פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שישי, ז׳ באייר ה׳תשפ״ז · 14 במאי 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ק״ס · אות א׳ – אות א׳
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
הַדֶּפֶק דּוֹפֵק וְנוֹקֵשׁ בָּאָדָם. לִפְעָמִים הוּא נוֹקֵשׁ בָּאָדָם וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (שיר השירים ה׳:ב׳): קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק; וְלִפְעָמִים הוּא מַזְכִּיר אֶת הָאָדָם לַעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַדֹּפֶק בָּא מִן הַנְּשִׁימָה, וְהַנְּשִׁימָה בָּא מִן הָאֲוִיר עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, וּכְפִי הַדִּבּוּר, כֵּן נַעֲשֶׂה הַדֶּפֶק, אִם לְטוֹב אוֹ לְהֶפֶךְ:
הַמַּחֲלֹקֶת מַגְבִּיהַּ וּמֵרִים אֶת הָאָדָם, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה (דברים כ׳:י״ט), וְהִנֵּה עֵץ הַמֻּנָּח עַל הָאָרֶץ, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ, כִּי־אִם עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עָלָיו מַיִם שׁוֹטְפִין אֲזַי הַמַּיִם מְרִימִין וְנוֹשְׂאִין אֶת הָעֵץ, וְהַמַּחֲלֹקֶת נִקְרָא מַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פח): סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם, הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד:
בִּימֵי הַמַּגִּיד, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה אִישׁ עָשִׁיר וּמְיֻחָס, וְהָיָה מִתְנַגֵּד לְאַנְשֵׁי הַמַּגִּיד. וְסִפְּרוּ לוֹ אֲנָשָׁיו מִזֶּה הָאִישׁ, וְאָמַר לָהֶם, שֶׁיִּרְאוּ לְקָרֵב אוֹתוֹ אֵלָיו, וּלְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה מְאֹד, וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲזֹר לָהֶם, וְכֵן עָשׂוּ, עַד שֶׁעֲזָרָם ה', שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְהַמַּגִּיד זַ"ל, וְנַעֲשָׂה אִישׁ כָּשֵׁר יְרֵא שָׁמַיִם, אַךְ הִתְחִיל לֵירֵד מִנְּכָסָיו. וְאָמַר הַמַּגִּיד זַ"ל, שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵיהֶם אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ בְּמָקוֹם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה וּגְדֻלָּה, כִּי הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים – יַדְרִים; לְהַעֲשִׁיר – יַצְפִּין (ב"ב כה:). נִמְצָא, כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַחְכִּים עוֹמֵד לְדָרוֹם, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַעֲשִׁיר, כִּי כְּשֶׁהוּא בְּדָרוֹם, אֲזַי אֵינֶנּוּ בְּצָפוֹן, וַעֲשִׁירוּת בְּצָפוֹן, וְכֵן לְהֵפֶךְ. כִּי־אִם אִם הוּא בְּתַכְלִית הָעֲנִיווּת, שֶׁהוּא אַיִן מַמָּשׁ, אֲזַי אֵינוֹ עוֹמֵד בְּשׁוּם צַד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר עָלָיו שֶׁהוּא בְּצָפוֹן אוֹ בְּדָרוֹם, מֵאַחַר שֶׁהוּא אַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, עַל־כֵּן אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה תּוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד, כְּגוֹן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קס״ג
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
“מַה זֹּאת?״, וְהֵשִׁיב לוֹ, וְסִפֵּר לוֹ עִנְיַן אוֹתוֹ הַמַּאגִּילַא. וְאָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לְשָׁם, וְנִכְנְסוּ לְשָׁם. וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ לְשָׁם, לֹא נִרְאוּ לַחוּץ כְּלָל, כִּי הָהָר הַנַּ”ל הָיָה חָלוּל בְּתוֹכוֹ וְעָמֹק קְצָת בְּתוֹכוֹ. וְנִכְנַס לְשָׁם רַבֵּנוּ ז”ל, עִם הָאִישׁ הַנַּ”ל. וְיָשַׁב רַבֵּנוּ ז”ל שָׁם עַל הָאָרֶץ וְלָקַח מִבֵּית יָד שֶׁלּוֹ סֵפֶר “שַׁעֲרֵי צִיּוֹן”, וְהִתְחִיל לוֹמַר וּבָכָה מְאֹד מְאֹד. וְהָיָה אוֹמֵר לְהַלָּן מִדַּף לְדַף וּבָכָה הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד בְּלִי הֶפְסֵק. וְהָאִישׁ עָמַד אֶצְלוֹ וְהֶחֱזִיק הַצּוּבֶּיךְ (בֵּית קִבּוּל הַמִּקְטֶרֶת) שֶׁלּוֹ, וְעָמַד מִשְׁתּוֹמֵם, וְרָאָה בְּכִיָּתוֹ הַגְּדוֹלָה מְאֹד. וְשָׁהָה זְמַן הַרְבֵּה בָּזֶה. וְכַאֲשֶׁר פָּסַק לִבְכּוֹת, צִוָּה עַל הָאִישׁ הַנַּ”ל שֶׁיֵּלֵךְ וְיִסְתַּכֵּל בַּחוּץ הֵיכָן הַיּוֹם עוֹמֵד, וְיָצָא וְרָאָה שֶׁכְּבָר פָּנָה הַיּוֹם וְהַשֶּׁמֶשׁ נוֹטָה לִשְׁקֹעַ. וְכָל כָּךְ הִתְמַהְמַהּ בִּבְכִיָּתוֹ קָרוֹב לְיוֹם שָׁלֵם בַּקַּיִץ בְּלִי הֶפְסֵק.
אַחַר כָּךְ צִוָּה לוֹ לְהוֹצִיא אֵשׁ וְעִשֵּׁן הַלּוּלְקֶע (מִקְטֶרֶת), וְיָשַׁב מְעַט וְיָצְאוּ לַחוּץ. וְאָמַר לוֹ שֶׁיִּהְיֶה זְמַן שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, “אַךְ אֲנִי עַכְשָׁו בְּיֶדְכֶם. וְאַתֶּם וְרַבִּי יַעֲקֹב יוֹסֵף (מזלטיפולי מחותן רבנו) - אִם תִּרְצוּ אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִכֶּם צַדִּיקִים כָּמוֹנִי בְּעַצְמִי”.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
והכרחו רבנו זכרונו לברכה, עם האיש שהיה עמו לכנס לתוך העיר עכו לשבת שם פרשת זכור. והלכו להגביר שהיה להם איגרת אליו מהרב הקליסקר הנ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שכ״ב – אות שכ״ד
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
(לב) אָמַר לְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁסִּפֵּר עִמּוֹ מֵעִנְיַן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אָמַר, הֲלֹא כְּבָר עֵינַי כָּלוֹת כָּל הַיּוֹם, וַאֲנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל וּמְחַכֶּה בְּכָל עֵת שֶׁיְּזַכֵּנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת בָּכֶם מַה שֶּׁאֲנִי חָפֵץ שֶׁתִּהְיוּ עוֹבְדֵי הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנִי, וַאֲנִי מְקַוֶּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה כָּךְ. וְלֹא בִּלְבַד אֲנָשַׁי שֶׁיִּהְיוּ מְקֹרָבִים אֵלַי, אֶלָּא אֲפִלּוּ מִי שֶׁיִּתְקָרֵב לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמִי, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁרַק יִגַּע בָּהֶם, בְּוַדַּאי יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת. וְלֹא אִישׁ כָּשֵׁר בִּלְבַד, כִּי־אִם אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד יִהְיֶה מִי [שֶׁיִּהְיֶה] שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַאֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "אִיךְ הָאבּ מִיךְ שׁוֹין מַיינֶע אוֹיגְן אוֹיס גִיקוּקְט אוֹיף אִיטְלִיכְן בַּאזוּנְדֶער". [בְּעֵינַי כְּבַר הִסְתַּכַּלְתִּי עַל כָּל אֶחָד בְּנִפְרָד] וַאֲנִי מְקַוֶּה לַה' וְכוּ' כַּנַּ"ל וְאָמַר גַּם אָז: כְּבָר גָּמַרְתִּי וְאֶגְמֹר "אִיךְ הָאבּ אוֹיס גִיפִירְט אוּן וֶועל אוֹיס פִירְן":
(לג) פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמָּנוּ, וְהָיָה מַתְמִיהַּ אֶת עַצְמוֹ, אֵיךְ אָנוּ זוֹכִים וּרְאוּיִים לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תּוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת נוֹרָאוֹת וּקְדוֹשׁוֹת כָּאֵלּוּ. אַךְ אָמַר: אַכָּל בֵּי עֲשָׂרָה שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא: שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר כְּשֶׁקֵּרַב אוֹתִי, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד וְכוּ' מֵחֲמַת שֶׁבַּעַל מַחֲשָׁבָה, שֶׁהוּא אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה (עַיֵּן רַמְבַּ"ם הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ד), אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנַסֶּה אֶת עַצְמִי.
(לד) אָמַר לִפְנֵי רַבִּי יִצְחָק מִטֶּארָוִויצֶע עָלַי, שֶׁלְּעִנְיַן אֲמִירַת תּוֹרָה הוּא חָד בְּדָרָא. וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַלֹּא יֵשׁ וְכוּ' וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל אֲבָל הֵיכָן יֵשׁ לוֹ הַהַקְדָּמוֹת שֶׁלָּנוּ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · נהנה מאחרים · חלק ראשון · אות ב׳ – אות ט׳
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
ב. מִשֶּׁרַבּוּ מְקַבְּלֵי מַתָּנוֹת, נִתְמַעֲטוּ הַיָּמִים וְנִתְקַצְּרוּ הַשָּׁנִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. אָדָם שֶׁקִּבַּלְתָּ הֲנָאָה מִמֶּנּוּ פַּעַם אֶחָד, אַל תְּבַזֵּהוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. מִי שֶׁמַּכְבִּיד עֻלּוֹ עַל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, לְסוֹף שֶׁנִּצְרָךְ לַאֲחֵרִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. מִי שֶׁעוֹשֶׂה טוֹבוֹת לִבְנֵי־אָדָם, מֻתָּר לוֹ לֵהָנוֹת מֵהֶם וּצְרִיכִים לְשָׁרְתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. עַל־יְדֵי הֲנָאָה שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל מֵחֲבֶרְךָ, עַל־יְדֵי זֶה אַתָּה סוֹבֵל צַעַר עַל עֲווֹנוֹתָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מָמוֹן מֵאֲחֵרִים, יְגַדֵּל כָּל זַרְעוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ח. הַמֶּלֶךְ גּוֹבֶה יְצִיאוֹתָיו מִן הָעָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ט. צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה מַשָּׂא־וּמַתָּן, כְּדֵי שֶׁלּא יִצְטָרֵךְ לְסוֹף לְבַטֵּל מִדִּבְרֵי תוֹרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות כ״ג
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
וְשָׂחַק מִמֶּנּוּ מְאד הַבַּעַל תְּפִלָּה וְאָמַר לוֹ. הֲלא הַכּל שְׁטוּת גָּדוֹל כִּי גַּם בְּנֵי אוֹתָהּ הַמְּדִינָה הֵם כֻּלָּם רַק בְּנֵי אָדָם כָּמוֹנוּ וְגַם אַתֶּם כֻּלְכֶם וֶאֱלקִים שֶׁלָּכֶם, כֻּלָּם הֵם רַק בְּנֵי אָדָם וְלא אֱלוֹקַ רַק שֶׁיֵּשׁ יָחִיד בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְאוֹתוֹ לְבַד רָאוּי לַעֲבד, וְלוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, וְזֶהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ דִּבֵּר הַבַּעַל תְּפִלָּה אֶל הַשּׁוֹמֵר הַנַּ"ל וְלא שָׁמַע אֵלָיו הַשּׁוֹמֵר, כִּי כְּבָר נִשְׁקַע אֶצְלָם טָעוּתָם מִיָּמִים רַבִּים, כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות כ״ה – אות כ״ז
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
יֵשׁ נְפָשׁוֹת שֶׁהֵם פְּגוּמוֹת מְאֹד מְאֹד, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִים אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת, וַעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ מֵחֹל אֶל הַקֹּדֶשׁ אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. וּנְפָשׁוֹת כָּאֵלּוּ בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתָם וּלְחַדְּשָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר. אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ נְפָשׁוֹת פְּגוּמוֹת כָּאֵלּוּ הוּא יָכוֹל לְהַעֲלוֹתָם בִּבְחִינַת עִבּוּר וּלְחַדְּשָׁם לְטוֹבָה. עַל־כֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁפָּגַם מְאֹד וְרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו לַחֲזֹר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מְאֹד מְאֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּזַכֵּהוּ בְּרַחֲמָיו לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק כָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה גִּבּוֹר כָּל כָּךְ שֶׁיּוּכַל לְהַעֲלוֹת וּלְחַדֵּשׁ גַּם נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִמְצֹא צַדִּיק כָּזֶה: (שם)
יִרְאָה וְאַהֲבָה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר. וּכְשֶׁנֶּחְשָׁךְ אֵצֶל אֶחָד הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה זֶהוּ מֵחֲמַת שֶׁנִּתְחַשֵּׁךְ אֶצְלוֹ אוֹר הַצַּדִּיק. וְאַף שֶׁבֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק מֵאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַף עַל פִּי כֵן אֶצְלוֹ אֵינוֹ מֵאִיר כְּלָל מִגֹּדֶל הַחֹשֶׁךְ שֶׁלּוֹ. וְאַף שֶׁהוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק וְיוֹשֵׁב אֶצְלוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹם וּלְהָבִין וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁעַל יָדוֹ יָבוֹא לְתַכְלִית הַטּוֹב הַנִּצְחִי: (לק"א סי' י"ז אות א' ב')
וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת הַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נֶחְשָׁךְ שִׂכְלוֹ בִּכְסִילוּת, דְּהַיְנוּ דֵּעוֹת נִפְסָדוֹת, וְהוּא נִדְמֶה בְּעֵינָיו שֶׁהוּא חָכָם, וְנוֹפְלִים לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. אֲבָל כָּל אֵלּוּ הַדֵּעוֹת נִפְסָדוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַחָכְמוֹת כָּאֵלּוּ, הֵם כֻּלָּם שְׁטוּת וּכְסִילוּת גָּמוּר, שֶׁמֵּחֲמַת עֲכִירַת הַמַּעֲשִׂים נִתְחַשֵּׁךְ [שִׂכְלוֹ בִּכְסִילוּת כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְחַשֵּׁךְ] אֶצְלוֹ אוֹר הַצַּדִּיק, וּמֵחֲמַת זֶה אֵין לוֹ יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ"ל: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קל״ג · קטע א׳ – קטע ב׳
כ־5 דק׳ · כ־540 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
"בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי, חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, זַכֵּנִי וְעָזְרֵנִי וּפְתַח עֵינַי וְלִבִּי וְדַעְתִּי שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְהִסְתַּכֵּל עַל הַטּוֹבוֹת וְהַהַרְחָבוֹת שֶׁאַתָּה מֵטִיב עִמִּי וּמַרְחִיב לִי גַם בְּתוֹךְ הַצָּרָה וְהַמְּצוּקָה בְּעַצְמָהּ, אֲשֶׁר רַק עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לִי חַיּוּת וְקִיּוּם בְּתוֹךְ מְעוּף מְצוּקוֹתַי וְצָרוֹתַי, צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, אֲשֶׁר סַבּוּנִי גַּם סְבָבוּנִי כִּתְּרוּנִי וְהִדְרִיכוּנִי אֲשֶׁר כִּמְעַט אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמאל, אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן לִבְרחַ מִמֶּנִּי בְּעַצְמִי, כִּי אָנכִי בְּעַצְמִי סַבּוֹתִי בְּנַפְשִׁי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וּבְמַעֲשַׂי הָרָעִים וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְּגֻנּוֹת וְאַף עַל פִּי כֵן חַסְדְּךָ לֹא הֵסַרְתָּ מִמֶּנִּי, "חַסְדֵּי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלַי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה" חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלַי מְאד מְאד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי לוּלֵי חַסְדְּךָ הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב אֲשֶׁר אַתָּה גוֹמֵל עִמִּי בְּכָל עֵת כְּבָר אָבַדְתִּי בְעָנְיִי "לוּלֵי יְהוָה עֶזְרָתָה לִּי, כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי" וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר חֲסָדֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ רַבִּים וַעֲצוּמִים עָלַי כָּל כָּךְ עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ וְלִרְאוֹת וּלְהַכִּיר בְּכָל עֵת חֲסָדֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁאַתָּה מֵטִיב עִמִּי בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וָרֶגַע וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹת וְלִמְצא כָּל הַהַרְחָבוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁאַתָּה מַרְחִיב לִי גַם בְּתוֹךְ הַצָּרָה בְּעַצְמָהּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לִשְׂמחַ בִּישׁוּעָתְךָ תָּמִיד וּלְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ תָמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וְאֶהְיֶה תָמִיד מוֹדֶה עַל הֶעָבָר וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבוֹא וְלֹא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם עַקְמִימוּת כְּלָל עַל הַנְהָגוֹתֶיךָ וּדְרָכֶיךָ הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים וְהַנְּכוֹחִים בֶּאֱמֶת וּבְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אַתָּה, כִּי אַתָּה מַנְהִיג עוֹלָמְךָ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתֶיךָ בְּרַחֲמִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "טוֹב יְהוָה לַכּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא חֶסֶד בְּכָל עֵת, וְגָרֵשׁ וּבַטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל מִינֵי עַקְמִימוּת שֶׁבִּלְבָבֵנוּ וְלֹא יַעֲלֶה וְלֹא יָבא עַל לְבָבֵנוּ שׁוּם מַחֲשָׁבָה וְהִרְהוּר עַל דְּרָכֶיךָ וְהַנְהָגוֹתֶיךָ, רַק אֶזְכֶּה לְהַבִּיט וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הַרְחָבוֹתֶיךָ וְנִפְלְאוֹת חֲסָדֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ בְּכָל עֵת וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַצָּרָה בְּעַצְמָהּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן אַתָּה מַרְחִיב לָנוּ הַרְחָבָה בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת, מִלְּבַד מַה שֶּׁאָנוּ מְצַפִּים וּמְקַוִּים בְּכָל עֵת שֶׁתּוֹצִיאֵנוּ וְתִגְאָלֵנוּ מְהֵרָה מִתּוֹךְ כָּל הַצָּרוֹת לְגַמְרֵי וְתוֹשִׁיעֵנוּ יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה חִישׁ קַל מְהֵרָה תתשכג אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן חוֹמֵל דַּלִּים, מוֹשִׁיעַ בְּעֵת צָרָה, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְיִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַזּאת עֲנֵנוּ יְהוָה עֲנֵנוּ כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ, צוּר יִשְׂרָאֵל קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִפְּגַם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בָּעִתִּים הַלָּלוּ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מְרִירוּת הַצָּרוֹת הַכְּפוּלוֹת שֶׁעוֹבְרִים עַתָּה עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְלֹא דַי לָנוּ בְּכָל צָרוֹתֵינוּ אֲשֶׁר הִגִּיעַ עַד הַנֶּפֶשׁ עוֹד הֵם מִתְגַּבְּרִים וּמִתְפַּשְּׁטִים חַס וְשָׁלוֹם לְעַקֵּם לְבַב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶךָ חַס וְשָׁלוֹם וְלִפְגּם בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵנוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְחוּסָה בְרב רַחֲמֶיךָ עַל כָּל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִפּל שׁוּם אֶחָד מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַתָּה עַל יִשְׂרָאֵל, רַק אַדְרַבָּא עַל יְדֵי זֶה נִתְחַזֵּק וְנִתְעוֹרֵר כֻּלָּנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְנַעְתִּיר וְנִתְפַּלֵּל וְנִצְעק אֵלֶיךָ עַד שֶׁתַּעֲנֵנוּ, וְנֵדַע וְנַאֲמִין בְּהָאֱמֶת כִּי לֹא תַעֲזב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כִּי לֹא יִטּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזב" וְנֶאֱמַר. "כִּי לֹא יִטּשׁ יְהוָה אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטּאתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות סט · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר צְרִיכִין אַחַר־כָּךְ לַחֲזֹר וְלֵילֵךְ בָּזֶה. וְכֵן בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל פַּעַם. וּבְתוֹךְ כָּךְ עוֹזֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה, וּבִפְרָט לְהִתְגַּבֵּר וְלָשׂוּחַ וְלוֹמַר כָּל זֶה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלוֹמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!
וִויא אַזוֹי אִיךְ בִּין וִויא אַזוֹי אִיךְ בִּין. אַזוֹי וִויא דִּיא וֵוייסְט אִין אִיךְ וֵוייס מַיין וֵוייטָאג דִּיא הָאסְט זִיךְ פָארְט מִיט מִיר חֶסֶד עוֹלָם גִּיטָאן אִין הָאסְט מִיךְ בַּאשַׁאפְן מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִי וְכוּ'.
אוּן מֶע הָאט מִיךְ פָארְט גִּישְׁנִיטִין אוּן בְּלִיט פַארְגָאסִין צִיא אַכְט טָאג. אִין אוּן חֶדֶר הָאבּ אִיךְ גִּילֶערִינְט אַלֶף־בֵּית אִין סִדּוּר אִין חֻמָּשׁ אִין גְּמָרָא וְכוּ'. וִויפִיל יִסּוּרִים אִין שְׁמִיץ הָאבּ אִיךְ גִּילִיטֶען פוּן דִּיא מְלַמְּדִים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות סט · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת לַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם עַל גֶּשֶׁר הַצַּר בְּלִי פַּחַד הוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", "אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה", הַיְנוּ בִּזְכוּת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה אֲזַי שׁוּב "אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְכוּ' כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הַהוֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם" וְכוּ' בִּבְחִינַת:
"ה' לִי לֹא אִירָא", כִּי מֵאַחַר שֶׁאֲנִי מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּדִי תָּמִיד, אֲזַי שׁוּב "לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם", כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי יְנַצַּח כָּל הַמִּלְחָמוֹת וְסוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל", זֹאת הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הִלְכוֹת גִּלּוּחַ הֲלָכָה ג' אוֹת ט'):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · עצה · אות א
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
עִקַּר חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הָעֵצָה, כִּי כָּל הַפַּרְנָסָה בָּאָה בְּנָקֵל כְּשֶׁיּוֹדְעִין לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג וּבַמֶּה לְהִשְׂתַּכֵּר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי הוּא הַנּוֹתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל, וְתַרְגּוּמוֹ: אֲרֵי הוּא יָהֵב לָךְ עֲטָא לְמִקְנֵי נִכְסִין, כִּי בְּוַדַּאי בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן יֵשׁ סְחוֹרָה וּמַשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁבּוֹ הָיָה יָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּוַדַּאי, וְאִם הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ הָעֵצָה בֶּאֱמֶת בְּכָל זְמַן אֵיזֶה סְחוֹרָה צְרִיכִין עַכְשָׁו לִסְחֹר, בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, וְזֶה פָּשׁוּט וּמְבֹאָר (הִלְכוֹת תְּחוּמִין, הֲלָכָה ה', אוֹת ט):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלח · פסקה 4 – פסקה 3
כ־6 דק׳ · כ־600 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ב' פְּקוּדֵי תר"א.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה.
(חָסֵר) וְעַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לִּכְתֹּב לְךָ, וְתוֹדִיעַ לִי אִם שָׁלַחְתָּ כָּל הַמִּכְתָּבִים שֶׁשָּׁלַחְתִּי לְךָ, (חָסֵר) גַּם תִּשְׁמַע שְׁאָר הַדְּבָרִים מִפִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה אוֹדוֹת אֵיזֶה מַלְבּוּשׁ זוּפִּיצֶיל [מְעִיל], אוֹ כּוֹבַע לִבְנִי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה, וְעַל הַכֹּל תָּשִׁיב לִי תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה. וּמִכָּל זֶה תָּבִין מַה נַּעֲשֶׂה עִם כָּל אֶחָד בִּימֵי נַעֲרוּתוֹ וְיַלְדוּתוֹ וְזִקְנוּתוֹ, הֵן בְּעִנְיַן הִצְטָרְכוּתוֹ הַמְרֻבִּים, הֵן בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּכָּל מַה שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו מִיַּלְדוּתוֹ עַד זִקְנוּתוֹ, צָרִיךְ לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ לְהִתְקָרֵב עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי הַהִתְרַחֲקוּת בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּת, וְהַמְּנִיעוֹת בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, וּבְכָל הַיִּסּוּרִים יֵשׁ הַרְחָבוֹת, וּבְכָל הָעַוְלוֹת יֵשׁ יֹשֶׁר, וּבְכָל הַדִּינִים יֵשׁ רַחֲמִים. וּבְכָל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת יֵשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּבְכָל הַמַּחֲלוֹקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם וּבִפְרָטִיּוּת, בְּכָל עִיר וָעִיר, וּבֵין הַשְּׁכֵנִים וּבְכָל בַּיִת וּבַיִת, וְכוּ' וְכוּ', (שֶׁכֻּלָּם אֶחָד כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים) בְּכֻלָּם יֵשׁ שָׁלוֹם נֶעְלָם בְּתוֹכָם, וּבְהַיְמֵי רַע יֵשׁ יְמֵי טוֹב. וּכְלַל הַכֹּל כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ מָלֵא עוֹלָם וְהַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ. אַךְ לֵידַע כָּל זֹאת, וּלְקַבֵּל חַיּוּת וְקִיּוּם עַל יְדֵי זֶה, הַכֹּל הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם הַמְקַיֵּים אֶת הָעוֹלָם בִּבְחִינַת 'אִלְמָלֵא מִלְחָא לָא הֲוֵי עָלְמָא יָכֵיל לְמִסְבַּל מְרִירוּתָא'. "מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלַי" שֶׁזָּכִיתִי לֵידַע מִכָּל זֶה בְּבֵרוּר, אַף שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהוֹדִיעַ לָכֶם כָּל זֶה כַּאֲשֶׁר הוּא בִּלְבָבִי, אַף עַל פִּי כֵן מְעַט דִּמְעַט שֶׁאַתֶּם תּוֹפְסִים מִזֶּה בְּשִׂכְלֵיכֶם וְלִבְּכֶם, כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לִפְנֵיכֶם, לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא בֵּין בְּטִיבוֹ בֵּין בְּעָקוּ חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין בַּעֲלִיָּה וּבֵין בִּירִידָה, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בְּשָׁכְבּוֹ וּבְקוּמוֹ בַּבַּיִת וּבַשּׁוּק, בֵּין כְּשֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל הֵיכָן הוּא אִם הוּא בְּחִינַת עָיֵל אִם הוּא בְּחִינַת נָפִיק, וְהוּא רַק תּוֹעֶה כְּשֶׂה אוֹבֵד וְכוּ' וְכוּ', מִכֻּלָּם יְכוֹלִים לִזְכֹּר שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל אָנוּ מַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, וּבִפְרָט בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בַּדּוֹר הַזֶּה עַד עוֹלָם. חֲזַק בְּנִי וַחֲזַק וְתֵדַע וְתַאֲמִין שֶׁכָּל הַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים גַּם אֵלֶיךָ בִּפְרָטִיּוּת בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְתַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת. וּבְוַדַּאי יִהְיֶה אַחֲרִיתְךָ לְטוֹב עִם כֻּלָּנוּ יַחַד בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְחַסְדּוֹ וִישׁוּעָתוֹ הַנִּפְלָאָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, כִּי חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַכּוֹתֵב בְּחִפָּזוֹן מִתּוֹךְ צַעַר וְשִׂמְחָה. חֶדְוָה תָּקוּעַ בְּלִבִּי מִסִּטְרָא חֲדָא וְכוּ', וְלַה' הַיְשׁוּעָה וְהַתִּקְוָה שֶׁגַּם הַסִּטְרָא תִּנְיָנָא שֶׁמִּשָּׁם הַצַּר וְהָאֲנָחָה חַס וְשָׁלוֹם, יִתְהַפֵּךְ לְשִׂמְחָה בִּבְחִינַת שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְכוּ'.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ד' פְּקוּדֵי תר"א בְּרֶסְלֶב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי עַתָּה וְהַשָּׁלִיחַ נָחוּץ מְאֹד. וְהָיָה לִי נַחַת מֵהַנַּחַת רוּחַ שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל מִמִּכְתָּבַי, וְכָךְ יָפֶה לְךָ. כִּי הָאִגֶּרֶת הַקָּדוּם שֶׁשָּׁלַחְתִּי עַל יְדֵי רַבִּי נַחְמָן, הָיָה מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁשָּׁלַח תַּחַת קֻלְמוֹסִי דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָשַׁבְתִּי אֲלֵיהֶם, וְהֵם נוֹבְעִים מִכַּמָּה תּוֹרוֹת קְדוֹשׁוֹת הַנִּצְרָכִים לָנוּ מְאֹד מְאֹד לְכָל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. וְנִזְכַּרְתִּי עַתָּה בְּתוֹךְ מִכְתָּבוֹ עַתָּה (בָּרוּךְ הַמַּזְכִּיר נִשְׁכָּחוֹת). מַה שֶּׁשָּׁלַח ה' בְּלִבִּי בָּעִתִּים הַלָּלוּ שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ (עֵרְכִּין כד.) אֵין לְהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ; הַיְנוּ מִי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמוֹ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "הֶקְדֵּשׁ", שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת קָדוֹשׁ לַה', אֲשֶׁר לְכָךְ נִבְרָא, אֵין לוֹ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ, שֶׁאֵין לוֹ לְהִסְתַּכֵּל כִּי אִם עַל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה, וְהָרֶגַע שֶׁעוֹמֵד בָּהּ עַתָּה בִּמְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הוּא שָׁם. כִּי בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל מָקוֹם יְכוֹלִין לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה. אַךְ זֶה הָרֶמֶז נִפְלָא מְאֹד נִתְחַדֵּשׁ בָּעִתִּים הַלָּלוּ, וְצָרִיךְ לָנוּ מְאֹד. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם תָּמִיד דִּבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וּלְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא תָּמִיד עֵצוֹת וּדְרָכִים אֲמִתִּיִּים בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים לְכָל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ, וְאֵין פְּנַאי עַתָּה לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות מ' · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
מְנַחֵם חֲבֵירוֹ שֶׁל הִלֵּל. מְנַחֵם בֶּן סַגְנָאִי. רַב מְנַחֵם. ר' מְנַחֵם בְּר' סִימָאִי. ר' מְנַחֵם בֶּן כַּפְרִי.
ר' מְנַחֵם אֲחוּהּ דְר' גּוּרְיוֹן. ר' מְנַחֵם דְּמִן גַּלְיָא. מְנַחֵם יוֹדְפָאָה. ר' מְנַחֵם בֶּן גּוּפְתָּא. ר' מְנַחֵם אִישׁ כְּפַר שְׁעָרִים.
ר' מְנַחֵם בַּר תַּנְחוּם. ר' מְנַחֵם בֶּן מַבְסִימָא אֲחוּי דְיוֹנָתָן קִיפָּה. ר' מְנַחֵם בֶּן נַפָּח. ר' מְנַחֵם טַלְמַיָא.
ר' מְנַחֵם חֲתָנֵיהּ דְר' אֶלְעָזָר בַּר אַבוּנָא. ר' מְנַחְמָה. מְנַחֵם בְּר' יְהוּדָה בַּר לֵוִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״כ · סעיף ו׳ – סעיף ג׳
כ־5 דק׳ · כ־470 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
בִּימֵי הַסְּפִירָה מֵתוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא בְּל"ג יוֹם, וְלָכֵן נוֹהֲגִין בְּיָמִים אֵלּוּ קְצָת אֲבֵלוּת, שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים וְאֵין מִסְתַּפְּרִים. וְיֵשׁ חִלּוּקֵי מִנְהָגִים בְּמִסְפַּר ל"ג יָמִים הָאֵלֶּה, יֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין שֶׁחוֹשְׁבִין אוֹתָן מִיּוֹם רִאשׁוֹן דִּסְפִירָה, וְלָכֵן אוֹסְרִין עַד ל"ג בָּעֹמֶר. אַךְ כְּשֶׁחַל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר בַּשַׁבָּת, דְּיֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת, קְדֻשַׁת שַׁבָּת וּקְדֻשַּׁת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אָז מַתִּירִין לִשָּׂא, וְכֵן לְהִסְתַּפֵּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וּבְיוֹם ל"ג בָּעֹמֶר, וְכֵן מִשָּׁם וָאֵילֵךְ מַתִּירִין, מִפְּנֵי שֶׁבְּיוֹם ל"ג בָּעֹמֶר פָּסְקוּ מִלָּמוּת, וְלָכֵן מַרְבִּים בּוֹ קְצָת שִׂמְחָה, וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן. וְאַף שֶׁגַּם בּוֹ בַּיּוֹם מֵתוּ קְצָת, אָמְרִינָן מִקְּצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ, וְלָכֵן אֵין לְהִסְתַּפֵּר אוֹ לִשָֹּא עַד לְאַחַר שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, וְלֹא מִבָּעֶרֶב. אַךְ כְּשֶׁחַל ל"ג בָּעֹמֶר בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מִסְתַּפְרִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו, לִכְבוֹד הַשַׁבָּת.
וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּתִּירִין עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר וְעַד בִּכְלָל, שֶׁהֵן שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם, וְנִשְׁאָרִים ל"ג יוֹם בְּאִסּוּר עַד חַג הַשָּׁבוּעוֹת (וּמִסְתַּפְּרִין בְּעֶרֶב הָחָג). וּמִכָּל מָקוֹם בְּיוֹם ל"ג בָּעֹמֶר בְּעַצְמוֹ מַתִּירִין. (וּכְשֶׁחָל בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מַתִּירִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל). וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּתִּירִין עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר וְלֹא עַד בִּכְלָל, וּבְיוֹם רִאשׁוֹן דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַתְחִיל הָאִסּוּר, וְיוֹם רִאשׁוֹן דְּהַגְבָּלָה הוּא יוֹם הַלּ"ג, וְאַמְרֵינָן בּוֹ, מִקְּצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ, וּמֻתָּרִין לִשָּׂא וּלְהִסְתַּפֵּר בָּהֶן, וְגַם בְּיוֹם ל"ג בָּעֹמֶר מֻתָּרִין (וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל), וּצְרִיכִין לִנְהֹג בְּכָל קְהִלָּה מִנְהָג אֶחָד, וְלֹא יְשַׁנּוּ לַעֲשׂוֹת מִקְּצָתָן כָּךְ וּמִקְּצָתָן כָּךְ.
הַסַּנְדָּק (הוּא הַתּוֹפֵס אֶת הַתִּינוֹק בִּשְׁעַת מִילָה) וְהַמּוֹהֵל, וַאֲבִי הַבֵּן, מֻתָּרִין לְהִסְתַּפֵּר בְּיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַמִּילָה סָמוּךְ לָעֶרֶב קֹדֶם הֲלִיכָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת.
לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִין אֲפִלּוּ בַּסְּעוּדָּה, מֻתָּרִין בְּכָל הַיָּמִים. אַךְ רִקּוּדִין וּמְחוֹלוֹת, אֲסוּרִין.
נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים כָּל יְמֵי הַסְּפִירָה מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה עַד לְאַחַר סְפִירַת הָעֹמֶר, וְרֶמֶז לָזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, מִלְּשׁוֹן שְׁבוֹת, שֶׁבִּזְמַן הַסְּפִירָה, דְּהַיְנוּ מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה וָאֵילֵךְ, יֵשׁ לִשְׁבוֹת מִמְּלָאכָה עַד לְאַחַר הַסְּפִירָה (סִימָן תצ"ג).
בְּלֵיל רִאשׁוֹן דְּשָׁבוּעוֹת, מְאַחֲרִין מִלְּהִתְפַּלֵּל עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. שֶׁאִם יִתְפַּלְּלוּ קוֹדֵם וִיקַבְּלוּ קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב, חָסֵר מְעַט מִמ"ט יְמֵי הַסְּפִירָה. וְהַתּוֹרָה אָמְרָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה.
מִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לְהִתְעַנּוֹת בַּיָּמִים שֶׁאֵרְעוּ צָרוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ. וְתַכְלִית הַתַּעֲנִית הִיא, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַלְּבָבוֹת לְפַקֵּחַ עַל דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וּתְהִי זֹאת זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים, וּמַעֲשֵׂ אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ כְּמַעֲשֵׂינוּ עַתָּה, עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם וְלָנוּ אוֹתָן הַצָּרוֹת. וּבְזִכְרוֹן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נָשׁוּב לְהֵיטִיב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת אֲבוֹתָם. וְלָכֵן חַיָּב כָּל אִישׁ לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ בְּאוֹתָן הַיָּמִים וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלָשׁוּב מֵהֶן, כִּי אֵין הָעִקָּר בְּתַעֲנִית, כְּמוֹ שֶנֶּאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, וַיַרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵֹיהֶם, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וַיַרְא אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה. וְאֵין הַתַּעֲנִית אֶלָּא הֲכָנָה לִתְשׁוּבָה. לָכֵן אוֹתָן אֲנָשִׁים שֶׁכְּשֶׁמִּתְעַנִּים הוֹלְכִים בְּטִיּוּל וּמְבַלִּים אֶת הַיּוֹם בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, תָּפְסוּ אֶת הַטָּפֵל וְהִנִּיחוּ אֶת הָעִקָּר.
וְאֵלּוּ הֵן הַיָּמִים: א. שְׁלשָׁה בְּתִשְׁרִי בּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם. שֶׁלְאַחַר שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִשְׁאִירוֹ נְבוּכַדְנֶצַר בְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, וַיְשִׂימֵהוּ לְרֹאשׁ עַל יִשְֹרָאֵל. וְעַל יְדֵי שֶׁנֶּהֱרַג, גָּלוּ כֻּלָּן וְנֶהֶרְגוּ מֵהֶם לַאֲלָפִים, וְנִכְבְּתָה גַּחֶלֶת יִשְֹרָאֵל הַנִּשְׁאֶרֶת.
ב. עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל, נְבוּכַדְנֶצַר הָרָשָׁע עַל יְרוּשָׁלַיִם וְהֵבִיאָהּ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק, וּמִזֶּה נִמְשַׁךְ הַחֻרְבָּן.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קל״ג
"בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי, חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, זַכֵּנִי וְעָזְרֵנִי וּפְתַח עֵינַי וְלִבִּי וְדַעְתִּי שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְהִסְתַּכֵּל עַל הַטּוֹבוֹת וְהַהַרְחָבוֹת שֶׁאַתָּה מֵטִיב עִמִּי וּמַרְחִיב לִי גַם בְּתוֹךְ הַצָּרָה וְהַמְּצוּקָה בְּעַצְמָהּ, אֲשֶׁר רַק עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לִי חַיּוּת וְקִיּוּם בְּתוֹךְ מְעוּף מְצוּקוֹתַי וְצָרוֹתַי, צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, אֲשֶׁר סַבּוּנִי גַּם סְבָבוּנִי כִּתְּרוּנִי וְהִדְרִיכוּנִי אֲשֶׁר כִּמְעַט אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמאל, אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן לִבְרחַ מִמֶּנִּי בְּעַצְמִי, כִּי אָנכִי בְּעַצְמִי סַבּוֹתִי בְּנַפְשִׁי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וּבְמַעֲשַׂי הָרָעִים וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְּגֻנּוֹת וְאַף עַל פִּי כֵן חַסְדְּךָ לֹא הֵסַרְתָּ מִמֶּנִּי, "חַסְדֵּי יְהוָה כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלַי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה" חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלַי מְאד מְאד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי לוּלֵי חַסְדְּךָ הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב אֲשֶׁר אַתָּה גוֹמֵל עִמִּי בְּכָל עֵת כְּבָר אָבַדְתִּי בְעָנְיִי "לוּלֵי יְהוָה עֶזְרָתָה לִּי, כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי" וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר חֲסָדֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ רַבִּים וַעֲצוּמִים עָלַי כָּל כָּךְ עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ וְלִרְאוֹת וּלְהַכִּיר בְּכָל עֵת חֲסָדֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁאַתָּה מֵטִיב עִמִּי בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וָרֶגַע וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹת וְלִמְצא כָּל הַהַרְחָבוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁאַתָּה מַרְחִיב לִי גַם בְּתוֹךְ הַצָּרָה בְּעַצְמָהּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לִשְׂמחַ בִּישׁוּעָתְךָ תָּמִיד וּלְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ תָמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וְאֶהְיֶה תָמִיד מוֹדֶה עַל הֶעָבָר וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבוֹא וְלֹא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם עַקְמִימוּת כְּלָל עַל הַנְהָגוֹתֶיךָ וּדְרָכֶיךָ הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים וְהַנְּכוֹחִים בֶּאֱמֶת וּבְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אַתָּה, כִּי אַתָּה מַנְהִיג עוֹלָמְךָ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתֶיךָ בְּרַחֲמִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "טוֹב יְהוָה לַכּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא חֶסֶד בְּכָל עֵת, וְגָרֵשׁ וּבַטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל מִינֵי עַקְמִימוּת שֶׁבִּלְבָבֵנוּ וְלֹא יַעֲלֶה וְלֹא יָבא עַל לְבָבֵנוּ שׁוּם מַחֲשָׁבָה וְהִרְהוּר עַל דְּרָכֶיךָ וְהַנְהָגוֹתֶיךָ, רַק אֶזְכֶּה לְהַבִּיט וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הַרְחָבוֹתֶיךָ וְנִפְלְאוֹת חֲסָדֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ בְּכָל עֵת וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַצָּרָה בְּעַצְמָהּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן אַתָּה מַרְחִיב לָנוּ הַרְחָבָה בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת, מִלְּבַד מַה שֶּׁאָנוּ מְצַפִּים וּמְקַוִּים בְּכָל עֵת שֶׁתּוֹצִיאֵנוּ וְתִגְאָלֵנוּ מְהֵרָה מִתּוֹךְ כָּל הַצָּרוֹת לְגַמְרֵי וְתוֹשִׁיעֵנוּ יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה חִישׁ קַל מְהֵרָה תתשכג אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן חוֹמֵל דַּלִּים, מוֹשִׁיעַ בְּעֵת צָרָה, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְיִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַזּאת עֲנֵנוּ יְהוָה עֲנֵנוּ כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ, צוּר יִשְׂרָאֵל קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִפְּגַם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בָּעִתִּים הַלָּלוּ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מְרִירוּת הַצָּרוֹת הַכְּפוּלוֹת שֶׁעוֹבְרִים עַתָּה עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְלֹא דַי לָנוּ בְּכָל צָרוֹתֵינוּ אֲשֶׁר הִגִּיעַ עַד הַנֶּפֶשׁ עוֹד הֵם מִתְגַּבְּרִים וּמִתְפַּשְּׁטִים חַס וְשָׁלוֹם לְעַקֵּם לְבַב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶךָ חַס וְשָׁלוֹם וְלִפְגּם בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵנוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְחוּסָה בְרב רַחֲמֶיךָ עַל כָּל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִפּל שׁוּם אֶחָד מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַתָּה עַל יִשְׂרָאֵל, רַק אַדְרַבָּא עַל יְדֵי זֶה נִתְחַזֵּק וְנִתְעוֹרֵר כֻּלָּנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְנַעְתִּיר וְנִתְפַּלֵּל וְנִצְעק אֵלֶיךָ עַד שֶׁתַּעֲנֵנוּ, וְנֵדַע וְנַאֲמִין בְּהָאֱמֶת כִּי לֹא תַעֲזב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כִּי לֹא יִטּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזב" וְנֶאֱמַר. "כִּי לֹא יִטּשׁ יְהוָה אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטּאתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״כ · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 245 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־30 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ח׳ באייר): אמור
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־14 במאי 2027, בשעה 19:27 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
כָּל מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה, הֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם. וּמִי שֶׁהוּא מֵבִין יוּכַל לִשְׁמֹעַ וְלֵידַע זֹאת, אִם יַטֶּה אָזְנוֹ הֵיטֵב לְסִפּוּרֵי דִּבְרֵיהֶם יִשְׁמַע שֶׁהֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם: (לק"א סי' קפ"ב)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.