פותחים את היום עם תורת רבנו
יום חמישי, כ״ב בניסן ה׳תשפ״ז · 29 באפריל 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קי״ג · אות א׳ – אות א׳
כ־4 דק׳ · כ־380 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ (אבות פ"ג): כִּי שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, כִּי קֹדֶם כָּל גְּזַר דִּין שֶׁבָּעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, מְאַסְּפִין כָּל הָעוֹלָם אִם מַסְכִּימִין לְהַדִּין הַהוּא. וְאַף אֶת הָאִישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּגְזַר עָלָיו הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם, שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ אִם הוּא מַסְכִּים – אֲזַי נִגְמָר הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם. וְהָעִנְיָן, כִּי בְּוַדַּאי אִם יִשָּׁאֵל לוֹ בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ, בְּוַדַּאי יַכְחִישׁ וְיֹאמַר שֶׁאֵין הַדִּין כֵּן. אַךְ מַטְעִין אוֹתוֹ, וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְהוּא פּוֹסֵק הַדִּין, וַאֲזַי נִגְמָר הַדִּין. וְכָעִנְיָן שֶׁמָּצִינוּ בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא וְכוּ', וְסִפֵּר לוֹ מַעֲשֵׂה הָאוֹרֵחַ (שמואל ב י״ב:כ״ה), עָנָה וְאָמַר: חַי ה' וְכוּ', וְאֶת הַכִּבְשָׂה וְכוּ'; אֲזַי נִפְסַק הַדִּין עַל דָּוִד כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיו. וְזֶהוּ: וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ – כְּלוֹמַר שֶׁשּׁוֹאֲלִין דַּעְתּוֹ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַדִּין הוּא עָלָיו. וְהָעִנְיָן הוּא עָמֹק מְאֹד, אֵיךְ שׁוֹאֲלִין כָּל אָדָם. כִּי בְּכָל הַדִּבּוּרִים וְסִּפּוּרִים שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ, יִמְצָא שָׁם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְרָמִים, וְצָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד, לִבְלִי לִגְמֹר הַדִּין עַד שֶׁיְּשַׁנֶּה וִישַׁלֵּשׁ, כִּי הוּא סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים, כִּי יֵשׁ בָּזֶה בְּעִנְיַן סִפּוּרֵי דְּבָרִים עִנְיָנִים גְּבוֹהִים: וְזֶה (ברכות ה:): חֲבִיבִין עָלֶיךָ יִסּוּרִין, אָמַר לוֹ: לֹא הֵן וְכוּ', הַב לִי יְדָךְ, יְהַב לֵהּ יְדָא וְאוֹקְמֵהּ. כְּלוֹמַר אִם אֵין אַתָּה חָפֵץ בָּהֶם, הַב לִי יְדָךְ עַל זֶה, שֶׁאֵין אַתָּה רוֹצֶה בָּהֶם בֶּאֱמֶת. אֲזַי יְהַב לֵהּ יְדָא וְאוֹקְמֵהּ:
הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר וְכוּ' (תהילים קמ״ז:ח׳) כִּי טוֹב מְאֹד מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים, שֶׁהֵן יְכוֹלִין לְקַבֵּל שֶׁפַע וְרֹב טוֹבָה לְהַמְשִׁיךְ לְהָעוֹלָם, וְאֵינָם שׁוֹאֲלִים עֲלֵיהֶם, וְאֵינָם מְקַטְרְגִים עֲלֵיהֶם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם גְּנוּזִים וְאֵינָם מְפֻרְסָמִים. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם, כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחֲלֹקֶת הוּא תֹּעֶלֶת לָזֶה, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת מְכַסָּה עָלָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע לְהָעוֹלָם, וְלֹא יִמְחוּ וִיקַטְרְגוּ עָלָיו. וְזֶה: הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים. שָׁמַיִם הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, עַל־שֵׁם אֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ אַהֲבָה וְיִרְאָה, וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא הַצַּדִּיק שָׁמַיִם. וְזֶה: הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים – מִלְּשׁוֹן עָבְיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, שֶׁמְּכַסֶּה אֶת הַצַּדִּיק בְּעָבְיוּת וְקַשְׁיוּת, שֶׁמַּקְשִׁין וְחוֹלְקִין עָלָיו. וְעַל־יְדֵי כִּסּוּי הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקַּשְׁיוּת הָאֵלּוּ: הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר – כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע בְּלִי קִטְרוּג כַּנַּ"ל: וְזֶה (תהילים ל״ז:ל״ב): צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וְכוּ' – שֶׁהָרָשָׁע שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הוּא רַק צוֹפֶה, הַיְנוּ צִפּוּי וְכִסּוּי עַל הַצַּדִּיק, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע כַּנַּ"ל. אַךְ: וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ – שֶׁהָרָשָׁע מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר וּלְהָמִית, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַצַּדִּיק, ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְּיָדוֹ: (זֶה הָעִנְיָן מְבֹאָר לְעֵיל בְּסִימָן פ"ח בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן קְצָת. וְעַיֵּן עוֹד מִזֶּה לְקַמָּן סִימָן ר"ח)
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קנ״ג
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
וְאָז אָמַר שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ עַתָּה רַק בַּמֶּה שֶּׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. (וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זֹאת שֶׁבֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וּכְלָל לֹא, וְשֶׁהוּא רַק פְּרָאסְטִיק לְגַמְרֵי, רַק שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶּׁהָיָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל). וּמִתּוֹךְ שִׂיחָה זֹאת הִתְחִיל לְדַבֵּר וּלְבָאֵר כָּל עִנְיָן הַנּוֹרָא הַהוּא, אֵיךְ מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בְּעֵת הַפְּשִׁיטוּת מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְשֶׁבָּזֶה מְחַיִּין אֶת כָּל הַפְּשׁוּטִים שֶׁבָּעוֹלָם (שֶׁקּוֹרִין פְּרָאסְטַאקִיס), הֵן לוֹמְדִים וּבַעֲלֵי תּוֹרָה בְּעֵת שֶׁבְּטֵלִים מִן הַתּוֹרָה, הֵן אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים שֶׁהֵם פְּרָאסְטַאקִיס גְּמוּרִים. אֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם צְרִיכִים לְקַבֵּל חִיּוּת וְכוּ’ וְכוּ’ (כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בַּסִּימָן הנ”ל עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב). וּבְתוֹךְ זֶה נִכְלָל מַה שֶּׁנִּכְנַס לַדִּירָה הַנַּ”ל, כִּי מְבֹאָר שָׁם.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
והיה סופו שנפל עוד הפעם לחלשה, ומת [בדפו"ר: וחנקו אותו]. והיה לרבנו זכרונו לברכה, שמחה גדולה על שנתגלגל על ידו זכות כזה כי על ידו חזרו כולם לתוך העיר ובחזירתם לשם שמחו עמו כולם ביחד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רע״ז – אות רע״ט
כ־3 דק׳ · כ־270 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
(לז) וּכְבָר מְבֹאָר (לְעֵיל ו) שֶׁהָיָה מַקְפִּיד עַל הַגְּדוֹלִים שֶׁלֹּא רָצוּ לָשִׂים לֵב עַל הַגְּזֵרוֹת שֶׁנִּשְׁמְעוּ עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, וְאָמְרוּ שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יַעֲשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֹאת. וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמַר שֶׁשּׁוֹגִים בָּזֶה הַרְבֵּה, כִּי הֲלֹא רָאִינוּ כְּבָר שֶׁהָיוּ צָרוֹת וּגְזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל הַרְבֵּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמְרֵנוּ מֵעַתָּה. וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה מִתְיָרֵא מֵהֶם מְאֹד, וְדִבֵּר הַרְבֵּה מֵהֶם וְעָסַק הַרְבֵּה בְּכָל כֹּחוֹתָיו וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ לְהַמְתִּיקָם וּלְבַטְּלָם. וּרְצוֹנוֹ הָיָה חָזָק שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, מִכָּל־שֶׁכֵּן הַגְּדוֹלִים יַרְבּוּ לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁעָשָׂה מָרְדְּכַי כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע יִמַּח שְׁמוֹ, כֵּן אֲנַחְנוּ חַיָּבִים בְּכָל דּוֹר לִצְעֹק מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַגְּזֵרוֹת הַנִּשְׁמָע חַס וְשָׁלוֹם, וַה' הַטּוֹב יִשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ וִיבַטְּלֵם וְיַהַפְכֵם לְטוֹבָה:
(לח) אָמַר שֶׁפָּעַל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁכְּשֶׁבָּאִין לְפָנָיו לְהִתְפַּלֵּל עַל מַקְשָׁה לֵילֵד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ הַקִּשּׁוּי לֵילֵד כִּי־אִם עַד אוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁבָּאִין לְפָנָיו, וְתֵכֶף שֶׁבָּאִין לְפָנָיו תֵּלֵד מִיָּד:
(לט) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר מִן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁהָיָה חִדּוּשׁ כַּמְפֻרְסָם, הָיָה הָעוֹלָם שָׁקֵט עַד הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַיְנוּ שֶׁמֵּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עַד הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא נִתְגַּלוּ חֲדָשׁוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּתְגַּלּוּ עַל־יְדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, עַד שֶׁבָּא הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהָיָה חִדּוּשׁ כַּמְפֻרְסָם, וְהוּא גִּלָּה חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא נִמְצָא מִי שֶׁיְּגַלֶּה חֲדָשׁוֹת כָּאֵלֶּה עַד הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וּמִן הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה גַּם־כֵּן הָעוֹלָם שָׁקֵט בְּלִי חִדּוּשׁ, עַד שֶׁבָּא הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא, וְגִלָּה חֲדָשׁוֹת. וּמִן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד עַתָּה הָיָה גַּם־כֵּן הָעוֹלָם שָׁקֵט בְּלִי חִדּוּשׁ כָּזֶה, וְהָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג רַק עַל־פִּי הַהִתְגַּלּוּת שֶׁגִּלָּה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד הֵנָּה, עַד שֶׁבָּאתִי אָנֹכִי. וְעַתָּה אֲנִי מַתְחִיל לְגַלּוֹת חֲדָשׁוֹת נִפְלָאוֹת לְגַמְרֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּלּוּ עַל־יְדֵי שׁוּם נִבְרָא וְכוּ':
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ניאוף · חלק ראשון · אות ד׳ – אות י׳
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
ד. הַבָּא עַל הַגּוֹיָה, כְּאִלּוּ נִתְחַתֵּן עִמָּהֶם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. הַבְּשָׂמִים מַכְנִיסִין תַּאֲוָה לָאָדָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. בַּת כּהֵן לְיִשְׂרָאֵל וּבַת תַּלְמִיד־חָכָם לְעַם־הָאָרֶץ, אֵין זִוּוּגָם עוֹלֶה יָפֶה: אוֹ אַלְמָנָה, אוֹ גְּרוּשָׁה, אוֹ זֶרַע אֵין לָהּ, אוֹ קוֹבְרָהּ, אוֹ קוֹבַרְתּוֹ, אוֹ מְבִיאָתוֹ לִידֵי עֲנִיּוּת וְלִידֵי גְּנוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. זָקֵן מְנָאֵף – אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתּוֹ וְאַחַר־כָּךְ הוּא נִבְזֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ח. שִׁבְעָה כִּמְנֻדִּין, וְאֶחָד מֵהֶם – מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ט. תַּאֲוַת נִאוּף אֵינוֹ נִרְחָק מִן הָאָדָם אֶלָּא עַל־יְדֵי הַרְחָקַת רְאוּת הָעַיִן וְהַמַּחֲשָׁבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗י. לא תִּכָּנֵס עִם פִּתּוּיֶיךָ בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן, כִּי אֲרִיכַת הַרְגָּשַׁת הַחוֹשֵׁב אֲפִלּוּ לִבְחִינַת הַשּׁוֹלֵל תִּפְעַל הַגְבָּרַת הַחֵפֵץ וְתִתְהַפֵּךְ הָרָצוֹן אֵלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ח׳
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
וַיְהִי הַיּוֹם, וְהָיָה מְדִינָה, שֶׁהָיָה שָׁם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם עֲשִׁירִים אַךְ הָיָה דַּרְכָּם וְהַנְהָגָתָם זָר וּמְשֻׁנֶּה מְאד כִּי הַכּל הָיָה מִתְנַהֵג אֶצְלָם כְּפִי הָעֲשִׁירוּת שֶׁהָיָה עֵרֶךְ מַעֲלַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הָעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּךְ וְכָךְ אֲלָפִים אוֹ רְבָבוֹת יֵשׁ לוֹ מַעֲלָה זוֹ וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּךְ וְכָךְ מָמוֹן יֵשׁ לוֹ מַעֲלָה אַחֶרֶת וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה כָּל סֵדֶר הַמַּעֲלוֹת הָיָה אֶצְלָם כְּפִי הַמָּמוֹן שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּךְ וְכָךְ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת כְּפִי הַסְּכוּם, שֶׁהָיָה קָצוּב אֶצְלָם הוּא מֶלֶךְ וְכֵן הָיָה לָהֶם דְּגָלִים שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּךְ וְכָךְ מָמוֹן הוּא בְּדֶגֶל זֶה וְיֵשׁ לוֹ אוֹתוֹ הַמַּעֲלָה פְּלוֹנִית בְּאוֹתוֹ הַדֶּגֶל וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּךְ וְכָךְ מָמוֹן הוּא בְּדֶגֶל אַחֵר וְיֵשׁ לוֹ שָׁם אֵיזֶה מַעֲלָה בְּאוֹתוֹ הַדֶּגֶל לְפִי עֵרֶךְ מָמוֹנוֹ וְהָיָה קָצוּב אֶצְלָם כַּמָּה מָמוֹן יִהְיֶה לוֹ, וְיִהְיֶה נֶחֱשָׁב בְּאוֹתוֹ הַדֶּגֶל בְּמַעֲלָה פְּלוֹנִית וְכַמָּה מָמוֹן יִהְיֶה לוֹ, וְיִהְיֶה נֶחֱשָׁב בְּדֶגֶל אַחֵר בְּאֵיזֶה מַעֲלָה וְכֵן הַדַּרְגָּא וְהַמַּעֲלָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה הַכּל כְּפִי הַמָּמוֹן כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה קָצוּב אֶצְלָם וְכֵן הָיָה קָצוּב אֶצְלָם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּךְ וְכָךְ מָמוֹן, הוּא סְתָם בֶּן אָדָם וְאִם יֵשׁ לוֹ עוֹד פָּחוֹת מִזֶּה הוּא חַיָּה אוֹ עוֹף וְכַיּוֹצֵא וְהָיָה אֶצְלָם חַיּוֹת רָעוֹת וְעוֹפוֹת דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ רַק כָּךְ וְכָךְ הוּא נִקְרָא אַרְיֵה אֱנוֹשִׁי וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר חַיּוֹת רָעוֹת וְעוֹפוֹת וְכוּ' דְּהַיְנוּ שֶׁלְּפִי מִעוּט מָמוֹנוֹ הוּא רַק חַיָּה אוֹ עוֹף וְכוּ' כִּי עִקַּר הָיָה אֶצְלָם הַמָּמוֹן וּמַעֲלָה וְדַרְגָּא שֶׁל כָּל אֶחָד הָיָה רַק לְפִי הַמָּמוֹן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · עזות · אות ב׳ – אות ג׳
כ־3 דק׳ · כ־270 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
וְכֵן צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נֶגֶד עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ נֶגֶד עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁהוּא עַז וְחָזָק כָּל כָּךְ בְּהַתַּאֲווֹת וְאֵין לוֹ שׁוּם בּוּשָׁה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־יְדֵי עַזּוּת הַגּוּף, עַל־יְדֵי זֶה אֵין הַנְּשָׁמָה יְכוֹלָה לִסְמֹךְ עַצְמָהּ וּלְהִתְקָרֵב לְהַגּוּף, לְהוֹדִיעַ לוֹ מֵהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהִיא מַשֶּׂגֶת. כִּי בְּוַדַּאי הַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל אָדָם הִיא רוֹאָה וּמַשֶּׂגֶת תָּמִיד דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד, אֲבָל הַגּוּף אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל מֵחֲמַת שֶׁהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ מֵחֲמַת עַזּוּתוֹ, שֶׁהוּא עַז וְחָזָק בְּהַתַּאֲווֹת. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַחֵם מְאֹד עַל בְּשַׂר הַגּוּף, שֶׁיִּרְאֶה לְשַׁבֵּר עַזּוּתוֹ הָרָע שֶׁל הַתַּאֲווֹת, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֶה תּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהִתְקָרֵב עַצְמָהּ לְהַגּוּף, וּלְהַרְאוֹת לוֹ מִכָּל הֶאָרָה וּמִכָּל הַשָּׂגָה שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת, שֶׁהַגּוּף גַּם כֵּן יֵדַע מִמֶּנָּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה לַעֲמֹד נֶגֶד עַזּוּת הַגּוּף. וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא קוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי כָּל הַקּוֹלוֹת הֵן קוֹל צְעָקָה הֵן קוֹל אֲנָחָה הֵן קוֹל שׁוֹפָר הֵן קוֹל זִמְרָה הֵן קוֹל צַדִּיקֵי אֱמֶת וּשְׁאָר כָּל הַקּוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וַאֲפִלּוּ קוֹל קִשְׁקוּשׁ הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁל צְדָקָה, זֶה הַקּוֹל הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵיהֶם מְשַׁבְּרִין עַזּוּת הַגּוּף: (שם אות ד' ה')
אַךְ לִפְעָמִים הָאָדָם בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהַגּוּף רָחוֹק כָּל כָּךְ מֵהַנְּשָׁמָה, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּתְאַנֵּחַ וְצוֹעֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין הַגּוּף שׁוֹמֵעַ הַקּוֹל כְּלָל, כִּי מִגֹּדֶל רִחוּקוֹ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כִּי אִם קוֹל הַהֲבָרָה. כִּי כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, מִתְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ קוֹל דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְהוּא קוֹל הֲבָרָה (וְעַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן כב). וְכֵן כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל הַצַּדִּיק אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ גַּם כֵּן עֶצֶם הַקּוֹל, כִּי אִם קוֹל הַהֲבָרָה, וְעַל־כֵּן אֵין נִשְׁבָּר עַזּוּת גּוּפוֹ עֲדַיִן. וְלָזֶה צְרִיכִין שִׁמּוּשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ הַגּוּף לְהַנְּשָׁמָה בַּעֲשִׂיַּת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, וְכֵן יְשַׁמֵּשׁ אֶת הֶחָכָם. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ קוֹל הֶחָכָם, וְקוֹל אַנְחָתוֹ וְצַעֲקָתוֹ שֶׁל עַצְמוֹ, וְאָז יִזְכֶּה לְשַׁבֵּר עַזּוּת גּוּפוֹ עַל־יְדֵי זֶה כַּנַּ"ל: (שם אות ז' ח')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קט״ז · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־4 דק׳ · כ־390 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ הַחוֹלְקִים עָלַי וְעַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְהַמְבַזִּין אוֹתָם, בְּכֻלָּם אֶזְכֶּה לִמְצא זְכוּת וְטוֹב וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ בְּאפֶן שֶׁיִּתְבַּטֵּל כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל וְאַחְדוּת בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אַתָּה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם, בִּפְרָט הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנִּתְהַוָּה בְּדוֹרוֹתֵינוּ בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאַנְשֵׁיהֶם, אֲשֶׁר כַּמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת הַזּאת רַחֵם עָלֵינוּ וַעֲלֵיהֶם, וְגַלֵּה הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בָּעוֹלָם, וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ, בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה אַחְדוּת וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּינֵינוּ, יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בָּנוּ בָּחַרְתָּ וְאִם הַמַּחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם מִצִדִּי מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי רָחוֹק מִקְּדֻשָּׁתָם שֶׁל הַחוֹלְקִים עָלַי, וּבִשְׁבִיל זֶה חָלַק לִבָּם מֵאִתִּי, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לָשׁוּב מְהֵרָה בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאַגִּיעַ לִקְדֻשָּׁתָם וּמַעֲלָתָם שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל הַגְּבוֹהִים מִמֶּנִּי בְּמַעֲלַת קְדֻשָּׁתָם וְטָהֳרָתָם, שֶׁאַגִּיעַ לִמְקוֹמָם בֶּאֱמֶת וְאֶתְאַחֵד עִמָּהֶם בֶּאֱמֶת וְשָׁלוֹם גָּדוֹל וְאִם הַדָּבָר בְּהֵפֶךְ שֶׁמַּחֲלְקוֹתָם עָלֵינוּ הוּא מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים וּנְמוּכִים מֵאִתָּנוּ, וְעַל כֵּן הֵם מִתְקַנְּאִים וּמִתְגָּרִים בָּנוּ וְחוֹלְקִים עָלֵינוּ, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לָדוּן אֶת כָּל הַחוֹלְקִים תָּמִיד לְכַף זְכוּת וּתְלַמְּדֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֵיךְ לִמְצא בָּהֶם זְכוּת וְטוֹב אֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁחוֹלְקִים עָלֵינוּ בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַעֲלוֹתָם וּלְהַכְנִיסָם בְּכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּתְאַחֲדוּ [אִתָּנוּ] בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת בִּשְׁלֵמוּת, בְּאפֶן שֶׁיִּתְבַּטֵל הַמַּחֲלֹקֶת מֵעָלֵינוּ וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי בְאֶחָד אֵין שַׁיָּךְ מַחֲלֹקֶת, וְתָשִׂים בְּלֵב הַחוֹלְקִים וּמִתְנַגְּדִים אֶל הָאֱמֶת שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻלָּם מִשִּׂנְאָתָם וּמַחֲלֻקְתָּם, וְיִמְשְׁכוּ עַצְמָן תָּמִיד אֶל הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. "הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" וְכָל הַשּׂוֹנְאִים וְהַחוֹלְקִים שֶׁאֵינָם חֲפֵצִים בְּשָׁלוֹם, וּמִתְגַּבְּרִים לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת, וְאֵינָם חֲפֵצִים לָשׁוּב אֶל הָאֱמֶת תַּכְנִיעֵם וְתַשְׁפִּילֵם עַד עָפָר, כֻּלָּם יִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שֶׁקֶר, הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז יַכְרֵת יְהוָה כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת יֵבשׁוּ יִכְלוּ שׂוֹטְנֵי נַפְשִׁי, יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי יֵבשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאד כָּל איְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבשׁוּ רָגַע"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְשִׂים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה מַזִּיק הַמַּחֲלֹקֶת לְיִשְׂרָאֵל רַחֵם רַחֵם, מָלֵא רַחֲמִים, וַעֲשֵׂה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ וְנוֹרְאוֹתֶיךָ בְאפֶן שֶׁתַּמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם בֶּאֱמֶת וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה וְרַב שָׁלוֹם בָּנָיִךְ שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ, לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לְךָ יְהוָה עז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" עשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות ס
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
בַּלַּיְלָה אָז עִקַּר הַזְּמַן שֶׁל הִתְבּוֹדְדוּת לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה'. וּלְחַפֵּשׂ הָרוּחַ טוֹב הַיְנוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן וּלְבָרְרָם מִתּוֹךְ הָרוּחַ רָעָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה וּלְהַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְזִכָּרוֹן לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וְלַחֲשֹׁב בְּכָל עֵת עַל תַּכְלִיתוֹ וְסוֹפוֹ אַחֲרוֹן לָעוֹלָם הַבָּא עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת (שָׁם, סִימָן נ"ד).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות סא
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעִים מֵהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, אַדְּרַבָּא, זֶהוּ עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁהָרְחוֹקִים מְאֹד מִתְקָרְבִים אֵלָיו וּמוֹדִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ וּמִתְחַזְּקִים בֶּאֱמוּנָה וּמוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל חַסְדְּךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וְכוּ'. וְעִקַּר בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ הָיָה רַק בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁיַּתְחִיל הָאָדָם בְּכָל פַּעַם מֵרֵאשִׁית כְּאִלּוּ נוֹלָד הַיּוֹם וּכְאִלּוּ הַיּוֹם הוּא רֵאשִׁית הַתְחָלָתוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת:
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים" וְכוּ', "בְּרֵאשִׁית" דַּיְקָא בִּשְׁבִיל בְּחִינַת רֵאשִׁית הַנַּ"ל. וְכֵן עַד עַתָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. וְהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל זֶה בִּשְׁבִיל הַהִתְחַדְּשׁוּת הַנַּ"ל, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ יַתְחִיל בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ לִכְנֹס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת עִנְיַן מִצְוַת בִּכּוּרִים וּוִדּוּי בִּכּוּרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שָׁם אוֹת י"א):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות יז
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
צָרִיךְ הָאָדָם לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת, וְאֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁאֵין שָׁנָה דּוֹמָה לַחֲבֶרְתָּהּ וּבְכָל יוֹם, וּבִפְרָט בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מִתְחַדֵּשׁ הַכֹּל לְגַמְרֵי, וּבְוַדַּאי יִגְמֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים מַה שֶּׁהִתְחִילוּ. וְאִם בְּתוֹךְ כָּךְ עוֹבֵר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעוֹבֵר בִּכְלָל וּבִפְרָט, וְהַסִּטְרָא־אַחֲרָא וְהַבַּעַל־דָּבָר מִתְפַּשֵּׁט לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב בְּכָל פַּעַם, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָנוּ בְּכָל יוֹם, וּבִפְרָט בְּכָל שָׁנָה, שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים קְדֻשַּׁת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֹם־כִּפּוּר עַד שִׂמְחַת־תּוֹרָה, וְאָז מְסַיְּמִין הַתּוֹרָה וְחוֹזְרִין וּמַתְחִילִין אוֹתָהּ, וְנִגְמַר בְּכָל שָׁנָה תִּקּוּנִים חֲדָשִׁים לְכָל אֶחָד בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְהִתְחַדֵּשׁ לְטוֹבָה תָּמִיד, וּבִלְבַד שֶׁיַּאֲמִין בְּהָאֱמֶת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה־בְּרֵאשִׁית, בִּפְרָט כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִהְיֶה נִגְמָר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ (הִלְכוֹת סֵפֶר־תּוֹרָה, הֲלָכָה ד', אוֹת ח):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שיד · פסקה 1 – פסקה 11
כ־7 דק׳ · כ־710 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' דְּבָרִים ת"ר
שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי חֶמְדַּת לְבָבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
בְּיוֹם ג' בְּפָרָשַׁת מַסְעֵי הֶעָבַר שָׁלַחְתִּי לְךָ מִכְתָּבִי שֶׁנָּסַעְתִּי לָעִיר הַסְּמוּכָה לְפֹה. וְתֵכֶף בְּיוֹם ד' בָּעֶרֶב חָזַרְתִּי לְפֹה קְהִלַּת לְבוֹב, וְלֹא פָּעַלְתִּי שָׁם כְּלָל בְּעִנְיַן עֲסָקֵינוּ. וּבְוַדַּאי מֵאֵת ה' הָיְתָה שֶׁהָיִיתִי שָׁם מְקוֹם מְקוֹר חֻצַּבְנוּ. כִּי אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ נִתְגַּדְּלוּ שָׁם. גַּם דִּבַּרְנוּ שָׁם עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר בְּוַדַּאי גַּם בִּשְׁבִיל זֶה כְּדַאי וּכְדַאי הַנְּסִיעָה וְהַטִּלְטוּל וְהַהוֹצָאוֹת. וְאִם כִּי יָדַעְתִּי מְעַט בָּזֶה, וְיוֹתֵר מִזֶּה אֲנִי מַאֲמִין. וְכַמָּה חֲסָדִים וְנִפְלָאוֹת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת רָאִיתִי בַּנְּסִיעוֹת הָאֵלּוּ הַנּוֹגֵעַ לְעִנְיָנֵנוּ, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל עֵסֶק אֶחָד מִכָּל זֶה, וּלְדַבֵּר דְּבַר תּוֹרָה אֶחָד עִם אִישׁ אֶחָד שֶׁדִּבַּרְתִּי בְּכָל הַנְּסִיעוֹת הָאֵלּוּ, בְּוַדַּאי כְּדַאי כָּל טִלְטוּלִי הַקָּשֶׁה עָלַי מְאֹד מְאֹד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר, וְכָל רִבּוּי הַהוֹצָאוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ', אַף עַל פִּי כֵן לֹא נָחָה שָׁקְטָה דַּעְתִּי בָּזֶה, כִּי הָיִיתִי סָבוּר עַד הֵנָּה שֶׁחַס וְשָׁלוֹם אָשׁוּב רֵיקָם לְבֵיתִי וְלֹא אֶפְעֹל חַס וְשָׁלוֹם לְעִנְיַן עֲסָקֵינוּ. וּכְבָר חִזַּקְתִּי עַצְמִי שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה כָּךְ לֹא אֶפֹּל בְּדַעְתִּי כְּלָל, כִּי אֲנִי חָזָק בָּרוּךְ הַשֵּׁם בֶּאֱמוּנָה וּמְעַט אֲנִי יוֹדֵעַ בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבְּוַדַּאי הָיִיתִי צָרִיךְ לִהְיוֹת פֹּה וְכַנַּ"ל. אַךְ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֵׂי ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וּמַה נִּפְלְאוּ חֲסָדָיו, אֲשֶׁר פָּקַח עֵינֵי לְבָבִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּנִפְלָאוֹת נוֹרְאוֹת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַד שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְיָאֵשׁ עַצְמִי מִן הָרַחֲמִים, וְהֶאֱמַנְתִּי אִם כִּי הַשְּׁעָרִים סְגוּרִים וּמְסֻגָּרִים מִכָּל צַד וּמִכָּל פִּנָּה עַד שֶׁהַטּוֹעֶה יָכוֹל לִטְעוֹת שֶׁאֶפֶס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ תִּקְוָה יֵשׁ וָיֵשׁ, כִּי הַרְבֵּה רֶוַח וְהַצָּלָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְהוּא רַב לְהוֹשִׁיעַ.
וְהִנֵּה בְּיוֹם ו' הֶעָבַר בָּא אִישׁ לְבֵיתוֹ, וְהוּא מִפֹּה אַךְ הָיָה בַּדֶּרֶךְ, וְהַיּוֹם עָשָׂה ה' בְּנִפְלְאוֹתָיו שֶׁעָשִׂיתִי עִמּוֹ מַעֲמָד וּמַצָּב וְהִתְקַשְּׁרוּת בִּכְתָב לַעֲסֹק בַּעֲסָקֵינוּ. וַעֲדַיִן לֹא נָתַתִּי לוֹ אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אַחַת, רַק כַּאֲשֶׁר יַתְחִיל בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּקָרוֹב לַעֲסֹק בָּזֶה יִתֵּן לוֹ רַבִּי חַיִּים נֵרוֹ יָאִיר אֵיזֶה סַךְ מֻעָט. וְאֹפֶן הָעִנְיָן אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כְּלָל עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וְגַם זֶה הַמְּעַט שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב לְךָ יִהְיֶה בְּסוֹד וְלֹא תְּגַלֶּה אוֹתוֹ רַק לִמְתֵי מְעַט בְּסוֹד, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר נִתְוַעֵד יַחַד בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תִּשְׁמַע נִפְלְאוֹת ה' וַחֲסָדָיו הָעֲצוּמִים. וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיֻּגְמַר הַדָּבָר בְּיֶתֶר שְׂאֵת. יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ. וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל לְחַסְדּוֹ עַד אֲשֶׁר יַרְאֵנוּ ה' חַסְדּוֹ וְיִשְׁעוֹ בְּקָרוֹב. וְהִנֵּה אֲנִי מֵכִין עַצְמִי עַתָּה לִנְסֹעַ לִבְרָאד לָשׁוּב לְבֵיתִי וַאֲנִי טָרוּד מְאֹד, וְשָׁם אֶכְתֹּב לְךָ עוֹד בְּבֵאוּר יוֹתֵר קְצָת. וַה' יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם: [עַד כָּאן כָּתַבְתִּי בִּלְבוֹב].
וּבְיוֹם ד' סָמוּךְ לְמִנְחָה בָּאתִי לְפֹה קְהִלַּת בְּרָאד בְּשָׁלוֹם. וְהַיּוֹם יוֹם ה' דְּבָרִים, קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ מִיּוֹם ג' סָמוּךְ לְמִנְחָה. וּבִתְחִלַּת קְרִיאָתִי אֶת מִכְתָּבְךָ הָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל, אַךְ תֵּכֶף נִתְעַרְבֵּב דַּעְתִּי, צָרָה וּמַכְאוֹב הֻכְפְּלוּ בִּרְאוֹתִי בְּמִכְתָּבְךָ מְרִירוּת הַצָּרָה שֶׁל הַנֶּעקְרַטִין [לְהִתְגַיֵּס]. אוֹי אוֹי לָנוּ עַל צָרוֹתֵינוּ, אֲהָהּ בְּנִי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתָּנִי, לִבִּי נִשְׁבָּר בְּקִרְבִּי מִכַּמָּה צְדָדִים. כִּי הַיָּמִים סְמוּכִים לְתִשְׁעָה בְּאָב. וְאַף עַל פִּי כֵן הִתְגַּבַּרְתִּי לְקַבֵּל שַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּשִׂמְחָה, כִּי כָּךְ הוּא הַמִּדָּה. וּבְתוֹךְ כָּךְ נִשְׁמַע לְאָזְנַי שְׁמוּעָה לֹא טוֹבָה כָּזֹאת, צָרַת הַכְּלָל וְהַפְּרָט רַחֲמָנָא לִצְלַן. מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר ה' הַצַּדִּיק וַאֲנַחְנוּ הִרְשַׁעְנוּ. הִרְשַׁעְנוּ וּפָשַׁעְנוּ בְּוַדַּאי, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים שֶׁמַּמְשִׁיכִים הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר, וּבָזֶה אֲנִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי גַּם עַתָּה. מָה אָשִׁיב לַה' וְכוּ', שֶׁזָּכִיתִי וְזִכִּיתִי אֶת אֲחֵרִים לִבְלִי לְהִתְנַגֵּד עַל הַמַּמְשִׁיךְ רַחֲמִים וַחֲסָדִים בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בִּמְעוֹף צָרוֹת וְצוּקוֹת כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר אִלְמָלֵא מִלְחָא וְכוּ', וּבְכֹחוֹ וּבְכֹחַ כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת אָנוּ נִשְׁעָנִים שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֵנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, וּמִכָּל הַצָּרוֹת יוֹצִיאֵנוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְיָדְךָ הָאִגְּרוֹת לִבְרֶסְלֶב. וְשָׁם הוֹדַעְתִּי לָכֶם מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהוֹדִיעַ בַּאֵר הֵיטֵב. יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי כְּלָל לְהַאֲרִיךְ וְשָׁלוֹם וְחַיִּים וְכָל טוּב.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לִידִידִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר.
מְאֹד גָּדוֹל צַעֲרִי בְּשָׁמְעִי צָרַתְכֶם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹשִׁיעַ מְהֵרָה. וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁתִּנָּצֵל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל זֶה, וְשֶׁתִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי כָּל זֶה. כִּי כְּבָר יָדַעְתָּ הֵיטֵב שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו, הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ עַל יְדֵי זֶה שֶׁיָּשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיַתְחִיל מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים כָּל מַה שֶׁיּוּכַל.
דִּבְרֵי אוֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח הַמְחַכֶּה לִישׁוּעַתְכֶם וּלִישׁוּעַת כָּל יִשְׂרָאֵל
אֲהוּבִי בְּנִי כָּל מַה שֶּׁתּוּכַל לְהוֹדִיעֵנִי אֵיזֶה יְשׁוּעָה תִּרְאֶה לְהוֹדִיעֵנִי, גַּם תִּשְׁלַח לִי פְּרִישַׂת שָׁלוֹם בְּיִחוּד מִבָּנַי הַקְּטַנִּים שֶׁיִּחְיוּ, כִּי לֹא נִזְכְּרוּ בְּפֵרוּשׁ בַּמִּכְתָּבִים הַקּוֹדְמִים. גַּם תּוֹדִיעֵנִי מֵהַקְּלוֹיְז שֶׁלָּנוּ בְּאוּמַאן אִם נִפְתְּחָה כְּבָר וּמָתַי נִפְתְּחָה. כִּי בְּנָסְעִי מִשָּׁם הָיְתָה חֲתוּמָה, וּבֶעֶזְרַת הַשֵּׁם בָּטַחְתִּי שֶׁבְּוַדַּאי כְּבָר נִפְתְּחָה, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי חָפֵץ שֶׁתּוֹדִיעֵנִי בְּפֵרוּשׁ כְּדֵי לְנַחַת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 18
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
ר' יָקִים אִישׁ תָּדִיר. יָקִים אִישׁ צְרוֹרוֹת שֶׁעָשָֹׁה תְּשׁוּבָה. ר' יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר (ב' היו). אַבָּא יִרְמְיָה.
ר' יִרְמְיָה בַּר אַבָּא. רַב יִרְמְיָה בַּר תַּחְלִיפָא. ר' יִרְמְיָה דְשַׁבְּשַׁב. ר' יִרְמְיָה (ב' היו).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״א · סעיף י׳ – סעיף י״ז
כ־5 דק׳ · כ־520 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
אַחַר הַבְּדִיקָה מִיָּד יְבַטְּלֶנּוּ, וְעִקַּר הַבִּטּוּל הוּא בַּלֵּב, שֶׁיִּגְמֹר בְּלִבּוֹ שֶׁכָּל חָמֵץ שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ אֵינוֹ, וְאֵינוֹ חָשׁוּב כְּלוּם, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ עָפָר, וּכְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ צֹרֶךְ כְּלָל. וְתִקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיּוֹצִיא דְּבָרִים אֵלּוּ גַּם בְּפִיו, וְיֹאמַר: כָּל חֲמִירָא וְכוּ'. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ פֵּרוּשׁוֹ, יֹאמַר בְּלָּשׁוֹן שֶׁהוּא מֵבִין (אַללֶער זוֹיעֶרְטֵייג, אוּנְד אַללֶעס גֶעזֵייעֶרְטֶע ווֶעלְכֶעס זִיךְ אִין מַיינֶעם רְשׁוּת בֶּעפִינְדֶעט, דַאס אִיךְ נִיכְט גֶעזֶעהְן אוּנְד נִיכְט ווֶעגגֶעשַׁאפְט הָאבֶּע, זָאל פֶערְנִיכְטֶעט אוּנְד דעֶם שְׁטוֹיבֶּע דֶער עֶרְדֶע גְלַייךְ גֶעהַאלְטֶען זַיין) (תל"ד).
אַף עַל פִּי שֶׁבִּטֵּל אֶת הֶחָמֵץ בַּלַּיְלָה לְאַחַר הַבְּדִיקָה, מִכָּל מָקוֹם גַּם בַּיּוֹם לְאַחַר שֶׁשָּׂרַף אוֹתוֹ יַחֲזוֹר וִיבַטְּלֶנּוּ, וְיִכְלוֹל כָּל הֶחָמֵץ וְיֹאמַר: כָּל חֲמִירָא וְכוּ'. אוֹ בְּלָּשׁוֹן שֶׁהוּא מֵבִין [כָּל שְֹאוֹר וְכָל חָמֵץ שֶׁבִּרְשׁוּתִי שֶׁרְאִיתִיו וְשֶׁלֹּא רְאִיתִיו, שֶבִּעַרְתִּיו וְשֶׁלֹּא בִּעַרְתִּיו, יְהֵא בָטֵל וְהֶפְקֵר וְחָשוּב כַּעֲפַר הָאֲדָמָה) (אַללֶער זוֹיעֶרְטֵייג אוּנְד אַללֶעס גֶעזֵייעֶרְטֶע, ווֶעלְכֶעס זִיךְ אִין מַיינֶעם רְשׁוּת בֶּעפִינְדֶעט. דַאס אִיךְ גֶעזֶעהְן אָדֶער נִיכְט גֶעזֶעהְן. דַאס אִיךְ ווֶעגגֶעשַׁאפְט אָדֶער נִיכְט ווֶעגגֶעשַׁאפְט הָאבֶּע, זָאל פֶערְנִיכְטֶעט אוּנְד דעֶם שְׁטוֹיבֶּע דֶער עֶרְדֶע גְלַייךְ גֶעהַאלְטֶען זַיין).
חֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ בְּדִיקַת חָמֵץ, וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹתוֹ אוֹצָר, פֵּרוּשׁ שֶׁרוֹצֶה לֶאֱצוֹר בְּתוֹכוֹ פֵּרוֹת אוֹ עֵצִים אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה לֹא יוּכַל לְבָדְּקוֹ, כְּשֶׁיַּגִּיעַ לֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, צָרִיךְ לִבְדּוֹק תְּחִלָּה אֶת הֶחָמֵץ שָׁם בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁבּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ עוֹד זְמַן רַב עַד הַפֶּסַח, וַאֲפִלּוּ מִיָּד לְאַחַר פֶּסַח שֶׁעָבַר. וּבְדִעֲבַד אִם לֹא בְּדָקוֹ קֹדֶם שֶׁעֲשָׂאוֹ אוֹצָר, אִם דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן בְּדִיקַת חָמֵץ, אֵינוֹ צָרִיךְ לִטְרוֹחַ עַתָּה לְפַנּוֹתוֹ וּלְבָדְקוֹ. אֲבָל אִם דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ בְּתוֹךְ יְמֵי פֶּסַח, צָרִיךְ לְפַנּוֹתוֹ עַתָּה וּלְבָדְקוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ טֹרַח רַב וְחֶסְרוֹן כִּיס.
וְאִם עוֹשֶׂה אֶת הָאוֹצָר עַל דַּעַת שֶׁלֹּא לְפַנּוֹתוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח, אֲזַי יֵשׁ חִלּוּק בַּזְּמָן. אִם הוּא קֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָדְקוֹ (אֶלָּא שֶׁאִם יֵשׁ שָׁם חָמֵץ יָדוּעַ, יְבַעֲרֶנּוּ תְּחִלָּה) וְיוֹעִיל לוֹ הַבִּטּוּל, שֶׁיְבַטֵּל כָּל חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ. אֲבָל אִם הוּא תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח, חַל עָלָיו חִיּוּב בְּדִיקָה, (כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּהִלְכוֹת פֶּסַח קֹדֶם לַפֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם) וְצָרִיךְ לְבָדְקוֹ. וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אִם שָׁכַח וְלֹא בְדָקוֹ, צָרִיךְ לְפַנּוֹת אֶת הָאוֹצָר וּלְבָדְקוֹ בַלַּיְלָה תֵּכֶף לְאַחַר שֶׁנִּזְכָּר.
וְאִם עוֹשֶֹה אוֹצָר בַּבּוֹר מֵחִטִּים שֶׁאֵינָן מְחֻמָּצוֹת, וְאַחַר כָּךְ מֵחֲמַת לַחוּת הַבּוֹר נִתְחַמְּצוּ הַחִטִּים שֶׁבְּקַרְקָעִית הַבּוֹר וְשֶׁבְּקִירוֹתָיו, אַף עַל פִי שֶׁאֲצָרָן בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֵין צָרִיךְ לְפַנּוֹת אֶת הַבּוֹר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר וּלְבָדְקוֹ, אֶלָּא דַּי לוֹ בַּבִּטּוּל, כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָצַר, אָצַר בְּהֶתֵּר. וְאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם חִטִּים מְחֻמָּצוֹת, יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה חִלוּקֵי דִּינִים, וְיַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם (תל"ו).
לֹא יַשְׁלִיךְ גַּרְעִינֵי תְּבוּאָה לַתַּרְנְגוֹלִים בִּמְקוֹם לַח תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח מִלְבַעֲרָם.
הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, קֹדֶם לֶכְתּוֹ יְמַנֶּה שְּׁלִיחַ שֶׁיִּבְדֹּק וִיבַטֵּל חֲמֵצוֹ, וְיֹאמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהוּא מְמַנֶּה אוֹתוֹ לְשְּׁלִיחַ עַל הַבְּדִיקָה וְגַם עַל הַבִּטּוּל. וְהַשְּׁלִיחַ יֹאמַר בַּבִּטּוּל: חֲמֵצוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי וְכוּ'. וּמִכָּל מָקוֹם גַם הוּא בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, בְּעֶרֶב פֶּסַח בַּבֹּקֶר יְבַטֵּל חֲמֵצוֹ שֶבִּרְשוּתוֹ (תל"ב תל"ד תל"ו).
מָצָא חָמֵץ בְּבֵיתוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד יוֹצִיאוֹ וְיִשְׂרְפֶנּוֹ. וְאִם יֵשׁ בּוֹ כַּזַּיִת, יְבָרֵךְ מִתְּחִלָּה עַל בִּעוּר חָמֵץ. אֲבָל עַל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת לֹא יְבָרֵךְ. וְאִם מְצָאוֹ בְּיוֹם טוֹב אוֹ בְּשַׁבָּת חֹל הַמּוֹעֵד, וְכֵן בַּשַׁבָּת שֶׁחָל בְּעֶרֶב פֶּסַח דְּאָסוּר לְטַלְטְלוֹ מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מֻקְצֶה, יִכְפֶּה עָלָיו כְּלִי עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב אוֹ מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאָז יִשְׂרְפֶנּוּ. וְאִם מְצָאוֹ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁאָז בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב כְּבָר עָבַר הַפֶּסַח, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו, אֶלָּא שׂוֹרְפוֹ בְּלֹא בְּרָכָה, אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ כַּזַּיִת (תל"ה תמ"ו).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קט״ז
אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ הַחוֹלְקִים עָלַי וְעַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְהַמְבַזִּין אוֹתָם, בְּכֻלָּם אֶזְכֶּה לִמְצא זְכוּת וְטוֹב וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ בְּאפֶן שֶׁיִּתְבַּטֵּל כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל וְאַחְדוּת בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אַתָּה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם, בִּפְרָט הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנִּתְהַוָּה בְּדוֹרוֹתֵינוּ בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאַנְשֵׁיהֶם, אֲשֶׁר כַּמָּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת הַזּאת רַחֵם עָלֵינוּ וַעֲלֵיהֶם, וְגַלֵּה הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בָּעוֹלָם, וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ, בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה אַחְדוּת וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּינֵינוּ, יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בָּנוּ בָּחַרְתָּ וְאִם הַמַּחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם מִצִדִּי מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי רָחוֹק מִקְּדֻשָּׁתָם שֶׁל הַחוֹלְקִים עָלַי, וּבִשְׁבִיל זֶה חָלַק לִבָּם מֵאִתִּי, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לָשׁוּב מְהֵרָה בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאַגִּיעַ לִקְדֻשָּׁתָם וּמַעֲלָתָם שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל הַגְּבוֹהִים מִמֶּנִּי בְּמַעֲלַת קְדֻשָּׁתָם וְטָהֳרָתָם, שֶׁאַגִּיעַ לִמְקוֹמָם בֶּאֱמֶת וְאֶתְאַחֵד עִמָּהֶם בֶּאֱמֶת וְשָׁלוֹם גָּדוֹל וְאִם הַדָּבָר בְּהֵפֶךְ שֶׁמַּחֲלְקוֹתָם עָלֵינוּ הוּא מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים וּנְמוּכִים מֵאִתָּנוּ, וְעַל כֵּן הֵם מִתְקַנְּאִים וּמִתְגָּרִים בָּנוּ וְחוֹלְקִים עָלֵינוּ, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לָדוּן אֶת כָּל הַחוֹלְקִים תָּמִיד לְכַף זְכוּת וּתְלַמְּדֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֵיךְ לִמְצא בָּהֶם זְכוּת וְטוֹב אֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁחוֹלְקִים עָלֵינוּ בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַעֲלוֹתָם וּלְהַכְנִיסָם בְּכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּתְאַחֲדוּ [אִתָּנוּ] בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת בִּשְׁלֵמוּת, בְּאפֶן שֶׁיִּתְבַּטֵל הַמַּחֲלֹקֶת מֵעָלֵינוּ וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי בְאֶחָד אֵין שַׁיָּךְ מַחֲלֹקֶת, וְתָשִׂים בְּלֵב הַחוֹלְקִים וּמִתְנַגְּדִים אֶל הָאֱמֶת שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻלָּם מִשִּׂנְאָתָם וּמַחֲלֻקְתָּם, וְיִמְשְׁכוּ עַצְמָן תָּמִיד אֶל הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. "הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" וְכָל הַשּׂוֹנְאִים וְהַחוֹלְקִים שֶׁאֵינָם חֲפֵצִים בְּשָׁלוֹם, וּמִתְגַּבְּרִים לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת, וְאֵינָם חֲפֵצִים לָשׁוּב אֶל הָאֱמֶת תַּכְנִיעֵם וְתַשְׁפִּילֵם עַד עָפָר, כֻּלָּם יִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שֶׁקֶר, הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז יַכְרֵת יְהוָה כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת יֵבשׁוּ יִכְלוּ שׂוֹטְנֵי נַפְשִׁי, יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי יֵבשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאד כָּל איְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבשׁוּ רָגַע"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְשִׂים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה מַזִּיק הַמַּחֲלֹקֶת לְיִשְׂרָאֵל רַחֵם רַחֵם, מָלֵא רַחֲמִים, וַעֲשֵׂה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ וְנוֹרְאוֹתֶיךָ בְאפֶן שֶׁתַּמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם בֶּאֱמֶת וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה וְרַב שָׁלוֹם בָּנָיִךְ שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ, לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לְךָ יְהוָה עז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" עשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 230 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־4 דק׳ · לימוד מלא כ־33 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ד בניסן): אחרי מות
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־29 באפריל 2027, בשעה 19:16 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
כָּל מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה, הֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם. וּמִי שֶׁהוּא מֵבִין יוּכַל לִשְׁמֹעַ וְלֵידַע זֹאת, אִם יַטֶּה אָזְנוֹ הֵיטֵב לְסִפּוּרֵי דִּבְרֵיהֶם יִשְׁמַע שֶׁהֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם: (לק"א סי' קפ"ב)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.