ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ״ה · אות א׳לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה – כִּי מִתְּחִלָּה הַמַּלְכוּת הִיא אֵצֶל זְעֵיר אַנְפִּין, בִּבְחִינַת אוֹשִׁיט פְּסִיעָה לְבַר, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בלק דף רג: וכמבואר בכתבי האריז"ל).
סוֹעֲדִים בּוֹ – פֵּרוּשׁ כְּשֶׁאָנוּ רוֹצִים לְתַקְּנָהּ וּלְגַדְּלָהּ, בִּבְחִינַת סַעַד וְעֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁיְּהֵא פָּנִים בְּפָנִים.
וּלְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים – פֵּרוּשׁ שֶׁצָּרִיךְ לְהָאִיר אֶת נֶצַח הוֹד יְסוֹד דִּזְעֵיר אַנְפִּין, כִּי מִשָּׁם עִקַּר בִּנְיָנָהּ.
צִדְקָתָם תַּצְהִיר – פֵּרוּשׁ עַל יְדֵי מָה מִתְבָּרְכִין נֶצַח הוֹד יְסוֹד דִּזְעֵיר אַנְפִּין, עַל יְדֵי הַמֹּחִין שֶׁהוּא מְקַבֵּל, כַּמּוּבָא.
וְהַמֹּחִין הֵם אַרְבַּע: חָכְמָה בִּינָה חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְהֵם מְלֻבָּשִׁים בְּנֶצַח־הוֹד־יְסוֹד דְּבִינָה. וְזֶה בְּחִינוֹת:
כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, שֶׁהֵם סוֹד שִׁין שֶׁל שְׁלֹשָׁה רָאשִׁין וְשִׁין שֶׁל אַרְבָּעָה רָאשִׁין: (עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ זַ"ל)
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ״ו · אות א׳פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְכוּ':
הִנֵּה יָדוּע,ַ כִּי בִּימֵי הַחֹל הוּא שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, וְעֶרֶב־שַׁבָּת־ קֹדֶשׁ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֵין לָהֶם שְׁלִיטָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: כַּד אִתְקַדַּשׁ יוֹמָא כְּדֵין יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן.
וְעִקַּר שְׁלִיטָה שֶׁלָּהֶן בִּימֵי הַחֹל הוּא בִּבְחִינוֹת רַגְלִין, שֶׁאֵין מַנִּיחִין לָאָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (ברכות ו): הַנֵי בִּרְכֵּי דְּרַבָּנָן דְּשָׁלְהִי מִנַּיְהוּ,
וּבְשַׁבַּת קֹדֶשׁ חוֹזְרִין לָהֶם כֹּחַ הַהֲלִיכָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ח:י״ג): אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ; הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁבְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ יָכוֹל לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
אַךְ לְמָשָׁל, תִּינוֹק כְּשֶׁמַּתְחִיל לֵילֵךְ, עֲדַיִן צָרִיךְ סַעַד לְתָמְכוֹ, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ בִּמְרוּצָה, רַק פְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת, וּצְרִיכִין לְחַזֵּק אוֹתוֹ. כָּךְ כְּשֶׁאָדָם מַתְחִיל בְּשַׁבָּת לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ עוֹד סַעַד לְתָמְכוֹ,
וְהַסַּעַד הַזֶּה הוּא בְּחִינַת אֱמֶת. וּבְחִינַת אֱמֶת הַזֶּה הוּא בְּחִינַת רֶגֶל שְׁלִישִׁי, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (שבת קד): קֻשְׁטָא קָאֵי, וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כִּדְאִיתָא (במסכת דמאי פ"ד): אֲפִלּוּ עַם הָאָרֶץ יָרֵא לְשַׁקֵּר בְּשַׁבָּת. וּכְשֶׁמְּדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּמִדָּה זוֹ, הוּא סַעַד לְתָמְכוֹ, וּבְחִינַת רֶגֶל שְׁלִישִׁי.
אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִין לְבָרֵךְ אֶת הַשָּׁלֹשׁ רַגְלַיִם הַנַּ"ל, וְלִתֵּן כֹּחַ בָּהֶם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ הֵיטֵב. וְהוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁעוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁנּוֹתֵן לְאָדָם עַל שַׁבָּת, אוֹ שֶׁמְּאַכְסֵן עָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ.
כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי צְדָקָה: יֵשׁ צְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל, וּצְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בְּשַׁבַּת־קֹדֶשׁ. וּצְדָקָה הוּא בְּחִינוֹת שֶׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג׳:כ׳): שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וְכוּ'. וּצְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל, הוּא כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה. וּצְדָקָה שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, הִיא כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ הָעֲתִידָה לְהִתְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהוּא כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים.
וְשֶׁמֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת צְדָקָה, הוּא נוֹתֵן כֹּחַ לִבְחִינַת רַגְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים פ״ה:י״ד): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ, הַיְנוּ שֶׁצְּדָקָה עוֹשָׂה לוֹ הֲלִיכָה. וְגַם נֶאֱמַר (בראשית ל״ב:ל״ב): וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לוֹ – לְצָרְכּוֹ, לְרַפְּאוֹתוֹ מִצִּלְעָתוֹ. נִמְצָא בָּזֶה שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה בְּשַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, הוּא הַנּוֹתֵן כֹּחַ לִבְחִינַת שָׁלֹשׁ רַגְלִין הַנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ״ו · אות ב׳וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ:
פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה – הַיְנוּ שֶׁבְּשַׁבָּת פּוֹסֵעַ עֲדַיִן פְּסִיעָה קְטַנָּה כַּנַּ"ל.
סוֹעֲדִים בּוֹ – הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל, הוּא עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ סַעַד וְרֶגֶל שְׁלִישִׁי.
לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים – הַיְנוּ שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם הַנַּ"ל. וְלִתֵּן כֹּחַ בָּהֶם שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ כָּרָאוּי, הוּא עַל יְדֵי: צִדְקָתָם תַּצְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים – הַיְנוּ שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה בְּשַׁבָּת כַּנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ הָעֲתִידָה לְהִתְחַדֵּשׁ כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ״ז · אות א׳תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם (מיכה ז׳:כ׳):
הָעִנְיָן הוּא, כִּי אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ תֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, מִתְעוֹרְרִין עָלָיו דִּינִים. וְהַסְּבָרָא הוּא לְהֵפֶךְ.
אַךְ, כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יִרְאָה, יִרְאַת הָעֹנֶשׁ וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת. יִרְאַת הָעֹנֶשׁ נִקְרָא צֶדֶק, וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת נִקְרָא אֱמוּנָה. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין, הוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ.
וְיָדוּעַ הוּא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמוּנָה רַק עַל יְדֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא יָרֵא מֵהָעֹנֶשׁ, מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא תַּקִּיף וּבַעַל הַיְכֹלֶת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, וּמִזֶּה בָּא לֶאֱמוּנָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה.
נִמְצָא, תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, צָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ יִרְאָה, הַנִּקְרָא צֶדֶק. וּבְצֶדֶק כְּתִיב (תהילים ט׳:ט׳): וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק – לְפִיכָךְ מִתְעוֹרְרִין עָלָיו הַדִּינִים. אַךְ כְּשֶׁבָּא אֶל הָאֱמֶת, הַיְנוּ אֶל הַיִּרְאָה הַנִּקְרָא אֱמוּנָה, אָז כָּל הַדִּינִין נִמְתָּקִין בְּשָׁרְשָׁן.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ״ז · אות ב׳וְזֶהוּ:
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב – הַיְנוּ לְהַיִּרְאָה, כִּי יַעֲקֹב הוּא יִרְאָה, מִלְּשׁוֹן (משלי כ״ב:ד׳): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'. אָז בְּוַדַּאי:
חֶסֶד לְאַבְרָהָם – כִּי אַבְרָהָם נִקְרָא מִי שֶׁבָּא לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִלְּשׁוֹן אָבוֹא רָם.
וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בזוהר בלק דף קצח:): וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וֶאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו, הַיְנוּ צֶדֶק וְהַיְנוּ אֱמוּנָה, אֶלָּא עַד לָא אִתְחַבְּרַת אֱמֶת בַּהֲדָהּ אִקְרִי צֶדֶק, כֵּיוָן דְּאִתְחַבֵּר אֱמֶת בַּהֲדָהּ אִקְרִי אֱמוּנָה, וְכָל טִיבוּ וְכָל נְהוֹרָא שַׁרְיָא בָּהּ: