סדר ברסלב היומי · 17 בינואר 2027

הלימוד שלך להיום

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ז · אות י״ב – אות א׳

כ־6 דק׳ · כ־560 מילים · 31% מהספר עד סוף היום

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ז · אות י״ב

וְזֶה: וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ – כְּלוֹמַר, מַה שֶּׁתֹּאכְלוּ, הֵן מְעַט וְהֵן הַרְבֵּה, תִּשְׂבְּעוּ, וְלֹא תִּהְיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת אֲכִילָה – אֲזַי תִּהְיוּ בִּבְחִינַת נְשִׂיאוּת פָּנִים, וְנִזּוֹנִין מִמִּדַּת אֱמֶת. וּבְכֹחַ אֲכִילָה זוֹ: וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֵיכֶם – כַּנַּ"ל, אֲזַי תִּהְיוּ שֻׁתָּפִין לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְזֶהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם, דְּהַיְנוּ: אַל תִּקְרֵי "עַמִּי" אֶלָּא "עִמִּי", מָה אֲנָא וְכוּ'. וְכֵיוָן שֶׁתּוּכְלוּ לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֲזַי לְהַפְלִיא – שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת וּמוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. וְהַיְנוּ דְּסִיֵּם וְלֹא יֵבֹשׁוּ וְכוּ' – כִּי בְּחִינַת הַבּוּשָׁה הוּא גַּם כֵּן כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, כִּי אָזֵל סֻמָּקָא וְאָתֵי חִוְרָא (ב"מ נח:), וּפָנָיו מִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה גְּוָנִין, וְהוּא מִדַּת תִּפְאֶרֶת, מִמִּדּוֹת הַנְּפוּלִין. וּמַה מָּתְקוּ דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְפִי זֶה (ברכות ו:): כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת פָּנָיו מִשְׁתַּנֶּה כִּכְרוּם, שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה גְּוָנִין. כִּי כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, וְהַיְנוּ מִפְּנֵי שֶׁפָּגַם בְּמִדַּת אֱמֶת, וְהוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת, כְּלָלוּת הַגְּוָנִין כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן פָּנָיו מִשְׁתַּנִּין כִּכְרוּם לְכַמָּה גְּוָנִין, שֶׁהוּא גַּם כֵּן מִדַּת תִּפְאֶרֶת מִמִּדּוֹת הַנְּפוּלִין, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה וְכוּ'. וְעַתָּה הַמִּקְרָא הַזֶּה נִדְרָשׁ כְּמִין חֹמֶר: וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹע – בִּבְחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְאָז תּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת: אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, כַּנַּ"ל. אֲזַי: וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם; כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתֶּם בִּבְחִינוֹת אֱמֶת, כְּלָלוּת הַגְּוָנִין, אֵינְכֶם צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ, שֶׁהִיא כְּלָלוּת הַגְּוָנִין בְּמִדּוֹת הַנְּפוּלִין. עַל כֵּן: וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם. וְזֶהוּ: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר (בראשית דף כה: ובתיקון נא): עֵשֶׂב הוּא ע"ב שי"ן, תְּלָת רָאשִׁין, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שֶׁהוּא הַגְּוָנִין. וְהַיְנוּ: בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ – שֶׁתְּשַׂדֵּד הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁלְּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ – לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ, רַק לְהִסְתַּפֵּק בְּמֻעָט – אֲזַי: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ח · אות א׳

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי וְכוּ' בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִין וְכוּ': (דברים ל״ב:נ״א) צֵירֵי זֶה בְּחִינַת: וַיִּיצֶר – יְצִירָה לְטָב יְצִירָה לְבִישׁ; יְצִירָה לְשָׂכָר יְצִירָה לְעֹנֶשׁ (זוהר בראשית דף כז. ובברכות סא), בְּחִינַת דִּין וְרַחֲמִים. וְזֶה בְּחִינַת בִּינָה, שֶׁשָּׁם נוֹצָר הַוָּלָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב): כִּי אִם לַבִּינָה תִּקְרָא. וְשָׁם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: חֶסֶד וְדִין, כִּי מִשָּׁם דִּינִין מִתְעָרִין. וְהִיא בְּחִינַת סֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קל״ט:י״ג): תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי. וְהִיא בְּחִינַת כֹּחַ הַתְּפִלָּה, מַה שֶּׁמִּתְפַּלְּלִין בְּכֹחַ, כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה וְכוּ' (תהילים ל״ה:י׳). וְהוּא בְּחִינַת סֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב י): בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת תְּסוֹכְכֵנִי. כִּי כֹּחַ שֶׁאָדָם מַכְנִיס בַּתֵּבוֹת הֵם כ"ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם. וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם (אבות פ"ה), מְקַבְּלִין כֹּחַ מֵכ"ח אַתְוָן אֵלּוּ. וְהַדִּבּוּרִים שֶׁאָדָם מְדַבֵּר בְּכֹחַ, הֵם עַצְמָן הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו נ״א:ט״ו-ט״ז): וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ; כִּי הֵם עַצְמָם דְּבַר ה', וְהֵם כֹּחַ מַעֲשָׂיו (תהלים קיא). וְהַמַּאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, הֵם בְּחִינַת חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה; וְהַחֶסֶד הוּא בְּחִינַת סֻכָּה, בְּחִינַת חִבּוּק. וְזֶה: וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ – אֲזַי: וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ, שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת צֵל יָד, חִבּוּק יַד יָמִין (זוהר פנחס ריד:): אֲבָל הַדִּבּוּרִים שֶׁאֵינָם דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, אֲזַי גּוֹרֵם שֶׁנִּתְעוֹרֵר סֻכַּת נוֹצְרִים, סֻכַּת עַכּוּ"ם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ד:ח׳): אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר, שֶׁהוּא חִבּוּק דְּסִטְרָא אָחֳרָא. וְזֶה פֵּרוּשׁ (שם לא): תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת – כִּי כְּשֶׁלְּשׁוֹנוֹת שֶׁל עַכּוּ"ם גּוֹבְרִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הַשְּׁכִינָה הִיא רִיב עִם קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא דף מד:): שִׁמְעוּ הָרִים רִיב, דְּאִיהִי רִיב עַל בְּנָהָא בְּגָלוּתָא. כִּי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אִיהִי רַבִּי (שם דף מה:), שֶׁנִּתְהַפֵּךְ אַתְוָן "רִיב" וְנַעֲשֶׂה "רַבִּי". וְעִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – עַל־יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״א:ו׳): כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם. אֲבָל כְּשֶׁכֹּחַ הַזֶּה, הַיְנוּ בְּחִינַת סֻכָּה, נִפְגָּם, אֲזַי גּוֹבְרִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם, גּוֹבֵר יְמִין שֶׁקֶר, וְנַעֲשֶׂה מֵ"רַבִּי" "רִיב", אֲזַי אִיהִי רִיב עַל בְּנָהָא, שֶׁגָּלוּ מִשֻּׁלְחַן אֲבִיהֶם וּמֵאַרְצָם יָצָאוּ:

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קכ״ג

כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 22% מהספר עד סוף היום

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קכ״ג

(כ) קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְבַּרְדִּיטְשׁוֹב קִבֵּץ מִנְיָן עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְטָעַן לִפְנֵיהֶם עִם הַבַּעַל דָּבָר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב עִנְיָן זֶה עַל בֻּרְיוֹ. וְאָמַר שֶׁמֵּאָז וָהָלְאָה כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַנִּיחַ עַצְמוֹ הַבַּעַל דָּבָר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ לְקַלְקְלוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה כָּבֵד מְאֹד לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהוּא מְצַוֶּה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרוֹ. וּמִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו הָיָה רוֹאֶה קְצָת מֵעִנְיָן זֶה. וְלֹא הָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שׁוּם מְנוּחָה כָּל יָמָיו, אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת. כִּי תָּמִיד הָיָה לוֹחֵם מִלְחֶמֶת הַשֵּׁם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע וְכוּ', שֶׁאֲנִי זָקֵן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְכוּ': כְּשֶׁהִתְחִיל הַזָּקֵן הַנַּ"ל לַחֲלֹק עָלָיו אָמַר: יָדַעְתִּי שֶׁיַּעֲמֹד עָלַי הַס"מ וְכוּ' אֲבָל תְּמִיָה לִי עַל שֶׁמָּסְרוּ זֹאת לְיָדוֹ. וְאָמַר דִּבְרֵי צַחוּת כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מוּטָב שֶׁיַּפִּיל אָדָם עַצְמוֹ לְגוּב הָאֲרָיוֹת וְאַל יֻמְּסַר בְּיַד שׂוֹנְאָי, אֲבָל מַה עוֹשִׂים כְּשֶׁהַשּׂוֹנֶא בְּעַצְמוֹ הוּא אַרְיֵה כִּי וְכוּ'. אַךְ רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵבּוּשׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם. וְאָמַר שֶׁלְּעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה צְחוֹק נָאֶה עִמּוֹ אוֹיף יֶענֶער וֶועלְט וֶועט זַיין אַשֵׁיין שְׁפִּילְכֶען מִיט אִיהם. אֲחַר־כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה תּוֹרוֹת הַנּוֹגְעִין לְעִנְיָן הַמַּחֲלוֹקֶת שֶׁל הַזָּקֵן הַנַּ"ל עַיֵּן שָׁם וְתָּבִין. בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּילָנוּ מִמֶּנּוּ וְלִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל:

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות מ״ב

כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 35% מהספר עד סוף היום

סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות מ״ב

וְתֵכֶף הִתְחִיל הַשר הַתָּם וְדִבֵּר אֵלָיו רְאֵה תְּמִימוּתִי לְמַה שֶּׁהֵבִיא אוֹתִי, לִגְדֻלָּה כָּזוֹ וְאֶל מָה חָכְמָתְךָ הֵבִיאָה אוֹתְךָ? עָנָה הֶחָכָם וְאָמַר מֵאַחַר שֶׁאַתָּה הוּא חֲבֵרִי הַתָּם, מִזֶּה נְסַפֵּר אַחַר כָּךְ לְעֵת עַתָּה תֵּן לִי מִשְׁפָּט עַל שֶׁהִכּוּ אוֹתִי שְׁאָלוֹ: לָמָּה? הֱשִׁיבוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁדִּבַּרְתִּי עַל הַבַּעַל שֵׁם, שֶׁהוּא שֶׁקֶר וּמִרְמָה גְּדוֹלָה עָנָה הַתָּם הַשר וְאָמַר: עֲדַיִן אַתָּה אוֹחֵז בַּחָכְמוֹת שֶׁלְּךָ? רְאֵה: אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה יָכוֹל לָבוֹא עַל שֶׁלִּי בְּקַל, וַאֲנִי לא אוּכַל לָבוֹא עַל שֶׁלְּךָ רְאֵה, שֶׁאֲנִי כְּבָר בָּאתִי עַל שֶׁלְּךָ כַּנַּ"ל וְאַתָּה עֲדַיִן לא בָּאתָ עַל שֶׁלִּי וַאֲנִי רוֹאֶה, שֶׁזֶּה קָשֶׁה יוֹתֵר, שֶׁאַתָּה תָּבוֹא עַל תְּמִימוּת שֶׁלִּי וְאַף עַל פִּי כֵן מֵחֲמַת שֶׁהָיָה מַכִּיר בּוֹ מִכְּבָר בִּגְדֻלָּתוֹ צִוָּה לָתֵת לוֹ בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁוֹ, וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיּאכַל עִמּוֹ.

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ליקוטי עצות · חקירות וחכמות חיצוניות · אות ג׳ – אות ה׳

כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 32% מהספר עד סוף היום

ליקוטי עצות · חקירות וחכמות חיצוניות · אות ג׳

בִּשְׁעַת הוֹלָדָה הַשֵּׂכֶל מְצֻמְצָם אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּכְשֶׁמַּתְחִילִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוּת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי שִׂכְלוֹ הוֹלֵךְ וְגָדוֹל. אֲבָל כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּתוֹךְ שִׂכְלוֹ מַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אֲזַי נִתְמַעֵט קְדֻשַּׁת שִׂכְלוֹ כְּפִי הַמָּקוֹם שֶׁל חָכְמָה חִיצוֹנִיּוֹת. וְעַל זֶה הַשֵּׂכֶל הַחִיצוֹנִיּוֹת מִתְלַקְּטִים וּמִתְחַבְּרִים כָּל הַתַּאֲווֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וּמְגֻנּוֹת: (שם)

ליקוטי עצות · חקירות וחכמות חיצוניות · אות ד׳

עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת שִׂכְלוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁלֹּא יַכְנִיס בְּתוֹךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְלֹא שׁוּם חָכְמָה חִיצוֹנָה, כִּי כָּל הָרָעוֹת וְכָל הַחֲטָאִים וְהַפְּגָמִים בָּאִים מִפְּגַם הַמַּחֲשָׁבָה חַ"ו, עַל־יְדֵי שֶׁמַּנִּיחִין לִכְנֹס בְּהַמַּחֲשָׁבָה חַ"ו, חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת, הוּא כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְגָרֵשׁ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מִדַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ. כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל. וּכְשֶׁמְּקַדֵּשׁ שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, עַל־יְדֵי זֶה מַגְבִּיהַּ וּמֵשִׁיב הַכֹּל לְשֹׁרְשׁוֹ, וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה: (שם אות א' ב')

ליקוטי עצות · חקירות וחכמות חיצוניות · אות ה׳

כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין חַ"ו בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הָאֻמּוֹת, אֲזַי נוֹפֵל הַצַּדִּיק מֵהַשָּׂגָתוֹ וְנִתְחַפֶּה וְנִתְכַּסֶּה הַשָּׂגָתוֹ: (לק"א סי' מ"ט אות ז')

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ב · קטע א׳ – קטע ג׳

כ־5 דק׳ · כ־540 מילים · 38% מהספר עד סוף היום

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ב · קטע א׳

"נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יְהוָה וָאֶשְׁמְרָה תּוֹרָתֶךָ עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָרֵיהּ דְּעָלְמָא כּלָּא, אֲדוֹן הַכּל, אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, הָיָה הוֶֹה וְיִהְיֶה, אַתָּה בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בִּשְׁבִילָם בָּרָאתָ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ נְשָׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת וְיִמְשְׁלוּ בָּעוֹלָם לְמַעַן יוּכְלוּ עַל יְדֵי פְּעֻלָּתָם הַטּוֹבָה לְהַעֲלוֹת וּלְנַשֵּׂא כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם מִן תַּכְלִית הָעֲשִׂיָּה עַד תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת לְהַעֲלוֹת וּלְהַגְבִּיהַּ כֻּלָּם לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן שֶׁיֻּכְלְלוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם בְּאַחְדוּתְךָ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים כִּי אַתָּה הוּא קדֶם שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם וְאַתָּה הוּא לְאַחַר שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם.

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ב · קטע ב׳

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי וּתְזַכֵּנִי לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת תָּמִיד עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַהִתְבּוֹדְדוּת לְבַטֵּל עַצְמִי לְגַמְרֵי, עַד שֶׁיִּתְבַּטֵל יֵשׁוּתִי לְגַמְרֵי וְאֶהְיֶה נִכְלָל בְּאַחְדוּתְךָ בֶּאֱמֶת וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתַזְמִין לִי מָקוֹם מְיֻחָד וּזְמָן מְיֻחָד לְהִתְבּוֹדְדוּת, וְאֶזְכֶּה לִבְחֹר לִי הַמָּקוֹם הַמֻּבְחָר וְהַזְּמַן הַמֻּבְחָר לְהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁהוּא בַּלַּיְלָה בְּעֵת שֶׁבְּנֵי אָדָם יְשֵׁנִים וּבְדֶרֶךְ יְחִידִי, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה לְהִתְבּוֹדֵד בְּמָקוֹם מְיֻחָד, לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ יְחִידִי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִים שָׁם אֲפִלּוּ בַיּוֹם וְשָׁם אֵלֵךְ וְאֶתְבּוֹדֵד בַּלַּיְלָה, וַאֲפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבִי אֶזְכֶּה לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ לְפָנֶיךָ בְּפֶה מָלֵא בְּפֵרוּשׁ עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְבָבִי בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּקָה גְדוֹלָה, וּבִבְכִיָּה רַבָּה וַעֲצוּמָה, בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ לִבְכּוֹת וּלְהִתְוַדּוֹת עַל עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הַמְּרֻבִּים וּלְהִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וּלְקַבֵּל עָלַי קַבָּלָה גְמוּרָה בְּלֵב שָׁלֵם בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה וְלֹא יִהְיֶה בְּרוּחִי רְמִיָּה כְּלָל, אִם אָוֶן פָּעַלְתִּי לֹא אוֹסִיף וְאֶזְכֶּה לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָלַי, שֶׁתְּחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ בְּמַתְּנַת חִנָּם, וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי מֵעַתָּה תָמִיד וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מֵחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּמִכָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וּבִפְרָט מִפְּגַם הַבְּרִית שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, תַּצִּילֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי תָמִיד בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַהִתְבּוֹדְדוּת בַּלַּיְלָה לְבַטֵּל עַצְמִי לְגַמְרֵי, לְבַטֵּל כָּל מִדָּה וּמִדָּה רָעָה וְכָל תַּאֲוָה וְתַאֲוָה רָעָה, עַד שֶׁאֶהְיֶה נָקִי לְגַמְרֵי מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְאֶזְכֶּה לְבַטֵּל כָּל מִינֵי גֵּאוּת וְגַבְהוּת וְגַסּוּת הָרוּחַ מִמֶּנִּי עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָבוֹא לְתַכְלִית הַבִּטּוּל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּאַחְדוּתְךָ בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִכְלָל כָּל הָעוֹלָם עִם נַפְשִׁי בְּאַחְדוּתְךָ הַפָּשׁוּט וְיִתְאַחֵד וְיֻכְלַל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקדֶם הַבְּרִיאָה, אֶפְשָׁרִי הַמְּצִיאוּת בְּחִיּוּב הַמְּצִיאוּת וְנִהְיֶה דְבוּקִים וַאֲחוּדִים וּכְלוּלִים בְּךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת, וְלֹא נִפָּרֵד מִמְּךָ אֲפִלּוּ כְּרֶגַע קַלָּה וְיִתְגַּלֶּה אַחְדוּתְךָ הַפָּשׁוּט בָּעוֹלָם וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ וּמַלְכוּתוֹ בַּכּל מָשָׁלָה עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי חָנֵּנִי חָנֵּנִי, לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּבְשִׂיחָה בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי בַּלַּיְלָה בְּדֶרֶךְ יְחִידִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְתַכְלִית הַבִּטּוּל בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶהְיֶה נִכְלָל בְּךָ בֶּאֱמֶת עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם וְנָשׁוּב כֻּלָּנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת יְהוָה" יוֹמָם לֹא נָנוּחַ, לַיְלָה לֹא נִשְׁקט, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לִמְצא אוֹתְךָ בְּכָל עֵת.

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ב · קטע ג׳

וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת "וּבוֹ תִדְבָּק" בֶּאֱמֶת, בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, חוּס וְחָנֵּנוּ וְזַכֵּנוּ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטֵּל עַצְמֵנוּ בֶּאֱמֶת עַד שֶׁנִּהְיֶה כֻלָּנוּ נִכְלָלִים בְּךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ כִּי בִּשְׁבִיל זֶה לְבַד בָּרָאתָ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים "שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה אֱלֹהָי הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

משיבת נפש · רצף ג · אות כט · פסקה 4

כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 34% מהספר עד סוף היום

משיבת נפש · רצף ג · אות כט · פסקה 4 · חלק 4 מתוך 4 (חלוקת האתר)

וּבִפְרָט אֵלּוּ הַמִּתְעוֹרְרִים לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְהֵם חֲלוּשֵׁי כֹּחַ מְאֹד וְהַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וְחוֹתֵר תַּחְתֵּיהֶם וְרוֹצֶה לְהַפִּילָם חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵם מִתְיַגְּעִים לְהִתְגַּבֵּר וְיֵשׁ לָהֶם שִׁנּוּיִים בְּחִינַת עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת בְּלִי שִׁעוּר, בְּחִינַת יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת וְכוּ', וְעַל כָּל זֶה צְרִיכִין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד וְהָעִקָּר בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר עָמְדוּ בַּמִּלְחָמָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם כָּרָאוּי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְהֵם מוֹדִיעִים לָנוּ שֶׁאֵין שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נֶאֱבָד אֲפִלּוּ מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו, אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂים תִּקּוּנִים נִפְלָאִים עַל־יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּלַקְּטִים כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל בְּחִינַת הַהִתְעוֹרְרוּת הַלָּלוּ וּמְתַקְּנִין אוֹתָם, וּבוֹנִים מֵהֶם תִּקּוּנִים נִפְלָאִים, אַךְ הָעִקָּר שֶׁלֹּא יִהְיוּ חוֹלְקִים עַל כָּל פָּנִים עַל הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל רַק אַדְּרַבָּא, לְקַיֵּם דִּבְרֵיהֶם וּלְהִתְעוֹרֵר בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאָז יִזְכּוּ סוֹף כָּל סוֹף לְאַחֲרִית טוֹב וְיִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק גָּדוֹל בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת. (הִלְכוֹת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הֲלָכָה ז' אוֹת כג):

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעה · פסקה 10 – פסקה 14

כ־6 דק׳ · כ־560 מילים · 34% מהספר עד סוף היום

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעה · פסקה 10

וַאֲנִי מְקַוֶּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בָּזֶה הַרְבֵּה בִּימֵי הַפּוּרִים הַסְּמוּכִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה עַל פּוּרִים וְעַל חֲנֻכָּה וְעַל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְכוּ' וְכוּ', אַשְׁרֵינוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'. וְאֵין נִמְצָא בָּעוֹלָם שֶׁיֹּאמַר אַשְׁרֵינוּ עַל חֶלְקוֹ כָּמוֹנוּ. תְּהִלָּה לָאֵל כְּבָר זָכִינוּ לִשְׂמֹחַ כַּמָּה פְּעָמִים בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁהַהַסְתָּרָה וְהַעֲלָמָה הִתְפַּשְּׁטָה כָּל כָּךְ וַאֲנַחְנוּ נִמְלַטְנוּ מִפַּח יוֹקְשִׁים, וְאָנוּ יוֹדְעִים מֵאֱמֶת פָּשׁוּט כָּזֶה שֶׁמַּנְהִיג יִשְׂרָאֵל בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת כָּל כָּךְ בְּשֵׂכֶל גָּדוֹל וְכוּ'; פּוּק חֲזֵי גְּבוּרְתָּא דְּמָרָךְ שֶׁבִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה הִסְתִּיר אֱמֶת כָּזֶה כָּל כָּךְ וְאֶת נַפְשֵׁנוּ הִצִּיל.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעה · פסקה 11

וְדַע בְּנִי שֶׁגַּם פֹּה אֵינִי יוֹשֵׁב בְּהַשְׁקֵט כִּי אִם בְּבֵית רַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר, אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לַמִּקְוֶה אוֹרְבִים עָלַי. וּתְהִלָּה לָאֵל נִצַלְתִּי עַד הֵנָּה מֵהֶם, וְגַם בְּשַׁבַּת הַסָּמוּךְ וּבְפוּרִים אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לֹא אֶסְעַד בְּבֵית רַבִּי שְׁמוּאֵל נֵרוֹ יָאִיר, כִּי עָשָׂה נִשּׂוּאִין לְבִתּוֹ תִּחְיֶה, וַחֲתָנוֹ מִזְלַאטֶעפָּאלְיֶע וְהַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹ אוֹכְלִים אֶצְלוֹ, עַל כֵּן הָיְתָה בַּת אֲחוֹתִי הַנְּגִידָה מָרַת לַאנֶע עַתָּה בְּבֵיתִי כָּאן אֵצֶל רַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר, וּבִקְּשָׁה מְאֹד שֶׁלֹּא אֶתְרַעֵם עָלֶיהָ, וְנָתְנָה מָעוֹת לְרַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר שֶׁאוֹכַל אֶצְלוֹ. וּבְכָל תְּנוּעָה וּבְכָל יוֹם הַצָּרוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים מְאֹד, אַךְ הַהַרְחָבוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַצָּרוֹת נִפְלָאִים מְאֹד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלַי וְסִבֵּב לְטוֹבָה שֶׁיֵּשׁ לִי כָּאן חֶדֶר מְיֻחָד יָפֶה וְנָאֶה עִם כָּל הַהִצְטָרְכוּת תְּהִלָּה לָאֵל, טֵייא וְקַאוֶוי וְכָל מַה שֶּׁמֻּכְרָח לְחַיֵּי הָאָדָם, וַאֲנָשִׁים מְשַׁמְּשִׁים בְּאַהֲבָה רַבָּה הוּא רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין וּשְׁאָר אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וְגַם תְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לִי עִם מִי לְדַבֵּר מֵעֲסָקֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וּתְהִלָּה לָאֵל אָנוּ הוֹלְכִים כִּמְעַט בְּכָל יוֹם עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ, מַה גָּדְלוּ חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו. וְעַל־כֵּן יֵשׁ לָנוּ לִבְטֹחַ בַּה' שֶׁבְּוַדַּאי יַצִּילֵנוּ מִיָּדָם וִיקֻיַּם וְנִלְחֲמוּ עָלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לְךָ, רַק חֲזַק וֶאֱמַץ וּבְטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ וְאוֹתָנוּ וְנִזְכֶּה עוֹד לְהִתְוַעֵד יַחַד וּלְדַבֵּר פָּנִים אֶל פָּנִים בְּקָרוֹב וְנָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ, בִּפְרָט בְּפוּרִים הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעה · פסקה 12

דִּבְרֵי אֲבִיכֶם וְרַבְּכֶם שֶׁל כָּל הָרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ דְּבָרַי וְעוֹדֶנּוּ בְּתֻמָּתוֹ, שָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ כִּי ה' עִמָּכֶם, יֹאבְדוּ הֵם וְאֶלֶף כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, וְדָבָר אֶחָד מִדִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה אַל יִתְבַּטֵּל.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעה · פסקה 13

כָּל זֶה כָּתַבְתִּי אֶתְמוֹל בְּעֵת שֶׁהִגִּיעַ מִכְתָּבְךָ. וְהִנֵּה עַתָּה הַיּוֹם יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וּכְבָר הָיִיתִי קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ וְנִתְעוֹרַרְתִּי לָזֶה עַל יְדֵי מִכְתָּבְךָ שֶׁהִכְרִיחוּנִי לֵילֵךְ הַיּוֹם לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי שָׁם, וְהוֹצֵאתִי בְּכַוָּנָה מִכְתָּבְךָ וְנִזְכַּרְתִּי מַה שֶּׁכָּתוּב בָּהֶם וְנָפַל עָלַי בְּכִיָּה, וְאָז עָזַר ה' לִי שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שִׂיחָתִי קְצָת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם קָרִיתִי שְׁנֵי מִכְתָּבִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וּבְוַדַּאי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְאַפֵּק מִלְּהוֹרִיד דְּמָעוֹת. וְגַם עַתָּה בְּכָתְבִי זֹאת אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ עַתָּה קְצָת, אַף עַל פִּי כֵן יוֹרְדִים דְּמָעוֹת מֵעֵינַי בְּזָכְרִי צַעַרְךָ כִּי אֲנִי מִצְטַעֵר עַל צַעַרְךָ וְעַל צַעַר כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ יוֹתֵר מֵעַל צַעֲרִי. וְגַם אֶתְמוֹל קָרָא אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִכְתָּבְךָ וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. בַּעַל הָרַחֲמִים יִרְאֶה בְּדִמְעוֹת עֵינֵינוּ וּבִפְרָט הַדְּמָעוֹת שֶׁל הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדִיל תִּחְיֶה בַּת אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל, וִירַחֵם עָלֵינוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה. וַאֲנִי בָּטוּחַ בְּבִטָּחוֹן חָזָק שֶׁבְּוַדַּאי יוֹשִׁיעֵנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיַצִּילֵנוּ מִיָּדָם, וְכֵן יַצִּיל וְיוֹשִׁיעַ אֶת כָּל מִי שֶׁהוּא חָזָק וְעוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעה · פסקה 14

אַךְ עַל הַמַּכְנִיעִים עַצְמָן לְפָנָיו וּמַבְטִיחִים לִהְיוֹת נִפְרָדִים מִשָּׁרְשָׁם מֵחַיֵּיהֶם וְתִקְוָתָם הַנִּצְחִיּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁבְּלִבָּם הָאֱמֶת לִהְיוֹת עִמָּנוּ, עֲלֵיהֶם הָרַחֲמָנוּת גָּדוֹל מְאֹד כִּי נִשְׁאָרִים קֵרֵחַ מִכָּאן וְקֵרֵחַ מִכָּאן. כִּי הֲלֹא בֶּאֱמֶת אֵין מוֹעִיל לָהֶם הַכְנָעָתָם כִּי אִם שֶׁיֹּאמְרוּ שְׁקָרִים עָלֵינוּ, וְעַל זֶה אֵינָם מְרֻצִּים לַעֲקֹר עַצְמָם מִן הָאֱמֶת כָּל כָּךְ כִּי הֵם מִתְיָרְאִים מִיּוֹם הַדִּין, וְעַל כֵּן טוֹב הָיָה לָהֶם לִמְסֹר נַפְשָׁם מִתְּחִלָּה, וּבְוַדַּאי הָיָה טוֹב לָהֶם יוֹתֵר בָּזֶה וּבַבָּא. אַךְ בְּוַדַּאי אֲנִי דָּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, וְעָלַי לִבִּי דַּוָּי עַל צָרוֹתֵיהֶם.

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ב · סעיף א׳ – סעיף י׳

כ־5 דק׳ · כ־460 מילים · 31% מהספר עד סוף היום

קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ב · סעיף א׳

צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹא לְהוֹנוֹת אֶת חֲבֵרוֹ. וכֹל הַמְאַנֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, בֵּין שֶׁהַמּוֹכֵר מְאַנֶּה אֶת הַלּוֹקֵחַ, בֵּין שֶׁהַלּוֹקֵחַ מְאַנֶּה אֶת הַמּוֹכֵר, עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר, וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. וְהִיא הַשְׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיסִין אוֹתוֹ לַדִּין, נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה (חו"מ רכז, שַׁבָּת לא. וְעַיֵּן באוֹרַח חַיִּים קנה, וביו"ד רמו).

קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ב · סעיף ב׳

כְֹּשֵם שֶׁיֵשׁ אִסּוּר אוֹנָאָה בְּמַשָֹּא וּמַתָּן, כָּךְ יֵשׁ אִסּוּר אוֹנָאָה בִּשְׂכִירוּת וּבְקַבְּלָנוּת וּבְחִילּוּף מַטְבֵּעַ.

קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ב · סעיף ג׳

הַנּוֹשֵֹא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְאוֹנָאָה. כֵּיצַד. חֵפֶץ זֶה בְּכָךְ וְכָךְ לְקַחְתִּיו, כָּךְ וְכָךְ אֲנִי רוֹצֶה לְהִשְׂתַּכֵּר בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶהוּא נִתְאַנָּה בִּלְקִיחָתוֹ, וְכָל הַמִּתְאַנֶּה אֵינוֹ רַשַאי לְהוֹנוֹת אֲחֵרִים בִּשְׁבִיל זֶה, מִכָּל מָקוֹם זֶה מֻתָּר, שֶׁהֲרֵי זֶה כִּמְפָרֵשׁ לוֹ, שֶׁלֹּא יִסְמֹךְ עַל שֹׁוִי הַמִקָּח אֶלָא עַל הַדָּמִים שֶׁנָּתַן הוּא בַּעֲדוֹ.

קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ב · סעיף ד׳

מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֵיזֶה דָבָר לִמְכּוֹר, אָסוּר לוֹ לְיַפּוֹתוֹ כְּדֵי לְרַמּוֹת בּוֹ, כְּגוֹן לְהַֹשְקוֹת בְּהֵמָה מֵי סֻבִּין שֶׁמְּנַפְּחִין וְזוֹקְפִין שַׂעֲרוֹתֶיהָ כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה שְׁמֵנָה, אוֹ לִצְבּוֹעַ כֵּלִים יְשָׁנִים כְּדֵי שֶׁיִתְרָאוּ כַּחֲדָשִׁים, וְכָל כַּיוֹצֵא בָּזֶה.

קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ב · סעיף ה׳

וְכֵן אָסוּר לְעָרֵב מְעַט פֵּרוֹת רָעִים בְּהַרְבֵּה פֵּרוֹת יָפִים כְּדֵי לְמָכְרָם בְּחֶזְקַת יָפִים, אוֹ לְעָרֵב מַשְקֶה רַע בְּיָפֶה. וְאִם הָיָה טַעְמוֹ נִכָּר, מֻתָּר לְעָרֵב, כִּי הַלּוֹקֵחַ יַרְגִּישׁ.

קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ב · סעיף ו׳

מֻתָּר לְחֶנְוָנִי לְחַלֵק קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים לְתִינוֹקוֹת, כְּדֵי לְהַרְגִּילָם שֶיִקְנוּ מִמֶּנוּ. וְכֵן יָכוֹל לִמְכּוֹר בְּזוֹל יוֹתֵר מֵהַשַׁעַר, כְּדֵי שֶׁיִקְנוּ מִמֶּנוּ, וְאֵין בְּנֵי הַשׁוּק יְכוֹלִין לְעַכֵּב עָלָיו.

קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ב · סעיף ז׳

הַמּוֹדֵד אוֹ שׁוֹקֵל חָסֵר לַחֲבֵרוֹ אוֹ אֲפִילוּ לַנָכְרִי, עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּדָה בַּמּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קפ"ב סָעִיף א' וסָעִיף ד'). וְעֹנֶשׁ הַמִּדּוֹת וְהַמִּשְׁקָלות קָשֶׁה מְאֹד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמוֹדֵד אוֹ לְשׁוֹקֵל שֶׁקֶר לָשׁוּב בּתְשׁוּבָה הֲגוּנָה, שֶאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה וּלְמִי יָשִׁיב. וְאַף שֶׁיַעֲשֶׂה צָרְכֵי רַבִּים, אֵין זֹאת תְּשׁוּבָה הֲגוּנָה. (רל"א).

קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ב · סעיף ח׳

כְּתִיב, לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְדוֹלָה וּקְטַנָה, לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָה, אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וּצֶדֶק יִהְיֶה לָךְ וְגוֹ'. וְתֵבַת בְּכִיסְךָ וְכֵן תֵּבַת בְּבֵיתְךָ, נִרְאוֹת לִכְאוֹרָה כִּמְיֻתָּרוֹת, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לבִרָכָה, לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ, מָמוֹן. מַה טַּעַם, מִשׁוּם אֶבֶן וָאָבֶן. לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ, צְרָכֶיךָ. מַה טַּעַם, מִשּׁוּם אֵיפָה וְאֵיפָה. אֲבָל אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק אִם יִהְיוּ בְּבֵיתְךָ, יִהְיֶה לְךָ מָמוֹן. וְכֵן אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק אִם יִהְיוּ בְּבֵיתֶךָ, יִהְיוּ לְךָ צְרָכֶיךָ. עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מַה יַעֲשֶֹה אָדָם וְיִתְעַשֵׁר. יִשָּׂא וְיִתֵּן בֶּאֱמוּנָה, וִיְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהָעשֶׁר שֶׁלוֹ, שֶׁנֶּאֶמַר, לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָהָב (נדה דף ע').

קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ב · סעיף ט׳

צָרִיךְ לִמְדּוֹד וְלִשְׁקוֹל בְּעַיִן יָפָה, שֶיִהְיֶה עוֹדֵף עַל הַמִּדָה, שֶנֶּאֶמַר, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָךְ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וָצֶדֶק. אָמְרָה תוֹרָה, צַדֵּק מִשֶׁלְךָ וְתֵן לוֹ (בבא בתרא פח: חושן משפט סִימָן רל"א סָעִיף י"ד)

קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ב · סעיף י׳

צָרִיךְ לִמְדּוֹד כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה וְלֹא יְשַׁנֶה כְּלָל. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹשׁ, לֹא יִמְחוֹק אֲפִילוּ בִּרְצוֹן הַלּוֹקֵחַ שֶׁפִּחֵת לוֹ מִדָּמִים. וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְחוֹק, לֹא יִגְדּושׁ אֲפִילוּ בִּרְצוֹן הַמּוֹכֵר שֶׁמּוֹסִיף לוֹ דָמִים, כִּי הַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל עִוּוּת הַמִּדוֹת, פֶּן תֵּצֵא תַקָלָה עַל יְדֵי זֶה, שֶיִרְאֶה הָרוֹאֶה שֶׁמּוֹדְדִין כָּךְ וְיִדָּמֶה לוֹ שֶׁכָּךְ הִיא מִדַּת הָעִיר, וְיִמְדֹּד כֵּן לְאַחֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ גַם כֵּן אֶת הַמִּנְהָג וְיַטְעֵהוּ.

מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

הלימוד ליום הזה

התקדמות הלימוד

התפילה היומית

מסדר ליקוטי תפילות

התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן

היום בלוח ובמחזור

המחזור השנתי

ההתקדמות שלך

התיקון הכללי

העמקה ומקורות

הספרים של היום בספרייה

איך נבנה הסדר

התקדמות הלימוד

לימוד היום

ליקוטי מוהר״ןממתין ללימוד

שיחות הר״ןממתין ללימוד

שבחי הר״ןממתין ללימוד

חיי מוהר״ןממתין ללימוד

ספר המידותממתין ללימוד

סיפורי מעשיותממתין ללימוד

ליקוטי עצותממתין ללימוד

ליקוטי תפילותממתין ללימוד

השתפכות הנפשממתין ללימוד

משיבת נפשממתין ללימוד

עצות ישרותממתין ללימוד

עלים לתרופהממתין ללימוד

שמות הצדיקיםממתין ללימוד

קיצור שולחן ערוךממתין ללימוד

התפילה היומית

מסדר ליקוטי תפילות

התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן

היום בלוח ובמחזור

המחזור השנתי

ההתקדמות שלך

התיקון הכללי

העמקה ומקורות

הספרים של היום בספרייה

איך נבנה הסדר