פותחים את היום עם תורת רבנו
יום ראשון, ל׳ בשבט ה׳תשפ״ז · 7 בפברואר 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ו · אות ג׳
כ־10 דק׳ · כ־1040 מילים · 36% מהספר עד סוף היום
ג וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בִּבְחִינוֹת (פסחים פז:): הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ. כִּי כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, הוּא בְּחִינַת צוֹפֶה, שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵם מִשָּׁרְשׁוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת מַלְכוּת עֲלֵיהֶם. וְאִם הוּא מַזְהִיר וּמוֹכִיחַ אוֹתָם, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וּמַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ג׳:י״ט): צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְכוּ', וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וְכוּ', הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. אֲבָל אִם אֵינוֹ מַזְהִיר וּמוֹכִיחַ אוֹתָם, אֲזַי הָעֹנֶשׁ עָלָיו (כמו שכתוב שם), וְעַל כֵּן הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיּוּכַל לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אוֹתָם. אַךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אוֹתָם, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לָהֶם, וְגַם אֵינָם אֶצְלוֹ לְהוֹכִיחַ אוֹתָם. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לָזֶה דַּעַת, כְּדֵי לֵידַע אֵיךְ לְהוֹכִיחָם. וְלָבוֹא לַדַּעַת הַזֶּה, הוּא גַּם כֵּן עַל־יְדֵי אֲרִיכַת יָמִים בְּעַצְמוֹ. וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵחַיָּיו, כִּי עִקַּר הַיְדִיעָה הוּא מֵחַיִּים, מֵאֲרִיכוּת יָמִים: כִּי לָבוֹא לַאֲרִיכוּת יָמִים, הוּא עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, כִּי אוֹרַיְתָא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (תיקון י' דף כה:), וּכְמוֹ כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת אֶחָד קוֹרִין אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ, כֵּן כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת חַי הַחַיִּים, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, צָרִיךְ לִקְרוֹת אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ כִּבְיָכוֹל, וּשְׁמוֹ הוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, קוֹרִין אֶת הָאֲרִיכוּת יָמִים. וְעַל כֵּן מֻזְהָר הַמֶּלֶךְ עַל עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁהוּא צָרִיךְ לִקְרוֹת אֶת הָאֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ (דברים י״ז:י״ט): וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ. וְזֶה: וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו – וְקָרָא בּוֹ דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הוּא קוֹרֵא אֶת הַחַיִּים כַּנַּ"ל. וְזֶה: יְמֵי חַיָּיו – יְמֵי חַיָּיו דַּיְקָא, כִּי כְּשֶׁמְּקַבְּלִין אֶת הַחִיּוּת, צָרִיךְ לְקַבְּלָם בְּמִדָּה, כִּי בְּלֹא מִדָּה וְצִמְצוּם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְקַבֵּל הַחִיּוּת בְּמִדָּה, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה. כִּי הַתּוֹרָה הִיא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, וְהַשֵּׁם הוּא הַכְּלִי שֶׁל הַדָּבָר, שֶׁבְּהַשֵּׁם הַזֶּה נִגְבָּל הַחִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב׳:י״ט): נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ, שֶׁבְּהַשֵּׁם נִגְבָּל הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר.
וְעַל כֵּן כְּשֶׁקּוֹרִין אֶת הָאָדָם בִּשְׁמוֹ, הוּא מְזֻמָּן תֵּכֶף אֶצְלוֹ, מֵחֲמַת שֶׁבְּהַשֵּׁם נִגְבָּל כָּל הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁלּוֹ. וְכֵן הַתּוֹרָה הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם נִגְבָּל הַחִיּוּת מֵחַי הַחַיִּים. כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת מִדּוֹת, כִּי יֵשׁ בְּהַתּוֹרָה אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וּפְסוּקִים וּפָרָשִׁיּוֹת וּסְדָרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִדּוֹת, שֶׁבָּהֶם נִגְבָּל הַחִיּוּת בְּמִדָּה. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִדּוֹת, יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה קוֹרִים אֶת הַחַיִּים, וּמַמְשִׁיכִין אֶת הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יָמִים. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ט:ה׳): וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא; הַיְנוּ שֶׁהַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו׳:כ׳): מָה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים; הִיא בְּחִינַת מִדּוֹת וְיָמִים כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יָדָהּ קוֹרִין אֶת הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַמִּדּוֹת וְהַיָּמִים, שֶׁבְּלֹא זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר. וְזֶה: וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו – שֶׁעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה קוֹרֵא אֶת הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בַּפֶּה דַּיְקָא, כִּי כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת אֶחָד בִּשְׁמוֹ צָרִיךְ לִקְרוֹתוֹ בַּפֶּה דַּיְקָא, וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ בְּמַחֲשָׁבָה בְּעָלְמָא. כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת אֶת חַי הַחַיִּים בִּשְׁמוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי הַפֶּה, וְלֹא עַל־יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה לְבַדָּהּ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד): כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם – לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה. לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה דַּיְקָא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְחַיִּים כַּנַּ"ל. נִמְצָא, עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, מַמְשִׁיכִין אֲרִיכוּת יָמִים, וְאָז זוֹכֶה לְדַעַת, כִּי הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל הוּא בְּעַצְמוֹ הַחִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:י״ב): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחִיּוּת. וְעַל־יְדֵי־זֶה הַדַּעַת, יְכוֹלִים לְקָרֵב וּלְהוֹכִיחַ אֶת מִי שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹכִיחַ: כִּי יֵשׁ שְׁנֵי הַסְתָּרוֹת, וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת, גַּם כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְמָצְאוֹ, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן, כְּשֶׁהוּא נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת, אֶפְשָׁר לִיגַע וְלַחֲתֹר עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה תּוֹךְ הַסְתָּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ – אֲזַי אִי אֶפְשָׁר כְּלָל לִמְצֹא אוֹתוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת (דברים ל״א:י״ח): וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר; דְּהַיְנוּ שֶׁאַסְתִּיר הַהַסְתָּרָה, שֶׁלֹּא יֵדְעוּ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר. וַאֲזַי בְּוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, כִּי הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת כַּנַּ"ל.
אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ בְּכָל הַהַסְתָּרוֹת, וַאֲפִלּוּ בְּהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, בְּוַדַּאי גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ חִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בִּלְעֲדֵי חִיּוּתוֹ לֹא הָיָה לוֹ קִיּוּם כְּלָל. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל הַדְּבָרִים, וּבְכָל הַמַּעֲשִׂים, וּבְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת, מְלֻבָּשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל. וַאֲפִלּוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹשִׂין דְּבַר עֲבֵרָה, שֶׁהוּא שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עִם כָּל זֶה בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם חִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם וּבְצִמְצוּם גָּדוֹל. וְהַתּוֹרָה הִיא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, נִמְצָא, שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים וּבְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת, אֲפִלּוּ מַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ שָׁם גַּם כֵּן הִתְלַבְּשׁוּת הַתּוֹרָה, אַךְ שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם וּבְצִמְצוּם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַסְתָּרוֹת: כִּי עָבַר וְשָׁנָה – נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:), דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הָעֲבֵרוֹת הוּא מְהַפֵּךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, וְעוֹשֶׂה צֵרוּפִים אֲחֵרִים בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵאִסּוּר הֶתֵּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ה׳:כ׳): הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע וְכוּ'. נִמְצָא שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הָעֲבֵרוֹת מְלֻבָּשׁ שָׁם חִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם, דְּהַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת הָעֲבֵרוֹת הָפַךְ הַצֵּרוּפִים שֶׁל הַתּוֹרָה, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאִסּוּר הֶתֵּר, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: עָבַר וְשָׁנָה נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר; וְזֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה אַחַת. וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ בְּהַסְתָּרָה אַחַת, דְּהַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ"ל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, גַּם כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְמָצְאוֹ, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, אֲבָל עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר לִיגַע וְלַחֲתֹר עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, מֵאַחַר שֶׁעַל־כָּל־פָּנִים יוֹדֵעַ שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ כְּהֶתֵּר. עַל־כֵּן, אַף שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, וּכְבָר נַעֲשֶׂה לוֹ הָעֲבֵרוֹת כְּהֶתֵּר, עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיָּשִׁיב אֶל לִבּוֹ זֶה בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנָּפַל וְהִגִּיעַ לִבְחִינַת נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, וִיבַקֵּשׁ וְיַחְתֹּר עַד שֶׁיֵּצֵא מִזֶּה, מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים יוֹדֵעַ מִזֶּה שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר. אֲבָל דַּע, שֶׁיֵּשׁ עוֹד בְּחִינַת הַסְתָּרָה בְּתוֹךְ הַסְתָּרָה. דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ שֶּׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁנֶּהְפַּךְ אֶצְלוֹ הָאִסּוּר לְהֶתֵּר, רַק כָּל הַדְּבָרִים רָעִים דּוֹמוֹת לוֹ לְמִישׁוֹר גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם. הַיְנוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר שֶׁעָבַר וְשָׁנָה, עוֹשֶׂה יוֹתֵר עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִסְתָּר מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ זֹאת שֶׁיֵּדַע שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, רַק שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מִשּׁוּם נִדְנוּד אִסּוּר, וְהַכֹּל הוּא יָשָׁר בְּעֵינָיו. וְזֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה – שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת כַּנַּ"ל.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות צ״ו
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 37% מהספר עד סוף היום
ראוי לאדם להרגיל את עצמו להיות בעולם הבא, דהינו: להיות מפרש מתאוות כמו בעולם הבא, שאין בו לא אכילה ולא שתיה ושום תאוה מתאוות הבהמיות הכלות ונפסדות של העולם הזה. וכמו שאנו רואין החולה – מחמת שהוא סמוך קצת לעולם הבא, על כן הוא מואס באכילה ושתיה ומשגל ואין לו שום תאוה, אדרבא – כל התאוות קצים ומאוסים עליו מחמת שהוא סמוך לעולם הבא שאין בו אכילה ושתיה וכו', כן יש לאדם להרגיל עצמו בעודו בחיים חיותו ובבריאותו שיהיה יכול להתנהג בלא תאוות כמו בעולם הבא.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט׳
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 37% מהספר עד סוף היום
והלכו אלו האנשים הנ"ל אל זה הסרסור ובקשו אותו ואמרו לו למען השם לבל תניח את האיש הזה לנסוע להתם כי הוא מהחולקים ורוצה לעשות גרוש שם חס ושלום, ואם תוכל לעשות לו איזה רעה שכרך כפול מן השמים. ורבנו, זכרונו לברכה, והאיש שהיה עמו לא ידעו מזה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קנ״א
כ־3 דק׳ · כ־330 מילים · 27% מהספר עד סוף היום
(א) בִּשְׁנַת תקס"ו הִיא שְׁנַת אַרְבַּע לִישִׁיבָתוֹ פֹּה בְּרֶסְלֶב שֶׁהִיא שָׁנָה הָרְבִיעִית לְהִתְקָרְבוּתִי אֵלָיו כִּי בִּכְנִיסָתוֹ לְפֹה נִתְקָרַבְתִּי אֵלָיו מִיָּד בְּסָמוּךְ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (סִימָן קטו), אָז בַּקַּיִץ בִּשְׁנַת תקס"ו בְּחֹדֶשׁ סִיוָן נִפְטַר בְּנוֹ הַיֶּלֶד שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְעֵיל כח) מֵעִנְיַן הַיֶּלֶד הַיָּקָר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁכְּבָר הָיָה מוּכָן וְכוּ'. וְאָז אַחַר פְּטִירַת הַיֶּלֶד הַנַּ"ל כְּשֶׁבָּאנוּ אֵלָיו אָז הִתְחִיל לְדַבֵּר עִמָּנוּ מֵעִנְיַן תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת מֵעִנְיַן הַבַּעַל שָׂדֶה, שֶׁיֵּשׁ שָׂדֶה שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ נְשָׁמוֹת וּצְרִיכִין בַּעַל הַשָּׂדֶה לְתַקְּנָם, וְזֶה שֶׁחוֹגֵר מָתְנָיו לִהְיוֹת בַּעַל הַשָּׂדֶה יֵשׁ עָלָיו יִסּוּרִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ס"ה עַיֵּן שָׁם, וּמֵאָז דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת, וּבִפְרָט אַחַר שֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ בִּפְרָט בִּכְנִיסָתוֹ לְאוּמֶין, שֶׁכָּל כְּנִיסָתוֹ לְשָׁם וּמַה שֶּׁבָּחַר לְהִסְתַּלֵּק שָׁם וְלִשְׁכַּב שָׁם הַכֹּל הָיָה מֵחֲמַת זֶה בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת הַצְּרִיכִים תִּקּוּן מִכַּמָּה מְאוֹת שָׁנִים. כִּי שָׁם בְּאוּמֶין נֶהֶרְגוּ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת בְּלִי שִׁעוּר, וְכַמָּה יְלָדִים אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, שֶׁנֶּהֶרְגוּ קֹדֶם זְמַנָּן וְכוּ', וְכַמּוּבָן מִשִּׂיחוֹתָיו בְּאוּמֶין, וּקְצָתָם נִכְתְּבוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן קצ, קצא). וְאָז, בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה, הִתְחִיל לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנִּדְפָּסִים עַתָּה, וְאָמַר: עַתָּה אַתְחִיל לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת "אִיךְ וֶועל שׁוֹין אָן הֵייבִּין מַעֲשִׂיּוֹת דֶער צֵיילִין", וְאָז אָמַר בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁאַחֲרָיו מִיָּד שֶׁהוּא רֹאשׁ־הַשָּׁנָה תקס"ז הַתּוֹרָה פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּסִימָן ס שֶׁמְּדַבֶּרֶת מִסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְכוּ'. וְאָז בְּאוֹתוֹ יוֹם־כִּפּוּר הָיְתָה הַשְּׂרֵפָה רַחֲמָנָא לִצְלַן פֹּה בְּרֶסְלֶב בְּעֵת תְּפִלַּת כָּל נִדְרֵי בְּשָׁעָה שֶׁהִתְחִיל הַחַזָּן הַפִּיּוּטִים שֶׁאַחַר עַרְבִית שֶׁהִיא יַעֲלֶה וְכוּ' וְנִתְפַּזַּרְנוּ כֻּלָּנוּ לְהַצִּיל בֵּיתוֹ וּרְכוּשׁוֹ וְנִתְבַּלְבְּלָה הַתְּפִלָּה. רַק אַחַר גְּמַר הַשְּׂרֵפָה בַּלַּיְלָה נִתְקַבְּצוּ כְּמוֹ מִנְיָן וְגַם רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה עִמָּנוּ וְגָמַרְנוּ הַפִּיּוּטִים. וְאָז בְּמוֹצָאֵי יוֹם־כִּפּוּר אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם־כִּפּוּר רָצָה לִפְעֹל דָּבָר אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ' וְהָיוּ לוֹ כַּמָּה טְעָנוֹת עַל־זֶה שֶׁאִלּוּ הָיוּ נִכְתָּבִים הָיוּ נִכְתָּבִים כַּמָּה בּוֹגִין [גִלְיוֹנוֹת] וְעָשִׂיתִי לִי סֵדֶר גָּדוֹל עַל הַנַּ"ל. אַךְ עַל־יְדֵי הַשְּׂרֵפָה נִתְבַּלְבֵּל הַדָּבָר. וְגַם אַחַר שֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ דִּבֵּר מֵעִנְיָן זֶה וְהָיָה מוּבָן מִדְּבָרָיו שֶׁמֵּאָז שֶׁרָצָה בְּיוֹם־כִּפּוּר לִפְעֹל זֹאת, מֵחֲמַת זֶה יֵשׁ עָלָיו קִטְרוּג גָּדוֹל לְמַעְלָה וְשֶׁהַחוֹלַאַת וְהַיִּסּוּרִין שֶׁהָיוּ לוֹ וְשֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן הוּא מֵחֲמַת זֶה וְאָמַר אַף־עַל־פִּי שֶׁכַּוָּנָתִי בְּוַדַּאי לְשֵׁם שָׁמַיִם אַף־עַל־פִּי־כֵן וְכוּ'.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ישועה · אות י׳ – אות ט״ז
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
י. מִי שֶׁאֵינוֹ מַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לוֹ טוֹבוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יא. מִי שֶׁצָּרִיךְ לְאֵיזֶה יְשׁוּעָה, יְשַׂמַּח אֶת הַצַּדִּיק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן הָאָדָם נִפְלָט מִצָּרוֹתָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יג. עַל־יְדֵי צְדָקָה תִּזְכֶּה, שֶׁלּא תִּצְטָרֵךְ לִישׁוּעַת אָדָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יד. עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן תִּזְכֶּה לְהָבִין, שֶׁיְּשׁוּעָתְךָ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְלא מֵאָדָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טז. כְּשֶׁאָדָם בָּא לְאֵיזֶה נִסָּיוֹן, יֵדַע כְּשֶׁיַּעֲמוֹד בְּזֶה הַנִּסָּיוֹן, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַעֲשֶׂה לוֹ נֵס.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות י״ז
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 41% מהספר עד סוף היום
וְהַקֵּיסָרִית, הָיָה לִבָּה דָּוֶה מְאד עַל זֶה אַךְ גַּם הַקֵּיסָרִית, אִי אֶפְשָׁר לָהּ לַעֲשׂוֹת כְּנֶגֶד הַקֵּיסָר מֶה עָשְׂתָה ? ! הָלְכָה אֶל הַמְמֻנִּים שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים לְהַשְׁלִיכוֹ לַיָּם וּבָאתָה אֶצְלָם, וְנָפְלָה לִפְנֵי רַגְלָם וְהִתְחַנְּנָה מֵהֶם מְאד, שֶיַּעֲשׂוּ לְמַעֲנָהּ לְהַנִּיחוֹ, כִּי לָמָּה הוּא חַיָּב מִיתָה ? וּבִקְּשָׁה מֵהֶם מְאד, שֶׁיִּקְחוּ שָׁבוּי אַחֵר מְחֻיַּב מִיתָה לְהַשְׁלִיכוֹ לַיָּם וְיַנִּיחוּ אוֹתוֹ הַבָּחוּר הַנַּ"ל וּפָעֲלָה בַּקָּשָׁתָהּ אֶצְלָם וְנִשְׁבְּעוּ לָהּ שֶׁיַּנִּיחוּהוּ וְכֵן עָשׂוּ וְלָקְחוּ אִישׁ אַחֵר וְהִשְׁלִיכוּהוּ לַיָּם, וְאוֹתוֹ הִנִּיחוּ וְאָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְךָ, וְהָלַךְ לוֹ וְהַבָּחוּר הַזֶּה כְּבָר הָיָה בַּר דַּעַת, וְהָלַךְ לוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · יראה ועבודה · אות ל״ג – קטע ל״ט
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
רֶוַח הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין לְשַׁעֵר, דְּהַיְנוּ מַה שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּזֶה הָעוֹלָם. וְאֵין צָרִיךְ עַל זֶה הוֹצָאוֹת מִשֶּׁלּוֹ (שֶׁקּוֹרִין אוֹיש לָאג), רַק מִמַּה שֶּׁהֵכִין לְפָנָיו הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְהַרְחִיב יָדוֹ וּלְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה מְאֹד, "עַיִן לֹא רָאֲתָה" וְכוּ': (לק"ת סי' נ"ה)
טוֹב מְאֹד לְהַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִסְמֹךְ עָלָיו. וּכְשֶׁבָּא הַיּוֹם צְרִיכִין לִמְסֹר כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁלּוֹ וְשֶׁל בָּנָיו וְשֶׁל הַתְּלוּיִים בּוֹ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ: (שיחות הר"ן ב')
עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה, וְעִקָּר הִיא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים צְרִיכִים יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה בַּתְּחִלָּה הוּא רַק מֵחֲמַת יִרְאַת הָעֹנֶשׁ: (שם סי' ה')
אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת ה' כִּי אִם כְּשֶׁיַּתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. וְלִפְעָמִים צְרִיכִין כַּמָּה הַתְחָלוֹת אֲפִלּוּ בְּיוֹם אֶחָד: (שם סי' מ"ח)
כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה בָּעוֹלָם, הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. כִּי כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה: (שם סי' ש')
יֵשׁ בְּנֵי אָדָם עוֹבְדֵי ה', שֶׁאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְאֶה לָהֶם מַה שֶּׁפָּעֲלוּ כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, רַק אַחַר מוֹתָם בָּעוֹלָם הַבָּא אָז יִרְאוּ מַה שֶּׁפָּעֲלוּ: (שם סי' רמ"ד)
עִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, הוּא בַּחֹרֶף לִזָּהֵר לָקוּם בַּחֲצוֹת. וּבַקַּיִץ, בְּעֵת שֶׁהַלַּיְלָה קְצָרָה מְאֹד, אָז יִזָּהֵר לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בַּעֲלוֹת הַשָּׁחַר. עַיֵּן חֲצוֹת: (שם סי' ש"א)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס׳ · קטע י״ב – קטע ט״ו
כ־8 דק׳ · כ־790 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
אָנָּא חוּסָה עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְהָעֲלוּבָה מְאד, וַחֲמל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְתֵן לִי תִּקְוָה וְלֹא אוֹבַד, וְתֵן לִי אַחֲרִית טוֹב וַחֲמל עָלַי מֵעַתָּה שֶׁאֶזְכֶּה מֵהַיּוֹם לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמִי אֶת כָּל דִּבְרֵי יְהוָה שֶׁשָּׁמַעְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת מִשְּׁנָתִי הַגְּדוֹלָה, כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ נָע וָנָד כַּצּאן בְּלֹא רוֹעֶה, כַּתּרֶן בְּראשׁ הָהָר וְכַסְּפִינָה בְּלֵב יָם "שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג" אָנָּא כַנָּה, עוּרָה נָא, הִתְעוֹרְרִי נָא, הָקִיצָה נָא, עִמְדִי נָא, קוּמִי נָא, חַלִּי נָא פְּנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן, נַפְשִׁי נַפְשִׁי הִשְׁתַּטְּחִי לְעָפָר וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ, וְתֵן בֶּעָפָר פִּיךָ "וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי, וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, אוּלַי יֶחֱנַן יְהוָה צְבָאוֹת, אוּלַי יַעֲשֶׂה יְהוָה כְּכָל נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ, מַה לְּךָ נִרְדָּם, קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ, אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נאבֵד" אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם, הָקִיצָה אָחִי מִשְּׁנַת פְּתַיּוּתְךָ, "הָעִירָה וְהָקִיצָה עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב, מָתַי תָקוּם מִשְּׁנָתֶךָ מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ, וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד, וּכְצִפּוֹר מִפַּח יָקוּשׁ זְכוֹר אַל תִּשְׁכַּח אֶת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" זֶה יָמִים וְשָׁנִים, וְאַף עַל פִּי כֵן חַסְדֵי יְהוָה לֹא תָמְנוּ מִמְּךָ, וּבְכָל עֵת הוּא עוֹסֵק לְעוֹרְרֶךָ וְלַהֲקִיצְךָ מִשְּׁנָתֶךָ בַּחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים זְכוֹר זֶה כַמָּה מְעוֹרְרִים וּמְקִיצִים אוֹתְךָ בְּכַמָּה מִינֵי הִתְעוֹרְרוּת בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, אֲשֶׁר לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לִישָׁן מִקּוֹל הַצְּעָקָה וְהַהִתְעוֹרְרוּת וְהַכְּרוּזִים וּרְמָזִים וְהִתְנוֹצְצוּת כָּאֵלּוּ, בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִסְכַּסְיָא, "כְּרוֹזָא קָרֵא בְחָיִל, קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף וְקוֹל שׁוֹפָר חָזָק מְאד", הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בְּקוֹלוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, "הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עז", יַעַן וְיאמַר, עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם, וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתְּנוּמַתְכֶם, וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְתָּ מִטָּעוּתְךָ עוֹדְךָ מִתְגּוֹלֵל בְּתוֹךְ הַמְסִלָּה, בְּתוֹךְ עֲכִירַת רֶפֶשׁ וָטִיט, בְּתוֹךְ יְוֵן מְצוּלַת הַהֲבָלִים הֲעוֹדְךָ לֹא תָּשׁוּב, עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל בְּנַפְשְׁךָ לְבִלְתִּי שַׁלְּחָהּ חָפְשִׁי, שֶׁתָּשׁוּב לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרְךָ וּבוֹרַאֲךָ, אֲשֶׁר זֶה כָּל תְּשׁוּקָתָהּ וְגַעְגּוּעָהּ וְכָסְפָּהּ הֶחָזָק וְהֶעָצוּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְאַל תּאמְרִי נוֹאָשׁ חַס וְשָׁלוֹם, לֵאמר כִּי עֲווֹנוֹתַיִךְ אִתָּךְ, וּבָהֶם אַתָּה נִמּוֹק חַס וְשָׁלוֹם וְאִי אֶפְשָׁר לָךָ עוֹד לָשׁוּב מִכְּסִילוּתֵךְ וּשְׁטֻיּוֹתַיִךְ, כִּי עֲווֹנוֹתַיִךְ עָבְרוּ ראשֵׁךְ, עַד אֲשֶׁר חַס וְשָׁלוֹם אָבַד נִצְחֵךְ וְתוֹחַלְתֵּךְ אֲהָהּ אֲהָהּ, חוּס וַחֲמל עָלֶיךָ וְעַל מְעַט יָמֶיךָ הַחֲרוּצִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ עוֹד לְהִתְמַהְמֵהּ מְעַט בָּזֶה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן, וְאַל תּאמְרִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלִילָה, כִּי זוֹ קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה כִּי מַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנִים וּבִלְבּוּלִים כָּאֵלֶּה, קָשִׁים וּמַזִּיקִים, וּמַכְעִיסִים אֶת בּוֹרַאֲךָ יוֹתֵר מִכָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁעָשִׂיתָ מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לְךָ תִּקְוָה גְדוֹלָה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע, "חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו", לְעוֹלָם וְנֶעְלַם מִמְּךָ וְלֹא תֵדַע עצֶם רִבּוּי רַחֲמָנוּתוֹ וַחֲסָדָיו הַגְּדוֹלִים עַל כָּל הַחֲפֵצִים לָשׁוּב בֶּאֱמֶת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁבוּ עֲדַיִן וְכָל יִשְׁעוֹ וְכָל חֶפְצוֹ יִתְבָּרַךְ לָשׁוּב וּלְרַחֵם עַל כָּל הַמְחַכִּים וּמְצַפִּים וּמִתְגַּעְגְּעִים וְחוֹתְרִים בַּמַּחְתֶּרֶת לִמְצא הַצָּלָה וּמָנוֹס לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם בְּכָל עֵת יוֹתֵר, וְאֵין מַנִּיחִים אוֹתָם יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה לָשׁוּב אֵל בֵּית אֲבִיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן, חַסְדּוֹ גָבַר עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, מַה שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחְשׁב אִלּוּ כָל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכָל אֲגַמִּים קֻלְמוֹסִים, וְכָל בְּנֵי אָדָם לַבְלָרִים וּלְשׁוֹנוֹת מְקַלְּסִים, אֵין מַסְפִּיקִין לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר אַחַת מִנִּי אֶלֶף וּרְבָבָה מֵחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים אֲשֶׁר הוּא נוֹהֵג בְּחַסְדּוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבִפְרָט עַל הַנֶּאֱנָחִים וְנִדְכָּאִים וּמְחַכִּים וּמְצַפִּים לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת הֲלֹא מֵעַתָּה קָרָאתָ לוֹ אָבִי, "אַלּוּף נְעוּרַי אָתָּה הֲיִנְטר לְעוֹלָם, אִם יִשְׁמר לָנֶצַח" חֲזַק וְהִתְחַזֵּק וְחַדֵּשׁ עַצְמְךָ בְּכָל עֵת, וְהַתְחֵל מֵעַתָּה לַעֲבד אֶת בּוֹרַאֲךָ בֶּאֱמֶת וַעֲזב דְּרָכֶיךָ הָרָעִים, וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ הַמְגֻנּוֹת וְשִׁכְחִי הֲבָלַיִךְ וּשְׁטֻיּוֹתַיִךְ "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ", קַשֵּׁר עַצְמְךָ בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַל תָּשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, דַּלּוּ עֵינֶיךָ לַמָּרוֹם וּזְכר אַהֲבָתְךָ הַיְשָׁנָה הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, עוּרָה נַפְשִׁי עוּרָה, "עוּרִי עוּרִי דַבְּרִי שִׁיר, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט", הָרִימָה קוֹלְךָ הֶעָרֵב, וּפְתַח פִּיךָ וְתוֹצִיא דְבָרֶיךָ הַנְּעִימִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְבָרֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה לְדִבּוּר חָזָק דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים תָּמִיד, בְּכחַ גָּדוֹל וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְאֶזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל כּחִי בְּדִבּוּרֵי הַתְפִילָּה וּבְכָל הַדִּבּוּרִים דִּקְדֻשָּׁה וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בָּרְכוּ יְהוָה מַלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנוּ לְבִטָּחוֹן גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה בָּעֵת הַזּאת, כִּי אָפֵס כָּסֶף וְכָלָה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס, וְצָרְכֵי עַמְּךָ מְרֻבִּים מְאד, כִּי הַהֶכְרֵחִיּוֹת לְבַד הֵם גַּם כֵּן רַבִּים מְאד, צָרְכֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים וְדִירוֹת, וּשְׁאָר הִצְטָרְכוּת הַמֻּכְרָחִים "וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ", כִּי אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, מֵהֵיכָן לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתֵנוּ, וְאֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה וּמִבְטָח כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת עַל כֵּן בָּאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתְּחָנֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מִדַּת הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁנִּזְכֶּה לִבְטחַ בְּךָ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִטָּחוֹן חָזָק וְאַמִּיץ שֶׁאַתָּה תְמַלֵּא כָּל מַחְסוֹרֵנוּ, וְתִתֶּן לָנוּ פַּרְנָסָתֵנוּ בִּשְׁלֵמוּת וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ, תִּמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים בְּכָל עֵת, וְתִתֶּן לָנוּ כָּל צְרָכֵינוּ וְכָל צָרְכֵי בֵּיתֵנוּ בְּהַרְחָבָה גְדוֹלָה, וְתַזְמִין לָנוּ פַרְנָסָתֵינוּ קדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי בְּרֶוַח וְלֹא בְּצִמְצוּם, מִתַּחַת יָדְךָ הָרְחָבָה וְהַמְּלֵאָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ לְעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות יד · פסקה 2 – פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְבָרוּךְ שֶׁאָמַר יַחֲשֹׁב אוּלַי צָרִיךְ לְתַקֵּן חֵלֶק זֶה, כְּגוֹן מִבָּרוּךְ שֶׁאָמַר עַד וַיְבָרֶךְ דָּוִד. וְיִתְפַּלֵּל עַד אוֹתוֹ הַחֵלֶק בְּכַוָּנָה וְכֵן לְהַלָּן. וְהַכְּלָל שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ בַּתְּחִלָּה בְּכָל הַתְּפִלָּה כִּי יִהְיֶה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו.
רַק יִתְאַמֵּץ בְּכָל פַּעַם לוֹמַר מְעַט מְעַט בְּכַוָּנָה. כִּי מְעַט יְכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה. וְאַחַר־כָּךְ עוֹד מְעַט וְכוּ' כַּנַּ"ל (שָׁם, סִימָן קי"א).
וְגַם כְּבָר מְבֹאָר בְּ"שִׂיחוֹת הָרַ"ן" סִימָן ע"ה שֶׁבֶּאֱמֶת עַל פִּי רֹב אֵין יְכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַתְּפִלָּה בְּכַוָּנָה. רַק מְעַט. כִּי כָּל אֶחָד מִתְפַּלֵּל אֵיזֶה חֵלֶק מֵהַתְּפִלָּה לְפִי בְּחִינָתוֹ. כִּי אִית מָארֵי דְּיָדִין וְאִית מָארֵי דְּרַגְלִין וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות לד · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁל כָּל אָדָם, כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לְבַל יִפֹּל יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׁם, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֵׁם ה' וְשֵׁם הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר שְׁמָם נִקְרָא עָלָיו שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁם ה', כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמָם, כִּי זֶה עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת וְהַשִּׂמְחָה מַה שֶּׁזָּכִינוּ שֶׁ'לֹּא עָשַׂנִי גּוֹי וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים', וְשֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלֵינוּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁם ה' כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · יראה ועבודה · אות ג
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 44% מהספר עד סוף היום
יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם, שֶׁנִּמְשְׁכוּ אַחַר דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לָמָה הִרְבָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל כָּל כָּךְ תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁקָּשֶׁה לְקַיְּמָם, וּלְפִי דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַמְשֻׁבֶּשֶׁת הָיָה יוֹתֵר זְכוּת לָהֶם אִם הָיָה רַק מִצְווֹת מֻעָטִים, אֲבָל בֶּאֱמֶת הֶבֶל יִפְצֶה פִּיהֶם, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל הָאָדָם הוּא, שֶׁיְּשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ אֲפִלּוּ צַד רְשִׁימָה מִשּׁוּם תַּאֲוָה, אֲפִלּוּ שֶׁל הֶתֵּר, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מִדִּבְרֵי הָעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּהְיֶה זַכִּים וּנְקִיִּים וּקְדוֹשִׁים לְגַמְרֵי מִכָּל הַתַּאֲווֹת, כְּמוֹ שֶׁזָּכוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אֲבוֹת הָעוֹלָם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מַרְבָּה הַתּוֹרָה לְסַפֵּר מִכָּל עִנְיְנֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם, וְאֵיךְ שֶׁחָפְרוּ בְּאֵרוֹת, וְיַעֲקֹב אֲשֶׁר הִצִּיג אֶת הַמַּקְלוֹת בָּרְהָטִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כָּל זֶה - לְגַלּוֹת לָנוּ גְּדֻלַּת מַעֲלָתָם וּקְדֻשָּׁתָם, שֶׁזִּכְּכוּ אֶת עַצְמָם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁזָּכוּ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל תְּנוּעוֹתֵיהֶם וְעִנְיְנֵיהֶם, וּבְכָל תְּנוּעָה הָיָה לָהֶם סוֹדוֹת נוֹרָאִים, רָזִין דְּרָזִין, וְכָל זֶה - לְהָעִיר אָזְנֵינוּ וְלִבֵּנוּ, שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ נְטַהֵר וּנְקַדֵּשׁ עַצְמֵנוּ גַּם בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת וְעִסְקֵי חֹל, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לָבוֹא לְאֵיזֶה בְּחִינָה וּמַדְרֵגָה מִמַּעֲלוֹת קְדֻשַּׁת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב ר · פסקה 6 – פסקה 3
כ־5 דק׳ · כ־540 מילים · 40% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה בְּכָל עֵת.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' נִצָּבִים תקצ"ה לפ"ק נֶעמְרוֹב.
אֲהוּבִי בְּנִי מַחְמַד לְבָבִי.
מוֹסֵר כְּתָב זֶה רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער יְסַפֵּר לְךָ טִרְדָּתִי עַתָּה, אַךְ מֵאַהֲבָתְךָ וּתְשׁוּקָתְךָ הַהֶכְרֵחַ לִכְתֹּב לְךָ עַל כָּל פָּנִים שׁוּרוֹתַיִם אֵלּוּ. חֲזַק בְּנִי וֶאֱמַץ וּבְטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ, וּצְרִיכִים לַחֲזֹר בְּכָל יוֹם וְלִזְכֹּר מַה שֶּׁכָּתַב עַל פָּסוּק "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי", וּבָזֶה כָּל חַיּוּתֵנוּ עַתָּה. וְעֹצֶם הַרְחָבוֹת שֶׁבְּתוֹךְ תֹּקֶף הַצָּרוֹת הֵם חַיּוּתֵנוּ וְהִתְחַזְּקוּתֵנוּ לִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמֵנוּ מִתְּפִלָּה וּצְעָקָה וְתַחֲנוּנִים, וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָתוֹ תָּמִיד כִּי בְּוַדַּאי יַעְזֹר וְיוֹשִׁיעַ לָנוּ לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל בְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה אֲשֶׁר אָנוּ נִשְׁעָנִים עָלָיו בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַטָּרוּד מְאֹד וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ה' ח לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה תקצ"ו.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי
אֶתְמוֹל בָּאתִי לְפֹה בְּרֶסְלֶב לְשָׁלוֹם, וּבְוַדַּאי כְּבָר שָׁמַעְתָּ מַה שֶׁעָבַר עָלַי בְּלַאדִיזִין. (כִּי לָן אָז לִינַת לַיְלָה בְּלַאדִיזִין, וְסָבְבוּ הַמִּתְנַגְּדִים הַבַּיִת אֲשֶׁר הִתְאַכְסֵן שָׁם, וְהִתְחִילוּ לִזְרֹק אֲבָנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּסַכָּנָה כָּל מִי שֶׁהָיָה בַּבַּיִת, וּבִפְרָט מוֹרֵנוּ זַ"ל. אַךְ בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא צָרָה אַחֶרֶת. אַךְ זֹאת הַצָּרָה הָיְתָה רְפוּאָה לְהַצָּרָה שֶׁל אֲבָנִים שֶׁלֹּא יַהַרְגוּהוּ. הַיְנוּ שֶׁבָּא הַפָּקִיד דְּשָׁם שֶׁנִּקְרָא בִּלְשׁוֹנֵנוּ זַאסַאדַאטִיל, וְלָקַח אוֹתוֹ לְשִׁבְיָה, וְעַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל מֵהֲרִיגָה וְהֶחֱזִיק אוֹתוֹ לְעֵרֶךְ מֵעֵת לְעֵת. וּבְנֵס נִצּוֹל מֵהַשִּׁבְיָה.) וּבְחַסְדֵי ה' נִמְלַטְתִּי. כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ. כָּעֵת עֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן אֶשְׁבּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה.
הִנֵּה בְּאֶמְצַע הַכְּתִיבָה הִגִּיעַ הַפְּקֻדָּה מֵהַפָּאלִיצְיֶע [מֵהַמִּשְׁטָרָה] לִנְסֹעַ מִיָּד לְנֶעמְרוֹב. וּבְוַדַּאי הַכֹּל חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו. וְהִנְנִי מוּכָן לִנְסֹעַ תֵּכֶף, וְהוּא אֶצְלִי חֶסֶד גָּדוֹל כִּי עֹצֶם הַפְּחָדִים שֶׁעָבְרוּ עָלַי עַד עַתָּה, אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר, וּבְחַסְדֵי ה' בָּטַחְתִּי, שֶׁאָשׁוּב לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּקָרוֹב. כָּעֵת אֵין פְּנַאי לְדַבֵּר בָּזֶה, כִּי יוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְמַשְׁמֵשׁ לָבוֹא, וַאֲנִי טָרוּד מְאֹד, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אַחַר יוֹם כִּפּוּרִים אֶרְאֶה לִכְתֹּב לְךָ בַּאֲרִיכוּת קְצָת. חֲזַק וֶאֱמַץ בְּנִי חֲבִיבִי, וּרְאֵה וְהָבֵן, כִּי הַכֹּל הֲבֵל הֲבָלִים, וּבְוַדַּאי כְּבָר פָּטַרְתָּ הַרְבֵּה מֵהַפְּחָדִים שֶׁעָבְרוּ עָלֶיךָ, וּבְחִנָּם בִּטַּלְתָּ עַצְמְךָ מִמַּה שֶּׁבִּטַּלְתָּ בִּשְׁבִיל בִּלְבּוּלֵי חִנָּם. וְכֵן עוֹבֵר עַל כָּל הָאָדָם בְּכָל יוֹם, כַּאֲשֶׁר כְּבָר הֶאֱרַכְנוּ הַרְבֵּה לְדַבֵּר בָּזֶה בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת זֶה כַּמָּה שָׁנִים, שֶׁהַבַּעַל דָּבָר מוֹצֵא דְּחִיָּה וּבִלְבּוּל עַל כָּל יוֹם, וּבִפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעוֹבֵר. עַל כֵּן זְכֹר הֵיטֵב שֶׁאֵין לָאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְכוּ'. הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִּשְׁמָעוּ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ שֶׁתִּזְכֶּה לִגְמָר חֲתִימָה טוֹבָה לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹם א' מָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֵׁם ה' תקצ"ו לפ"ק נֶעמְרוֹב.
לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב ר' יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר עַם כָּל יוֹצְאֵי חַלָּצָיו שֶׁיִּחְיוּ, שָׁלוֹם וְכָל טוּב.
בְּיוֹם ב' קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים נָסַעְתִּי מִבְּרֶסְלֶב לְפֹה, וְשָׁם הִנַּחְתִּי אִגֶּרֶת אֵלֶיךָ אֵצֶל בְּנִי רַבִּי שַׁכְנָא שֶׁיִּחְיֶה; כָּעֵת אֵין לְחַדֵּשׁ דָּבָר, וּתְהִלָּה לָאֵל הָיִיתִי פֹּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ רַבִּי אִיצֶילֶי מֵהַיְיסִין וְרַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין. וּתְהִלָּה לָאֵל הַכֹּל שָׁלוֹם, וְהִתְפַּלַּלְנוּ כִּרְצוֹנֵנוּ, וְאֵין פּוֹצֶה פֶּה. יַחְמֹל ה' מֵעַתָּה שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם וֶאֱמֶת בָּעוֹלָם; כָּעֵת אֲנִי שׁוֹלֵחַ אַחֲרֵי זוּגָתִי שֶׁתָּבוֹא לְפֹה עִם בָּנַי הַקְּטַנִּים שֶׁיִּחְיוּ, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין שֶׁאֵין לִי דִּירָה כָּרָאוּי, אַךְ הַהֶכְרֵחַ לִשְׁלֹחַ אַחֲרֵיהֶם, כִּי אֵין לִי פֹּה מָקוֹם לֶאֱכֹל בְּסֻכּוֹת; כִּי אִי אֶפְשָׁר לִי לֶאֱכֹל אֵצֶל אָחִי בְּסֻכָּה, כִּי יוֹשֵׁב בִּשְׁכֵנוּת, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל. וּבָעֵת הַזֹּאת בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ רַק עִם הַהַרְחָבוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַצָּרוֹת, כִּי הֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים. וּבְכַמָּה אֳפָנִים הֵם חִדּוּשִׁים וַחֲסָדִים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר מֵהַהַרְחָבָה עַצְמָהּ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לָצֵאת מֵהַצָּרוֹת לְגַמְרֵי, וְלָשׁוּב לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם מְהֵרָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ו' – פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
רַב וַסְטִינִי. וַרְדִימוֹס בֶּן ר' יוֹסֵי. ר' וַלַס.
רַב זַבְדָא. רַב זַבְדִי. זַבְדִי בֶּן לֵוִי. ר' זְבַדְיָה בְּר' יַעֲקֹב בַּר זַבְדִי. ר' זְבַדְיָה חֲתָנוֹ דְר' לֵוִי.
זְבוּלוּן בֶּן דָּן תַּלְמִיד שְׁמוּאֵל. רַב זְבִיד. רַב זְבִיד מִנְהַרְדְּעָא. ר' זְבִידָא. זוּגָא דְּמִן הַדַּיִיב. ר' זוּגָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ב · סעיף ז׳ – סעיף י״א
כ־5 דק׳ · כ־530 מילים · 35% מהספר עד סוף היום
יָכִין בָּשָׂר וְדָגִים יָפִים וּמַטְעַמִּים וְיַיִן מְשֻׁבָּח כְּפִי יְכָלְתּוֹ, כִּי מִצְוָה לֶאֱכוֹל בְּכָל סְעוּדָּה מִסְּעוּדּוֹת שַׁבָּת דָּגִים, אִם אֵינָם מַזִּיקִין לוֹ. אֲבָל אִם מַזִּיקִין לוֹ אוֹ שֶׁאֵינָם עֲרֵבִים לוֹ, לֹא יֹאכְלֵם, כִּי הַשַׁבָּת לְעֹנֶג נִתַּן וְלֹא לְצַעַר. וְיַשְׁחִיז אֶת הַסַּכִּין, שֶׁזֶהוּ גַּם כֵּן מִכְּבוֹד הַשַׁבָּת, וִיתַקֵּן אֶת הַבַּיִת, וְיַצִּיעַ אֶת הַמִּטוֹת, וְיִפְרֹס מַפָּה עַל הַשֻּׁלְחָן, וּתְהֵא פְּרוּסָה כָּל יוֹם הַשַׁבָּת. וְיֵשׁ מְדַקְדְּקִין לִפְרֹס שְׁתֵּי מַפּוֹת. וְיִשְׂמַח בְּבִיאַת הַשַׁבָּת. וְיַחְשׁוֹב בְּדַעְתּוֹ, אִלּוּ הָיָה מְצַפֶּה שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו אֵיזֶה אָדָם יָקָר וְחָשׁוּב, אֵיךְ הָיָה מְתַקֵּן אֶת הַבַּיִת לִכְבוֹדוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לִכְבוֹד שַׁבָּת מַלְכְּתָא, בִּקְצָת מְקוֹמוֹת עוֹשִׂין פַּשְׁטִידָא אוֹ מֻלַיְתָא לִסְעוּדַּת לֵיל שַׁבָּת, זֵכֶר לַמָּן שֶׁהָיָה מֻנָּח כְּמוֹ בְּקֻפְסָה, טַל לְמַטָּה וְטַל לְמַעְלָה. יֵשׁ לִטְעֹם בְּעֶרֶב שַׁבָּת אֶת הַתַּבְשִׁילִין שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשַׁבָּת (רמ"ב ר"נ רס"ב).
אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְֹרָאֵל יִזְדָּרֵז וְיִתְאַמֵּץ לְעַנֵּג אֶת הַשַׁבָּת. וִיצַמְצֵם בְּכָל הַשָּׁבוּעַ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָעוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְאִם אֵין לוֹ מָעוֹת, יִלְוֶה אֲפִלּוּ עַל מַשְׁכּוֹנוֹת לְצָרְכֵי שַׁבָּת. וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בָּנַי, לְווּ עָלַי וַאֲנִי פּוֹרֵעַ. וְכָל מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה, חוּץ מֵהוֹצָאוֹת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שֶׁאִם מוֹסִיף מוֹסִיפִין לוֹ. וְאִם הַשָּׁעָה דְּחוּקָה לוֹ בְּיוֹתֵר, עַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עֲשֵׂה שַׁבָּתְךָ חֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם אִם אֶפְשָׁר לוֹ, יִרְאֶה עַל כָּל פָּנִים לַעֲשׂוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת אֵיזֶה דָּבָר מֻעָט, כְּגוֹן דָּגִים קְטַנִּים וְכַדּוֹמֶה. מִי שֶּׁשָּׁלְחוּ לוֹ אֵיזֶה דָּבָר לְאָכְלוֹ בְּשַׁבָּת, יֵשׁ לוֹ לְאָכְלוֹ בַשַׁבָּת וְלֹא לְהַשְׁאִירוֹ לַחֹל.
אֵין לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּדֶרֶךְ קֶבַע בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִמִּנְחָה קְטַנָּה וּלְמַעְלָה (עַיֵן לעֵיל סִימָן ס"ט סָעִיף ב'). אֲבָל בְּדֶרֶךְ אֲרַעי, מֻתָּר. וּלְצֹרֶךְ שַׁבָּת, גַּם אַחַר כָּךְ מֻתָּר. וְלַעֲשׂוֹת בִּגְדֵי חֲבֵרוֹ בְּשָׂכָר, אָסוּר. אַךְ מִי שֶׁהוּא עָנִי וְרוֹצֶה לְהִשְׂתַּכֵּר לְצֹרֶךְ שַׁבָּת, מֻתָּר לוֹ כָּל הַיּוֹם, כְּמוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד. לְסַפֵּר אֶת יִשְֹרָאֵל, מֻתָּר כָּל הַיּוֹם, אֲפִלּוּ מַעֲשֵׂה אֻמָּן, אֲפִלּוּ בְּשָׂכָר, מִפְּנֵי שֶׁהַתִּסְפֹּרֶת נִכֶּרֶת שֶׁנַּעֲשִֵית עַכְשָׁו בִּשְׁבִיל הַשַׁבָּת. יֵשׁ לְהַסְגִּיר אֶת הַחֲנֻיּוֹת שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַשַׁבָּת (אִם הוּא בַּדֶּרֶךְ, עַיֵן לְעֵיל סִימָן ס"ח סָעִיף י"ב רנ"א רנ"ו).
מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת זְמַנִּיּוֹת וּלְמַעְלָה, מִצְוָה לְהִמָּנַע מִסְעוּדָּה, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהוּא רָגִיל בְּחֹל. וּסְעוּדָּה שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בָּהּ בַּחֹל אֲפִלּוּ הִיא סְעוּדַּת מִצְוָה, אִם הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ בְּיוֹם אַחֵר, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת כָּל הַיּוֹם, אֲפִלּוּ בַּבֹּקֶר. אַךְ סְעוּדַּת מִצְוָה שֶׁזְּמַנָּהּ קָבוּעַ הַיּוֹם, כְּגוֹן מִילָה וּפִדְיוֹן הַבֵּן וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר. וּמִכָּל מָקוֹם נָכוֹן לְהַקְדִּימָהּ בַּבֹּקֶר וְלֹא יַרְבֶּה בָּהּ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל אֲכִילָה גַּסָּה, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ סְעוּדַּת שַׁבָּת לְתֵאָבוֹן (רמ"ט).
חַיָּב כָּל אָדָם לְהַשְׁלִים פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִּבּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּקְרָא בְּכָל שָׁבוּעַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם. וּמִיּוֹם רִאשׁוֹן וָאֵילַךְ חָשׁוּב עִם הַצִּבּוּר, (שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר פָּרָשָׁה זוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה). אֲבָל הַמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר הִיא לִקְרֹתָהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם. וְיֵשׁ לִקְרוֹת כָּל פָּרָשָׁה, דְּהַיְנוּ פְּתוּחָה אוֹ סְתוּמָה, שְׁנֵי פְּעָמִים, וְאַחַר כָּךְ הַתַּרְגּוּם עָלֶיהָ, (כֵּן הִסְכִּים הַגָּאוֹן הָרַב רַבִּי אֵלִיָהוּ מִוִילְנָא זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה) וַאֲפִלּוּ הַפָּרָשָׁה מְסַיֶּמֶת בְּאֶמְצַע פָּסוּק, יַפְסִיק שָׁם. וּבַגְּמָר יֵשׁ לוֹמַר אַחַר הַתַּרְגּוּם פָּסוּק אֶחָד בַּתּוֹרָה, כְּדֵי לְסַיֵּם בַּתּוֹרָה. וְטוֹב שֶׁלֹּא יַפְסִיק בְּשִׂיחָה בֵּין הַקְּרִיאָה. וְנוֹהֲגִין לִקְרוֹת גַּם הַהַפְטָרָה. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין עוֹד לוֹמַר אַחַר כָּךְ שִׁיר הַשִּׁירִים. וּמִי שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ רַק חֻמָּשׁ בְּלִי תַּרְגּוּם, יִקְרָא שְׁתֵּי פְּעָמִים מִקְרָא. וּכְשֶׁיָּבוֹא לְמָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תַּרְגּוּם, יִקְרָא הַתַּרְגּוּם (רפ"ה). גַּם יֵשׁ לוֹ לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם, לִלְמוֹד פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י עַל הַסִּדְרָה, וְאִם לָאו בַּר הָכִי הוּא יִלְמַד פֵּרוּשׁ אַשְׁכְּנַזִי (לוֹעֲזִי) עַל הַסִּדְרָה, כְּגוֹן סֵפֶר "צְאֶינָה וּרְאֶינָה" וְכַדּוֹמֶה, שֶׁיָּבִין עִנְיַן הַסִּדְרָה.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס׳
אָנָּא חוּסָה עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְהָעֲלוּבָה מְאד, וַחֲמל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְתֵן לִי תִּקְוָה וְלֹא אוֹבַד, וְתֵן לִי אַחֲרִית טוֹב וַחֲמל עָלַי מֵעַתָּה שֶׁאֶזְכֶּה מֵהַיּוֹם לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמִי אֶת כָּל דִּבְרֵי יְהוָה שֶׁשָּׁמַעְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת מִשְּׁנָתִי הַגְּדוֹלָה, כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ נָע וָנָד כַּצּאן בְּלֹא רוֹעֶה, כַּתּרֶן בְּראשׁ הָהָר וְכַסְּפִינָה בְּלֵב יָם "שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג" אָנָּא כַנָּה, עוּרָה נָא, הִתְעוֹרְרִי נָא, הָקִיצָה נָא, עִמְדִי נָא, קוּמִי נָא, חַלִּי נָא פְּנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן, נַפְשִׁי נַפְשִׁי הִשְׁתַּטְּחִי לְעָפָר וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ, וְתֵן בֶּעָפָר פִּיךָ "וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי, וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, אוּלַי יֶחֱנַן יְהוָה צְבָאוֹת, אוּלַי יַעֲשֶׂה יְהוָה כְּכָל נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ, מַה לְּךָ נִרְדָּם, קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ, אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נאבֵד" אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם, הָקִיצָה אָחִי מִשְּׁנַת פְּתַיּוּתְךָ, "הָעִירָה וְהָקִיצָה עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב, מָתַי תָקוּם מִשְּׁנָתֶךָ מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ, וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד, וּכְצִפּוֹר מִפַּח יָקוּשׁ זְכוֹר אַל תִּשְׁכַּח אֶת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" זֶה יָמִים וְשָׁנִים, וְאַף עַל פִּי כֵן חַסְדֵי יְהוָה לֹא תָמְנוּ מִמְּךָ, וּבְכָל עֵת הוּא עוֹסֵק לְעוֹרְרֶךָ וְלַהֲקִיצְךָ מִשְּׁנָתֶךָ בַּחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים זְכוֹר זֶה כַמָּה מְעוֹרְרִים וּמְקִיצִים אוֹתְךָ בְּכַמָּה מִינֵי הִתְעוֹרְרוּת בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, אֲשֶׁר לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לִישָׁן מִקּוֹל הַצְּעָקָה וְהַהִתְעוֹרְרוּת וְהַכְּרוּזִים וּרְמָזִים וְהִתְנוֹצְצוּת כָּאֵלּוּ, בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִסְכַּסְיָא, "כְּרוֹזָא קָרֵא בְחָיִל, קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף וְקוֹל שׁוֹפָר חָזָק מְאד", הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בְּקוֹלוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, "הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עז", יַעַן וְיאמַר, עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם, וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתְּנוּמַתְכֶם, וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְתָּ מִטָּעוּתְךָ עוֹדְךָ מִתְגּוֹלֵל בְּתוֹךְ הַמְסִלָּה, בְּתוֹךְ עֲכִירַת רֶפֶשׁ וָטִיט, בְּתוֹךְ יְוֵן מְצוּלַת הַהֲבָלִים הֲעוֹדְךָ לֹא תָּשׁוּב, עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל בְּנַפְשְׁךָ לְבִלְתִּי שַׁלְּחָהּ חָפְשִׁי, שֶׁתָּשׁוּב לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרְךָ וּבוֹרַאֲךָ, אֲשֶׁר זֶה כָּל תְּשׁוּקָתָהּ וְגַעְגּוּעָהּ וְכָסְפָּהּ הֶחָזָק וְהֶעָצוּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְאַל תּאמְרִי נוֹאָשׁ חַס וְשָׁלוֹם, לֵאמר כִּי עֲווֹנוֹתַיִךְ אִתָּךְ, וּבָהֶם אַתָּה נִמּוֹק חַס וְשָׁלוֹם וְאִי אֶפְשָׁר לָךָ עוֹד לָשׁוּב מִכְּסִילוּתֵךְ וּשְׁטֻיּוֹתַיִךְ, כִּי עֲווֹנוֹתַיִךְ עָבְרוּ ראשֵׁךְ, עַד אֲשֶׁר חַס וְשָׁלוֹם אָבַד נִצְחֵךְ וְתוֹחַלְתֵּךְ אֲהָהּ אֲהָהּ, חוּס וַחֲמל עָלֶיךָ וְעַל מְעַט יָמֶיךָ הַחֲרוּצִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ עוֹד לְהִתְמַהְמֵהּ מְעַט בָּזֶה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן, וְאַל תּאמְרִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלִילָה, כִּי זוֹ קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה כִּי מַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנִים וּבִלְבּוּלִים כָּאֵלֶּה, קָשִׁים וּמַזִּיקִים, וּמַכְעִיסִים אֶת בּוֹרַאֲךָ יוֹתֵר מִכָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁעָשִׂיתָ מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לְךָ תִּקְוָה גְדוֹלָה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע, "חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו", לְעוֹלָם וְנֶעְלַם מִמְּךָ וְלֹא תֵדַע עצֶם רִבּוּי רַחֲמָנוּתוֹ וַחֲסָדָיו הַגְּדוֹלִים עַל כָּל הַחֲפֵצִים לָשׁוּב בֶּאֱמֶת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁבוּ עֲדַיִן וְכָל יִשְׁעוֹ וְכָל חֶפְצוֹ יִתְבָּרַךְ לָשׁוּב וּלְרַחֵם עַל כָּל הַמְחַכִּים וּמְצַפִּים וּמִתְגַּעְגְּעִים וְחוֹתְרִים בַּמַּחְתֶּרֶת לִמְצא הַצָּלָה וּמָנוֹס לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם בְּכָל עֵת יוֹתֵר, וְאֵין מַנִּיחִים אוֹתָם יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה לָשׁוּב אֵל בֵּית אֲבִיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן, חַסְדּוֹ גָבַר עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, מַה שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחְשׁב אִלּוּ כָל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכָל אֲגַמִּים קֻלְמוֹסִים, וְכָל בְּנֵי אָדָם לַבְלָרִים וּלְשׁוֹנוֹת מְקַלְּסִים, אֵין מַסְפִּיקִין לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר אַחַת מִנִּי אֶלֶף וּרְבָבָה מֵחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים אֲשֶׁר הוּא נוֹהֵג בְּחַסְדּוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבִפְרָט עַל הַנֶּאֱנָחִים וְנִדְכָּאִים וּמְחַכִּים וּמְצַפִּים לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת הֲלֹא מֵעַתָּה קָרָאתָ לוֹ אָבִי, "אַלּוּף נְעוּרַי אָתָּה הֲיִנְטר לְעוֹלָם, אִם יִשְׁמר לָנֶצַח" חֲזַק וְהִתְחַזֵּק וְחַדֵּשׁ עַצְמְךָ בְּכָל עֵת, וְהַתְחֵל מֵעַתָּה לַעֲבד אֶת בּוֹרַאֲךָ בֶּאֱמֶת וַעֲזב דְּרָכֶיךָ הָרָעִים, וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ הַמְגֻנּוֹת וְשִׁכְחִי הֲבָלַיִךְ וּשְׁטֻיּוֹתַיִךְ "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ", קַשֵּׁר עַצְמְךָ בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַל תָּשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, דַּלּוּ עֵינֶיךָ לַמָּרוֹם וּזְכר אַהֲבָתְךָ הַיְשָׁנָה הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, עוּרָה נַפְשִׁי עוּרָה, "עוּרִי עוּרִי דַבְּרִי שִׁיר, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט", הָרִימָה קוֹלְךָ הֶעָרֵב, וּפְתַח פִּיךָ וְתוֹצִיא דְבָרֶיךָ הַנְּעִימִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְבָרֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה לְדִבּוּר חָזָק דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים תָּמִיד, בְּכחַ גָּדוֹל וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְאֶזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל כּחִי בְּדִבּוּרֵי הַתְפִילָּה וּבְכָל הַדִּבּוּרִים דִּקְדֻשָּׁה וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בָּרְכוּ יְהוָה מַלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנוּ לְבִטָּחוֹן גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה בָּעֵת הַזּאת, כִּי אָפֵס כָּסֶף וְכָלָה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס, וְצָרְכֵי עַמְּךָ מְרֻבִּים מְאד, כִּי הַהֶכְרֵחִיּוֹת לְבַד הֵם גַּם כֵּן רַבִּים מְאד, צָרְכֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים וְדִירוֹת, וּשְׁאָר הִצְטָרְכוּת הַמֻּכְרָחִים "וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ", כִּי אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, מֵהֵיכָן לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתֵנוּ, וְאֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה וּמִבְטָח כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת עַל כֵּן בָּאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתְּחָנֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מִדַּת הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁנִּזְכֶּה לִבְטחַ בְּךָ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִטָּחוֹן חָזָק וְאַמִּיץ שֶׁאַתָּה תְמַלֵּא כָּל מַחְסוֹרֵנוּ, וְתִתֶּן לָנוּ פַּרְנָסָתֵנוּ בִּשְׁלֵמוּת וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ, תִּמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים בְּכָל עֵת, וְתִתֶּן לָנוּ כָּל צְרָכֵינוּ וְכָל צָרְכֵי בֵּיתֵנוּ בְּהַרְחָבָה גְדוֹלָה, וְתַזְמִין לָנוּ פַרְנָסָתֵינוּ קדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי בְּרֶוַח וְלֹא בְּצִמְצוּם, מִתַּחַת יָדְךָ הָרְחָבָה וְהַמְּלֵאָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ לְעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ו · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 149 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־41 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ו׳ באדר א׳): תרומה
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־7 בפברואר 2027, בשעה 17:17 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ראש חדש
שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ. עַל כֵּן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת הַתְּשׁוּבָה בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּמַגִּיעַ לָהֶם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה. וַאֲפִלּוּ רְשָׁעִים שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם מֻכְרָחִים לְאֵיזֶה חֲרָטָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁשָּׁבִין וּמִתְחָרְטִין וּמוֹדִים וּמִתְבַּיְּשִׁים: (לק"א סי' י' אות ט')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.