ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה קי״ח · אות א׳לְעִנְיַן חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ גְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ מְשַׁבְּחִים אוֹתָם שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה בְּלִי מַחֲשָׁבָה וְעִיּוּן מִקֹּדֶם, אָמַר שֶׁאֵין זֶה מַעֲלָה כָּל־כָּךְ, כִּי בְּוַדַּאי יְכוֹלִים לוֹמַר תּוֹרָה בְּלִי מַחֲשָׁבָה וְעִיּוּן, כִּי יְכוֹלִין לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה וְהַדִּבּוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלוֹמַר תּוֹרָה בְּלִי מַחֲשָׁבָה וְעִיּוּן מִקֹּדֶם,
אֲבָל טוֹב יוֹתֵר כְּשֶׁחוֹשְׁבִין תּוֹרָה. וַהֲלֹא אֲפִלּוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר פ' כי תשא פ"מ), שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁרוֹצֶה לְגַלּוֹת תּוֹרָה, הוּא חוֹזְרָהּ אַרְבַּע פְּעָמִים קֹדֶם שֶׁאוֹמְרָהּ. וְלָמְדוּ מִפָּסוּק: אָז רָאָה וַיְסַפְּרָהּ, הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ, שֶׁנִּכְתַּב בְּכָאן אַרְבַּע בְּחִינוֹת: רָאָה וַיְסַפְּרָהּ וְכוּ', שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, רוֹאֶה וְסוֹפֵר וּמֵכִין וְחוֹקֵר דִּבְרֵי הַתּוֹרָה אַרְבַּע פְּעָמִים קֹדֶם שֶׁאוֹמְרָהּ, וְאַחַר־כָּךְ מְגַלֶּה אוֹתָהּ לְהָעוֹלָם. מִכָּל־שֶׁכֵּן בֶּן־אָדָם שֶׁצָּרִיךְ לַחֲשֹׁב וּלְעַיֵּן וְלַחֲקֹר וּלְבָרֵר הַדִּבְרֵי־תוֹרָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ תְּחִלָּה הֵיטֵב קֹדֶם שֶׁאוֹמְרָהּ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה קי״ח · אות ב׳וְאָמַר, שֶׁעַכְשָׁו בְּנָקֵל מְאֹד לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִתְפַּשְּׁטוּ חִבּוּרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה מִצַּדִּיקִים שֶׁבְּדוֹרוֹתֵינוּ. וּכְפִי הַשִּׂיחוֹת וְהַהִתְגַּלּוּת שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט בְּיָמֵינוּ, בְּנָקֵל מְאֹד לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה.
גַּם אָמַר עַל מַה שֶּׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר וְכוּ', וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַחֶבְרַיָּא קַדִּישָׁא, אָמַר: פָּתַח רַבִּי יִצְחָק – כְּשֶׁהָיָה רַק פּוֹתֵחַ אֶת פִּיו, תֵּכֶף וּמִיָּד הָיָה אוֹמֵר וּמְגַלֶּה תּוֹרָה. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן כְּבָר מְבֹאָר, שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לְעַיֵּן וְלַחֲשֹׁב (שֶׁקּוֹרִין טְרַאכְטִין) תּוֹרָה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה קי״ט · אות א׳דִּבֵּר עִמָּנוּ כַּמָּה פְּעָמִים מֵעִנְיַן יִסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם כֻּלָּם מְלֵאִים יִסּוּרִים, אֵין גַּם אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עוֹלָם הַזֶּה. וַאֲפִלּוּ הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים וַאֲפִלּוּ הַשָּׂרִים, אֵין לָהֶם שׁוּם עוֹלָם הַזֶּה כְּלָל, כִּי כָל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְכֻלָּם מְלֵאִים טְרָדוֹת וּדְאָגוֹת וְעַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה תָּמִיד, וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מְיֻחָדִים, וְאֵין גַּם אֶחָד מִכָּל הַגְּבִירִים וְהַשָּׂרִים, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַכֹּל כְּסֵדֶר כִּרְצוֹנוֹ תָּמִיד, וְכֻלָּם כְּאֶחָד מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת תָּמִיד, וְזֶה בָּרוּר וְיָדוּעַ לְכָל מִי שֶׁבָּקִי קְצָת בָּהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם.
וְכַמָּה פְּעָמִים דִּבַּרְנוּ מִזֶּה, וְהָיִינוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ כָּל זֹאת. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁנִּדְמֶה עָלָיו, שֶׁיֵּשׁ לוֹ הָעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת וְיֵשׁ לוֹ כָּל הַתַּעֲנוּגִים: עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְהוֹן רַב וְאַרְמוֹנִים גְּדוֹלִים וְכֵלִים נִפְלָאִים וְתַכְשִׁיטִין וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְכוּ' – אִם יִסְתַּכְּלוּ בּוֹ הֵיטֵב, הוּא גַּם־כֵּן מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה תָּמִיד בְּכַמָּה מִינֵי אֳפָנִים וְעִנְיָנִים, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וְאֵין צָרִיךְ לְבָאֵר זֹאת לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ וּמִסְתַּכֵּל קְצָת בָּהֶם בֶּאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהלת ב׳:כ״ג): גַּם כָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְכוּ', וּכְתִיב: אָדָם לְעָמָל יוּלָד קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז (איוב י״ד:א׳).
וְזֶה כּוֹלֵל כָּל בְּנֵי־אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, כִּי כֻלָּם נוֹלְדוּ לְעָמָל וּמְלֵאִים רֹגֶז וְיִסּוּרִין, וְאֵין שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְהִנָּצֵל מֵעָמָל וְיָגוֹן הַזֶּה כִּי־אִם לִבְרֹחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה.
וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר פ' יג): אָדָם לְעָמָל יוּלָד – אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁכָּל אָדָם נוֹלָד לְעָמָל, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִמָּלֵט מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה לוֹ כָּל חֲלָלֵי דְּעָלְמָא, בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ עָמָל וְיִסּוּרִין וּדְאָגוֹת הַרְבֵּה, עַל־כֵּן הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ – שֶׁיַּהֲפֹךְ הֶעָמָל לְעָמָל שֶׁל תּוֹרָה, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נוֹלָד שֶׁיַּעֲמֹל בַּתּוֹרָה, וְאָז אַשְׁרֵי לוֹ, כִּי נִצּוֹל מֵעֲמַל הָעוֹלָם הַזֶּה וְזוֹכֶה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה קי״ט · אות ב׳עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הִנֵּה הַכֹּל אוֹמְרִים, שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא. וְהִנֵּה עוֹלָם הַבָּא – אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם הַבָּא, אֶפְשָׁר יֵשׁ גַּם עוֹלָם הַזֶּה גַּם־כֵּן בְּאֵיזֶה עוֹלָם, כִּי בְּכָאן נִרְאֶה שֶׁהוּא הַגֵּיהִנֹּם, כִּי כֻלָּם מְלֵאִים יִסּוּרִים גְּדוֹלִים תָּמִיד.
וְאָמַר: שֶׁאֵין נִמְצָא שׁוּם עוֹלָם הַזֶּה כְּלָל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ק״כ · אות א׳אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ סִפֵּר לִי, שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם רַבֵּנוּ זַ"ל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּדַרְכּוֹ, וְהֵבִין רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁהוּא עוֹסֵק קְצָת לְכַוֵּן כַּוָּנוֹת בִּתְפִלָּתוֹ, וְהִקְפִּיד עָלָיו רַבֵּנוּ זַ"ל מְאֹד וְאָמַר לוֹ שֶׁלֹּא יַעֲסֹק עוֹד בָּזֶה, וְלֹא יִתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת, רַק יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ. (אַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה הָאִישׁ לָמַד כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל עַל־פִּי פְּקֻדָּתוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא רָצָה שֶׁיִּתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת כְּלָל).
וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָזֶה, כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת הוּא כְּמוֹ כִּשּׁוּף, כִּי בְּכִשּׁוּף נֶאֱמַר: לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת (דברים י״ח:ט׳), וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת עה, ר"ה כד, סנהדרין סח): לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת. כָּךְ הוּא בְּעִנְיַן הַכַּוָּנוֹת לְהַבְדִּיל, שֶׁאֵין צְרִיכִין לִלְמֹד אוֹתָם כִּי־אִם לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת, אֲבָל לֹא לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם, דְּהַיְנוּ לְכַוְּנָם בַּתְּפִלָּה, מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָזֶה.
וְאָמַר כִּי עִקָּר הַתְּפִלָּה הִיא דְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיָה טוֹב יוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל בִּלְשׁוֹן לַעַז שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, כִּי כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִים בַּלָּשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, אֲזַי הַלֵּב סָמוּךְ וְדָבוּק מְאֹד בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, וְיָכוֹל לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ כְּבָר תִּקְּנוּ לָנוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה סֵדֶר הַתְּפִלָּה (מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְסַדֵּר סֵדֶר הַתְּפִלָּה לְעַצְמוֹ, כַּמּוּבָא), עַל־כֵּן אָנוּ חַיָּבִים לְהִתְפַּלֵּל בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁסִּדְּרוּ לָנוּ. אֲבָל הָעִקָּר הוּא רַק לְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר הַתְּפִלָּה, שֶׁמִּתְפַּלְּלִין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְקָרְבִין וּמִתְדַּבְּקִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְהִנֵּה מִי שֶׁמְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ תָּמִיד, כְּגוֹן יְרוּשַׁלְמִי, אֵין צָרִיךְ לַחֲשֹׁב בְּדַעְתּוֹ פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת, רַק שֶׁיַּטֶּה אָזְנוֹ מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, וְזֶה עִקָּר כַּוָּנָתוֹ בַּתְּפִלָּה.
וְאֵצֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, אֶצְלָם כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל הָאֲרִיזַ"ל וְכוּ' הֵם פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת, שֶׁבְּפֵרוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶׁלָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַכַּוָּנוֹת: