בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, א׳ באב ה׳תשפ״ו · 15 ביולי 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ח׳ · אות ה׳ – אות ו׳
כ־7 דק׳ · כ־740 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
ה וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה. כִּי הַנְּבוּאָה בָּאָה מִבְּחִינַת שָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, בִּבְחִינַת (דברים י׳:כ״ב): בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבוֹתֶיךָ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת נָבִיא. וְשֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, בִּבְחִינַת (בראשית מ״ט:ו׳): בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה. וְזֶה בְּחִינַת (שבת צב): אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם, גִּבּוֹר וְעָשִׁיר; כִּי כָל בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת כָּבוֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַנְּבוּאָה. חָכָם – בִּבְחִינַת (משלי ג׳:ל״ה): כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ. גִּבּוֹר – בִּבְחִינַת (תהילים כ״ד:ח׳): מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר. עָשִׁיר – בִּבְחִינַת (בראשית ל״א:א׳): וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֶת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה. וְזֶה בְּחִינַת (ברכות ג): אוֹי לִי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי, וְהִגְלֵיתִי אֶת בָּנַי לְבֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם. הֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי – זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ו:ז׳): כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה. וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי – זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַכָּבוֹד, בְּחִינַת (תהילים כ״ט:ט׳): וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. וְהִגְלֵיתִי אֶת בָּנַי – זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל הַנְּבוּאָה שֶׁבָּאָה מִנַּפְשׁוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת: בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה. כִּי גָּלוּת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַנְּבוּאָה, שֶׁבָּאָה מִנַּפְשׁוֹתָם כַּנַּ"ל:
ו וְזֶה בְּחִינַת רְפוּאָה, כִּי כָל בְּחִינוֹת הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת רְפוּאָה. כִּי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד הַנַּ"ל זֶה בְּחִינַת זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, בִּבְחִינַת (ישעיה ס): וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח; וְעַל־יְדֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ בָּא רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב טז:): אִדְּלֵי יוֹמָא אִדְּלֵי קְצִירֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא. כִּי רוּחַ־נְבוּאָה שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, זֶה בְּחִינַת הָרְפוּאָה הַבָּאָה עַל־יְדֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, בִּבְחִינַת (משלי י״ח:י״ד): רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ. וְעִקָּר הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד הוּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָהּ הָעֲנָנִים, שֶׁהֵם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, כָּלִים וְהוֹלְכִים, וְאָז נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְנִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת סְלִיחַת הֶעָווֹן, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, שֶׁעַל־יָדָהּ בָּא רְפוּאָה. כִּי הֶעָווֹן הוּא בְּחִינַת עָנָן, שֶׁמַּחֲשִׁיךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. כִּי טֶבַע הָעֲווֹנוֹת הֵם בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כט): וְהָיָה בְּמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם; וְזֶה בְּחִינַת הַחוֹלַאַת, כִּי עִקָּר הַחוֹלַאַת בָּאָה מֵעֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נה): אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפָקַדְתִּי בְּשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם; כִּי הָעֲווֹנוֹת הֵם בְּחִינַת עֲנָנִים, שֶׁמַּחֲשִׁיכִים־אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁעַל־יָדָהּ הָרְפוּאָה. וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתְכַּפְּרִין הָעֲווֹנוֹת, כִּי הַתְּפִלָּה מְכַפֶּרֶת, כִּי הִיא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו): וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלוֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם. וּכְשֶׁנִּתְכַּפְּרִין הָעֲווֹנוֹת, זֶה בְּחִינַת שֶׁהָעֲנָנִים כָּלִים וְהוֹלְכִים, בִּבְחִינַת (שם מד): מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאתֶיךָ וְכוּ'; וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הָרְפוּאָה, כִּי עִקָּר הַחוֹלַאַת הִיא בְּחִינַת הֶעָווֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָנָן וָחֹשֶׁךְ, שֶׁמַּחֲשִׁיךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאָה; וּכְשֶׁנִּסְלָח הֶעָווֹן, הוּא בְּחִינַת שֶׁהֶעָנָן כָּלֶה, וְאָז הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, וַאֲזַי בָּא רְפוּאָה כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה בָּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת עֲווֹנוֹת כַּנַּ"ל. וְעִקָּר הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל־יָדָהּ נִסְלָח הֶעָווֹן וְנִצּוֹלִין מֵהַחוֹלַאַת, הוּא בָּא עַל־יְדֵי שֶׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל הַתְּפִלָּה בִּמְאֹד מְאֹד. וְזֶה בְּחִינַת הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתְקַבְּצִין וְנִתְרַבִּין בְּיוֹתֵר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד בֵּית הַתְּפִלָּה. כִּי שָׁלֹשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבַּע אֲבָנִים בּוֹנוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתִּים, חָמֵשׁ – מֵאָה וְעֶשְׂרִים בָּתִּים וְכוּ', עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב, כִּדְאִיתָא בְּסֵפֶר יְצִירָה. נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אַחַת, נִתְרַבִּין הַבָּתִּים בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם כַּנַּ"ל. וְהַנְּפָשׁוֹת הֵם בְּחִינַת אֲבָנִים, בִּבְחִינַת (איכה ד): תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ וְכוּ', וְהַבָּתִּים זֶה בְּחִינַת:
כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה. נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף וְנִתְרַבֶּה נֶפֶשׁ אַחַת לְהַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל מְאֹד בֵּית הַתְּפִלָּה, כִּי עַכְשָׁו, כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף עוֹד נֶפֶשׁ אֶחָד לְהַקִּבּוּץ, נַעֲשִׂין צֵרוּפִים אֲחֵרִים חֲדָשִׁים הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד, כִּפְלֵי כִּפְלַיִם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁדָּרִים שָׁם יְהוּדִים, כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף עֲלֵיהֶם עוֹד שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, אֲזַי נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל הַתְּפִלָּה בִּמְאֹד מְאֹד, כִּי נִתּוֹסֵף נֶפֶשׁ אַחַת לְהַקִּבּוּץ כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה סְלִיחַת הֶעָווֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה לג) וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי; כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מֵהַחוֹלַאַת כַּנַּ"ל, כִּי: הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָווֹן – כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁכֵן נִתְרַבֶּה הַתְּפִלָּה, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת נְשִׂיאוּת עָוֹן כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּא רְפוּאָה, וְנִתְבַּטֵּל הַחוֹלַאַת כַּנַּ"ל: [וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים הוּא בְּחִינַת נְשֻׂא־עָוֹן עַל־יְדֵי הַקִּבּוּץ כַּנַּ"ל, וְלִפְעָמִים הוּא חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת (שם נג): אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא; כִּי כְּשֶׁאֵין בְּנֵי הַקִּבּוּץ זַכָּאִים, אֲזַי אֵין זוֹכִים לִבְחִינַת נְשׂוּא־עָוֹן, וְאָז הַצַּדִּיק מֻכְרָח לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְאֵין נִצּוֹלִים מֵחוֹלַאַת רַק הָעוֹלָם, אֲבָל לֹא הַצַּדִּיק, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הוּא מְקַבֵּל יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת: אָכֵן חֳלָיֵנוּ וְכוּ'; אֲבָל כְּשֶׁהֵם זַכָּאִים וּתְפִלָּתָם הֲגוּנָה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת: הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן, וְאָז נִצּוֹל גַּם הַצַּדִּיק מֵחוֹלַאַת, בִּבְחִינַת: וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי, הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָווֹן, כַּנַּ"ל]:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רל״ז
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
אָמַר שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לְהוֹצִיא מִפִּיו דִּבּוּר שֶׁל רִשְׁעוּת ח”ו, אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לוֹמַר ח”ו עַל עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה רָשָׁע ח”ו אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה עֲבֵרָה ח”ו, אַף שֶׁאוֹמֵר זֹאת בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת וְאֵין בְּלִבּוֹ כְּלָל לַעֲשׂוֹת זֹאת, אַף עַל פִּי כֵן זֶה הַדִּבּוּר מַזִּיק לוֹ מְאֹד וְיָכוֹל לְהַכְרִיחוֹ ח”ו אַחַר־כָּךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אֲמָרָהּ מִלִּבּוֹ רַק בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת. וְעַל יְדֵי זֶה נִכְשַׁל יֵהוּא הַמֶּלֶךְ עַל יְדֵי שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו וְאָמַר (מְלָכִים ב י־יח): “יֵהוּא יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה”, אַף עַל פִּי שֶׁבְּלִבּוֹ הָיָה לִבְלִי לְעָבְדוֹ, רַק אָמַר זֹאת בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת, כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת עוֹבְדֵי הַבַּעַל (כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמִּקְרָא), אַף עַל פִּי כֵן נִכְשַׁל אַחַר־כָּךְ עַל יְדֵי זֶה עַד שֶׁעָבַד בְּעַצְמוֹ עֲבוֹדָה זָרָה (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל). עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד, כִּי בְּרִית כְּרוּתָה לַשְּׂפָתַיִם וְכוּ’ (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל סַנְהֶדְרִין ק”ב. מוֹעֵד קָטָן י”ח):
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ד
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
אחר כך הלך החכם עם שני גבירים ואמרו להקפיטן תן לנו שני הנפשות הללו, והשיב להם מה שייכות יש לכם לנפשות האלה? אני מהפקר זכיתי בהם! וספר להם את כל התלאות אשר מצאתם בדרך.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ואמר ולא זאת בלבד מה שאני מספר לכם, אלא שכמעט לא היה רגע בלא פגע. ואלו הנפשות כבר היינו יכולים לטבעם בים או למכרם לישמעאלים וכל המעות והחפצים שלהם היו הכל שלנו באין פוצה פה ומצפצף כלל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תס״ה
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 76% מהספר עד סוף היום
(כב) אָמַר רְצוֹנוֹ שֶׁכָּל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ לֹא יִהְיֶה אֶחָד מֵהֶם מְלַמֵּד, וְכַמָּה פְּעָמִים דִּבֵּר מִזֶּה. גַּם אָמַר שֶׁטּוֹב לְעִנְיַן פַּרְנָסָה לָדוּר בְּעִיר גְּדוֹלָה. וְאָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם, נִמְצָא שֶׁכָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ שָׁעָה. וּכְשֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַרְוִיחַ מָמוֹן הַרְבֵּה מֵאַחַר שֶׁאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הִיא שֶׁלּוֹ. עַל־כֵּן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיַּזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה הַצְלָחָה גְּדוֹלָה בְּעֵסֶק שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא עוֹסֵק, וְיָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁלּוֹ רֶוַח גָּדוֹל. אֲבָל כְּשֶׁהוּא מְלַמֵּד אֲזַי כְּשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ הַשָּׁעָה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא שְׁעַת הַצְלָחָה שֶׁלּוֹ אֲזַי הַתַּלְמִיד מֵבִיא לוֹ פַּשְׁטִידָא טוֹבָה וְכַיּוֹצֵא, עִם זָהָב מָעוֹת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ וּבָזֶה יוֹצְאָה וְעוֹבֶרֶת שָׁעָה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא שְׁעַת הַצְלָחָתוֹ בִּדְבַר שְׁטוּת כָּזֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. אֲבָל אָדָם אַחֵר יָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּהַשָּׁעָה שֶׁלּוֹ רֶוַח גָּדוֹל כַּנַּ"ל. וְכֵן אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם, וּכְשֶׁהוּא דָּר בְּעִיר גְּדוֹלָה שֶׁשָּׁם מְצוּיִים עֲסָקִים גְּדוֹלִים אֲזַי יָכוֹל לְהִזְדַּמֵּן לוֹ אֵיזֶה דָּבָר גָּדוֹל שֶׁיִּתְעַשֵּׁר בּוֹ כִּי שָׁם הוּא מְקוֹמוֹ, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם. אֲבָל בְּעִיר קְטַנָּה שָׁם יִזְדַּמֵּן אֵיזֶה דְּבַר שִׁבּוּשׁ וּפָחוּת לְהַרְוִיחַ בּוֹ כִּי הַכֹּל לְפִי הַמָּקוֹם כִּי אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · צדיק · חלק שני · אות כ׳ – אות כ״א
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
כ. עַל יְדֵי הַזְכָּרַת שֵׁמוֹת הַצַּדִּיקִים יְכוֹלִים לְהָבִיא שִׁנּוּי בַּמַּעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית, כְּלוֹמַר לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע. וְסִימָן לַדָּבָר: אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וכו', וְאֵלֶּה שֵׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וכו', גְּזֵרָה שָׁוָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כא. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טָעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִם לָאו, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה מִסְתַּכֵּל נַעֲשָׂה אוֹתוֹ. הָאֲוִיר בְּחִינַת אֲוִירָא דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִטַּעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, הוּא מְחֻיָּב לְהַרְגִּישׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁפּוֹגֵעַ וּמִתְוַעֵד יַחַד עִם זֶה הָאִישׁ שֶׁהָיָה אֵצֶל הַצַּדִּיק אֲמִתִּי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי עַל יָדוֹ נַעֲשָׂה הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנָּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות ח׳ – אות ט׳
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
וְחָזַר וְכָלָה הַלֶּחֶם אֶצְלָם, וְחָזְרוּ וְצָעֲקוּ כַּנַּ"ל וְחָזַר וּבָא אֶצְלָם קבצן שֶׁהָיָה כְּבַד פֶּה וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ וְהָיָה מְגַמְגֵּם בִּלְשׁוֹנוֹ, וְלא יָדְעוּ מַה הוּא אוֹמֵר וְהוּא הָיָה יוֹדֵעַ מַה הֵם מְדַבְּרִים אַךְ הֵם לא יָדְעוּ מַה הוּא אוֹמֵר כִּי הָיָה מְגַמְגֵּם בִּלְשׁוֹנוֹ כַּנַּ"ל וְנָתַן לָהֶם גַּם כֵּן לֶחֶם לֶאֱכל, וְהָלַךְ לוֹ גַּם כֵּן כַּנַּ"ל וּבֵרְכָם גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹתוֹ, וְהָלַךְ לוֹ הַכּל כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְחָזַר וּבָא קבצן שֶׁהָיָה צַוָּארוֹ עָקם, וְהָיָה גַּם כֵּן כַּנַּ"ל וְחָזַר וּבָא קבצן בַּעַל חֲטוֹטָרוֹת, [שֶׁקּוֹרִין גיבנת] וְחָזַר וּבָא קבצן בְּלא יָדַיִם וְחָזַר וּבָא קבצן בְּלא רַגְלַיִם וְכָל אֶחָד נָתַן לָהֶם לֶחֶם, וּבֵרְכָם שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹתוֹ, הַכּל כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע ס״ד – קטע ע׳
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, כְּשֶׁהֵם מַתְחִילִין לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה הֵם מַתְחִילִין מִן "וַיִּקְרָא", כִּי מִשָּׁם הֵם מְקַבְּלִים הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר: (לק"א סי' רפ"ב)
לִמּוּד הֲלָכוֹת, בִּפְרָט כְּשֶׁזּוֹכִין לְחַדֵּשׁ בָּהֶם, זֶה בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא. וְעַל יְדֵי זֶה בָּאָה הוֹלָדָה בְּנָקֵל וְנִצּוֹלִין מִכָּל הַצָּרוֹת: (לק"ת סי' ב' אות ב' ג')
עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטְּלִין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִלִּמּוּדִים, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה חוֹלֶה עַל רַגְלָיו: (שם אות ג')
מִי שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה בָּרַבִּים, וְשׁוֹמְעִים תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, עַל־יְדֵי זֶה בָּא עֲצִירַת גְּשָׁמִים חַ"ו. גַּם נִתְפָּס בִּתְפִיסָה חַ"ו: (לק"ת סי' ס')
עַל־יְדֵי כְּבוֹד הַתּוֹרָה בָּא גְּשָׁמִים: (שם)
סְגֻלָּה לְהַתְמָדָה הוּא לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, רַק אַדְּרַבָּא, יִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לִמְצֹא זְכוּת וָטוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. וַאֲפִלּוּ אִם נִדְמֶה חַ"ו לְרָשָׁע, יִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא בּוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע (כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא עַל פָּסוּק "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע" בְּסִימָן רפ"ב עַיֵּן שָׁם), עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָפֶה וְנָאֶה בְּעֵינָיו. עַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהַתְמִיד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: (שיחות הר"ן סי' צ"א)
עַל־יְדֵי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ נַעֲשָׂה חֵשֶׁק לְכָל הַלִּמּוּדִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. גַּם הַלָּשׁוֹן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַזֹּהַר מְסֻגָּל מְאֹד, וּמְעוֹרֵר מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם סי' ק"ח)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ׳ · קטע ג׳ – קטע ד׳
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
וְעַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי אֵיךְ לִזְכּוֹת לָזֶה, שֶׁאֵדַע תָּמִיד פְּחִיתוּתִי וְשִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן אֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק נֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמַּחֲלִישִׁים אֶת הַדַּעַת יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וְלֹא אֶתְבַּטֵּל נֶגְדָּם כְּלָל וְאֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי תָמִיד בְּכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנִּמְצָאִים בִּי עֲדַיִן, וּבְכחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים הָאוֹחֲזִים בְּיָדֵינוּ תָמִיד, וּמְזָרְזִים וּמְחַזְּקִים אוֹתָנוּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִשְׁתּוֹקֵק אֵלֶיךָ תָּמִיד בְּכָל עֵת יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמְבַלְבֵּל וְתַעַזְרֵנִי וּתְחַזְּקֵנִי וּתְאַמְּצֵנִי תָמִיד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וּלְחַזְּקָם בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר הִזְהַרְתָּנוּ עַל זֶה עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁכָּל אָדָם מְחֻיָּב לַעֲסֹק בָּזֶה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת, יוֹדֵעַ כָּל הַתַּעֲלוּמוֹת, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כַּמָּה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים אֲנִי צָרִיךְ לִזְכּוֹת לְכָל זֶה, כִּי אֲנִי רָחוֹק מֵעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית בְּתַכְלִית הָרִחוּק, כִּי עֲנָוָה גְדוֹלָה מִכֻּלָּם וּבְעצֶם רִחוּקִי מִמְּךָ, גַּם לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ הֵיטֵב בְּעִנְיָן זֶה נִמְנַע מִמֶּנִּי מְאד, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר, הֵן כּל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה" וְאַתָּה יָכל לְזַכּוֹת גַּם אוֹתִי לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית וְתוֹרֵנִי וְתַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וּתְלַמְּדֵנִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת קָטָן בְּעֵינַי מִכֻּלָּם וְלֵידַע שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן אֶהְיֶה עַז וְחָזָק לִבְלִי לְהִתְבַּטֵּל נֶגֶד שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְבַלְבֵּל וּמַחְלִישׁ דַּעַת זַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי קְדֻשַּׁת הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה "עָנָו מְאד מִכּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי מֵעֲנָוָה וְהַכְנָעָה שֶׁאֵינָהּ כִּרְצוֹנְךָ חָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל, לְבַל אַטְעֶה אֶת עַצְמִי כְּלָל בְּעִנְיָן הַהַכְנָעָה שֶׁטּוֹעִים בָּזֶה הָעוֹלָם הַרְבֵּה לַמְּדֵנִי דֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁאֶזְכֶּה לְכַוֵּן בָּזֶה וּבְכָל דָּבָר רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת זַכֵּנִי לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲבד אוֹתְךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת בְּמחִין דְּגַדְלוּת בְּכָל עֵת, בְּמחִין גְּדוֹלִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם עִקַּר תַּכְלִית הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית, כִּי בְמָקוֹם גְּדֻלָתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, "הַטֵּה יְהוָה אָזְנְךָ עֲנֵנִי, כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ, וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ, וְעָנִי וְאֵין עוֹזֵר לוֹ יָחוֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן, וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ" עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, עֲנֵנִי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי לְךָ לְבַד הוֹחָלְתִּי, לְךָ לְבַד אֲנִי קוֹרֵא, לְךָ לְבַד אֲנִי מְצַפֶּה, לִישׁוּעָתְךָ לְבַד אֲנִי מְחַכֶּה, לְרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּנוּזִים לְבַד תְּלוּיוֹת עֵינַי וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ כָּל עַצְמוֹתַי תּאמַרְנָה יְהוָה מִי כָמוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ", שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִשְׁמַע צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ תֶּן "לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי" רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָא רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָא רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא עֲנֵינָא "וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֱלֹהִים חוּשָׁה לִּי, עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה יְהוָה אַל תְּאַחַר" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות פז · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד אֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק מִכָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וּמִכָּל הַתּוֹרָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם דָּבָר, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם יִתְלֶה עֵינָיו לַמָּרוֹם וְיִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה.
בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל: "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד" וְכוּ', וְסִיֵּם אַחַר־כָּךְ: "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן".
כִּי עַל יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְכוֹלִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד, כִּי תְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת מַעֲמָד וּמָקוֹם אֲפִלּוּ בִּיוֵן מְצוּלָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם מַעֲמָד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קג · פסקה 1
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
הָאָדָם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּכָל מָקוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אָדָם קוֹנוֹת לוֹ וְכוּ', וְאֵלּוּ הָאַרְבַּע אַמּוֹת הֵם בְּחִינַת אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הֲוָיָה כַּמּוּבָא, הַיְנוּ כִּי בְּכָל אָדָם יֵשׁ בּוֹ שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא כַּמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְשֵׁם הַשֵּׁם זֶה בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת בְּחִינַת ה' אוֹרִי, כִּי אֱמֶת ה' לְעוֹלָם, כִּי בְּכָל אָדָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא אֲפִלּוּ בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה בְּחִינַת רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי גַּם שָׁם יֵשׁ בּוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה הַמֻּשְׁרֶשֶׁת בּוֹ וְזֹאת הַנְּקֻדָּה הִיא בְּחִינַת שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא הַמֻּשְׁרָשׁ בְּכָל אָדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת, וּמֵאוֹר הַזֶּה נִמְשָׁכִין אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם שֶׁקּוֹנוֹת לוֹ אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כִּי אֲפִלּוּ אִם הָאָדָם בִּמְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים בְּחִינַת רְשׁוּת הָרַבִּים גַּם שָׁם יֵשׁ לוֹ מָקוֹם וְאֵין שׁוּם מְנִיעָה וּבִטּוּל בָּעוֹלָם כִּי גַּם שָׁם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה רוֹאֶה כָּל הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְזוֹכֶה לְבָרֵר וּלְהוֹצִיא כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמְשֻׁקָּעִים שָׁם וְעַל־יְדֵי־זֶה קוֹנֶה כָּל הַקִּנְיָנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות ח
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
בְּכָל הַיּוֹם טָרוּד הָאָדָם בַּעֲסָקִים, בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הוּא, שֶׁיִּזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, וְיַפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה, וְעַל כֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הִיא בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, פַּחַד יִצְחָק, וְעַל כֵּן אָז דִּינָא שַׁרְיָא וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת הַחִיצוֹנִים הוּא מִבְּחִינַת דִּינִים, עַל כֵּן גָּזְרוּ אָז, שֶׁלֹּא יַתְחִיל לֶאֱכֹל וּבִמְלָאכָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח לְהִתְפַּלֵּל, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי אָז צָרִיךְ זְהִירוּת יוֹתֵר מֵחֲמַת הַנִּזְכָּר לְעֵיל (הִלְכוֹת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, הֲלָכָה א'):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תמה · פסקה 6 – פסקה 7
כ־6 דק׳ · כ־570 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְתִפְרֹס בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וּבִפְרָט בִּשְׁלוֹם יְדִידִי כְּנַפְשִׁי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר, וְתֹאמַר לוֹ שֶׁיָּבוֹא עַל שַׁבַּת־קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בְּלִי תֵּרוּץ. וּבְוַדַּאי לֹא יִתְחָרֵט עַל זֶה, לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, וְהַהֵפֶךְ מוּבָן מִמֵּילָא; וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל. ה' יָאִיר אוֹר הָאֱמֶת וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹר נֵר חֲנֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן ב' הַנַּ"ל.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ה' וַיְחִי תר"ד אוּמַאן.
רַב שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי ה"ה הָרַבָּנִי וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה, עִם כָּל בְּנֵי־בֵיתוֹ, שֶׁיִּחְיוּ.
בָּאתִי לְפֹה בְּיוֹם ג', עֲשָׂרָה בְּטֵבֶת הֶעָבַר, וּמָצָאתִי הֲרִיסָה בְּגַג הַבֵּית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ, שֶׁבְּיוֹם ה' שֶׁלְּפָנָיו נָפַל הַגַּג הָעֶלְיוֹן שֶׁעַל בֵּית הַעֲלִיָּה שֶׁלִּי וְשֶׁעַל כָּל הַסְּטָאלֶעץ [מוֹשַׁב הַגַּג] שֶׁל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ כֻּלּוֹ נָפַל עַל־יְדֵי הָרוּחוֹת וְהַזְּוָעוֹת, וְהָיָה נֵס, שֶׁלֹּא נֶהֱרַג וְלֹא נִזַּק שׁוּם בְּרִיָּה. וְגֹדֶל הַצַּעַר וְהָרַעַשׁ וְהַפַּחַד, שֶׁהָיָה לְרַבִּי נַפְתָּלִי וּבֵיתוֹ בְּעֵת שֶׁנָּפַל, יוּכַל לְשַׁעֵר; כִּמְעַט שֶׁיָּצָא רוּחָם, וְהַמִּתְנַּגְּדִים שָׂמְחוּ עָלֵינוּ, וְעַתָּה עוֹמֵד הַבֵּית־הַמִּדְרָשׁ בְּלִי גַּג הָעֶלְיוֹן, רַק הַגַּג שֶׁמִּן הַצְּדָדִים נִשְׁאָר, וְגֹדֶל צַעֲרִי וְעָגְמַת נֶפֶשׁ שֶׁלִּי מִזֶּה תּוּכְלוּ לְהָבִין בְּעַצְמֵכֶם, אַךְ אֲנִי מְקַוֶּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ בְּרַחֲמָיו לְהָקִים הַבִּנְיָן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה, הוּא יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְתַקֵּן גַּם הַגַּג עִם תּוֹסֶפֶת תִּקּוּנִים, וְיִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה. לְעֵת עַתָּה דַּעְתִּי אֵינָּה צְלוּלָה כְּלָל, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה מַה שֶּׁבְּלִבִּי בָּזֶה. כְּעֵת, אַחַר רִבּוּי מַחְשְׁבוֹתַי בְּעִנְיַן נְסִיעָתִי, בִּפְרָט עַתָּה, שֶׁנִּתְהַוָּה חֲדָשׁוֹת כָּזֶה, עֲצַת ה' הִיא תָּקוּם, וְנִתְחַזַּקְתִּי בִּישׁוּעָתוֹ וְשָׂכַרְתִּי הַיּוֹם עֲגָלָה לִטְשֶׁעהרִין לִנְסֹעַ אַחַר שַׁבָּת מִיָּד בְּיוֹם א' לְשָׁם. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם וְיוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, שֶׁאוּכַל לָבוֹא לְשָׁם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם קֹדֶם שַׁבַּת פָּרָשַׁת שְׁמוֹת, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְחַזֵּק לְבָבְךָ וּלְבָבֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ וְלַהֲפֹךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁאַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ אָנוּ זוֹכִים לִהְיוֹת נִקְרָא עַל שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְאֵין אָנוּ שְׂמֵחִים עַל צָרַת נְפִילַת הַגַּג מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ כָּזֶה, רַק אָנוּ מִצְטַעֲרִים בְּצָרָתוֹ, וְאָנוּ בְּטוּחִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתַּקֵּן הַכֹּל מְהֵרָה, וּבֶאֱמֶת עַל־פִּי דֶּרֶךְ זֶה וְעַל־פִּי כָּל מַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ וְכָתַבְנוּ בָּזֶה יְכוֹלִים לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה, וְהוּא עֵצָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הַבַּעַל־דָּבָר מִתְגַּבֵּר מְאֹד בְּעַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה, אַךְ צְרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בָּזֶה לִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.
הֲלֹא בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲזָרָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, וְכָל מַה שֶּׁמַּכְנִיס בְּלִבִּי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת וְעַצְבוּת מֵרִבּוּי הַקִּלְקוּלִים וְהַפְּגָמִים וְהָעֲווֹנוֹת וְכוּ', עִם שֶׁזֶּה הַכֹּל אֱמֶת, אַדְּרַבָּא זֶהוּ תֹּקֶף שִׂמְחָתִי, שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן אָנֹכִי גַּם אָנֹכִי זוֹכֶה לִהְיוֹת בִּכְלַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, הַנִּקְרָאִים עַל שֵׁם הַנַּ'חַל נ'וֹבֵעַ מְ'קוֹר חָ'כְמָה, אֲשֶׁר גַּם הָעִיר וְקַדִּישׁ וְכוּ', וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ פִּשְׁעִי יוֹתֵר וְכוּ', אֲנִי צָרִיךְ לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה, שֶׁאַדְּרַבָּא, בָּזֶה אֲנִי שָׂמֵחַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן זָכִיתִי לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ וְכוּ', וְה' מוֹשִׁיעַ בְּרַחֲמָיו עַד שֶׁזּוֹכִים לָבוֹא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל־יְדֵי זֶה וּבְצֵרוּף עוֹד שְׁאָרֵי עֵצוֹת, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא וְלַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ שָׂמֵחַ וְכוּ'. בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ, שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים וְכוּ' בְּכַמָּה בְּחִינוֹת. יֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ, הַמְחַכֶּה לְשַׂמֶּחֲךָ וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ כֻּלָּנוּ בִּישׁוּעָתוֹ הַגְּדוֹלָה וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְבִנְךָ הוּא נֶכְדִּי חֲבִיבִי כְּנַפְשִׁי הַיַּנִּיק וְחַכִּים מוֹרֵנוּ הָרַב דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה.
הָיִיתִי בְּבֵית מְחֻתָּנְךָ הַמֻּפְלָג נֵרוֹ יָאִיר וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ, וְכָל מְגַמָּתוֹ וְחֶפְצוֹ הוּא רַק שֶׁתַּתְמִיד בְּלִמּוּדְךָ הַטּוֹב וְתֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְלוֹמַר תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה וּלְהִתְרַחֵק מִמּוֹשַׁב לֵצִים וּמִמַּעֲשֵׂה נַעֲרוּת. רַק לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְקָרֵב בְּלֵב שָׁלֵם אֵלֵינוּ. וְתָכִין לְבָבְךָ לִשְׁמֹעַ מֵאִתָּנוּ דִּבְרֵי אֱמֶת לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשְׁךָ לָנֶצַח. בְּאֹפֶן שֶׁיְּקֻיַּם בְּךָ בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב. כִּי טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו כִּי הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הֶבֶל. וּכְבָר יֵשׁ לְךָ בְּחִירָה, אַשְׁרֶיךָ אִם תִּבְחַר בַּחַיִּים בַּטּוֹב הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתְךָ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 1 – פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
ר' מֹשֶׁה הֶעָנָיו. ר' מֹשֶׁה בֶּן יוֹסֵף בֶּן מָרָן הַלֵּוִי. ר' לֵּוִי בֶּן אָחִיו שֶׁל ר' יִצְחָק.
ר' אַבְרָהָם בַּר דַּאוֻד הַלֵּוִי, הַנֶּהֱרָג עַל קִדּוּשׁ הַשֵׁם. ר' יוֹסֵף בַּר מֵאִיר אִבְּן מִיגַאשׁ. ר' שִׁמְעוֹן הַגָּדוֹל.
ר' אֶלְעָזָר בְּר' מְשׁוּלָם. ר' אֶלְעָזָר בְּר' מֵאִיר בְּר' יִצְחָק.
רַשִׁ"י, הוּא ר' שְׁלֹמֹה יַרְחִי בַּר יִצְחָק מִטְרִיוֶושׁ. רַבֵּינוּ מֵאִיר, חֲתַן רַשִׁ"י. בָּנָיו:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קס״ב · סעיף י׳ – סעיף י״ד
כ־4 דק׳ · כ־370 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
יֵשׁ לָאִשָּׁה לִהְיוֹת צְנוּעָה בִּטְבִילָתָהּ לְהַסְתִּיר לֵיל טְבִילָתָהּ, וְלֹא תֵלֵךְ בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בָה בְּנֵי אָדָם. וּמִי שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה כֵן, נֶאֱמַר עָלֶיהָ, אָרוּר שׁוֹכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה. עוֹד יֶשׁ לָה לִזָּהֵר, כְּשֶׁתֵּצֵא מִן הַטְּבִילָה, שֶׁתִּפְגַּע בָּהּ חֲבֶרְתָּהּ וְתִגַּע בָּהּ, שֶׁלֹּא יִפְגַּע בָּהּ תְּחִלָּה דָּבָר טָמֵא, כְּגוֹן כֶּלֶב אוֹ חֲמוֹר אוֹ חֲזִיר אוֹ סוּס אוֹ מְצֹרָע וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, אוֹ עַם הַאָרֶץ אוֹ גוֹי. וְאִם פָּגְעוּ בָהּ דְּבָרִים אֵלּוּ, אִם הִיא יִרְאַת שָׁמַיִם, תַּחֲזוֹר וְתִטְבּוֹל. מִי שֶׁפָּגַע בְּאִשָּׁה יוֹצֵאת מִן הַטְּבִילָה, אִיכָּא לְמֵיחָשׁ, חָס וְשָלוֹם, לְתַקָּלָה. וְהַתַּקָּנָה הִיא שֶׁיֹּאמַר שְׁנֵי פְסוּקִים אֵלּוּ, שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ (תהילים ק״ז:מ׳), שׁוֹפֵךְ בוּז עַל נְדִיבִים וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה (איוב י״ב:כ״א).
לְחַמֵּם אֶת מֵי הַמִּקְוֶה, יֵשׁ אוֹסְרִין וְיֵשׁ מַתִּירִין. וּכְבָר נִתְפַּשֵׁט הַמִּנְהָג בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת לְהֶתֵּר. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג, אֵין לְהָקֵל. וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהָקֵל, צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁבְּלֵיל שַׁבָּת כְּשֶׁטּוֹבְלִין, לֹא יִהְיוּ הַמַיִם חַמִין מַמָּשׁ, אֶלָּא פּוֹשְׁרִים.
בְּעִנְיַן הַטְּבִילָה בַּנְּהָרוֹת, לְדַעַת הַרְבֵּה גְדוֹלֵי הַפּוֹסְקִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵין הַטְּבִילָה מוֹעֶלֶת בַּנָּהָר אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוּא קָטֹן כָּל כָּךְ, שֶׁיָדוּעַ בְּבֵרוּר, שֶׁלֹּא נִתְגַּדֵּל מֵחֲמַת מֵי גְשָׁמִים אוֹ מֵי שְׁלָגִים, כִּי מֵי גְשָׁמִים וּמֵי שְׁלָגִים אֵינָם מְטַהֲרִין אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהֵם נִקְוִים וְעוֹמְדִים כַּמִּקְוֶה. אֲבָל כְּשֶׁהֵם זוֹחֲלִים עַל הַאָרֶץ, אֵינָם מְטַהֲרִין, אֶלָּא מֵי מַעְיָן מְטַהֲרִין גַּם בְּזוֹחֲלִין. וְאַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִקְוֶה, נוֹהֲגִין לְהָקֵל וְלִסְמֹךְ עַל הַפּוֹסְקִים דִּסְבִירָא לְהוּ כְּמָאן דְּאָמַר, דַּאֲפִלּוּ רוֹאִים שֶׁהַנָּהָר מִתְגַּדֵּל מִן הַגְּשְׁמִים, מִכָּל מָקוֹם עִקַּר גִּדּוּלוֹ הוּא מִמְּקוֹרוֹ מִן הַתְּהוֹם, כִּי בְעֵת הַגְּשָׁמִים, הָאֲוִיר מְלֻחְלָח וּמְקוֹרֵי הַמַּעְיָנּוֹת מִתְרַבִים וּמִתְגַּבְּרִים, וְנִמְצָא לְעוֹלָם, שֶׁהַמַּיִם שֶׁבַּנָּהָר רֻבָּם מִמַּעְיָן, וּמֵי הַגְּשָׁמִים מִתְבַּטְּלִים בְּתוֹכוֹ, וּמְטַהֲרִין גַּם בְּזוֹחֲלִין. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ מִקּוְה, חָלִילָה לְהָקֵל. וְגַם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִקְוֶה, אִם בְּאֶפְשָׁרִי, יֵשׁ לְהַחְמִיר, שֶׁאִם הַנָּהָר נִתְרַבָּה מִמֵּי גְּשָׁמִים, תַּמְתִּין בִּטְבִילָתָהּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה יָמִים, עַד שֶׁיָשוּב לְאֵיתָנוֹ. וְטוֹב אִם בְּאֶפְשָׁרִי, שֶׁלֹּא תִטְבּוֹל בִּמְקוֹם שֶׁנִּתְרַחֵב, אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ תָּמִיד, דְּבָזֶה יֵשׁ קְצָת לְהָקֵל טְפֵי.
וּבְנָהָר שֶׁמִּתְהַוֶּה לְגַמְרֵי עַל יְדֵי גְּשָׁמִים וְלִפְעָמִים מִתְיַבֵּשׁ, אַף עַל פִּי שֶבִּשְׁעַת הַגְּשָּׁמִים גַּם שְׁאָר נְהָרוֹת שׁוֹפְכִים לְתוֹכוֹ, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְלִפְעָמִים פּוסֵק לְגַמְרֵי, אֵין שׁוּם הֶתֵּר לִטְבּוֹל בּוֹ כְּשֶׁהוּא זוֹחֵל, עַד שֶׁיִקָּווּ הַמַיִם וְיַעֲמֹדוּ.
דִּינֵי הַמִּקְוֶה, רַבִּים הֵם מְאֹד. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין מִקְּוֶה, אֵין לַעֲשׂוֹתוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי רַב מֻמְחֶה לָרַבִּים, גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאָה. וְכַאֲשֶׁר יִתְהַוֶּה בוֹ אֵיזֶה שִׁנּוּי גָּדוֹל אוֹ קָטָן, יַעֲשׂוּ מִיָד שְׁאֵלַת חָכָם. וְכֵן כַּאֲשֶׁר יִצְטָרְכוּ לִשְׁאֹב אוֹתוֹ לְנַקּוֹתוֹ, יִשְׁאֲלוּ אֵיךְ יִתְנַהֲגוּ.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ׳
וְעַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי אֵיךְ לִזְכּוֹת לָזֶה, שֶׁאֵדַע תָּמִיד פְּחִיתוּתִי וְשִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן אֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק נֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמַּחֲלִישִׁים אֶת הַדַּעַת יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וְלֹא אֶתְבַּטֵּל נֶגְדָּם כְּלָל וְאֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי תָמִיד בְּכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנִּמְצָאִים בִּי עֲדַיִן, וּבְכחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים הָאוֹחֲזִים בְּיָדֵינוּ תָמִיד, וּמְזָרְזִים וּמְחַזְּקִים אוֹתָנוּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִשְׁתּוֹקֵק אֵלֶיךָ תָּמִיד בְּכָל עֵת יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמְבַלְבֵּל וְתַעַזְרֵנִי וּתְחַזְּקֵנִי וּתְאַמְּצֵנִי תָמִיד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וּלְחַזְּקָם בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר הִזְהַרְתָּנוּ עַל זֶה עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁכָּל אָדָם מְחֻיָּב לַעֲסֹק בָּזֶה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת, יוֹדֵעַ כָּל הַתַּעֲלוּמוֹת, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כַּמָּה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים אֲנִי צָרִיךְ לִזְכּוֹת לְכָל זֶה, כִּי אֲנִי רָחוֹק מֵעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית בְּתַכְלִית הָרִחוּק, כִּי עֲנָוָה גְדוֹלָה מִכֻּלָּם וּבְעצֶם רִחוּקִי מִמְּךָ, גַּם לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ הֵיטֵב בְּעִנְיָן זֶה נִמְנַע מִמֶּנִּי מְאד, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר, הֵן כּל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה" וְאַתָּה יָכל לְזַכּוֹת גַּם אוֹתִי לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית וְתוֹרֵנִי וְתַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וּתְלַמְּדֵנִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת קָטָן בְּעֵינַי מִכֻּלָּם וְלֵידַע שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן אֶהְיֶה עַז וְחָזָק לִבְלִי לְהִתְבַּטֵּל נֶגֶד שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְבַלְבֵּל וּמַחְלִישׁ דַּעַת זַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי קְדֻשַּׁת הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה "עָנָו מְאד מִכּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי מֵעֲנָוָה וְהַכְנָעָה שֶׁאֵינָהּ כִּרְצוֹנְךָ חָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל, לְבַל אַטְעֶה אֶת עַצְמִי כְּלָל בְּעִנְיָן הַהַכְנָעָה שֶׁטּוֹעִים בָּזֶה הָעוֹלָם הַרְבֵּה לַמְּדֵנִי דֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁאֶזְכֶּה לְכַוֵּן בָּזֶה וּבְכָל דָּבָר רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת זַכֵּנִי לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲבד אוֹתְךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת בְּמחִין דְּגַדְלוּת בְּכָל עֵת, בְּמחִין גְּדוֹלִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם עִקַּר תַּכְלִית הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית, כִּי בְמָקוֹם גְּדֻלָתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, "הַטֵּה יְהוָה אָזְנְךָ עֲנֵנִי, כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ, וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ, וְעָנִי וְאֵין עוֹזֵר לוֹ יָחוֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן, וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ" עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, עֲנֵנִי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי לְךָ לְבַד הוֹחָלְתִּי, לְךָ לְבַד אֲנִי קוֹרֵא, לְךָ לְבַד אֲנִי מְצַפֶּה, לִישׁוּעָתְךָ לְבַד אֲנִי מְחַכֶּה, לְרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּנוּזִים לְבַד תְּלוּיוֹת עֵינַי וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם, אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ כָּל עַצְמוֹתַי תּאמַרְנָה יְהוָה מִי כָמוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ", שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִשְׁמַע צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ תֶּן "לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי" רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָא רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָא רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא עֲנֵינָא "וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֱלֹהִים חוּשָׁה לִּי, עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה יְהוָה אַל תְּאַחַר" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 296 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־33 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ד׳ באב): דברים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־15 ביולי 2026, בשעה 19:46 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ראש חדש
שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ. עַל כֵּן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת הַתְּשׁוּבָה בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּמַגִּיעַ לָהֶם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה. וַאֲפִלּוּ רְשָׁעִים שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם מֻכְרָחִים לְאֵיזֶה חֲרָטָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁשָּׁבִין וּמִתְחָרְטִין וּמוֹדִים וּמִתְבַּיְּשִׁים: (לק"א סי' י' אות ט')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.