סדר ברסלב היומי · 4 בינואר 2027

הלימוד שלך להיום

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ז · אות א׳ – אות ד׳

כ־7 דק׳ · כ־700 מילים · 27% מהספר עד סוף היום

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ז · אות א׳

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד: (תהילים ק״ה:ד׳) א כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הִיא בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ (זוהר בא דף מב.), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ג:ז׳): לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ז · אות ב׳

ב וְגוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת אָדָם וּבְהֵמָה, חֹמֶר וְצוּרָה, חָכְמָה וְסִכְלוּת, בְּחִינַת אוֹר וָחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ב׳:י״ג): כְּיִתְרוֹן אוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (רז"ל ברכות לג): גְּדוֹלָה דֵּעָה שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה'. וּכְתִיב (תהילים קי״ח:כ״ז): אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ; וּכְתִיב (שם פב): וְלֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ. וְהֵם בְּחִינַת חַיִּים וּמִיתָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:י״ב): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ', וּכְתִיב (איוב ד׳:כ״א): יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה. וּכְתִיב (איכה ג׳:ו׳): בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי וְכוּ': וְהֵם בְּחִינוֹת שִׁכְחָה וְזִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״א:י״ג): נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב, וּכְתִיב (שם צח): זָכַר חַסְדּוֹ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ג): הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח: וְהֵם בְּחִינַת חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת הֵם חֹמֶר וְסִכְלוּת וּבְחִינַת בְּהֵמָה, כְּנֶגֶד חָכְמוֹת הַתּוֹרָה:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ז · אות ג׳

ג וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַכְנִיעַ הַחֹמֶר, הַיְנוּ בְּחִינוֹת מִיתָה, בְּחִינַת סִכְלוּת שֶׁל הַגּוּף שֶׁל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בראשית כז): וַיִּקַח ה' אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם – מֵאָן נְטַל לֵהּ, מֵאַרְבַּע יְסוֹדִין דִּילֵהּ, דְּאַפְרִישׁ לֵהּ מִתַּאֲוָה דִּילְהוֹן. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, שֶׁעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית מַחֲלִישִׁין הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת, וְנִתְבַּטֵּל הַחֹמֶר, בְּחִינַת הַחֹמֶר, סִכְלוּת, חֹשֶׁךְ, שִׁכְחָה, בְּהֵמָה. וְנִתְגַּבֵּר וְנִתְעַלֶּה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, וְהַצּוּרָה, הָאוֹר, וְהַזִּכָּרוֹן, אָדָם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:) אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקָתָא, כִּי צְדָקָה רֶמֶז לְאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג׳:כ׳): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה; וְהוּא הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (לך לך דף עו:): שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה – דְּאִנּוּן רְחִיקִין מֵאוֹרַיְתָא. וְהוּא בְּחִינַת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י״ט:י״ד): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם. וְזֶה אוֹתִיּוֹת אָדָם: מֵ"ם סְתוּמָה הוּא בְּחִינַת תַּעֲנִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, דְּלֵית בֵּהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה (תיקון כא). וְדָלֶת, הוּא רֶמֶז לְאַרְבַּע יְסוֹדִין שֶׁנִּשְׁפָּלִים עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית. וְנִתְעַלֶּה הַשֵּׂכֶל הָרָמוּז בְּאָלֶף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לג): וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בהקדמה דף יג:) נַעֲשֶׂה אָדָם – עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית נִתְהַוֶּה בְּחִינַת אָדָם, כְּתִיב הָכָא: נַעֲשֶׂה; וּכְתִיב הָתָם: וְשֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ; מָה הָתָם צְדָקָה, אַף כָּאן צְדָקָה. [פֵּרוּשׁ, כִּי בַּזֹּהַר מְפֹרָשׁ שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה הוּא בִּדְיוּקְנָא דְּאָדָם, וְלָמַד שָׁם מִמִּקְרָא זֶה, נַעֲשֶׂה אָדָם, כְּתִיב הָכָא עֲשִׂיָּה, וּכְתִיב הָתָם וְשֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ וְכוּ', לְעִנְיַן צְדָקָה וְכוּ'. וְרַבֵּנוּ זַ"ל מֵבִיא רְאָיָה מִזֶּה לְעִנְיַן תַּעֲנִית, כִּי צְדָקָה וְתַעֲנִית הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקָתָא כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן מְבֹאָר מִזֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, נַעֲשִׂין בְּגֶדֶר אָדָם, שֶׁהוּא הַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר וָנֶפֶשׁ וְכוּ'. כִּי הַכְנָעַת הַחֹמֶר וְהַגּוּף בְּחִינַת בְּהֵמָה וְכוּ', לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת אָדָם, הוּא עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ"ל]:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ז · אות ד׳

ד אֲבָל יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת צְדָקָה, כִּי יֵשׁ צְדָקָה בְּחוּץ לָאָרֶץ, וְיֵשׁ צְדָקָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְצִדְקַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הִיא גְּדוֹלָה וּלְמַעְלָה מִצִּדְקַת חוּץ לָאָרֶץ. וְכֵן יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת תּוֹרָה, כִּי אֵין דּוֹמָה הַתּוֹרָה הַיּוֹצֵאת מֵהֶבֶל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵטְא, לְהַתּוֹרָה הַיּוֹצֵאת מֵהֶבֶל שֵׁאֵין בּוֹ חֵטְא (שבת קיט:), כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק, וְאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, אֶלָּא עַל הֶבֶל פֶּה שֶׁל תִּינוֹקוֹת (שם). כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בהקדמה דף א:): הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ – אִלֵּין אֲבוֹת הָעוֹלָם. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ – כַּד אָתָא עִדַּן לְקַצָּצָא חַיָּבַיָּא מִן עָלְמָא. וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע – דָּא קָלָא דְּיַנּוּקָא דְּרַבְיָא דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְתָא. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים א׳:י״א): תּוֹרֵי זָהָב; וּכְתִיב (שמות כ״ה:י״ח): וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב. עַל־יְדֵי קָלָא דְּיַנּוּקָא דְּרַבְיָא, נִתְגַּלּוּ הָאָבוֹת בָּעוֹלָם לְהָגֵן. נִמְצָא כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה שֶׁיִּתְגַּלּוּ עַל יָדְךָ הָאָבוֹת בָּעוֹלָם, כְּדֵי לִדְחוֹת הַדִּין, וְהַחֹשֶׁךְ, שִׁכְחָה, וְסִכְלוּת, מִן הָעוֹלָם. צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וְעַל־יְדֵי צְדָקָה דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תִּכְלֹל עַצְמְךָ בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הֶבֶל הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא. וְזֶה פֵּרוּשׁ (ויקרא כ״ו:מ״ב): וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב וְכוּ', פֵּרוּשׁ, אֵימָתַי יִתְגַּלּוּן הָאָבוֹת בָּעוֹלָם, כַּד הָאָרֶץ אֶזְכֹּר; עַל־יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת, כִּי כֵן נִתְבָּרְכוּ תִּינוֹקוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ח:ט״ז): הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי – שֶׁעַל־יְדֵי הַתִּינוֹקוֹת נִתְגַּלּוּ הָאָבוֹת לְהָגֵן. עַל־יְדֵי צְדָקָה דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֻכְלְלוּ בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית יא:): הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית נִקְרָא חָסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוֹמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חֶסֶד; כִּי הַתַּעֲנִית הוּא גְּמִילוּת חֲסָדִים לְנַפְשׁוֹ, הַיְנוּ לַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים י״ט:ח׳): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. גְּלַל כֵּן נִקְרָא אִישׁ חָסִיד, כִּי מְבַטֵּל הַדִּין וְהַחֹשֶׁךְ, וּמַמְשִׁיךְ חֲסָדִים בָּעוֹלָם:

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

שיחות הר״ן · אות ע״ז

כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 29% מהספר עד סוף היום

שיחות הר״ן · אות ע״ז · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)

ואפילו אם אחד אינו רוצה לריב, ורוצה לישב בהשקט ושלוה, עם כל זאת הוא מוכרח להיות גם כן בתוך המחלוקת והמלחמות. כמו שנמצא בין המלחמות שבין המלכים והאומות שנמצא לפעמים איזה אומה שרוצה לישב בשלוה ואין רוצה שום מלחמה, אדרבא - היתה מרוצה להשתחוות לחבירו כמה פעמים, עם כל זה חוטפין אותה גם כן על כרחה בתוך המלחמה, שזה אומר שיהיה מצדו וזה להיפך עד שנלחמין עמו גם כן. כמו כן ממש נמצא בפרטיות במלחמות הבית הנ"ל, כי האדם בעצמו הוא עולם קטן ונכלל בו כל העולם ומלואו, מכל שכן האדם וביתו שנכללין בהם כל האומות ונלחמין ומתגרין זה בזה, כנ"ל.

שיחות הר״ן · אות ע״ז · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)

ועל כן לפעמים כשאחד יושב לבדו ביער יכול להיות שיהיה נעשה משוגע; וזה נעשה מחמת שהוא לבדו ונכללין בו לבד כל האומות, והם מתגרין זה בזה והוא מוכרח להשתנות בכל פעם לבחינת אומה אחרת כפי התגברות אומה על אומה שהם כלום נכללין בו לבדו, ומחמת זה יכול להשתגע לגמרי מחמת התהפכות הדעות שבו על ידי התגרות האומות שנכללין בו לבדו כנ"ל; אבל כשהוא בישוב בין אנשים, יש מקום להמלחמה להתפשט בכל אחד מהבני בית או בין השכנים, כנ"ל. המחלוקת שבבית הצדיק הוא גם כן בחינת מלחמות האומות כנ"ל. גם נכללין שם בחינת מלחמות השבטים שהיו נלחמין זה על זה - אפרים על יהודה (שופטים י"ב), וכיוצא. וכשיבוא משיח במהרה בימינו אז יתבטל כל מיני מחלוקת ויהיה שלום גדול בעולם, כמו שכתוב (ישעיהו י"א, ט'): "לא ירעו ולא ישחיתו" וכו':

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קי״ב

כ־3 דק׳ · כ־320 מילים · 20% מהספר עד סוף היום

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קי״ב · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)

וְתֵכֶף כְּשֶׁבָּא הָאִישׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּבִשֵּׂר אוֹתוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יָבוֹא אֶצְלוֹ, נִתְמַלֵּא שִׂמְחָה הָרַב הַנַּ"ל וְאָמַר שֶׁהוּא הֶחֱיָה אוֹתוֹ מַמָּשׁ. וְאַחַר־כָּךְ בָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֶצְלוֹ וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל מְאֹד, וּבְאַהֲבָה וְחִבָּה גְּדוֹלָה בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וְדִבְּרוּ בְּיַחַד הַרְבֵּה מְאֹד. וּכְפִי הַנִּשְׁמָע מֵהָאִישׁ שֶׁהָיָה שָׁם עִמּוֹ שֶׁדִּבְּרוּ שָׁם מֵעִנְיַן מַרְאוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת שֶׁל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַה שֶּׁחוֹזִים וּמַשִּׂיגִים וְכוּ' וְדִבְּרוּ מֵהַמַּלְאָךְ מט"ט וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאַחַר־כָּךְ צִוָּה הָרַב הַקָּדוֹשׁ שֶׁיַּעֲשׂוּ סְעֻדָּה עֲבוּרוֹ בְּבֵיתוֹ דַּיְקָא, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ רַשָּׁאִים לְהַכְנִיס שָׁם תַּבְשִׁיל כַּנַּ"ל. אַף־עַל־פִּי־כֵן אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה וְעָשָׂה שָׁם סְעֻדָּה גְּדוֹלָה עֲבוּרוֹ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יָשַׁב בָּרֹאשׁ וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל הֵרִים עַצְמוֹ וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַבַּיִת לָבוּשׁ בְּמַלְבּוּשׁ עֶלְיוֹן שֶׁקּוֹרִין חַלַאט שֶׁל גִּילְדְן גִּישְׁטִיק [מְעִיל רָקוּם בְּחוּטֵי זָהָב], וְנִכְנַס וְיָשַׁב אֶצְלָם אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן לִכְבוֹד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. אֲשֶׁר זֶה חֲצִי שָׁנָה אֲשֶׁר לֹא קָם מִמִּטָּתוֹ וְלֹא נִכְנַס לְהָסֵב אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן, וּבִשְׁבִיל כְּבוֹד הָרַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִכְנַס בְּתוֹךְ תֹּקֶף חוֹלַאְתּוֹ כִּי אָז הָיוּ הַיָּמִים קֹדֶם פְּטִירָתוֹ. וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה שָׁם מִשּׁוֹבְתֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וְהִפְצִיר הָרַב הַנַּ"ל שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְלֹא רָצָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאַחַר־כָּךְ הִפְצִיר בּוֹ מְאֹד וְכִמְדֻמֶּה שֶׁאָכַל שָׁם. וְהָרַב הַנַּ"ל שָׁלַח לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל פִּדְיוֹן עֲשָׂרָה אֲדֻמִּים. וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה רוֹאֶה שֶׁהוּא מֻכְרָח לְחַלֵּק כָּל מָמוֹנוֹ, אֲבָל זֶה אִי אֶפְשָׁר וְכוּ' וְכוּ' וְהֵבִין שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק. וְחָזַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְבֵיתוֹ קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ. בִּקְרִימִינְטְשַׁאק שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁאָמַר שֶׁשָּׁמַע מִפִּי אָבִיו שֶׁהוּא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לְהָרַב מִנֶּסְכִיז הַנַּ"ל בְּעֵת שֶׁהָיָה רַבֵּנוּ זַ"ל שָׁם, וְסִפֵּר גַּם־כֵּן שֶׁהָרַב מִנֶּסְכִיז נָהַג בּוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. וּבְעֹצֶם חֲלִישׁוּתוֹ הַנַּ"ל לִוָּה אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעֵת שֶׁיָּצָא מִבֵּיתוֹ לִנְסֹעַ לְדַרְכּוֹ. אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁחָזַר הָרַב הַנַּ"ל מֵהַלְּוָיָה שֶׁלִּוָּה אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל, עָנָה וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן אִלְמָלֵא לָא אֲתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא שֶׁרַבִּי נַחְמָן יַפְסִיעַ עַל מִפְתָּן שֶׁלִּי דַּיִּי "אִיךְ זָאל מֶעהר נִיט בַּאשַׁאפִין וֶוערִין נָאר אַז ר' נַחְמָן זָאל בַּא מִיר אִיבֶּער טְרֶעטִין דִּיא שְׁוֶועל אִיז אוֹיךְ גִּינוּג". בְּשׁוּבוֹ מֵהָרַב הַנַּ"ל הָיָה אָז גַּם אֵצֶל הָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ ר' צְבִי אַרְיֵה מֵאֲלִיק.

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות כ״ז

כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 32% מהספר עד סוף היום

סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות כ״ז

פַּעַם אֶחָד בָּא הַמֶּלֶךְ עַל הַספר מרשם התושבים וּמָצָא, שֶׁהָיוּ כְּתוּבִין שָׁם אֵלּוּ הַשְּׁנֵי בָּנִים זֶה בַּשֵּׁם חָכָם, וְזֶה בַּשֵּׁם תָּם וְהָיָה בְּעֵינָיו לְפֶלֶא, שֶׁאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם מְכֻנִּים בַּשֵּׁם חָכָם וְתָם וְנִתְאַוָּה הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹתָם וְחָשַׁב הַמֶּלֶךְ אִם אֶשְׁלַח אַחֲרֵיהֶם פִּתְאם, שֶׁיָּבוֹאוּ לְפָנַי, יִתְפַּחֲדוּ מְאד וְהֶחָכָם יִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו לְגַמְרֵי וְהַתָּם גַּם כֵּן אֶפְשָׁר יִשְׁתַּגַּע מֵחֲמַת פַּחַד וְנִתְיַשֵּׁב הַמֶּלֶךְ לִשְׁלחַ חָכָם אֶחָד אֶל הֶחָכָם, וְתָם אֶל הַתָּם רַק אֵיךְ מוֹצְאִין בְּעִיר מְלוּכָה תָּם כִּי בְּעִיר מְלוּכָה עַל פִּי רב הֵם חֲכָמִים רַק שֶׁהַמְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת הוּא תָּם דַּוְקָא כִּי הֶחָכָם אֵינָם רוֹצִים לַעֲשׂוֹת מְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת פֶּן עַל יְדֵי חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ יוּכַל לְבַזְבֵּז הָאוֹצָרוֹת עַל כֵּן עוֹשִׂין מְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת תָּם דַּוְקָא.

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ליקוטי עצות · התחזקות · אות ל״ח – אות מ׳

כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 29% מהספר עד סוף היום

ליקוטי עצות · התחזקות · אות ל״ח

הַיֵּצֶר הָרָע נוֹקֵשׁ בָּאָדָם בְּכָל פַּעַם וּמְעוֹרְרוֹ לְמַה שֶּׁמְּעוֹרְרוֹ. וְאַף אִם אֵין הָאָדָם שׁוֹמֵעַ לוֹ וּפוֹנֶה עֹרֶף מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי כֵן הוּא נוֹקֵשׁ בּוֹ עוֹד פַּעַם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וְיוֹתֵר. אֲבָל אִם הָאָדָם הוּא חָזָק בְּדַעְתּוֹ וְעַקְשָׁן נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע וְאֵינוֹ פּוֹנֶה אֵלָיו כְּלָל, אֲזַי הַיֵּצֶר הָרָע מִסְתַּלֵּק וְהוֹלֵךְ לוֹ. וְכֵן בִּתְפִלָּה בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת הַבָּאִים לְבַלְבֵּל הוּא מַמָּשׁ כַּנַּ"ל, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בָּאָה כַּמָּה פְּעָמִים פַּעַם אַחַר פַּעַם לְבַלְבֵּל. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ כְּלָל בְּשׁוּם אֹפֶן וַאֲזַי תִּסְתַּלֵּק. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה: (לק"ת סי' נ"א)

ליקוטי עצות · התחזקות · אות ל״ט

כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס לִקְדֻשָּׁה גָּבוֹהַּ, כְּגוֹן כְּשֶׁמִּתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת וְכַיּוֹצֵא, לִפְעָמִים אָז דַּיְקָא יִקְרֶה לוֹ מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר חַ"ו. וְאַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת זֶה, כִּי אַדְּרַבָּא, לִפְעָמִים זֶה סִימָן שֶׁנִּתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְלִפְעָמִים הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה אֵלָיו: (לק"ת סי' קי"ז)

ליקוטי עצות · התחזקות · אות מ׳

כְּבָר מְבֹאָר שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הָרִחוּק, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רָחוֹק, כִּי הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה רָחוֹק כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל שֶׁהוּא רָחוֹק. וּמֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים הוּא יוֹדֵעַ גֹּדֶל רִחוּקוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, אַף עַל פִּי כֵן זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא חָשׁוּב אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁעַל כָּל פָּנִים הוּא יוֹדֵעַ רִחוּקוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל: (לק"ת סי' סח)

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״א · קטע ד׳ – קטע ה׳

כ־5 דק׳ · כ־450 מילים · 35% מהספר עד סוף היום

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״א · קטע ד׳

וּתְזַכֵּנִי לִתֵּן תָּמִיד מָעוֹת עַל פִּדְיוֹן לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים וּתְעוֹרֵר בְּרַחֲמֶיךָ שׁרֶשׁ הַיָּדַיִם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּבִּינָה שֶׁהֵם יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה וְיָד הָרָמָה וְיִתְעוֹרֵר בְּרַחֲמֶיךָ שֵׁם שֶׁל מ"ב [מֶם בֵּית], שֶׁהוּא. אָנָּא בְּכחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא נָא גִּבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת וּבִזְכוּת כָּל הַשִּׁבְעָה שֵׁמוֹת שֶׁכָּל אֶחָד שֶׁל שִׁשָּׁה אוֹתִיּוֹת הַמְצרָפִים בִּתְפִילָּה זוֹ בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת שֶׁהוּא שֵׁם שֶׁל מ"ב, עַל יְדֵי זֶה יֻמְתְּקוּ הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁן וּתְעוֹרֵר בְּרַחֲמֶיךָ רַחֲמִים הָעֶלְיוֹנִים מֵאוֹר הַפָּנִים, וּתְעוֹרֵר ש"ע [שִׁין עַיִן] נְהוֹרִין שֶׁל הַפָּנִים הָעֶלְיוֹנִים "וְחֵית חִוַּרְתָּא" שֶׁהֵם מִסְפַּר בַּשָּׁלוֹ"ם וְעַל יְדֵי זֶה תַּמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וְתַמְשִׁיךְ וּתְחַבֵּר וּתְקַשֵּׁר הַוָּוִי"ו שֶׁל הַשִּׁבְעָה שֵׁמוֹת אֵלּוּ עִם הָעַמּוּדִים וְיִתְחַבְּרוּ וְיִתְקַשְּׁרוּ יַחַד בְּסוֹד "וָוֵ"י הָעַמּוּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כֶּסֶף" וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ הַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא סוֹד הַכֶּסֶף הַטָּהוֹר וְהַקָּדוֹשׁ, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל זַרְעֵנוּ וּמֵעַל כָּל זֶרַע עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וְתִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ (וּבִפְרָט לפלוני בן פלוני וְכוּ' אֵל נָא רְפָא נָא לוֹ) וְהַעֲלֵה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל תַּחֲלוּאֵיהֶם וּלְכָל מַכְאוֹבֵיהֶם, וּתְשִׁיבֵם לְאֵיתְנֵיהֶם בְּקָרוֹב וְתִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתַעֲזר לָנוּ וּתְקַדְּשֵׁנוּ בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, וּתְזַכֵּנוּ בְרַחֲמֶיךָ וְתִתֶּן לָנוּ כחַ מֵאִתְּךָ שֶׁיִּהְיֶה לְאֵל יָדֵינוּ גַּם כֵּן לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן לְהַמְתִּיק דִּינִים מִכָּל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, וּלְהַמְשִׁיךְ חֶסֶד לְכָל הַצְּרִיכִים חֶסֶד, עַל יְדֵי שֶׁאֲקַבֵּל כֶּסֶף הַפִּדְיוֹן לְתוֹךְ יָדַי, אוֹ עַל יְדֵי שְׁתִיַּת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וְאֶזְכֶּה לְהָרִים יָדַי וְרַגְלַי לַיהוָה "אֵל עֶלְיוֹן קנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתַמְשִׁיךְ עָלַי הַשְּׁמִירָה הָעֶלְיוֹנָה הַנִּמְשָׁךְ מֵחַשְׁמַ"ל הָעֶלְיוֹן וּתְטַהֵר אוֹתִי וְאֶת לְבוּשַׁי וּבְגָדַי בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וְתִשְׁמר צֵאתִי וּבוֹאִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״א · קטע ה׳

וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁאֶזְכֶּה לְמַלְּאת גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, וְאֶזְכֶּה שֶׁיָּבוֹאוּ לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל יָדִי וְתַעֲזר לִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַרְחִיב אֶת יָדַי שֶׁאֶזְכֶּה לִתֵּן לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מָעוֹת הַרְבֵּה עַל פִּדְיוֹן נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ בָּנַי וּבְנוֹתַי וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצַי בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹת כְּלָלִיּוּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁיִּהְיוּ נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁן וְיִתְגַּבֵּר מִדַּת הַחֶסֶד עַל מִדַּת הַדִּין וּתְעוֹרֵר בְּרַחֲמֶיךָ הַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן עָלֵינוּ וּמִשָּׁם יִהְיוּ נִמְשָׁכִין עָלֵינוּ חֲסָדִים טוֹבִים תָּמִיד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְטוֹב יִהְיֶה בְעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמְךָ הַטּוֹב וְיִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה וְרַב שָׁלוֹם בָּנָיִךְ שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ יְהוָה עז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם"

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

השתפכות הנפש · אות א · פסקה 2 – פסקה 3

כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 29% מהספר עד סוף היום

השתפכות הנפש · אות א · פסקה 2

וְאֵלּוּ הָאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה הֵם בְּחִינַת אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ. כִּי כָּל שַׁעַר וָשַׁעַר יֵשׁ לוֹ אוֹת מֵאַרְבָּעִים וְתֵשַׁע אוֹתִיּוֹת הַשְּׁבָטִים.

השתפכות הנפש · אות א · פסקה 3 · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)

וְהִנֵּה הַכֹּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. כִּי יֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ הִתְעוֹרְרוּת כְּלָל לִתְשׁוּבָה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה, אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַגִּיעַ אֶל הָאוֹת וְהַשַּׁעַר שֶׁל תְּשׁוּבָה הַשַּׁיָּךְ לוֹ.

השתפכות הנפש · אות א · פסקה 3 · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)

וַאֲפִלּוּ אִם מַגִּיעַ לְשָׁם יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁהַשַּׁעַר שֶׁל תְּשׁוּבָה סָגוּר. וּמַחֲמַת כָּל זֶה אֵין הָאָדָם זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה.

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

משיבת נפש · רצף ג · אות כו

כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 30% מהספר עד סוף היום

משיבת נפש · רצף ג · אות כו · חלק 2 מתוך 4 (חלוקת האתר)

כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּסְתַּר הָאוֹר כָּל כָּךְ עַל־יְדֵי רִבּוּי הַצִּמְצוּמִים עַד שֶׁהָיָה קָשֶׁה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין הָרְמָזִים, וְהַצַּדִּיקִים בְּרִבּוּי יְגִיעָתָם בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ זָכוּ לְהַשִּׂיג הָאוֹר מִתּוֹךְ תֹּקֶף הַהַסְתָּרוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה זָכוּ לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁבְּעֹצֶם חָכְמָתָם הֵם מַלְבִּישִׁים לָנוּ הָאוֹר בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים בְּאֹפֶן שֶׁגַּם כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ יוּכַל לְהַגִּיעַ לוֹ הָרְמָזִים וְעֵצוֹת וְהִתְעוֹרְרוּת בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד.

משיבת נפש · רצף ג · אות כו · חלק 3 מתוך 4 (חלוקת האתר)

כִּי הַהֶעְלֵם הוּא בִּשְׁבִיל הַגִּלּוּי כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁמַּעֲלִימִין וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר בְּצִמְצוּמִים רַבִּים יוֹתֵר הַכֹּל נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה עַל־יְדֵי גְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְגַלִּין וּמְאִירִין לְיִשְׂרָאֵל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁנּוּכַל לֵידַע וְלִזְכֹּר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא.

משיבת נפש · רצף ג · אות כו · חלק 4 מתוך 4 (חלוקת האתר)

וְזֶה בְּחִינַת 'אֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת', שֶׁכָּל מַה שֶּׁמְּמַעֲטִין וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר בְּמִעוּט אַחַר מִעוּט, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת הָאוֹר לְהַגְדִּילוֹ וְלַהֲאִירוֹ בְּלֵב יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא. (הִלְכוֹת בִּרְכַּת הָרְאִיָּה הֲלָכָה ה' אוֹת ע"ז):

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

עצות ישרות · התבודדות · אות ד

כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 36% מהספר עד סוף היום

עצות ישרות · התבודדות · אות ד

בְּעֵת שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי נִכְנָס לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ וְשִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְקַיֵּם תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו, וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה, אֲבָל עֲדַיִן אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנוֹ לְדַבֵּר, כִּי עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּרְכֵי וְסִימָנֵי הַתּוֹרָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ וּלְהִתְפַּלֵּל, אֲזַי הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מְרַחֶמֶת עַל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַזֶּה הַמִּתְפַּלֵּל, וּמוֹסֶרֶת לוֹ הַסִּימָנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נוֹלָדִין מִזֶּה מַעֲשִׂים טוֹבִים, וְזֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּרִים הַנִּשְׁפָּעִים לָאָדָם בְּעֵת שֶׁנִּכְנָס לְהִתְבּוֹדֵד וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבַּתְּחִלָּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם דִּבּוּר לְדַבֵּר, וּכְשֶׁהוּא חָזָק בְּדַעְתּוֹ וּמִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ אַף־עַל־פִּי־כֵן לְדַבֵּר, אֲזַי עַל־פִּי רֹב בָּאִים לוֹ דִּבּוּרִים, שֶׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁיְּדַבֵּר אוֹתָם, וְאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים נִשְׁלָחִים לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם מִבְּחִינָה הַנַּ"ל (שָׁם):

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסט · פסקה 5 – פסקה 9

כ־6 דק׳ · כ־590 מילים · 32% מהספר עד סוף היום

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסט · פסקה 5

וְהִנֵּה מִטְּשֶׁערִין כָּתַבְתִּי לְךָ אִגֶּרֶת לִקְהִלָּה קְדוֹשָׁה טוּלְטְשִׁין, וְשָׁם הוֹדַעְתִּיךָ שֶׁשָּׁלַחְתִּי מֵאוּמַאן כַּמָּה אִגְּרוֹת לִבְרֶסְלֶב, וְאֵלֶיךָ בְּיִחוּד וְנִפְלֵאתִי מְאֹד עַל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְךָ אֶחָד מֵהֶם, וְיֵשׁ לִי צַעַר מִזֶּה, אַךְ הַיְשׁוּעָה שֶׁהוֹדַעְתַּנִי עוֹלָה עַל הַכֹּל, וְלַה' הַתִּקְוָה שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וְעַל אוֹדוֹתֶיךָ כְּבָר הִקְדַּמְתִּי בִּדְבָרַי אֵלֶּה לַהֲשִׁיבְךָ כִּי הָעוֹלָם מָלֵא נִסְיוֹנוֹת בְּכָל יוֹם בְּכַמָּה אֳפָנִים, וְעַל כֻּלָּם יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד מוּסָד יְסוֹד חָזָק וְקַיָּם לָנֶצַח הוּא הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם יְסוֹד הַפָּשׁוּט וְכוּ', עָלָיו יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, כִּי לֹא בָּאנוּ לְזֶה הָעוֹלָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְשַׁאֲרֵי תַּאֲווֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא בִּשְׁבִיל מָמוֹן וְכָבוֹד הַמְדֻמֶּה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, רַק לִסְבֹּל עָמָל וִיגִיעָה כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאֵנוּ וְיוֹצְרֵנוּ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְפִי מַה שֶּׁמַּדְרִיכִים אוֹתָנוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְכוּ', כִּי בְּהֶכְרֵחַ לִסְבֹּל מְרִירוּת בְּכָל פַּעַם, וְאַחַר כָּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּחַסְדּוֹ כַּאֲשֶׁר כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן כ"ז חֵלֶק רִאשׁוֹן).

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסט · פסקה 6

וּכְפִי הַנִּרְאֶה עַתָּה, אֵינְךָ צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ עוֹד אִגֶּרֶת לְפֹה, כִּי רָחוֹק שֶׁאֶתְמַהֲמַהּ כָּל כָּךְ, אַךְ תִּזָּהֵר לִשְׁלֹחַ מֵעַתָּה בְּכָל פָּאסְט אִגֶּרֶת אֵלַי לִקְהִלָּה קְדוֹשָׁה אוּמַאן, וְתוֹדִיעֵנִי הַכֹּל בַּאֵר הֵיטֵב כָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה שָׁם לְמַעַן אֵדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר אָבוֹא לְאוּמַאן אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּקָרוֹב אֶמְצָא שָׁם מִכְתָּבֶיךָ וִיחַיּוּ אוֹתִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּכְפִי הַנִּרְאֶה אֶהְיֶה בְּאוּמַאן אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּעוֹד שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת מֵהַיּוֹם, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת בִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב, כִּי אֲנִי סוֹמֵךְ עָלָיו בְּכָל תְּנוּעוֹתַי. וּלְעֵת עַתָּה הֶחֱיֵיתִי הַרְבֵּה בְּכָל מְקוֹם בּוֹאִי אֶת כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְגַם פֹּה קִבְּלוּ אוֹתִי בְּאַהֲבָה רַבָּה וּבִתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה וְיָצְאוּ לִקְרָאתִי בְּשִׂמְחָה הַכֹּל יוֹתֵר מִקֹּדֶם, כִּי מֵעוֹלָם לֹא קִבְּלוּ אוֹתִי בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ עַתָּה. אֲבָל הַיִּסּוּרִים שֶׁהָיוּ לִי עַד הֵנָּה מֵהַנְּסִיעָה בְּעַצְמָהּ, אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר, כִּי הַדֶּרֶךְ פֹּה מְקֻלְקָל מְאֹד וְהַסּוּסִים חַלָּשִׁים כִּמְעַט כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל עִנּוּי הַדֶּרֶךְ לְאִישׁ בָּא בַּיָּמִים כָּמוֹנִי, וְאַף עַל פִּי כֵן גַּם בָּזֶה הָיוּ כַּמָּה הַרְחָבוֹת בְּלִי שִׁעוּר. מִי יִתֵּן וִיזַכֵּנִי ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם הַכֹּל לְמַעַן תָּבִינוּ מִזֶּה נִפְלְאוֹת הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵיךְ הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וּמְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית בְּכָל מַעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה שֶׁל כָּל אָדָם כְּפִי הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן וּמְרַמֵּז לוֹ רְמָזִים וְכוּ' וְכוּ'.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסט · פסקה 7

"גִיוַואלְד! וָואס שְׁוַויְיגִין מִיר אַז מִיר הָאבִּין אַזוֹנְס גִיהֶערְט" [אַהָהּ! מָה אָנוּ שׁוֹתְקִים שֶׁכָּךְ שָׁמַעְנוּ]. עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר צָרִיךְ כָּל אֶחָד לוֹמַר אֶלֶף פְּעָמִים אִלְמָלֵא לָא אָתֵינָא לְעָלְמָא וְכוּ', וְאֵלּוּ הַסְּפָרִים הֵם קוֹרְעִים וּמְבַזִּים, אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם. בַּעַל הָרַחֲמִים יְשִׁיבֵם אֶל הָאֱמֶת, וְאוֹתָנוּ יָשִׁיב לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת אֶת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת, וְזֶה נַעֲשֶׂה בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסט · פסקה 8

מָה אֹמַר לָכֶם בָּנַי חֲבִיבַי וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַנֶּאֱמָנִים, שִׂימוּ לְבַבְכֶם הֵיטֵב מַה נַּעֲשֶׂה עִם הָאָדָם בָּעוֹלָם הָעוֹבֵר בַּצֵּל הַפּוֹרֵחַ הַזֶּה, אֲשֶׁר הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁהָעוֹלָם הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל, וְאִם אֵינָם זוֹכִים לְהֵיטִיב מַעֲשֵׂיהֶם וְגַם מְקַלְקְלִים כְּמוֹ שֶׁמְּקַלְקְלִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד בַּהֶבֶל נִדָּף הַזֶּה כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹדְעִים בְּעַצְמָם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִסְלַח לָהֶם וִישִׁיבֵם אֶל הָאֱמֶת, עוֹד מִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם לַחֲלֹק עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת אֲשֶׁר זָכָה לָצֵאת מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי, אֲשֶׁר אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַנִּיחַ שׁוּם הֶבֶל בָּעוֹלָם הַזֶּה. אַשְׁרֵינוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ אֲשֶׁר נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִזֶּה, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּפַלְטֵי לָן מֵהָדָא, כֵּן יוֹסִיף ה' לְמַלֵּט נַפְשֵׁנוּ גַּם מִכָּל הֶבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ לְעוֹלָם אָמֵן.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קסט · פסקה 9

וְהִנֵּה כְּפִי הַנִּרְאֶה לֹא אֶתְמַהֲמַהּ פֹּה הַרְבֵּה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה פֹּה אֵינִי יוֹדֵעַ לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה, כִּי זֶה שִׁבְתִּי הַבַּיִת מְעַט כַּנַ"ל, וְגַם זְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הִגִּיעַ. יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וִיזַכֵּנוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה לְהַכִּיר חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁבַּיּוֹם הַזֶּה וּלְקַיֵּם לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וְכוּ'.

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ג · סעיף ג׳ – סעיף ו׳

כ־3 דק׳ · כ־300 מילים · 28% מהספר עד סוף היום

קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ג · סעיף ג׳

פֵּרוֹת שֶׁשְּׁרָאָן אוֹ בִּשְּׁלָן רַק בִּשְׁבִיל הָרֹטֶב, מְבָרֵךְ עָלָיו שֶׁהַכֹּל, וְלָכֵן מְבָרְכִין עַל קַאפֶע וְעַל טֵה שֶׁהַכֹּל. וְכֵן עַל הַשֵּׁכָר, בֵּין שֶׁהוּא מִתְּמָרִים בֵּין שֶׁהוּא מִשְּׂעוֹרִים.

קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ג · סעיף ד׳

יְרָקוֹת אוֹ פֵּרוֹת שֶׁכּוֹבְשִׁין אוֹתָן בְּמַיִם שֶׁיִּתְחַמְּצוּ, אַף עַל פִּי שֶׁדַּרְכָּן בְּכָךְ, כְּגוֹן [קִשּׁוּאִים, מְלָפְפוֹנִים, סֶלֶק, כְּרוּב] גורקען, אוגרקיס, ראהטע ריבען, צוויקעל, בוראקיס קרויטס. מִכָּל מָקוֹם, אֵין מְבָרְכִין עַל הָרֹטֶב, כִּי אִם שֶׁהַכֹּל. וְאַף עַל פִּי שֶׁטַּעַם הַיֶּרֶק וְהַפְּרִי בָּרֹטֶב, מִכָּל מָקוֹם, הוֹאִיל וְאֵין עִקַּר הַכְּבִישָׁה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְּנוּ טַעַם בַּמַּיִם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁגַּם הֵמָּה בְּעַצְמָם יְתֻקְּנוּ עַל יְדֵי הַכְּבִישָׁה, לָכֵן מְבָרְכִין רַק שֶׁהַכֹּל. וּמִכָּל מָקוֹם אִם אָכַל תְּחִלָּה אֶת הַיֶּרֶק וּבֵרַךְ בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, וְאַחַר כָּךְ רוֹצֶה לִשְׁתֹּת גַּם הָרֹטֶב, יֵשׁ סָפֵק אִם צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הָרֹטֶב, כִּי שֶׁמָּא יֵצֵא בְּבִרְכַּת בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, גַּם עַל הָרֹטֶב. לָכֵן לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן.

קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ג · סעיף ה׳

וְכֵן פֵּרוֹת וִירָקוֹת וְקִטְנִיּוֹת וְכַדּוֹמֶה, שֶׁבִּשְׁלָן בְּמַשְׁקֶה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ טַעַם בְּעַצְמוּתוֹ, כְּגוֹן בְּחֹמֶץ אוֹ בַּחֲמִיצָה (בָּארְשְׁט) אוֹ בֶּחָלָב, מְבָרְכִין עַל הָרֹטֶב שֶׁהַכֹּל. וְאִם אָכַל תְּחִלָּה אֶת הַמַּאֲכָל, יֵשׁ סָפֵק אִם אֵין הָרֹטֶב נִפְטְרָה בִּבְרָכָה זֹאת (שם).

קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ג · סעיף ו׳

צִמּוּקִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן לַחְלוּחִית כָּל כָּךְ, שֶׁאִם הָיוּ דּוֹרְכִין אוֹתָן יָצָא מֵהֶן דִּבְשָׁן, אִם כְּתָשָׁן וְשָׁרָה אוֹתָן בְּמַיִם לְצֹרֶךְ שְׁתִיָּה וְלֹא לְצֹרֶךְ אֲכִילַת הַצִּמּוּקִין, אִם שָׁרָה שְׁלשָׁה יָמִים וְתוֹסֵס, וּלְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים עֵרָה מֵהֶם אֶת הַמַּשְׁקֶה לִכְלִי אַחֵר, הֲרֵי מַשְׁקֶה זֶה יַיִן גָּמוּר מְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, וּלְאַחֲרָיו בְּרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין כּוֹס יַיִן יוֹצְאִין בּוֹ. וּצְרִיכִין לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיוּ הַצִּמּוּקִין יוֹתֵר מֵחֵלֶק שִׁשִּׁית שֶׁבַּמַּיִם, וּמְשַׁעֲרִים אֶת הַצִּמּוּקִין כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בְּלַחוּתָן קֹדֶם שֶׁנִּתְיַבְּשׁוּ (עין שע"ת סִימָּן ר"ד סָעִיף ה'). וְדַוְקָא כְּשֶׁנַּעֲשֶֹה עַל יְדֵי שְׁרִיָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, אֲבָל אִם בִּשֵּׁל אֶת הַצִמּוּקִין בְּמַיִם, אֵינוֹ נַעֲשֶׂה יַיִן עַל יְדֵי הַבִּשּׁוּל (כֵּן כָּתוּב בְּסֵפֶר הַחַיִּים וּדְלֹא כְּמוֹ שֶכָּתוּב בְּסֵפֶר חַיֵּי אָדָם הִלְכוֹת שַׁבָּת כְּלָל ו' סָעִיף ו'). (וְאִם שָׁרָה אוֹ בִּשֵּׁל אֶת הַצִּמּוּקִין עַל דַּעַת לֶאֱכוֹל גַּם אֶת הַצִּמּוּקִין, יֵשׁ כַּמָּה סְפֵקוֹת בַּבְּרָכָה שֶׁעַל הַמַּשְׁקֶה) (ר"ב ר"ד).

מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

הלימוד ליום הזה

התקדמות הלימוד

התפילה היומית

מסדר ליקוטי תפילות

היום בלוח ובמחזור

המחזור השנתי

ההתקדמות שלך

התיקון הכללי

העמקה ומקורות

הספרים של היום בספרייה

איך נבנה הסדר

התקדמות הלימוד

לימוד היום

ליקוטי מוהר״ןממתין ללימוד

שיחות הר״ןממתין ללימוד

שבחי הר״ןממתין ללימוד

חיי מוהר״ןממתין ללימוד

ספר המידותממתין ללימוד

סיפורי מעשיותממתין ללימוד

ליקוטי עצותממתין ללימוד

ליקוטי תפילותממתין ללימוד

השתפכות הנפשממתין ללימוד

משיבת נפשממתין ללימוד

עצות ישרותממתין ללימוד

עלים לתרופהממתין ללימוד

שמות הצדיקיםממתין ללימוד

קיצור שולחן ערוךממתין ללימוד

התפילה היומית

מסדר ליקוטי תפילות

היום בלוח ובמחזור

המחזור השנתי

ההתקדמות שלך

התיקון הכללי

העמקה ומקורות

הספרים של היום בספרייה

איך נבנה הסדר