בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, כ״ח בתמוז ה׳תשפ״ו · 13 ביולי 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ח׳ · אות ב׳
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
ב אַךְ לָבוֹא לָזֶה, לִבְחִינַת קוֹל הַנַּ"ל, הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה. כִּי עִקָּר הַתְּפִלָּה הִיא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים (כמבואר בפ"ב דאבות), וְעִקָּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בְּדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו י״א:ט׳): לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. כִּי לֶעָתִיד יִגְדַּל הַדַּעַת, וְאָז לֹא יִהְיֶה שׁוּם הֶזֵּק וְאַכְזָרִיּוּת, כִּי יִתְפַּשֵּׁט הָרַחֲמָנוּת עַל־יְדֵי הַדַּעַת, כִּי עִקָּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בְּדַעַת. וְלִפְעָמִים, כְּשֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא יוֹנֶקֶת מִן הָרַחֲמָנוּת, אֲזַי הֵם מַמְשִׁיכִין לְעַצְמָן הָרַחֲמָנוּת, וַאֲזַי נִתְמַעֵט הָרַחֲמָנוּת אֶצְלֵנוּ. וַאֲפִלּוּ מְעַט הָרַחֲמָנוּת שֶׁנִּשְׁאָר הוּא בִּבְחִינַת אַכְזָרִיּוּת, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, נִתְקַלְקֵל הָרַחֲמָנוּת וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת, כִּי רַחֲמֵי רְשָׁעִים־אַכְזָרִי (משלי י״ב:י׳). וְעַל־כֵּן גַּם מְעַט הָרַחֲמָנוּת הַנִּשְׁאָר אֶצְלֵנוּ הוּא בִּבְחִינַת אַכְזָרִיּוּת, כִּי נִתְקַלְקֵל עַל־יְדֵי שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (איכה ד׳:ג׳): גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד – זֶה בְּחִינַת רַחֲמָנוּת דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, בְּחִינַת: כְּשֹׁד מִשַּׁדַּי (ישעיהו י״ג:ו׳), כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת רַחֲמָנוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (בראשית מ״ג:י״ד): וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת. וְעַל־יְדֵי שֹׁד מִשַּׁדַּי, בְּחִינַת הָרַחֲמָנוּת דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, בְּחִינַת: גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד – עַל־יְדֵי־זֶה: בַּת עַמִּי לְאַכְזָר, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, עַל־יְדֵי־זֶה גַּם מְעַט הָרַחֲמָנוּת הַנִּשְׁאָר אֶצְלֵנוּ נִפְגָּם וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁנִּתְקַלְקֵל הָרַחֲמָנוּת וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת, נִפְגָּם הַדַּעַת, בִּבְחִינַת: כָּל הַכּוֹעֵס, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ (פסחים סו:); וַאֲזַי נִקְטָן הַדַּעַת וְנַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וַאֲזַי הֵם יוֹנְקִים, חַס וְשָׁלוֹם, מִפְּגַם הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (בראשית ג׳:א׳): וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם. הַיְנוּ דַּעַת דְּסִטְרָא־אָחָרֳא, שֶׁיּוֹנֵק עַל־יְדֵי נְפִילַת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּפְגָּם עַל־יְדֵי אַכְזָרִיּוּת וָכַעַס כַּנַּ"ל. וּמִזֶּה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי הַמֹּחַ הוּא מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי תַּאֲוָה זוֹ, כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא־אִם־כֵּן נִכְנָס בּוֹ רוּחַ־שְׁטוּת (סוטה ג); אֲבָל כְּשֶׁהַמֹּחַ וְהַדַּעַת שָׁלֵם, הוּא מֵגֵן בִּפְנֵי הַתַּאֲוָה הַזֹּאת. כִּי יֵשׁ שְׁלֹשָׁה מֹחִין, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא בְּחִינַת מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה; וּמֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה מֹחִין נִמְשָׁךְ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, כִּי יֵשׁ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק (בראשית כ״א:כ״ג): אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי – עַד כָּאן רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן (ב"ר וירא פ' נ"ד והובא בפירש"י שם), שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, וְהֵם נִמְשָׁכִין מִשְּׁלֹשָׁה מֹחִין, כִּי מֹחַ הַבֵּן – מִמֹּחַ הָאָב (תקון י"ח).
וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם, כִּי כָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת מֹחַ מְיֻחָד מֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה מֹחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת הַתְּלוּיִים בַּמֹּחַ, כִּי עִקָּר הַתְּפִלָּה הִיא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהַדַּעַת נִפְגָּם, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל, מִזֶּה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל. וַאֲזַי כְּשֶׁנִּפְגָּם הָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְאָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וּכְשֶׁהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, אָז הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בּוֹלַעַת אֶת הַתְּפִלָּה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקָּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הִיא מִבְּחִינַת דִּינִים, שֶׁהֵם מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת אֱלֹקִים, כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן הֵם נֶאֱחָזִין, חַס וְשָׁלוֹם, בִּתְפִלָּה זוֹ שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּין, וּבוֹלְעִין אוֹתָהּ, חַס וְשָׁלוֹם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רל״ה
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
וְאָמַר שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן כְּבָר הָיָה שָׁקוּעַ בְּעִנְיָן זֶה מְאֹד שֶׁהָיוּ עוֹלִים עַל דַּעְתּוֹ חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת מְאֹד מְאֹד, וּפַעַם אֶחָד הָיָה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת בְּעִנְיַן הַמַּיִם עַל פֶּסַח, שֶׁחָשַׁשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ בַּמַּיִם שֶׁשּׁוֹאֲבִין, וְאִם יָכִין לוֹ מַיִם עַל כָּל יְמֵי הַפֶּסַח כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין קְצָת – גַּם זֶה לֹא הוּטַב בְּעֵינָיו, כִּי קָשֶׁה לִשְׁמֹר הֵיטֵב הַמַּיִם מֵעֶרֶב פֶּסַח עַל כָּל יְמֵי הַפֶּסַח, וְלֹא הוּטַב בְּעֵינָיו שׁוּם מַיִם, רַק מֵי מַעְיָן הַנּוֹבְעִים וְיוֹצְאִים וְהוֹלְכִים וּבָאִים מַיִם חֲדָשִׁים בְּכָל עֵת. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁהוּא ז”ל הָיָה יוֹשֵׁב לֹא הָיָה שׁוּם מַעְיָן כָּזֶה, וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ עַל פֶּסַח לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם מֵי מַעְיָן כָּזֶה, כָּל כָּךְ נִכְנַס בְּחֻמְרוֹת וּמָרָה שְׁחוֹרוֹת וְדִקְדּוּקִים יְתֵרִים.
אֲבָל עַכְשָׁו הוּא מִתְלוֹצֵץ מִזֶּה, כִּי אֵין צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ אַחַר חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת, אֲפִלּוּ בְּפֶסַח. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ הַרְבֵּה אָז, כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה בֶּאֱמֶת הוּא תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת – לְהַרְבּוֹת בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּלִי לְחַפֵּשׂ לְחַדֵּשׁ דַּוְקָא חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת. רַק לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ הַקַּדְמוֹנִים. וְלֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְאָמַר אָז שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עָזְבוּ הָעוֹלָם חָכְמוֹת הַדִּקְדּוּק וְאֵינָם עוֹסְקִים בּוֹ כְּלָל, כִּי דִּקְדּוּק אֵין צְרִיכִין כְּלָל, כִּי אֵין צְרִיכִין לְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִדַּאי לְבַקֵּשׁ חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת, וְהֶאֱרִיךְ בָּזֶה עוֹד, וְאָמַר אָז שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה חִיּוּב בְּדַוְקָא, וְאִם לָאו וְכוּ’; רַק אִם יוּכַל – יוּכַל, וְאִם לָאו – אֹנֶס רַחֲמָנָא פַּטְרֵהּ (וּכְבָר מְבֹאָר זֹאת בְּמָקוֹם אַחֵר):
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ג
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
ובאמת, היה מחמת שהחכם אנס אותו שם לשתות יין הרבה, ונשתכר, ומחמת זה היו נראין פניו זועפות כשבא אל רבנו. ורבנו שאל אותו והוא לא השיב כלום. רק אחר כך הניח עצמו האיש לישן איזה שעות.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ואחר כך קם מהשנה בשחוק ואמר לרבנו לא ידעתם שהם שכרו אותי כי אנסוני לשתות יותר מדי מחמת שמחתו. וספר לו כל הדברים, איך שהיה נוהג עמו החכם, והיה לו נחת ושמחה. ואז אכל סעדתו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תנ״ט – אות תס״ב
כ־3 דק׳ · כ־280 מילים · 76% מהספר עד סוף היום
(טז) מִכְּבָר אָמַר לִפְעָמִים יוֹצֵא חוֹלַאַת חַס וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם וַאֲזַי הוֹלֶכֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ שֶׁקּוֹרִין אוּנְטֶר גַאנְג. וְיֵשׁ חִלּוּק בְּעִנְיָן זֶה, כִּי יֵשׁ אֶחָד שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת מִן הַשָּׁמַיִם אֵלָיו בְּעַצְמוֹ, וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין מַגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת בְּעַצְמוֹ, רַק שֶׁהוּא מְקַבֵּל חַס וְשָׁלוֹם הַחוֹלַאַת מֵחֲבֵרוֹ. וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּינֵיהֶם, כִּי זֶה שֶׁשּׁוֹלְחִין לוֹ בְּעַצְמוֹ הַחוֹלַאַת יֵשׁ לוֹ זֹאת הַחוֹלַאַת עִם כָּל הַסִּימָנִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁל הַחוֹלַאַת הַזֹּאת, כִּי יֵשׁ כַּמָּה סִימָנִים לְכָל מִין חוֹלַאַת רַחֲמָנָא לִצְלַן, כְּגוֹן הַחוֹלַאַת שֶׁקּוֹרִין קַאטֶער [נַזֶּלֶת] הָעִקָּר הַחוֹלַאַת הוּא כְּאֵב הָרֹאשׁ, אֲבָל יֵשׁ עוֹד סִימָנִים דְּהַיְנוּ חִכּוּךְ הַחֹטֶם וַעֲטִישׁוֹת וְעוֹד כַּמָּה סִימָנִים, וְכָל סִימָן וְסִימָן שֶׁל הַחוֹלַאַת הוּא גַּם־כֵּן חוֹלַאַת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִי שֶׁנִּשְׁלַח אֵלָיו בְּעַצְמוֹ הַחוֹלַאַת, הַיְנוּ שֶׁהוּא מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁאֶצְלָם הִתְחִילָה הַחוֹלַאַת מֵעַצְמָם וְלֹא קִבְּלוּ מֵחַבְרֵיהֶם, אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים יֵשׁ לָהֶם הַחוֹלַאַת בִּשְׁלֵמוּת עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים וְהַסִּימָנִים הַנַּ"ל, אֲבָל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁמְּקַבְּלִין הַחוֹלַאַת מֵחַבְרֵיהֶם אֵין לָהֶם כָּל הַחוֹלַאַת עִם כָּל הַסִּימָנִים וְעוֹד דִּבֵּר מֵעִנְיָן זֶה:
(יז) בְּהַעֲבָרָה בְּעָלְמָא רָאִיתִי בִּכְתָבָיו מִי שֶׁאֵין לוֹ גְּבוּרַת־אֲנָשִׁים יֹאמַר שִׁיר־הַשִּׁירִים מִשְׁלֵי קֹהֶלֶת, כִּי הֵם בְּחִינַת תְּלָת טִפִּין כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים [תִּקּוּן י"ג נג:] עַיֵּן שָׁם.
(יח) אָמַר מֶלֶךְ גָּדוֹל מִנָּבִיא עַל פִּי מִצְווֹת הַתּוֹרָה (עַיֵּן הוֹרָיוֹת י"ג):
(יט) אָמַר פַּעַם אַחַת, אֶתְמוֹל הָיָה אֶצְלִי הַתּוּגָר [מוֹשֵׁל תּוּרְכִּי] בַּחֲלוֹם, וְקָבַל לְפָנַי מְאֹד עַל הַנִּלְחָמִים בּוֹ. וְהָיָה לִי רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו, וּבֶאֱמֶת הוּא רַחֲמָנוּת עָלָיו כִּי הוּא נִקְרָא עֲדַיִן בִּשְׁמוֹ הָרִאשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל כִּי כֻּלָּם אֵין יָדוּעַ מִי הֵם כִּי נִתְבַּלְבְּלוּ, וְהוּא עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ שְׁמוֹ הָרִאשׁוֹן. וְנָתַתִּי לוֹ עֵצָה וְהָיוּ נִרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁגַּם הוּא יוֹדֵעַ הָעֵצָה, אַךְ הוּא עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּלֹא יָדַע. גַּם פַּעַם אַחַת דִּבֵּר מִמֶּנּוּ וְאָמַר כְּשֶׁקּוֹרִין בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה (בְּרֵאשִׁית כ"א) וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל מֵאַחַר שֶׁאוֹמְרִים כָּךְ עָלָיו:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · צדיק · חלק שני · אות י״ב – אות י״ז
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
יב. כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים נִתְפַּרְסְמִים בָּעוֹלָם עַל יְדֵי זֶה נִתְחַדְּשִׁים נִגּוּנִים בָּעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יג. מִי שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, דִּינָיו אֵינָם בְּטֵלִים, וְכַאֲשֶׁר יִגְזֹר כֵּן יָקוּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יד. עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ הַצַּדִּיק בָּא חֵרוּת וְנִתְבַּטֵּל הַקְּלָלוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טו. אֵלּוּ הַמְּקֹרָבִים לִירֵאֵי הַשֵּׁם גַּם הֵם זוֹכִים לְיִרְאָה וְלָדַעַת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טז. כְּשֶׁהַצַּדִּיק נִתְעַשֵּׁר עַל יְדֵי זֶה הָרְשָׁעִים חוֹזְרִים בַּתְּשׁוּבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יז. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֵיזֶה צַדִּיק שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּיָדוֹ לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדָתוֹ, אֲזַי מַעֲמִיד עָלָיו שׂוֹנְאִים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם, כִּי הַצַּדִּיק שֶׁאֵין לוֹ שׂוֹנְאִים אֵין יָכֹל לְקָרֵב, כְּמוֹ בְּעֵת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. יֵשְׁבוּ בְּשָׁלוֹם וְאֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות ו׳
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
וַיְהִי הַיּוֹם וְהָיָה בְּרִיחָה בְּאֵיזֶה מְדִינָה וּבָרְחוּ כֻּלָּם וּבְדֶרֶךְ בְּרִיחָתָם עָבְרוּ דֶּרֶךְ אֵיזֶה יַעַר וְאָבְדוּ שָׁם זָכָר וּנְקֵבָה. אֶחָד אִיבֵּד זָכָר וְאֶחָד אִיבֵּד נְקֵבָה וַעֲדַיִן הָיוּ בָּנִים קְטַנִּים בְּנֵי אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים וְלא הָיָה לָהֶם מַה לֶּאֱכל וְצָעֲקוּ וּבָכוּ, כִּי לא הָיָה לָהֶם מַה לֶּאֱכל בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא אֶצְלָם קבצן אֶחָד עִם הַשַּׂקִּים שֶׁלּוֹ, שֶׁנּוֹשֵׂא בָּהֶם לֶחֶם וְהִתְחִילוּ אֵלּוּ הַבָּנִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְלִהְיוֹת כְּרוּכִים אַחֲרָיו וְנָתַן לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכל, וְאָכְלוּ וְשָׁאַל אוֹתָם: מֵהֵיכָן בָּאתֶם לְכָאן ? הֵשִׁיבוּ לוֹ: אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כִּי הָיוּ בָּנִים קְטַנִּים כַּנַּ"ל וְהִתְחִיל לֵילֵךְ מֵהֶם וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּקַּח אוֹתָם עִמּוֹ וְאָמַר לָהֶם: אֶת זֶה אֵינִי רוֹצֶה, שֶׁתֵּלְכוּ עִמִּי בְּתוֹךְ כָּךְ הִסְתַּכְּלוּ וְהִנֵּה הוּא עִוֵּר וְהָיָה אֶצְלָם פֶּלֶא. מֵאַחַר שֶׁהוּא עִוֵּר, אֵיךְ יוֹדֵעַ לֵילֵךְ ? [וּבֶאֱמֶת הוּא חִדּוּשׁ מַה שֶּׁהָיָה קָשֶׁה לָהֶם זאת כִּי עֲדַיִן הָיוּ בָּנִים קְטַנִּים רַק שֶׁהָיוּ בָּנִים חֲכָמִים, וְהָיָה פֶּלֶא אֶצְלָם כַּנַּ"ל] וּבֵרְכָם [זֶה הַקבצן הָעִוֵּר] שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹתוֹ שֶׁיִּהְיוּ זְקֵנִים כְּמוֹתוֹ וְהִשְׁאִיר לָהֶם עוֹד לֶחֶם לֶאֱכל וְהָלַךְ לוֹ וְהֵבִינוּ אֵלּוּ הַבָּנִים כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם וְהִזְמִין לָהֶם קבצן עִוֵּר בְּכָאן לִתֵּן לָהֶם אכֶל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע נ״ג – קטע נ״ט
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁלּוֹמֵד טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר בְּלָשׁוֹן שֶׁמֵּבִין, וְהוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם: (לק"א סי' קי"ח)
בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹאֶה וְלוֹמֵד בְּאֵיזֶה סֵפֶר, יִמְצָא אֶת עַצְמוֹ, הַיְנוּ שֶׁיִּקַּח לְעַצְמוֹ מוּסָר וְיִרְאֶה פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ, וְזֶה סִימָן שֶׁהוּא חָפֵץ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק"א סי' קכ"א)
מִי שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה וְאֵינוֹ רָאוּי לָזֶה, עַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוַת נִאוּף חַ"ו. כִּי הִיא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה אֲפִלּוּ לְיָחִיד, מִכָּל שֶׁכֵּן לְרַבִּים (וְעַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן קל"ד): (לק"א סי' קל"ד)
כְּשֶׁלּוֹמֵד אָדָם אֵיזֶה חִדּוּשׁ שֶׁל אֵיזֶה תַּנָּא וְצַדִּיק, צָרִיךְ לְצַיֵּר לְפָנָיו דְּמוּת דְּיוּקְנוֹ כְּאִלּוּ הַצַּדִּיק אוֹ הַתַּנָּא עוֹמֵד לְפָנָיו, וְעַל־יְדֵי זֶה יִנָּצֵל מִשִּׁכְחָה: (לק"א סי' קצ"ב)
עַל־יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישִׁין מְתִיקוּת בְּהַתּוֹרָה נִצּוֹלִין מִלִּהְיוֹת אַלְמָן: (לק"א סי' קצ"ט)
מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ, הוּא צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם. וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל שֶׁלֹּא יִינְקוּ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת מֵאֵלּוּ הַחִדּוּשִׁים: (לק"א סי' רס"ב)
יֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה שֶׁהִיא לְמַטָּה רְחָבָה מְאֹד, שֶׁמַּרְחִיבִין הַדָּבָר וּמַגְדִּילִין אוֹתוֹ מְאֹד, אֲבָל לְמַעְלָה הִיא קְצָרָה מְאֹד, כִּי לְמַעְלָה בַּקְּדֻשָּׁה אֵין נִשְׁאָר מִמֶּנָּה כִּי אִם אֵיזֶה נִצּוֹץ בְּעָלְמָא. אֲבָל יֵשׁ לְהֵפֶךְ, כִּי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אוֹמְרִים תּוֹרָה שֶׁהִיא לְמַטָּה נִרְאֶה קְצָרָה, אֲבָל לְמַעְלָה הִיא רְחָבָה וּגְדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, אַשְׁרֵי לָהֶם. וְכֵן בְּהִתְעוֹרְרוּת וְכוּ' (עַיֵּן תְּפִלָּה אוֹת ע"ה): (לק"א סי' רע"ט)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״ט · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־5 דק׳ · כ־480 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, בָּרְכֵנוּ בַשָּׁלוֹם, וְתִפְקְדֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵיתִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וְתַצִּילֵנוּ מִן הָעֲנִיּוּת וּמִן הַחֹסֶר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הָרִיב וּמַחֲלֹקֶת, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה שָׂנאוּי הַמַּחֲלֹקֶת וְגָדוֹל הַשָּׁלוֹם לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו עִם כָּל בְּנֵי תֵבֵל, וַאֲפִלּוּ עִם הַחוֹלְקִים עָלַי תִּתֵּן בְּלִבִּי דֶרֶךְ וְעֵצָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִמָּהֶם עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, בְּאפֶן שֶׁלֹּא אַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת, רַק אֶזְכֶּה לִהְיוֹת תָּמִיד אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא יִגְרם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם לְפַרְסֵם חַס וְשָׁלוֹם מְפֻרְסָמִים קדֶם זְמַנָּם, כִּי אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ גּדֶל הַפְּגַם וְהַהֶפְסֵד הַמַּגִּיעַ מִזֶּה חַס וְשָׁלוֹם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל עֵת, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ, כְּפִי אֲשֶׁר הוֹרוּנוּ וְלִמְּדוּנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, עַד אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִזְכֶּה לְגַלּוֹת וּלְהָאִיר בָּעוֹלָם אֶת הַדֶּרֶךְ הַקּדֶשׁ הָאֱמֶת שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בּוֹ, לְגַלּוֹת בְּכָל פַּעַם עֵצוֹת וּדְרָכִים חֲדָשִׁים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים אֲמִתִּיִּים אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְתָגֵן עָלֵינוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ תָמִיד שֶׁלֹּא יִתְפַּרְסֵם שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל קדֶם זְמַנּוֹ, רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִזְכֶּה לֵילֵךְ וְלִכְנס בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ בֶּאֱמֶת וְלֵילֵךְ וְלִדְרךְ בּוֹ יָמִים וְשָׁנִים בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְחַיּוּת חָדָשׁ וְהִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ וְנִפְלָא בְּכָל עֵת, וְנִזְכֶּה לְהִתְמַהְמֵהַּ וְלִשְׁהוֹת שָׁם בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ הָאֲמִתִּי זְמַן הָרָאוּי בֶּאֱמֶת, וּלְהִתְחַמֵּם שָׁם בְּהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן וְהָעֵת הָרָאוּי בֶּאֱמֶת לְגַלּוֹת וּלְהוֹדִיעַ וּלְפַרְסֵם הַדֶּרֶךְ הַקּדֶשׁ בָּעוֹלָם וְלֹא יִתְפַּרְסֵם שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל קדֶם זְמַנּוֹ וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוּת וְצַעַר וְיִסּוּרִין הַבָּאִים עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים, וְלֹא יָמוּת שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל קדֶם זְמַנּוֹ, רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְגַלּוֹת הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כְּפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, בְּאפֶן שֶׁיִּתְגַּלּוּ דַרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה בָּעוֹלָם, וְיִתְגַּלּוּ וְיָאִירוּ בָּעוֹלָם כָּל הָעֵצוֹת הָעֲמוּקוֹת, וְכָל הַדְּרָכִים הַחֲדָשִׁים וְהַנִּפְלָאִים שֶׁהִמְשִׁיכוּ הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כֻּלָּם יָאִירוּ עַל פְּנֵי תֵבֵל, "לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ" בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ תָּמִיד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְלֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, בְּדַרְכֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ, לְקָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מְהֵרָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתִתֶּן לָנוּ פַרְנָסוֹתֵינוּ בְּהַרְחָבָה גְדוֹלָה מֵאִתְּךָ, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִן הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחֲקוּת, וְלֹא יִצְטָרְכוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל זֶה לָזֶה וְלֹא לְעַם אַחֵר רַק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד פַּרְנָסָתוֹ וְכָל הִצְטָרְכוּתוֹ בְּהַרְחָבָה גְדוֹלָה קדֶם שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָהֶם בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזָּיוֹן וְתָגֵן עָלֵינוּ תָּמִיד שֶׁלֹּא יִגְרם הַמַּחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם לְהַפִּיל נְפָלִים חָלִילָה וְלֹא יַגִּיעַ שׁוּם הֶזֵּק וּפְגַם לֹא לְדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁצְּרִיכִין הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים לְגַלּוֹת בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת, וְלֹא לְהָאֲנָשִׁים הַנִּכְנָסִים בּוֹ לְגַלּוֹתוֹ וְלֹא תַּפִּיל אִשָּׁה פְּרִי בִטְנָהּ, וְלָא יַעְדֵּי עָבֵיד שׁוּלְטַן מִדְּבֵית יְהוּדָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות פו
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיָה אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק אֲבָל גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה לֹא יִהְיֶה אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק. כִּי גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, כִּי אָז זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. וּגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת דָּוִד וּמָשִׁיחַ. זֶה כָּל עִנְיַן הַחֲמִשָּׁה סְפָרִים שֶׁבַּתְּהִלִּים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה כִּי כָּל תְּפִלּוֹתָיו שֶׁל דָּוִד שֶׁהוּא סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁכָּלוּל מִכָּל תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת, וְרַק עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת (שָׁם):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות ק · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
"גִּיוַואלְד זַייט אַיְיךְ נִיט מְיָאֵשׁ" וּמָשַׁךְ מְאֹד תֵּיבַת גִּיוַואלְד, כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי עֵצָה זוֹ לְבַד, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּחַפְּשׂוּ וִיבַקְּשׁוּ וְיִצְטַעֲרוּ וְיִתְגַּעְגְּעוּ לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְסוֹף כָּל סוֹף יִתְקָרְבוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, וְאָז יִרְאוּ שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה דִּקְדֻשָּׁה נֶאֱבֶדֶת חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וּבַקָּשָׁה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה תִּקּוּן, עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה (הִלְכוֹת גְּבִיַּת חוֹב מֵהַיְתוֹמִים הֲלָכָה ג' אוֹת י"ז):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות ו
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים כֻּלָּם הֵם בְּחִינוֹת: עָרְלַת לֵב, חֶרְפַּת לֵב, שְׁבִירַת לֵב - כִּי הֵם מְחָרְפִין וּמְבַזִּין וְשׁוֹבְרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם וְזֶהוּ עִקַּר עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה - לְטַהֵר וּלְזַכֵּךְ הַלֵּב מִכָּל אַהֲבוֹת רָעוֹת וּמִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶרְפַּת לֵב, עָרְלַת לֵב כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק מוֹשֵׁל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁשָּׁם שׁוֹרֶה אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּלֵּב, כְּדֶרֶךְ הַנִּלְחָמִים זֶה עִם זֶה - כְּשֶׁבָּא צַד אֶחָד לְבַטֵּל אֶת חֲבֵרוֹ, אֲזַי חֲבֵרוֹ רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ, עַל כֵּן בֶּאֱמֶת בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הִיא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה, וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְקַשֵּׁר הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל אֶל הַלֵּב, כְּדֵי לְבַטֵּל חֶרְפַּת לֵב הַנַּ"ל (הִלְכוֹת נְשִׂיאַת־כַּפַּיִם, הֲלָכָה ה', אוֹת ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תמג · פסקה 5 – פסקה 2
כ־6 דק׳ · כ־570 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
גַּם יָדוּעַ לְךָ יְדִידִי, שֶׁיְּמֵי חֲתֻנַּת בְּנִי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה מְמַשְׁמְשִׁים לָבוֹא, עַל־כֵּן תִּשְׁתַּדֵּל גַּם בָּזֶה בְּחָכְמָתְךָ לְדַבֵּר עִם מִי שֶׁתֵּדַע לְדַבֵּר לַעֲזֹר לִי עַל הוֹצָאוֹת צָרְכֵי הַנִּשּׂוּאִין לְמַזָּל טוֹב. גַּם תְּדַבֵּר עִם מְחוּתָנְתִּי אֵשֶׁת הַגְּבִיר רַבִּי יַעֲקֹב יְרַאוְוסְקֶא שֶׁתִּתֵּן כָּרָאוּי, וְעַל־כָּל־פָּנִים תִּשְׁלַח דְּרָשָׁה־גִּישַׁאנְק, כִּי גַּם בָּזֶה צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל, שֶׁיִּהְיֶה עַל־כָּל־פָּנִים דְּרָשָׁה גִּישַׁאנְק כָּרָאוּי, כַּנָּהוּג עַתָּה, בִּפְרָט כִּי יָדַעְתָּ מַה שֶּׁעָבַר עַל מְחֻתָּנִי נֵרוֹ יָאִיר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵהוּ בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה עַל־כָּל־פָּנִים אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק כָּרָאוּי, וּמֵחֲמַת זֶה הָעֹל כָּבֵד עָלָי בְּיוֹתֵר, וְגַם צְרִיכִים עַל־כָּל־פָּנִים שֶׁיִּתְרַבֶּה הַדְּרָשָׁה־גִּישַׁאנְק, גַּם הִצְטָרְכוּת הַנִּשּׂוּאִין רַבִּים מְאֹד וְצָרְכֵי פַּרְנָסָתִי, כִּי טַפְלֵי תָּלוּ בִי וְכוּ', וַעֲנִיֵּי אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם; וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, כִּי מֵאֵלָיו יִזְדָּרֵז בָּזֶה, וְקַמָּא קַמָּא דְּמָטֵי לָךְ תִּשְׁלַח לִי, הֵן עַל הָעֵסֶק הֵן עַל כָּל הַנַּ"ל, וְה' הַטּוֹב יִגְמֹר הַכֹּל לְטוֹבָה מְהֵרָה, וְאוֹר הַשַּׁחַר בּוֹקֵעַ, וַאֲרוּכָתְךָ מְהֵרָה תִּצְמַח. וּזְמַן הַתְּפִלָּה מְמַשְׁמֵשׁ לָבוֹא, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ, וְכִימוֹת עִנִּיתָנוּ יְשַׂמְּחֵנוּ, וּבְחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא יְקֻיַּם: "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתוּב בְּמִדְרַשׁ־רַבָּה פָּרָשָׁה זֹאת עַל פָּסוּק "כִּי עָלָה הַשַּׁחַר", עַיֵּן שָׁם פָּסוּק זֶה חֲדָשִׁים וְכוּ': עַל־יְדֵי שֶׁאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּכָל בֹּקֶר וְאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּבָקְרָן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ לְגָאֳלֵנוּ וְכוּ'. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בְּכָל הַחֲסָדִים שֶׁכְּבָר עָשָׂה עִמָּנוּ לְקָרְבֵנוּ וּלְהַטְעִימֵנוּ מִזִּיו נֹעַם תּוֹרוֹת כָּאֵלֶּה וְכוּ' וְלִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יַעֲזֹב חַסְדּוֹ מֵאִתָּנוּ, וּכְאָב אֶת בֵּן יְרַחֲמֵנוּ וִישַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתוֹ לָנֶצַח. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד.
דִּבְרֵי אוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם רַב לִכְבוֹד יְדִידִי הַוָּתִיק הַנָּגִיד, מוֹרֵנוּ הָרַב שְׁמוּאֵל נֵרוֹ יָאִיר עִם שְׁלוֹם כָּל בְּנֵי־בֵיתוֹ.
נָא לְקַיֵּם דְּבָרוֹ לְסַלֵּק מִיָּד הַסַּךְ שֶׁהִבְטִיחַ בְּעַד הַסְּפָרִים, כִּי רַבִּי אֶפְרַיִם חֲתָנוֹ, שֶׁיִּחְיֶה, שָׁלַח לִי מָעוֹת בְּעֵת שֶׁמַּעֲלָתוֹ לֹא הָיָה בְּבֵיתוֹ, עַל־כֵּן יְקַיֵּם עַתָּה לְסַלֵּק תֵּכֶף וְיַגִּיעַ לְיָדַי מְהֵרָה, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְשָׁלוֹם וְחַיִּים, וְיַצְלִיחַ בַּעֲסָקָיו בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה... הָאֲמִתִּית.
אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת.
וְשָׁלוֹם רַב לְכָל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַעֲלַת כְּבוֹדָם הָרָמָה, בִּפְרָט לִידִידִי הַנָּגִיד הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי הִירְשׁ נֵרוֹ יָאִיר, וּלְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו וְכָל בְּנֵי־בֵיתוֹ שֶׁיִּחְיֶה.
כִּי קִבַּלְתִּי הַסַּךְ שֶׁמָּסַר לִידִידֵנוּ רַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר. יְשַׁלֵּם ה' פָּעָלְךָ וִיצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה וְיַצְלִיחֲךָ בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה, וְתִזְכֶּה עוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ תָּמִיד חֵלֶק גָּדוֹל בְּעִסְקֵנוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז, כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל, כִּי כָּל עֲמָלְךָ הוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה כַּיָּדוּעַ לְךָ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, שֶׁצְּרִיכִין בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן לְכַוֵּן בְּכָל דִּבּוּר וּבְכָל הִלּוּךְ שֶׁהוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר כְּדֵי שֶׁיַּרְוִיחַ וְיִתֵּן צְדָקָה, וְהָעִקָּר לִתֵּן צְדָקָה לְהוֹגֵן וְכוּ', וְאֵין שׁוּם צְדָקָה נֶחֱשֶׁבֶת כְּמוֹ צְדָקָה שֶׁל הַדְּפוּס, וּמֵאֵלֶיךָ תָבִין וְכוּ', וְאֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר.
יְדִידְךָ לָנֶצַח
וְיִקְרָא מִכְתָּב זֶה, כִּי גַּם אֵלָיו נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלֶּה.
שָׁלוֹם לִידִידִי הַנָּגִיד מוֹרֵנוּ הָרַב יְהוֹשֻׁעַ נֵרוֹ יָאִיר.
לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַל תְּשַׁנֶּה מִדְּבָרֵנוּ שֶׁדִּבַּרְנוּ עִמְּךָ וְהִבְטַחְתָּ קְצָת לִתֵּן לְכָל הַפָּחוֹת שְׁלֹשָׁה רוּבָּל־חָדָשׁ עַל הָעֵסֶק בְּעַד סֵפֶר, וּבְפָחוֹת מִזֶּה לֹא תְּקַבֵּל סֵפֶר. וְעַתָּה אֶשְׁאָלְךָ: הֲנָכוֹן שֶׁבְּבֵיתְךָ לֹא יִהְיֶה סֵפֶר הֶחָדָשׁ, וּמֻבְטְחַנִי שֶׁתְּקַיֵּם דְּבָרַי, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצְלִיחֲךָ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
גַּם אָנֹכִי דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹם יְדִיד נַפְשִׁי בְּאַהֲבָה עַזָּה וּתְשׁוּאַת חֵן לוֹ עַל פְּרִיסַת שְׁלוֹמוֹ אֵלַי. הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים אַהֲבָתֵנוּ יַחַד. יְהִי ה' בְּעֶזְרֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְוַעֵד תָּמִיד בְּיַחַד אֵצֶל כְּבוֹד אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי נֵרוֹ יָאִיר, אֲשֶׁר אֶצְלוֹ שׁוֹפֵעַ הַיּוֹם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. יְקַבֵּל מִמֶּנוּ עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת אֵיךְ לְקַיֵּם דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים תָּמִיד לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
דִּבְרֵי יְדִידוֹ לָנֶצַח
יִצְחָק שְׁטֶרִינְהַרְץ
יְדִידֵנוּ הָרַב נַחְמָן מַדְפִּיס, דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ בְּאַהֲבָה.
בָּרוּךְ־הַשֵּׁם, יוֹם ד' וַיֵּשֶׁב תר"ד בְּרֶסְלֶב.
לִידִידִי כְּנַפְשִׁי הַוָּתִיק וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר, וּלְכָל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
ר' קְלוֹנִימוּס אִישׁ רוֹמִי. רַבֵּינוּ גֵּרְשׁוֹם מְאוֹר הַגּוֹלָה. ר' שְׁמוּאֵל הַכֹּהֵן בַּר חָפְנִי. ר' יוֹסֵף בֶּן גִיקְטִילָה.
ר' נָתָן בַּעַל הֶ"עָרוּךְ". ר' יִצְחָק בַּר יְהוּדָה בֶּן גִּיאוּת.
רַבֵּינוּ שִׁמְעוֹן בְּרַב יִצְחָק, וְרַבֵּינוּ יְהוּדָה הַגָּדוֹל, רֹאשׁ הַנֶהֱרָגִים לִקְדּוּשַׁת הַשֵׁם. וְרַבֵּינוּ יְהוּדָה הַכֹּהֵן. רַבֵּינוּ אֵלִיָּהוּ הַזָּקֵן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קס״א · סעיף י״ד – סעיף כ׳
כ־4 דק׳ · כ־380 מילים · 80% מהספר עד סוף היום
לֹא תִטְבֹּל בְקוֹמָה זְקוּפָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמִּסְתַּתְּרִים בָּהּ עַל יְדֵי כָּךְ. וְאַל תִּשְׁחֶה הַרְבֵּה עַד שֶיִדְבְּקו סְתָרֶיהָ זֶה בָזֶה, אֶלָּא שׁוֹחָה מְעַט, עַד שֶׁיִהְיוּ סִתְרֵי בֵית הָעֶרְוָה נִרְאִים, כְּדֶרֶךְ שֶנִּרְאִים בְּשָׁעָה שֶׁהִיא לָשָׁה אֶת הַפַּת שֶׁמְּפַסֶּקֶת רַגְלֶיהָ מְעַט לְהִתְחַזֵק וְלָלוּשׁ בְּחֹזֶק. וְתַחַת דַּדֶּיהָ יְהֵא נִרְאֶה, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּרְאֶה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא מֵינִיקָה אֶת הַתִּינוֹק. וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְהַרְחִיק יַרְכוֹתֶיהָ זֶה מִזֶּה יוֹתֵר מִדַּי, וְגַם לֹא לְהַרְחִיק זְרוֹעוֹתֶיהָ מֵהַגּוּף יוֹתֵר מִדַּי, אֶלָּא יִהְיוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵם בְּעֵת הִלּוּכָהּ. וְאִם שָׁחָה בְיוֹתֵר אוֹ זָקְפָה בְיוֹתֵר, לֹא עָלְתָה לָּהּ טְבִילָה, מִפְּנֵי שֶׁנַעֲשִֹים קְמָטִים בְּגוּפָה וְאֵין הַמַּיִם בָּאִים שָׁמָּה. וְלָכֵן צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁיִהְיוּ הַמַּיִם לְמַעְלָה מִטַּבּוּרָהּ שְׁלשָׁה טְפָחִים, דְּבְעִנְיָן זֶה יְכוֹלָה לִטְבּוֹל כָּרָאוּי. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק שֶׁאֵין הַמַּיִם גְבוֹהִים כָּל כָּךְ, תֵּשֵׁב מִּתְּחִלָּה לְאַט לְאַט בַּמַּיִם עַד צַוָּארָהּ וְאַחַר כָּךְ תִּטְבֹּל, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִתְהַוֶּה תְחִלָּה בְגוּפָהּ שֶׁחוּץ לַמַּיִם שׁוּם קֶמֶט. וּמַה שֶּׁנַּעֲשָֹה אַחַר כָּךְ אֵיזֶה קֶמֶט בְּגוּפָהּ שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּיִם, אֵינוֹ מַזִּיק, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר קָדְמוּ הַמַּיִם שָׁם. וְאִם הַמִַּיִם נְמוּכִים מְאֹד, בִּשְׁעַת הַדְּחָק תִּטְבֹּל בִּשְׁכִיבָה כְּמוֹ דָג, רַק שֶׁיִתְכַּסֶּה כָּל גוּפָהּ עִם שַׂעֲרוֹתֶיהָ בְּפַעַם אַחַת בַּמָּיִם.
אֵינָהּ צְרִיכָה לִפְתּוֹחַ פִּיהָ כְּדֵי שֶׁיִכָּנְסוּ הַמַיִם, וְלֹא תִקְפֹּץ אוֹתוֹ יוֹתֵר מִדָי. וְאִם קָפְצָה, לֹא עָלְתָה לָהּ טְבִלָה, אֶלָּא תַּשִּׁיק שִׂפְתוֹתֶיהָ זוֹ לָזוֹ דִּבּוּק בֵּינוֹנִי. נָתְנָה שְׂעָרָהּ בְּפִיהָ וְטָבְלָה, לֹא עָלְתָה לָה טְבִילָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בָאוּ הַמַּיִם עַל שְׂעָרָהּ.
לֹא תַעֲצוֹם עֵינֶיהָ בְּיוֹתֵר, כִּי עַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂים קְמָטִים לְמָטָּה. וְגַם לֹא תִפְתְּחֵם בְּיוֹתֵר, כִּי נַעֲשִׂים קְמָטִים לְמַעְלָה, אֶלָּא תִּסְגְּרֵן בְּרִפְיוֹן.
צְרִיכָה לְהָסִיר הַצּוֹאָה מִשְּׂפַת הַחֹטֶם גַּם מִבִּפְנִים. אֲבָל מַה שֶׁהִיא לְמַעְלָה בְּתוֹךְ הַחֹטֶם, לָא חָיִיץ. וְכֵן צְרִיכָה לְהוֹצִיא צוֹאַת הָאֹזֶן. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָאִשָּׁה צְרִיכָה לְהַטִּיל מַיִם קֹדֶם טְבִילָה אִם הִיא צְרִיכָה לְכָךְ. גַּם צְרִיכָה לִבְדּוֹק עַצְמָהּ בַּגְּדוֹלִים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁלֹּא תְהֵא צְרִיכָה לַעֲצוֹר עַצְמָהּ וְלֹא יִהְיוּ רְאוּיִים לְבִיאַת מָיִם. וּבְדִיעֲבַד, אֵינוֹ מְעַכֵּב.
לֹא תִטְבֹּל בָאָבָק שֶׁעַל רַגְלֶיהָ. וְאִם טָבְלָה, אִם הָיָה אָבָק דַּק שֶהֶעֱבִירוּהוּ הַמַּיִם, עָלְתָה לָהּ טְבִילָה.
סְתָם כִּנִּים וּפַרְעוֹשִׁים, אֵינָם נִדְבָּקִים בַּגוּף, וְהַמַּיִם נִכְנָסִים שָׁמָּה וְלָא חָיְצֵי. אֲבָל מִין כִּנִּים הַדְּבוּקִים בַּבָּשָׂר וְנוֹשְׁכִים בָּעוֹר בִּמְקוֹם שֵׂעָר וְנִדְבָּקִים בְּחֹזֶק בַּבָּשָׂר, צְרִיכָה לַהֲסִירָן עַל יְדֵי חַמִּין וּלְגָּרְרָן בַצִּפֹּרֶן. וְאִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַהֲסִירָן, אֵינָן חוֹצְצִין. וְאוֹתָן כִּנִּים קְטַנִּים הַדְּבוּקִים בַּשְּׂעָרוֹת, צְרִיכָה לַהֲסִירָן, מִשּׁוּם דְּהַוְיָן חֲצִיצָה.
אִשָּׁה שֶׁיֵשׁ לָה קְלִיעוֹת שְֹעָרוֹת דְּבוּקוֹת זוֹ בָזוֹ, שֶׁקּוֹרִין בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז מאָהר צֶעפּ אוֹ מאָר לאָקֶען, וּבִלְשׁוֹן פּוֹלִין וְרוּסִיָא קאלטניס, וְיֵשׁ סַכָּנָה לְגַלְּחָן, לָא חָיְצֵי. וַאֲפִלוּ יֵשׁ בְּתוֹכָן אֵיזֶה חוּטִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲסִירָן, אִם אֵינָן נִרְאִין מִבַּחוּץ, לָא חָיְצֵי.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י״ט
שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, בָּרְכֵנוּ בַשָּׁלוֹם, וְתִפְקְדֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵיתִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וְתַצִּילֵנוּ מִן הָעֲנִיּוּת וּמִן הַחֹסֶר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הָרִיב וּמַחֲלֹקֶת, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה שָׂנאוּי הַמַּחֲלֹקֶת וְגָדוֹל הַשָּׁלוֹם לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו עִם כָּל בְּנֵי תֵבֵל, וַאֲפִלּוּ עִם הַחוֹלְקִים עָלַי תִּתֵּן בְּלִבִּי דֶרֶךְ וְעֵצָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִמָּהֶם עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, בְּאפֶן שֶׁלֹּא אַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת, רַק אֶזְכֶּה לִהְיוֹת תָּמִיד אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא יִגְרם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם לְפַרְסֵם חַס וְשָׁלוֹם מְפֻרְסָמִים קדֶם זְמַנָּם, כִּי אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ גּדֶל הַפְּגַם וְהַהֶפְסֵד הַמַּגִּיעַ מִזֶּה חַס וְשָׁלוֹם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל עֵת, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ, כְּפִי אֲשֶׁר הוֹרוּנוּ וְלִמְּדוּנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, עַד אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִזְכֶּה לְגַלּוֹת וּלְהָאִיר בָּעוֹלָם אֶת הַדֶּרֶךְ הַקּדֶשׁ הָאֱמֶת שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בּוֹ, לְגַלּוֹת בְּכָל פַּעַם עֵצוֹת וּדְרָכִים חֲדָשִׁים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים אֲמִתִּיִּים אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְתָגֵן עָלֵינוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ תָמִיד שֶׁלֹּא יִתְפַּרְסֵם שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל קדֶם זְמַנּוֹ, רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִזְכֶּה לֵילֵךְ וְלִכְנס בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ בֶּאֱמֶת וְלֵילֵךְ וְלִדְרךְ בּוֹ יָמִים וְשָׁנִים בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְחַיּוּת חָדָשׁ וְהִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ וְנִפְלָא בְּכָל עֵת, וְנִזְכֶּה לְהִתְמַהְמֵהַּ וְלִשְׁהוֹת שָׁם בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ הָאֲמִתִּי זְמַן הָרָאוּי בֶּאֱמֶת, וּלְהִתְחַמֵּם שָׁם בְּהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן וְהָעֵת הָרָאוּי בֶּאֱמֶת לְגַלּוֹת וּלְהוֹדִיעַ וּלְפַרְסֵם הַדֶּרֶךְ הַקּדֶשׁ בָּעוֹלָם וְלֹא יִתְפַּרְסֵם שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל קדֶם זְמַנּוֹ וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוּת וְצַעַר וְיִסּוּרִין הַבָּאִים עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים, וְלֹא יָמוּת שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל קדֶם זְמַנּוֹ, רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְגַלּוֹת הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כְּפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, בְּאפֶן שֶׁיִּתְגַּלּוּ דַרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה בָּעוֹלָם, וְיִתְגַּלּוּ וְיָאִירוּ בָּעוֹלָם כָּל הָעֵצוֹת הָעֲמוּקוֹת, וְכָל הַדְּרָכִים הַחֲדָשִׁים וְהַנִּפְלָאִים שֶׁהִמְשִׁיכוּ הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כֻּלָּם יָאִירוּ עַל פְּנֵי תֵבֵל, "לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ" בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ תָּמִיד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְלֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, בְּדַרְכֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ, לְקָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מְהֵרָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתִתֶּן לָנוּ פַרְנָסוֹתֵינוּ בְּהַרְחָבָה גְדוֹלָה מֵאִתְּךָ, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִן הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחֲקוּת, וְלֹא יִצְטָרְכוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל זֶה לָזֶה וְלֹא לְעַם אַחֵר רַק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד פַּרְנָסָתוֹ וְכָל הִצְטָרְכוּתוֹ בְּהַרְחָבָה גְדוֹלָה קדֶם שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָהֶם בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזָּיוֹן וְתָגֵן עָלֵינוּ תָּמִיד שֶׁלֹּא יִגְרם הַמַּחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם לְהַפִּיל נְפָלִים חָלִילָה וְלֹא יַגִּיעַ שׁוּם הֶזֵּק וּפְגַם לֹא לְדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁצְּרִיכִין הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים לְגַלּוֹת בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת, וְלֹא לְהָאֲנָשִׁים הַנִּכְנָסִים בּוֹ לְגַלּוֹתוֹ וְלֹא תַּפִּיל אִשָּׁה פְּרִי בִטְנָהּ, וְלָא יַעְדֵּי עָבֵיד שׁוּלְטַן מִדְּבֵית יְהוּדָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 294 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־32 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ד׳ באב): דברים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־13 ביולי 2026, בשעה 19:46 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.