הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שישי, כ״ט בטבת ה׳תשפ״ז · 8 בינואר 2027
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח · אות ו׳ – אות ז׳
כ־7 דק׳ · כ־650 מילים · 28% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח · אות ו׳ו וּמֹשֶׁה גַּם כֵּן זָכָה לְאוֹר הַתְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בהשמטות בראשית רסב): וַיִּתְנַצְּלוּ אֶת עֶדְיָם – דָּא תְּפִלִּין. וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל – שֶׁלָּקַח אוֹתָן הָאוֹרוֹת, מִלְּשׁוֹן (איוב כ״ט:ג׳): בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי. (עיין בזוהר בראשית דף נב: כי תשא דף קצד.). וְזֶהוּ (שמות ל״ד:כ״ט): כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו; עַל שֵׁם: קֶרֶן אַחַת הָיָה לוֹ בְּמִצְחוֹ (חולין ס). זֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהוּא בַּמֵּצַח, וְעַל־יְדֵי־זֶה: וַיִּרְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו, כִּי הֵאִיר עֲלֵיהֶם הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְכוּ'. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יב:): הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ מוֹחֲלִין לוֹ מִיָּד; כִּי הָעֲבֵרָה מַכְנִיס בָּאָדָם רוּחַ שְׁטוּת, וְעַל־יְדֵי בּוּשָׁה מַחֲזִיר הַמֹּחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָז תָּבִין יִרְאַת ה' כַּנַּ"ל: וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים כ): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי; כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן פָּגַם בִּבְחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ל״ח:ט״ז): ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ; וְדִבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאִילָנָא דְּמוֹתָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה: וַיְגָרֶשׁ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן (בראשית ג׳:כ״ג); כִּי עַזּוּת־ פָּנִים לְגֵיהִנֹּם (אבות פ"ה); וְכַד תָּב בִּתְיוּבְתָּא, כְּתִיב (שם): וַיַּעַשׂ לָהֶם כָּתְנוֹת עוֹר – דָּא תְּפִלִּין (כמובא בתיקונים תיקון סט דף קה.): וְזֶה פֵּרוּשׁ (חולין ס): שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן קֶרֶן אַחַת הָיְתָה לוֹ בְּמִצְחוֹ; כִּי עַל־יְדֵי הַקָּרְבָּן, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, זָכָה לִבְחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֵרוּן עוֹר הַפָּנִים. וְקַיִן, שֶׁהָיָה מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, כְּתִיב בֵּהּ (בראשית ד׳:ו׳): לָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ; שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין, שֶׁהוּא קֵרוּן עוֹר הַפָּנִים. וְקַיִן הֵבִיא מִפְּסֹלֶת, שֶׁרָאָה חוֹב לְכָל אֶחָד, וְאִיתָא (במדרש תנחומא פ' בראשית): וַיָּשֶׂם לְקַיִן אוֹת – שֶׁזָּרַח לוֹ קֶרֶן, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּקַיִן (שם): וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא זָכָה לְעֵדֶן, עַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַתְּפִלִּין. וְזֶה קִדְמַת, רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: קַרְקַפְתָּא דְּלָא מַנָּח תְּפִלִּין. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ז:): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁנִּכְשַׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ; כִּי קַיִן עָמַד עַל תְּאוֹמָתוֹ שֶׁל הֶבֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי, פָּסְקָה זֻהֲמָתָן, הַיְנוּ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ; וְעַכּוּ"ם שֶׁלֹּא עָמְדוּ, לֹא פָּסְקָה זֻהֲמָתָן (שבת קמו). וְזֶה: בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו; רַגְלֵי דַּיְקָא, כִּי אֵין לָהֶם רַגְלַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג׳:י״ד): עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בַּזֹּהַר): וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת, [פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י]: הֶחֱזִיר מוֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ; כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב [בַּזֹּהַר]: כַּד תָּב בִּתְיוּבְתָּא, וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת (תיקון סט דף קח:):
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח · אות ז׳ז וְזֶה שֶׁסִּפֵּר הַתַּנָּא (בכורות נז:): אֶרֶז נָפַל בִּמְקוֹמֵנוּ, וְעָבְרוּ עָלָיו י"ו (שִׁשָּׁה־עָשָׂר) קְרָנוֹת עַל חֻדּוֹ. כִּי יָדוּעַ, שֶׁהַצַּדִּיק שֶׁעוֹבֵד אֶת ה' בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כְּשֶׁנּוֹפֵל לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה פְּחוּתָה מִמֶּנָּה, אַף־עַל־פִּי שֶׁזֹּאת הַמַּדְרֵגָה שֶׁהוּא עַכְשָׁו בָּהּ, גַּם הִיא מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה לְעֵרֶךְ שְׁאָר הַצַּדִּיקִים, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי עֶרְכּוֹ הֲוֵי לֵהּ נְפִילָה, הוּא מִתְבַּיֵּשׁ בְּזֶה הַמַּדְרֵגָה כְּאִלּוּ חָטָא אֵיזֶה חֵטְא, וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל־זֶה כְּאִלּוּ חָטָא, וּבָא עַל־יְדֵי־זֶה לְבוּשָׁה גְּדוֹלָה, הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת: אָז תָּבִין יִרְאַת ה'; וּבָא לִבְחִינַת יְדִיעָה חֲדָשָׁה וְהַכָּרָה. וְעִקַּר הֶאָרַת הַתְּפִלִּין בָּאִים עַל־יְדֵי הַלּוּחוֹת, כַּמּוּבָא (בזוהר בראשית וכי תשא הנ"ל): כְּשֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, זָכוּ לַחֲגִירַת זַיְנָא עִלָּאָה. וּמֹשֶׁה זָכָה לְקֵרוּן עוֹר פָּנִים, מֵאוֹר הַלּוּחוֹת, כִּי הֵם הַמֹּחִין בְּעַצְמָן, כִּי עַל־יְדֵי חִדּוּד הַשֵּׂכֶל בַּתּוֹרָה נִתְחַדְּדוּ הַמֹּחִין, וְנִתּוֹסֵף בּוֹ הַכָּרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּיוֹתֵר. וְהַלּוּחוֹת הֵם שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה, וְנִקְרָאִים י"ו, עַל־שֵׁם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְאָרְכָּן וָאו וְרָחְבָּן וָאו (ב"ב יד), וְהַצַּדִּיק נִקְרָא אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן. וְזֶה שֶׁסִּפֵּר הַתַּנָּא בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁהָיָה צַדִּיק בְּדוֹרוֹ, וְנָפַל בִּמְקוֹמֵנוּ, כִּי בְּוַדַּאי מַדְרֵגַת הַתַּנָּא הָיְתָה גַּם כֵּן גְּדוֹלָה, אֲבָל לְפִי עֵרֶךְ הַצַּדִּיק הָיְתָה נְפִילָה. וְעָבְרוּ – לְשׁוֹן הִתְגַּלּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ב:כ״ג): וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם; וְתִרְגֵּם אֻנְקְלוֹס: וְאִתְגְּלִי. י"ו קְרָנוֹת עַל חֻדּוֹ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי חִדּוּד שִׂכְלוֹ וְחִדּוּשׁ שִׂכְלוֹ, שֶׁקִּבֵּל עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרָא י"ו כַּנַּ"ל, נִתְגַּלֶּה קֵרוּן עוֹר הַפָּנִים, הַיְנוּ בּוּשָׁה, בְּחִינַת תְּפִלִּין. גַּם הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא נִקְרָא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְזֶה פֵּרוּשׁ: נָפַל בִּמְקוֹמֵנוּ; שֶׁנָּפַל לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת לְפִי הַשָּׂגָתֵנוּ, הֲגַם שֶׁגַּם הַשָּׂגָתֵנוּ גְּדוֹלָה, אֲבָל לְפִי עֶרְכּוֹ הֲוֵי לֵהּ נְפִילָה, שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּהַשָּׂגָתֵנוּ. וְזֶה פֵּרוּשׁ: בְּרֵאשִׁית – יָרֵא בֹּשֶׁת, כִּי הַיִּרְאָה הוּא הַבּוּשָׁה. תַּמָּן רָאשֵׁי תַּמָּן בַּת, אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם (שמות ו׳:י״ד), הַיְנוּ תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא בַּת עַיִן, רָמַז מְקוֹם הַתְּפִלִּין, וּלְטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ (שם יג), וּתְלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, הֵם אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ע״ט – אות פ׳
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 30% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות ע״ט · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)כמו כן ממש קודם שמתחיל האדם ליכנס בעבודת השם, אזי הטוב והרע מעורבין בו, ומחמת שהם מעורבים מאד אין נראה הפסולת והרע שבו כלל כי הם מעורבים יחד לגמרי הרע עם הטוב. אך אחר כך כשמתחיל ליכנס בעבודת השם ומתקרב לצדיק האמת, אזי מתחיל להזדכך ולהתברר, ואזי עולה הפסולת והרע בכל פעם למעלה, כמשל הנזכר לעיל. וצריך שיעמוד אחד שיסיר ממנו חלאתו ופסולתו בכל פעם, ואזי ישאר אחר כך זך וצלול לגמרי באמת כראוי: היה אפשר להוציא הפסולת והרפש מיד מהאנשים שהיו בגשמיות מתחילה ונתקרבו להשם יתברך. אך מה יהיה – אם יהיה מוציא הרפש, יוציא הרפש עם המח מאחר שמעורב הכל יחד; על כן ההכרח להיות מתון מתון עד שיזדכך מעט מעט:
שיחות הר״ן · אות פ׳[בני אדם מונעים לעבודת השם יותר מהיצר הרע] בני־אדם יש להם כח למנוע ולהסית את האדם לרחקו מעבודת הבורא ומצדיקי אמת יותר מן היצר־הרע, כי היצר־הרע אין לו יכולת רק כפי כחו, כפי בחינת היצר־הרע מאיזה העולם שהוא, אבל האדם הוא כלליות שכלול מכל העולמות; ועל כן מניעות של בני־אדם יותר ממניעות היצר־הרע:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ב׳
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 29% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ב׳ואמר רבנו זכרונו לברכה מי שיודע מפני מה היתה ארץ ישראל תחלה ביד כנען ואחר כך באה ליד ישראל הוא יודע מפני מה הוא היה תחלה בקאמיניץ ואחר כך בארץ ישראל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קט״ו
כ־3 דק׳ · כ־350 מילים · 21% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קט״ו · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)(יב) וּבִשְׁנַת תקס"ב בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל נִכְנַס לִבֶּרְסְלַב וּבָא לְכָאן עַל שַׁבַּת פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא. וְכַאֲשֶׁר נִשְׁמַע הַדָּבָר בְּנֶעמְרִיב הַסָּמוּךְ לְפֹה הָיָה אֶצְלֵנוּ דְּבַר פֶּלֶא מְאֹד שֶׁהוּא נִכְנַס לְכָאן. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְחָשַׁב מֵרָחוֹק לְהֵיטִיב אַחֲרִיתֵנוּ לְהַשְׁאִיר שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ לְמַעַן עֲשֵׂה כְּהַיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיוֹת עַם רָב. כִּי בְּכָאן נִגְמְרוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּדְפָּסִים, וּפֹה חִבֵּר הַסְּפָרִים הַנֶּעְלָמִים מֵעֵין כָּל חָי, הַיְנוּ מַה שֶּׁנִּשְׂרַף וְסֵפֶר הַגָּנוּז וְכוּ' וְכוּ' (עַיֵּן לְקַמָּן קסט קעז), וַאֲנַחְנוּ זָכִינוּ בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו תֵּכֶף בִּכְנִיסָתוֹ לְפֹה, וְיִתְבָּאֵר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, בַּאֲרִיכוּת (יְמֵי מוֹהֲרַנַ"ת ב). וְאָמַר, אִלּוּ לֹא בָא לִבְּרֶסְלֶב אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְקָרֵב אוֹתִי דַּי. וּפֹה בְּרֶסְלֶב יָשַׁב בְּשַׁלְוָה מִבְּנֵי הָעִיר כָּל יָמָיו, אֲבָל בָּעוֹלָם הָיָה הַמַּחֲלֹקֶת הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר וְכָל מַה שֶׁקֵּרֵב יוֹתֵר אֲנָשִׁים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הִתְגַבֵּר הַמַּחֲלֹקֶת יוֹתֵר. אֲבָל הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וְעָלָה בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע לְמַעֲלוֹת גְּבוֹהוֹת וְרָמוֹת אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר כְּלָל. וְלוּלֵא שֶׁהִתְגַּבֵּר הַקִּטְרוּג עַל הָעוֹלָם עַד שֶׁלֹּא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי לִינֹק מֵאוֹר כָּזֶה וְעָמַד וּגְנָזוֹ, הָיָה נִתְגַּלֶּה גְּדֻלָּתוֹ בָּעוֹלָם וְהָיָה מַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי זֶה הָיָה כָּל מְגַמָּתוֹ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּבָזֶה עָסַק תָּמִיד לְזַכּוֹת הָרַבִּים וּלְהוֹצִיאָם מֵחֹשֶׁךְ לָאוֹר, מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל. עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר מַה יִּהְיֶה אִם יְגָרְשׁוּ אוֹתִי מִכָּאן גַּם־כֵּן, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָבוֹא לְשָׁם בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶעֱשֶׂה פְּסִיעָה, אֲתַקֵּן תָּמִיד "וִויא אִיךְ וֶועל אַטְרֶעט טָאהן וֶועל אִיךְ אַלְץ פַאר רֶעכְטִין" כְּשֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע בְּעֵת שֶׁכְּבָר בָּאוּ הָעֲגָלוֹת מִבְּרֶסְלֶב בִּשְׁבִילוֹ לַהֲבִיאוֹ לִבֶּרְסְלַב אָמַר כָּאן בִּזְלַאטִיפָּאלְיֶע סָבַלְתִּי תַּרְתֵּי גֵּיהִנָּם, כִּי מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנָּם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ (שַׁבָּת לג), וַאֲנִי סָבַלְתִּי יִסּוּרִים כָּאן שְׁתֵּי שָׁנִים. גַּם אָמַר, עַד עַכְשָׁו הָיָה בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ, עַכְשָׁו מַתְחִיל וְכוּ' וְאֵינִי יוֹדֵעַ הַלָּשׁוֹן שֶׁאָמַר יוֹתֵר אַךְ הָעִנְיָן הוּא שֶׁעַכְשָׁו מַתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהֵיטִיב וְכוּ': אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֲנַחְנוּ כָּבַשְׁנוּ אֶת עִיר בְּרֶסְלֶב בְּהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין. (כִּי בֶּאֱמֶת בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ לִבְּרַסְלֶב דִּבֵּר תֵּכֶף מִמְּחָאַת כַּפַּיִם בִּתְפִלָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְגָרְשִׁין הָאֲוִיר שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ וּמַמְשִׁיכִין אֲוִירָא דְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר אַתֶּם נִצָּבִים וְכוּ' (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן מד). וְכֵן בְּשָׁנָה זוֹ רָקַד הַרְבֵּה אוֹדוֹת לְבַטֵּל הַפּוּנְקְטִין [הַגְּזֵירָה לָקַחַת יְהוּדִים לַצָּבָא]. וּבְחֹרֶף זֶה אָמַר מַאֲמַר וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים סִימָן י' הַמְדַבֵּר מֵרִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף).
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות ט׳ – אות י״ב
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 30% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות ט׳ט. עַל־יְדֵי הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה לְסוֹף נִצְרָךְ לִידֵי הִשְׁתַּמְּשׁוּת בַּשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות י׳י. עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂר נִתְבַּטְּלִים הִרְהוּרֵי זְנוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות י״איא. לִפְעָמִים עוֹלֶה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל אָדָם, וְחוֹשֵׁב בְּאֵיזֶהוּ חוֹלַאַת, וְזֶה סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּר אֶת עַצְמוֹ לְתַקֵּן הַמַּחֲשָׁבָה רָעָה, שֶׁהַחוֹלַאַת בָּאָה עַל־יָדוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות י״ביב. הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהִרְהוּרֵי זְנוּת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים וְלָשׁוֹן־הָרָע, הֵם בָּאִים עַל מִי שֶׁרָגִיל בִּנְדָרִים, אֲבָל נִתְבַּטְּלִים עַל־יְדֵי הַמַּנְהִיג שֶׁבָּעִיר, הַמְסַדֵּר הַגְּבִיּוֹת וְהַמִּסִּים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ שֶׁיּוּכַל לִסְבּל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות ל״ב – אות ל״ג
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 33% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות ל״בשֶׁנִּתְרוֹמֵם מַזָּלוֹ וּמַזָּל מַחְכִּים וּבָא לוֹ קְצָת הֲבָנָה אַף עַל פִּי כֵן לא הִשְׁתַּמֵּשׁ כְּלָל בְחָכְמָתוֹ רַק נָהַג בִּתְמִימוּתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְהִנְהִיג אֶת הַמְּדִינָה בִּתְמִימוּת, בֶּאֱמֶת וּבְישֶׁר, וְעַוְלָה לא נִמְצָא בּוֹ וְעַל הַנְהָגַת הַמְּדִינָה אֵין צְרִיכִין שֵׂכֶל גָּדוֹל וְחָכְמוֹת, רַק עַל פִּי הַיּשֶׁר בִּתְמִימוּת כְּשֶׁבָּאוּ לְפָנָיו שְׁנַיִם לְדִין הָיָה אוֹמֵר: אַתָּה זַכַּאי וְאַתָּה חַיָּב כְּפִי תְּמִימוּתוֹ בֶּאֱמֶת, בְּלִי שׁוּם עָרְמָה וּמִרְמָה וְכֵן נָהַג הַכּל בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות ל״גוְהָיוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ הַמְּדִינָה מְאד וְהָיָה לוֹ יוֹעֲצִים אוֹהֲבִים בֶּאֱמֶת וּמֵחֲמַת הָאַהֲבָה יָעַץ לוֹ אֶחָד בַּאֲשֶׁר שֶׁבְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ תִּהְיֶה קָרוּא אֶל הַמֶּלֶךְ שֶׁתָּבוֹא לְפָנָיו כִּי הֲלא כְּבָר שָׁלַח אַחֲרֶיךָ וְגַם הַדֶּרֶךְ שֶׁמושל המחוז מֻכְרָח לָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְעַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה כָּשֵׁר מְאד, וְלא יִמְצָא בְּךָ שׁוּם עַוְלָה בְּהַנְהָגָתְךָ הַמְּדִינָה אַף עַל פִּי כֵן דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ בִּדְבָרָיו לִנְטוֹת בִּדְבָרָיו לְצַד אַחֵר לְדַבֵּר חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרִים עַל כֵּן נָאֶה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ שֶׁתּוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ עַל כֵּן טוֹב, שֶׁאֲלַמֶּדְךָ חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת וְנִתְקַבֵּל הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַתָּם וְאָמַר: מָה אִכְפַּת לִי אִם אֶלְמַד חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת? ! וְתֵכֶף עָלָה עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁחֲבֵרוֹ הֶחָכָם אָמַר לוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אפֶן שֶׁהוּא יָבוֹא עַל שֶׁלּוֹ וְהִנֵּה עַתָּה כְּבָר בָּא עַל חָכְמָתוֹ [וְאַף עַל פִּי כֵן אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הָיָה יוֹדֵעַ חָכְמוֹת לא הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַחָכְמוֹת כְּלָל רַק נָהַג הַכּל בִּתְמִימוּתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה].
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · השגות והתנוצצות אלקות · אות ד׳ – אות ו׳
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 30% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · השגות והתנוצצות אלקות · אות ד׳דַּע, שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִנַּפְשִׁין רוּחִין וְנִשְׁמָתִין וְהוּא אוֹר אֵין סוֹף. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן רְדִיפָה דְּמַחֲשָׁבָה לְמִרְדַּף אַבַּתְרֵיהּ. וְעַל יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב, בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי. וְנַעֲשִׂין תִּשְׁעָה הֵיכָלִין דְּלָאו אִנּוּן נְהוֹרִין וְלָא רוּחִין וְלָא נִשְׁמָתִין וְלֵית מָאן דְּקַיְּמָא בְּהוּ וְלָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא מִתְיַדְּעִין. אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה שֶׁיִּרְדֹּף מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׂכֶל לְהַשִּׂיג אוֹתָם, כִּי לָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא יְדִיעָן (וְעַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן כ"ד): (לק"א סי' כ"ד)
ליקוטי עצות · השגות והתנוצצות אלקות · אות ה׳הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים מֵעִילָה לְעָלוּל מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְלַמֵּד וְרַבִּי הָגוּן כָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית וְהַתִּקְוָה הָאֲמִתִּית. וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר (עַיֵּן צַדִּיק אוֹת ל"ח) שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עַמּוֹ לְסַבֵּב לוֹ כַּמָּה הַקְדָּמוֹת נִפְלָאוֹת בְּשֵׂכֶל גָּדוֹל, שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל יָדָם יָבוֹא לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת: (לק"א סי' ל' אות א' ב')
ליקוטי עצות · השגות והתנוצצות אלקות · אות ו׳עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת מַמְשִׁיכִין הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּל אוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה הוּא בְּחִינַת צִמְצוּם לְהַשִּׂיג עַל יָדוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ: (שם אות ג')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ז · קטע א׳ – קטע ו׳
כ־7 דק׳ · כ־700 מילים · 36% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ז · קטע א׳אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַדִּירֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ יוֹצְרֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקב רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטֵּל וּלְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה מֵאִתָּנוּ לְגַמְרֵי וְנִסְתַּפֵּק בַּמֻּעָט, לֶאֱכל מְעַט כְּדֵי חִיּוּנִי בְצִמְצוּם וּבְדִקְדּוּק גָּדוֹל, וְלִשְׂבּעַ מִמֶּנּוּ וְתָסִיר וּתְגָרֵשׁ וּתְבַטֵּל הָרְעָבוֹן מִקִּרְבֵּנוּ וְתַעַזְרֵנוּ לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ וּלְהַשְׂבִּיעַ נַפְשֵׁנוּ בַּאֲכִילָה מֻעֶטֶת וְאֶזְכֶּה לְדַקְדֵּק בַּאֲכִילָתִי מִכַּזַּיִת וְעַד כְּבֵיצָה וּמְעַט אֲכִילָתִי יִהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וּתְזַכֵּנִי שֶׁאַמְשִׁיךְ מְזוֹנוֹתַי וּפַרְנָסָתִי וְכָל הַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֶרֶץ הַחַיִּים, שֶׁשָּׁם שׁרֶשׁ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ז · קטע ב׳וּבְכֵן תַּעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת נִכְלָל בְּמִדָּתוֹ שֶׁל יַעֲקב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁמִּדָּתוֹ אֱמֶת וְאֶזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת תָּמִיד, וְלֹא יֵצֵא שׁוּם דְּבַר שֶׁקֶר מִפִּי לְעוֹלָם, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאנֶס בֵּין בְּרָצוֹן וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי, שֶׁלֹּא אֶהְיֶה נִכְשָׁל בְּשׁוּם דְּבַר שֶׁקֶר אֲפִלּוּ בְּטָעוּת וְאֶזְכֶּה לְהַרְחִיק עַצְמִי מִדִּבְרֵי שֶׁקֶר בְּתַכְלִית הָרִחוּק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "מִדְבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִהְיוֹת אִישׁ אֱמֶת בְּכָל הָעִנְיָנִים, לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, וּלְדַבֵּר אֱמֶת בִּלְבָבִי וְלֹא אֶטֶּה וְלֹא אָסוּר מִמֶּרְכַּז נְקֻדַּת הָאֱמֶת יָמִין וּשְׂמאל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ז · קטע ג׳מָלֵא רַחֲמִים, חוֹנֵן דַּלִּים, רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, תֶּן לִי בְמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד מִדַּת אֱמֶת וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם" וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה מִשָּׁם שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וְכָל טוֹב מֵאִתְּךָ עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתַזְמִין לָנוּ פַּרְנָסָתֵנוּ בְּרֶוַח מֵאִתְּךָ קדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּהֶתֵּר וּבְנַחַת וּבְכָבוֹד וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ז · קטע ד׳אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן "יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם" מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים וְזַכֵּנוּ מְהֵרָה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה מִקִּרְבֵּנוּ, כִּי לְפָנֶיךָ נִגְלֶה הַכּל וְאַתָּה יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת לְבָבִי, וְכַמָּה אֲלָפִים מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים שֶׁיֵּשׁ לִי עַל זֶה מִכַּמָּה צְדָדִים, עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי עַל זֶה כְּלָל עֲשֵׂה עִמִּי כְּחַסְדְּךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאַל תִּגְמְלֵנִי כְּמִפְעָלִי חָנֵּנִי חָנֵּנִי בְמַתְּנַת חִנָּם, וְקַדְּשֵׁנִי בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה בְּנִדְבַת חֶסֶד וְזַכֵּנִי מְהֵרָה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה בֶּאֱמֶת, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וּמְעַט אֲכִילָתִי יִהְיֶה בִקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְבַד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּלִי שׁוּם תַּאֲוַת הַגּוּף כְּלָל וְאֶזְכֶּה בְּכחַ אֲכִילָתִי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ תָּמִיד, וּלְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת תָּמִיד, וּלְפָאֵר לְיוֹצְרִי עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי דִּבּוּרִי בֶאֱמֶת בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה לִהְיוֹת בִּכְלָל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אַנְשֵׁי מוֹפֵת, הַבּוֹרְאִים שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה בְּדִבּוּרֵיהֶם הָאֲמִתִּיִּים, וְעוֹשִׂים מוֹפְתִים גְּדוֹלִים אֲמִתִּיִּים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וְאֶזְכֶּה גַּם כֵּן בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם, לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֱלֹהוּתְךָ וַאֲדָנוּתְךָ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ וְגָדְלְךָ וְתִפְאַרְתְּךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְיֵדְעוּ כֻלָּם כִּי אַתָּה לְבַד מַנְהִיג עוֹלָמְךָ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְיַכִּירוּ עצֶם אַהֲבָתְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נָתַתָּ לָהֶם כּחַ לְבַטֵּל וּלְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע בִּתְפִלָּתָם, וְלַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים גְּדוֹלִים בָּעוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי" עֲשֵׂה עִמִּי מַה שֶּׁתִּרְצֶה בְּרַחֲמֶיךָ, בְּאפֶן שֶׁתְּזַכֵּנִי לֵילֵךְ בְּחֻקֶּיךָ וְלִשְׁמר מִשְׁפָּטֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ז · קטע ה׳וְזַכֵּנִי לֵילֵךְ וְלָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְאֶרֶץ הַחַיִּים לְאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, חִישׁ קַל מְהֵרָה לְהִתְגּוֹלֵל בַּעֲפָרָהּ וּלְנַשֵּׁק רִגְבוֹתֶיהָ וְלִשְׁאב מֵאֲוִירָה הַקָּדוֹשׁ וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלָּהּ חוּס וְחָנֵּנִי וְרַחֵם עָלַי, וְזַכֵּנִי לָבוֹא מְהֵרָה לְשָׁלוֹם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת, אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בַּעֲשָׂרָה קְדֻשּׁוֹת אֶרֶץ הַחַיִּים, "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תּאכַל בָּהּ לֶחֶם, לֹא תֶחְסַר כּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ז · קטע ו׳חוּס וְחָנֵּנִי וְרַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי, וְזַכֵּנִי לָבוֹא מְהֵרָה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ, לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה לְגַמְרֵי, וְלִזְכּוֹת לְמִדַּת אֱמֶת בֶּאֱמֶת, וְלָבוֹא לְשָׁלוֹם מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מִן הָעֲנִיּוּת וּמִן הַחֹסֶר, וְתַמְשִׁיךְ תָּמִיד לִי וְלִבְנֵי בֵיתִי וּלְכָל חֶבְרָתֵנוּ וּלְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וּפַרְנָסָה טוֹבָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְנִזְכֶּה שֶׁתִּתְפָּאֵר בָּנוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" וְתַצִּיל אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת וְאַל תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מֵאִתָּנוּ וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וְתַצִּילֵנוּ וּתְמַלְּטֵנוּ מִכָּל מִינֵי צָרוֹת וְרָעוֹת וְתָשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה" וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ, וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי, וַאֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד, וְלֹא יֵבשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות א · פסקה 9
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 30% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות א · פסקה 9 · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁבִּימֵי תְּשׁוּבָה, דְּהַיְנוּ בֶּאֱלוּל וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִין אָז בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים. כִּי אֲמִירַת תְּהִלִּים מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לַעֲסֹק תָּמִיד בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים.
השתפכות הנפש · אות א · פסקה 9 · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)כִּי תְּהִלִּים הִיא הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז בּוֹ (לִיקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִּנְיָנָא סִימָן ע"ג):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות כח · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 31% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות כח · פסקה 2 · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת 'צָהֳרַיִם', זְמַן הַמִּנְחָה, שֶׁאָז עִקַּר אֲחִיזַת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת וְצָרִיךְ לְקַיֵּם מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה' הַיְנוּ שֶׁאָז צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלֹא יִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק יֵדַע וְיַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁצָּעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וְחָזָק, כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל כִּי לִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין חֵקֶר, וּבְגֹדֶל רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְגַמְרֵי מֵרַע לְטוֹב וּמֵעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
משיבת נפש · רצף ג · אות כח · פסקה 2 · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)וּכְמוֹ כֵן בִּכְלַל חַיֵּי הָאָדָם שֶׁיְּמֵי חַיָּיו נִקְרָאִים יוֹם וּמִיתָתוֹ וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ נִקְרָא לַיְלָה וָחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשָּׁמֶשׁ".
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · התבודדות · אות ו
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 37% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · התבודדות · אות ו · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)וְגַם זֶה בִּכְלַל מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁצְּרִיכִין בִּתְפִלָּה לִהְיוֹת קוֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִיא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִטֶּה לְיָמִין אוֹ לִשְׂמֹאל, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִטְעֶה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַתְּפִלּוֹת הֵם לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁצּוֹעֲקִים וְאֵינָם נוֹשָׁעִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נוֹטֶה לִשְׂמֹאל וְכֵן אַל יִטְעֶה לוֹמַר: מַה לָּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה, מֵאַחַר שֶׁעִקַּר הַיְּשׁוּעָה הוּא רַק בְּחַסְדּוֹ לְבַד, אִם כֵּן נִסְמֹךְ רַק עַל חַסְדּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נוֹטֶה לְיָמִין שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה מְאֹד תָּמִיד וְלֵידַע אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת, שֶׁאֵין אָנוּ כְּדַאי לִפְעֹל בִּתְפִלָּתֵנוּ כִּי אִם בְּחַסְדּוֹ, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן אָנוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה תָּמִיד, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וְיַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ לְמַעֲנוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ (הִלְכוֹת נַחֲלוֹת, הֲלָכָה ד', אוֹת י, כ):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 12 – פסקה 14
כ־7 דק׳ · כ־710 מילים · 33% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 12וַאֲשֶׁר אַתֶּם דּוֹאֲגִים וּמִצְטַעֲרִים עַל צַעֲרִי מַה שֶּׁהֵם מִתְפָּאֲרִים וּמַפְחִידִים אוֹתִי, הָאֱמֶת שֶׁאַתֶּם צְרִיכִין לְהִצְטַעֵר בְּצָרָתִי, וּלְהִתְפַּלֵּל וְלִזְעֹק הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילֵנִי מֵאוֹיְבַי וּמֵרוֹדְפַי, וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל הַתַּחְבּוּלוֹת וּבְכָל הַכֹּחוֹת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן בְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל לֵישֵׁב בִּבְרֶסְלֶב בְּשָׁלוֹם. אֲבָל כְּפִי מִכְתַּבְכֶם אַתֶּם מִתְפַּחֲדִים יוֹתֵר מִדַּאי, וְאֵין אַתֶּם מַשְׁגִּיחִים כְּלָל עַל גֹּדֶל הַיְשׁוּעוֹת וְהַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמִּי וְעִמָּכֶם מִכְּבָר, וּבִפְרָט עֹצֶם הַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ בַּיָּמִים הָאֵלּוּ דַּיְקָא בְּתוֹךְ מְעוֹף צָרָה וּמְצוּקָה הַזֹּאת, שֶׁזָּכִינוּ לְהוֹצִיא כָּל הַסְּפָרִים וּלְהַצִּיל הַנְּפָשׁוֹת מִבֵּית הָאֲסוּרִים, מִלְּבַד שְׁאָרֵי הַנִּסִּים וְהַיְשׁוּעוֹת בִּפְרָטִיּוּת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּיָּמִים הָאֵלּוּ מִדֵּי עָבְרִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה. כִּי כִּמְעַט בְּכָל יוֹם הָיָה לִי יִסּוּרִים וְסַכָּנוֹת בַּדֶּרֶךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָזַר לִי בְּכָל פַּעַם, זֶה עָנִי קָרָא וַה' שָׁמֵעַ. וּבְחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל קִוִּיתִי שֶׁבְּוַדַּאי אֵשֵׁב אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בִּבְרֶסְלֶב וְלֹא יוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת לִי דָּבָר. וּמִזְּרִיקַת אֲבָנִים אֵין פַּחַד כָּל כָּךְ וְכוּ' כִּי גַּם לָהֶם יֵשׁ חַלּוֹנוֹת, וְאִם הֻתַּר הַדָּבָר לִשְׁבֹּר חַלּוֹנוֹת לֹא יִהְיֶה נִשְׁאָר חַלּוֹן אֶחָד בִּבְרֶסְלֶב. אֲבָל בֶּאֱמֶת מֵחֹק הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ לִשְׁפֹּט עַל זֶה וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת ג) אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. וּבֶאֱמֶת אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַזּוֹרְקִים אֲבָנִים רוֹצִים לְהַחֲרִיב בְּרֶסְלֶב חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהוּא הַהִפּוּךְ מֵאֲבָנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל לו) וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר. אֲבָל יֹאבְדוּ הֵם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, וּבְרֶסְלֶב לֹא תֵּחָרֵב חַס וְשָׁלוֹם, וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם, וְיִתְקַיֵּם מִקְרָא הַנַּ"ל וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן וְכוּ'. שִׁמְעוּ זֹאת וְהָבִינוּ כִּי ה' אִתָּנוּ וְעִמָּנוּ. וּבִפְרָט שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר אֵלַי בִּפְרָטִיּוּת, "גָּאט אִיז מִיט דִּיר, בַּא דִּיר, שְׁרֶעק זִיךְ נִיט" [ה' אִתְּךָ אֶצְלְךָ אַל תְּפַחֵד].
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 13וְהִנֵּה בְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ בְּסָמוּךְ לְבֵיתִי, וְאֶפְשָׁר אֶהְיֶה עַל שַׁבַּת הַסָּמוּךְ בְּאוּמַאן, וְשָׁם אֶתְיַעֵץ קְצָת עִם אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ. וּרְצוֹנִי שֶׁאֶמְצָא שָׁם מִכְתָּבִים מֵאִתְּכֶם, וְאִם אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא לִבְרֶסְלֶב אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מַה טּוֹב, כְּדֵי שֶׁאֶשְׁמַע הֵיטֵב בִּפְרוֹטְרוֹט כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה שָׁם מֵאָז וְעַד הֵנָּה; וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיְּבִיאֵנִי מְהֵרָה לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם, הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד וְכוּ'. וּבְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ בָּטַחְתִּי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה שִׁכּוֹר חַס וְשָׁלוֹם מֵהַמַּיִם שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה בְּכָל יוֹם, וְכָל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל וְדַי לַמֵּבִין. הָאֱמֶת, שֶׁאֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים יוֹתֵר צָרוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (יְשַׁעְיָה נא) "וּשְׁכוּרַת וְלֹא מִיָּיִן", וּכְתִיב "יָחוֹגוּ יָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר" וְכוּ'. אֲבָל מַה גָּדְלוּ חַסְדֵי ה' שֶׁהִכְנִיס בָּנוּ קְצָת לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם בְּסָמוּךְ "וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם" וְכוּ'. עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וַאֲשֶׁר אַתֶּם רוֹצִים לִרְאוֹת מוֹפְתִים מִיָּד, הֲלֹא כְּבָר יְדַעְתֶּם שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל לֹא הִתְנַהֵג בָּזֶה. כַּאֲשֶׁר כְּבָר דִּבַּרְתִּי הַרְבֵּה בָּזֶה, כִּי הוּא מְגַלֶּה אֱלֹקוּתוֹ בָּעוֹלָם רַק עַל יְדֵי תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁגִּלָּה, וְאִם עַל כָּל זֶה רָאִינוּ כַּמָּה מוֹפְתִים נוֹרָאִים מִמֶּנּוּ זַ"ל בְּחַיָּיו, וְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּיוֹתֵר, אֲבָל אֵין דַּרְכּוֹ לְהַעֲנִישׁ מִיָּד, כִּי "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב". רַק בְּעֵת שֶׁהוּא הֶכְרֵחַ גָּדוֹל לְבַעֵר הַקּוֹצִים מִן הַכֶּרֶם שֶׁאִי אֶפְשָׁר בִּלְתִּי זֹאת, אָז הוּא מְבַעֵר אוֹתָם בְּמוֹעֲדָם וּבִזְמַנָּם. וּכְבָר בִּעֵר הַרְבֵּה, וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁגַּם עַתָּה יְבַעֵר וִיכַלֶּה אוֹתָם שֶׁהַהֶכְרֵחַ לְבַעֲרָם אִם לֹא יָשׁוּבוּ. וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּזֶה אֲנִי בָּטוּחַ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּוַדַּאי יַצִּיל אוֹתִי וְאֶת כֻּלָּנוּ מֵהֶם. וְכַאֲשֶׁר עַד הֵנָּה לֹא עָזַב חַסְדּוֹ מֵאִתָּנוּ, וְעָזַר לָנוּ לְהוֹצִיא הַסְּפָרִים, כֵּן יַעְזֹר לָנוּ שֶׁאֵשֵׁב בִּבְרֶסְלֶב בְּהַשְׁקֵט וּבְשַׁלְוָה, וַה' לִי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם. וְאַף עַל פִּי כֵן אַתֶּם צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת שֶׁלָּכֶם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל הַתַּחְבּוּלוֹת, וּבִפְרָט בְּעִנְיַן הַכְּתַב מַגִּידוּת שֶׁאַתֶּם עוֹסְקִים לְקַבֵּץ חֲתִימוֹת, חִזְקוּ וְאִמְצוּ בָּזֶה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזֹר לָכֶם לְגָמְרוֹ, ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי וְכוּ'.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 14וְגַם אַתָּה יְדִידִי רַבִּי שְׁמוּאֵל וַויְינְבֶּערְג אוֹהֵב נֶאֱמָנִי, אַל תִּירָא וְאַל תִּפְחַד שֶׁנִּכְנַסְתָּ בָּעֳבִי הַקּוֹרָה. אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ לָזֶה, וּכְבָר כָּתַב לִי בְּנִי רַבִּי יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה מִזֶּה שֶׁקִּדַּשְׁתָּ אֶת הַשֵּׁם בָּרַבִּים. וְנִפְלֵאתִי עָלֶיךָ אָחִי עַל שֶׁעוֹלֶה עָלֶיךָ פַּחַד מִזֶּה, אַדְּרַבָּא! רָאוּי לְךָ לִשְׂמֹחַ בְּכָל עֵת עַל שֶׁזָּכִיתָ לָזֶה, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בִּכְתָב. וּתְהִלָּה לָאֵל כְּבָר הִקְדִּים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְדַבֵּר הַרְבֵּה מִגְּדֻלַּת וּקְדֻשַּׁת אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּבְנִפְלָאוֹת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְשִׂיחוֹתָיו וּמַעֲשִׂיּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, מִכָּל אֵלֶּה רָאוּי לָכֶם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה, וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ וּלִבְלִי לְהִתְפַּחֵד מִשּׁוּם דָּבָר, רַק לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה תַּחְבּוּלוֹת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּעֵסֶק זֶה וְלִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם. וּלְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה בְּבִטָּחוֹן חָזָק שֶׁלֹּא יוּכְלוּ נֶגְדּוֹ זַ"ל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמִיָּה א) "וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ". וְכָל הָרַעַשׁ הַזֶּה בִּשְׁבִיל לְעוֹרֵר אוֹתִי וְאֶתְכֶם לַעֲסֹק יוֹתֵר בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, וּבִפְרָט בְּשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁצְּרִיכִין עַתָּה לְהַרְבּוֹת בָּזֶה בְּיוֹתֵר, שֶׁכָּל אֶחָד יְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן עַל עַצְמוֹ, הֵן עֲבוּרִי, הֵן עַל הַכְּלָל. וַה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה יִשְׁמַע וִירַחֵם וְיוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ, יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 24 – פסקה 25
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 31% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 24 · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)ר' אַלֶכְּסַנְדְּרִי בַּר חִגְרִי. ר' אַלֶכְּסַנְדְּרִי דִּצְדוּקִי. אֵלְנָתָן.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 25 · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)ר' אֶלְעָאי הַזָקֵן. ר' אֶלְעָאי. ר' אֶלְעָאי בֶּן אֶלְעָזָר. (נוּסַח אֲחֵר:
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 25 · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)ר' אֶלְעָאי בֶּן אֱלִישָׁע) ר' אֶלְעָאי בַּר בֶּרֶכְיָה, (נוּסַח אַחֵר: ר' אֶלְעָזָר בַּר בֶּרֶכְיָה). ר' אֶלְעָאי בַּר מְנַחֵם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ז · סעיף א׳ – סעיף ז׳
כ־5 דק׳ · כ־480 מילים · 29% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ז · סעיף א׳בֵּרֵךְ עַל הַלֶּחֶם וְלֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לֶאֱכוֹל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהֵכִין לוֹ, כְּגוֹן שֶׁקָּנָה לוֹ לֶחֶם אוֹ גְּלֻסְקָא וְסָבַר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דַּי, וְשׁוּב נִתְאַוָּה לֶאֱכוֹל יוֹתֵר וְשָׁלַח לִקְנוֹת לוֹ עוֹד, אֲפִלּוּ יֵשׁ לְפָנָיו עוֹד מִמַּה שֶׁהֵכִין לוֹ בַּתְחִלָּה, מִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית הַמּוֹצִיא עַל מַה שֶּׁהֵבִיאו לוֹ, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי נִמְלַךְ. אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֶחֶם בְּבֵיתוֹ וְחָתַךְ לְעַצְמוֹ חֲתִיכָה, שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דַּי וְאַחַר כָּךְ נִתְאַוָּה לְיוֹתֵר וְחָתַךְ לוֹ עוֹד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עוֹד מִן הָרִאשׁוֹן, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית, דְּזֶה לֹא מִקְרֵי נִמְלַךְ, כִּי הַדֶּרֶךְ הוּא כָּךְ.
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ז · סעיף ב׳בֵּרַךְ עַל הַפֵּרוֹת שֶׁהוּא אוֹכֵל וְהֵבִיאוּ לוֹ אַחַר כָּךְ עוֹד פֵּרוֹת, אִם בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה הָיְתָה דַּעְתּוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁיָּבִיאוּ לוֹ, אַזַי אֲפִלּוּ אִם אֵין לוֹ עוֹד מֵהָרִאשׁוֹנִים, וַאֲפִלּוּ אֵינָן מִמִּין הָרִאשׁוֹן אֶלָּא שֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית עַל אֵלּוּ שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ. וְאִם הוּא נִמְלָךְ מַמָּשׁ, דִּהַיְנוּ שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ לֶאֱכוֹל רַק אֵלּוּ שֶׁהֵם לְפָנָיו, וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכוֹל יוֹתֵר, אַזַי אֲפִלּוּ הֵם מִמִּין הָרִאשׁוֹן וְגַם יֵשׁ לְפָנָיו עוֹד גַּם מֵהָרִאשׁוֹנים, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל אֵלּוּ שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ.
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ז · סעיף ג׳וְאִם בִּתְחִלָּה הָיְתָה דַּעְתּוֹ סְתָם לֹא כָּךְ וְלֹא כָּךְ, אֲזַי יֵשׁ חִלּוּק, שֶׁאִם בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ הַשְּׁנִיִים לֹא הָיָה לוֹ עוֹד מֵהָרִאשׁוֹנִים צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית. אֲבָל אִם הָיָה לוֹ אָז עוֹד מֵהָרִאשׁוֹנוֹת, יֵשׁ סָפֵק אִם צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית עַל הַשְּׁנִיִים אוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ. לָכֵן טוֹב לִזָּהֵר שֶׁכְּשֶׁהוּא מְבָרֵךְ, תְּהֵא דַּעְתּוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁיָּבִיאוּ לוֹ. וְאִם לֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ כָּךְ אֶלָּא בִּסְּתָמָא, כֵּיוָן דְּאִכָּא סְפֵקָא בִּבְּרָכָה, יֵשׁ לוֹ לִמְנוֹעַ אֶת עַצְמוֹ מִלְּאָכְלָם.
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ז · סעיף ד׳הֵבִיאוּ לוֹ פְּרִי שֶׁהוּא חָשׁוּב וְחָבִיב עָלָיו יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנים אוֹ שֶׁהוּא מִמִּין שִׁבְעָה, אֲפִלּוּ יֵשׁ לְפָנָיו עוֹד מֵהָרִאשׁוֹנִים, צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל זֶה שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ, כִּי מַה שֶּׁאֵינוֹ חָשׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לִפְטוֹר אֶת הֶחָשׁוּב דֶּרֶךְ גְּרָרָא, אֶלָּא דַּוְקָא כְּשֶׁנִּתְכַּוֵּן לְפָטְרוֹ (כְּדִלְעֵיל סִימָן נ' סָעִיף י"א).
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ז · סעיף ה׳בֵּרַךְ עַל הַשֵּׁכָר וְנִתְכַּוֵּן לִפְטוֹר כָּל מַה שֶּׁיָּבִיאוּ לוֹ מִבִּרְכַּת שֶׁהַכֹּל, וְהֵבִיאוּ לוֹ דָּגִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַדָּגִים. אֲבָל אִם הָיְתָה דַּעְתּוֹ סְתָם, אֲפִלּוּ אִם בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַדָּגִים עֲדַיִן הָיָה שֵׁכָר לְפָנָיו, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַדָּגִים. וְלֹא דָּמִי לְפֵּרוֹת, אֲפִלּוּ שֶׁאֵלוּ תַּפּוּחִים וְאֵלּוּ אֱגוֹזִים, מִכָּל מָקוֹם הַכֹּל מִין אֹכֶל הוּא. אֲבָל שֵׁכָר וְדָגִים הֵמָּה לְגַמְרֵי שְׁנֵי מִינִים מְחֻלָּקִים. זֶה אֹכֶל וְזֶה מַשְׁקֶה, וְאֵינָן פּוֹטְרִין זֶה אֶת זֶה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיו לְפָנָיו בִּשְׁעַת בְּרָכָה, אוֹ שֶׁהָיְתָה דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶם (סִימָן ר"ו).
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ז · סעיף ו׳כָּל זֹאת לֹא מַיְרִי אֶלָּא בְּאָדָם הָאוֹכֵל מִשֶׁלּוֹ, אֲבָל אִם הוּא אוֹכֵל אֵצֶל חֲבֵרוֹ, כֵּיוָן שֶׁבֵּרַךְ עַל מִין אֶחָד, פּוֹטֵר כָּל מַה שֶּׁיָּבִיאוּ לוֹ אֲפִלּוּ אֵין לוֹ עוֹד מֵהָרִאשׁוֹנִים, דְּהַכֹּל תָּלוּי בְּדַעַת הַבַּעַל הַבַּיִת. אַךְ אִם נִמְלַךְ מַמָּשׁ, אָז צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵנִית. וְאִם לֹא הָיָה בְּדַעַת בַּעַל הַבַּיִת לְהָבִיא יוֹתֵר רַק לְבַקָּשַׁת הָאוֹרְחִים נָתַן לָהֶם, גַּם כֵּן אֵינָן צְרִיכִין לְבָרֵךְ, לְפִי שֶׁהָאוֹרְחִים סוֹמְכִין בְּדַעְתָּם שֶׁהַבַּעַל הַבַּיִת מִסְּתָמָא יִתֵּן לָהֶם כָּל צָרְכָּם (סִימָן קע"ט ובחיי"א).
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ז · סעיף ז׳מִי שֶׁבָּא לַסְּעוּדָּה וְנָתְנוּ לוֹ כּוֹס וּבֵרַךְ עָלָיו, וְאַחַר כָּךְ שׁוּב נָתְנוּ לוֹ כּוֹסוֹת, אִם הַמִּנְהָג הוּא כֵן, מִסְּתָמָא הָיְתָה דַּעְתּוֹ עַל כֻּלָּם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עוֹד (קעד).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ז
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַדִּירֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ יוֹצְרֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקב רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטֵּל וּלְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה מֵאִתָּנוּ לְגַמְרֵי וְנִסְתַּפֵּק בַּמֻּעָט, לֶאֱכל מְעַט כְּדֵי חִיּוּנִי בְצִמְצוּם וּבְדִקְדּוּק גָּדוֹל, וְלִשְׂבּעַ מִמֶּנּוּ וְתָסִיר וּתְגָרֵשׁ וּתְבַטֵּל הָרְעָבוֹן מִקִּרְבֵּנוּ וְתַעַזְרֵנוּ לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ וּלְהַשְׂבִּיעַ נַפְשֵׁנוּ בַּאֲכִילָה מֻעֶטֶת וְאֶזְכֶּה לְדַקְדֵּק בַּאֲכִילָתִי מִכַּזַּיִת וְעַד כְּבֵיצָה וּמְעַט אֲכִילָתִי יִהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וּתְזַכֵּנִי שֶׁאַמְשִׁיךְ מְזוֹנוֹתַי וּפַרְנָסָתִי וְכָל הַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֶרֶץ הַחַיִּים, שֶׁשָּׁם שׁרֶשׁ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תַּעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת נִכְלָל בְּמִדָּתוֹ שֶׁל יַעֲקב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁמִּדָּתוֹ אֱמֶת וְאֶזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת תָּמִיד, וְלֹא יֵצֵא שׁוּם דְּבַר שֶׁקֶר מִפִּי לְעוֹלָם, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאנֶס בֵּין בְּרָצוֹן וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי, שֶׁלֹּא אֶהְיֶה נִכְשָׁל בְּשׁוּם דְּבַר שֶׁקֶר אֲפִלּוּ בְּטָעוּת וְאֶזְכֶּה לְהַרְחִיק עַצְמִי מִדִּבְרֵי שֶׁקֶר בְּתַכְלִית הָרִחוּק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "מִדְבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִהְיוֹת אִישׁ אֱמֶת בְּכָל הָעִנְיָנִים, לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, וּלְדַבֵּר אֱמֶת בִּלְבָבִי וְלֹא אֶטֶּה וְלֹא אָסוּר מִמֶּרְכַּז נְקֻדַּת הָאֱמֶת יָמִין וּשְׂמאל
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, חוֹנֵן דַּלִּים, רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, תֶּן לִי בְמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד מִדַּת אֱמֶת וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם" וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה מִשָּׁם שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וְכָל טוֹב מֵאִתְּךָ עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתַזְמִין לָנוּ פַּרְנָסָתֵנוּ בְּרֶוַח מֵאִתְּךָ קדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּהֶתֵּר וּבְנַחַת וּבְכָבוֹד וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן "יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם" מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים וְזַכֵּנוּ מְהֵרָה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה מִקִּרְבֵּנוּ, כִּי לְפָנֶיךָ נִגְלֶה הַכּל וְאַתָּה יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת לְבָבִי, וְכַמָּה אֲלָפִים מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים שֶׁיֵּשׁ לִי עַל זֶה מִכַּמָּה צְדָדִים, עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי עַל זֶה כְּלָל עֲשֵׂה עִמִּי כְּחַסְדְּךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאַל תִּגְמְלֵנִי כְּמִפְעָלִי חָנֵּנִי חָנֵּנִי בְמַתְּנַת חִנָּם, וְקַדְּשֵׁנִי בִקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה בְּנִדְבַת חֶסֶד וְזַכֵּנִי מְהֵרָה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה בֶּאֱמֶת, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וּמְעַט אֲכִילָתִי יִהְיֶה בִקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְבַד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּלִי שׁוּם תַּאֲוַת הַגּוּף כְּלָל וְאֶזְכֶּה בְּכחַ אֲכִילָתִי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ תָּמִיד, וּלְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת תָּמִיד, וּלְפָאֵר לְיוֹצְרִי עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי דִּבּוּרִי בֶאֱמֶת בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה לִהְיוֹת בִּכְלָל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אַנְשֵׁי מוֹפֵת, הַבּוֹרְאִים שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה בְּדִבּוּרֵיהֶם הָאֲמִתִּיִּים, וְעוֹשִׂים מוֹפְתִים גְּדוֹלִים אֲמִתִּיִּים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וְאֶזְכֶּה גַּם כֵּן בְּכחֲךָ הַגָּדוֹל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם, לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֱלֹהוּתְךָ וַאֲדָנוּתְךָ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ וְגָדְלְךָ וְתִפְאַרְתְּךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְיֵדְעוּ כֻלָּם כִּי אַתָּה לְבַד מַנְהִיג עוֹלָמְךָ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְיַכִּירוּ עצֶם אַהֲבָתְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נָתַתָּ לָהֶם כּחַ לְבַטֵּל וּלְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע בִּתְפִלָּתָם, וְלַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים גְּדוֹלִים בָּעוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי" עֲשֵׂה עִמִּי מַה שֶּׁתִּרְצֶה בְּרַחֲמֶיךָ, בְּאפֶן שֶׁתְּזַכֵּנִי לֵילֵךְ בְּחֻקֶּיךָ וְלִשְׁמר מִשְׁפָּטֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְזַכֵּנִי לֵילֵךְ וְלָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְאֶרֶץ הַחַיִּים לְאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, חִישׁ קַל מְהֵרָה לְהִתְגּוֹלֵל בַּעֲפָרָהּ וּלְנַשֵּׁק רִגְבוֹתֶיהָ וְלִשְׁאב מֵאֲוִירָה הַקָּדוֹשׁ וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלָּהּ חוּס וְחָנֵּנִי וְרַחֵם עָלַי, וְזַכֵּנִי לָבוֹא מְהֵרָה לְשָׁלוֹם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת, אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בַּעֲשָׂרָה קְדֻשּׁוֹת אֶרֶץ הַחַיִּים, "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תּאכַל בָּהּ לֶחֶם, לֹא תֶחְסַר כּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗חוּס וְחָנֵּנִי וְרַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי, וְזַכֵּנִי לָבוֹא מְהֵרָה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ, לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה לְגַמְרֵי, וְלִזְכּוֹת לְמִדַּת אֱמֶת בֶּאֱמֶת, וְלָבוֹא לְשָׁלוֹם מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מִן הָעֲנִיּוּת וּמִן הַחֹסֶר, וְתַמְשִׁיךְ תָּמִיד לִי וְלִבְנֵי בֵיתִי וּלְכָל חֶבְרָתֵנוּ וּלְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וּפַרְנָסָה טוֹבָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְנִזְכֶּה שֶׁתִּתְפָּאֵר בָּנוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" וְתַצִּיל אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת וְאַל תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מֵאִתָּנוּ וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וְתַצִּילֵנוּ וּתְמַלְּטֵנוּ מִכָּל מִינֵי צָרוֹת וְרָעוֹת וְתָשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה" וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ, וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי, וַאֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד, וְלֹא יֵבשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן
ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״ח · התורה והתפילה זו לצד זו
היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 119 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־38 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת א׳ בשבט): וארא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־8 בינואר 2027, בשעה 16:50 בערך.
המחזור השנתי
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח
- שיחות הר״ן · אות ע״ט
- שיחות הר״ן · אות פ׳
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קט״ו
- ספר המידות · הרהורים
- סיפורי מעשיות · מעשה ט׳
- ליקוטי עצות · השגות והתנוצצות אלקות
- השתפכות הנפש · אות א
- משיבת נפש · רצף ג · אות כח
- עצות ישרות · התבודדות
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א'
- קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ז
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.