ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
ליקוטי עצות · מועדי ה' · ספירה ושבועות · קטע ה׳
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, ה׳ באייר ה׳תשפ״ז · 12 במאי 2027
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קנ״ה · אות ג׳ – אות ב׳
כ־8 דק׳ · כ־760 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קנ״ה · אות ג׳וְדַע, שֶׁאֶרֶךְ אַפַּיִם תָּלוּי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׁם זוֹכִים לִבְחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם. כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ז:ג׳): שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קי:): כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַּ. נִמְצָא שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לִבְחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יוּכַל לְבַלְבְּלוֹ שׁוּם מוֹנֵעַ וּבִלְבּוּל מֵעֲבוֹדָתוֹ כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁעִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, זוֹכִין עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם, בְּחִינַת כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמְבַלְבֵּל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי־זֶה וְכַנַּ"ל. וְעִקַּר גֹּדֶל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה מִתְלַהֵב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כָּל־כָּךְ, הָיָה רַק בִּשְׁבִיל מִדָּה זֹאת שֶׁל אֲרִיכַת אַפַּיִם, מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁשָּׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לִבְחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קיא): וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ, מָה רָאָה, אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁרָאָה בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם, שֶׁהוּא תָּלוּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן וַיִּקֹּד אַרְצָה, שֶׁהָיָה לִבּוֹ בּוֹעֵר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְאֶרֶךְ אַפַּיִם כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ שָׁם: וְחַד אָמַר אֱמֶת רָאָה, מַר אָמַר חֲדָא וּמַר אָמַר חֲדָא, וְלָא פְּלִיגֵי. כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּמַסִּיק שָׁם בַּגְּמָרָא: שְׁמַע מִנַּהּ אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה, כִּי עִקָּר הוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם כַּנַּ"ל. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כִּסּוּפִין וְגַעְגּוּעִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם שֶׁיִּהְיֶה גַּעְגּוּעִים לְכָל הַצַּדִּיקִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְהוּא סְגֻלָּה לְהַכַּעַס וְלָעַצְבוּת, כִּי כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עַכּוּ"ם (שבת קה), אֲבָל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת אֶרֶךְ־אַפַּיִם, הֶפֶךְ הַכַּעַס. וְזֶה שֶׁקֹּדֶם קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁהוּא אֱמוּנַת הַיִּחוּד, אָנוּ מְבַקְּשִׁים: וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ, הַיְנוּ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמִתְגַּעְגְּעִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִים לֶאֱמוּנָה, הַיְנוּ קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁהוּא אֱמוּנָה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קנ״ו · אות א׳לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי וְכוּ' (תהילים נ״א:י״ב): כִּי מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, הוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה מַעֲלָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד, יִסֵּד מִזֶּה סֵפֶר תְּהִלִּים. וְכֵן כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ הוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ז:ח׳): לְךָ אָמַר לִבִּי, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: לְךָ – בִּשְׁבִילְךָ וּבִשְׁלִיחוּתְךָ, אָמַר לִי לִבִּי. שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁהַלֵּב אוֹמֵר, הֵם דִּבְרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַמָּשׁ, וְהוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וְצָרִיךְ לְחַדֵּשׁ תָּמִיד, לְבַקֵּשׁ בְּכָל פַּעַם בְּתַחֲנוּנִים וְדִבְרֵי רִצּוּיִים חֲדָשִׁים. וְלִזְכּוֹת לָזֶה, צָרִיךְ טָהֳרַת הַלֵּב. וְטָהֳרַת הַלֵּב הוּא, עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְלַהֵב וּבוֹעֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָר הַלֵּב. כִּי נֶגֶד שֶׁנִּתְלַהֵב וְנִבְעָר לַעֲבֵרָה אוֹ לְתַאֲוָה רָעָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּזֶּה נִטְמָא לִבּוֹ, נֶגֶד זֶה צָרִיךְ שֶׁיִּתְלַהֵב וְיִבְעַר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ *, וְעַל יְדֵי זֶה יִטְהַר לִבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ל״א:כ״ג): כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ טָהֳרַת הַלֵּב, אֲזַי זוֹכֶה לְדַבֵּר בְּכָל פַּעַם דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וְזֶהוּ: לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים, אֲזַי: וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי, שֶׁיִּזְכֶּה לְחַדֵּשׁ דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קנ״ו · אות ב׳וְלָבוֹא לְהִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא עַל יְדֵי תְּנוּעָה. כִּי תְּנוּעָה מְעוֹרֵר חֲמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, אִם יִזְרֹק חֵץ וְיִתְחַב בְּרֹאשׁוֹ שַׁעֲוָה, אֲזַי יִמַּס הַשַּׁעֲוָה מֵחֲמַת הַחֲמִימוּת הַבָּא עַל יְדֵי הַתְּנוּעָה. וְכֵן כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ הֵנָּה וָהֵנָּה, עַל־יְדֵי תְּנוּעָתוֹ הוּא מַזִּיעַ. (וְעִקַּר הַתְּנוּעָה הוּא מֵהַמַּחֲשָׁבָה, כִּי מִתְּחִלָּה הַמַּחֲשָׁבָה נוֹחָה וּשְׁקֵטָה, וְאַחַר־כָּךְ מַתְחֶלֶת הַמַּחֲשָׁבָה לְהִתְנוֹעֵעַ מִמַּחֲשָׁבָה לְמַחֲשָׁבָה. הַיְנוּ מִתְּחִלָּה כְּשֶׁיָּשַׁב עַל מְקוֹמוֹ, הָיָה מַחֲשַׁבְתּוֹ לֵישֵׁב. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ, מַתְחִיל מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהִתְנוֹעֵעַ מִמַּחֲשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה לַחֲשֹׁב לֵילֵךְ, וְעַל־יְדֵי כֵּן מוֹרִיד חֲמִימוּת. וְעַל כֵּן כְּשֶׁאָדָם יָשֵׁן צָרִיךְ לְכַסּוֹת עַצְמוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה נוֹחָה וּשְׁקֵטָה, אֵין לוֹ חֲמִימוּת). וּכְמוֹ כֵן בְּרוּחָנִיּוּת, כְּשֶׁהַמַּחֲשָׁבָה חוֹשֶׁבֶת בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִתְנוֹעֵעַ מִמַּחֲשָׁבָה לְמַחֲשָׁבָה, עַל־יְדֵי הַתְּנוּעָה מוֹרִיד חֲמִימוּת, וּבוֹעֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכֵן עִקַּר חֲמִימוּת יְסוֹד הָאֵשׁ, הוּא מַה שֶּׁמְּקַבֵּל מִתְּנוּעַת הַכּוֹכָבִים. כִּי יְסוֹד הָאֵשׁ הוּא לְמַעְלָה מִיסוֹד הָאֲוִיר וְסָמוּךְ לַגַּלְגַּלִּים, וְכֵן כָּל גַּלְגַּל מְקַבֵּל מִגַּלְגַּל שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנּוּ. עַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמַּצְדִּיק הָרַבִּים, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹ עַל־יְדֵי שֶׁדָּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, שֶׁגַּם זֶה נִקְרָא מַצְדִּיק הָרַבִּים, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹרִיד גַּם־כֵּן חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל י״ב:ג׳): וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים; וְהוּא מְקַבֵּל הַחֲמִימוּת מִמַּה שֶּׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְיוּכַל לְהוֹרִיד חֲמִימוּת לְאַחֵר גַּם־כֵּן, כְּמוֹ הַכּוֹכָבִים שֶׁמְּקַבְּלִים מִלְּמַעְלָה, וּמוֹרִידִים לְמַטָּה. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַחֲמִימוּת מִמִּי שֶׁלְּמַעְלָה, אַף שֶׁמֵּבִיא חֲמִימוּת לְאַחֵר, הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וְהוּא עַצְמוֹ מִתְקָרֵר. כְּמוֹ הַבַּרְזֶל הַמְלֻבָּן שֶׁמַּשְׁלִיכִין לַמַּיִם, שֶׁהַבַּרְזֶל עַצְמוֹ מִתְקָרֵר, וְגַם הַמַּיִם שֶׁנִּתְחַמֵּם הוּא רַק לְפִי שָׁעָה: [מִן "וְלָבוֹא לְהִתְלַהֲבוּת" עַד כָּאן, לֹא נִכְתַּב יָפֶה כְּסֵדֶר. כִּי לֹא שָׁמַעְתִּי זֶה הָעִנְיָן מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ, רַק מִפִּי אַחֵר בִּשְׁמוֹ. וְעִקַּר הָעִנְיָן עַיֵּן לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה "עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים" בְּסִימָן כ"א, שָׁם מְבֹאָרִים הַקְדָּמוֹת אֵלּוּ בַּאֲרִיכוּת. וְהַכְּלָל – שֶׁתְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל מוֹלִיד חֹם בַּלֵּב, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַשִּׁבְעַת נֵרוֹת וְכוּ' כַּמְבֹאָר שָׁם, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־יְדֵי הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב זוֹכֶה לְגָרֵשׁ הָרוּחַ הַטֻּמְאָה רוּחַ שְׁטוּת כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְטַהֵר לִבּוֹ כַּנַּ"ל. וְאָז זוֹכֶה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם שֶׁמִּתְבּוֹדֵד, שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ, כַּנַּ"ל]:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קס״ב
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות קס״ב · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)בִּקְהִלַּת ״זְלַאטִיפָּאלִי״ הִתְעַנָּה פַּעַם אַחַת מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וּבְיוֹם שִׁשִּׁי הֻכְרַח לִנְסֹעַ לְהַמֶּרְחָץ, כִּי לֹא הָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ, וְאָמַר שֶׁזֶּה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לָרַבִּים שֶׁהוּא מִתְעַנֶּה, מֵחֲמַת זֶה נֶחֱלַשׁ כָּל כָּךְ. רַבֵּנוּ ז”ל, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד בַּכְּפָר שֶׁיָּשַׁב בּוֹ לְבַדּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה הוֹלֵךְ עַל פִּי הָרֹב עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּתוֹךְ אֵיזֶה יַעַר וְכַיּוֹצֵא, וְהָיָה מִתְבּוֹדֵד שָׁם הַרְבֵּה. וּפַעַם אַחַת הָלַכְתִּי עִמּוֹ בִּקְהִלַּת מֶעדְוֶועדִוְוקֶע, שֶׁהָיָה דָּר שָׁם בִּתְחִלָּה (כַּמְבֹאָר לְעֵיל), וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ אָנֶה וָאָנָה אֵצֶל הַשָּׂדוֹת וְהֶהָרִים, וְנָטָה יָדוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת וְהֶהָרִים, וְאָמַר לִי: “עַל כָּל אֵלּוּ הַשָּׂדוֹת וְהֶהָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה סְבִיב הָעִיר וְעַל כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַסְּמוּכִים לְהָעִיר סָבִיב, בְּכֻלָּם הָלַכְתִּי וְסִבַּבְתִּי כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים”, הַיְנוּ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וּמִתְבּוֹדֵד שָׁם בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הַנַּ”ל.
שיחות הר״ן · אות קס״ב · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)וְסִפֵּר לִי שֶׁשָּׁם עַל רֹאשׁ הָהָר יֵשׁ מָקוֹם גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְשָׁם בְּרֹאשׁ גָּבְהוֹ שָׁם יֵשׁ בְּתוֹכוֹ כְּמוֹ בִּקְעָה, וְהָיָה עוֹלֶה עַל רֹאשׁ גֹּבַהּ הָהָר וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַבִּקְעָה שֶׁבְּתוֹכוֹ, וְשָׁם הָיָה אוֹהֵב לְהִתְבּוֹדֵד כַּמָּה פְּעָמִים. וְלִפְעָמִים הָיָה הוֹלֵךְ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה הָיָה בִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ ״מֶעדְוֶועדִוְוקֶע״ שֶׁכְּבָר הָיָה צַדִּיק מְפֻרְסָם בְּעֵת שֶׁדָּר שָׁם. חוּץ מַה שֶּׁהָיָה מַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת מְאֹד בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב בְּהַכְּפָר, וְכַּנַּ”ל. וְכֵן בִּתְחִלָּה כְּשֶׁיָּשַׁב בְּמֶעזְ’בּוּז, וְגַם אַחַר כָּךְ בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב בִּזְלַאטִיפָּאלִי, וּפֹה קְהִלַּת־קֹדֶשׁ בְּרֶסְלַב, בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מִתְבּוֹדֵד הַרְבֵּה. וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיָה מִתְבּוֹדֵד כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳ · חלק 3 מתוך 40 (חלוקת האתר)וכששמע הרב הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל שרבנו זכרונו לברכה, רוצה לנהג נסיעות לביתו, שלח שליח מיחד אליו עם איגרתו וגם איגרת הכוללו. והוא זכרונו לברכה, זרז את עצמו מאד ולא רצה להמתין על איגרת של הרב הגאון דקהלת שפיטובקע.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שט״ו – אות שט״ז
כ־3 דק׳ · כ־290 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שט״ו(כה) וְהוֹכִיחַ אֶת אֶחָד (ר' לִיפָּא) שֶׁהָיָה מְקֹרָב וְנִתְרַחֵק, וְאַחַר־כָּךְ חָזַר וּבָא אֵלָיו בְּחֹל־הַמּוֹעֵד פֶּסַח תקס"ט. עָנָה וְאָמַר אֲפִלּוּ אִם עוֹבְרִים כַּמָּה שָׁנִים וְאֵינוֹ נֶעְתָּק וְעוֹלֶה מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מִמֶּנָּה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, רַק הוּא עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה כְּבַתְּחִלָּה, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, אִם הוּא מְקֹרָב לַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הַהִתְקָרְבוּת בְּעַצְמוֹ הוּא טוֹב מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ (וְאִם לֹא הָיָה מְקֹרָב לְהַצַּדִּיק הָיָה גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר). הַדְּרָכִים מְבַקְשִׁים אֶת תַּפְקִידָם, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (אֵיכָה א) עַל פָּסוּק דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת, שֶׁהֵם מִתְאַבְּלִים עַל שֶׁפָּסְקוּ עוֹלֵי רְגָלִים שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים עֲלֵיהֶם. וְכֵן אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם נוֹסְעִים וְהוֹלְכִים לַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם נִפְסָק אֶחָד מֵהֶם וְנִמְנָע מִלִּנְסֹעַ, אֲזַי גַּם הַדְּרָכִים מִתְאַבְּלִים וּמְבַקְשִׁים אֶת תַּפְקִידָם. כִּי הַדְּרָכִים תְּאֵבִים שֶׁיִּסַּע עוֹד אֶחָד עֲלֵיהֶם לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. תָּמֵהַּ אֲנִי אֵיךְ מַשְׁלִיכִים חֲבוּרָה אֲהוּבָה וַחֲבִיבָה כָּזוֹ מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִם בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים לֹא הָלַכְתָּ בְּדַרְכֵי ה' כָּרָאוּי, בְּוַדַּאי הִפְסַדְתָּ מַה שֶּׁהִפְסַדְתָּ, וְאִם הָיִיתָ עוֹבֵד הַשֵּׁם כָּרָאוּי, הֲלֹא טוֹב הָיָה אִם הָיִיתָ מַטִּיל הָעַבְדוּת וְהַיַּהֲדוּת שֶׁלְּךָ גַּם־כֵּן לְתוֹךְ הַשֻּׁתָּפוּת שֶׁל הַחֲבֵרִים הָאֲהוּבִים. וְהָיוּ אֲחֵרִים יְכוֹלִין לְהַרְחִיב יְדֵיהֶם וּלְהַצְלִיחַ עַל־יְדֵי הָעֻבְדּוֹת שֶׁלְּךָ, וְיָתֵר מִזֶּה לְהַגִּיד לְךָ מָה אֲנִי, וּמַה שֶּׁהִפְסַדְתָּ זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיד לְךָ. אִם תִּסַּע מֵעַתָּה אָז תִּתְחָרֵט עַל הֶעָבָר:
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שט״ז(כו) הוֹכִיחַ אֶת אֶחָד שֶׁלֹּא הָיָה אֶצְלוֹ כַּמָּה שָׁנִים, וְעָנָה וְאָמַר לוֹ הֲלֹא כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוֹות לָזֶה (שַׁבָּת ל:). וְעַל־כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִתֵּן אֵיזֶה כֹּחַ וְסִיּוּעַ לָזֶה הַצַּדִּיק לִהְיוֹת לוֹ צַוְתָּא, וְכוּ'. וְיֵשׁ שֶׁהֵם נַעֲשִׂים לוֹ בְּחִינַת צַוְתָּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּתָם אוֹ עַל־יְדֵי יִרְאַת־שָׁמַיִם שֶׁלָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹתְנִין כֹּחַ וְסִיּוּעַ לְזֶה הַצַּדִּיק. וְיֵשׁ שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ מָמוֹן אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, מַה שֶּׁכָּל אֶחָד עוֹשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה צַוְתָּא לָזֶה. אֲבָל כְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה (וִוי אִיךְ זֶעה) אֵין אַתֶּם נִצְרָכִים כְּלָל לְהָעוֹלָם, כִּי אֵין מַגִּיעַ מִכֶּם שׁוּם צַוְתָּא לָזֶה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · נפילה · חלק ראשון · אות ט״ז – אות ג׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · נפילה · חלק ראשון · אות ט״זטז. עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיקִים לא יִפּל מִמַּדְרֵגָתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · נפילה · חלק שני · אות א׳א. מִי שֶׁהוֹלֵךְ וְנוֹפֵל, יֵדַע שֶׁמַּלְאָכָיו הַשּׁוֹמְרִים אוֹתוֹ נִסְתַּלְּקוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · נפילה · חלק שני · אות ב׳ב. מִי שֶׁבָּא לוֹ הִרְהוּר זְנוּת עִם בַּת אֵל נֵכָר, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶהוּ נְפִילָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · נפילה · חלק שני · אות ג׳ג. אוֹ אֵיזֶהוּ חוֹלַאַת יָבוֹא עַל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ניבול פה · אות א׳א. מִי שֶׁמְּדַבֵּר נִבּוּל־פֶּה, בְּיָדוּעַ שֶׁלִּבּוֹ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת אָוֶן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ניבול פה · אות ג׳ג. בַּעֲווֹן נִבּוּל־פֶּה צָרוֹת וּגְזֵרוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל מֵתִים, חַס וְשָׁלוֹם, וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת צוֹעֲקִים וְאֵינָם נַעֲנִין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות כ״א
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות כ״אוְיָעֲצוּ אוֹתָם אֲנָשִׁים סוֹחֲרִים שֶׁלָּהֶם הֱיוֹת שֶׁהָיוּ בִּמְדִינָה שֶׁכָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה הֵם כֻּלָּם אֱלקוּת, וְנוֹסְעִים עִם מַלְאָכִים דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הַמְּדִינָה מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל הֵם כֻּלָּם עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים, עַד שֶׁהַקָּטָן שֶׁבָּהֶם הוּא גַּם כֵּן אֱלוֹקַּ לְפִי טָעוּתָם [כִּי הַקָּטָן שֶׁבָּהֶם הוּא עָשִׁיר מֻפְלָג וְיֵשׁ לוֹ כָּל כָּךְ כַּשִּׁעוּר הַקָּצוּב לָאֱלוֹקַ אֶצְלָם וְכַנַּ"ל] וְגַם נוֹסְעִים עִם מַלְאָכִים כִּי הַסּוּסִים שֶׁלָּהֶם הֵם מְכֻסִּים בַּעֲשִׁירוּת גָּדוֹל בְּזָהָב וְכַיּוֹצֵא עַד שֶׁכִּסּוּי שֶׁל סוּס אֶחָד עוֹלָה לֶסַּךְ שֶׁל מַלְאָךְ שֶׁלָּהֶם נִמְצָא שֶׁנּוֹסְעִים עִם מַלְאָכִים שֶׁקּוֹשְׁרִים שְׁלשָׁה זוּגוֹת מַלְאָכִים אֶל הָעֲגָלָה וְנוֹסְעִים עִמָּהֶם בְּכֵן צְרִיכִין לִשְׁלחַ אֶל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה וּמִשָּׁם יִהְיֶה לָהֶם עֶזְרָה בְּוַדַּאי מֵאַחַר שֶׁכָּל הַמְּדִינָה הֵם כֻּלָּם אֱלקוּת [כָּל זֶה הָיְתָה עֲצַת הַסּוֹחֲרִים שֶׁלָּהֶם] וְהוּטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵיהֶם מְאד כִּי הָיוּ מַאֲמִינִים, שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם יְשׁוּעָה מִשָּׁם מֵאַחַר שֶׁהֵם כֻּלָּם אֱלקוּת כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות י״ט – אות כ׳
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · צדיק · אות י״טצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד וְלַחֲזֹר אַחַר צַדִּיק כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּץ הַנְּפָשׁוֹת וּלְהַעֲלוֹתָם, שֶׁיַּעֲלֶה גַּם נַפְשׁוֹ עִמָּהֶם וּלְחַדְּשָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר, וּלְהוֹרִיד עַל־יְדֵי זֶה תּוֹרָה. וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא צַדִּיק כָּזֶה, כִּי הוּא דַּיְקָא יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת. כִּי כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה דְּבַר תַּאֲוָה, זֶה הָרָצוֹן הוּא פְּגָם וּמָרָה לַנֶּפֶשׁ, וַאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת מָרַת נֶפֶשׁ בְּחִינַת "וְנַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ", וְזֶהוּ [בְּחִינַת] פִּזּוּר הַנֶּפֶשׁ, וַאֲזַי אֵין הַנֶּפֶשׁ מְאִירָה וְהִיא בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ רְעֵבָה. וְעַל יְדֵי שֶׁבָּא לַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַנַּ"ל נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי יָכוֹל לְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת אֲפִלּוּ אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת הַפְּגוּמִים עִם הָרְצוֹנוֹת הַטּוֹבִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְאָז יִתְקַיֵּם בּוֹ: "וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב", בְּחִינַת וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשְׁךָ. וִיחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְחַדְּשׁוּ וִיתְתַּקְּנוּ יְמֵי נְעוּרָיו שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ, וְאָז יִקָּרֵא אָדָם. גַּם גּוּפוֹ יִתְעַלֶּה וְיִתְחַדֵּשׁ עַל יְדֵי שֶׁבָּא לְהַצַּדִּיק: (לק"א סי' י"ג אות ה' ו')
ליקוטי עצות · צדיק · אות כ׳כָּל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַבָּאִים לְחָכָם הַדּוֹר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן טוֹב. וְהַצַּדִּיק מַעֲלֶה כָּל אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת, וּבָזֶה הוּא מְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלָיו, וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא מֵבִיא הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר אָז בִּפְנֵיהֶם. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה כְּפִי רְצוֹנוֹ, וְכֵן נִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְעוֹרֵר, שֶׁיָּבוֹא עִם רְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין טוֹבִים וַחֲזָקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה בְּיוֹתֵר. גַּם שָׁמַעְנוּ, שֶׁהָעִקָּר בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָכָם מֵכִין עַצְמוֹ לוֹמַר תּוֹרָה, שֶׁאָז צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וּלְבַקֵּשׁ לוֹ רְצוֹנוֹת טוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל הַצַּדִּיק לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם וּלְחַדְּשׁוֹ לְטוֹבָה וְכַנַּ"ל: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ל · קטע א׳ – קטע א׳
כ־7 דק׳ · כ־670 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ל · קטע א׳"יְהוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאד" וְלִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר, וּבָרָאתָ אֶת הָאָדָם בְּרַחֲמֶיךָ וְטוּבְךָ כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ, "לַחֲזוֹת בְּנעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּעֲנוּג הַנִּפְלָא שֶׁבְּכָל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּזֶה הָעוֹלָם וְשֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכַנּוֹתוֹ בְּשֵׁם תַּעֲנוּג וְטוֹב כִּי אִם בְּדֶרֶךְ שְׁאֵלָה אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הִבְטַחְתָּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שַׁ"י עוֹלָמוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ, וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא" וְגִלִּיתָ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁכָּל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת מַרְגִּישִׁין רַק בַּלֵּב, וְעַל כֵּן יָכל לִהְיוֹת שֶׁיֵּשֵׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, וְלָזֶה יִהְיֶה כָּל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת בְּלִבּוֹ, וַחֲבֵרוֹ שֶׁיּוֹשֵׁב אֶצְלוֹ יִהְיֶה חָסֵר וָרֵיק מֵהֶם, כִּי לִבּוֹ חָסֵר מִכָּל זֶה וְעַתָּה, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת בִּכְלָל יְרֵאֶיךָ וְעוֹשֵׂי רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה גַּם כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ וְטוּבְךָ הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא לִנְחֹל אוֹתָם הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת בְּלִבִּי בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת בְּהַשָּׂגוֹת אֲמִתִּיּוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם בְּחִינַת נַחֲלַת שַׁ"י עוֹלָמוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ל · קטע ב׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה בְּלִי שִׁעוּר, כִּי עֲדַיִן אֲנִי צָרִיךְ לְהַעְתִּיר הַרְבֵּה לְהִנָּצֵל מֵהַגֵּהִנָּם מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו כִּי הִרְבֵּיתִי לִפְשׁעַ נֶגְדֶּךָ, עַד אֲשֶׁר "עֲווֹנוֹתַי עָבְרוּ ראשִׁי, כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי, טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְּמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבּלֶת שְׁטָפָתְנִי" וְלֹא דַי לָנוּ בַּעֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים כִּי אִם הוֹסַפְתִּי עֲלֵיהֶם עוֹד חֲדָשִׁים מָה אוֹמַר, מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, אַךְ כְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ עצֶם רִבּוּי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ בְּלִי שִׁעוּר עַל כֵּן אֲנִי מְחֻיָּב בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְנַפֵּל לְפָנֶיךָ וּלְהַעְתִּיר עֲדַיִן לִזְכּוֹת לְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת כַּאֲשֶׁר הֻזְהַרְנוּ מִצַּדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְהֵעִירוּ אָזְנֵינוּ מִמְּךָ לְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת לָזֶה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ל · קטע ג׳מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, הַצִּילֵנִי מֵחֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת בָּזֶה וּבַבָּא, הַצִּילֵנִי מֵעָנָשֶׁיךָ הַקָּשִׁים הַצִּילֵנִי מִזַּעְמֶךָ חוּסָה עָלַי כְּרב רַחֲמֶיךָ רַחֵם עָלַי וֶהְיֵה בְּעֶזְרִי לְהִתְעוֹרֵר מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עָזְרֵנִי מֵעַתָּה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁגַּם אָנכִי אֶזְכֶּה לִנְחֹל שַׁ"י עוֹלָמוֹת בֶּאֱמֶת וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי וְאַל תַּחְפִּירֵנִי מִתִּקְוָתִי, כִּי רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד, רַחֲמֶיךָ רַבִּים בְּלִי שִׁעוּר "רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי" רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל הַתְּלוּיִים בִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ, בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם תָּמִיד בְּכחָם וּבִזְכוּתָם בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ עַל כָּל אֵלֶּה, "עשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר", עֲשֵׂה עִמִּי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה עָזְרֵנִי מֵעַתָּה לְגָרֵשׁ מִמֶּנִּי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמְּבֻלְבָּלוֹת, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד לְהַמְשִׁיךְ כָּל רַעְיוֹנַי וּמַחְשְׁבוֹתַי לְתוֹךְ תּוֹרָה וּתְפִילָּה, בְּאפֶן שֶׁאֶהְיֶה דָבוּק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קל״א · קטע א׳"זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְּכָל פָּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ, פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה, אֶזְכּר מַעַלְלֵי יָהּ כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ, זָכוֹר תִּזְכּר וְתָשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן שְׁמֶךָ שֶׁאֶזְכֶּה לִזְכּר הֵיטֵב אֶת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמעַ מִפִּיהֶם וְלִרְאוֹת בְּסִפְרֵיהֶם זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכּר הֵיטֵב בְּכחַ הַזִּכָּרוֹן יָפֶה אֶת כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיהֶם אוֹ מִפִּי כִתְבֵיהֶם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם רוּם מַעֲלוֹת נִשְׂגָּבוֹת שֶׁל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם אֲפִלּוּ בְּמִילֵּי דְעָלְמָא, אֲשֶׁר אֵין עֲרךְ אֲלֵיהֶם, כִּי כָל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּלְחָקְקָם בְּכחַ זִכְרוֹנוֹ יָפֶה, הוּא מְקַבֵּל פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְנֶחְקָק בְּדַעַת הַמְקַבֵּל וְהַשּׁוֹמֵעַ אוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיק וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים מֵהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי, וְכַמָּה פְּעָמִים מִתְנוֹצֵץ בְּלִבִּי מְעַט עצֶם נִפְלָאוֹת קְדֻשַּׁת דִּבְרֵיהֶם הַנּוֹרָאִים, הַמְּאִירִים לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּאוֹר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד מְאד עַד אֵין חֵקֶר, עַד אֲשֶׁר נִתְעוֹרֵר לִבִּי קְצָת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים הִתְגַּבְּרָה עָלַי הַשִּׁכְחָה וְנִשְׁכַּח מִמֶּנִּי אוֹר דִּבְרֵיהֶם הַמְּאִירִים וְנִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי שָׁכַחְתִּי אֶת טוֹבָתִי, וְנָשִׁיתִי אֶת קְדֻשָּׁתָם "נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אבֵד" עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, מַזְכִּיר נִשְׁכָּחוֹת, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי מֵעַתָּה, וּתְזַכֵּנִי לִזְכּר מֵעַתָּה אֶת כָּל דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁאֶשְׁמַע מִפִּי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אוֹ מַה שֶּׁאֶלְמוֹד בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וְתַזְכִּירֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ כָּל מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי כְּבָר וְשָׁכַחְתִּי הַכּל תַּזְכִּירֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ, וְלֹא אֶשְׁכַּח עוֹד דָּבָר מִמִּשְׁנָתִי כָּל יְמֵי חַיַּי עַד עוֹלָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות סט · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות סט · פסקה 2 · חלק 3 מתוך 5 (חלוקת האתר)אוּן כָּל הַדָּלֶ"ת תַּעֲנֵיתִים אוֹיךְ חָטְשֶׁע דָּאס הַארְץ טִיט מִיר זֶעהֶר וֵוייא. אוּן גֶּעה אַמָאל אִין מִקְוֶה אַרַיין. אוּן אֲפִלּוּ אֵין כָּל הַקִּלְקוּלִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, מוּטְשֶׁע אִיךְ מִיךְ זֶעהֶר אוּן וִויל מִיךְ זֶעהֶר מַצִּיל זַיין וְכוּ' אִין וִויא סֶע אִיז.
השתפכות הנפש · אות סט · פסקה 2 · חלק 4 מתוך 5 (חלוקת האתר)עַל כָּל פָּנִים עֶפֶּעס נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת הָאבּ אִיךְ אִין מִיר וָואס אִיךְ הָאבּ כַּמָּה פְּעָמִים גִּיטָאן רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות סט · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות סט · פסקה 2 · חלק 1 מתוך 5 (חלוקת האתר)אֲבָל בַּמֶּה יִהְיֶה בִּטְחוֹנוֹ חָזָק שֶׁלֹּא יִפֹּל מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, הָעִקָּר הוּא רַק אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכְּשֶׁהוּא חָזָק בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּוַדַּאי אֵין לוֹ לְהִתְיָרֵא מִשּׁוּם מִלְחָמָה וְשׁוּם נִסָּיוֹן שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֶׁאָמַר לָהֶם הַכֹּהֵן:
משיבת נפש · רצף ג · אות סט · פסקה 2 · חלק 2 מתוך 5 (חלוקת האתר)"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'אֲפִלּוּ אֵין בָּכֶם זְכוּת אֶלָּא מַה שֶּׁאַתֶּם אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאוּיִים לְנַצֵּחַ אֶת אוֹיְבֵיכֶם' וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי בִּזְכוּת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" לְבַד, הַיְנוּ בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בָּזֶה לְבַד אַתֶּם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לַמִּלְחָמָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיוּת.
משיבת נפש · רצף ג · אות סט · פסקה 2 · חלק 3 מתוך 5 (חלוקת האתר)כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתֶּם חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שׁוּב אֵין לָכֶם לְהִתְיָרֵא כְּלָל מִשּׁוּם מִלְחָמָה שֶׁבָּעוֹלָם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · עינים · אות ב
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · עינים · אות ב · חלק 3 מתוך 5 (חלוקת האתר)וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
עצות ישרות · עינים · אות ב · חלק 4 מתוך 5 (חלוקת האתר)וְהָעִקָּר - עַל־יְדֵי רְאִיַּת עֵינֵי הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי בְּכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְעַיֵּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ נִקְרָא גַּם כֵּן רְאִיָּה, וְצָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר עֵינָיו בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם דָּבָר הַמֵּבִיא לִידֵי הִרְהוּר, וּבַמֶּה שֶּׁמֻּכְרָח לִרְאוֹת בְּעֵינָיו, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ עֵינֵי מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהִסְתַּכֵּל וּלְעַיֵּן בָּזֶה, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁיָּבוֹא לִידֵי הִרְהוּר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק צְרִיכִין תֵּכֶף לִפְרֹס מְחִצּוֹת הַמֹּחִין כְּנֶגֶד הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, כִּי הַמֹּחִין הֵם מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה, וְהַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם לִתְפֹּס מַחֲשַׁבְתּוֹ וְלִפְרֹס מְחִצּוֹת הַמֹּחִין וּלְהִנָּצֵל מִתַּאֲוָה זֹאת, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ לַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל כֵּן הַקּוֹרוֹת וְאַבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְּחִצּוֹת, הֵם דַּיְקָא מְעִידִין בּוֹ, כִּי גַּם הַמְּחִצּוֹת שֶׁל בֵּית הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת, הַכֹּל בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל שְׁמִירָה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא כַּמָּה מְחִצּוֹת לְהָאָדָם לִפְנֵי עֵינָיו, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִשְׁמֹר עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרַע, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בָּרָא עַל הָעַיִן שְׁתֵּי מְחִצּוֹת לְכַסּוֹת עָלֶיהָ, שֶׁהֵם רִיסֵי וְעַפְעַפֵּי הָעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכֵן בָּרָא מְחִצּוֹת הַבָּתִּים, שֶׁבָּהֶם צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת נִסְתָּר בְּרֹב הָעִתִּים, כְּדֵי לְהִשָּׁמֵר מֵהֶזֵּק רְאִיַּת עֵינַיִם שֶׁבַּחוּץ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלה · פסקה 1 – פסקה 4
כ־9 דק׳ · כ־860 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלה · פסקה 1בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' וָאֵרָא תר"א אוּמַאן.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלה · פסקה 2לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אַחַי וְרֵעַי, וּבִפְרָט יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי הַוָּתִיק זֶרַע קֹדֶשׁ מַחְצַבְתּוֹ הַנָּגִיד וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה, עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ, וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן. לְכֻלָּם אֶקְרָא לְשָׁלוֹם וְכָל טוּב בְּאַהֲבָה רַבָּה וּרְחִימְתָן עֲזִיזָא לְשָׁלוֹם אֵין קֵץ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלה · פסקה 3הַבִּיטוּ וּרְאוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ. מִי הֶאֱמִין לִשְׁמוּעָתֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה עַתָּה, אַחַר כָּל הַתְּלָאוֹת וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת וְהַצָּרוֹת וְהָרְדִיפוֹת עַד הַנֶּפֶשׁ שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ, וּבִפְרָט בִּפְרָט עָלַי הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס, אֲשֶׁר כֻּלָּם חָרְקוּ שִׁנָּם עָלַי בְּיוֹתֵר, וְגַם עֲדַיִן לֹא שָׁב שִׂנְאָתָם וְכוּ' עָלַי בְּיוֹתֵר, עַתָּה עַתָּה בּוֹאוּ בְּרוּכֵי ה' וְשִׁיתוּ לְבַבְכֶם הֵיטֵב, וְהַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' וְחַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו עַד אֵין קֵץ, שֶׁנִּזְכֶּה עַתָּה לִרְאוֹת בְּעֵינֵינוּ עָלֶה לְדֻגְמָא אֲשֶׁר נֶחְקְקָה בַּמֶּרְחַקִּים מִנּוֹרְאוֹת חִדּוּשֵׁי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל, לְהָאִיר וּלְגַלּוֹת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם, וְכָל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת, וּלְהִנָּצֵל מִכָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַמְבֹאָרִים שָׁם בְּלִקּוּטֵי עֵצוֹת הַזֶּה וְכוּ' וְכוּ', בְּדֶרֶךְ עֵצוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת, וְהִתְחַזְּקוּת עָצוּם בֶּאֱמֶת עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וְכוּ'. גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה', אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וְכוּ', רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹקַי וְכוּ'. וִיקַבְּלוּ עַתָּה בְּשִׂמְחָה הַדַּף קָטָן הָרָצוּף פֹּה שֶׁהִגִּיעַ אֵלַי מִשָּׁם שְׁנֵי דַּפִּין כָּזֶה וְהִנַּחְתִּי אֶחָד בְּיָדִי, וְהָרִאשׁוֹן אֲנִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם לְמַעַן תִּרְאוּ בְּעֵינֵיכֶם יְשׁוּעַת ה', יִרְאוּ עֵינֵיהֶם וְיִשְׂמְחוּ לִבָּם. וְכַאֲשֶׁר הֵחֵל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַרְאוֹת חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ עִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל וְעִמָּנוּ, כֵּן יִגְמֹר נָא בַּעֲדֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּגְמֹר שָׁם הַכֶּרֶךְ הַקָּטָן הַזֶּה בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה, וְיִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם וְיָפוּצוּ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּסָמוּךְ לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר וְכוּ' וְכוּ', עוֹד כַּמָּה סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנּוֹבְעִים מֵהֶם וְכוּ'. עַד יָאִיר אֲמִתַּת הָאֱמֶת בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיְּקֻיַּם בִּמְהֵרָה הַבְטָחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהִבְטִיחַ בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת קְדוֹשׁוֹת, אִיךְ הָאבּ אוֹיס גִיפִירְט אוּן וֶועל אוֹיס פִירִין [גָּמַרְתִּי וָאֶגְמוֹר] וְכוּ'. כִּי עֲדַיִן עֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין יְשׁוּעוֹת וְרַחֲמִים רַבִּים לִגְמֹר כָּל הַנַּ"ל וְיוֹתֵר, וּלְהַצִּילֵנוּ מִכָּל שׂוֹנְאֵינוּ וְרוֹדְפֵינוּ וְכוּ'. יָשׁוּבוּ הֵמָּה אֵלֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נָשׁוּב אֲלֵיהֶם. וְלַה' הַיְשׁוּעָה וְהַתִּקְוָה שֶׁנִּזְכֶּה לָשׂוּשׂ בִּישׁוּעָתוֹ תָּמִיד. וְעַתָּה אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְבַל תְּפַרְסְמוּ הַרְבֵּה לְאִישׁ זָר, רַק לַאֲנָשִׁים כִּלְבָבֵנוּ, וְלִגְנֹז הֵיטֵב הַדַּף הָרָצוּף פֹּה, וּלְהַזְהִיר כָּל מִי שֶׁתּוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁיְּכַסֶּה הַדָּבָר וְלֹא יְגַלֶּה לְשׁוּם אִישׁ זָר. וּמֻבְטְחַנִי שֶׁמֵּאֲלֵיהֶם יָבִינוּ בָּזֶה הֵיטֵב.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלה · פסקה 4גַּם כְּבָר שָׁלַחְתִּי לָהֶם כַּמָּה אִגְּרוֹת שֶׁיִּשְׁלְחוּ לִי מָעוֹת עַל פַּרְנָסָתִי וּכְבָר כְּתַבְתֶּם לִי כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מוּכָן לִשְׁלֹחַ וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם כְּבָר יָצָא הַמָּעוֹת מֵאִתְּכֶם. עַל כֵּן אֲהוּבַי וִידִידַי וּבִפְרָט יְדִידִי ר' אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה וַחֲבֵרוֹ ר' אַבָּא נֵרוֹ יָאִיר הָעוֹסְקִים וּמִשְׁתַּדְּלִים לְמַעֲנִי, בַּקָּשָׁתִי מְאֹד אִם עֲדַיִן לֹא יָצָא הַמָּעוֹת עַל פַּרְנָסָתִי הַנַּ"ל שֶׁיִּרְאוּ עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לִבְלִי לְעַכֵּב עוֹד כְּלָל. וּבִפְרָט מַה שֶּׁהִבְטִיחַ ר' אַבָּא בְּעַצְמוֹ. וּמַה שֶּׁאַתָּה ר' אַבְרָהָם בֶּער צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ עַל חֶשְׁבּוֹנְךָ. תְּזָרְזוֹ מְאֹד לִשְׁלֹחַ מִיָּד, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְצָרֵף לָזֶה אֵיזֶה סַךְ מִשְּׁאָר אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַנְּדִיבִים בֶּאֱמֶת. כִּי הָרַחֲמָנוּת גָּדוֹל וְעָצוּם עָלַי מְאֹד הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָתִי הֵן בִּשְׁאָר עִסְקֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וַהֲגַם שֶׁבְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל אֲנִי רוֹאֶה יְשׁוּעַת ה' וְנִפְלְאוֹתָיו בְּכָל עֵת. אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מֻכְרָח בְּכָל פַּעַם לִהְיוֹת מוֹדֶה עַל הֶעָבָר וְלִצְעֹק לֶעָתִיד לָבוֹא. כִּי ה' יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ וְגַם אַתֶּם יְדַעְתֶּם קְצָת מָה רַבּוּ צָרַי וְכוּ'. וְאֵין לִי כֹּחַ לִשָּׂא עָלַי גַּם דַּחֲקוּת הַפַּרְנָסָה חַס וְשָׁלוֹם. כַּאֲשֶׁר תָּבִינוּ בְּעַצְמְכֶם כִּי הוֹצָאָתַיי מְרֻבִּים מְאֹד וְהַהַכְנָסָה בְּצִמְצוּם גָּדוֹל בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ. וּמֻבְטְחַנִי בְּטוּב לְבַבְכֶם כַּיּוֹצֵא בָּכֶם שֶׁבְּוַדַּאי תְּקַיְּמוּ דְּבָרַי בְּעַצְמְכֶם וּלְהַקְדִּים עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה. הֵן לִשְׁלֹחַ מָעוֹת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתִי, הֵן בִּשְׁבִיל עֵסֶק הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל שֶׁהוּא זְכוּת הָרַבִּים לְדוֹרוֹת לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלה · פסקה 5גַּם תֵּדְעוּ שֶׁהַשֶּׁמֶן שֶׁשָּׁלַח רַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר מֵאַדֶעס כְּבָר הֲבִיאוֹתִיו לְפֹה בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר כְּשֶׁבָּאתִי לְכָאן. וּתְהִלָּה לָאֵל גַּם כְּבָר מִקֹּדֶם דָּלַק הַנֵּר תָּמִיד עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ, מִכָּל שֶׁכֵּן עַתָּה שֶׁהוּא מֵאִיר תָּמִיד. וְלַה' הַתִּקְוָה שֶׁהוּא צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה שֶׁלֹּא תִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים מֵעֲלֵיכֶם וּמֵעָלֵינוּ. כִּי הַהַדְלָקָה הַקְּדוֹשָׁה עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ הוּא הַמְתָּקָה נִפְלָאָה מְאֹד. וּמֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ לְהַזְהִיר אֶת כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּתְנַדְּבוּ כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ בְּכָל עֵת אֵיזֶה נְדָבוֹת עַל זֶה כַּאֲשֶׁר נָהֲגוּ מִקֹּדֶם. וְגַם פֹּה בִּסְבִיבוֹתֵינוּ הִתְחַלְתִּי מֵחָדָשׁ לְהַזְהִירָם עַל זֶה, וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיָּאִיר נֵרוֹ שָׁם תָּמִיד לֹא תִּכְבֶּה. וּכְמוֹ כֵן יָאִיר אוֹרוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּרוּחָנִיּוּת תָּמִיד וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ מַיין פַיֶיערִיל וֶועט שׁוֹין טְלִיעֶן בִּיז הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד וְכוּ'. יֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלה · פסקה 6דִּבְרֵי אוֹהֲבֵיכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח הַמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתָם וּלְקַיֵּם כָּל הַנַּ"ל חִישׁ קַל מְהֵרָה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצְלִיחֵם בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנוּ וְיָרוּם קַרְנָם בְּכָבוֹד. וְיִזְכּוּ לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים, בִּפְרָט לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וּבְיוֹתֵר לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ כָּל אֶחָד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ תָּמִיד. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלה · פסקה 7נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלו · פסקה 1בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' בְּשַׁלַּח תר"א אוּמַאן.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלו · פסקה 2שָׁלוֹם לִבְנִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלו · פסקה 3בָּרוּךְ הַשֵּׁם הוּקַל מֵעָלַי הַחוֹלַאַת, וַאֲנִי שָׁב לְכֹחִי מְעַט מְעַט, בְּרַחֲמָיו יִסְעָדֵנִי וְיִגְמֹר רְפוּאָתִי בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלו · פסקה 4הַיּוֹם קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ. וְאַף שֶׁהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מֵעֵסֶק הַיָּדוּעַ שֶׁמִּשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת כָּל כָּךְ, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לִי נַחַת גָּדוֹל שֶׁקִּבַּלְתִּי יְדִיעָה מִזֶּה עַל כָּל פָּנִים, וַאֲקַוֶּה לַה' שֶׁיִּגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ. וְיִהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי לָא שָׁבִיק וְלָא שָׁבִיק [אֵינוֹ עוֹזֵב וְלֹא עָזַב]. וּבְוַדַּאי תִּשְׁתַּדְּלוּ שָׁם עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב, בְּאֹפֶן שֶׁתֵּצֵא הַסְּחוֹרָה בְּשָׁלוֹם מִשָּׁם וְתֵלֵךְ לִמְקוֹם חֲשִׁיבוּתָהּ, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְהִנֵּה בְּמִכְתָּבֶיךָ לֹא הִזְכַּרְתָּ עַתָּה אִם תִּהְיֶה פֹּה, וַאֲנִי אַמְתִּין פֹּה עָלֶיךָ עַד יוֹם ד' בְּשָׁבוּעַ זֹאת. וְאַחַר כָּךְ אֲקַוֶּה לַה' שֶׁיִּתֵּן לִי כֹּחַ לִסַּע לְטִירָהאוִויצֶע. וְיֶתֶר מִזֶּה אֵין לִי כֹּחַ לְהַאֲרִיךְ, וְתִשְׁמַע הַכֹּל מִפִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה נֶכְדִּי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה, שֶׁיּוֹדִיעַ לְךָ בְּעַל פֶּה הַכֹּל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות מ' · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות מ' · פסקה 2 · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)ר' מְיַאְשָׁה. ר' מְיַאְשָׁה בַּר בְּרֵיהּ דְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. ר' מִישָׁא. ר' מִישָׁא בַּר יִרְמְיָה. ר' מִישׁוֹן בַּר נַגְרָא.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות מ' · פסקה 2 · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)מַלָּאִי אָבִיו שֶׁל ר' אֶלְעָזָר. ר' מַלּוּךְ עַרְבָאָה. רַב מַלְכַיָא. רַב מַלְכִּיוּ. רַב מַמִין.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ט · סעיף ח׳ – סעיף י״ב
כ־6 דק׳ · כ־580 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ט · סעיף ח׳אַחַר כָּךְ אוֹכְלִין הַסְּעוּדָּה. וְיֵשׁ לֶאֱכוֹל כָּל הַסְּעוּדָה בַּהֲסִבָּה. וְנוֹהֲגִין לֶאֱכֹל בֵּיצִים. וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁלֹּא לְמַלֹאת כְּרֵסוֹ, לְמַעָן יוּכַל לֶאֱכוֹל אֶת הָאֲפִיקוֹמָן כְּמִצְוָתוֹ, וְלֹא לַאֲכִילָה גַּסָּה. וְאֵין אוֹכְלִין בָּשָׂר צָלִי בִּשְׁתֵּי הַלֵּילוֹת, אֲפִלּוּ שֶׁל עוֹף. וַאֲפִלּוּ בִּשְּׁלוּהוּ וְאַחַר כָּךְ צָלוּהוּ בִּקְּדֵרָה, אֵין אוֹכְלִין. יֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל בַּלֵילוֹת אֵלּוּ שׁוּם טִבּוּל, חוּץ מִשְּׁנֵי טִבּוּלִים שֶׁל מִצְוָה, כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִכָּר שֶׁאֵלּוּ הֵם לְשֵׁם מִצְוָה. לְאַחַר גְּמָר הַסְּעוּדָה אוֹכְלִין אֲפִיקוֹמָן, זֵכֶר לְקָרְבַּן פֶּסַח, שֶׁהָיָה נֶאֱכַל בְּסוֹף הַסְּעוּדָה שֶׁיְהֵא גְּמַר כָּל הַשְּׂבִיעָה. וְיֵשׁ לֶאֱכוֹל כִּשְׁנֵי זֵיתִים, אֶחָד זֵכֶר לַפֶסַח וְאֶחָד זֵכֶר לַמַצָּה, שֶׁהָיְתָה נֶאֱכֶלֶת עִם הַפֶּסַח. וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יִפְחוֹת מִכַּזַּיִת, וְאוֹכְלוֹ בַּהֲסִבָּה. וְאַחַר הָאֲפִיקוֹמָן, אָסוּר לֶאֱכוֹל שׁוּם דָּבָר. אַחַר כָּךְ מוֹזְגִין כּוֹס שְׁלִישִׁי לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן. וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק בּוֹ אִם הוּא נָקִי מִשִׁיוּרֵי כוֹסוֹת, דְּהַיְנוּ אִם אֵין בּוֹ שִׁיוּרֵי יַיִן שֶׁשָּׁרָה בּוֹ מַצָּה בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה. כִּי אִם אֵינוֹ נָקִי, צָרִיךְ שְׁטִפָה וַהֲדָחָה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן מ"ה סָעִיף ד'). וּמִצְוָה לְהַדֵּר שֶׁיְבָרְכוּ בְּזִמּוּן. אֲבָל לֹא יֵלְכוּ מִבַּיִת לְבַיִת לְצֹרֶךְ זִמּוּן, כִּי כָל אֶחָד צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בִּמְקוֹם שֶׁאָכַל. וְנוֹהֲגִין שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מְבָרֵךְ בְּזִמּוּן, שֶׁנֶּאֱמַר, טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ (עַיֵן לְעֵיל סִימָן מה סָעִיף ה), וְהוּא מִקְּרִי טוֹב עַיִן, שֶׁאָמַר, כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל וְכוּ', וְאַחַר כָּךְ מְבָרְכִין עַל הַכּוֹס וְשׁוֹתִין בַּהֲסִבָה. וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת בֵּין כּוֹס זֶה לְכוֹס רְבִיעִי (סִימָן תעב).
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ט · סעיף ט׳אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מוֹזְגִין כּוֹס רְבִיעִי. וְנוֹהֲגִין לִפְתּוֹחַ אֶת הַדֶּלֶת, לְזֵכֶר שֶׁהוּא לֵיל שִׁמּוּרִים, וְאֵין מִתְיָרְאִין מִשּׁוּם דָּבָר. וּבִזְכוּת הָאֱמוּנָה, יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁפֹּךְ חֲמָתוֹ עַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְלָכֵן אוֹמְרִים שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ וְכוּ'. אַחַר כָּךְ מַתְחִילִין לֹא לָנוּ, וְאוֹמְרִים כַּסֵּדֶר. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְהוֹדוּ, אִם הֵם שְׁלֹשָׁה, אֲפִלּוּ עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, יֹאמַר הוֹדוּ, וְהַשְּׁנַיִם יַעֲנוּ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּצִבּוּר. מִן הַכּוֹס הָרְבִיעִי, צְרִיכִין לִשְׁתּוֹת רְבִיעִית שְׁלֵמָה, וּמְבָרְכִים אַחֲרָיו בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ גּוֹמְרִין כְּסֵדֶר הַהַגָּדָה. וְאַחַר אַרְבַּעַת הַכּוֹסוֹת אָסוּר לִשְׁתּוֹת שׁוּם מַשְׁקֶה רַק מָיִם. אִם אֵין שֵׁנָה חוֹטַפְתּוֹ, יֹאמַר אַחַר הַהַגָּדָה שִׁיר הַשִּׁירִים. וְנוֹהֲגִין שֶׁאֵין קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, רַק פָּרָשַׁת שְׁמַע (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ע"א סָעִיף ד') וּבִרְכַּת הַמַּפִּיל, לְהוֹרוֹת שֶׁהוּא לֵיל שִׁמּוּרִים מִן הַמַּזִּיקִין וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁמִירָה.
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ט · סעיף י׳מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה יַיִן כָּל הַשָּׁנָה מִפְּנֵי שֶׁמַּזִּיק לוֹ, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִדְחֹק אֶת עַצְמוֹ לִשְׁתּוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל ר' יְהוּדָה בּ"ר אִילָעִי, שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל פֶּסַח, וְהָיָה צָרִיךְ לַחֲגוֹר צְדָעָיו עַד שָׁבוּעוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם יָכוֹל לְמָזְגוֹ בְּמַיִם, אוֹ לִשְׁתּוֹת יֵין צִמּוּקִים (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ו) אוֹ שֶׁיִּשְׁתֶּה מֶעד [מֵי דְבַש] אִם הֵם חֲמַר מְדִינָה.
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ט · סעיף י״אאִם נֶאֱבַד הָאֲפִיקוֹמָן, אִם יֵשׁ לוֹ עוֹד מַצָּה מֵאֵלּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה, יֹאכַל מִמֶּנּוּ כַּזָיִת. וְאִם לָאו, יֹאכַל מִמַּצָּה אַחֶרֶת כַּזָּיִת.
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ט · סעיף י״במִי שֶׁשָּׁכַח לֶאֱכוֹל אֶת הָאֲפִיקוֹמָן, אִם נִזְכַּר קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נָטַל מַיִם אַחֲרוֹנִים אוֹ שֶׁאָמַר, הַב לָן וּנְבָרֵךְ, אוֹכְלוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא. וְאַף עַל גַּב דְּאַסַּח דַּעְתֵּיה מֵלֶּאֱכוֹל, לֹא חָשִׁיב הֶסַּח הַדַּעַת, כֵּיוָן שֶׁהוּא מְחֻיָּב לֶאֱכוֹל, וְאַתַּכָּא דְּרַחְמָנָא קְסָמְכֵינָן. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לוֹ לִטֹּוֹל יָדָיו וְלֹא יְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי, יִטּוֹל יָדָיו, וְגַם כֵּן לֹא יְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם (פרי מגדים), וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, וְיֹאכַל כַּזַּיִת, וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וִיבָרֵךְ עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי וְיִשְׁתֶּה. אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי, יִשְׁתֶה אֶת הַכּוֹס. וְאִם רָגִיל בְּפַעַם אַחֶרֶת לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כוֹס, יִטֹּל יָדָיו וְיֹאכַל אֲפִיקוֹמָן וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כוֹס. אֲבָל אִם הוּא נִזְהָר לְבָרֵךְ תָּמִיד בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הַכּוֹס, וְעַתָּה לֹא יוּכַל לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מוֹסִיף עַל הַכּוֹסוֹת, לָכֵן לֹא יֹאכַל אֲפִיקוֹמָן, וְיִסְמוֹךְ עַל הַמַּצָּה שֶׁאָכַל תְּחִלָּה (תע"ז).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ל
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ל · קטע א׳
"יְהוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאד" וְלִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר, וּבָרָאתָ אֶת הָאָדָם בְּרַחֲמֶיךָ וְטוּבְךָ כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ, "לַחֲזוֹת בְּנעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּעֲנוּג הַנִּפְלָא שֶׁבְּכָל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּזֶה הָעוֹלָם וְשֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכַנּוֹתוֹ בְּשֵׁם תַּעֲנוּג וְטוֹב כִּי אִם בְּדֶרֶךְ שְׁאֵלָה אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הִבְטַחְתָּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שַׁ"י עוֹלָמוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ, וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא" וְגִלִּיתָ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁכָּל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת מַרְגִּישִׁין רַק בַּלֵּב, וְעַל כֵּן יָכל לִהְיוֹת שֶׁיֵּשֵׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, וְלָזֶה יִהְיֶה כָּל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת בְּלִבּוֹ, וַחֲבֵרוֹ שֶׁיּוֹשֵׁב אֶצְלוֹ יִהְיֶה חָסֵר וָרֵיק מֵהֶם, כִּי לִבּוֹ חָסֵר מִכָּל זֶה וְעַתָּה, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת בִּכְלָל יְרֵאֶיךָ וְעוֹשֵׂי רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה גַּם כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ וְטוּבְךָ הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא לִנְחֹל אוֹתָם הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת בְּלִבִּי בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת בְּהַשָּׂגוֹת אֲמִתִּיּוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם בְּחִינַת נַחֲלַת שַׁ"י עוֹלָמוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ל · קטע ב׳
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה בְּלִי שִׁעוּר, כִּי עֲדַיִן אֲנִי צָרִיךְ לְהַעְתִּיר הַרְבֵּה לְהִנָּצֵל מֵהַגֵּהִנָּם מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו כִּי הִרְבֵּיתִי לִפְשׁעַ נֶגְדֶּךָ, עַד אֲשֶׁר "עֲווֹנוֹתַי עָבְרוּ ראשִׁי, כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי, טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְּמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבּלֶת שְׁטָפָתְנִי" וְלֹא דַי לָנוּ בַּעֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים כִּי אִם הוֹסַפְתִּי עֲלֵיהֶם עוֹד חֲדָשִׁים מָה אוֹמַר, מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, אַךְ כְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ עצֶם רִבּוּי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ בְּלִי שִׁעוּר עַל כֵּן אֲנִי מְחֻיָּב בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְנַפֵּל לְפָנֶיךָ וּלְהַעְתִּיר עֲדַיִן לִזְכּוֹת לְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת כַּאֲשֶׁר הֻזְהַרְנוּ מִצַּדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְהֵעִירוּ אָזְנֵינוּ מִמְּךָ לְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת לָזֶה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ל · קטע ג׳
מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, הַצִּילֵנִי מֵחֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת בָּזֶה וּבַבָּא, הַצִּילֵנִי מֵעָנָשֶׁיךָ הַקָּשִׁים הַצִּילֵנִי מִזַּעְמֶךָ חוּסָה עָלַי כְּרב רַחֲמֶיךָ רַחֵם עָלַי וֶהְיֵה בְּעֶזְרִי לְהִתְעוֹרֵר מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עָזְרֵנִי מֵעַתָּה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁגַּם אָנכִי אֶזְכֶּה לִנְחֹל שַׁ"י עוֹלָמוֹת בֶּאֱמֶת וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי וְאַל תַּחְפִּירֵנִי מִתִּקְוָתִי, כִּי רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד, רַחֲמֶיךָ רַבִּים בְּלִי שִׁעוּר "רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי" רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל הַתְּלוּיִים בִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ, בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם תָּמִיד בְּכחָם וּבִזְכוּתָם בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ עַל כָּל אֵלֶּה, "עשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר", עֲשֵׂה עִמִּי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה עָזְרֵנִי מֵעַתָּה לְגָרֵשׁ מִמֶּנִּי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמְּבֻלְבָּלוֹת, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד לְהַמְשִׁיךְ כָּל רַעְיוֹנַי וּמַחְשְׁבוֹתַי לְתוֹךְ תּוֹרָה וּתְפִילָּה, בְּאפֶן שֶׁאֶהְיֶה דָבוּק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קל״א
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קל״א · קטע א׳
"זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְּכָל פָּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ, פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה, אֶזְכּר מַעַלְלֵי יָהּ כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ, זָכוֹר תִּזְכּר וְתָשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן שְׁמֶךָ שֶׁאֶזְכֶּה לִזְכּר הֵיטֵב אֶת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמעַ מִפִּיהֶם וְלִרְאוֹת בְּסִפְרֵיהֶם זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכּר הֵיטֵב בְּכחַ הַזִּכָּרוֹן יָפֶה אֶת כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיהֶם אוֹ מִפִּי כִתְבֵיהֶם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם רוּם מַעֲלוֹת נִשְׂגָּבוֹת שֶׁל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם אֲפִלּוּ בְּמִילֵּי דְעָלְמָא, אֲשֶׁר אֵין עֲרךְ אֲלֵיהֶם, כִּי כָל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּלְחָקְקָם בְּכחַ זִכְרוֹנוֹ יָפֶה, הוּא מְקַבֵּל פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְנֶחְקָק בְּדַעַת הַמְקַבֵּל וְהַשּׁוֹמֵעַ אוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיק וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים מֵהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי, וְכַמָּה פְּעָמִים מִתְנוֹצֵץ בְּלִבִּי מְעַט עצֶם נִפְלָאוֹת קְדֻשַּׁת דִּבְרֵיהֶם הַנּוֹרָאִים, הַמְּאִירִים לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּאוֹר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד מְאד עַד אֵין חֵקֶר, עַד אֲשֶׁר נִתְעוֹרֵר לִבִּי קְצָת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים הִתְגַּבְּרָה עָלַי הַשִּׁכְחָה וְנִשְׁכַּח מִמֶּנִּי אוֹר דִּבְרֵיהֶם הַמְּאִירִים וְנִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי שָׁכַחְתִּי אֶת טוֹבָתִי, וְנָשִׁיתִי אֶת קְדֻשָּׁתָם "נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אבֵד" עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, מַזְכִּיר נִשְׁכָּחוֹת, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי מֵעַתָּה, וּתְזַכֵּנִי לִזְכּר מֵעַתָּה אֶת כָּל דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁאֶשְׁמַע מִפִּי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אוֹ מַה שֶּׁאֶלְמוֹד בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וְתַזְכִּירֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ כָּל מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי כְּבָר וְשָׁכַחְתִּי הַכּל תַּזְכִּירֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ, וְלֹא אֶשְׁכַּח עוֹד דָּבָר מִמִּשְׁנָתִי כָּל יְמֵי חַיַּי עַד עוֹלָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן
ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ד · התורה והתפילה זו לצד זו
היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 243 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־42 דק׳
- ספירת העומר: היום כ׳ לעומר
פרשת השבוע (נקראת בשבת ח׳ באייר): אמור
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־12 במאי 2027, בשעה 19:25 בערך.
עניינו של יום בתורת רבנו
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
המחזור השנתי
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קנ״ה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קנ״ו
- שיחות הר״ן · אות קס״ב
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שט״ו
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שט״ז
- ספר המידות · נפילה
- ספר המידות · ניבול פה
- סיפורי מעשיות · מעשה י״ב
- ליקוטי עצות · צדיק
- השתפכות הנפש · אות סט
- משיבת נפש · רצף ג · אות סט
- עצות ישרות · עינים
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלה
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלו
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות מ'
- קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ט
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.