פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, ב׳ בסיוון ה׳תשפ״ז · 7 ביוני 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רמ״ה · אות א׳ – אות א׳
כ־8 דק׳ · כ־780 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
דַּע, שֶׁיֵּשׁ חַדְרֵי תּוֹרָה. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָהֶם, כְּשֶׁמַּתְחִיל לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, הוּא נִכְנָס בְּהַחֲדָרִים, וְנִכְנָס מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמֵחֶדֶר לְחֶדֶר, כִּי בְּכָל חֶדֶר וָחֶדֶר יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה פְּתָחִים לַחֲדָרִים אֲחֵרִים, וְכֵן מֵאוֹתָן הַחֲדָרִים – לַחֲדָרִים אֲחֵרִים, וְהוּא נִכְנָס וּמְטַיֵּל בְּכֻלָּם, וּמְלַקֵּט מִשָּׁם אוֹצָרוֹת וּסְגֻלּוֹת יְקָרוֹת וַחֲמוּדוֹת מְאֹד, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. אֲבָל דַּע, שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, לְבַל יִטְעֶה בְּעַצְמוֹ, כִּי לֹא בִּמְהֵרָה זוֹכִין לָזֶה, כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה חִדּוּשִׁין שֶׁאֵינָם בָּאִים מִשָּׁם, רַק מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים. וְאַף שֶׁנִּדְמֶה לָאָדָם לְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה, אַף עַל פִּי כֵן, גַּם שָׁם יֵשׁ חִדּוּשִׁים נָאִים שֶׁנִּדְמִין לְהַשָּׂגוֹת. וְגַם בָּזֶה יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת, כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁכּוֹתְבִין תֵּבַת אָדָם, יוֹדְעִין שֶׁזֶּה מְרַמֵּז עַל דְּמוּת הָאָדָם, אֲבָל הוּא רַק בְּרֶמֶז בְּעָלְמָא, כִּי אֵין כָּתוּב שָׁם שׁוּם צִיּוּר הָאָדָם, וְיֵשׁ שֶׁמְּצַיְּרִין עַל הַנְּיָר צִיּוּר הָאָדָם, וְשָׁם נִגְלֶה יוֹתֵר קְצָת דְּמוּת הָאָדָם, וְיֵשׁ שֶׁמְּנַסְּרִין צִיּוּר הָאָדָם מֵחֲתִיכַת עֵץ וְשָׁם נִתְגַּלֶּה עוֹד יוֹתֵר צִיּוּר הָאָדָם, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אֵין זֶה אָדָם מַמָּשׁ, רַק הָאָדָם בְּעַצְמוֹ הוּא הָאָדָם בֶּאֱמֶת. כְּמוֹ כֵן יֵשׁ כַּמָּה חִדּוּשִׁין שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהֵם רַק כְּמוֹ פִּנְקָס, וּכְמוֹ שֶׁכּוֹתְבִין תֵּבַת אָדָם לְבַד, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י״ט:י״ד): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם; וְיֵשׁ שֶׁהוּא נִכְנָס לִפְנִים מִזֶּה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין זֶה אָדָם כַּנַּ"ל, רַק כְּשֶׁזּוֹכִין אֶל הַתּוֹרָה בְּעַצְמוֹ זֶהוּ בְּחִינַת אָדָם בֶּאֱמֶת, וְזֶהוּ: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם – זֹאת הַתּוֹרָה דַּיְקָא. הַיְנוּ, רַק זֹאת הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיּוּת הוּא בְּחִינַת אָדָם:
וְדַע, שֶׁכָּל אָדָם קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיג בַּתּוֹרָה הַשָּׂגָה שֶׁל אֱמֶת, צָרִיךְ לֵילֵךְ בְּהֶכְרֵחַ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הֵיכְלוֹת הַתְּמוּרוֹת, אֲבָל הַכְּלָל – שֶׁאָסוּר לִטְעוֹת בְּעַצְמוֹ, לִסְבֹּר שֶׁכְּבָר בָּא אֶל הַהַשָּׂגָה הָרָאוּי, כִּי אִם יִסְבֹּר כֵּן יִשָּׁאֵר שָׁם חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּדַע שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחִיל לִכְנֹס לְחַדְרֵי תּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים, אֲזַי יִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְיַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת, וְיַפְצִיר עַד שֶׁיִּפָּתְחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְאָז יִרְאֶה הַהֶפְרֵשׁ. וַאֲפִלּוּ אִם עָשָׂה עֻבְדּוֹת וְתַעֲנִיתִים וְסִגּוּפִים בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר כָּךְ זָכָה לְחִדּוּשִׁין, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יַעֲמֹד עַל־זֶה לִסְבֹּר שֶׁהֵם הַשָּׂגוֹת שֶׁל אֱמֶת הַנַּ"ל, כִּי אֲפִלּוּ לְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת צָרִיךְ עֻבְדּוֹת וְתַעֲנִיתִים, וַאֲפִלּוּ בְּתַאֲוֹות עוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ דֻּגְמָא לָזֶה, כְּגוֹן לְמָשָׁל כְּשֶׁעוֹשִׂין שְׂחוֹק וְקוֹמֶעדְיֶע, אֲזַי נוֹסֵעַ אֶחָד וּמַכְרִיז וְחוֹשֵׁב כָּל הַדְּבָרִים שֶׁיַּעֲשׂוּ עַל הַקּוֹמֶעדְיֶע, וְאַף שֶׁהוּא תַּאֲוָה לִשְׁמֹעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין זֶה הַשְּׂחוֹק בְּעַצְמוֹ. וְכֵן כְּשֶׁבָּא לְהַחֶדֶר שֶׁעוֹשִׂין שָׁם הַקּוֹמֶדְיֶע יֵשׁ שָׁם מְצֻיָּר עַל הַטַּבְלָא כָּל הַדְּבָרִים שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁם, וְגַם זֶה אֵינוֹ הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִים לְשָׁם לִפְנִים, עוֹמֵד לֵץ אֶחָד, וְעוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה קוֹף, וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹשֶׂה הַבַּעַל קוֹמֶדְיֶע, הוּא עוֹשֶׂה אַחֲרָיו בְּלֵיצָנוּת, וְגַם זֶה אֵינוֹ הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ, וְעִקָּר הוּא הַשְּׂחוֹק בְּעַצְמוֹ שֶׁעוֹשִׂין שָׁם. וּכְמוֹ כֵן תָּבִין הַנִּמְשָׁל מֵעַצְמוֹ, כִּי יֵשׁ מִי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁנִּכְנָס לִפְנִים, וְלִפְנַי וְלִפְנִים, וַעֲדַיִן עוֹמֵד בַּחוּץ לְגַמְרֵי, כִּי לֹא הִתְחִיל לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה שֶׁל אֱמֶת. וְהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד, אַף כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינָם נֶחֱשָׁבִים בְּעֵינָיו לִכְלוּם, לְגֹדֶל עֹצֶם הַכָּרָתוֹ אֶת גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן הוּא מִשְׁתַּדֵּל וּמִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם, שֶׁיַּתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַרְאוֹת לוֹ אוֹר הַתּוֹרָה, כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל לְהַשִּׂיג כְּלָל מִיָּמָיו:
לִפְעָמִים צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּדְלוּת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (דברי הימים־ב יז): וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'; וְהוּא מוֹעִיל כְּמוֹ תַּעֲנִית, כִּי כְּשֶׁצָּרִיךְ לָבוֹא לְהַשָּׂגָה וְלַעֲלוֹת לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה, אֲזַי צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ אֶת חָכְמָתוֹ שֶׁמִּקֹּדֶם. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (ב"מ פה), שֶׁרַבִּי זֵירָא הִתְעַנָּה כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ תַּלְמוּד בַּבְלִי, כִּי הָיָה צָרִיךְ לָבוֹא לְהַשָּׂגָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה שֶׁהִיא תּוֹרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהַגַּדְלוּת מוֹעִיל כְּמוֹ הַתַּעֲנִית הַנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי הַגַּדְלוּת שׁוֹכֵחַ גַּם כֵּן אֶת חָכְמָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סו:): כָּל הַמִּתְגָּאֶה חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. אַךְ צָרִיךְ לָזֶה חָכְמָה יְתֵרָה, כִּי בְּוַדַּאי גַּדְלוּת הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאֹד, וְאִם יִתְגָּאֶה בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי חָכְמָתוֹ תִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי, וְלֹא יָבוֹא לְהַשָּׂגָה, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה שׁוֹטֶה מַמָּשׁ, אַךְ צָרִיךְ לָזֶה אָמָּנוּת יְתֵרָה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּדְלוּת רַק כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ חָכְמָתוֹ שֶׁמִּקֹּדֶם, שֶׁהוּא צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ כַּנַּ"ל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה עָנָו בֶּאֱמֶת:
אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (רעיא מהימנא צו דף כז:), שֶׁ"תֵּיקוּ" הַנֶּאֱמַר בַּשַּׁ"ס הוּא בְּחִינַת מְחֻסַּר תִּקּוּן, דְּהַיְנוּ שֶׁנֶּחְסָר הַנּוּן שֶׁל "תִּיקּוּן" וְנַעֲשֶׂה "תֵּיקוּ". וְדַע שֶׁזֹּאת הַנּוּן פְּשׁוּטָה כְּשֶׁנֶּחְסֶרֶת מֵהַתִּיקּוּן וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת תֵּיקוּ כַּנַּ"ל, אֲזַי הִיא נִשְׁפֶּלֶת וְנִכְפֶּפֶת, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת "קִינוֹת", שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת "תִּיקּוּן", רַק שֶׁהַנּוּן נִכְפֶּפֶת כַּנַּ"ל. ה' יִגְאָלֵנוּ וְיִתְהַפְּכוּ הַ"קִּינוֹת" לְ"תִּיקּוּן", וְיִתְתַּקֵּן הַ"תֵּיקוּ" הַנַּ"ל:
דַּע, שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי סִפּוּרִים מִצַּדִּיקִים נִתְעוֹרֵר וְנִתְלַהֵב הַלֵּב בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֵשֶׁק נִמְרָץ מְאֹד, כִּי הָרְשִׁימוּ שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ הַצַּדִּיק שֶׁמְּסַפְּרִין מִמֶּנּוּ, עַל יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֹאת הָרְשִׁימוּ נִתְעוֹרֶרֶת בְּעֵת שֶׁמְּסַפְּרִין מֵהַצַּדִּיק, וְהִיא מְעוֹרֶרֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל:
עִקַּר הַגְּבוּרָה – בְּהַלֵּב, כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת וְלִכְבֹּשׁ הַמִּלְחָמוֹת עַל־יְדֵי חֹזֶק וְתֹקֶף לִבּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא וְרָץ לְתוֹךְ תֹּקֶף הַמִּלְחָמָה, וְזֶה בְּחִינַת (אבות פ"ד): אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, וְזֶה בְּחִינַת גְּבוּרוֹת שִׁמְשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שופטים י״ג:כ״ה): וַתָּחֶל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל; שֶׁבְּאוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת צָלְחָה עָלָיו רוּחַ ה' וְלָבַשׁ גְּבוּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁבָּא לוֹ חֹזֶק וְתֹקֶף גְּבוּרָה בַּלֵּב, וְעַל יְדֵי זֶה עָשָׂה גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קפ״ה
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
וְלֹא הָיָה לְרַבֵּנוּ ז”ל שׁוּם מְנוּחָה כָּל יָמָיו אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת, כִּי הָיָה לוֹחֵם מִלְחֲמוֹת ה’ בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ וּלְסַפֵּר בָּזֶה מִכַּמָּה טְעָמִים. וְזֶה הָיָה עִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה עָלָיו וְכוּ’, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרוֹ תָּמִיד וְזָכָה לַעֲלוֹת עַל יְדֵי זֶה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְמַעֲלוֹת וְהַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ וְלֹא נִרְאוּ וְכוּ’ : וְגַם עַכְשָׁו עֲדַיִן מֻנָּח כָּל מִינֵי כְּבֵדוּת לִלְמֹד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְיֵשׁ עֲלֵיהֶם כַּמָּה מְנִיעוֹת, אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לֵידַע מֵרַבֵּנוּ ז”ל, וְרוֹצֶה לִלְמֹד אוֹתָם - יֵשׁ לוֹ כְּבֵדוּת גָּדוֹל וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת מְאֹד כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ לָנוּ, וְגַם עֲדַיִן הָאוֹר נֶעְלָם וְנִסְתָּר.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״א
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
ובבקר באו אל הספינה אנשי חיל שקורין ברנד ואך (כמו משמר הגבול). ורבנו זכרונו לברכה, עם האיש שלו הנ"ל רצו עוד לבוא להתנפל לפני רגלי הקפיטן ולהתחנן לו שיניח אותם לשוב אל הספר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שע״ד – אות שע״ה
כ־3 דק׳ · כ־270 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
(לו) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁכָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּבוֹהוֹת שֶׁהוּא מַשִּׂיג אֵינָם חֲשׁוּבִים אֶצְלוֹ כָּל כָּךְ, רַק הָעִקָּר הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַכְנִיס אֵיזֶה דִּבּוּר בְּתוֹךְ הָעוֹלָם. כִּי בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּפְנֵי הָעוֹלָם תְּלוּיִים בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים:
(לז) פַּעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו בַּלַּיְלָה וְדִבַּרְנוּ עִמּוֹ הַרְבֵּה מִכַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה לְפָנֵינוּ [אֲשֶׁר עַתָּה כְּבָר נִדְפְּסוּ כֻּלָּם אֲבָל אָז עֲדַיִן לֹא נִדְפְּסוּ סְפָרָיו], וְהָיִיתִי מַזְכִּיר לְפָנָיו אֵיזֶה תּוֹרוֹת וְהָיִיתִי מַפְלִיג לְפָנָיו עֹצֶם שֶׁבַח הַפְלָגַת חִדּוּשָׁיו. וְכֵן כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת, כִּי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה הִיא חִדּוּשׁ נִפְלָא וּמֻפְלָג מְאֹד מְאֹד אֲשֶׁר תִּכְלֶה הַנֶּפֶשׁ מֵעֹצֶם עֲרֵבוּת וְהַפְלָגַת הַחִדּוּשׁ, לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְעַיֵּן בָּהֶם בֶּאֱמֶת. וְהָיִינוּ מְדַבְּרִים הַרְבֵּה מִזֶּה, אַחַר־כָּךְ לְמָחֳרָתוֹ בַּבֹּקֶר נָסַעְתִּי עִמּוֹ לְלַוּוֹתוֹ בַּדֶרֶךְ. עָנָה וְאָמַר, אֶתְמוֹל הִנַּחְנוּ וְסִדַּרְנוּ הַסְּחוֹרָה שֶׁלָּנוּ [שֶׁקּוֹרִין קְרָאס] בָּרוּךְ הַשֵּׁם הִיא סְחוֹרָה יָפָה מְאֹד מְאֹד. וְטוֹב הָיָה שֶׁיִּהְיֶה לַחֲנוּת זֶה מְשָׁרֵת טוֹב וְיָפֶה שֶׁיָּכוֹל לְהַנִּיחַ וְלִקְפֹּל וּלְסַדֵּר כָּל חֲתִיכָה סְחוֹרָה יָפֶה יָפֶה עִם הַקָּצֶה לַחוּץ (כְּדֶרֶךְ הַמְשָׁרְתִים הַמֻּבְחָרִים שֶׁמְּקַפְּלִין הַסְּחוֹרָה וּמַנִּיחִין קְצָת לַחוּץ כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה הַקּוֹנֶה בְּבוֹאוֹ תֵּכֶף מַהוּת יוֹפִי הַסְּחוֹרָה), וּכְשֶׁיָּבוֹא אֶחָד לִקְנוֹת אֵיזֶה סְחוֹרָה יוּכַל הַמְשָׁרֵת לַחֲטֹף מִיָּד בִּזְרִיזוּת אוֹתוֹ הַמִּין סְחוֹרָה שֶׁצָּרִיךְ הַקּוֹנֶה, וְיִפְתַּח אוֹתוֹ בִּמְהִירוּת לִפְנֵי הַקּוֹנֶה וְיִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ מִיָּד הוֹד יוֹפִי פְּאֵר הַסְּחוֹרָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן שֶׁצְּרִיכִין אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי הֵיטֵב מְאֹד בְּכָל תּוֹרוֹתָיו שֶׁגִּלָּה שֶׁיּוּכַל לְסַדֵּר כָּל תּוֹרָה יָפֶה יָפֶה עִם הַקָּצֶה לַחוּץ. וּכְשֶׁיָּבוֹא אֶחָד וְיִרְצֶה לְהִתְקָרֵב וּלְדַבֵּר מִתּוֹרָתוֹ יוּכַל לְהוֹשִׁיט לוֹ מִיָּד אֵיזֶה תּוֹרָה שֶׁהוּא צָרִיךְ אָז כְּפִי עִנְיָנוֹ. כִּי כָּל תּוֹרוֹתָיו הֵם כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד שֶׁיְּכוֹלִין לִמְצֹא בָּהֶם מַה שֶּׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, רַק צְרִיכִין אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בָּהֶם הֵיטֵב הֵיטֵב שֶׁיּוּכַל לְהוֹשִׁיט לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁצָּרִיךְ בְּאוֹתָהּ הָעֵת. וְהָבֵן הַשְּׁאָר מֵאֵלֶיךָ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · פדיון שבויים · חלק ראשון · אות א׳ – אות ט׳
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
א. עַל יְדֵי גַבְהוּת הַלֵּב נוֹפֵל לִתְפִיסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. דְּמוֹדֶה לְנָכְרִים נוֹפֵל בִּידֵיהוֹן, אֶלָּא כָּל דִּבְרֵיהֶם תִּסְתֹּר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, מֵבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. עַל יְדֵי פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים. נִתְקַבֵּץ נִדָּחָיו שֶׁל הַפּוֹדֶה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ חָשׁוּב, כִּתְפִיסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. בַּעֲווֹן מִשְׁכַּב זָכָר נִתְפָּס בִּתְפִיסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. מִי שֶׁמְּרַחֵם עַל הַשְּׁבוּיִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילוֹ מִמִּיתָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ח. מִי שֶׁהוּא בִּתְפִיסָה, בְּיָדוּעַ שֶׁגַּם נִשְׁמָתוֹ לְמַעְלָה בִּתְפִיסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ט. מִי שֶׁבָּא לַצַּדִּיק וְשׁוֹאֵל אֶת הַצַּדִּיק עֵצָה וּמֵפֵר עֲצָתוֹ אַחַר כָּךְ, עַל יְדֵי זֶה נִתְפָּס בִּתְפִיסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות נ״ד
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
כַּת אַחֶרֶת אָמְרוּ, שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא שִׂמְחָה כִּי כְּשֶׁנּוֹלָד בֵּן שְׂמֵחִים כְּשֶׁיֵּשׁ חֲתֻנָּה שְׂמֵחִים כְּשֶׁכּוֹבְשִׁים אֵיזֶה מְדִינָה שְׂמֵחִים נִמְצָא שֶׁתַּכְלִית הַכּל הוּא שִׂמְחָה עַל כֵּן בִּקְשׁוּ אִישׁ שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ תָּמִיד נִמְצָא שֶׁהוּא אֵצֶל הַתַּכְלִית, וְהוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְהָלְכוּ וּמָצְאוּ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ עָרֵל אֶחָד בְּכֻתּנֶת בָּזוּי כְּדַרְכּוֹ וְנָשָׂא בקבוק יֵין שָׂרָף וְהָלְכוּ אַחֲרָיו כַּמָּה עֲרֵלִים וְזֶה הֶעָרֵל הָיָה שָׂמֵחַ מְאד [כִּי הָיָה שִׁכּוֹר מְאד] וְרָאוּ שֶׁזֶּה הֶעָרֵל הוּא שָׂמֵחַ מְאד וְאֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה עַל כֵּן הוּטַב בְּעֵינֵיהֶם הֶעָרֵל הַזֶּה כִּי הִשִּׂיג אֶת הַתַּכְלִית שֶׁהוּא שִׂמְחָה וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וּבְוַדַּאי הִנְהִיג אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וּבָחֲרוּ לָהֶם אֶרֶץ גּוֹרֶמֶת לָעִנְיָן שֶׁלָּהֶם דְּהַיְנוּ מְקוֹם כְּרָמִים [וְכַיּוֹצֵא], שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין יַיִן וּמֵהַחַרְצַנִּים יִהְיוּ עוֹשִׂין יֵין שָׂרָף וְלא יֵלֵךְ שׁוּם דָּבָר לְאִבּוּד כִּי זֶהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית אֶצְלָם לִשְׁתּוֹת וּלְהִשְׁתַּכֵּר וְלִהְיוֹת שָׂמֵחַ תָּמִיד אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שׁוּם שַׁיָּכוּת וְעִנְיָן לְשִׂמְחָתָם כִּי אֵין לָהֶם כְּלָל עַל מַה לִּשְׂמחַ אַף עַל פִּי כֵן זֶה הָיָה עִקַּר הַתַּכְלִית אֶצְלָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ תָּמִיד עַל לא דָבָר וּבָחֲרוּ לָהֶם אֶרֶץ גּוֹרֶמֶת כַּנַּ"ל וְהָלְכוּ וְיָשְׁבוּ שָׁם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות צ״ח
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
כָּל מַנְהִיג אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, וְגַם עַכְשָׁו שֶׁבָּטֵל הַנְּבוּאָה וְאֵין לוֹ רוּחַ נְבוּאָה מַמָּשׁ, אַף עַל פִּי כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רוּחַ אַחֶרֶת דִּקְדֻשָּׁה, מַה שֶּׁאֵין לִשְׁאָר הֶהָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְבוּאָה. וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה שֶׁל הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כְּפִי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחֲרֵי מַנְהִיג אֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו כְּדֵי לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט. כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם שֵׂכֶל כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי צַדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְאַל תְּדַמֶּה בְּנַפְשְׁךָ שֶׁבְּקַל אַתָּה יָכוֹל לִזְכּוֹת לְזֶה, לְהִתְקָרֵב לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אַחֲרָיו, וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא מַנְהִיג אֱמֶת, שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל יָדוֹ. כִּי יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, וּכְשֶׁמִּתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם אֲזַי אַדְּרַבָּא, בָּאִים לֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיוֹת. עַל־כֵּן צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחַר מַנְהִיג אֱמֶת כָּזֶה כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל יָדוֹ, שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, כְּשֶׁיְּחַדֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁהוּא הַנִּגּוּן שֶׁיִּתְנַגֵּן עַל ע"ב נִימִין, שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת טוֹבוֹת וְכָל הַיִּרְאוֹת, שֶׁזֶּה הַנִּגּוּן הוּא עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר שֶׁל הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה: (לק"ת סי' ח' אות ז' ח' י')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳ · קטע כ״ו – קטע ל״ב
כ־6 דק׳ · כ־590 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי תִּקּוּן שָׁל שׁ מִדּוֹת אֵלּוּ לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת, וְתַעַזְרֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי הַתְפִילָּה לְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה שְׁלֵמָה לָנוּ וּלְזַרְעֵנוּ וּלְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי תְפִלּוֹתֵינוּ שֶׁכָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה כֻּלָּם כְּאֶחָד יַחְזְרוּ וְיָשׁוּבוּ כָּל כּחוֹתָם לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְפִילָּה שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא דְּבַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, וְיִכָּלְלוּ כָּל הַכּחוֹת שֶׁל כָּל הָרְפוּאוֹת שֶׁל כָּל הָעֲשָׂבִים וְהַסַּמִּים שֶׁבָּעוֹלָם בְּתוֹךְ תְּפִלּוֹתֵינוּ, וְתִהְיֶה תְפִלָּתֵינוּ בִּשְׁלֵמוּת גְּדוֹלָה כְּלוּלָה מִכָּל טוּב מִכָּל הַכּחוֹת שֶׁל כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה לְמִינֵיהֶם, וּתְזַכֵּנוּ לְהַעֲלוֹתָם כֻּלָּם לְפָנֶיךָ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לְהַחֲזִירָם וְלַהֲשִׁיבָם לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן עַל יְדֵי תְפִלָּתֵנוּ שֶׁתִּהְיֶה כְּלוּלָה מִכֻּלָּם, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַכּחוֹת שֶׁל כָּל הָרְפוּאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְתוֹךְ לֶחֶם וּמַיִם וּלְתוֹךְ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נאכַל וְנִשְׁתֶּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ עַל יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם בְּלִי שׁוּם רוֹפְאִים וְדָאקְטוֹרִים כְּלָל, רַק אַתָּה בְּעַצְמְךָ וּבִכְבוֹדְךָ תִּרְפָּאֵנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כִּי אֲנִי ה' רוֹפְאֶךָ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְנִזְכֶּה לְקַבֵּל מֵאִתְּךָ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּעֵת צְמִיחַת הַמַּחֲלָה בְּעֵת שֶׁהַחוֹלָאַת סָתוּם וְטָמוּן בְּקִרְבֵּנוּ וְאֵין יוֹדְעִים מִמֶּנּוּ כְּלָל, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל הַתַּעֲלוּמוֹת שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַקְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּה, וְתִרְפָּאֵנוּ קדֶם צְמִיחַת הַמַּחֲלָה בָּעֵת שֶׁמַּתְחִיל אֵיזֶה מֵחוֹשׁ לְהִתְגַּדֵּל וְלִצְמחַ מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁיִּצְמַח חָלִילָה, אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ לְבַד תִּרְפָּאֵנוּ מִכָּל זֶה כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה וְשׁוּם רְפוּאָה לְשׁוּם מַחֲלָה וּמַכָּה וּכְאֵב, הֵן בָּעֵת שֶׁנִּסְתְּרָה הַמַּחֲלָה, הֵן בְּעֵת שֶׁכְּבָר נִתְגַּלָּה חָלִילָה, בְּכֻלָּם אֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה עַל שׁוּם רְפוּאָה שֶׁבָּעוֹלָם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין מוֹעִילִים כְּלָל שׁוּם רְפוּאוֹת שֶׁל כָּל הַדָּאקְטוֹרִים, "הֵן רוֹפְאֵי אֱלִיל כֻּלָּם תּהוּ הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד, ל א יוֹעִילוּ וְל א יַצִּילוּ כִּי תֹהוּ הֵמָּה" כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אָנוּ נִשְׁעָנִים, וְלִרְפוּאוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים וּמְיַחֲלִים, כִּי אַתָּה רוֹפֵא נֶאֱמָן, רוֹפֵא אֱמֶת רוֹפֵא חִנָּם, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעֲזר וְתוֹשִׁיעַ וְתָגִין עָלֵינוּ וְתַרְחִיקֵנוּ מֵרוֹפְאִים וְדָאקְטוֹרִים תָּמִיד, וְתַכְנִיעַ וְתַפִּיל וְתַשְׁפִּיל כָּל הַדָּאקְטוֹרִים עִם כָּל הָרְפוּאוֹת שֶׁלָּהֶם כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֲשֶׁר הֵם מַזִּיקִים הָעוֹלָם מְאד מְאד וְהוֹרְגִים נְפָשׁוֹת רַבּוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד הַצִּילֵנוּ מֵהֶם אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שָׁמְרֵנוּ מֵהֶם, אוֹתָנוּ וְאֶת זַרְעֵנוּ וְאֶת זֶרַע זַרְעֵנוּ וְאֶת כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗זַכֵּנוּ לְקַבֵּל כָּל הָרְפוּאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם עַל יְדֵי תְפִילָּה לְבַד, וְתִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, שֶׁאֵין שׁוּם רְפוּאוֹת בָּעוֹלָם, כִּי אִם עַל יְדֵי תְפִילָּה לְבַד וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַיּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱל הֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם ל א אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רפְאֶךָ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּצְמִיחַ מְהֵרָה קֶרֶן דָּוִד עַבְדֶּךָ, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ מְהֵרָה, וְיִתְנוֹצֵץ הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ בָּעוֹלָם וּתְעוֹרֵר אֶת לֵב מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ שֶׁיְּקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵינוּ וְיַעֲלֶה אוֹתָם לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי כִסֵּא כְּבוֹדֶךָ וְכָל הַתְּפִלּוֹת עִם כָּל הָרֵיחַ הַטּוֹב שֶׁל כָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה הַכְּלוּלִים בְּתוֹכָם, כֻּלָּם יֻכְלְלוּ בְּרוּחַ אַפֵּנוּ מְשִׁיחַ ה', וְיַעֲלֶה כֻּלָּם לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לְפָנֶיךָ וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, "בּא יָבא ל א יְאַחֵר", וְיִגְאָלֵנוּ גְאֻלַּת עוֹלָם חִישׁ מְהֵרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִתֶּן לָנוּ חֵן בְּעֵינֵי כָּל רוֹאֵינוּ, וְנִזְכֶּה לִמְצא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱל הִים וְאָדָם, וּבְעֵינֵי כָּל הַמַּלְאָכִים וְהַשָּׂרִים שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה כֻּלָּם יְרַחֲמוּ עָלֵינוּ, וְנִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי כֻלָּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תּוֹשִׁיעֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּיר וְלֵידַע כָּל הַמְפֻרְסָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלָדַעַת לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לָרַע, שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, מִי הֵם הַצַּדִּיקִים וְהַמְפֻרְסָמִים הָאֲמִתִּיִּים וּמִי הֵם הַמְפֻרְסָמִים וְהַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, אֲשֶׁר גְּדֻלָּתָם הִיא רַק עַל יְדֵי עַזּוּת שֶׁהִיא מַלְכוּתָא בְּלָא תַגָּא וְנִזְכֶּה לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, וּבִזְכוּת וְכחַ תְּפִלּוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם שׁרֶשׁ הַכּל, אֲשֶׁר כֻּלָּם מְקַבְּלִים מֵהֶם, יִתְבַּטֵּל וְיִפּל כָּל הָעַזּוּת שֶׁל כָּל הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ לִפְנֵי תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְל א יוּכְלוּ לְהָרִים ראשׁ נֶגְדָּם וְנֶגֶד הַתְּלוּיִים בָּהֶם וְנִתְמָכִים עֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות עה · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 72% מהספר עד סוף היום
כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "מִזְמוֹר לְדָוִד" "לְדָוִד מִזְמוֹר". לִפְעָמִים אוֹמֵר שִׁירָה וְאַחַר־כָּךְ שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְלִפְעָמִים לְהִפּוּךְ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁמִּזְמוֹרֵי תְּהִלִּים כְּלוּלִים מִשְּׁנֵי הַבְּחִינוֹת מֵאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא קֹדֶם וּמֵאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא קֹדֶם, וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים וְהִתְבּוֹדְדוּת נִתַּקֵּן הַכֹּל שֶׁנּוּכַל לְבַקְּשׁוֹ הֲשִׁיבֵנוּ וְכוּ' נִמְצָא שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לְהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּנוּ מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מִתְעוֹרְרִים עַל כָּל פָּנִים לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ עַל זֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה בְּוַדַּאי לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות עט
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 72% מהספר עד סוף היום
ומזה יכולים להבין התחזקות גדול איך שבהתחלת הירידה שמרמז בתיבות אנכי ארד עמך שהם עשר אותיות ראשונות וכן בתוך תוקף הגלות בעצמו שהוא בחינת תיבת מצרימה ואנכי שהם העשר אותיות של החלוקה השניה מרמז ומצטרף עמהם תכף הצמיחת קרן ישועה של תכלית העליה שזה בחינת היוד של אנכי ותיבת אעלך גם עלה והיוד של ואנכי שמשם עיקר העליה כמבואר בפנים מצטרפת עם האלף של אנכי הראשון שהוא התחלת הירידה לתוך הגלות ועם המם של מצרימה שהוא הגלות עצמו כל זה להורות שגם בתחלת הירידה והגלות תכף עמדה לנו היוד הנל לשמרנו ולהצילנו שלא נשתקע שם חס ושלום רק שהירידה תהיה תכלית העליה (עיין אותיות כב כג כד). וזה מרמז בדברי רבותינו זכרונם לברכה שאמרו במדרש על פסוק ויהי בעת ההיא וירד יהודה וכו' שעד שלא התחיל הגלות הראשון נולד הגואל האחרון שהוא פרץ וכו' היינו כנל (שם אות כב כג כד).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · צדיק · אות יג
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 75% מהספר עד סוף היום
וְזֶה סוֹד הַתִּקּוּנִים וְהַבֵּרוּרִים הַנִּפְלָאִים, הַנַּעֲשִׂים עַד עַתָּה עַל־יְדֵי מִיתַת עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שעה · פסקה 3 – פסקה 4
כ־7 דק׳ · כ־710 מילים · 72% מהספר עד סוף היום
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה, בִּהְיוֹתֵינוּ מְסֻבִּים עַל הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה', בָּזֶה הַיּוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט. וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ קְצָת אוֹרְחִים אֶצְלֵנוּ עַתָּה, וּקְצָת נִשְׁאֲרוּ מִשַּׁבַּת הֶעָבַר. וְשָׂמַחְנוּ בְּמִכְתָּבְךָ, וּבִפְרָט בְּהַסֵּפֶר לִקּוּטֵּי־עֵצוֹת שֶׁזָּכִינוּ לִרְאוֹת. בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְכוּ' לַזְּמַן הַזֶּה. וְעַתָּה תְּקַבֵּל רָצוּף פֹּה אִגֶּרֶת לִטְשֶׁעהרִין, וְלַה' קִוִּיתִי שֶׁיְּחַיֶּה נַפְשְׁךָ. אִם תּוּכַל לְהַעְתִּיקוֹ מַה טּוֹב. אִם שֶׁכְּבָר יֵשׁ בְּיָדְךָ כַּמָּה מֵאוֹת אִגְּרוֹת, עִם כָּל זֶה כֻּלָּם טוֹבִים וִישָׁרִים וּצְרִיכִין כֻּלָּם וְיוֹתֵר. כִּי הַמַּשָּׂא מַתָּן שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם גָּדוֹל וְאָרֹךְ וְרָחָב, וְעָמֹק עָמֹק מְאֹד, וְהוֹלֵךְ לַמֶּרְחַקִּים מְאֹד מְאֹד, מֵעֵלָּא לְתַתָּא וּמִתַּתָּא לְעֵלָּא וּלְכָל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְמִזְרָח וּלְמַעֲרָב וְכוּ'. וּצְרִיכִים לְחַזֵּק וְלִכְרֹךְ הָרְטִיָּה שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכַמָּה וְכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת וְעֵצוֹת בְּלִי שִׁעוּר, כִּי לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ וְכוּ'. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ עַתָּה בָּזֶה, כִּי אֲנִי כּוֹתֵב כָּל זֶה בְּאֶמְצַע הַסְּעֻדָּה כַּנַּ"ל.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמּוֹדֶה עַל הֶעָבַר וּמְבַקֵּשׁ לְהַבָּא לִזְכּוֹת וְלִרְאוֹת בִּישׁוּעָתוֹ מְהֵרָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ד' מִשְׁפָּטִים תר"ב בְּרֶסְלֶב.
רַב שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּיוֹם א' וְלֹא הָיָה לִי עִם מִי לַהֲשִׁיבוֹ, כִּי נִתְבַּטֵּל שְׁלִיחוּת הַשְּׁלוּחִים. וְתוֹדִיעֵנִי אִם יֵשׁ לְךָ חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה צַד דְּאָגָה מִזֶּה. כִּי לְפִי אֲמִתַּת דְּבָרֵינוּ אֲשֶׁר כְּבָר נִדְבַּר בֵּינֵינוּ הַנּוֹבְעִים מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה, רָאוּי לְךָ שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְךָ שׁוּם צַד דְּאָגָה מִזֶּה, אֲפִלּוּ אִם הָיָה בָּזֶה חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה חִסָּרוֹן בְּפַרְנָסָתְךָ, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלְּפִי דַּעְתִּי הוּא דְּבַר שִׁבּוּשׁ לְגַמְרֵי. וְאַף עַל פִּי כֵן תִּכְתֹּב לִי גַּם מִזֶּה. הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכֶּלְךָ, נָאר בִּטָּחוֹן [רַק בִּטָּחוֹן], כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר כְּבָר סִפַּרְתִּי לָכֶם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה רַבִּי נַחְמָן מוֹסֵר כְּתָב זֶה כְּבָר קִבֵּל רְשׁוּת מִמֶּנִּי אֶתְמוֹל, בְּלִי מִכְתָּב אֵלֶיךָ, כִּי הָיִיתִי טָרוּד אָז וּמֵאֵת ה' הָיְתָה שֶׁחָזַר לְבֵיתִי כַּאֲשֶׁר יְסַפֵּר לְךָ. עַתָּה אָמַרְתִּי לְמַלְּאוֹת תְּשׁוּקָתְךָ הַטּוֹבָה וְלִכְתֹּב לְךָ אֵיזֶה דִּבּוּרִים מְעַטִּים אֲשֶׁר יַזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה מִמִּכְתָּבְךָ הָיָה לִי נַחַת גָּדוֹל, וְטוֹב לְהוֹדוֹת לַה' אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרַנִי לְהַכְנִיס בִּנְךָ שֶׁיִּחְיֶה לְמִצְוָה לְהַתְחִיל לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין. בַּעַל הָרַחֲמִים יִפְתַּח לִבּוֹ בְּתוֹרָתוֹ, וְיָשֵׂם בְּלִבּוֹ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ וְכוּ' שֶׁזֶּה הָעִקָּר.
וּלְהָשִׁיב לְךָ עַל שְׁאֵלָתְךָ בְּמִכְתָּבְךָ הַסָּמוּךְ, תְּהִלָּה לָאֵל כְּבָר הִקְדַּמְתָּ לְהָשִׁיב בְּעַצְמְךָ, וּבְוַדַּאי כֵּנִים דְּבָרֶיךָ. וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתִי גַּם כֵּן בְּמִכְתָּבְךָ, שֶׁקְּרָאתִיו הַיּוֹם שֵׁנִית, בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ קָמֵץ אָלֶף וְכוּ'. כֵּן הַדָּבָר בְּוַדַּאי, מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לֵילֵךְ בָּזֶה כָּל יָמֵינוּ בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלֵינוּ, שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִזְכֶּה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְהִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ. כִּי זֶה הָעִקָּר שֶׁבְּכָל הָעִקָּרִים שֶׁהֻזְהַרְנוּ עַל זֶה בְּפָרָשַׁת קְרִיאַת שְׁמַע, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְכֵן בִּתְחִלַּת מַתַּן תּוֹרָה כְּתִיב (שְׁמוֹת י"ט) "בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינַי" וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י 'שֶׁבְּכָל יוֹם יִדְמֶה כְּאִלּוּ הַיּוֹם הַזֶּה קִבַּלְתָּ הַתּוֹרָה'. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י בְּכַמָּה פְּסוּקִים בַּתּוֹרָה כְּמוֹ "הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֶיתָ לְעָם" וְכוּ' וְכֵן הַרְבֵּה. וְרַבֵּנוּ זַ"ל צָעַק אֵלּוּ הַתֵּבוֹת בְּקוֹל עָמֹק וְחָזָק "אַלְט טָאר מֶען נִיט זַיין" [אָסוּר לִהְיוֹת זָקֵן]. וְכִמְדֻמֶּה לִי שֶׁבָּאִגֶּרֶת לִטְשֶׁעהרִין שֶׁקִּבַּלְתָּ כָּתַבְתִּי מִזֶּה הַרְבֵּה (לְעֵיל סִימָן שע"ד). וּבִפְרָט לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם לְקַיֵּם מַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ עַל בְּחִינַת חַ"שׁ מַ"ל שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לֵילֵךְ בָּזֶה (לִקּוּטֵי הַלָכוֹת הִלְכוֹת גְּזֵלָה ה). וּכְבָר סִפְּרוּ לְפָנַי כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל הוֹעִילוּ לָהֶם דְּבָרַי אֵלֶּה שֶׁדִּבַּרְתִּי בָּזֶה בְּשָׁבוּעוֹת הֶעָבַר. דְּהַיְנוּ לְהַתְחִיל לִשְׁתֹּק וְלַחֲרשׁ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּבְרַחֲמָנוּת גָּדוֹל עַל עַצְמִי שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מֵהֵיכָן לְהַתְחִיל לְדַבֵּר, בִּבְחִינַת "כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻּלָּהּ, נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי" וְכוּ' (תְּהִלִּים קל"ט). כִּי כְּבָר נִדְמֶה לִי שֶׁהִתְחַלְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים וַעֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ וְכוּ' וְכוּ', כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים תָּמִיד, וְעַל פִּי רֹב יָחוּס עָלֶיךָ וְיִפְתַּח פֶּה לְאִלֵּם כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ, מַמָּשׁ מַמָּשׁ כְּמוֹ אִלֵּם הַפּוֹתֵחַ לְדַבֵּר. וּכְמוֹ שֶׁדִּבַּרְנוּ בְּנֶעמְרוֹב עַל פָּסוּק (יְשַׁעְיָה נ"ז) "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם", שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹרֵא מַמָּשׁ מֵחָדָשׁ נִיב שְׂפָתַיִם, שֶׁנּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ בְּעֹצֶם הַהִתְרַחֲקוּת אֵיךְ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם הָיָה כֵּן אֲלָפִים פְּעָמִים, כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר. וּבִפְרָט כִּי בֶּאֱמֶת אָנוּ מַאֲמִינִים וּמְעַט יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין שֶׁאַף עַל פִּי כֵן אֵיךְ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי לֹא נֶאֱבָד שׁוּם דִּבּוּר וְשׁוּם צְעָקָה אֲפִלּוּ מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת מַמָּשׁ, כַּנִּשְׁמַע מִפִּיו בְּפֵרוּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר. וְאָנוּ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בִּפְרָט כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל לְהָבִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאִם לֹא הָיָה מִתְחַזֵּק בְּאֵלּוּ הַצְּעָקוֹת וְהַכִּסּוּפִין טוֹבִים וְכוּ', בְּוַדַּאי הָיָה גָּרוּעַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּלִי שִׁעוּר, כִּי אֵין קֵץ לְהִתְגָּרוּת הַבַּעַל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לְהַאֲבִיד וְלַעֲקֹר אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר כְּבָר שָׁקְעוּ כַּמָּה נְפָשׁוֹת עַל יְדֵי זֶה. וְהָעִקָּר עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הִתְחַזְּקוּ בְּכָל הַנַּ"ל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות פ' · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
פִּנְחָס אִישׁ חַבְּרָה אוֹ אִישׁ הַבִּירָה. ר' פִּנְחָס בֶּן עֲרוּבָא. ר' פִּנְחָס בֶּן יָאִיר. פִּנְחָס אָחִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל הַכֹּהֵן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קל״ג · סעיף א׳ – סעיף ז׳
כ־3 דק׳ · כ־320 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
יוֹם הַכִּפּוּרִים, אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָה, בִּרְחִיצָה, בְּסִיכָה, בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל, וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָה. וְאָסוּר בְּכָל מְלָאכָה וְטִלְטוּל, כְּמוֹ בַּשַׁבָּת. וְכֵיוָן שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, לָכֵן אֲסוּרִים בְּכָל אֵלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם אֵיזֶה זְמָן קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשּׁוֹת, וְכֵן בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים זְמַן מֻעָט לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים.
לִגַּע בָּאֳכָלִין וּמַשְׁקִין כְּשֶצְּרִיכִין לָתֵת לִקְטַנִּים, יֵש מַתִּירִין, וְיֵש מַחְמִירִין. וְאִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לִזָּהֵר (תריא תריב).
אִסּוּר רְחִיצָה, עַיֵן סִימָן קכד סָעִיף ז, ח, ט. וְגַם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינוֹ אָסוּר רַק בִּרְחִצָה שֶׁל תַּעֲנוּג (וְעַיֵּן עוֹד בְּסִימָן קנט). וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יִרְחַץ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁמֻּכְרָח לוֹ. וְלִתְפִלַּת נְעִילָה וּמִנְחָה וּמַעֲרִיב, כֵּיוָן שֶׁעוֹמֵד כָּל הַיוֹם בְּבֵית הַכְנֶסֶת וְעוֹסֵק בִּתְפִלּוֹת וּפִיוּטִים, הֲרֵי הוּא מְשַׁמֵּר יָדָיו, וְלֹא יִרְחָצֵם.
הַכֹּהֲנִים שֶׁעוֹלִים לַדּוּכָן, כֵּיוָן שֶׁלַּדּוכָן צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם עַד הַזְּרוֹעַ, וְאִם לֹא נָטְלוּ יְדֵיהֶם בְּשַׁחֲרִית רַק הָאֶצְבָּעוֹת, אַף שֶׁבֵּרְכוּ אָז עַל נְטִילַת יָדָיִם, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהַנְּטִילָה הַהִיא לֹא הוֹעִילָה לָהֶם לַדּוּכָן, אִם כֵּן כְּשֶׁנּוֹטְלִין עַתָּה עַד הַזְּרוֹעַ, צְרִיכִין לְבָרֵךְ שֵׁנִית עַל נְטִילַת יָדָיִם. וְטוֹב יוֹתֵר, שֶיִטְּלוּ יְדֵיהֶם גַּם בְּשַׁחֲרִית עַד הַזְּרוֹעַ, וְלֹא יִצְטָרְכוּ עַתָּה לְבָרֵךְ שֵׁנִית.
הַחוֹלֶה, אֲפִלּו אֵין בּוֹ סַכָּנָה, רוּחֵץ כְּדַרְכּוֹ. כַּלָּה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם מִשֶּנִּשְּׂאָה, רוֹחֶצֶת פָּנֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְגַּנֶּה עַל בַּעְלָהּ (תריג).
הָרוֹאֶה, חַס וְשָׁלוֹם, קְרִי בְּיוּם הַכִּפּוּרִים, אִם לַח הוּא, מְקַנְּחוֹ בְּמַפָּה. וְאִם כְּבָר נִתְיַבֵּשׁ, רוֹחֵץ מְקוֹמוֹת הַמְלֻכְלָכִים לְבַד, דְּדִינוֹ כְצוֹאָה. וְלֹא יִרְחַץ בְבֶגֶד, שֶׁלֹא יָבוֹא לִידֵי סְחִיטָה. וְאָסוּר לִטְבֹּל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָגִיל לִטְבֹּל בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. וִיגַלֶּה צַעְרוֹ לְתַלְמִיד חָכָם מַה שֶׁאֵרַע לוֹ בַּיוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וְהוּא יוֹרֵהוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, שֶׁיִתְכַּפֶּר לוֹ וְיַאֲרִיךְ יָמִים. (עַיֵּן בקרבן נתנאל שעל הרא"ש פרק יום הכפורים סִימָן כא, ובספר עבודת הקודש החדש קונטרס יוסף בסדר סִימָן א, וְעַיֵּן בהגהות הגאון מורנו הרב ברוך פרנקל זצ"ל לאוֹרַח חַיִּים סִימָן תרטו)
סִיכָה, אֲסוּרָה, אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל לְהַעֲבִיר הַזֻּהֲמָה, וַאֲפִלּוּ עַל מִקְצָת גּוּפוֹ. אַךְ חוֹלֶה, אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ סַכָּנָה, סָךְ כְּדַרְכּוֹ. וּמִי שֶׁיֶשׁ בּוֹ חֲטָטִים, בִּמְדִינוֹתֵינוּ שֶׁאֵין נוֹהֲגִין הַבְּרִיאִים לָסוּךְ בַּחֹל, אָסוּר לוֹ לָסוּךְ, מִשּׁוּם דְּמוּכָח שֶׁהִיא מִשּׁוּם רְפוּאָה (כֵּן כָּתוּב בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים), וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צא.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה א׳
וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי תִּקּוּן שָׁל שׁ מִדּוֹת אֵלּוּ לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת, וְתַעַזְרֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי הַתְפִילָּה לְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה שְׁלֵמָה לָנוּ וּלְזַרְעֵנוּ וּלְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי תְפִלּוֹתֵינוּ שֶׁכָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה כֻּלָּם כְּאֶחָד יַחְזְרוּ וְיָשׁוּבוּ כָּל כּחוֹתָם לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְפִילָּה שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא דְּבַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, וְיִכָּלְלוּ כָּל הַכּחוֹת שֶׁל כָּל הָרְפוּאוֹת שֶׁל כָּל הָעֲשָׂבִים וְהַסַּמִּים שֶׁבָּעוֹלָם בְּתוֹךְ תְּפִלּוֹתֵינוּ, וְתִהְיֶה תְפִלָּתֵינוּ בִּשְׁלֵמוּת גְּדוֹלָה כְּלוּלָה מִכָּל טוּב מִכָּל הַכּחוֹת שֶׁל כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה לְמִינֵיהֶם, וּתְזַכֵּנוּ לְהַעֲלוֹתָם כֻּלָּם לְפָנֶיךָ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לְהַחֲזִירָם וְלַהֲשִׁיבָם לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן עַל יְדֵי תְפִלָּתֵנוּ שֶׁתִּהְיֶה כְּלוּלָה מִכֻּלָּם, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַכּחוֹת שֶׁל כָּל הָרְפוּאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְתוֹךְ לֶחֶם וּמַיִם וּלְתוֹךְ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נאכַל וְנִשְׁתֶּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ עַל יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם בְּלִי שׁוּם רוֹפְאִים וְדָאקְטוֹרִים כְּלָל, רַק אַתָּה בְּעַצְמְךָ וּבִכְבוֹדְךָ תִּרְפָּאֵנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כִּי אֲנִי ה' רוֹפְאֶךָ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְנִזְכֶּה לְקַבֵּל מֵאִתְּךָ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּעֵת צְמִיחַת הַמַּחֲלָה בְּעֵת שֶׁהַחוֹלָאַת סָתוּם וְטָמוּן בְּקִרְבֵּנוּ וְאֵין יוֹדְעִים מִמֶּנּוּ כְּלָל, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כָּל הַתַּעֲלוּמוֹת שֶׁבְּקִרְבֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַקְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּה, וְתִרְפָּאֵנוּ קדֶם צְמִיחַת הַמַּחֲלָה בָּעֵת שֶׁמַּתְחִיל אֵיזֶה מֵחוֹשׁ לְהִתְגַּדֵּל וְלִצְמחַ מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁיִּצְמַח חָלִילָה, אַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ לְבַד תִּרְפָּאֵנוּ מִכָּל זֶה כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה וְשׁוּם רְפוּאָה לְשׁוּם מַחֲלָה וּמַכָּה וּכְאֵב, הֵן בָּעֵת שֶׁנִּסְתְּרָה הַמַּחֲלָה, הֵן בְּעֵת שֶׁכְּבָר נִתְגַּלָּה חָלִילָה, בְּכֻלָּם אֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה עַל שׁוּם רְפוּאָה שֶׁבָּעוֹלָם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין מוֹעִילִים כְּלָל שׁוּם רְפוּאוֹת שֶׁל כָּל הַדָּאקְטוֹרִים, "הֵן רוֹפְאֵי אֱלִיל כֻּלָּם תּהוּ הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד, ל א יוֹעִילוּ וְל א יַצִּילוּ כִּי תֹהוּ הֵמָּה" כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אָנוּ נִשְׁעָנִים, וְלִרְפוּאוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים וּמְיַחֲלִים, כִּי אַתָּה רוֹפֵא נֶאֱמָן, רוֹפֵא אֱמֶת רוֹפֵא חִנָּם, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַעֲזר וְתוֹשִׁיעַ וְתָגִין עָלֵינוּ וְתַרְחִיקֵנוּ מֵרוֹפְאִים וְדָאקְטוֹרִים תָּמִיד, וְתַכְנִיעַ וְתַפִּיל וְתַשְׁפִּיל כָּל הַדָּאקְטוֹרִים עִם כָּל הָרְפוּאוֹת שֶׁלָּהֶם כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֲשֶׁר הֵם מַזִּיקִים הָעוֹלָם מְאד מְאד וְהוֹרְגִים נְפָשׁוֹת רַבּוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד הַצִּילֵנוּ מֵהֶם אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שָׁמְרֵנוּ מֵהֶם, אוֹתָנוּ וְאֶת זַרְעֵנוּ וְאֶת זֶרַע זַרְעֵנוּ וְאֶת כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗זַכֵּנוּ לְקַבֵּל כָּל הָרְפוּאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם עַל יְדֵי תְפִילָּה לְבַד, וְתִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, שֶׁאֵין שׁוּם רְפוּאוֹת בָּעוֹלָם, כִּי אִם עַל יְדֵי תְפִילָּה לְבַד וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַיּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱל הֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם ל א אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רפְאֶךָ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּצְמִיחַ מְהֵרָה קֶרֶן דָּוִד עַבְדֶּךָ, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ מְהֵרָה, וְיִתְנוֹצֵץ הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ בָּעוֹלָם וּתְעוֹרֵר אֶת לֵב מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ שֶׁיְּקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵינוּ וְיַעֲלֶה אוֹתָם לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי כִסֵּא כְּבוֹדֶךָ וְכָל הַתְּפִלּוֹת עִם כָּל הָרֵיחַ הַטּוֹב שֶׁל כָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה הַכְּלוּלִים בְּתוֹכָם, כֻּלָּם יֻכְלְלוּ בְּרוּחַ אַפֵּנוּ מְשִׁיחַ ה', וְיַעֲלֶה כֻּלָּם לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לְפָנֶיךָ וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, "בּא יָבא ל א יְאַחֵר", וְיִגְאָלֵנוּ גְאֻלַּת עוֹלָם חִישׁ מְהֵרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִתֶּן לָנוּ חֵן בְּעֵינֵי כָּל רוֹאֵינוּ, וְנִזְכֶּה לִמְצא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱל הִים וְאָדָם, וּבְעֵינֵי כָּל הַמַּלְאָכִים וְהַשָּׂרִים שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה כֻּלָּם יְרַחֲמוּ עָלֵינוּ, וְנִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי כֻלָּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תּוֹשִׁיעֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּיר וְלֵידַע כָּל הַמְפֻרְסָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלָדַעַת לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לָרַע, שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, מִי הֵם הַצַּדִּיקִים וְהַמְפֻרְסָמִים הָאֲמִתִּיִּים וּמִי הֵם הַמְפֻרְסָמִים וְהַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, אֲשֶׁר גְּדֻלָּתָם הִיא רַק עַל יְדֵי עַזּוּת שֶׁהִיא מַלְכוּתָא בְּלָא תַגָּא וְנִזְכֶּה לִתְפִילָּה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, וּבִזְכוּת וְכחַ תְּפִלּוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם שׁרֶשׁ הַכּל, אֲשֶׁר כֻּלָּם מְקַבְּלִים מֵהֶם, יִתְבַּטֵּל וְיִפּל כָּל הָעַזּוּת שֶׁל כָּל הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ לִפְנֵי תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְל א יוּכְלוּ לְהָרִים ראשׁ נֶגְדָּם וְנֶגֶד הַתְּלוּיִים בָּהֶם וְנִתְמָכִים עֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 269 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־35 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ז׳ בסיוון): נשא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־7 ביוני 2027, בשעה 19:42 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
עַל־יְדֵי שִׂמְחַת פּוּרִים בְּהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה וְנִסְתָּר: (לק"א סי' י' אות ח')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.