִיךְ לָזֶה חָכָם גָּדוֹל, שֶׁיֵּדַע עַל פִּי דָּאקְטִירַיי לְמַזֵּג הַיְסוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִן הָעֲשָׂבִים, כְּפִי הָרְפוּאָה שֶׁצָּרִיךְ זֶה הַחוֹלֶה לְפִי קִלְקוּל הַיְסוֹד, שֶׁנִּתְקַלְקֵל וְנֶחֱלַשׁ אֵצֶל זֶה הַחוֹלֶה. (גַּם בְּהַכְרָעַת הַקּוֹל יֵשׁ בְּחִינַת הִתְמַזְּגוּת הַיְסוֹדוֹת), וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגַּם בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כִּי כֻלָּם מִתְגַּלִּין רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת עָפָר, שֶׁהִיא מָאנָא דְּכֻלְּהוּ, עַל־כֵּן אֵין לוֹ רְפוּאָה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רי״ז
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 76% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות רי״ז · חלק 2 מתוך 5 (חלוקת האתר)וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט שֶׁל פְּסוּקִים אֵלּוּ הַמַּזְהִירִים לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּגוֹן “וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ וְכוּ'”, וְכֵן “דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ” (דִּבְרֵי הַיָּמִים א כח), וְכֵן “דְּעוּ כִּי ה’ הוּא אֱלֹהִים” וְכוּ’ (תְּהִלִּים ק), עִקַּר הָאַזְהָרָה זוֹ הִיא בִּפְשִׁיטוּת, לָדַעַת וְלִזְכֹּר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל עֵת, וְאַל יִשְׁכַּח אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ ח”ו בְּשׁוּם עֵת. כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁדֶּרֶךְ הַמְּלָכִים וְהָאֲדוֹנִים שֶׁמַּזְהִירִין אֶת עַבְדֵיהֶם שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם מוֹשֵׁל, וּבִפְרָט אַנְשֵׁי־חַיִל שֶׁל הַמְּלָכִים שֶׁמְּלַמְּדִין אוֹתָם שֶׁיֵּדְעוּ מִי הַמֶּלֶךְ וְהַקֵּיסָר שֶׁלָּהֶם “לְמַעַן תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיהֶם” (שְׁמוֹת כ) וְיַעַבְדוּ עֲבוֹדָתָם בִּשְׁלֵמוּת. וְכֵן הָרְגִילוּת לוֹמַר לְהָעֶבֶד: ‘דַּע שֶׁיֵּשׁ עָלֶיךָ אָדוֹן וּמוֹשֵׁל’, שֶׁהַכָּוָּנָה – שֶׁיִּקַּח זֹאת בְּדַעְתּוֹ בְּכָל עֵת וְאַל יִשְׁכַּח לְבַל יַעֲשֶׂה שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ. כְּמוֹ כֵן לְהַבְדִּיל בְּמַלְכוּתָא דִּשְׁמַיָא, שֶׁמַּזְהִיר אוֹתָנוּ:
שיחות הר״ן · אות רי״ז · חלק 3 מתוך 5 (חלוקת האתר)“דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ” וְכוּ’, הַיְנוּ יָדוֹעַ תֵּדַע וְאַל תִּשְׁכַּח בְּשׁוּם עֵת. וְכֵן “וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים” וְכוּ’, וְכֵן “דְּעוּ כִּי ה’ הוּא אֱלֹהִים”. כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה אַזְהָרוֹת גְּדוֹלוֹת וְרַבּוֹת עַל זֶה, בְּכַמָּה וְכַמָּה לְשׁוֹנוֹת. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד יוֹדֵעַ בִּכְלָל כִּי "ה’ הוּא הָאֱלֹהִים,, אַף עַל פִּי כֵן מֵחֲמַת טִרְדוֹת עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו וַהֲבָלָיו, נִמְצָאִים הַרְבֵּה שֶׁבְּרֹב הָעִתִּים שׁוֹכְחִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל זֶה מַזְהִירִים הַפְּסוּקִים: “דְּעוּ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים” וְכוּ’ וְכֵן “דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ” וְכוּ’.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ב
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 77% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ב · חלק 7 מתוך 7 (חלוקת האתר)והיה להם שמחה גדולה, כי יוכלו לקנות כאן מצות לפסח וארבע כוסות. אך זה לא עלה על דעתם שהקפיטן והישמעאלים יניחו אותם לכנס לעיר הזאת, כי ראו והבינו שהישמעאלים רוצים לתפסם ולגזלם ואפשר ימכרו אותם בעצמם וכנ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תכ״ח – אות ת״ל
כ־3 דק׳ · כ־250 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תכ״ח(ג) שָׁמַעְתִּי דִּבְרֵי צַחוּת בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר מִיּוֹם שֶׁכָּבַשׁ הַקִּירָ"ה מֵרוּסְיָא אֶת הַמְּדִינָה נַעֲשֶׂה הַמָּעוֹת וְהַכֶּסֶף סִיג, וְהַמַּשְׁקֶה פָּאנְשׁ. כַּסְפֵּךָ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם (יְשַׁעְיָה א), וְהָבֵן:
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תכ״טהֲלָצָה עַל הַחַזָּן דְּפֹה בְּרֶסְלֶב (מִכְּתַב־יָד) שֶׁנָּסַע לְטוֹמְשְׁפִּיל עַל שַׁבַּת שִׁירָה וְלֹא הִגִּיעַ לְשָׁם וְשָׁבַת בִּכְפָר אֶחָד. וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַפָּרָשָׁה בְּשַׁלַּח אָמַר וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ תּוֹמְשְׁפִּיל. שֶׁלֹּא לְהִתְעַקֵּשׁ עַל שׁוּם דָּבָר וְאֵין לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ת״ל(א) אֵין דַּרְכּוֹ לְיַעֵץ אֶת הָאָדָם וְלִגְזֹר עָלָיו בְּדַוְקָא שֶׁיַּעֲשֶׂה דַּוְקָא כְּמוֹ שֶׁהוּא מְצַוֶּה רַק הוּא מְיַעֲצוֹ בְּדֶרֶךְ עֵצָה טוֹבָה אִם יַעֲשֶׂה יַעֲשֶׂה וְאִם לָאו לָאו. אַף־עַל־פִּי שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין דַּרְכּוֹ לִדְחֹק עַל שׁוּם דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה דַּוְקָא כָּךְ, אֶלָּא אִם יִהְיֶה יִהְיֶה וְאִם לָאו לָאו. וְיֵשׁ לִי כַּמָּה טְעָמִים עַל זֶה. גַּם אֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל טוֹבוֹת עוֹלָם הַזֶּה אֵין טוֹבָתוֹ שְׁלֵמָה, וְכָל טוֹבָה מִטּוֹבוֹת עוֹלָם הַזֶּה מֻכְרָח שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל מִמֶּנָּה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ טוֹב. כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ טוֹבוֹת עוֹלָם הַזֶּה שְׁלֵמוֹת לְגַמְרֵי, עַל־כֵּן אֵינוֹ רוֹצֶה לִגְזֹר וְלִדְחֹק אֶת הָאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה דַּוְקָא כִּרְצוֹנוֹ, פֶּן בַּסּוֹף, כְּשֶׁיִּתְגַּלְגֵּל אֵיזֶה דָּבָר לֹא טוֹב מִזֶּה, יִתְרַעֵם עָלָיו שֶׁעַל־יְדֵי עֲצָתוֹ בָּא לוֹ זֹאת. וְכֵן בְּכָל דָּבָר אֵינוֹ דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה שֶׁיִּהְיֶה דַּוְקָא כָּךְ. וַאֲפִלּוּ עַל הַמְשָׁרֵת אֵינוֹ יָכוֹל לְדָחְקוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה דַּוְקָא תֵּכֶף אֶת מַה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת. וְאָמַר אָז בִּתְחִלַּת שִׂיחָה זֹאת, אֲנִי חָזָק בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁלִּי. כִּי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר מֵהַדְּבָרִים שֶׁלִּי יֵשׁ לִי כַּמָּה טְעָמִים. וְגַם בָּזֶה אֲנִי חָזָק מְאֹד מַה שֶּׁאֵינִי גּוֹזֵר עַל הָאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה דַּוְקָא וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי יֵשׁ לִי כַּמָּה טְעָמִים עַל זֶה, וְגַם אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל טוֹבוֹת עוֹלָם הַזֶּה וְכוּ' כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · צדיק · חלק ראשון · אות פ״ז – אות צ״ג
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 78% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · צדיק · חלק ראשון · אות פ״זפז. צַדִּיק שֶׁקֵּרֵב אֶת הָאָדָם, וְהָאָדָם הַזֶּה לֹא רָצָה לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ, מֻתָּר לוֹ לִדְחוֹת בְּיָדַיִם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · צדיק · חלק ראשון · אות פ״חפח. הַצַּדִּיק יָכוֹל לַעֲנשׁ אֶת הָאָדָם בְּמִיתָה, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי חֲלִישׁוּת דַּעְתּוֹ, אֲפִלּוּ בְּטָעוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · צדיק · חלק ראשון · אות פ״טפט. דְּבָרִים שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק, הֵם מוֹעִילִים יוֹתֵר, מִמַּה שֶׁאַתָּה לוֹמֵד בִּסְפָרִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · צדיק · חלק ראשון · אות צ׳צ. אָדָם מֵבִין יוֹתֵר, כְּשֶׁרוֹאֶה פְּנֵי הַמְדַבֵּר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · צדיק · חלק ראשון · אות צ״אצא. עַל יְדֵי דִּבּוּר קַל שֶׁל הַצַּדִּיק נִפְתָּח אוֹר גָּדוֹל, אָז בְּנָקֵל לִבְנֵי אָדָם לְהַשִּׂיג חָכְמוֹת רָמוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · צדיק · חלק ראשון · אות צ״בצב. מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה, מֻתָּר לְהִשְׁתַּעְבֵּד בּוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · צדיק · חלק ראשון · אות צ״גצג. לִפְעָמִים הַצַּדִּיק מְנַשֵּׂא אֶת הָאָדָם וְאַחַר כָּךְ מַשְׁפִּילוֹ וְזֶה לְטוֹבַת הָאִישׁ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות פ״ט
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 78% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות פ״טאַחַר כָּךְ הָלְכוּ כֻּלָּם לְבַקֵּשׁ הַשְּׁאָר, דְּהַיְנוּ הַמֶּלֶךְ וְכוּ' וְהָלְכוּ וּבָאוּ לִמְדִינָה אַחַת, וְשָׁאֲלוּ גַּם כֵּן: מִי הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּכֶם ? הֵשִׁיבוּ, שֶׁהַמֶּלֶךְ שֶׁלָּהֶם הוּא בֶּן שָׁנָה כִּי הֵם מִן הַכַּת שֶׁבָּחֲרוּ לָהֶם שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁפַע מְזוֹנוֹת, וְאֵינוֹ נִזּוֹן מִמָּזוֹן שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם הוּא רָאוּי לִהְיוֹת מֶלֶךְ וְקִבְּלוּ לְפִי שָׁעָה עָשִׁיר אֶחָד לְמֶלֶךְ אַחַר כָּךְ מָצְאוּ אָדָם שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּיָם שֶׁל חָלָב וְהוּטַב בְּעֵינֵיהֶם מְאד כִּי זֶה הָאָדָם הוּא נִזּוֹן כָּל יָמָיו מֵחָלָב, וְאֵינוֹ נִזּוֹן מִמְּזוֹנוֹת שֶׁל שְׁאָר הָעוֹלָם עַל כֵּן קִבְּלוּ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ וְעַל כֵּן נִקְרָא בֶּן שָׁנָה מֵחֲמַת שֶׁנִּזּוֹן מֵחָלָב כְּמוֹ בֶּן שָׁנָה וְהֵבִינוּ, שֶׁזֶּה הוּא הַתִּינוֹק הַנַּ"ל וּבִקְּשׁוּ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִמּוֹ וְהָלְכוּ וְשָׁאֲלוּ, וְקִבְּלוּ רְשׁוּת וְנִכְנְסוּ אֶצְלוֹ, וְהִכִּירוּ זֶה אֶת זֶה כִּי גַּם הוּא [הַיְנוּ הַתִּינוֹק שֶׁנַּעֲשָׂה מֶלֶךְ] הִכִּיר אוֹתָם אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה תִּינוֹק קָטָן כְּשֶׁנֶעֱלָם מֵאִתָּם אַף עַל פִּי כֵן, מֵאַחַר שֶׁהָיָה חָכָם גָּמוּר מֵעֵת הִוָּלְדוֹ, כִּי נוֹלַד עִם חָכְמָה גְּמוּרָה כַּנַּ"ל עַל כֵּן הִכִּיר אוֹתָם וְהֵם הִכִּירוּ אוֹתוֹ בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי הָיָה שָׁם שִׂמְחָה נוֹרָאָה מְאד וְגַם בָּכוּ עֲדַיִן עַל שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מֵהַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: אֵיךְ בָּאתָ לְכָאן ?.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · שמחה · קטע כ״ט – קטע ל׳
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 79% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · שמחה · קטע כ״טוְצָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁיָּבוֹא לְשִׂמְחָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כְּדֵי לָבוֹא לְשִׂמְחָה, כַּמְבֹאָר עַל פָּסוּק: "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" (וְעַיֵּן בְּהִתְחַזְּקוּת אוֹת כ"ו). וְעַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בְּמַה שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עָשָׂהוּ גּוֹי. וְזֹאת הַשִּׂמְחָה הִיא בְּוַדַּאי שִׂמְחָה נִפְלָאָה בְּלִי שִׁעוּר וְאֵין בָּהּ שׁוּם בִּלְבּוּל, מֵאַחַר שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ (וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה). וְיִהְיֶה רָגִיל לוֹמַר בְּפִיו וּבְלִבּוֹ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה: "בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבָּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים" וְכוּ', וּבָזֶה יוּכַל לִשְׂמֹחַ כָּל יָמָיו בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו. גַּם כַּמָּה פְּעָמִים צְרִיכִין לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא, מִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא. וּמֵרִבּוּי צָרוֹת הָאָדָם, שֶׁסּוֹבֵל כָּל אֶחָד בְּגּוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, עַל־כֵּן עַל פִּי רֹב אֵין יְכוֹלִין לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא, לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה כְּדֵי לָבוֹא לְשִׂמְחָה, שֶׁכָּל הַחִיּוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ תָּלוּי בָּזֶה. גַּם לְמַעְלָה נַעֲשָׂה מִזֶּה יִחוּד גָּדוֹל עַל־יְדֵי בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ, דְּהַיְנוּ שִׂמְחָה: (שם)
ליקוטי עצות · שמחה · קטע ל׳מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. וְצָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד בְּכָל הַכֹּחוֹת לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה וְלִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד, וְהוּא רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חוֹלַאַת. כִּי כָּל מִינֵי חוֹלַאַת בָּאִין מֵעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, וְצָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת, וְעַל פִּי רֹב עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא דַּיְקָא כַּנַּ"ל: (לק"ת סי' כ"ד)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · קטע כ״ג – קטע כ״ח
כ־8 דק׳ · כ־770 מילים · 78% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · קטע כ״גוּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְשָׁם נַקְרִיב לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבָּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלִסְל חַ חַטּאתֵינוּ וְנִזְכֶּה לְהַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם קָרְבְּנוֹת הַתָּמִיד בַּבּקֶר וּבָעֶרֶב וּבִזְכוּת הַתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר תִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל הָעֲוֹנוֹת שֶׁל לַיְלָה, וּבִזְכוּת הַתָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם תִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁל הַיּוֹם כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁעַל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהֵם נוֹפְלִים בָּעֲוֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר אֵין רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם גָּדוֹל מִזֶּה, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם קְדֻשָּׁתֵנוּ בְּשָׁרְשֵׁנוּ וְעצֶם דַּקּוּתֵנוּ וְרוּחָנִיוּתֵנוּ שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵעָוֹן, וְאֵין עָוֹן שַׁיָּךְ לָנוּ כְּלָל, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לִשָּׂא עָלֵינוּ על מַשָּׂאוּי הָעֲוֹנוֹת אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד וְעִקַּר הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת הוּא לְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מֵעֲוֹנוֹת וַחֲטָאִים וּפְגָמִים, אֲשֶׁר רַק זֶה הוּא עִקַּר הָרַחֲמָנוּת הָאֲמִתִּי, וְאֵין שׁוּם רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם נֶחְשָׁב כְּלָל כְּנֶגֶד זֶה הָרַחֲמָנוּת עַל כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ נָתַתָּ לָנוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ וּמֵעֵת אֲשֶׁר חָרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְנַקּוֹת עַצְמֵנוּ מֵעֲווֹנוֹת, כִּי אֵין מִי שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ, אֲשֶׁר צָרָה הַזּאת גְּדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל וּכְבָר חָלְפוּ וְעָבְרוּ קָרוֹב לְאַלְפַּיִם שָׁנָה מִיּוֹם הַחֻרְבָּן, אֲשֶׁר אָנוּ הוֹלְכִים תּוֹעִים וַחֲשֵׁכִים כִּיתוֹמִים וְאֵין אָב
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · קטע כ״דאָדוֹן, הָקֵל עֻלֵּנוּ, וּשְׁלַח יֶשַׁע לְגָאֳלֵנוּ חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עָלֵינוּ, וֶאֱמר לְצָרוֹתֵינוּ דַי, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, וְתִגְאוֹל וְתִפְדֶּה נַפְשֵׁנוּ מִכָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים, וּמִכָּל מִינֵי פְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִכָּל הַתַּאֲוֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת וְתִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ בִּנְיַן עוֹלָם עֲדֵי עַד, וְיָשׁוּבוּ כּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם לְדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל לְמַעֲמָדָם וְתַמְשִׁיךְ וְתָאִיר עָלֵינוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים קְדֻשַּׁת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַכָּלוּל מֵהַשָּׂגַת בֵּן וְתַלְמִיד דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה וְאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה וְנִזְכֶּה לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱל הִים וְתַצִּיל אוֹתָנוּ מֵרוּחַ שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן, וּמִכָּל מִינֵי טֵרוּף הַדַּעַת, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חַטָּאִים וּפְגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְנִזְכֶּה לְיִרְאָה שְׁלֵמָה מִפָּנֶיךָ תָמִיד, וּלְפַרְנָסָה טוֹבָה מֵאִתְּךָ, וְיָאִיר עָלֵינוּ הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת אֲכִילָתֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · קטע כ״הוְתִרְפָּאֵנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּכָל רְמַ"ח אֵבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִידֵינוּ, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חוֹלָאַת, וּבִפְרָט מִחָלְיֵי הָרֵאָה חַס וְשָׁלוֹם וְנִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה הָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת אֶצְלֵנוּ תָמִיד, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְתִתְנַהֵג הָרֵאָה בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה תָמִיד, וְתַמְשִׁיךְ לָנוּ בְּכָל עֵת וָרֶגַע רוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ כַּנְפֵי הָרֵאָה, וְיִהְיוּ כַּנְפֵי הָרֵאָה סוֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַלֵּב וִירַחֲפוּ בְּכַנְפֵיהֶם וְיַמְשִׁיכוּ רוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת לְתוֹךְ כָּל אֵבָרֵי הַגּוּף וְגִידָיו וְעוֹרְקָיו וּתְחַיֵּינוּ בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וְתַמְשִׁיךְ וְתָאִיר עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים ש"ע [שִׁי"ו עַיִ"ו] נְהוֹרִין שֶׁל הַפָּנִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשִּׂיגָם חִישׁ קַל מְהֵרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · קטע כ״ווְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב שֶׁפַע טוֹבָה וּפַרְנָסָה טוֹבָה כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, כִּי אַתָּה "מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה, וְעֵשֶׂב לַעֲבוֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד" וְנֶאֱמַר. "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדלוֹת שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתָּם תִּתֵּן לָהֶם יִלְקטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · קטע כ״זמָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, וְתֵן לָנוּ מַנְהִיג רַחֲמָן אֲמִתִּי שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמָנוּת הָאֲמִתִּי, שֶׁיְּמַהֵר וְיָחִישׁ לְהוֹצִיאֵנוּ מִכָּל הָעֲוֹנוֹת וּמִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁנִּלְכַּדְנוּ בָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים בְּעַצְמֵנוּ שֶׁאָנוּ חַיָּבִים מְאד, אֲשֶׁר הִקְשִׁינוּ עָרְפֵּנוּ וְל א הִתְגַּבַּרְנוּ לְקַיֵּם דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ וּמִצְוֹתֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁפָּגַמְנוּ מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ וְקִלְקַלְנוּ מַה שֶּׁקִּלְקַלְנוּ, אַף עַל פִּי כֵן חַסְדּוֹ יִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ, וִיעוֹרֵר רַחֲמִים רַבִּים כָּאֵלֶּה שֶׁיּוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ, אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, מִכָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים, שֶׁנִּהְיֶה מֻבְטָחִים מֵעַתָּה לְהִנָּצֵל מִכָּל רָע וְל א נָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וְל א נַעֲשֶׂה מֵעַתָּה שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל, וְל א נִפְגּם עוֹד שׁוּם פְּגַם כְּלָל, וְל א נָסוּר מֵרְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת יָמִין וּשְׂמאל וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל מַה שֶּׁחָטָאנוּ עַד הֵנָּה, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יַעֲזב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו, וְיָשׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱל הֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְל חַ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · קטע כ״חאָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב. "כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱל הֶיךָ ל א יַרְפְּךָ וְל א יַשְׁחִיתֶךָ וְל א יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם" וְנֶאֱמַר. "וְשָׁב ה' אֱל הֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֲפִיצְךָ ה' אֱל הֶיךָ שָׁמָּה אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱל הֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָחֶךָ וְהֱבִיאֲךָ ה' אֱל הֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ וְנֶאֱמַר. "ה' חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ, הֱיֵה זְרוֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה", וְנֶאֱמַר. "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ", וְנֶאֱמַר. "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר, וּמַלְאָךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם, בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם, וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם" וְנֶאֱמַר. "מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ ל א הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּוֹשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטּאתָם, תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות עט · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 78% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות עט · פסקה 3 · חלק 6 מתוך 6 (חלוקת האתר)אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ לוֹ לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֵי תּוֹרָתוֹ וְשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת יוֹם יוֹם, לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, לְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִכְסֹף בְּכִסּוּפִין וּרְצוֹנוֹת חֲדָשִׁים דִּקְדֻשָּׁה וּלְהוֹצִיא הַכִּסּוּפִין בְּפִיו בְּדִבְרֵי שִׂיחוֹת וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקוֹת וּשְׁוָעוֹת וּגְנִיחוֹת וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם כְּבֵן לִפְנֵי אָבִיו יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וִיכַוֵּן אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם לִצְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן אֵיךְ שֶׁיּוּכַל, כִּי אֵין שׁוּם צְעָקָה נֶאֱבָד חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ רָצוֹן בְּעָלְמָא אֵינוֹ נֶאֱבָד, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבֵד. אַשְׁרֶיךָ בְּנִי, אִם תְחַזֵּק עַצְמְךָ לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ לִי וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות צג · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 78% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות צג · פסקה 1 · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)כָּל הַתּוֹכָחוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְכָל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזֶּה אוֹתָם לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן - הַכֹּל לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כְּדֵי לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת וָחֶסֶד כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ אֵלָיו בֶּאֱמֶת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תלמוד־תורה · אות ב
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · תלמוד־תורה · אות ב · חלק 2 מתוך 4 (חלוקת האתר)טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד וְכוּ', הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה וְכוּ'. וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הִיא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא מְקוֹר מַיִם חַיִּים, שֶׁמְּטַהֶרֶת מִכָּל הַגִּלּוּלִים וְהַטִּנּוּפִים בְּחִינַת: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תיט · פסקה 15 – פסקה 4
כ־6 דק׳ · כ־600 מילים · 80% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תיט · פסקה 15וְזֶה עַתָּה אֶצְלִי כָּל כַּוָּנַת פּוּרִים. כִּי עִקַּר הַכְנָעַת עֲמָלֵק יִמַּח שְׁמוֹ הָיָה עַל יְדֵי וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה. דְּהַיְנוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הֵרִים יָדָיו וְרָמַז לָהֶם לְהִסְתַּכֵּל כְּלַפֵּי מַעְלָה. כִּי עֲמָלֵק הוּא קְלִפָּה קָשָׁה כָּל כָּךְ שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחְרָא, שֶׁכְּשֶׁהוּא מִתְפַּשֵּׁט וּמִתְגָּרֶה בְּיִשְׂרָאֵל אִי אֶפְשָׁר לְהַצַּדִּיק לְדַבֵּר וּלְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל. כִּי אִם מַה שֶּׁמֵּרִים יָדָיו וּמְרַמֵּז לָהֶם, הִסְתַּכְּלוּ כְּלַפֵּי מַעְלָה כִּי עֲדַיִן ה' אִתְּכֶם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְהַיְרִיעָה קְצָרָה וְהַזְּמַן נָחוּץ וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ, וְדַי בָּזֶה כָּעֵת. גַּם אִגֶּרֶת זֶה הִרְוַחְתָּ עַל יְדֵי מַה שֶּׁאֲנִי מְזָרֵז לִשְׁלֹחַ מָעוֹת לְרַבִּי נַחְמָן, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לִכְתֹּב לְךָ אִגֶּרֶת הַיּוֹם. עַל כֵּן אַל יִמְנָעֲךָ שִׂמְחַת פּוּרִים מִלְּקַיֵּם מִצְוַת שְׁלִיחַת הַמָּעוֹת וְהַמִּכְתָּב הַנַּ"ל, אַדְּרַבָּא בָּזֶה תִּשְׂמַח וְתָגִיל עִם הַנִּגּוּן שֶׁרַבִּי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה מְנַגֵּן שָׁם "שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה" שֶׁאַתָּה זוֹכֶה בְּפוּרִים לְמִצְוָה זֹאת.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תיט · פסקה 16דִּבְרֵי אָבִיךָ
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תיט · פסקה 17נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תיט · פסקה 18אוּן טַאקֶע פָארְט הָאפּ [וּבֶאֱמֶת בְּכָל זֹאת רַק שִׂמְחָה].
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תכ · פסקה 1בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שֵׁנִי שְׁמִינִי תר"ג בְּרֶסְלֶב.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תכ · פסקה 2שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תכ · פסקה 3מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּפוּרִים וְגַם הַיּוֹם. וּתְהִלָּה לָאֵל עָבְרוּ יְמֵי הַפּוּרִים בְּשִׂמְחָה. וּתְהִלָּה לָאֵל שֶׁקִּיַּמְתָּ שְׁלִיחוּתִי אֶתְמוֹל לִשְׁלֹחַ לְרַבִּי נַחְמָן הַסַּךְ שֶׁכָּתַבְתָּ. וְאִם נִתְעַכֵּב בְּיוֹם הַפּוּרִים בְּעַצְמוֹ אֹנֶס רַחֲמָנָא פַּטְרֵהּ. וְגַם אָנֹכִי לֹא יָדַעְתִּי שֶׁיִּתְעַכֵּב קַבָּלַת מִכְתָּבִי עִם הַמָּעוֹת לְיָדוֹ עַד סְעֻדַּת פּוּרִים, כִּי הָיִיתִי סָבוּר שֶׁיַּגִּיעַ לְיָדוֹ בְּתַעֲנִית אֶסְתֵּר בָּעֶרֶב. כִּי בְּעֵת כָּתַבְתִּי הַמִּכְתָּב הָיָה סָבוּר רַבִּי נַחְמָן בר"מ הַכֹּהֵן שֶׁיִּסַּע קֹדֶם מִנְחָה. וּבְוַדַּאי הַכֹּל נָכוֹן מֵעִם ה', אֲבָל הָאִגֶּרֶת בְּעַצְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי אָז בִּשְׁבִיל זֶה לְבַד הָיָה כְּדַאי טִרְחָתִי, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן קָשֶׁה לְךָ וְלָנוּ לְהָבִין הָרְמָזִים הֵיטֵב עִם כָּל זֶה צְרִיכִין לְדַבֵּר בָּזֶה הַרְבֵּה וּכְבָר כָּתַבְתִּי מִזֶּה בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן קְצָת לְר' אֶפְרַיִם לִקְרוּמִינְטְשַׁאג. וְהָיָה בְּדַעְתִּי לִכְתֹּב לְךָ מִזֶּה בָּאִגֶּרֶת הַקָּדוּם לָזֶה וְלֹא אִיסְתַּיַע מִלְּתָא וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם תַּעֲנִית אֶסְתֵּר בְּאֶמְצַע הַסְּלִיחוֹת כְּשֶׁהֵבִיא לִי רַבִּי אָשֵׁר מִכְתָּבוֹ עִם הַמִּשְׁלוֹחַ מָנוֹת. וּבִפְרָט מִכְתָּב רַבִּי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה, נִתַּן שִׂמְחָה בְּלִבִּי וְנִתְעוֹרֵר בְּלִבִּי וּבְלֵב כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שִׂמְחַת פּוּרִים. כִּי רָאִינוּ יְשׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ לָנֶצַח וְתִקְוָתוֹ לְדוֹר דּוֹרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבִּי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה. וּמֵעֹצֶם תְּשׁוּקָתִי וּתְשׁוּקַת רַבִּי נַחְמָן בְּעֵסֶק זֶה נִתְעוֹרֵר לִבִּי לִשְׁלֹחַ לוֹ מִיָּד מָעוֹת מַה דְּאֶפְשָׁר, וְנִתְיַשַּׁבְתִּי בָּזֶה הֵיטֵב וְכָתַבְתִּי מִכְתָּבִים הַנַּ"ל וּבְתוֹךְ כָּךְ נִתְגַּלְגֵּל מֵאֵת ה' שֶׁנִּזְכַּרְתִּי לִכְתֹּב לוֹ מֵעִנְיַן הָרְמָזִים. וּתְהִלָּה לָאֵל פָּלְטָה הַקֻּלְמוֹס דִּבּוּרִים נִפְלָאִים אֲמִתִּיִּים הַרְבֵּה שֶׁלֹּא חָשַׁבְתִּי עֲלֵיהֶם כְּלָל, גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' וְכוּ'. בְּנִי חֲבִיבִי מִכָּל עֵסֶק וָעֵסֶק וְכָל סִבָּה וּתְנוּעָה שֶׁסִּבֵּב ה' יִתְבָּרַךְ מִיּוֹם שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֶל אוֹר חַיֵּינוּ וְכוּ' וּמַה שֶּׁסִּבֵּב אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּעִסְקִי עִמָּכֶם בִּכְלָל וּבִפְרָט. מִכֻּלָּם יְכוֹלִים לְהָבִין וְלִרְאוֹת חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו עַד אֵין קֵץ מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב, רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹהַי נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ וְכוּ'.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תכ · פסקה 4וְהִנֵּה מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ, כִּי כְּפִי הַנִּרְאֶה, אֵין מֵהַצֹּרֶךְ עוֹד שֶׁאֶסַּע בְּשָׁבוּעַ זֹאת לְטוּלְטְשִׁין, כִּי אֵינִי רוֹצֶה לִשְׁלֹחַ לוֹ עוֹד מָעוֹת עַד שֶׁאֲקַבֵּל תְּשׁוּבָה עַל קַבָּלַת מָעוֹת, וְהַמִּכְתָּב שֶׁנִּשְׁלַח אֶתְמוֹל. גַּם אֲנִי מְצַפֶּה לְקַבֵּל מִכְתָּבָיו הַנִּשְׁלָחִים מִכְּבָר דֶּרֶךְ בְּרָאד. וְנִפְלֵאתִי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ, וּמֵהַסְּתָם תֵּכֶף כְּשֶׁיַּגִּיעוּ לְיָדְךָ תִּשְׁלְחֵם לִי בִּזְרִיזוּת, וּבְתוֹךְ כָּךְ אֲנִי מְקַוֶּה לַה' שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ מָעוֹת מִטְּשֶׁעהרִין וּמִשְּׁאָרֵי מְקוֹמוֹת, וְלַה' הַיְשׁוּעָה לִגְמֹר הָעֵסֶק בְּכִי טוֹב בְּלִי הַלְוָאוֹת גְּדוֹלוֹת. וְגַם מַה שֶּׁלָּוִיתִי עַד הַיּוֹם יְסֻלַּק בִּשְׁלֵמוּת בְּקָרוֹב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְכוּ' הוּא בְּרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ אַל יִטְּשֵׁנוּ לָנֶצַח. וּלְדַעְתִּי רָאוּי שֶׁתִּתֵּן לִקְרוֹת הַמִּכְתָּב הַקָּדוּם שֶׁל פּוּרִים לִידִידֵנוּ רַבִּי יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר, אוּלַי יָבִין אֵיזֶה רְמָזִים לְטוֹבָתוֹ מֵהֶם, וְגַם לִידִידִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר נֶכֶד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל. וְיִפְִִרֹס בִּשְׁלוֹמָם בְּאַהֲבָה, וְאִם יִרְצוּ בְּרָצוֹן חָזָק שֶׁאָבוֹא יוּכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ אוֹתִי לְשָׁם אַחַר שַׁבַּת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם. וְגַם עַל נְסִיעָה קְטַנָּה זֹאת לְטוּלְטְשִׁין אֲנִי סוֹמֵךְ עַצְמִי עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי אֶצְלִי הוּא טִלְטוּל גָּדוֹל וְכוּ'. הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גֶבֶר יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ש' · פסקה 8 – פסקה 9
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 79% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ש' · פסקה 8 · חלק 4 מתוך 5 (חלוקת האתר)שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי. ר' שִׁמְעוֹן בֶּן עֲקַשְׁיָא. שִׁמְעוֹן בֶּן אַנְטִיפְרַס. ר' שִׁמְעוֹן בֶּן לוּגָא. ר' שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ש' · פסקה 8 · חלק 5 מתוך 5 (חלוקת האתר)ר' שִׁמְעוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן. ר' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא. שִׁמְעוֹן סַכְנִי. ר' שִׁמְעוֹן בֶּן טַרְפוֹן. ר' שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי. ר' שִׁמְעוֹן .דח
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ש' · פסקה 9דְּמִן קַצְטוּר. ר' שִׁמְעוֹן בֶּן גּוּדַע. ר' שִׁמְעוֹן בֶּן גּוּדָא. שִׁמְעוֹן בֶּן ר' עֲקִיבָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קמ״ו · סעיף א׳ – סעיף ה׳
כ־4 דק׳ · כ־420 מילים · 75% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן קמ״ו · סעיף א׳נוֹהֲגִין שֶהֶחָתָן וְהַכַּלָה מִתְעַנִּין בְּיוֹם חֻפָּתָן, מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם מוֹחְלִין לָהֶם עֲוֹנוֹתֵיהֶם. וְאוֹמְרִים בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה עֲנֵנוּ, כְּמוֹ בִּשְׁאָר תַּעֲנִיּוּת. וְנוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁאֵין מִתְעַנִּין אֶלָּא עַד לְאַחַר הַחֻפָּה. וְאִם נִתְאַחֲרָה הַחֻפָּה בַּלַּיְלָה, אֲזַי לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים, יְכוֹלִים לֶאֱכֹל אֵיזֶה דָבָר, וּבִלְבַד שֶלֹּא יִשְׁתּוּ מַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר.
קיצור שולחן ערוך · סימן קמ״ו · סעיף ב׳בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּבְאִסְרוּ חַג דְּשָׁבוּעוֹת, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָר בְּאָב, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט, וְכֵן בַּחֲנֻכָה, וּבְשׁוּשַׁן פּוּרִים, אֵין מִתְעַנִּין. אֲבָל בְּנִיסָן, אֲפִלּוּ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, מִתְעַנִּין. וְכֵן בְּלַ"ג בָּעֹמֶר, וּבְיָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן לְשָׁבוּעוֹת, וּבְיָמִים שֶׁבֵּין יוֹם הַכּפּוּרִים לְסֻכּוֹת, מִתְעַנִּין.
קיצור שולחן ערוך · סימן קמ״ו · סעיף ג׳בְּיָמִים שֶׁאֵין מִתְעַנִּין, צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִרְדֹּף אַחֲרֵי מוֹתְרוֹת מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִזָּהֲרוּ מְאֹד מִמַּשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר, (כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים, טַעַם הַתַּעֲנִית, מִשׁוּם דְּחָיְשֵׁינָן שֶמָּא יִשְׁתַּכְּרוּ וְלֹא תְהֵא דַעְתָּם מְיוּשָׁבֶת).
קיצור שולחן ערוך · סימן קמ״ו · סעיף ד׳צְרִיכִין הֶחָתָן וְהַכַּלָּה לְקַדֵּשׁ עַצְמָם בִּמְאֹד מְאֹד בְּהִכָּנְסָם לַחֻפָּה, וְיַעֲשׂוּ תְשׁוּבָה בַּיּוֹם הַהוּא, וִיפַשְׁפְּשׁוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם מִיּוֹם הִוָּלְדָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְיִתְוַדּוּ וִיבַקְשׁוּ מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה מֵהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִהְיוּ מוֹדִים וְעוֹזְבִים, וְיִתְחָרְטוּ חֲרָטָה גְמוּרָה בְּשִׁבְרוֹן לֵב, וְיַעֲשׂוּ הַסְכָּמָה חֲזָקָה מֵהַיוֹם וָהָלְאָה לַעֲבוֹד אֶת ה' בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים וְלִהְיוֹתָם קְדוֹשִים וּטְהוֹרִים. וְאַחַר כָּךְ יִכָּנְסוּ לַחֻפָּה, וְיִתְפַּלְּלוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אִישׁ וְאִשָּׁה, שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם (של"ה דף קא ע"ב, וע"ש עוד) וְנוֹהֲגִין שֶׁאוֹמְרִים הַוִּדוּי בִּתְפִלַּת מִנְחָה, כְּמוֹ בְּעֶרֶב יוּם הַכִּפּוּרִים.
קיצור שולחן ערוך · סימן קמ״ז · סעיף א׳נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת הַחֻפָּה תַּחַת הַשָּׁמַיִם לְסִימָן בְּרָכָה, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֲךָ כְּכוֹבְבֵי הַשָּׁמָיִם. וְכֵן נוֹהֲגִין שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים אֶלָּא בְּמִלּוּי הַלְבָנָה, לְסִימָן טוֹב (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קסו סָעִיף ג)
קיצור שולחן ערוך · סימן קמ״ז · סעיף ב׳כָּשֵׁר הַדָּבָר שֶלֹּא תִנָּשֵׂא, עַד שֶׁתִּטְהָר. וְעַכְשָׁו הַמִּנְהָג שֶלֹּא לְדַקְדֵּק (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קנט סָעִיף י) וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב לְהוֹדִיעַ לְהֶחָתָן קֹדֶם הַחֻפָּה, שֶׁהִיא נִדָּה (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קמט סָעִיף יא).
קיצור שולחן ערוך · סימן קמ״ז · סעיף ג׳הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ בְּנִשּׂוּאֵי בְתוּלָה, שֶׁחֲשׁוּבֵי הָעִיר פּוֹרְסִין סוּדָר עַל רֹאשׁ הַכַּלָּה, וּמְבָרְכִים אוֹתָהּ וְאוֹמְרִים לָהּ, אֲחוֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה. וְחֻפָּה קוֹרִין מַה שֶׁאַחַר כָּךְ פּוֹרְסִין יְרִיעָה עַל גַּבֵּי כְּלוּנְסָאוֹת, וּמַכְנִיסִין תַּחְתֶּיהָ הֶחָתָן וְהַכַּלָה בָּרַבִּים, וּמְקַדְּשָׁהּ שָׁם, וּמְבָרְכִין שָׁם בִּרְכוֹת אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין. אֲבָל עִקַּר הַחֻפָּה הוּא הַיִחוּד, שֶׁיִתְבָּאֵר אִם יִרְצֶה הַשֵׁם בְּסִימָן שֶׁאַחַר זֶה.
קיצור שולחן ערוך · סימן קמ״ז · סעיף ד׳הַשּׁוֹשְׁבִינִים מַלְבִּישִׁים אֶת הֶחָתָן בְּקִיטְל, כְּדֵי שֶׁיִזְכֹּר אֶת יוֹם הַמִּיתָה וְיִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה. גַּם נוֹהֲגִין לָתֵת אֵפֶר בְּרֹאשׁ הֶחָתָן בִּמְקוֹם הֲנָחַת הַתְּפִלִּין (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קכו סָעִיף ב). גַּם נוֹהֲגִין שֶׁהָאָבוֹת וְהַקְּרוֹבִים אַנְשֵׁי צוּרָה מְבָרְכִים אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָה וּמִתְפַּלְּלִים עֲלֵיהֶם, שֶׁזִּוּוּגָם יַעֲלֶה יָפֶה.
קיצור שולחן ערוך · סימן קמ״ז · סעיף ה׳אַחַר כָּךְ מוֹלִיכִין אֶת הֶחָתָן תַּחַת הַחֻפָּה, (שֶׁפּוֹרְסִין יְרִיעָה עַל גַּבֵּי כְּלוֹנְסָאוֹת, שֶׁאָנוּ קוֹרִין חֻפָּה), וּמַעֲמִידִין אוֹתוֹ פָּנָיו לַמִּזְרָח, וּשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר מְנַגֵּן כְּמִנְהַג הַמָּקוֹם, וְהַשּׁוֹשְׁבִינוֹת מוֹלִיכוֹת אֶת הַכַּלָּה, וְהַֹשּׁוֹשְׁבִינִים וַאֲנָֹשִים חֲֹשוּבִים הוֹלְכִים לִקְרָאתָהּ. וּכְשֶׁמִּתְקָרְבִים אֵלֶיהָ, חוֹזְרִים לַאֲחוֹרֵיהֶם לַחֻפָּה, וְהַֹשּׁוֹשְׁבִינוֹת מְבִיאוֹת אֶת הַכַּלָּה וּמְסוֹבְבוֹת עִמָּהּ שֶׁבַע פְּעָמִים אֶת הֶחָתָן, וּשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר מְנַגֵּן גַּם כֵּן כְּפִי הַמִּנְהָג. אַחַר כָּךְ מַעֲמִידִין אֶת הַכַּלָּה לִימִין הֶחָתָן, וְהַמְבָרֵךְ מְצַדֵּד אֶת עַצְמוֹ וּפָנָיו לַמִּזְרָח.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳
וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְשָׁם נַקְרִיב לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבָּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלִסְל חַ חַטּאתֵינוּ וְנִזְכֶּה לְהַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם קָרְבְּנוֹת הַתָּמִיד בַּבּקֶר וּבָעֶרֶב וּבִזְכוּת הַתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר תִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל הָעֲוֹנוֹת שֶׁל לַיְלָה, וּבִזְכוּת הַתָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם תִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁל הַיּוֹם כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁעַל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהֵם נוֹפְלִים בָּעֲוֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר אֵין רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם גָּדוֹל מִזֶּה, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם קְדֻשָּׁתֵנוּ בְּשָׁרְשֵׁנוּ וְעצֶם דַּקּוּתֵנוּ וְרוּחָנִיוּתֵנוּ שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵעָוֹן, וְאֵין עָוֹן שַׁיָּךְ לָנוּ כְּלָל, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לִשָּׂא עָלֵינוּ על מַשָּׂאוּי הָעֲוֹנוֹת אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד וְעִקַּר הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת הוּא לְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מֵעֲוֹנוֹת וַחֲטָאִים וּפְגָמִים, אֲשֶׁר רַק זֶה הוּא עִקַּר הָרַחֲמָנוּת הָאֲמִתִּי, וְאֵין שׁוּם רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם נֶחְשָׁב כְּלָל כְּנֶגֶד זֶה הָרַחֲמָנוּת עַל כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ נָתַתָּ לָנוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ וּמֵעֵת אֲשֶׁר חָרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְנַקּוֹת עַצְמֵנוּ מֵעֲווֹנוֹת, כִּי אֵין מִי שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ, אֲשֶׁר צָרָה הַזּאת גְּדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל וּכְבָר חָלְפוּ וְעָבְרוּ קָרוֹב לְאַלְפַּיִם שָׁנָה מִיּוֹם הַחֻרְבָּן, אֲשֶׁר אָנוּ הוֹלְכִים תּוֹעִים וַחֲשֵׁכִים כִּיתוֹמִים וְאֵין אָב
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָדוֹן, הָקֵל עֻלֵּנוּ, וּשְׁלַח יֶשַׁע לְגָאֳלֵנוּ חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עָלֵינוּ, וֶאֱמר לְצָרוֹתֵינוּ דַי, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, וְתִגְאוֹל וְתִפְדֶּה נַפְשֵׁנוּ מִכָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים, וּמִכָּל מִינֵי פְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִכָּל הַתַּאֲוֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת וְתִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ בִּנְיַן עוֹלָם עֲדֵי עַד, וְיָשׁוּבוּ כּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם לְדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל לְמַעֲמָדָם וְתַמְשִׁיךְ וְתָאִיר עָלֵינוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים קְדֻשַּׁת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַכָּלוּל מֵהַשָּׂגַת בֵּן וְתַלְמִיד דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה וְאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה וְנִזְכֶּה לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱל הִים וְתַצִּיל אוֹתָנוּ מֵרוּחַ שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן, וּמִכָּל מִינֵי טֵרוּף הַדַּעַת, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חַטָּאִים וּפְגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְנִזְכֶּה לְיִרְאָה שְׁלֵמָה מִפָּנֶיךָ תָמִיד, וּלְפַרְנָסָה טוֹבָה מֵאִתְּךָ, וְיָאִיר עָלֵינוּ הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת אֲכִילָתֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתִרְפָּאֵנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּכָל רְמַ"ח אֵבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִידֵינוּ, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חוֹלָאַת, וּבִפְרָט מִחָלְיֵי הָרֵאָה חַס וְשָׁלוֹם וְנִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה הָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת אֶצְלֵנוּ תָמִיד, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְתִתְנַהֵג הָרֵאָה בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה תָמִיד, וְתַמְשִׁיךְ לָנוּ בְּכָל עֵת וָרֶגַע רוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ כַּנְפֵי הָרֵאָה, וְיִהְיוּ כַּנְפֵי הָרֵאָה סוֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַלֵּב וִירַחֲפוּ בְּכַנְפֵיהֶם וְיַמְשִׁיכוּ רוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת לְתוֹךְ כָּל אֵבָרֵי הַגּוּף וְגִידָיו וְעוֹרְקָיו וּתְחַיֵּינוּ בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וְתַמְשִׁיךְ וְתָאִיר עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים ש"ע [שִׁי"ו עַיִ"ו] נְהוֹרִין שֶׁל הַפָּנִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשִּׂיגָם חִישׁ קַל מְהֵרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב שֶׁפַע טוֹבָה וּפַרְנָסָה טוֹבָה כִּי בְךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, כִּי אַתָּה "מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה, וְעֵשֶׂב לַעֲבוֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד" וְנֶאֱמַר. "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדלוֹת שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתָּם תִּתֵּן לָהֶם יִלְקטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, וְתֵן לָנוּ מַנְהִיג רַחֲמָן אֲמִתִּי שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמָנוּת הָאֲמִתִּי, שֶׁיְּמַהֵר וְיָחִישׁ לְהוֹצִיאֵנוּ מִכָּל הָעֲוֹנוֹת וּמִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁנִּלְכַּדְנוּ בָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים בְּעַצְמֵנוּ שֶׁאָנוּ חַיָּבִים מְאד, אֲשֶׁר הִקְשִׁינוּ עָרְפֵּנוּ וְל א הִתְגַּבַּרְנוּ לְקַיֵּם דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ וּמִצְוֹתֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁפָּגַמְנוּ מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ וְקִלְקַלְנוּ מַה שֶּׁקִּלְקַלְנוּ, אַף עַל פִּי כֵן חַסְדּוֹ יִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ, וִיעוֹרֵר רַחֲמִים רַבִּים כָּאֵלֶּה שֶׁיּוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ, אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, מִכָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים, שֶׁנִּהְיֶה מֻבְטָחִים מֵעַתָּה לְהִנָּצֵל מִכָּל רָע וְל א נָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וְל א נַעֲשֶׂה מֵעַתָּה שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל, וְל א נִפְגּם עוֹד שׁוּם פְּגַם כְּלָל, וְל א נָסוּר מֵרְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת יָמִין וּשְׂמאל וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל מַה שֶּׁחָטָאנוּ עַד הֵנָּה, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יַעֲזב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו, וְיָשׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱל הֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְל חַ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב. "כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱל הֶיךָ ל א יַרְפְּךָ וְל א יַשְׁחִיתֶךָ וְל א יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם" וְנֶאֱמַר. "וְשָׁב ה' אֱל הֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֲפִיצְךָ ה' אֱל הֶיךָ שָׁמָּה אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱל הֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָחֶךָ וְהֱבִיאֲךָ ה' אֱל הֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ וְנֶאֱמַר. "ה' חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ, הֱיֵה זְרוֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה", וְנֶאֱמַר. "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ", וְנֶאֱמַר. "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר, וּמַלְאָךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם, בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם, וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם" וְנֶאֱמַר. "מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ ל א הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּוֹשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטּאתָם, תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן
ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 275 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־38 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י״ב בתמוז): בלק
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־24 ביוני 2026, בשעה 19:47 בערך.
המחזור השנתי
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ד׳
- ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ה׳
- שיחות הר״ן · אות רי״ז
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תכ״ח
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תכ״ט
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ת״ל
- ספר המידות · צדיק
- סיפורי מעשיות · מעשה י״ב
- ליקוטי עצות · שמחה
- השתפכות הנפש · אות עט
- משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות צג
- עצות ישרות · תלמוד־תורה
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תיט
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תכ
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ש'
- קיצור שולחן ערוך · סימן קמ״ו
- קיצור שולחן ערוך · סימן קמ״ז
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.