פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ט״ז באלול ה׳תשפ״ו · 29 באוגוסט 2026
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה פ׳ · אות א׳ – אות א׳
כ־7 דק׳ · כ־720 מילים · 95% מהספר עד סוף היום
אִיתָא בְּפֶרֶק שֵׁנִי מַסֶּכֶת יוֹמָא: בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִתְרֹם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תּוֹרֵם וְכוּ'. פֵּרוּשׁ, דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים, בִּשְׁבִיל זֶה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִזְכּוֹת בְּהִתְנַשְּׂאוּת, הַנִּקְרָא דֶּשֶׁן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ג:ה׳): דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי – תּוֹרֵם, וְהָיָה מַנְהִיג הַדּוֹר. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְרֻבִּין, רָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ, כָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת – זָכָה. הַיְנוּ כְּשֶׁהָיוּ מְרֻבִּין, רָצִין, שֶׁכָּל אֶחָד אוֹמֵר: אֲנִי רוֹצֶה לְהַנְהִיג הַדּוֹר. עוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ – הַיְנוּ כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם (ע' חגיגה יג), הַיְנוּ מִי שֶׁיָּדַע וְהִשִּׂיג יוֹתֵר בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, לָזֶה הָיוּ מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר. וְזֶהוּ: כָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, הַיְנוּ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה (ברכות ח), זָכָה – זֶה הָיָה זוֹכֶה לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, לִבְחִינוֹת: דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן וְכוּ'. וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין, הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר לָהֶם הַצְבִּיעוּ. וּמַה הֵן מוֹצִיאִין, אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וְאֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם שָׁוִין בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יָדָהּ הָיוּ זוֹכִין לְהִתְנַשְּׂאוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח׳:ט״ו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, וְכָל אֶחָד רָצָה הַהִתְנַשְּׂאוּת, אֲזַי הַמְמֻנֶּה, הַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרָע, הָיָה מֵסִית וְאוֹמֵר לָהֶם: הַצְבִּיעוּ, הַיְנוּ שֶׁיַּרְאֶה אֵיזֶה צְבִיעוּת בִּפְנֵי הֲמוֹן עָם, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיקוּ אוֹתוֹ וִיקַבְּלוּ אוֹתוֹ לְרַב. וְהַמְמֻנֶּה, הַיְנוּ הַיֵּצֶר, פִּתָּה אֶת כָּל אֶחָד עַל צְבִיעוּת, וְהֵקֵל לָהֶם וְאָמַר לָהֶם: וּמַה הֵן מוֹצִיאִין, אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם. פֵּרוּשׁ, אָמַר: וּמַה הֵן, הַיְנוּ מַה הִיא עֲבֵרָה בָּזֶה, שֶׁתּוֹצִיא צְבִיעוּת פַּעַם אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁתְּהֵא מֻחְזָק אֵצֶל הֲמוֹן עַם לְצַדִּיק, אֲזַי תַּחֲזִיר לְצִדְקָתְךָ וְלַאֲמִתָּתְךָ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ אֵין מוֹצִיאִין שׁוּם צְבִיעוּת וְאֵין שׁוֹמְעִין לַעֲצַת יֵצֶר הָרָע, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַכָּרָתָם בִּגְדוּלַת הַבּוֹרֵא, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיהו ו׳:ג׳), וְרוֹאֶה וְיוֹדֵעַ הַכֹּל, וּמִתְבַּיְּשִׁין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַרְאוֹת אֵיזֶהוּ צְבִיעוּת. וְזֶהוּ: אֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ, הַיְנוּ שִׂכְלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנֶה מִקְדָּשׁ בְּיָמָיו. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ, וְדָחַף אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ וְנָפַל, וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ בֵּית־דִּין שֶׁבָּאִין לִידֵי סַכָּנָה, הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהֵא תוֹרְמִין אֶלָּא בְּפַיִס. נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ – הַיְנוּ כְּפִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (מכות כד): בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת – וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. מֵחֲמַת קִנְאָה שֶׁקִּנֵּא אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, וַחֲבֵרוֹ דָּחַף אוֹתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה כָּפַר בָּעִקָּר. גַּם יָרָבְעָם אָמַר:
מִי בָּרֹאשׁ (סנהדרין קב), כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁכַּמָּה בְּנֵי־אָדָם נָפְלוּ מֵאֱמוּנָתָם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁבְּנֵי־גִילָם עָלוּ לִגְדֻלָּה. וּבְוַדַּאי מַה שֶּׁדָּחַף אוֹתוֹ וְלָקַח גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ הִיא עַזּוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קה): עַזּוּת – מַלְכוּתָא בְּלָא תַגָּא. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא תוֹרְמִין עַל־יְדֵי פַּיִס. הַיְנוּ מִתְּחִלָּה הָיוּ רוֹצִים בְּהִתְנַשְּׂאוּת לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁהַהִתְנַשְּׂאוּת הִיא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ, הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יִרְדֹּף שׁוּם אָדָם אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת, אֶלָּא יִבְרַח מִן הַהִתְנַשְּׂאוּת, וְאֵין תּוֹרְמִין אֶלָּא עַל־יְדֵי פַּיִס. פֵּרוּשׁ, הַיְנוּ לֹא יִרְצֶה שׁוּם אָדָם בְּהִתְנַשְּׂאוּת, אֶלָּא עַד שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הָעָם וִיפַיְּסוּ אוֹתוֹ שֶׁיְּקַבֵּל רַבָּנוּת, אֲזַי יְקַבֵּל, אֲבָל בְּלֹא פִּיּוּס לֹא יְקַבֵּל, וְלֹא יִרְדֹּף אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת, כִּי לֹא מָצִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁיְּהֵא כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (הוריות יג:) שֶׁהִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל כָּבוֹד לְעַצְמוֹ וְכָבוֹד לַנָּשִׂיא וְכָבוֹד לָאַב־בֵּית־דִּין, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁרָאוּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי נָתָן, הִתְיָעֲצוּ לְבַטֵּל הַדָּבָר, וּבְוַדַּאי לֹא הָיוּ כַּוָּנָתָם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
כְּשֶׁאָדָם מְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְהַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנּוֹגַעַת עַד רַגְלָיו, הַיְנוּ שֶׁמְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה, זֶה הַבְּחִינָה נִקְרָא: וְנָבִיא לְבַב חָכְמָה (תהילים צ׳:י״ב). הָרַגְלַיִם הֵם נֶצַח וָהוֹד, בְּחִינַת נְבִיאִים, נִתְעַלִּים לִבְחִינַת לֵב עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁבַּלֵּב, כִּי הַשִּׂמְחָה מַעֲלָה אוֹתָם. וְזֶהוּ הָרִקּוּד שֶׁמַּעֲלֶה רַגְלָיו בְּכָל פַּעַם. וּכְשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה בְּכָל־כָּךְ שִׂמְחָה, שֶׁהַשִּׂמְחָה נוֹגַעַת עַד רַגְלָיו, וּמַעֲלֶה אֶת רַגְלָיו לְמַעְלָה – בָּזֶה נִתְעַלִּים כָּל תּוֹמְכֵי דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם נִקְרָאִים סָמְכֵי קְשׁוֹט. וְזֶה פֵּרוּשׁ (ישעיהו מ״א:ב׳): צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ, כִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה נִקְרָאִים צֶדֶק, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פט): צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״ט:קע״ב): כִּי כָל מִצְוֹתֶיךָ צֶדֶק. גַּם הַדִּבּוּר הָרַע נִקְרָא רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם טו): לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ, גַּם הוּא נִתְעַלֶּה. גַּם אָדָם נִתְעַלֶּה בְּמָמוֹן, הַנִּקְרָא רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י״א:ו׳): וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם. גַּם כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם רַגְלַיִם, נִתְעַלִּים עַל־יְדֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה וּמִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ, שֶׁהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה הֵם קוֹרְאִים לְמַעְלָה אֶת אֵלּוּ הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב י): מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, יְשַׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ בִּדְבַר מִצְוָה. כִּי אִשָּׁה נִקְרֵאת רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל־א ב): רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה הוּא מַעֲלֶה וּמְקַשֵּׁר אוֹתָהּ לִבְחִינַת צֶדֶק, הַנִּקְרָא הֵא, וְשָׁם עִקָּר הַזֶּרַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מז): הֵא לָכֶם זֶרַע. גַּם בְּרָא כַּרְעָא דַּאֲבוּהָ (עירובין ע:). גַּם אֱמוּנָה נִקְרֵאת רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כד): בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְכוּ'. [וְכֵן] כָּל הַדְּבָרִים הַנִּקְרָאִים רֶגֶל נִתְעַלִּים:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ש״ד – אות ש״ה
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 97% מהספר עד סוף היום
פַּעַם אַחַת הִתְלוֹצֵץ מִזֶּה וְאָמַר שֶׁעַל זֶה מְבַקְּשִׁים בְּכָל יוֹם "וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִּזָּיוֹן", וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: אָדֶער אַה נִסָּיוֹן אָדֶער אַה בִּזָּיוֹן (אוֹ נִסָּיוֹן אוֹ בִּזָּיוֹן). הַיְנוּ כִּי אִם לֹא יַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, יִהְיֶה לוֹ בִּזָּיוֹן. וּכְבָר מְבֹאָר קְצָת שֶׁסִּפֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן מִאוּס תַּאֲוָה זֹאת וְאָמַר שֶׁאֵינָהּ תַּאֲוָה כְּלָל וְכוּ'. אַחַר־כָּךְ אָמַר שֶׁנִּמְצָאִים הַרְבֵּה שֶׁמֵּעֹצֶם גַּשְׁמִיּוּתָם וּרְגִילוּתָם בְּעִנְיָן זֶה, אֵין מוֹעִיל לָהֶם כְּלָל מַה שמְּמָאֲסִין לָהֶם עִנְיָן זֶה; אַדְּרַבָּא, בְּאֵיזֶה לָשׁוֹן שֶׁיְּדַבְּרוּ עִמָּהֶם מִזֶּה יִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם הַהִרְהוּרִים יוֹתֵר. עַל כֵּן טוֹב לְרֹב בְּנֵי אָדָם לִבְלִי לְהַתְחִיל לַחֲשֹׁב בָּזֶה כְּלָל. וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּסֵפֶר הא"ב: אַל תִּכְנֹס עִם פִּתּוּיֶיךָ בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן וְכוּ':
שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ ז"ל כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת (מֶע הָאט גָּאר נִיט צוּ טָאהן). (וּכְבָר נִדְפְּסוּ (לְעֵיל רסט רפז) כַּמָּה שִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת) וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל בִּמְנָחוֹת דַּף צ"ט: "תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: דִּבְרֵי תּוֹרָה לֹא יִהְיֶה עָלֶיךָ חוֹבָה וְאִי אַתָּה רַשַּׁאי לִפְטֹר עַצְמְךָ מֵהֶן", וְהוּא עֵצָה נִפְלָאָה לְמִי שֶׁמְּבִינָהּ מְעַט:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ל״ג
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 96% מהספר עד סוף היום
ואחר כך, תכף שזכה לזה אחר כך התחיל עוד מחדש ושכח כל העבר כאלו לא התחיל עדין כלל, וחזר והתחיל מחדש כמו שמתחיל לילך ולכנס בקדושת ישראל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תקצ״ג
כ־3 דק׳ · כ־250 מילים · 96% מהספר עד סוף היום
וְכָל עִקַּר הִתְרַחֲקוּת כָּל אָדָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִיא רַק מֵחֲמַת עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִרְאוֹת לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַכֹּחוֹת בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁצַּר לְהָאָדָם וְדָחוּק לוֹ מְאֹד בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, הֵן בְּפַרְנָסַת הַנֶּפֶשׁ הֵן בְּפַרְנָסַת הַגּוּף אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִרְאוֹת לִבְטֹחַ בַּה' תָּמִיד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף לֹא יַעֲזֹב ה' אוֹתוֹ לָנֶצַח חָלִילָה, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְחִיב לוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ וְדָחְקוֹ קְצָת, וְיֵשׁ לוֹ אֵיזֶה נַיְחָא בְּעָלְמָא, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְהַגְדִּיל הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר. וְהָבֵן דְּבָרִים אֵלּוּ כִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל הֵם עֲמֻקִּים מְאֹד, וְעִקַּר הָעַמְקוּת הוּא לְהָבִין הַדְּבָרִים לְקַיְּמָם בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר־כָּךְ הָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ סוֹתֵר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר לְפָנַי שֶׁאֵין צְרִיכִין לְוַתֵּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. אַף־עַל־פִּי־כֵן הַדְּבָרִים נִצְרָכִים מְאֹד לְפָנַי וְלִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּגִילֵנוּ, כִּי הֵבַנְתִּי כַּוָּנָתוֹ קְצָת שֶׁרוֹצֶה שֶׁלֹּא נִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם לְעַצְבוּת עַל־יְדֵי־זֶה מֵחֲמַת שֶׁנַּחֲשֹׁב תָּמִיד אֲפִלּוּ בְּעֵת הַהַרְחָבָה עַל חֶסְרוֹן הַיְשׁוּעָה הַחֲסֵרָה עֲדַיִן, כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד אֲפִלּוּ בְּעֹצֶם הַדַּחֲקוּת בַּעֲבוֹדַת ה' וּבְגֹדֶל הָרִחוּק. וְגַם אִם יֵשׁ לוֹ עוֹד לָזֶה שְׁאָר יִסּוּרִים מִפַּרְנָסָה וּמוֹנְעִים וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁיּוּכַל כַּנַּ"ל, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמֵּנִיחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו וּמַרְחִיב לוֹ קְצָת. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ, וּכְבָר אֵין חָסֵר לוֹ כְּלוּם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לוֹ כְּבָר כָּל בַּקָּשָׁתוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת עֲדַיִן נִשְׁאָר אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רֹב יְשׁוּעוֹת, וְאֵין צְרִיכִין לְוַתֵּר לוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ' רַק אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. וְהוֹלֵךְ בְּתֹם יוּכַל לְהָבִין דְּבָרִים אֵלּוּ בִּפְשִׁיטוּת:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · תוכחה · חלק ראשון · אות י״ג – אות ה׳
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 96% מהספר עד סוף היום
יג. מֻתָּר לִדְחוֹת בִּשְׁתֵּי יָדַיִם אֶת זֶה, שֶׁלּא קִבֵּל מִמְּךָ תּוֹכָחָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יד. כָּל זְמַן שֶׁתּוֹכָחָה בָּעוֹלָם, נַחַת רוּחַ וְטוֹבָה וּבְרָכָה בָּאִין לָעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טו. עַל יְדֵי תּוֹכָחָה נִמְתָּק הַדִּין וְנִמְשָׁךְ הַחָסֶד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. מִי שֶׁאֵין בְּמַעֲלוֹת הַצִּדְקוּת, וְגַם אֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת וְרוֹצֶה לְקָרֵב אֶת בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יִשְׁמר אֶת עַצְמוֹ מִנִּסְיוֹנוֹת, וּבִפְרָט שֶׁלּא יִתְקַנְּאוּ בּוֹ. הָרְשָׁעִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. מִי שֶׁמְּקָרֵב אֶת הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַבְּרָכוֹת מְסוּרִים בְּיָדוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ תּוֹכָחָה וְאֵינוֹ נִתְקַבֵּל אֶצְלוֹ, יֵדַע שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִלְווֹת אֵצֶל אֲחֵרִים, וְסִימָן לַדָּבָר: "בִּדְבָרִים לא יִוָּסֶר עָבֶד", "לוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לִזְרק דִּבּוּרִים לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל חֲבֵרוֹ מֵרָחוֹק, אֶלָּא עַד שֶׁיַּכְנִיס אֶת חֲבֵרוֹ לִבְחִינַת עִבּוּר תְּחִלָּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. בָּזֶה שֶׁיּוֹצְאִין לִקְרַאת אָדָם חָשׁוּב, נִתְעוֹרְרִין עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, גַּם עַל יְדֵי קִרְבַת הָרְחוֹקִים גַּם כֵּן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות ס״ח
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 95% מהספר עד סוף היום
כִּי פַּעַם אַחַת יָשַׁבְנוּ יַחַד אֵיזֶה אֲנָשִׁים וְהָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְפָּאֵר בַּכּחַ שֶׁבְּיָדָיו זֶה הִתְפָּאֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ גְּבוּרָה זוֹ בְּיָדָיו וְזֶה הִתְפָּאֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ גְּבוּרָה פְּלוֹנִית בְּיָדָיו וְכֵן כָּל אֶחָד הִתְפָּאֵר בַּגְּבוּרָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיָדָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תענית · קטע ז׳ – קטע י״א
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 97% מהספר עד סוף היום
תַּעֲנִית מְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת, הֵן מַחֲלוֹקֶת בְּגַשְׁמִיּוּת וְהֵן בְּרוּחָנִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁצָּרִיךְ בַּעֲבוֹדַת ה', שֶׁזֶּה גַּם כֵּן בִּכְלַל מַחְלֹקֶת. וְהַתַּעֲנִית מוֹעִיל לָזֶה, לְהַכְנִיעַ הַלֵּב לְדַבֵּק הָרָצוֹן בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם: (לק"א סי' קע"ט)
הַתַּעֲנִית מְחַיֶּה מֵתִים, הַיְנוּ שֶׁמְּחַיֶּה הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶךְ וְאֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת. כִּי מִי שֶׁפּוֹגֵם אֵיזֶה יוֹם, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחַ"ו עוֹשֶׂה בּוֹ רַע חַ"ו, אֲזַי אֵין לְאוֹתוֹ הַיּוֹם חִיּוּת, וְהוּא מֵמִית אוֹתוֹ הַיּוֹם (וְעַיֵּן בִּפְנִים), וְהַתַּעֲנִית מְחַיֶּה הַיָּמִים הַמֵּתִים הַלָּלוּ. וְהַכֹּל לְפִי הַתַּעֲנִית, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְעַנֶּה בְּיוֹתֵר, כָּךְ הוּא מְחַיֶּה יוֹתֵר יָמִים הַמֵּתִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ: (שם)
עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית זוֹכֶה לְשִׂמְחָה, וּכְפִי יְמֵי הַתַּעֲנִית כֵּן זוֹכֶה לְשִׂמְחָה: (שם)
מַה שֶּׁמִּתְעַנִּין עַל חֲלוֹם לֹא טוֹב, הוּא כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַחֲלוֹם. עַל־כֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת עַל הַחֲלוֹם, אוֹמְרִים לוֹ הַמֵּיטִיבִים: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ". כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה: (לק"ת סי' ה' אות י')
בְּיוֹם הַתַּעֲנִית טוֹב לוֹמַר פָּרָשִׁיּוֹת כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל סֵפֶר וַיִּקְרָא, כְּמוֹ שֶׁהֵם מְסֻדָּרִים כְּבָר בַּמַּעֲמָדוֹת: (חיי מוהר"ן סימן תקכ"ט)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה מ״ו · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־7 דק׳ · כ־680 מילים · 96% מהספר עד סוף היום
"אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא וְאֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן, מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ, שְׁמַע יְהוָה וְחָנֵּנִי יְהוָה הֱיֵה עוֹזֵר לִי" וְרַחֵם עָלַי וְעַל זַרְעִי וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְהַצִּילֵנוּ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם רַחֵם עָלֵינוּ מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים, וְהַצִּילֵנוּ מִתַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, וֶהְיֵה בְּעֶזְרֵנוּ שֶׁלּא נַרְבֶּה תַאֲוָתֵנוּ אֲפִלּוּ בְּהֶתֵּר, רַק נִזְכֶּה לִזְכּר אָז בָּענֶשׁ הַקָּשֶׁה וְהַמַּר שֶׁל הַגֵּיהִנָּם וְלֹא נְמַלֵּא תַאֲוָתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה לְמַעֵט תַּאֲוָתֵנוּ בְּתַכְלִית הַמִּעוּט, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְשַׁבְּרָהּ לְגַמְרֵי וְלֹא נִהְיֶה רְגִילִים בָּזֶה כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַמִּין, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּאֵימָה וְיִרְאָה בִּרְתֵת וְזִיעַ, בַּעֲנָוָה בְּבשֶׁת פָּנִים, בְּלִי שׁוּם חֲצִיפוּת וְעַזּוּת דְסִטְרָא אַחֲרָא כְּלָל מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁנִּהְיֶה נִשְׁמָרִים בְּתַכְלִית הַשְּׁמִירָה מִתַּאֲוָה זאת בְּאֵיזֶה צַד אִסּוּר חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר מִכָּל מִינֵי צַד הִרְהוּרִים וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּמִכָּל מִינֵי הִסְתַּכְּלוּת רָעִים, וּמִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית בְּמַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, בְּכָל הַחוּשִׁים וּבְכָל הַכּחוֹת, בְּכֻלָּם נִהְיֶה נִזְהָרִים וְנִשְׁמָרִים בְּתַכְלִית הַשְּׁמִירָה מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית, בְּאִסּוּר וּבְהֶתֵּר בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים בְּחֶמְלָתְךָ וַחֲנִינוֹתֶיךָ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל הַצַּעַר הַמַּר וְהַקָּשֶׁה מְאד שֶׁל גֵּיהִנָּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת רַחֵם עָלֵינוּ בְּחַיֵּינוּ, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ שֶׁנִּתְגַּבֵּר וְנִכְבּוֹשׁ אֶת יִצְרֵנוּ, בְּאפֶן שֶׁנַּצִּיל עַצְמֵנוּ לְגַמְרֵי מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם וְכָל מַה שֶׁפָּגַמְנוּ נֶגְדְּךָ עַד הֵנָּה בִּפְרָט בִּפְגַם הַבְּרִית, עַד אֲשֶׁר "עֲוֹנוֹתֵינוּ רָבּוּ לְמַעְלָה ראשׁ" וְעָצְמוּ עַד גָּבְהֵי שָׁמַיִם, וְכָבְדוּ מֵחוֹל יַמִּים, וְרַבּוּ מֵעֲפַר הָאָרֶץ, עַל הַכּל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לָנוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ כִּי אֵין בְּיָדֵינוּ לְתַקֵּן אֶחָד מֵהֶם אַף כִּי כֻלָּם, כִּי אִם בִּתְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁתַּחְמל וְתָחוֹס עָלֵינוּ, וְתִמְחוֹל לָנוּ עַל הֶעָבָר בִּמְחִילָה גְמוּרָה בֶּאֱמֶת, וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ עַל הֶעָתִיד, שֶׁתִּהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ בְּכָל עֵת וְתִשְׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא נֶחֱטָא עוֹד, וְלֹא נִפְגּם עוֹד שׁוּם פְּגַם כְּלָל בִּפְרַט בִּבְרִית קדֶשׁ חֲמל עָלֵינוּ כִּי אֵין רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם כַּאֲשֶׁר עַל הַפּוֹגֵם בִּבְרִית קדֶשׁ חֲמל עָלֵינוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּאפֶן שֶׁלֹּא נֶחֱטָא וְלֹא נִפְגּם עוֹד כְּלָל וְנִזְכֶּה לִשְׁמוֹר חֻקֶּיךָ וּמִצְוֹתֶיךָ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ לְעוֹלָם, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל לְגַמְרֵי מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, וְלֹא נִרְאֶה פְּנֵי גֵּיהִנָּם כְּלָל כִּי רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד מְאד, וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וּבִפְרָט כִּי אֲנַחְנוּ בְטוּחִים וּסְמוּכִים עַל כּחָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר הֵם חִזְּקוּנוּ וְזֵרְזוּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִילָּה וּבְבַקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקָה וְשַׁוְעָה אֵלֶיךָ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, עַל כֵּן עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת אֶל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ לְבַד כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, עַד אֲשֶׁר תְּרַחֵם עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם וּתְזַכֵּנוּ מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לְתִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת, כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּרַחֵם עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַצְּרִיכִים לִמְצוֹא זִוּוּגָם, שֶׁיִּזְכּוּ לִמְצוֹא זִוּוּגָם מְהֵרָה, זִוּוּגָם הָאֲמִתִּי, זִוּוּגָם הֶהָגוּן לָהֶם מִן הַשָּׁמַיִם, וְיִזְכֶּה כָּל אֶחָד לְהִתְעוֹרֵר אֵלֶיךָ בִּשְׁעַת הַהִתְקַשְּׁרוּת, לִזְכּר בְּהַתַּכְלִית וְהַסּוֹף בִּשְׁעַת שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בְּעֵת הַתְּנָאִים, שֶׁיִּזְכּר עַל יְדֵי זֶה בְּשַׁעַר הַחַרְסִית שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, לְמַעַן לֹא יִבְגּד בְּאִשְׁתּוֹ הַכְּשֵׁרָה, וְיִזָּהֵר מִלְּגָרְשָׁהּ אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מִמֶּנָּהּ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי יִזְכּר בְּענֶשׁ הַמַּר שֶׁל גֵּיהִנָּם שֶׁיִּנָּצֵל מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי גֵּיהִנָּם, וְצָרִיךְ לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וְכֵן יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁאִם תִּהְיֶה אִשָּׁה טוֹבָה כִּרְצוֹנוֹ, שֶׁיִּהְיֶה זָהִיר וְזָהִיר מִלְּהַרְבּוֹת תַּאֲוָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם וְיִזְכּר שֶׁיֵּשׁ גֵּיהִנָּם, וְיַחְמל עַל עַצְמוֹ וִיקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּזִוּוּגוֹ בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה כָּרָאוּי לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי וְיִזְכּר וְלֹא יִשְׁכַּח ענֶשׁ הַמַּר שֶׁל גֵּיהִנָּם שֶׁבָּא עַל פְּגַם הַבְּרִית חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְּלָן רַחֵם עָלַי וְעַל זַרְעִי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּתְסַבֵּב בְּרַחֲמֶיךָ סִבּוֹת לְטוֹבָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְמַלֵּט וּלְהַצִּיל נַפְשֵׁנוּ מִן הַגֵּיהִנָּם וּמִכָּל מִינֵי עֳנָשִׁים וְדִינִים בָּזֶה וּבַבָּא, כִּי "מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ" חוּסָה עָלֵינוּ כְּרוֹב רַחֲמֶיךָ וְהַצִּילֵנוּ מִזַּעְמֶךָ, "שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ, הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי" חוּס וְרַחֵם וַחֲמל עָלֵינוּ בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר קֵרְבוּנוּ אֵלֶיךָ בְּרַחֲמֶיךָ "הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה, אִנָּצְלָה מִשּׂוֹנְאַי וּמִמַּעֲמַקֵּי מָיִם אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ עֲנֵנִי יְהוָה כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ כְּרב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלָי וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעַבְדֶּךָ כִּי צַר לִי מַהֵר עֲנֵנִי קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ לְמַעַן אוֹיְבַי פְּדֵנִי הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה [יְהוָה] אֱלֹהָי הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות צז · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 97% מהספר עד סוף היום
"יָחוּס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן" וְכוּ', וְהֵם מְרַמְּזִים לָנוּ יִקְרַת הַ"תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטֹף" בְּצָרָתוֹ, אֲפִלּוּ אִם תְּפִלַּת הֶעָנִי הַזֹּאת אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת עַד הֵיכָן מַגִּיעַ תִּקּוּנָהּ. וְזֶה בְּחִינַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁבָּאָה חֶצְיָהּ (הַיְנוּ תְּפִלַּת הֶעָנִי שֶׁאֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת וּמְעֹרֶבֶת בְּמַחֲשָׁבוֹת מְקֻלְקָלוֹת הַרְבֵּה אַף־עַל־פִּי־כֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַבְּלָהּ כַּנַּ"ל) וּמִי שֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מַקְרִיב מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שָׁם, הִלְכוֹת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, הֲלָכָה ז):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קכט
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 95% מהספר עד סוף היום
הֵן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד גּוּפוֹ הַמְּגֻשָּׁם שֶׁהוּא עַז פָּנִים בְּיוֹתֵר בְּעִנְיְנֵי הַתַּאֲווֹת, וְהֵן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמְּסִיתִים וְהַמַּדִּיחִים אוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְכֵן גַּם לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת כָּל שֶׁהוּא יָכוֹל לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְרַחֵק מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וּכְמוֹ כֵן נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה עַד שֶׁהַרְבֵּה נָפְלוּ עַל־יְדֵי־זֶה לְגַמְרֵי.
וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹזְרוֹ וְכוּ', כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ הוּא לְהַחֲלִישׁ לֵב הָאָדָם בְּתַחְבּוּלוֹתָיו וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹזְרוֹ בְּכָל יוֹם לְחַזֵּק לִבֵּנוּ בְּכַמָּה מִינֵי הִתְחַזְּקוּת, שֶׁחִזְּקוּ אוֹתָנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּתוֹרָתָם וְשִׂיחָתָם הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת וְהָעֲמֻקּוֹת מְאֹד מְאֹד כְּבָר הָיָה מַה שֶּׁהָיָה חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל כֵּן עִקַּר הַסֻּלָּם לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם הוּא רַק עַל־יְדֵי הִתְחַזְּקוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת מַעֲקֶה וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ הֲלָכָה ד' אוֹת ב' ג'):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תשובה · אות ט
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 97% מהספר עד סוף היום
גַּם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ אֵינָם מִשְׁתַּמְּשִׁים עִם הַמַּטֵּה־עֹז שֶׁלָּהֶם, כִּי אִם בִּשְׁבִיל לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּעֵדָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה. גַּם כִּי עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מִתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בְּנֵי־אָדָם הַמּוֹנְעִים, כִּי בְּנֵי־אָדָם הֵם לִפְעָמִים מוֹנְעִים גְּדוֹלִים מְאֹד יוֹתֵר מֵהַיֵּצֶר הָרָע, הַיְנוּ עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת וְהַלֵּיצָנוּת שֶׁלָּהֶם וְכַיּוֹצֵא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁמַּמְשִׁיכִין חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם בִּשְׁלֵמוּת כָּל הַתִּקּוּנִים, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַבְּלִין כֹּחַ לְהַעֲנִישׁ אֶת הַמּוֹנְעִים אוֹ לְהַשְׁתִּיק אוֹתָם עַל כָּל פָּנִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם (הִלְכוֹת גְּזֵלָה, הֲלָכָה ה', אוֹת יז):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבי רבי יצחק · מכתב יב · פסקה 10 – פסקה 5
כ־7 דק׳ · כ־650 מילים · 97% מהספר עד סוף היום
דָּאבְרִישׁ אֵשֶׁת רַבִּי יִצְחָק
פְּרִיסַת שָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּחְיוּ וְכָל אוֹהֲבֵנוּ שֶׁיִּחְיוּ וּלְכָל הַשְּׁכֵנִים שָׁם, וּבִפְרָט לִידִידֵנוּ הַשָּׁכֵן הָאַבְרֵךְ הַמֻּפְלָג הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר. וְקִבַּלְתִּי הַקְּוִויטִיל שֶׁלּוֹ עִם אֶחָד רוּבַּל כֶּסֶף וְכֵן אָנֹכִי שַׂמְתִּי הַקְּוִויטִיל שֶׁלּוֹ תַּחַת חֵיקִי לְהַשְׁאִירוֹ עַל אֵיזֶה מָקוֹם קָדוֹשׁ בְּדַרְכִּי בַּקֹּדֶשׁ לְעִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וְחוּץ לָזֶה רָשׁוּם אֶצְלִי כָּל שְׁמוֹתָיו שֶׁיִּחְיוּ בַּסֵּפֶר לְהַזְכִּירוֹ בְּכָל עֵת לְטוֹב.
יְדִידֵנוּ הָרַב דָּוִד רַיידֶע מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לְעוֹרֵר שָׁם כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁיִּחְיוּ, וּבִפְרָט הַנָּגִיד הָרַב צְבִי טַאבַּאטְשְׁנִיק נֵרוֹ יָאִיר שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלָיו לִהְיוֹת בְּתוֹמְכֵי לְמִחְיָתוֹ. כִּי דָּחְקוֹ גָּדוֹל לִמְאֹד וּמַדּוּעַ יִתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ כָּל כָּךְ, וּבִפְרָט כִּי הוּא אִישׁ יְרֵא ה'. כֵּן יִתְאַמְּצוּ לְטוֹבָתוֹ וּלְהוֹדִיעֵנִי מִזֶּה, וְנָא לִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ לְכָל אֶחָד בְּאַהֲבָה רַבָּה. אֲבִיהֶם אוֹהֲבָם
יִצְחָק הַנַּ"ל
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּמִדְבַּר מ"ח לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תרכ"ט, פֹּה עִיר הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.
יִשְׂאוּ הָרִים מֵאֶרֶץ הַחַיִּים, שָׁלוֹם וּבְרָכָה לִכְבוֹד אֲהוּבַי בָּנַי חֶמְדַּת לְבָבִי הֲלֹא הוּא הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָג דָּוִד צְבִי נֵרוֹ יָאִיר, וַהֲלֹא הוּא הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָג הָרַב מִיכְל שֶׁיִּחְיֶה.
חַי הַחַיִּים יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם כָּל טוּב רוּחָנִי וְגַשְׁמִי, לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים בְּיַחַד עִם נְשׁוֹתֵיהֶם וְיוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם שֶׁיִּחְיוּ, וְיִזְכּוּ לִשְׁתֵּי שֻׁלְחָנוֹת תּוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
חַסְדֵי ה' אַזְכִּיר עַל כָּל הַטּוֹב אֲשֶׁר גְּמָלַנִי, בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. וּתְהִלָּה לָאֵל בָּאתִי לְפֹה לְשָׁלוֹם בְּיוֹם ו', עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר בְּעֶרֶךְ חֲצוֹת הַיּוֹם, וּמָצָאתִי פֹּה אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשֵׁנוּ אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ. וְזָכִיתִי בְּזֶה הַיּוֹם לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה וְקַבָּלַת שַׁבָּת אֵצֶל מְקוֹם קָדְשֵׁנוּ בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ. וְהַאֻמְנָם אֲשֶׁר בְּוַדַּאי נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי עַל גֹּדֶל מְרִירוּת הַחֻרְבָּן, כִּי מִתְפַּעֵל נֶפֶשׁ הָרוֹאֶה, אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר הָעִנְיָן הַלָּזֶה, עַל כָּל אֵלֶּה בִּרְאוֹת הוֹמִיּוּת אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּחְיוּ, בְּהִתְפַּלְּלָם שָׁם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף וְכֻלָּם מִקִּירוֹת לִבָּם מִתְחַנְּנִים וּמְבַקְּשִׁים לִגְאֻלַּת נַפְשָׁם, אָמַרְתִּי זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיֵינוּ. כִּי סוֹף כָּל סוֹף מִזֶּה תִּצְמַח הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה, וְדַרְכֵי ה' נֶעְלָמִים מֵאִתָּנוּ.
וְנִתְגַּבַּרְתִּי בְּמַחֲשַׁבְתִּי וְקָשַׁרְתִּי עַצְמִי גַּם כֵּן לְתוֹךְ כָּל הַקִּבּוּצִים הַקְּדוֹשִׁים מֵאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּחְיוּ וְהִתְפַּלַּלְתִּי עִמָּהֶם. אַךְ עִם כָּל זֶה לֹא שָׁב רוּחִי בְּקִרְבִּי. וּבָאנוּ לְבֵיתֵנוּ וְהִתְחַלְנוּ לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ עִם הַתִּקְוָה הָאֲמִתִּית, אֲשֶׁר אָנוּ מַאֲמִינִים אֲשֶׁר בְּחַסְדֵי ה' בְּוַדַּאי יָבוֹא הַגּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, עַד אֲשֶׁר בָּאנוּ לְשִׂמְחָה וְרָקַדְנוּ קֹדֶם קִדּוּשׁ בִּתְשׁוּקַת לְבָבֵנוּ. וּתְהִלָּה לָאֵל עָבַר כָּל הַשַּׁבַּת קֹדֶשׁ בְּשִׂמְחָה. וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם א' נָסַעְנוּ יַחַד לְעִיר הַקֹּדֶשׁ חֶבְרוֹן וּבָאנוּ עַל לִינַת לַיְלָה בְּיוֹם א' בָּעֶרֶב לְבֵית הַצַּדֶּקֶת רָחֵל אִמֵּנוּ זֵכֶר צִדְקָנִית וּקְדוֹשָׁה לִבְרָכָה. וּמִן חֲצִי לַיְלָה עַד הַבֹּקֶר שָׁפַכְנוּ שִׂיחֵנוּ כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֵנוּ. וּבַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הִתְפַּלַּלְנוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בְּצִבּוּר, שָׁם מָצָאתִי קְצָת מַרְגּוֹעַ לְנַפְשֵׁנוּ. וּבָאנוּ לְעִיר הַקֹּדֶשׁ חֶבְרוֹן בְּיוֹם ב' עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ לְעֵת עֶרֶב. וְתֵכֶף הָלַכְנוּ לַמִּקְוֶה, וְהָלַכְנוּ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה אֵצֶל מְקוֹם מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. מָה אֹמַר מָה אֲדַבֵּר, זֶה הוּא עִנְיָן אֶחָד מַמָּשׁ עִם מְקוֹם קָדְשֵׁנוּ, וּבְלִבִּי לֹא הָיָה שׁוּם הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם, וְהָיִינוּ בְּשָׁם לְעֵרֶךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת. וַהֲגַם שֶׁנִּזְרַק עָלֵינוּ קְצָת אֲבָנִים טוֹבִים, רַק הָיָה בְּחֶסֶד. וּבְיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ הָלַכְנוּ עַל כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, עַד אֲשֶׁר בָּאנוּ בָּאַחֲרוֹנָה אֶל מְעָרַת יִשַׁי אֲבִי דָּוִד וְהַצַּדֶּקֶת רוּת. בְּשָׁם נִפְתַּח לִבִּי עַד לִמְאֹד כִּי נִזְכַּר בְּלִבִּי גֹּדֶל עֹצֶם קְדֻשַּׁת הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל כְּבוֹד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה עַל הַפָּסוּק וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְטוֹב אֲמִתִּי כָּזֶה, וּבָאנוּ לְשִׂמְחַת לְבָבֵנוּ, וּבְיוֹם ד' בַּבֹּקֶר נָסַעְנוּ לַחֲזָרָה. וּבָאתִי עֵת תְּפִלַּת מִנְחָה גְּדוֹלָה עוֹד הַפַּעַם לְבֵית רָחֵל אִמֵּנוּ, וְהִתְפַּלַּלְתִּי שָׁם תְּפִלַּת הַמִּנְחָה. וּתְהִלָּה לָאֵל בָּאנוּ לְפֹה לְשָׁלוֹם. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי לְשַׁעֵר לָכֶם גּוֹדֶל עִנּוּי הַדֶּרֶךְ הַזֶּה מֵעֵת צֵאתִי מִבֵּיתִי מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ צְפָת עַד הַיּוֹם, הוּא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי. הַכְּלָל הַדֶּרֶךְ מָלֵא נִסִּים. וְאֵין בָּזֶה שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרֹב חֲסָדָיו שָׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֵינוּ, וְהוֹלִיךְ אוֹתָנוּ בְּכָל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה וְלֹא עַל־יְדֵי שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל. כֵּן בְּרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ יוֹשִׁיעֵנוּ לִפְעֹל בַּקָּשָׁתֵנוּ מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל כָּל אוֹדוֹתֵינוּ, וְלָחֹג אֶת חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַקָּדוֹשׁ בְּשִׂמְחַת לְבָבֵנוּ. וְיוֹלִיכֵנוּ גַּם לַחֲזָרָה בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה לָבוֹא לְבֵיתֵנוּ עִיר הַקֹּדֶשׁ צְפָת בְּלִי שׁוּם צַעַר הַדֶּרֶךְ, וְנִזְכֶּה לָבוֹא לְשָׁם שָׁלֵם בְּגוּפֵנוּ וּבְמָמוֹנֵנוּ וּבְתוֹרָתֵנוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · קצת שמות הצדיקים המפורסמים שהיו בדורות הסמוכים · פסקה 16
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 98% מהספר עד סוף היום
ר' שִׁמְשׁוֹן בַּרְסְקִי נֶכֶד רַבֵּיזַ"ל. ר' מַתִּתְיָהוּ בֶּן ר' נַחוּם הַכֹּהֵן. ר' בָּרוּךְ חֲתַן ר' גֶּעצִי זַ"ל.
ר' יַעֲקֹב (מִזִּיטָאמִיר) בֶּן ר' זְאֵב. ר' לֵייבּ (מִלָּאדְז) צֶרְטֶנֶר. ר' נַחְמָן בֶּן ר' יִצְחָק.
ר' יִצְחָק בֶּן ר' נָתָן נֶכֶד מוֹהֲרָנַ"ת. ר' מֹשֶׁה גְּלִידְמַן. ר' נַחְמָן בֶּן ר' שַׁכְנָא נֶכֶד מוֹהֲרָנַ"ת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ר״ד · סעיף ד׳ – סעיף י״א
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 95% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁטָּבַע בַּמַיִם אוֹ שֶׁהֲרָגוּהוּ גוֹיִם וְאֵינוֹ נִמְצָא לְקָבְרוֹ, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ מִלְּבַקְשוֹ, לֹא חָלָה לֹא אֲנִינוּת וְלֹא אֲבֵלוּת, וּמֻתָּרִין אֲפִלּוּ בַּתַּשְׁמִישׁ. וּמִשָּׁעָה שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִלְּבַקְּשׁוֹ עוֹד, מַתְחִילִין לְהִתְאַבֵּל. וְאִם לְאַחַר יְמֵי הָאֵבֶל נִמְצָא וְהוּבָא לִקְבוּרָה, אֵינָן צְרִיכִין לִנְהוֹג אֲבֵלוּת עוֹד, אֶלָא שֶׁאִם הוּא אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, צָרִיךְ לִקְרוֹעַ. וּמִי שֶׁטָּבַע בַּמַּיִם וְיֶשׁ לוֹ אִשָּׁה וְהוּא בְעִנְיָן שֶׁאֵין מַתִּירִין אוֹתָהּ לְהִנָּשֵׂא, אֵין נוֹהֲגִין עָלָיו אֲבֵלוּת, וְאֵין אוֹמְרִים אַחֲרָיו קַדִּישׁ. וּמִכָּל מָקוֹם יִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲשוֹת נַחַת רוּחַ לַנְּשְׁמָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְרָקִים לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְלִקְרוֹת הַהַפְטָרָה, וּלְבָרֵךְ בְּזִמּוּן, וְלִתֵּן צְדָקָה, וְלִלְמוֹד אוֹ לִשְׂכּוֹר מִי שֶׁיִלְמַד עֲבוּרוֹ.
מִי שֶׁמֵּת לוֹ קָרוֹב וְהוּא אֵינֶנוּ שָׁם וְנוֹדַע לוֹ בְּמָקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם, מוֹנֶה לַעַצְמוֹ מִשָּׁעָה שֶנּוֹדַע לוֹ. וַאֲפִלּוּ בָּא אַחַר כָּךְ לִמְקוֹם הַמֵּת אֶל שְׁאָר הָאֲבֵלִים שֶׁהִתְחִילוּ מִקֹּדֶם לְהִתְאַבֵּל, לֹא יְקַצֵּר אֲבֵלוּתוֹ בִּשְׁבִיל זֶה. וְכֵן אֲפִלּוּ אִם לֹא נוֹדַע לוֹ עַד שֶׁבָּא אֶל הָאֲבֵלִים, אֶלָּא שֶׁהָאֲבֵלִים אֵינָם בִּמְקוֹם שֶׁמֵּת הַמֵּת וְלֹא בִמְקוֹם הַקְּבוּרָה, גַּם כֵּן מוֹנֶה לְעַצְמוֹ מִשָּׁעָה שֶׁנּוֹדַע לוֹ.
אֲבָל אִם לֹא נוֹדַע לוֹ עַד שֶׁבָּא אֶל הָאֲבֵלִים שֶׁהֵם בִּמְקוֹם הַמֵּת אוֹ בִמְקוֹם הַקְּבוּרָה, אֲזַי אִם הָיָה בִּשְׁעַת קְבוּרָה בְּמָקוֹם קָרוֹב, דְהַיְנוּ לֹא יוֹתֵר מִמַּהֲלֵךְ עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת שֶׁהוּא מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד, הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ הָיָה כָּאן בִּשְׁעַת קְבוּרָה וּמוֹנֶה עִמָהֶם. וַאֲפִלּוּ בָּא בְיוֹם שְׁבִיעִי קֹדֶם יְצִיאַת בֵּית הַכְּנֶסֶת, כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן נוֹהֲגִין קְצָת אֲבֵלוּת, מוֹנֶה עִמָהֶם שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים. וְדַוְקָא כְּשֶׁגְּדוֹל הַבַּיִת אֶצְלָם שֶׁכֻּלָּם נִגְרָרִין אַחֲרָיו. אֲבָל אִם לֹא הָיָה שָׁם גְּדוֹל הַבַּיִת, מוֹנֶה לְעַצְמוֹ. וְכֵן אִם בָּא מִמָּקוֹם רָחוֹק, אַף עַל פִּי שֶׁיֶשׁ שָׁם גְּדוֹל הַבַּיִת, מִכָּל מָקוֹם מוֹנֶה לְעַצְמוֹ.
זֶה שֶׁהוּא מוֹנֶה עִם הַנִּמְצָאִים, אֲפִלּוּ הוּא חוֹזֵר לְבֵיתוֹ, מִכָּל מָקוֹם מוֹנֶה עִמָּהֶם.
גְּדוֹל הַבָּיִת שֶׁבָּא מִמָּקוֹם קָרוֹב אֵינוֹ נִגְרָר אַחַר הַקְּטַנִּים וּמוֹנֶה לְעַצְמוֹ.
מִי הוּא נִקְרָא גְּדוֹל הַבָּיִת? זֶה אֲשֶׁר עַל פִּי הָאֹמֶד, אִם הָיוּ עוֹסְקִין בְּעִזְבוֹן הַמֵּת, הָיוּ הַדְּבָרִים נֶחְתָּכִין עַל פִּיו, וְהָיוּ כֻלָם הוֹלְכִין אַחַר עֲצָתוֹ אֲפִלּוּ הוּא קָטָן בַשָּׁנִים, נִקְרָא גְּדוֹל הַבָּיִת. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ יוֹרֵשׁ, כְּגוֹן שֶׁהָאַלְמָנָה בְכָאן וְהִיא מַנְהֶגֶת אֶת הַבַּיִת, הִיא נִקְרֵאת גְּדוֹל הַבָּיִת. מִי שֶׁהוּא דָר אֵצֶל חָמִיו וּמֵתָה אִשְׁתּוֹ, חָמִיו הוּא הַגָּדוֹל.
מִי שֶׁשָּׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, וּכְבָר הִתְפַּלְּלוּ הַצִּבּוּר עַרְבִית וַעֲדַיִן הוּא יוֹם, אִם הוּא עֲדַיִן לֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית, אֵינוֹ נִגְרָר אַחַר הַצִּבּוּר, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עוֹלֶה לוֹ. אֲבָל אִם הִתְפַּלֵּל עַרְבִית, שׁוּב אֵינוֹ עוֹלֶה לוֹ אוֹתוֹ הַיּוֹם, וּמוֹנֶה שִׁבְעָה וּשְׁלשִׁים מִיּוֹם הַמָּחֳרָת. וְדַוְקָא לְחֻמְרָא אָמְרִינָן הָכִי, וְלָא לְקֻלָּא. שֶׁאִם שָׁמַע בַּיּוֹם הַשְּׁלשִׁים לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלֵל עַרְבִית, לָא אָמְרִינָן שֶׁכְּבָר הוּא לַיְלָה וַהֲוֵי לֵהּ שְׁמוּעָה רְחוֹקָה (שֶׁיִתְבָּאֵר דִּינָהּ בְּסִימָן רו) לְהָקֵל עַלָיו, אֶלָּא חָשְׁבִינָן לָהּ לְיוֹם, וַהֲוֵי לֵהּ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, וְיוֹם זֶה עוֹלֶה לוֹ בְּמִמַּה נַּפְשָׁךְ. וּלְעִנְיַן תְּפִלִין בִּשְׁאָר הַיָמִים, אִם שָׁמַע לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלֵל עַרְבִית וַעֲדַיִן הוּא יוֹם, יַנִּיחֵם לְמָחָר בְּלֹא בְרָכָה וִיכַסֶּה אוֹתָם. וְאִם הָיָה כֵן בַּיּוֹם הַשְׁלֹשִׁים, מֵנִּיחַ לְמָחָר תְּפִלִין וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בְּמִמַּה נַּפְשָךְ. וְאִשָּׁה שֶׁשָּׁמְעָה שֶׁמֵּת לָהּ מֵת וּכְבָר הִתְפַּלְּלוּ הַצִּבּוּר עַרְבִית, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן הוּא יוֹם, אִם אֵין דַרְכָּהּ לְהִתְפַּלֵל עַרְבִית, נִגְרֶרֶת אַחַר הַצִבּוּר לְחֻמְרָא, וְאוֹתוֹ הַיוֹם אֵינוֹ עוֹלֶה לָּה.
בִּשְׁעַת הַדֶּבֶר, רַחֲמָנָא לִצְלָן, נוֹהֲגִין שֶׁאֵין מִתְאַבְּלִין, מִשּׁוּם בִּעֲתוּתָא. וְאִם עָבַר הַזַעַם בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים, צָרִיךְ לְהִתְאַבֵּל אָז. אֲבָל אִם לֹא עָבַר עַד לְאַחַר שְׁלֹשִׁים אוֹ שֶׁהִפְסִיק רֶגֶל בֵּינְתַיִם, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְתְאַבֵּל אַחַר כָּךְ (עַיֵּן חת"ס סִימָן שמב).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה מ״ו
"אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא וְאֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן, מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ, שְׁמַע יְהוָה וְחָנֵּנִי יְהוָה הֱיֵה עוֹזֵר לִי" וְרַחֵם עָלַי וְעַל זַרְעִי וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְהַצִּילֵנוּ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם רַחֵם עָלֵינוּ מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים, וְהַצִּילֵנוּ מִתַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, וֶהְיֵה בְּעֶזְרֵנוּ שֶׁלּא נַרְבֶּה תַאֲוָתֵנוּ אֲפִלּוּ בְּהֶתֵּר, רַק נִזְכֶּה לִזְכּר אָז בָּענֶשׁ הַקָּשֶׁה וְהַמַּר שֶׁל הַגֵּיהִנָּם וְלֹא נְמַלֵּא תַאֲוָתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה לְמַעֵט תַּאֲוָתֵנוּ בְּתַכְלִית הַמִּעוּט, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְשַׁבְּרָהּ לְגַמְרֵי וְלֹא נִהְיֶה רְגִילִים בָּזֶה כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַמִּין, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּאֵימָה וְיִרְאָה בִּרְתֵת וְזִיעַ, בַּעֲנָוָה בְּבשֶׁת פָּנִים, בְּלִי שׁוּם חֲצִיפוּת וְעַזּוּת דְסִטְרָא אַחֲרָא כְּלָל מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁנִּהְיֶה נִשְׁמָרִים בְּתַכְלִית הַשְּׁמִירָה מִתַּאֲוָה זאת בְּאֵיזֶה צַד אִסּוּר חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר מִכָּל מִינֵי צַד הִרְהוּרִים וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּמִכָּל מִינֵי הִסְתַּכְּלוּת רָעִים, וּמִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית בְּמַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, בְּכָל הַחוּשִׁים וּבְכָל הַכּחוֹת, בְּכֻלָּם נִהְיֶה נִזְהָרִים וְנִשְׁמָרִים בְּתַכְלִית הַשְּׁמִירָה מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית, בְּאִסּוּר וּבְהֶתֵּר בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים בְּחֶמְלָתְךָ וַחֲנִינוֹתֶיךָ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל הַצַּעַר הַמַּר וְהַקָּשֶׁה מְאד שֶׁל גֵּיהִנָּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת רַחֵם עָלֵינוּ בְּחַיֵּינוּ, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ שֶׁנִּתְגַּבֵּר וְנִכְבּוֹשׁ אֶת יִצְרֵנוּ, בְּאפֶן שֶׁנַּצִּיל עַצְמֵנוּ לְגַמְרֵי מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם וְכָל מַה שֶׁפָּגַמְנוּ נֶגְדְּךָ עַד הֵנָּה בִּפְרָט בִּפְגַם הַבְּרִית, עַד אֲשֶׁר "עֲוֹנוֹתֵינוּ רָבּוּ לְמַעְלָה ראשׁ" וְעָצְמוּ עַד גָּבְהֵי שָׁמַיִם, וְכָבְדוּ מֵחוֹל יַמִּים, וְרַבּוּ מֵעֲפַר הָאָרֶץ, עַל הַכּל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לָנוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ כִּי אֵין בְּיָדֵינוּ לְתַקֵּן אֶחָד מֵהֶם אַף כִּי כֻלָּם, כִּי אִם בִּתְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁתַּחְמל וְתָחוֹס עָלֵינוּ, וְתִמְחוֹל לָנוּ עַל הֶעָבָר בִּמְחִילָה גְמוּרָה בֶּאֱמֶת, וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ עַל הֶעָתִיד, שֶׁתִּהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ בְּכָל עֵת וְתִשְׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא נֶחֱטָא עוֹד, וְלֹא נִפְגּם עוֹד שׁוּם פְּגַם כְּלָל בִּפְרַט בִּבְרִית קדֶשׁ חֲמל עָלֵינוּ כִּי אֵין רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם כַּאֲשֶׁר עַל הַפּוֹגֵם בִּבְרִית קדֶשׁ חֲמל עָלֵינוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּאפֶן שֶׁלֹּא נֶחֱטָא וְלֹא נִפְגּם עוֹד כְּלָל וְנִזְכֶּה לִשְׁמוֹר חֻקֶּיךָ וּמִצְוֹתֶיךָ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ לְעוֹלָם, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל לְגַמְרֵי מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, וְלֹא נִרְאֶה פְּנֵי גֵּיהִנָּם כְּלָל כִּי רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד מְאד, וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וּבִפְרָט כִּי אֲנַחְנוּ בְטוּחִים וּסְמוּכִים עַל כּחָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר הֵם חִזְּקוּנוּ וְזֵרְזוּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִילָּה וּבְבַקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקָה וְשַׁוְעָה אֵלֶיךָ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, עַל כֵּן עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת אֶל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ לְבַד כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, עַד אֲשֶׁר תְּרַחֵם עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם וּתְזַכֵּנוּ מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לְתִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת, כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּרַחֵם עַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַצְּרִיכִים לִמְצוֹא זִוּוּגָם, שֶׁיִּזְכּוּ לִמְצוֹא זִוּוּגָם מְהֵרָה, זִוּוּגָם הָאֲמִתִּי, זִוּוּגָם הֶהָגוּן לָהֶם מִן הַשָּׁמַיִם, וְיִזְכֶּה כָּל אֶחָד לְהִתְעוֹרֵר אֵלֶיךָ בִּשְׁעַת הַהִתְקַשְּׁרוּת, לִזְכּר בְּהַתַּכְלִית וְהַסּוֹף בִּשְׁעַת שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בְּעֵת הַתְּנָאִים, שֶׁיִּזְכּר עַל יְדֵי זֶה בְּשַׁעַר הַחַרְסִית שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, לְמַעַן לֹא יִבְגּד בְּאִשְׁתּוֹ הַכְּשֵׁרָה, וְיִזָּהֵר מִלְּגָרְשָׁהּ אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מִמֶּנָּהּ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי יִזְכּר בְּענֶשׁ הַמַּר שֶׁל גֵּיהִנָּם שֶׁיִּנָּצֵל מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי גֵּיהִנָּם, וְצָרִיךְ לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וְכֵן יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁאִם תִּהְיֶה אִשָּׁה טוֹבָה כִּרְצוֹנוֹ, שֶׁיִּהְיֶה זָהִיר וְזָהִיר מִלְּהַרְבּוֹת תַּאֲוָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם וְיִזְכּר שֶׁיֵּשׁ גֵּיהִנָּם, וְיַחְמל עַל עַצְמוֹ וִיקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּזִוּוּגוֹ בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה כָּרָאוּי לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי וְיִזְכּר וְלֹא יִשְׁכַּח ענֶשׁ הַמַּר שֶׁל גֵּיהִנָּם שֶׁבָּא עַל פְּגַם הַבְּרִית חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְּלָן רַחֵם עָלַי וְעַל זַרְעִי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּתְסַבֵּב בְּרַחֲמֶיךָ סִבּוֹת לְטוֹבָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְמַלֵּט וּלְהַצִּיל נַפְשֵׁנוּ מִן הַגֵּיהִנָּם וּמִכָּל מִינֵי עֳנָשִׁים וְדִינִים בָּזֶה וּבַבָּא, כִּי "מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ" חוּסָה עָלֵינוּ כְּרוֹב רַחֲמֶיךָ וְהַצִּילֵנוּ מִזַּעְמֶךָ, "שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ, הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי" חוּס וְרַחֵם וַחֲמל עָלֵינוּ בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר קֵרְבוּנוּ אֵלֶיךָ בְּרַחֲמֶיךָ "הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה, אִנָּצְלָה מִשּׂוֹנְאַי וּמִמַּעֲמַקֵּי מָיִם אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ עֲנֵנִי יְהוָה כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ כְּרב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלָי וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעַבְדֶּךָ כִּי צַר לִי מַהֵר עֲנֵנִי קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ לְמַעַן אוֹיְבַי פְּדֵנִי הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה [יְהוָה] אֱלֹהָי הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 341 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ו
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע: כי תבוא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־29 באוגוסט 2026, בשעה 19:08 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · אלול
חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא הַזְּמַן הַמְסֻגָּל לִזְכּוֹת לְדַעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין מַה שֶּׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מִתְּחִלָּה. וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹשִׂין לְבוּשִׁין חֲדָשִׁים לְנִשְׁמָתוֹ, וְנִצּוֹל מִכָּל הַצָּרוֹת (עַיֵּן דַּעַת): (לק"א סי' כ"א בסוף)
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
אֲכִילַת שַׁבָּת יְקָרָה וּקְדוֹשָׁה מְאֹד. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת נַעֲשָׂה קְדֻשָּׁה וְאֱלֹהוּת גָּמוּר בְּלֹא תַּעֲרֹבֶת סִיגִים כְּלָל, וְאֵין חֵלֶק לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מֵאֲכִילַת שַׁבָּת כְּלָל וּכְלָל, כִּי אֲכִילַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ הוּא. וְעַל־יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל הַכַּעַס כַּנַּ"ל, וְכָל שׁוּלְטָנָא רוּגְזִין כֻּלְּהוּ עַרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ, וְאָז כֻּלָּא אַהֲבָה וְשָׁלוֹם: (שם אות ה' ו')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.