הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, כ׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ז · 29 במרץ 2027
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט · אות ה׳ – אות ח׳
כ־8 דק׳ · כ־820 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט · אות ה׳וְזֶה בְּחִינַת יְרֻשָּׁה שֶׁשַּׁיָּךְ לַבָּנִים. כִּי כְּשֶׁהַפֵּרוֹת יוֹצְאִין, לִפְעָמִים עֲדַיִן צְרִיכִים לְעַנְפֵיהֶם לִינֹק מֵהֶם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּפְטָר, וְאֵינָם יְכוֹלִים לִינֹק עוֹד, כִּי נִפְסָק הֲנָקַת הָאִילָן, עַל־כֵּן הֵם מְקַבְּלִים וְיוֹרְשִׁים הַמָּמוֹן הַשַּׁיָּךְ לָהֶם, לְהַשְׁלִים אוֹרָם, וְהִיא מְקַבֶּלֶת הַשְּׁאָר מַה שֶּׁרָאוּי לָהּ לְאוֹרָהּ, וְזֶה בְּחִינַת הַכְּתֻבָּה שֶׁנּוֹטֶלֶת. וְלִפְעָמִים אֵין צְרִיכִין הַבָּנִים לְקַבֵּל עוֹד אוֹר מֵהָעֲנָפִים, וְאַף עַל פִּי כֵן נוֹטְלִים יְרֻשָּׁה, זֶהוּ מִבְּחִינָה אַחֶרֶת, כִּי כְּשֶׁהַבָּנִים יוֹצְאִים לָעוֹלָם, יוֹצֵא תֵּכֶף עִמָּהֶם בַּת זוּגָם, וּמָמוֹנָם, וּבְנֵיהֶם, הַיְנוּ, הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, וְהָאָב מְקַבֵּץ אוֹרָם. וְעַל־כֵּן אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה גַּם כֵּן לָאָב מָמוֹן בִּשְׁבִיל בָּנָיו, עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּץ חֶלְקֵי אוֹר שֶׁלָּהֶם. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים הֵם נוֹטְלִים יְרֻשָּׁה, אַף שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לְאִמָּן, לְקַבֵּל אוֹר מֵעֲנָפֶיהָ, אֲבָל הֵם נוֹטְלִים מָמוֹן שֶׁלָּהֶם, שֶׁקִּבֵּץ אֲבִיהֶם עַל יָדָם מֵחֶלְקֵי אוֹר שֶׁלָּהֶם. וּבֶאֱמֶת לֹא הָיָה רָאוּי לְחַלֵּק הַיְרֻשָּׁה בְּשָׁוֶה, כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ שָׁוֶה חֶלְקֵי אוֹרָם. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִמְסֹר מִשְׁפָּט זֶה לְבֵית־דִּין שֶׁלְּמַטָּה, כִּי אֵין יוֹדֵעַ חִלּוּקִים אֵלּוּ, כִּי־אִם הַיּוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, וְהוּא בֶּאֱמֶת מְסַדֵּר אַחַר־כָּךְ כָּרָאוּי, וְנוֹטֵל מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט · אות ו׳וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, הוּא בָּא לְהִרְהוּרִים. כִּי בְּוַדַּאי הוּא מִתְדַּבֵּק וְנִכְסָף לְאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ שֶׁגְּזָלוֹ, עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא אוֹר נַפְשָׁהּ כַּנַּ"ל. וְכֵן הִיא מְהַרְהֶרֶת אַחֲרָיו, עַל־יְדֵי שֶׁמָּשַׁךְ אוֹתָהּ אֵלָיו, עַל־יְדֵי שֶׁמָּשַׁךְ לְעַצְמוֹ אוֹר נַפְשָׁהּ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פא): הַיּוֹרֵד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ בָּא עַל אֵשֶׁת־אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְכוּ'. כִּי הוּא בָּא וּמְטַמֵּא מַמָּשׁ אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, עַל־יְדֵי הַגְּזֵלָה כַּנַּ"ל. וְלִפְעָמִים, יְאַבֵּד הַגַּזְלָן בַּת זוּג שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי הַגְּזֵלָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁנָּתַן עֵינוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ, הַיְנוּ בְּאוֹר בַּת זוּגוֹ, אִם כֵּן הוּא מְמָאֵס בְּשֶׁלּוֹ, וּפוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵינוֹ רוֹצֶה בְּחֶלְקוֹ, בַּמָּמוֹן שֶׁלּוֹ, בְּאוֹר בַּת זוּג שֶׁלּוֹ, עַל־כֵּן הִיא גַּם הִיא פּוֹנָה אֶת עַצְמָהּ מִמֶּנּוּ, וּמִתְרַחֶקֶת מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁהוּא הִתְרַחֵק אֶת עַצְמוֹ, וּפָנָה מִמֶּנָּה. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ברכות פ"ט): מָשָׁל לְאִשָּׁה שֶׁהִיא מַמְתֶּנֶת לְאִישׁ, כָּל זְמַן שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהִנָּשֵׂא לָהּ, הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִפְלִיג אֶת דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה, אַף הִיא הָלְכָה וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר. עַל־כֵּן אִם אֵין לְהַגַּזְלָן אִשָּׁה, יוּכַל לְאַבֵּד בַּת זוּג שֶׁלּוֹ: וְגַם יוּכַל הַגַּזְלָן לִפְעָמִים לִגְזֹל מֵחֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הַבַּת זוּג שֶׁל הַנִּגְזָל. וְהַכֹּל לְפִי תֹּקֶף וְחֹזֶק תַּאֲוָתוֹ וְחִשְׁקוֹ וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ עַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ בְּהִרְהוּר וּבְמַעֲשֶׂה, עַד שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּתְגַּבֵּר וְיִקַּח גַּם בַּת זוּג שֶׁל חֲבֵרוֹ הַנִּגְזָל. כִּי מֵאַחַר שֶׁהִתְגַּבֵּר וְגָזַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא אוֹר נֶפֶשׁ בַּת זוּגוֹ כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן לִפְעָמִים נִמְשֶׁכֶת הִיא בְּעַצְמָהּ גַּם כֵּן אַחַר הַמָּמוֹן שֶׁגָּזַל זֶה הַגַּזְלָן מִבַּעְלָהּ. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים הַגַּזְלָן גּוֹזֵל גַּם אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁגָּזַל מִמֶּנּוּ בְּיָדַיִם, אוֹ עַל־יְדֵי חֶמְדָּה. כִּי דַּע, כִּי גַּם עַל־יְדֵי חֶמְדָּה וְתַאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְמָמוֹן חֲבֵרוֹ, גַּם עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְגָזְלוֹ, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תֹּקֶף גָּדוֹל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן בסי' קצג). וְעַל־כֵּן יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם מָמוֹן גְּזֵלָה, אַף שֶׁלֹּא גָּזַל כְּלוּם בְּיָדַיִם. וְזֶהוּ הָאִסּוּר הַלָּאו הֶחָמוּר שֶׁבַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: לֹא תַחְמֹד, כִּי הַחֶמְדָּה בְּעַצְמָהּ הוּא אִסּוּר חָמוּר מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי יֵשׁ כֹּחַ בְּהַחֶמְדָּה לִגְזֹל מִמֶּנּוּ מָמוֹנוֹ, וְנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן יֵשׁ אִסּוּר אֲפִלּוּ בְּמַחֲשָׁבָה לִשְׁלֹחַ יָד בְּפִקָּדוֹן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּבָבָא מְצִיעָא (דף מג:): הַחוֹשֵׁב לִשְׁלֹחַ יָד בְּפִקָּדוֹן. כִּי הַפְּלֻגְתָּא הִיא רַק אִם חַיָּב עַל־זֶה כְּמוֹ הַשּׁוֹלֵחַ יָד מַמָּשׁ, אֲבָל אִסּוּר יֵשׁ בְּוַדַּאי לְכֻלֵּי עָלְמָא, כַּנַּ"ל.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט · אות ז׳וְהִנֵּה, לִפְעָמִים הַגַּזְלָן הוּא בִּבְחִינַת מְמָאֵס בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים וְחוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל. וְלִפְעָמִים רוֹצֶה בִּשְׁנֵיהֶם, שֶׁרוֹצֶה אֶת מָמוֹנוֹ, וְחָפֵץ גַּם בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ. וְזֶה בְּחִינַת מַכְנִיס צָרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְהַנָּבִיא הִזְהִיר עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ב׳:ט״ו-ט״ז): וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל תִּבְגֹּד, כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח. הַכַּוָּנָה: אִם אֵין דַּי לְךָ בְּחֶלְקְךָ, וְאַתָּה שׂוֹנֵא אֶת מָמוֹנְךָ, שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּיק לְךָ, עַל כֵּן שַׁלַּח. הַיְנוּ שֶׁתַּעֲשֶׂה תַּקָּנָה לָזֶה, שֶׁתִּתֵּן צְדָקָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת שַׁלַּח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י״א:א׳): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם; כְּמָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין ז.): אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה. כִּי מַה שֶּׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, הוּא מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת עַל הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת נוּקְבָא, בִּבְחִינַת: רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת, וְעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַקְּלִפּוֹת עָלֶיהָ, הֵם יוֹנְקִים מִמֶּנָּה וּמְחַסְּרִים אוֹרָהּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵין לוֹ מָמוֹן. אֲבָל עַל־יְדֵי צְדָקָה, הוּא מוֹצִיאָהּ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת. כִּי צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת (משלי י׳:ב׳), הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁהָיָה מִקֹּדֶם "רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת". וְעַל כֵּן, עַל יְדֵי צְדָקָה יוּכַל לְתַקֵּן מָמוֹנוֹ, בְּחִינוֹת אֵשֶׁת נְעוּרָיו, וְלֹא לִבְגֹּד בָּהּ, וְזֶה: כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט · אות ח׳וְדַע, שֶׁעַל יְדֵי צְדָקָה יוּכַל לְתַקֵּן מָמוֹן גְּזֵלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, הַיְנוּ שֶׁגְּזָלוֹ עַל־יְדֵי חֶמְדָּה, כִּי גְּזֵלָה מַמָּשׁ אֵין לָהּ תִּקּוּן עַד שֶׁיָּשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה, וְכֵן אִם גָּזַל אֶת הָרַבִּים, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּהַמָּמוֹן שֶׁגָּזַל צָרְכֵי רַבִּים. אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ מָמוֹן גְּזֵלָה עַל־יְדֵי חֶמְדָּה כַּנַּ"ל, זֶה יָכוֹל לְתַקֵּן עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה יִתְקַיֵּם כָּךְ. הַיְנוּ שֶׁיִּתְקַיֵּם אֶצְלוֹ מָמוֹנוֹ, אַף שֶׁהִיא שֶׁל גְּזֵלָה עַל יְדֵי הַחֶמְדָּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין עא) עַל פָּסוּק (מלאכי ג׳:ג׳): וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַה' מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה – צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה נִטְמְעָה. הַיְנוּ, שֶׁעַל יְדֵי צְדָקָה נִתְתַּקֵּן הַגְּזֵלָה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה, כִּי הוּא בְּחִינַת גּוֹזֵל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וְנוֹטֵל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל, עַל כֵּן הוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּחָה שֶׁל תַּעֲרוֹבוֹת. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה, נִתְתַּקֵּן שֶׁיִּתְקַיֵּם כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה – נִטְמְעָה. וְזֶה: וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף, הַיְנוּ שֶׁיְּצָרֵף וִיזַקֵּק הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁהוּא שֶׁל גְּזֵלָה כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קל״ז
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות קל״ז · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)שיך להתורה מעות - ראשי תבות וכו', בחלק ראשון סימן ר"ד. וספר מקדם מעשה משני אנשים בני הנעורים שהיו בעיר אחת והיה ביניהם אהבה והתקשרות גדול, פעם אחת ראה אחד מהם בחברו שנטה מדרך הישר קצת ועשה איזה דבר שלא כהגן, וחשב ״מקרה הוא״; אחר כך ראה אותו שעשה דבר גרוע יותר, שעבר עברה ממש, ואז נתרחק ממנו והפריד עצמו מאתו; אחר כך ברבות הימים, כשירדו מעל שלחן חותנם שניהם, התחיל זה שעבר העברה כנ"ל לעלות מעלה מעלה עד שנעשה עשיר גדול, והשני הנ"ל נעשה עני גדול. והיה זה בדעתו מתרעם תמיד על מדותיו של השם יתברך, כי אמר בלבו: הלא אני יודע בעצמי שזה עבר עברה, ומדוע יתנו לו גדלה כל כך?
שיחות הר״ן · אות קל״ז · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)פעם אחת ראה במקום אחד שהיו עומדים כת אחת ומשמיעין קול ומקשקשין במעות הרבה, ונתקרב אליהם - ואמרו לו: ״אל תגע בזה המעות, כי זה שיך לאיש״ הנ"ל, הינו: לחברו הנזכר לעיל, אמר: ״עכשיו הגיע העת לשאל״, ושאל אותם: ״מדוע יגיע לו מעות, הלא בעיני ראיתי שעבר עברה״, השיבו לו: ״מיום שירדתם שניכם מעל שלחן חותנכם, מאז חברך קבע עתים לתורה וקבל על עצמו חק ולא יעבר ללמד בכל יום כך וכך, אבל אתה אינך עוסק בתורה, ועל כן נותנין לחברך מעות אף על פי שעבר עברה, כי עברה מכבה מצוות ואין עברה מכבה תורה״. ו'אין ע'ברה מ'כבה ת'ורה - ראשי תבות: ״מעות״:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו · חלק 13 מתוך 13 (חלוקת האתר)ואכלו שם סעדת הלילה של ראש השנה, והכל בשמחה גדולה עד אחר הסעדה עד ששכבו שם לישן. ובבקר הלכו לבית הכנסת, ואחר שבאו מבית הכנסת נתעורר בו דאגה ולב נשבר מאד בלי ערך, ולא דבר מאומה עם שום בן אדם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רי״ט
כ־3 דק׳ · כ־340 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רי״ט · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)(לה) כָּל יְמֵי הַקַּיִץ הַנַּ"ל הָיָה מְצַפֶּה מְאֹד שֶׁנִּהְיֶה שָׁם בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה כִּי הָעִקָּר הוּא אֶצְלוֹ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְאָמַר שֶׁכָּל עִסְקוֹ הוּא רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. וּבִימֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת נִתְקַבְּצוּ לְשָׁם גַּם־כֵּן הַרְבֵּה מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ וְהָיוּ סְבוּרִים שֶׁיֹּאמַר תּוֹרָה כַּאֲשֶׁר הָיָה מִנְהָגוֹ בְּכָל חַג הַשָּׁבוּעוֹת, אֲבָל לֹא אָמַר אָז שׁוּם תּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת הַנַּ"ל, וְאָמַר אָז שֶׁאֵין אַתֶּם חוֹטְאִים כָּל כָּךְ כַּמְבֹאָר לְעֵיל (סִימָן רב). אֲבָל בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה אָמַר תּוֹרָה נִפְלָאָה שָׁם בְּאוּמֶין, וְהִיא תִּקְעוּ בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ח' הַמַּתְחִיל אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹכָחָה דָּבָר גָּדוֹל. וּבְרֹאשׁ־הַשָּׁנָה בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁחָל אָז בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ אַחַר אֲכִילַת סְעֻדַּת שַׁחֲרִית שֶׁאָז הָיָה דַּרְכּוֹ לְהַתְחִיל לְהָכִין עַצְמוֹ לוֹמַר תּוֹרָה, כִּי אֲמִירַת הַתּוֹרָה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וּבְשָׁבוּעוֹת הָיְתָה תָּמִיד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי הַיְנוּ שֶׁהִתְחִיל בְּסוֹף יוֹם הָרִאשׁוֹן דְּיוֹם־טוֹב וְנִמְשַׁךְ הַרְבֵּה לְתוֹךְ לֵיל הַשֵּׁנִי. וְאָז בְּאוֹתוֹ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בָּעֵת שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהָכִין עַצְמוֹ לוֹמַר תּוֹרָה הִתְחִיל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו חֳלִי הַהוּסְט בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד וְהִתְחִיל לִפְלֹט דָּם הַרְבֵּה עַל־יְדֵי הַהוּסְט מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כֵּן זְמַן רַב, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהַהוּסְט לֹא פָּסַק מִמֶּנּוּ כָּל יְמֵי חָלְיוֹ, שֶׁנִּמְשַׁךְ יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ שָׁנִים אֲבָל לֹא הָיָה הַהוּסְט כִּי־אִם עִם לֵחוֹת אֲבָל לֹא עִם דָּם. וְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַהוּסְט עִם יְצִיאַת דָּם הַרְבֵּה מְאֹד, וְהָיָה פּוֹלֵט דָּם הַרְבֵּה כְּמוֹ קִלּוּחַ מַיִם מַמָּשׁ אֲשֶׁר לֹא יְאֻמַּן, כִּי יְסֻפַּר כִּי נִתְמַלְאוּ כַּמָּה כֵּלִים מִדָּמוֹ וְהָיוּ לוֹ הֲקָאוֹת הַרְבֵּה, וְאָמַר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיוּ לוֹ הֲקָאוֹת כִּי־אִם אָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת. וְתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַחוֹלַאַת אָז הָיָה בְּלִי שִׁעוּר עַד שֶׁכִּמְעַט הָיָה נִסְתַּלֵּק אָז. וְנִמְשַׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לַיְלָה, וְנִמְשַׁךְ גַּם לְתוֹךְ הַלַּיְלָה אֵיזֶה שָׁעוֹת, וַאֲנַחְנוּ כְּבָר הָיִינוּ עוֹמְדִים מוּכָנִים בְּבַיִת אַחֵר וְהָיִינוּ מְצַפִּים שֶׁיִּכְנֹס וְיֹאמַר תּוֹרָה. וְהָיִינוּ שָׁם אֲנָשִׁים רַבִּים מְאֹד כַּמָּה מֵאוֹת אֲנָשִׁים, הֵן אוֹרְחִים אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיוּ אָז רַבִּים מְאֹד כַּמָּה מֵאוֹת, חוּץ שְׁאָר אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁבָּאוּ גַּם־כֵּן לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ. וְהָיוּ עֵינֵינוּ כָּלוֹת כָּל הַיּוֹם שֶׁיִּכְנֹס, וְהָיָה שָׁם דֹּחַק גָּדוֹל שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לִסְבֹּל, וְכִמְעַט הָיְתָה סַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת מִגֹּדֶל הַדֹּחַק, וְנִמְשַׁךְ לְתוֹךְ הַלָּיְלָה וַעֲדַיִן לֹא נִכְנַס מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַחוֹלַאַת מְאֹד. אַחַר־כָּךְ שָׁלַח לִקְרֹא אוֹתִי וּבָאתִי אֵלָיו, וּכְבָר הָיוּ נֵרוֹת דּוֹלְקִים בְּחַדְרוֹ וּקְצַת אֲנָשִׁים עוֹמְדִים לְפָנָיו הַיְנוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָחִיו רַבִּי יְחִיאֵל זַ"ל וְעוֹד מְעַט אֲנָשִׁים. וְשָׁאַל אוֹתִי מַה לַּעֲשׂוֹת כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לוֹמַר תּוֹרָה.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות פ״ח – אות צ״ב
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות פ״חפח. אֵין מְלַמְּדִין זְכוּת עַל הַמֵּסִית.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות פ״טפט. כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים, וּלְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ אֲנָשִׁים הַמְצַדְּדִים לוֹ, כְּשֶׁגּוֹזְרִים מִיתָה לְמַעְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמַּחֲלקֶת, מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן שֶׁבָּהֶם וְלא מִן הָאִיש שֶׁהוּא עִקָּר בַּמַּחֲלקֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות צ׳צ. לִפְעָמִים נִגְזָר עַל הָאָדָם, שֶׁיִּכְלֶה זַרְעוֹ. וּכְשֶׁנִּמְסָר בְּיַד שֹוֹנְאָיו, עַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַגְּזֵרָה שֶׁל כְּלָיַת זַרְעוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות צ״אצא. מִי שֶׁמַּרְחִיק אֶת הָאָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי זֶה יָבוֹא מִמֶּנּוּ זֶרַע, שֶׁיְּצַעֲרוּ לְזַרְעוֹ שֶׁל הַמַּרְחִיק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות צ״בצב. מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בָּרְשָׁעִים וְלא מִחָה, כְּאִלּוּ הוּא עוֹשֶׂה הָרָע.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ״ב – אות כ״ג
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ״בוְנִתְבַּהֵל מְאד וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ הַדָּבָר נִרְאֶה שֶׁזֶּהוּ מְקוֹם הַיְדוּעִים [של השדים] כִּי בַּיִּשּׁוּב לא נִשְׁמַע קוֹל צחוק כָּזֶה, כִּי מִי שָׁמַע קוֹל צחוק עַל כָּל הָעוֹלָם ? וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה תֵּכֶף יוֹם וְהִסְתַּכְּלוּ וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה הַבְּהֵמוֹת שֶׁל זֶה עוֹמְדִים וְגַם הַסּוּס שֶׁל זֶה עוֹמֵד וְיָרְדוּ וְהִתְחִילוּ לִרְדּף זֶה אַחַר הַבְּהֵמוֹת, וְזֶה אַחַר הַסּוּס וְהַבְּהֵמוֹת הָיוּ בּוֹרְחִים לְהַלָּן יוֹתֵר, וְהוּא רוֹדֵף וְכוּ' כַּנַּ"ל וְכֵן הַשֵּׁנִי רָדַף אַחַר הַסּוּס וְהַסּוּס בּוֹרֵחַ, עַד שֶׁנִּתְרַחֲקוּ וְנִתְעוּ זֶה מִזֶּה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ״גבְּתוֹךְ כָּךְ מָצָא שַׂק עִם לֶחֶם וְזֶה חָשׁוּב בְּוַדַּאי מְאד מְאד בַּמִּדְבָּר וְלָקַח הַשַּׂק עַל כְּתֵפוֹ, וְהָלַךְ אַחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מניעות · קטע ט׳ – אות ג׳
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · מניעות · קטע ט׳הָעִקָּר הוּא לֵב חָזָק וְאַמִּיץ, וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם מְנִיעָה. בִּפְרָט הַמְּנִיעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּגוֹן מֵחֲמַת מָמוֹן אוֹ שֶׁמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְחוֹתְנוֹ אוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר אֲנָשִׁים כְּשֶׁמּוֹנְעִים אוֹתוֹ עַל־יְדֵי דִּבְרֵיהֶם וְלֵיצָנוּת שֶׁלָּהֶם מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, הַכֹּל בָּטֵל וּמְבֻטָּל לְמִי שֶׁמִּתְחַזֵּק וּמְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם)
ליקוטי עצות · מניעות · קטע י׳גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב אֵין שׁוּם מָקוֹם שֶׁיִּמְנָעֵהוּ מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לוֹ שׁוּם הִתְנַצְּלוּת לוֹמַר שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה'. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב, כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הֵם שֶׁלּוֹ: (לק"ת סי' נ"ו)
ליקוטי עצות · מניעות · קטע י״אבְּנֵי אָדָם יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לִמְנֹעַ וּלְהָסִית אֶת הָאָדָם לְרַחֲקוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּמִצַּדִּיקֵי אֱמֶת יוֹתֵר מִן הַיֵּצֶר הָרָע. עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל כְּנֶגֶד הַלֵּיצָנִים וְהַמְּסִיתִים וְהַמּוֹנְעִים וְאַל יִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים כְּלָל. וְעַיֵּן עַזּוּת: (שיחות הר"ן סי' פ')
ליקוטי עצות · מקוה · אות א׳טְבִילַת מִקְוֶה מוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת חַ"ו, וּמְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַחֲטָאִים. כִּי מִקְוֶה מַמְשִׁיךְ דַּעַת וְחֶסֶד עֶלְיוֹן מְאֹד: (לק"א סי' נ"ו אות ז')
ליקוטי עצות · מקוה · אות ב׳עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל, וְנִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַכַּעַס, וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם וּלְרַחֲמָנוּת וּלְדַעַת גָּדוֹל. וְזוֹכֶה לִרְפוּאָה וּלְחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים וּלְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (שם)
ליקוטי עצות · מקוה · אות ג׳מִקְוֶה אֵינָהּ מַזֶּקֶת כְּלָל, וְהַדָּאקְטוֹר שֶּׁיֹּאמַר שֶׁמִּקְוֶה מַזֶּקֶת, אֵינוֹ דָּאקְטוֹר כְּלָל. כִּי כְּשֶׁאֵין הַמַּיִם קָרִים בְּיוֹתֵר, אֲזַי אַדְּרַבָּא טְבִילַת הַמִּקְוֶה טוֹבָה מְאֹד לִבְרִיאוּת הַגּוּף, כִּי נִפְתָּחִין נִקְבֵי הַזֵּעָה עַל־יְדֵי זֶה, כַּיָּדוּעַ לְהַדָּאקְטוֹרִים הַבְּקִיאִים [וְעַיֵּן טִלְטוּל וּנְסִיעוֹת לַדְּרָכִים אוֹת ח' מֵעִנְיַן מִקְוֶה]: (לק"ת סי' קכ"ג)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ב · קטע ב׳ – קטע ה׳
כ־8 דק׳ · כ־840 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ב · קטע ב׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, טוֹב וּמֵטִיב לַכּל תָּמִיד בְּכָל עֵת וָרֶגַע, אֲשֶׁר טוּבְךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵינָם נִפְסָקִים לְעוֹלָם בְּשׁוּם עֵת וָרֶגַע אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל תּקֶף הַדִּינִים הָרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עָלַי בְכָל פַּעַם חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כֻלָּם מִתְגָּרִים וּמִתְקַנְּאִים בָּאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, עַל אֲשֶׁר לִבּוֹ בּוֹעֵר תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְחוֹתֵר חֲתִירָה בְּכָל פַּעַם לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וּבְכָל פַּעַם וּבְכָל עֵת וָרֶגַע שֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה תְנוּעָה לַעֲסֹק בָּזֶה, הֵם מוֹסִיפִים שְׂנא אוֹתוֹ, וּמִתְגָּרִים וּמִתְגַּבְּרִים וּמְקַטְרְגִים כְּנֶגְדּוֹ כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וְלוּלֵי כחַ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַנּוֹרָאִים הַמְּגִנִּים עָלֵינוּ כְּבָר אָבַדְנוּ בְעָנְיֵינוּ, וְאַתָּה יוֹדֵעַ חֲלִישׁוּת כּחִי וְקַשְׁיוּת עָרְפִּי וּשְׁטוּת דַּעְתִּי וְעַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, חוֹמֵל דַּלִּים, הַמְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּפִים, לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי בַּמֶּה יִזְכֶּה נַעַר כָּמוֹנִי, מָלֵא עֲווֹנוֹת כָּמוֹנִי, חֲלוּשׁ כּחַ כָּמוֹנִי, לִמְצא דֶּרֶךְ וּנְתִיב וְעֵצָה אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי הַיְצָרִים רָעִים בְּכָל פַּעַם וְאֵיךְ לְהִתְחַכֵּם בְּחָכְמָה אֲמִתִּיִּית, וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל מִינֵי הִתְגַּבְּרוּת, בְּכָל עֵת וָעֵת וּבְכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, בְּכָל מִינֵי עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לְהַאֲרִיךְ אַפִּי וְלִמְשׁל בְּרוּחִי וְלִכְבּשׁ אֶת יִצְרִי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל מִינֵי יִצְרִין רָעִים וְכָל מִינֵי הַכּחוֹת הַמּוֹנְעִים מֵעֲבוֹדָתְךָ וַאֲמִתָּתְךָ, לְמַעַן אֶזְכֶּה לֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד תתקמט רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, לְעֵלָּא מִן כּלָּא, וְלֵית לְעֵלָּא מִנָּךְ, אֲשֶׁר אֲפִלּוּ כֶּתֶר עֶלְיוֹן אוּכְמָא הוּא לְגַבָּךְ, וְטוּבְךָ הַגָּדוֹל מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא עַל כָּל רוּם מַדְרֵגוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְאַתָּה כֻּלּוֹ טוֹב בְּעַצְמְךָ בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת הַדִּין כְּלָל, אֲפִלּוּ הַדִּין הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר אַתָּה מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִמֶּנּוּ בְּתַכְלִית הַהִתְרוֹמְמוּת בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ אֵיךְ אַתָּה בְּעַצְמְךָ מְחַיֶּה אֶת כָּל הַדִּינִים, מִתַּכְלִית שׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדִּין הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא עַד סוֹף הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדִּינִים, עַד שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל וְנֶאֱחָז מֵהֶם הַסִּיגִים וְהַפְּסֹלֶת הַגָּמוּר וְכוּ' וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, אֲשֶׁר מֵאֵלּוּ הַדִּינִים נֶאֱחָזִים כָּל הַיְצָרִים הָרָעִים שֶׁבְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת מִתַּכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה עַד תַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה עַד כֶּתֶר עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא סוֹד שׁרֶשׁ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאד הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת מִמְּךָ, וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִימוּ אֶת יָדָם וְאֶת רַגְלָם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם כּחַ וְחַיּוּת כָּל שֶׁהוּא כִּי אִם מִמְּךָ לְבַד, כִּי אַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וְאַף עַל פִּי כֵן אַתָּה מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא בְּתַכְלִית הַהִתְרוֹמְמוּת וְהַהֶבְדֵּל מִכָּל שׁרֶשׁ הַדִּינִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת הַקְּדוֹשִׁים בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה כִּי אַתָּה טוֹב בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הַטּוֹב בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת הַדִּין כְּלָל, וּמִי יָבִין דַּרְכֵי פִּלְאוֹתֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ב · קטע ג׳וּבְכֵן בְּכחַ טוּבְךָ הָעֶלְיוֹן הָאֲמִתִּי, וּבְכחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר זָכוּ לְהַשִּׂיג טוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וּלְהוֹדִיעַ וּלְגַלּוֹת טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ, שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו", בְּכחָם הַגָּדוֹל אֲנִי נִשְׁעָן עֲדַיִן לְהַקְהוֹת אֶת שִׁנַּי, וּלְסַמֵּא אֶת עֵינַי, וּלְקַשֵּׁר אֶת גוּפִי וְאֵבָרַי, וְלִפְתּחַ אֶת פִּי לִקְרא אֵלֶיךָ, עֲדַיִן עֲדַיִן מִמָּקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם עַתָּה, וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָתְךָ עֲדַיִן וְלִבְלִי לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמִי מִשּׁוּם דַּרְגָּא קְדוֹשָׁה שֶׁבָּעוֹלָם בְּשׁוּם אפֶן, וְלִפְרוֹשׂ כַּפָּי וְלִשְׁטחַ יָדַי אֵלֶיךָ עֲדַיִן, אוּלַי יֵעָתֶר לִי יְהוָה וְלֹא אוֹבַד, אוּלַי יָחוֹס, אוּלַי יְרַחֵם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ב · קטע ד׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לַמְּדֵנִי עַתָּה מַה לּוֹמַר לְפָנֶיךָ, לַמְּדֵנִי עַתָּה דֶרֶךְ הַחַיִּים דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּיִּית לְסָכָל חֲלוּשׁ כּחַ חֲלוּשׁ עֵצָה כָּמוֹנִי לַמְּדֵנִי עַתָּה עֵצָה אֲמִתִּיִּית שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ בְּאפֶן שֶׁאָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת לַמְּדֵנִי עַתָּה הַדֶּרֶךְ וְהַנְּתִיב וְהַשְּׁבִיל בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת וָעֵת לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע וְהַמְּנִיעָה וְהַמְעַכֵּב וְהַמְבַלְבֵּל בְּאוֹתָהּ הָעֵת בְּאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה כְּפִי מַה שֶּׁהוּא בַּעֲלִיָּה אוֹ בִּירִידָה, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ בְּכַמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת עִנְיָנֵי מְנִיעוֹת וְהַכְבָּדוֹת וּפִתּוּיִם וַהֲסָתוֹת וְהִתְגָּרוּת שֶׁמִּתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדִּי בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ הָיָה נוֹפֵל בְּיָדוֹ רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבַי וְצָרוֹת לְבָבִי צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ב · קטע ה׳עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת יְהוָה, וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וְלֹא יוּכַל שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לְהַפִּיל אוֹתִי בְּדַעְתִּי חַס וְשָׁלוֹם אוֹ לְהַרְחִיק אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מֵאִתְּךָ, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ אִם יַעֲבר עָלַי מָה חַס וְשָׁלוֹם וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּדַעְתִּי לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת הָרוֹצִים לְהַחֲלִישׁ דַּעְתִּי וּלְהַפִּיל אוֹתִי בְּדַעְתִּי חַס וְשָׁלוֹם כְּאִלּוּ אָפֵס תִּקְוָה חָלִילָה, מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים וַעֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאד מְאד, וַחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים נִתּוֹסְפִים בְּכָל פַּעַם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעַתָּה, הֵן עַל כָּל אֵלֶּה לֹא אֶסְתַּכֵּל וְלֹא אַבִּיט כְּלָל לָשׁוּב וְלִסּוֹג מֵאַחֲרֶיךָ חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת זֶה חָלִילָה רַק אֶזְכֶּה לְהַחֲזִיק עַצְמִי בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל עֵת תָּמִיד בְּכָל מַה שֶּׁאוּכַל, בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁנִּמְצָא בִּי, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמִי בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה בְּמַה שֶּׁזָּכִיתִי לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִי גוֹי, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצא בִּי תָמִיד נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִקְּדֻשַּׁת מִצְוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד אֲפִלּוּ בִּי הַפָּחוּת וְהַגָּרוּעַ וְלֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה בְּכָל עֵת, וּלְחַזֵּק עַצְמִי וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשִׁי בָּזֶה תָמִיד כַּאֲשֶׁר הִזְהִירוּנוּ וְחִזְּקוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר לִבְלִי לִפּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה עָבְרוּ עַל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ הַחֲלוּשִׁים וְהָעֲיֵפִים מְאד מְאד בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא, אֲשֶׁר הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְפַּשֶּׁטֶת לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּה מֵחֲמַת שֶׁקָּרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ, וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשְׁכוּ, כִּי בא יָבא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לֹא יְאַחֵר, וְיַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, עַל כֵּן עַתָּה סָמוּךְ אֶל הַקֵּץ מִתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מְאד מְאד וּמִתְגַּבֵּר מְאד לְהַחֲלִישׁ דַּעַת שֶׁל כָּל הָרוֹצִים וַחֲפֵצִים לִכְנוֹס בְּדַרְכֵי הַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 7
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 7 · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)עוֹד מוּבָא שָׁם דַּף כ' אֲשֶׁר פַּעַם אַחַת אָמַר מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, לַאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, בְּדֶרֶךְ קֻבְלָנָא: יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹקָי.
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 7 · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)וְהֵרִים אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, אֶת יָדָיו מְעַט וְאָמַר בְּלָשׁוֹן רַכָּה, אִם כֵּן מַה לַּעֲשׂוֹת (כְּלוֹמַר כִּי בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַרְהֵר אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ וּבְוַדַּאי צַדִּיק הַשֵּׁם). אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ הֲלֹא אִם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי הָיָה כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁכְּבָר קָרָא כָּל כָּךְ עַד שֶׁהָיָה עָיֵף וְיָגֵעַ מַמָּשׁ בְּקָרְאוֹ גְּרוֹנוֹ מַמָּשׁ בְּפַשְׁטוּת, אֲבָל אַתָּה תְּהִלָּה לָקֵל עֲדַיִן בְּכֹחֲךָ וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נב
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות נבמַה שֶּׁבְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם הוּא בִּבְחִינַת יְרִידָה בְּחִינַת וְנָפִיק, אָז דַּיְקָא חוֹפֶפֶת וּמַגֶּנֶת עָלָיו קְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה מְאֹד, בְּחִינַת אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין שֶׁזֶּה סוֹד 'סֻכַּת שָׁלֵם' בְּחִינַת הֶקֵּף עַנְנֵי כָּבוֹד שֶׁהִקִּיפוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בַּהֲלִיכָתָן בַּמִּדְבָּר שֶׁהוּא מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, [עַיֵּן אֱלוּל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְכוּ' אוֹת ע"ג].
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ז
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · מועדים · אות ז · חלק 2 מתוך 6 (חלוקת האתר)וְהִפְלִיא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַסְדּוֹ עִמָּנוּ, וְהֵאִיר עָלֵינוּ אוֹר גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד שֶׁלֹּא בְּהַדְרָגָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵאִיר עָלֵינוּ אוֹר עֶצֶם הָאֱמֶת קֹדֶם שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְעַל־יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת זָכִינוּ לֶאֱמוּנָה גְּדוֹלָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיְתָה הַגְּאֻלָּה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רע · פסקה 1 – פסקה 8
כ־5 דק׳ · כ־540 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רע · פסקה 1בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר תקצ"ט בְּרֶסְלֶב.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רע · פסקה 2חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וְשָׁלוֹם לִידִיד נַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר. לוֹ וּלְבֵיתוֹ יֵיטִיב ה' וְיִגְמֹר הַחֲתִימָה לְטוֹבָה בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רע · פסקה 3מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי אֶתְמוֹל סָמוּךְ לְבוֹאִי לְבֵיתִי מֵאוּמַאן, וּקְרִיתִיו הֵיטֵב הֵיטֵב. וְאִם כִּי צַעֲרִי גָּדוֹל מֵעִצְּבוֹן לִבְּךָ אֲשֶׁר הוּא מַזִּיק מְאֹד בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, עִם כָּל זֶה אֲנִי מוֹדֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו בְּלִי שִׁעוּר. וְגַם זֶה מֵעֹצֶם נִפְלְאוֹת חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אַתָּה צוֹעֵק עַל כָּל פָּנִים עַל כְּאֵב הָעַצְבוּת. וְלַהֲשִׁיבְךָ עַתָּה כָּרָאוּי הוּא מֵהַנִּמְנָע, כִּי עַתָּה סָמוּךְ לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית. וְחֶסֶד עֶלְיוֹן גָּבַר לִכְתֹּב לָכֶם עַתָּה דְּבָרַי אֵלֶּה, אוּלַי תָּשִׂימוּ אֶל לְבַבְכֶם לְקַיֵּם דִּבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה לַהֲפֹךְ כָּל מִינֵי יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, כַּאֲשֶׁר כְּבָר דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם בָּזֶה הַרְבֵּה. וַעֲדַיִן יֵשׁ הַרְבֵּה לְדַבֵּר בָּזֶה בְּאֹפֶן שֶׁתָּבִינוּ בְּעַצְמְכֶם אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק לְקַיֵּם זֹאת לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה, אֲשֶׁר חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ כָּל כָּךְ לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֵהָאָדָם כְּלוּם רַק מְעַט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁחוֹטֵף מִזֶּה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר כְּהֶרֶף, עַיִן הַמָּלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וִיגוֹנוֹת וּמְרִירוּת מִמְּרִירוּת שׁוֹנוֹת בְּכָל אָדָם בְּכַמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים בְּלִי מִסְפָּר, וְאֵין שׁוּם חַיּוּת כִּי אִם מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו מַרְחִיב בְּתוֹךְ הַצָּרוֹת וְעוֹזֵר לַחֲטֹף בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת נְקֻדוֹת טוֹבוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁזּוֹכֶה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְקַיֵּם בְּכָל יוֹם.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רע · פסקה 4וּבֶאֱמֶת כָּל בָּאֵי עוֹלָם אֵינָם חַיִּים כִּי אִם מִזֶּה. אֲבָל רֻבָּם אֵינָם יוֹדְעִים מֵחַיֵּיהֶם, וּמִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם וְאֵינָם מְשִׂימִים אֶל לִבָּם לְהַחֲיוֹת עַצְמָן בְּהַטּוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְזַכֶּה אוֹתָם בְּתוֹךְ מְרִירוּת עִצְּבוֹן יָדָם. וּמַה נָּשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לֵידַע מְעַט מֵחַיּוּתֵנוּ שֶׁאֵין שׁוּם טוֹב וְחַיּוּת כִּי אִם תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְאִם אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵין אָנוּ יוֹצְאִים חוֹבַת הַיּוֹם אֲפִלּוּ לְמֶחֱצָה וְלִשְׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ וְכוּ', וְהַלְוַאי שֶׁלֹּא נְקַלְקֵל, חַס וְשָׁלוֹם. אַף עַל פִּי כֵן כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ רְפוּאָה לְחַזְּקֵנוּ וּלְאַמְּצֵנוּ לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ בְּהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכַנַּ"ל. וְאִם כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה, עֲדַיִן צְרִיכִין לְמוֹדָעִי לַחֲזֹר זֹאת אֶלֶף פְּעָמִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ בָּזֶה וּבַבָּא לָנוּ וּלְדוֹרוֹתֵינוּ לָנֶצַח.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רע · פסקה 5וְעַל דְּבַר הַפְּחָדִים הָעוֹבְרִים עָלֶיךָ מִפַּחַד הָעֵסֶק שֶׁלָּכֶם, חֲזַק וֶאֱמַץ וּבְטַח בַּה' אֲשֶׁר עַד הֵנָּה הָיָה בְּעֶזְרַתְכֶם, כֵּן יִגְמֹר בַּעַדְכֶם וְיַצִּילְכֶם מִכֻּלָּם וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵיכֶם וְיֵבוֹשׁוּ. וְאַתָּה תָּגִיל וְתָשִׂישׂ בִּישׁוּעַת ה' וַחֲסָדָיו נִפְלָאִים. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת אֲשֶׁר הוֹרָנוּ לִשְׁפֹּךְ שִׂיחָתְךָ בְּכָל יוֹם אֵיזֶה שָׁעָה, וְאַחַר כָּךְ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז לִהְיוֹת שָׂמֵחַ כָּל הַיּוֹם וְלִלְמֹד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, שֶׁתַּכְרִיחַ כָּל מַחְשְׁבוֹתֶיךָ לְהַכְנִיסָם לְתוֹךְ הַדִּבּוּרִים שֶׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ בִּתְפִלָּתְךָ לִפְנֵי בּוֹחֵן לִבּוֹת, וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק לְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת. וְאִם כִּי יָדַעְנוּ כַּמָּה מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר נֶגֶד זֶה עַל כָּל פָּנִים תַּחֲטֹף מְעַט מֵהַתְּפִלָּה עַל יְדֵי הַיְּגִיעוֹת שֶׁתִּתְיַגַּע בְּכֹחֲךָ לְקַיֵּם דְּבָרִים הָאֵלֶּה. וְגַם כִּי הַיְגִיעָה עַצְמָהּ שֶׁמְּיַגְּעִין עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדוֹ, אַף עַל פִּי כֵן הַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ יְקָרָה מְאֹד וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה קָרְבָּנוֹת בְּחִינַת "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם" וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. וּמֵעֹצֶם הַטִּרְדָּא שֶׁל עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר, אַךְ מֵעֹצֶם אַהֲבָתְךָ חָטַפְתִּי זְמַן בִּשְׁבִילְךָ בְּעֵת כָּזֹאת לִכְתֹּב לְךָ דְּבָרַי אֵלֶּה הַמַּחֲזִיקִים הַרְבֵּה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר הַחֲתִימָה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רע · פסקה 6דִּבְרֵי אוֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רע · פסקה 7נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רע · פסקה 8אָמַר הַמַּעְתִּיק יִהְיֶה לְזִכָּרוֹן עוֹלָם. אֲשֶׁר אַחַר יוֹם כִּפּוּר זֶה בָּא פְּקֻדַּת יְשׁוּעָה מֵהַגִּבֶּערְנֶיר [מוֹשֵׁל] שֶׁיַּחֲזֹר מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל לְעִירוֹ לִבְרֶסְלֶב, טוֹב לְהוֹדוֹת לַה'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 8
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 8 · חלק 4 מתוך 10 (חלוקת האתר)ר' יוֹחָנָן בֶּן דַהֲבָאִי. ר' יוֹחָנָן הַנָּזוּף. ר' יוֹחָנָן בַּר פִּנְחָס. ר' יוֹחָנָן בַּר יֹאשִׁיָה.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 8 · חלק 5 מתוך 10 (חלוקת האתר)ר' יוֹחָנָן אִישׁ בִּקְעַת בֵּית חוּרְתָן. ר' יוֹחָנָן. ר' יוֹחָנָן מְלַחְשָׁךְ. ר' יוֹחָנָן הַמַּכּוּתִי. ר' יוֹחָנָן בֶּן אַרְזָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ג · סעיף א׳ – סעיף ב׳
כ־4 דק׳ · כ־410 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ג · סעיף א׳מִיָּד כְּשֶׁהִתְחִלָּה הָאִשָּׁה לְהַרְגִּישׁ סִימָנֵי לֵדָה, אֲפִלּוּ הִיא מְסֻפֶּקֶת, קוֹרְאִין לָהּ מְיַלֶּדֶת אֲפִלּוּ מִמָּקוֹם רָחוֹק כַּמָּה פַרְסָאוֹת.
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ג · סעיף ב׳יוֹלֶדֶת הֲרֵי הִיא כְּחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַׁבָּת לְכָל מַה שֶּׁהִיא צְרִיכָה. אַךְ אִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי שִׁנּוּי אוֹ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, עוֹשִׂין. וְנִקְרֵאת יוֹלֶדֶת מִשֶּׁתֵּשֵׁב עַל הַמַּשְׁבֵּר אוֹ מִשָּׁעָה שֶׁהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד, אוֹ שֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ לָלֶכֶת בְּעַצְמָהּ. גַּם הַמַּפֶּלֶת לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם מִטְבִילָתָהּ דִּינָהּ כְּיוֹלֶדֶת.
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ג · סעיף ג׳כָּל שְׁלשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים, אֲפִלּוּ אוֹמֶרֶת שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַׁבָּת. וְאַחַר כָּךְ אִם אֵין בָּהּ חֳלִי אַחֵר, רַק צַעַר הַלֵּידָה, עַד שִׁבְעָה יָמִים, אִם אוֹמֶרֶת צְרִיכָה אָנִי, מְחַלְּלִין עָלֶיהָ. וְאִם אוֹמֶרֶת שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, אֵין מְחַלְּלִין. מוֹנִין יָמִים אֵלּוּ מִיּוֹם הַלֵּדָה וְלֹא מֵעֵת לְעֵת, כְּגוֹן אִם יָלְדָה בְּיוֹם רְבִיעִי לְעֵת עֶרֶב, הֲרֵי הִיא בְּיוֹם שַׁבָּת לְאַחַר שְׁלֹשָׁה. וְאִם יָלְדָה בַּשַׁבָּת לְעֵת עֶרֶב, הֲרֵי הִיא בַּשַׁבָּת הַבָּאָה לְאַחַר שִׁבְעָה. וְאִם יֵשׁ קְצָת חֲֹשַֹש סַכָּנָה, שֶׁהָאִשָּׁה חֲלוּשָׁה בְּטִבְעָהּ, הַמֵּקֵל לִמְנוֹת יָמִים אֵלּוּ מֵעֵת לְעֵת לֹא הִפְסִיד.
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ג · סעיף ד׳לְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים, אֲפִלּוּ אוֹמֶרֶת צְרִיכָה אָנִי, אֵין מְחַלְּלִין עָלֶיהָ, אֶלָּא הֲרֵי הִיא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם כְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה וְעוֹשִׂין כָּל צְרָכֶיהָ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. אֲבָל לְהַסִּיק עֲבוּרָהּ, מֻתָּר אֲפִלּוּ יִשְֹרָאֵל (כְּשֶׁלֹּא נִמְצָא אֵינוֹ יְהוּדִי בְּנָקֵל), וַאֲפִלּוּ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, מִשּׁוּם דְּיוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם מְסֻכֶּנֶת הִיא בַּצִּנָּה.
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ג · סעיף ה׳הַוָּלָד שֶׁנּוֹלַד, מַרְחִיצִין אוֹתוֹ וְחוֹתְכִין אֶת טַבּוּרוֹ, וּמְיַשְּׁרִין אֵבָרָיו, וְעוֹשִׂין לוֹ כָּל צְרָכָיו. אַךְ אִם אֵינוֹ בֶּן קְיָמָא, כְּגוֹן שֶׁנּוֹלַד לִשְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים, אֲסוּרִין לְטַלְטְלוֹ, אֶלָּא אִמּוֹ שׂוֹחָה עָלָיו וּמֵנִיקָתוֹ, מִפְּנֵי צַעַר הֶחָלָב הַמְצַעֵר אוֹתָהּ (של).
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ד · סעיף א׳שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים אוֹ יוֹתֵר הַדָּרִים בֶּחָצֵר אַחַת, כָּל אֶחָד בְּחֶדֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אָסוּר לְטַלְטֵל לֹא מִן הַבָּתִים לֶחָצֵר, וְלֹא מִן הֶחָצֵר לַבָּתִים וְלֹא מִבַּיִת לְבָיִת. וַאֲפִלּוּ בְּלֹא דֶּרֶךְ הֶחָצֵר, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן בֵּין בֵּיתוֹ שֶׁל זֶה לְבֵיתוֹ שֶׁל זֶה, אֲסוּרִין לְטַלְטֵל דֶּרֶךְ שָׁם (עַיֵּן מגן אברהם סִימָן שס"ו סָעִיף קטן א). וּמִצְוָה עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת, שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי מִכְשׁוֹל (שס"ו).
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ד · סעיף ב׳שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם פֶּתַח, אִם רוֹצִים, עוֹשִׂים כָּל בְּנֵי חָצֵר עֵרוּב אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמָם, וּמֻתָּרִים כָּל בְּנֵי הֶחָצֵר לְטַלְטֵל בֶּחָצֵר שֶׁלָּהֶם. אֲבָל אֲסוּרִים לְטַלְטֵל מֵחָצֵר לֶחָצֵר כֵּלִים שֶׁשָׁבְתוּ בַּבָּיִת. וְאִם רוֹצִים, עוֹשִׂים כָּל הַדָּרִים בִּשְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, עֵרוּב אֶחָד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מֻתָּרִין לְטַלְטֵל גַּם מֵחָצֵר לְחָצֵר אֲפִלּוּ כֵּלִים שֶׁשָׁבְתוּ בַּבָּיִת. וְאִם יֵשׁ בֵּין הַחֲצֵרוֹת אֲפִלּוּ רַק חַלּוֹן שֶׁהוּא לְכָל הַפָּחוֹת רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים וְגָבוֹהַּ אַרְבָּעָה טְפָחִים וְהוּא בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים סָמוּךְ לָאָרֶץ וְאֵין בּוֹ סְרִיגָה, גַּם כֵּן יְכוֹלִין לְעָרֵב בְּיַחַד. אֲבָל בְּפָחוֹת מִזֶּה, אֵין יְכוֹלִין לְעָרֵב בְּיָחַד. וְאִם יֵשׁ חַלּוֹן בֵּין שְׁנֵי בָּתִּים, אֲפִלּוּ הוּא גָּבוֹהַּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, יְכוֹלִין לְעָרֵב בְּיַחַד (מִשּׁוּם דְּבֵיתָא כְּמָאן דְּמַלְיָא דָּמִי) (שעב).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ב
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, טוֹב וּמֵטִיב לַכּל תָּמִיד בְּכָל עֵת וָרֶגַע, אֲשֶׁר טוּבְךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵינָם נִפְסָקִים לְעוֹלָם בְּשׁוּם עֵת וָרֶגַע אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל תּקֶף הַדִּינִים הָרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עָלַי בְכָל פַּעַם חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כֻלָּם מִתְגָּרִים וּמִתְקַנְּאִים בָּאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, עַל אֲשֶׁר לִבּוֹ בּוֹעֵר תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְחוֹתֵר חֲתִירָה בְּכָל פַּעַם לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וּבְכָל פַּעַם וּבְכָל עֵת וָרֶגַע שֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה תְנוּעָה לַעֲסֹק בָּזֶה, הֵם מוֹסִיפִים שְׂנא אוֹתוֹ, וּמִתְגָּרִים וּמִתְגַּבְּרִים וּמְקַטְרְגִים כְּנֶגְדּוֹ כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ לוּלֵא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וְלוּלֵי כחַ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַנּוֹרָאִים הַמְּגִנִּים עָלֵינוּ כְּבָר אָבַדְנוּ בְעָנְיֵינוּ, וְאַתָּה יוֹדֵעַ חֲלִישׁוּת כּחִי וְקַשְׁיוּת עָרְפִּי וּשְׁטוּת דַּעְתִּי וְעַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, חוֹמֵל דַּלִּים, הַמְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּפִים, לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי בַּמֶּה יִזְכֶּה נַעַר כָּמוֹנִי, מָלֵא עֲווֹנוֹת כָּמוֹנִי, חֲלוּשׁ כּחַ כָּמוֹנִי, לִמְצא דֶּרֶךְ וּנְתִיב וְעֵצָה אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי הַיְצָרִים רָעִים בְּכָל פַּעַם וְאֵיךְ לְהִתְחַכֵּם בְּחָכְמָה אֲמִתִּיִּית, וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל מִינֵי הִתְגַּבְּרוּת, בְּכָל עֵת וָעֵת וּבְכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, בְּכָל מִינֵי עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לְהַאֲרִיךְ אַפִּי וְלִמְשׁל בְּרוּחִי וְלִכְבּשׁ אֶת יִצְרִי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל מִינֵי יִצְרִין רָעִים וְכָל מִינֵי הַכּחוֹת הַמּוֹנְעִים מֵעֲבוֹדָתְךָ וַאֲמִתָּתְךָ, לְמַעַן אֶזְכֶּה לֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד תתקמט רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, לְעֵלָּא מִן כּלָּא, וְלֵית לְעֵלָּא מִנָּךְ, אֲשֶׁר אֲפִלּוּ כֶּתֶר עֶלְיוֹן אוּכְמָא הוּא לְגַבָּךְ, וְטוּבְךָ הַגָּדוֹל מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא עַל כָּל רוּם מַדְרֵגוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְאַתָּה כֻּלּוֹ טוֹב בְּעַצְמְךָ בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת הַדִּין כְּלָל, אֲפִלּוּ הַדִּין הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר אַתָּה מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִמֶּנּוּ בְּתַכְלִית הַהִתְרוֹמְמוּת בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ אֵיךְ אַתָּה בְּעַצְמְךָ מְחַיֶּה אֶת כָּל הַדִּינִים, מִתַּכְלִית שׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדִּין הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא עַד סוֹף הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדִּינִים, עַד שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל וְנֶאֱחָז מֵהֶם הַסִּיגִים וְהַפְּסֹלֶת הַגָּמוּר וְכוּ' וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, אֲשֶׁר מֵאֵלּוּ הַדִּינִים נֶאֱחָזִים כָּל הַיְצָרִים הָרָעִים שֶׁבְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת מִתַּכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה עַד תַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה עַד כֶּתֶר עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא סוֹד שׁרֶשׁ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאד הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת מִמְּךָ, וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִימוּ אֶת יָדָם וְאֶת רַגְלָם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם כּחַ וְחַיּוּת כָּל שֶׁהוּא כִּי אִם מִמְּךָ לְבַד, כִּי אַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וְאַף עַל פִּי כֵן אַתָּה מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא בְּתַכְלִית הַהִתְרוֹמְמוּת וְהַהֶבְדֵּל מִכָּל שׁרֶשׁ הַדִּינִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת הַקְּדוֹשִׁים בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה כִּי אַתָּה טוֹב בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הַטּוֹב בְּלִי שׁוּם אֲחִיזַת הַדִּין כְּלָל, וּמִי יָבִין דַּרְכֵי פִּלְאוֹתֶיךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן בְּכחַ טוּבְךָ הָעֶלְיוֹן הָאֲמִתִּי, וּבְכחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר זָכוּ לְהַשִּׂיג טוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וּלְהוֹדִיעַ וּלְגַלּוֹת טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ, שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו", בְּכחָם הַגָּדוֹל אֲנִי נִשְׁעָן עֲדַיִן לְהַקְהוֹת אֶת שִׁנַּי, וּלְסַמֵּא אֶת עֵינַי, וּלְקַשֵּׁר אֶת גוּפִי וְאֵבָרַי, וְלִפְתּחַ אֶת פִּי לִקְרא אֵלֶיךָ, עֲדַיִן עֲדַיִן מִמָּקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם עַתָּה, וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָתְךָ עֲדַיִן וְלִבְלִי לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמִי מִשּׁוּם דַּרְגָּא קְדוֹשָׁה שֶׁבָּעוֹלָם בְּשׁוּם אפֶן, וְלִפְרוֹשׂ כַּפָּי וְלִשְׁטחַ יָדַי אֵלֶיךָ עֲדַיִן, אוּלַי יֵעָתֶר לִי יְהוָה וְלֹא אוֹבַד, אוּלַי יָחוֹס, אוּלַי יְרַחֵם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לַמְּדֵנִי עַתָּה מַה לּוֹמַר לְפָנֶיךָ, לַמְּדֵנִי עַתָּה דֶרֶךְ הַחַיִּים דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּיִּית לְסָכָל חֲלוּשׁ כּחַ חֲלוּשׁ עֵצָה כָּמוֹנִי לַמְּדֵנִי עַתָּה עֵצָה אֲמִתִּיִּית שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָהּ בְּאפֶן שֶׁאָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת לַמְּדֵנִי עַתָּה הַדֶּרֶךְ וְהַנְּתִיב וְהַשְּׁבִיל בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת וָעֵת לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע וְהַמְּנִיעָה וְהַמְעַכֵּב וְהַמְבַלְבֵּל בְּאוֹתָהּ הָעֵת בְּאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה כְּפִי מַה שֶּׁהוּא בַּעֲלִיָּה אוֹ בִּירִידָה, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ בְּכַמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת עִנְיָנֵי מְנִיעוֹת וְהַכְבָּדוֹת וּפִתּוּיִם וַהֲסָתוֹת וְהִתְגָּרוּת שֶׁמִּתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדִּי בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ הָיָה נוֹפֵל בְּיָדוֹ רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבַי וְצָרוֹת לְבָבִי צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת יְהוָה, וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וְלֹא יוּכַל שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לְהַפִּיל אוֹתִי בְּדַעְתִּי חַס וְשָׁלוֹם אוֹ לְהַרְחִיק אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מֵאִתְּךָ, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ אִם יַעֲבר עָלַי מָה חַס וְשָׁלוֹם וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּדַעְתִּי לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת הָרוֹצִים לְהַחֲלִישׁ דַּעְתִּי וּלְהַפִּיל אוֹתִי בְּדַעְתִּי חַס וְשָׁלוֹם כְּאִלּוּ אָפֵס תִּקְוָה חָלִילָה, מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים וַעֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאד מְאד, וַחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים נִתּוֹסְפִים בְּכָל פַּעַם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעַתָּה, הֵן עַל כָּל אֵלֶּה לֹא אֶסְתַּכֵּל וְלֹא אַבִּיט כְּלָל לָשׁוּב וְלִסּוֹג מֵאַחֲרֶיךָ חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת זֶה חָלִילָה רַק אֶזְכֶּה לְהַחֲזִיק עַצְמִי בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל עֵת תָּמִיד בְּכָל מַה שֶּׁאוּכַל, בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁנִּמְצָא בִּי, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמִי בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה בְּמַה שֶּׁזָּכִיתִי לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִי גוֹי, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצא בִּי תָמִיד נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִקְּדֻשַּׁת מִצְוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד אֲפִלּוּ בִּי הַפָּחוּת וְהַגָּרוּעַ וְלֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה בְּכָל עֵת, וּלְחַזֵּק עַצְמִי וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשִׁי בָּזֶה תָמִיד כַּאֲשֶׁר הִזְהִירוּנוּ וְחִזְּקוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר לִבְלִי לִפּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה עָבְרוּ עַל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ הַחֲלוּשִׁים וְהָעֲיֵפִים מְאד מְאד בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא, אֲשֶׁר הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְפַּשֶּׁטֶת לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּה מֵחֲמַת שֶׁקָּרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ, וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשְׁכוּ, כִּי בא יָבא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לֹא יְאַחֵר, וְיַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, עַל כֵּן עַתָּה סָמוּךְ אֶל הַקֵּץ מִתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מְאד מְאד וּמִתְגַּבֵּר מְאד לְהַחֲלִישׁ דַּעַת שֶׁל כָּל הָרוֹצִים וַחֲפֵצִים לִכְנוֹס בְּדַרְכֵי הַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 199 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־38 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ה באדר ב׳): שמיני
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־29 במרץ 2027, בשעה 18:56 בערך.
המחזור השנתי
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט
- שיחות הר״ן · אות קל״ז
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רי״ט
- ספר המידות · מריבה
- סיפורי מעשיות · מעשה י״א
- ליקוטי עצות · מניעות
- ליקוטי עצות · מקוה
- השתפכות הנפש · אות מח
- משיבת נפש · רצף ג · אות נב
- עצות ישרות · מועדים
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רע
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י'
- קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ג
- קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ד
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.