בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום חמישי, ט׳ באב ה׳תשפ״ז · 12 באוגוסט 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה כ״ג · אות א׳ – אות ב׳
כ־5 דק׳ · כ־530 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה. עַל־פִּי מָשָׁל, שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁבְּנֵי־אָדָם שְׂמֵחִים וּמְרַקְּדִים, אֲזַי חוֹטְפִים אִישׁ אֶחָד מִבַּחוּץ, שֶׁהוּא בְּעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ בְּעַל־כָּרְחוֹ לְתוֹךְ מְחוֹל הַמְרַקְּדִים, וּמַכְרִיחִים אוֹתוֹ בְּעַל־כָּרְחוֹ שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ עִמָּהֶם גַם־כֵּן; כֵּן יֵשׁ בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה. כִּי כְּשֶׁאָדָם שָׂמֵחַ, אֲזַי הַמָּרָה שְׁחֹרָה וְיִסּוּרִים נִסְתַּלְּקִים מִן הַצַּד. אֲבָל מַעְלָה יְתֵרָה – לְהִתְאַמֵּץ לִרְדֹּף אַחַר הַמָּרָה שְׁחֹרָה דַּוְקָא, לְהַכְנִיס אוֹתָהּ גַם־כֵּן בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, בְּאֹפֶן שֶׁהַמָּרָה שְׁחוֹרָה בְּעַצְמָהּ תִּתְהַפֵּךְ לְשִׂמְחָה. שֶׁיְּהַפֵּךְ הַמָּרָה שְׁחֹרָה וְכָל הַיִּסּוּרִין לְשִׂמְחָה, כְּדֶרֶךְ הַבָּא לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, שֶׁאָז מִגֹּדֶל הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה מְהַפֵּךְ כָּל הַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרוֹת שֶׁלּוֹ לְשִׂמְחָה. נִמְצָא שֶׁחוֹטֵף הַמָּרָה שְׁחֹרָה וּמַכְנִיס אוֹתָהּ בְּעַל־כָּרְחָהּ לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, כַּמָּשָׁל הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו ל״ה:י׳): שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה – שֶׁהַיָּגוֹן וַאֲנָחָה בּוֹרְחִים וְנָסִים מִן הַשִּׂמְחָה, כִּי בְּעֵת הַשִּׂמְחָה דֶּרֶךְ הַיָּגוֹן וָאֲנָחָה לַעֲמֹד מִן הַצַּד כַּנַּ"ל, אֲבָל צָרִיךְ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם דַּיְקָא, וּלְהַשִּׂיגָם וּלְהַגִּיעָם, לְהַכְנִיס אוֹתָם דַּוְקָא לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְכוּ' – שֶׁהַשָּׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְיִתְפְּסוּ אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם נָסִים וּבוֹרְחִים מִן הַשִּׂמְחָה, לְהַכְנִיס אוֹתָם בְּעַל־כָּרְחָם לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל. כִּי יֵשׁ יָגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁהֵם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן הֵם בּוֹרְחִים מִן הַשִּׂמְחָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ אוֹתָם לְהַכְנִיס אוֹתָם לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ הַשִּׂמְחָה, בְּעַל־כָּרְחָם, כַּנַּ"ל:
מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה בְּכָל כֹּחוֹ. וְכָל הַחוֹלַאַת הַבָּאִין עַל הָאָדָם, כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה. כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים צ״ב:ה׳): עֲלֵי עָשׂוֹר וְכוּ' כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ וְכוּ'. וְאֵלּוּ יוּ"ד מִינֵי נְגִינָה בָּאִין בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין, וְהֵם מְחַיִּין אוֹתָן. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ קִלְקוּל וּפְגָם בְּהַשִּׂמְחָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יוּד מִינֵי נְגִינָה, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין חוֹלַאַת מִן הַיּוּד מִינֵי דְּפִיקִין, שֶׁנִּתְקַלְקְלִין עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַיּוּד מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל. כִּי כָּל מִינֵי חוֹלַאַת כְּלוּלִים בְּיוּד מִינֵי דְּפִיקִין, וְכֵן כָּל מִינֵי נִגּוּנִים כְּלוּלִים בְּיוּד מִינֵי נְגִינָה. וּכְּפִי קִלְקוּל הַשִּׂמְחָה וְהַנִּגּוּן, כֵּן בָּא חוֹלַאַת כַּנַּ"ל. וְגַם חַכְמֵי הָרוֹפְאִים הֶאֱרִיכוּ בָּזֶה, שֶׁכָּל הַחוֹלַאַת – עַל־יְדֵי מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת, וְהַשִּׂמְחָה הִוא רְפוּאָה גְּדוֹלָה. וְלֶעָתִיד תִּתְגַּדֵּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי סוכה פ' לולב וערבה ובמ"ר שמיני פ' י"א): עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִהְיוֹת רֹאשׁ חוֹלֶה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה מָחוֹל לַצַּדִּיקִים, וְהוּא יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה רֹאשׁ חוֹלֶה, כִּי שְׁכִינָה לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים מ), שֶׁנֶּאֱמַר: ה' יִסְעָדֶנוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי; כִּי אֵין לְהַחוֹלֶה שׁוּם חִיּוּת, רַק הַשְּׁכִינָה מְחַיָּה אוֹתוֹ. וְלֶעָתִיד עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה יִתְתַּקֵּן כָּל הַחוֹלַאַת כַּנַּ"ל, וְאָז יִהְיֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רֹאשׁ חוֹלֶה, דְּהַיְנוּ רֹאשׁ הַמָּחוֹל כַּנַּ"ל, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַחוֹלֶה כַּנַּ"ל. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין חוֹלֶה כַּנַּ"ל, כִּי הֵם תִּקּוּן הַחוֹלַאַת כַּנַּ"ל:
וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לְהַתְגַּבֵּר מְאֹד בְּכָל הַכֹּחוֹת, לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד. כִּי טֶבַע הָאָדָם – לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ לְמָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת מֵחֲמַת פִּגְעֵי וּמִקְרֵי הַזְּמַן, וְכָל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכֹחַ גָּדוֹל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יוּכַל, וַאֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא. אַף שֶׁגַּם לֵב נִשְׁבָּר הוּא טוֹב מְאֹד, עִם כָּל זֶה הוּא רַק בְּאֵיזוֹ שָׁעָה, וְרָאוּי לִקְבֹּעַ לוֹ אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם לְשַׁבֵּר לִבּוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ, אֲבָל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. כִּי מִלֵּב נִשְׁבָּר בְּקַל יְכוֹלִין לָבוֹא לְמָרָה שְׁחֹרָה, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יְכוֹלִין לִכָּשֵׁל עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, חַס וְשָׁלוֹם, לָבוֹא לְאֵיזֶה הוֹלֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה קָרוֹב יוֹתֵר לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְמָרָה שְׁחֹרָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, רַק בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת יִהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רנ״ג
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
אִישׁ אֶחָד מֵחֲשׁוּכֵי־בָּנִים, וְהָיָה מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ ז”ל, וּפַעַם אַחַת הָיָה בְּבֵית רַבֵּנוּ ז”ל, וְהָיָה יוֹם אֶחָד שֶׁנִּכְנְסוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה חֲשׂוּכֵי־בָּנִים וְשִׁחֲרוּ אוֹתוֹ שֶׁיַּעֲזֹר לָהֶם, וְנִכְנַס הָאִישׁ הַנַּ”ל מֵאֲנָשָׁיו גַּם כֵּן, וּבִקֵּשׁ אוֹתוֹ גַּם כֵּן עֲבוּר בָּנִים. הֵשִׁיב לוֹ: מָה הָרַעַשׁ הַזֶּה? הֲלֹא עִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים – מַעֲשִׂים טוֹבִים (ב"ר ל ו), וְזֶהוּ הָעִקָּר; עַל כֵּן הָעִקָּר – לְבַקֵּשׁ עַל יַהֲדוּת, שֶׁתִּזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְכוּ’.בְּוַדַּאי אִם אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְבָנִים בְּגַשְׁמִיּוּת, בְּוַדַּאי מַה טּוֹב; אֲבָל הָעִקָּר הוּא לָשׂוּם לֵב לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר הַתּוֹלָדוֹת וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וּמֵאָז פָּסַק אוֹתוֹ הָאִישׁ הַנַּ”ל לְהַפְצִיר אוֹתוֹ עֲבוּר בָּנִים, וְהָלַךְ וְעָסַק רַק בַּעֲבוֹדַת ה’ כְּדֶרֶךְ אַנְשֵׁי רַבֵּנוּ ז”ל.
אַחַר־כָּךְ שׁוּב פַּעַם אַחַת הָיָה רַבֵּנוּ שָׁם וְנִכְנְסוּ גַּם כֵּן חֲשׂוּכֵי־בָּנִים אֶצְלוֹ וּבִקְּשׁוּ אוֹתוֹ ז”ל עֲבוּר בָּנִים, וְזֶה הָאִישׁ הַנַּ”ל שׁוּב לֹא פָּתַח פִּיו לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ עַל זֶה, וְהִתְחִיל רַבֵּנוּ ז”ל בְּעַצְמוֹ וְאָמַר לוֹ: אַף עַל פִּי כֵן טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לְךָ בָּנִים. וְאָמַר לוֹ: לֵךְ וַהֲבֵא לִי מֵאָה רוּבְּל סוּג, וְהָלַךְ מְהֵרָה וְהֵבִיא לוֹ. וּבְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל טְבִילָה וְנִפְקְדָה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֵד בֵּן. יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּזְכּוּ לְגַדְּלוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, אָמֵן:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ז
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
עד כה ספרנו קצת מעט דמעט כטפה מן הים מעצם התלאות וההרפתקאות והסכנות העצומות והיסורים הקשים והפחדים הגדולים שהיה לרבנו זכרונו לברכה, בנסיעה לארץ ישראל בהליכה ובחזרה. והשם יתברך היה בעזרו, ועשה עמו נסים נפלאים ונוראים בכל עת ובכל רגע וזכה לגמר בשלמות מה שחפץ, ונכנס בשלום ויצא בשלום ובא לביתו בשלום
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תצ״ז – אות תצ״ח
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
(נד) הוּטַב בְּעֵינָיו מְאֹד מִי שֶׁזָּכָה לִרְאוֹת אוֹתוֹ בַּחֲלוֹם אֲפִלּוּ בְּחַיָּיו. וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים מֵאֲנָשָׁיו שֶׁהוּא נִרְאֶה לָהֶם בַּחֲלוֹם בִּדְמוּת זָקֵן גָּדוֹל. וְאָמַר שֶׁאִם הָיִינוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים כִּרְצוֹנוֹ הָיִינוּ יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ דְּבָרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים בַּחֲלוֹם. וְהָעִקָּר לִזְכּוֹת שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכַּח מַה שֶּׁרוֹאִין וְשׁוֹמְעִין בַּחֲלוֹם, כִּי לִפְעָמִים רוֹאִין וְשׁוֹמְעִין אֵיזֶה דָּבָר וְאַחַר־כָּךְ נִשְׁכָּח (וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁלּוֹקְחִין וְטוֹרְפִין מִמֶּנּוּ הַדָּבָר בַּחֲזִירָתוֹ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּרֵאשִׁית קצט:):
(נה) כְּבָר מְבֹאָר שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה (שִׂיחוֹת הָרַ"ן ל) שֶׁהִזְהִיר לִבְלִי לְבַלְבֵּל הָאָדָם דַּעְתּוֹ כְּלָל בְּעִנְיַן הַנְּקִיּוּת וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל. וְסִפֵּר בְּשֵׁם דּוֹקְטוֹרִים גְּדוֹלִים שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לִבְרִיאוּת הַגּוּף כְּשֶׁהוּא נֶעֱצָר קְצָת. אַף־עַל־פִּי שֶׁהַדּוֹקְטוֹרִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ אוֹמְרִים תָּמִיד שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת מְשֻׁלְשָׁל וְכֵן לְכָל הַחוֹלָאוֹת הָיוּ אוֹמְרִים לִפְתֹּחַ הַנְּקָבִים, אֲבָל עַכְשָׁו חָקְרוּ בְּחָכְמָתָם לְהֶפֶךְ מַמָּשׁ שֶׁאַדְּרַבָּא טוֹב יוֹתֵר לִבְרִיאוּת הַגּוּף לִהְיוֹת נֶעֱצָר קְצָת. וּבִפְרָט הַחוֹלֶה טוֹב לוֹ יוֹתֵר לִהְיוֹת נֶעֱצָר קְצָת דַּוְקָא. וְסִפֵּר בִּשְׁמָם שֶׁמִּי שֶׁנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו פַּעַם אַחַת בְּמֵעֵת לְעֵת הוּא גַּם־כֵּן חֲלִישׁוּת, כִּי טוֹב יוֹתֵר לְבַל יִהְיֶה נִפְתָּח כִּי־אִם פַּעַם אַחַת בִּשְׁנֵי יָמִים. רַק אִם לִפְעָמִים הָאָדָם נֶעֱצָר כַּמָּה יָמִים חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵיזֶה דָּבָר לִפְתֹּחַ נְקָבָיו. אֲבָל פַּעַם אַחַת בִּשְׁנֵי יָמִים הוּא טוֹב יוֹתֵר לִבְרִיאוּת הַגּוּף. וְסִפֵּר הַרְבֵּה בָּזֶה וְגִלָּה דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא נוֹטֶה לְדֵעָה זוֹ. וְעַל־כָּל־פָּנִים אֵין לְהָאָדָם לְבַלְבֵּל שׁוּם זְמַן כְּלָל בִּשְׁבִיל נְקִיּוּת כַּמְבֹאָר שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בָּזֶה בַּאֲרִיכוּת בַּסְּפָרִים הַנִּדְפָּסִים:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · רחמנות · חלק ראשון · אות א׳ – אות י״ב
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
א. מִי שֶׁמְּרַחֵם עַל עֲנִיִּים, זוֹכֶה לִרְאוֹת בְּנֶחָמוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. כְּשֶׁאֵין רַחֲמָנוּת, אֲזַי רָעָב בָּא לָעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכחַ,. זוֹכֶה לְרַחֵם עַל עֲנִיִּים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. מִי שֶׁאֵין לוֹ רַחֲמָנוּת נִשְׁתַּגֵּעַ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. מִי שֶׁמְּשַׁלֵּם טוֹבָה תַּחַת רָעָה, מַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ח. עַל יְדֵי הָרַחֲמָנוּת יִתְבַּטֵּל מִמְּךָ תַּאֲווֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ט. כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה, שֶׁאָחִיךָ בְּצָרָה, וְאֵין אַתָּה עוֹזֵר לוֹ, כְּאִלּוּ אַתָּה עָשִׂיתָ לוֹ הָרָעָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗י. הָרוֹאֶה חֲבֵירוֹ בְּצַעַר, צָרִיךְ שֶׁיְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יא. עַל יְדֵי בַּקָּשַׁת הָרַחֲמִים זוֹכֶה לַעֲשוֹת שִׁדּוּכִים טוֹבִים הֲגוּנִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יב. הַדָּן אֶת בְּנֵי אָדָם לְכַף זְכוּת, יִזְכֶּה לְקַבֵּל אֶת הַמּוֹעֲדִים כַּנָּכוֹן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות כ״ג
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
וְהָלְכוּ הָעֲשִׁירִים הַנַּ"ל אֶל אוֹתוֹ הַמְּדִינָה וְגַם אֲנִי הָלַכְתִּי עִמָּהֶם וְגַם בְּדֶרֶךְ הִלוּכָם הָיוּ חַיִּים גַּם כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיִּים טוֹבִים שֶׁלּוֹ כִּי הָיוּ לָהֶם אוֹצָרוֹת כַּנַּ"ל כְּשֶׁבָּאוּ סָמוּךְ לְהַמְּדִינָה הִתְחִיל לְהִתְקַלְקֵל גַּם אֶצְלָם הַטַּעַם וּשְׁאָר הַדְּבָרִים וְהִרְגִּישׁוּ בְּעַצְמָם שֶׁנִּתְקַלְקֵל אֶצְלָם וְאָמַרְתִּי לָהֶם אִם עַתָּה, שֶׁעֲדַיִן לא נִכְנַסְתֶּם אֶצְלָם, כְּבָר נִתְקַלְקֵל אֶצְלְכֶם הַטַּעַם וְכוּ' וְאֵיךְ יִהְיֶה אִם תִּכָּנְסוּ לְשָׁם ? וּמִכָּל שֶׁכֵּן אֵיךְ תּוּכְלוּ לְהוֹשִׁיעַ אוֹתָם וְלָקַחְתִּי לֶחֶם שֶׁלִּי וּמַיִם שֶׁלִּי, וְנָתַתִּי לָהֶם וְהִרְגִּישׁוּ בַּלֶּחֶם וּמַיִם שֶׁלִּי כָּל הַטְּעָמִים, [וְכָל הָרֵיחוֹת וְכוּ'] וְנִתְתַּקֵּן מַה שֶּׁנִּתְקַלְקֵל אֶצְלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תפלה · קטע ל״ג – קטע ל״ד
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 89% מהספר עד סוף היום
כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת נִגְלֶה וְנִסְתָּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, לַעֲשׂוֹת מֵהַנִּסְתָּר נִגְלֶה. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה וְרִבּוּי תְּפִלּוֹת, שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ, וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה מֵהַנִּסְתָּר נִגְלֶה, וְיִהְיֶה לוֹ נִסְתָּר גָּבוֹהַּ יוֹתֵר. וְאַחַר־כָּךְ יִתְפַּלֵּל עוֹד עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ גַּם הַנִּסְתָּר הַזֶּה, וְכֵן בְּכָל פַּעַם יֵלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, לְבַקֵּשׁ בְּכָל פַּעַם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַשִּׂיג הַנִּסְתָּר הַגָּבוֹהַּ יוֹתֵר עַד שֶּׁיַּשִּׂיג וְכוּ'. עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בִּתְחִלַּת הָאֲצִילוּת, וְאַחַר־כָּךְ יִהְיֶה נִכְלָל בָּאֵין סוֹף, וְאָז יִזְכֶּה לְתוֹרַת ה' וּתְפִלַּת ה' בֶּאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי דֶּרֶךְ זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה זוֹכִין לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִכְנָסִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה, לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, לְקַבֵּל מֵהֶם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה שְׁלֵמָה, כִּי תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה כּוֹלֶלֶת הַכֹּל. וְעִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, שֶׁהוּא הַבּוּשָׁה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַל יֶחֱטָא חַ"ו, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְכָל הַנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִינַת יָדַיִם, לְקַבֵּל מוּסָר מִמּוֹכִיחֵי אֱמֶת. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל גֵּרוּשׁ וּמַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם וְנִתְרַבֶּה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וְנַעֲשָׂה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְנִתְתַּקֵּן הַקְּדֻשָּׁה, וְנֶחְתֶּמֶת בִּבְחִינַת חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם: (לק"א סי' כ"ב אות י')
מִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עַל הַתְּפִלָּה וּמוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, יֵדַע שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁנִּכְנָסִין בּוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹתָם, שָׁם צָרִיךְ לוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר, וְעַל־יְדֵי זֶה יַעֲלֶה נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה: (לק"א סי' כ"ו)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ט · קטע ט׳ – קטע ב׳
כ־6 דק׳ · כ־570 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל צַעֲקַת הַשְּׁכִינָה אֲשֶׁר צוֹעֶקֶת בְּקוֹל מַר עַל מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים, קַלַּנִי מֵראשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי מִי יָכל לִסְבּל קוֹל צַעֲקָתָהּ הַמָּרָה, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ גּדֶל מְרִירַת צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה הַזּאת רַחֵם רַחֵם, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵעַתָּה מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, וְזַכֵּנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁתִּתְפָּאֵר הַשְּׁכִינָה בָּנוּ מֵעַתָּה, וּתְקַבֵּל שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים וְהִתְפָּאֲרוּת הַרְבֵּה מֵאִתָּנוּ בְּכָל עֵת מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּלְתַקֵּן מְהֵרָה כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ לְפָנֶיךָ בְּעֵינֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר הִרְבִּינוּ לִפְשׁעַ בָּזֶה, שֶׁהִסְתַּכַּלְנוּ בְעֵינֵינוּ חוּץ מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה, וּבָאנוּ עַל יְדֵי זֶה לַחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְגָמִים גְּדוֹלִים הַרְבֵּה מְאד, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂינוּ אוֹי לָנוּ כִּי חָטָאנוּ, שֶׁפָּגַמְנוּ בְּעֵינַיִם קְדוֹשִׁים כָּאֵלּוּ, הַנִּמְשָׁכִין מֵעֵינֵי יְהוָה, שֶׁיְּכוֹלִים לִזְכּוֹת לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם עַל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי זֶה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּבִּיטִים שָׁם וּבְרב אִוַּלְתֵּנוּ לָקַחְנוּ עֵינַיִם קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים כָּאֵלּוּ, וְהִסְתַּכַּלְנוּ בָּהֶם בַּמֶּה שֶׁהִסְתַּכַּלְנוּ עַד אֲשֶׁר בָּאנוּ לְמַה שֶּׁבָּאנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מָלֵא רַחֲמִים לַמְּדֵנוּ הַדֶּרֶךְ לְתַקֵּן כָּל זֶה, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ וְלִמְצא צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַשַּׁיָּכִים לְשׁרֶשׁ נִשְׁמוֹתֵינוּ, וְלֵילֵךְ וְלִנְסֹעַ אֲלֵיהֶם תָּמִיד, וּבִפְרָט עַל ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא עִקָּר זְמַן הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, זַכֵּנוּ שֶׁנִּהְיֶה נִמְנִין גַּם כֵּן בִּכְלַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים הַמִּתְאַסְּפִים אֲלֵיהֶם וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְהִסְתַּכֵּל עַל פְּנֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וּלְתַקֵּן עַל יְדֵי זֶה כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ בְּעֵינֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹר קְדֻשַּׁת הַהִתְפָּאֲרוּת הַכָּלוּל בִּפְנֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּסְתַּכֵּל שָׁם, עַד אֲשֶׁר יִתְקַדְּשׁוּ כָּל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב רַחֲמֶיךָ זַכֵּנוּ שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִבֵּנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ וְלֵידַע הֵיטֵב נוֹרָאוֹת מְתִיקוּת הַטַּעַם הַקָּדוֹשׁ וְהַנִּפְלָא שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנִזְכֶּה מֵעַתָּה לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִבְער וּלְהִתְלַהֵב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּלְאַפּוּשֵׁי בְּרַחֲמֵי טוּבָא, לְהַרְבּוֹת בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לְפָנֶיךָ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִפְעל בַּקָּשָׁתֵנוּ בְּרַחֲמִים אֶצְלְךָ, שֶׁנִּזְכֶּה לָבא מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, וְזַכֵּנוּ לָבוֹא מְהֵרָה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהוָה לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי, כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי, צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ, שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּערְרוּ, אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, "גְּדל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה", אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת עצֶם רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת הַמּוֹנְעִין אוֹתָנוּ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים, אֲשֶׁר עָמְדוּ כְּנֶגְדֵּנוּ כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת, כְּחוֹמוֹת בַּרְזֶל וְכִנְחָלִים שׁוֹטְפִים וְנַהֲרֵי אֵשׁ סַבּוּנוּ גַם סְבָבוּנוּ מִכָּל צַד "סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יַחַד", וּמֵרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ אֲבָל אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁגַּם בְּהַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן, אַתָּה בְּעַצְמְךָ נִסְתָּר בָּהֶם מֵרב אַהֲבָתְךָ אֶת כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וּמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת יָכל לָגֶשֶׁת לְתוֹךְ חֶשְׁכַּת הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל, דְּהַיְינוּ לְתוֹךְ תּקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת, וְלִמְצא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי שָׁם בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ נִסְתָּר וְנֶעְלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה אָנכִי הַחֲסַר דֵּעָה, אֲשֶׁר מֵעצֶם חֶסְרוֹן דַּעְתִּי אֲנִי עוֹמֵד מֵרָחוֹק זֶה כַּמָּה זְמַנִּים, שֶׁאֵינִי מִתְגַּבֵּר לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ מֵחֲמַת רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת הַמַּפְסִיקִים לְפָנַי כַּחוֹמוֹת מַמָּשׁ וּבֶאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ קְצַת וַאֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם, כִּי בֶאֱמֶת אֵינָם מְנִיעוֹת כְּלָל אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הֵם מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדִּי וּמִשְׁתַּטְּחִים לְפָנַי כָּל כָּךְ שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות צב · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לִפְעֹל כָּל דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ וְשִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ.
כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת בְּלֵב הָאָדָם בְּעִנְיָן זֶה כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ וְרֹב בְּנֵי אָדָם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לָזֶה וְעַל כֵּן אֵינָם מִתְחַזְּקִים בִּתְפִלָּה.
וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְיַגֵּעַ בִּיגִיעָה וַעֲבוֹדָה גְּדוֹלָה מְאֹד בָּעִנְיָן הַזֶּה וְעִקַּר הַיְגִיעָה הוּא בַּהַתְחָלָה בִּבְחִינַת כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, הַיְנוּ בְּעֵת שֶׁמַּתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְבּוֹדֵד. כִּי אָז עֲדַיִן לֹא רָאָה שׁוּם פְּעֻלָּה עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ וְהִתְבּוֹדְדוּתוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קח
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
מְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל בֹּקֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ', מִכָּל־שֶׁכֵּן בְּכָל שָׁבוּעַ וּבְכָל חֹדֶשׁ וּבְכָל שָׁנָה, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.
כִּי סוֹף כָּל סוֹף חַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ יִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ וְיָבִיא לָנוּ מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְכָל מַה שֶּׁקָּרוֹב יוֹתֵר לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, כִּי מָשִׁיחַ יַמְשִׁיךְ הַחֲסָדִים בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַחֲסָדִים יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה תָּמִיד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים.
אַךְ כָּל אֵלּוּ הַחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּכָל עֵת אֵין מִי שֶׁיֵּדַע מֵהֶם בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְכָל מִי שֶׁמְּקֹרָב אֵלָיו הוּא מוֹדִיעַ לוֹ רַחֲמָיו וְטוּבוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם עַד אֵין חֵקֶר, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לְקַבֵּל הָאוֹצָר מַתְּנַת חִנָּם שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְרָצוֹן שֶׁיֵּדַע הָאֱמֶת בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל מָה אָתֵי לְהַאי עָלְמָא וְיִתְחַזֵּק בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים תָּמִיד לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְיַחְתֹּר בְּכָל כֹּחוֹ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁיּוֹדְעִים לְחַזְּקוֹ וּלְיַעֲצוֹ בְּעֵצוֹת נְכוֹנוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת, עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם וִירַחֲמֵהוּ וְכוּ' (הִלְכוֹת מַתָּנָה הֲלָכָה ד' אוֹת ח' עַיֵּן יִרְאָה אוֹת קל"ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות יב
כ־1 דק׳ · כ־10 מילים · 89% מהספר עד סוף היום
רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר, וַאֲזַי הַחֶסֶד נִתְהַפֵּךְ לְדִין קָשֶׁה, חַס וְשָׁלוֹם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תנה · פסקה 8 – פסקה 3
כ־6 דק׳ · כ־650 מילים · 89% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
אוּן פָארְט הָאפּ [וּבְכָל זֹאת רַק שִׂמְחָה].
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ד' אֱמֹר תר"ד אוּמַאן.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ שָׁלוֹם.
אֶתְמוֹל בָּאתִי לְפֹה בְּשָׁלוֹם, וַחֲזַק וֶאֱמַץ בְּנִי וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר וְאַל תִּירָא וְאַל תִּפְחַד כִּי ה' אִתָּנוּ כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְזֶה נֶאֱמַר גַּם עָלֶיךָ בְּפֵרוּשׁ וְעַל כֻּלָּנוּ, וְאִם כִּי הַכֹּל יוֹדְעִין זֹאת, עִם כָּל זֶה צְרִיכִין לַחֲזֹר זֹאת כַּמָּה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ הַצַּדִּיק שֶׁגִּלָּה זֹאת, כִּי רַק הוּא הִכְנִיס בָּנוּ בְּחֶמְלָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁגַּם אֲנִי וְאַתָּה וְכוּ' נוּכַל לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ בָּזֶה בִּבְחִינַת הַשָּׂגַת הַתַּלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת "נְבֵלָתִי יְ'קוּמוּן הָ'קִיצוּ וְ'רַנְּנוּ שֹׁ'כְנֵי עָ'פָר" וְכוּ', אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע זֹאת מֵעוֹלָם. גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה וַאֲשֶׁר עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה סַמָּא דְּמִלְּתָא מִשְׁתּוֹקָא, כִּי סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר בּוֹעֵר כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. וְהוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים, וּבֶאֱמֶת לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי עַתָּה לִכְתֹּב לְךָ דָּבָר מִזֶּה, אַךְ מֵאֵת ה' הָיְתָה שֶׁהִזְמִין לִי זִכְרוֹן דְּבָרִים אֵלּוּ הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים מְאֹד, וְהֵם מְחַיִּין אוֹתִי עַתָּה מְאֹד. מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'. וּמֵאַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר דְּבָרִים אֵלּוּ לְפָנֵינוּ וְנִכְתְּבוּ בְּסֵפֶר עַל יָדִי, וְאַתָּה זוֹכֶה לְשָׁמְעָם בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה כַּמָּה פְּעָמִים בְּוַדַּאי יֵשׁ וָיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵנוּ לִי וּלְךָ וּלְכֻלָּנוּ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' בְּחֻקּוֹתַי ל"ב לַסְּפִירָה תד"ר אוּמַאן.
רַב שָׁלוֹם וּבְרָכָה וְהַצְלָחָה וְחַיִּים וְכָל טוּב לִכְבוֹד אֲהוּבִי יְדִידִי, הָרַבָּנִי הַנָּגִיד, הַיָּשִׁישׁ הַנָּדִיב וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב דֹּב בֶּער, שֶׁיִּחְיֶה, עִם שְׁלוֹם בָּנָיו הַיְקָרִים, לְכָל אֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ הָרָמָה, וְלִידִידִי הָרַבָּנִי הַנָּגִיד וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי הִירְשׁ נֵרוֹ יָאִיר, עִם שְׁלוֹם בָּנָיו הַיְקָרִים, לְכָל אֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ הָרָמָה, וְלִידִידִי הָרַבָּנִי, הַנָּגִיד הַוָּתִיק וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם בֶּער, שֶׁיִּחְיֶה, וְלִידִידִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב אַבֶּילֶי נֵרוֹ יָאִיר, עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ, יְבָרְכֶם ה' בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנוּ וְיַצְלִיחוּ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח, עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן. וּלְכָל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ הָרָמָה, כֻּלָּם יַעַמְדוּ עַל הַבְּרָכָה בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
דְּעוּ אַחַי וְרֵעַי, כִּי בָּאתִי לְפֹה אוּמַאן בַּשָּׁבוּעַ הֶעָבַר בְּיוֹם ג' וְהִתְחַלְתִּי מִיָּד לַעֲסֹק בְּתִקּוּן בֵּית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ, וְקֹדֶם כָּל הֻכְרַחְנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לְקַבֵּל רְשׁוּת מֵהַשָּׂרִים דְּפֹה, וְאַחֲרֵי הִשְׁתַּדְּלוּת הַרְבֵּה עֲזָרָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַיּוֹם הָיוּ אֵצֶל הַבֵּית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ הַגַּרַאדְנִיצֶע [הַמּוֹשֵׁל] בְּעַצְמוֹ עִם עוֹד שְׁנֵי אֲדוֹנִים, וְנָתְנוּ רְשׁוּת לִבְנוֹת הַגַּג, רַק שֶׁעֲדַיִן צְרִיכִין לְקַבֵּל בִּילֶעט [רִשָׁיוֹן] עַל זֶה, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נְקַבֵּל מָחָר הַבִּילֶעט טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל זֶה וְעַתָּה צְרִיכִין לְהַתְחִיל בְּבִנְיַן הַגַּג. וּבִתְחִלָּה עָלָה עַל דַּעְתִּי לִבְנוֹת רַק הַגַּג הָעֶלְיוֹן שֶׁנָּפַל לְבַדּוֹ, אַךְ רַבִּים אָמְרוּ לְנַפְשִׁי, שֶׁהַהֶכְרֵחַ לִסְתֹּר כָּל הַגַּג וְלִבְנוֹת מֵחָדָשׁ, וְכֵן הֵבַנְתִּי בְּעַצְמִי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר, אֲבָל הַהוֹצָאָה מְרֻבָּה, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּין עַד שֶׁאֶהְיֶה אֶצְלָם, כִּי בְּתוֹךְ כָּךְ יַעַבְרוּ יְמֵי הַקַּיִץ, וּבִפְרָט כִּי בְּעֵסֶק מִצְוָה כָּזֹאת צְרִיכִין לְהַקְדִּים בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וְגַם שֶׁלֹּא יִתְקַלְקְלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַדַּפִּין שֶׁל הַסְּטֶעלְיֶע [נַגַּרוּת] וְהַקּוֹרוֹת וְכוּ', עַל־כֵּן הַהֶכְרֵחַ לְהַתְחִיל מִיָּד, לָזֹאת בָּאתִי לְהוֹדִיעָם כָּל זֶה. וּמַה מְּאֹד נִפְלֵאתִי, שֶׁעַד הֵנָּה לֹא הִגִּיעַ לִי אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אַחַת מֵהֶם עַל הַבִּנְיָן הַזֶּה, וּכְבָר הִבְטִיחוּ כְּפִי הַצֶּעטִיל [הַפֶּתֶּק] וְאָמְרוּ, שֶׁבְּוַדַּאי יִשְׁלְחוּ תֵּכֶף קֹדֶם פֶּסַח אוֹ אַחַר פֶּסַח עַל־כָּל־פָּנִים, וְאֵין קוֹל וְאֵין כֶּסֶף, עַל־כֵּן אֲנִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם הַצֶּעטִיל מֵהַמִּתְחַיְּבִים, וְיִרְאוּ שֶׁיְּסַלְּקוּ הַכֹּל תֵּכֶף וּמִיָּד בְּלִי שׁוּם עִכּוּב, חַס וְשָׁלוֹם, וְיִשְׁלְחוּ הַמָּעוֹת לִקְהִלַּת טוּלְטְשִׁין לְיַד בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל הַבִּנְיָן חַס וְשָׁלוֹם. וְזֹאת תֵּדְעוּ, שֶׁאֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר יְסַלְּקוּ כְּפִי הַצֶּעְטִיל, עֲדַיִן יֶחֱסַר הַרְבֵּה, כִּי הַהוֹצָאָה מְרֻבָּה, וּבְוַדַּאי תִּהְיוּ מֻכְרָחִים אַתֶּם לְהוֹסִיף עוֹד, כְּפִי אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, עִם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה אֶצְלֵנוּ עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת, הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְבַטֵּל הַבִּנְיָן, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל הַהוֹצָאָה הַמְרֻבָּה, אַךְ לְעֵת עַתָּה תִּרְאוּ שֶׁיִּשְׁלְחוּ כֻּלָּם כְּפִי הַצֶּעטִיל, וְאָז נֵדַע כַּמָה צְרִיכִין לְהוֹסִיף. לְעֵת עַתָּה יִרְאוּ לִבְלִי לְעַכֵּב עוֹד הַמָּעוֹת שֶׁהִתְחַיְּבוּ כְּבָר בְּהַצֶּעטִיל, כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא בִּנְיָן הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּנוּ, כִּי הוּא זְכוּת הָרַבִּים לְדוֹרוֹת לָנֶצַח, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר כְּלָל עַד הֵיכָן זְכוּת הַמִּצְוָה דְּרַבִּים הַזֹּאת מַגִּיעַ, עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 6
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 89% מהספר עד סוף היום
ר' יִצְחָק לוּרְיָא הוּא הָאֲרִ"י ז"ל. ר' חַיִים וִיטַל. ר' אַבְרָהָם הַלֵּוִי בָּרוּכִים. ר' יִשְׂרָאֵל סָרוּק.
ר' יְהוֹשֻׁעַ פַאלְק, בַּעַל הַ"סְמַ"ע". רַב יוֹאֵל בְּר' שְׁמוּאֵל, בַּעַל הַ"בַּ"ח". ר' אֶפְרַיִם, בַּעַל "עוֹלְלוֹת אֶפְרַיִם".
ר' יְשַׁעְיָה סֶגָל בְּר' אַבְרָהָם, בַּעַל הַ"שְּׁלָ"ה". בְּנוֹ ר' שֶׁעפְטִיל. רַב מֹשֶׁה קוֹרְדִיוָוארִי. ר' אֵלִיָהוּ, בַּעַל הָ"רֵאשִׁית חָכְמָה". ר' אַבְרָהָם גַלַנְטִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קע״ז · סעיף י״ג – סעיף ה׳
כ־4 דק׳ · כ־370 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, חַיָבִים גַּם כֵּן בִּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, אֶלָּא שֶׁהַכֹּהֵן מַפְרִישׁוֹ וּמְעַכְּבוֹ לְעַצְמוֹ וּמַחֲזִיקוֹ בִּקְדֻשַׁת בְּכוֹר.
אִם יֵש לַגּוֹי שֻׁתָּפוּת עִם יִשְֹרָאֵל בִּבְהֵמָה, וְכֵן הַמְקַבֵּל בְּהֵמָה מִן הַגּוֹי לְגַדְּלָה וְשֶׁיַחְלְקו בִּוְלָדוֹת, פְּטוּרִין מִן הַבְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְֹרָאֵל, עַד שֶׁיִהְיֶה הַכֹּל מִיִשְֹרָאֵל. וְגוֹי הַמְקַבֵּל בְּהֵמָה מִיִשְֹרָאֵל לְגַדְלָה וְשֶׁיַחְלְקוּ בִּוְלָדוֹת, לְהַרְבֵּה פוֹסְקִים לָא מַהֲנֵי. אֶלָּא צָרִיךְ הַיִשְֹרָאֵל לִמְכֹּר אֶת הָאֵם לַגּוֹי.
מִצְוָה לִמְכֹּר לַגּוֹי אֶת הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה אוֹ לְהִשְּׁתַּתֵּף עִמוֹ בָּהּ קֹדֶם שֶׁתֵּלֵד, כְּדֵי לְפָטְרָהּ מֵהַבְּכוֹרָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּפְקִיעַ קְדֻשַּׁת הַבְּכוֹר, הָכִי עָדִיף טְפֵי, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִדֵי מִכְשׁוֹל בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה. וְאִם יַקְנֶה לַגּוֹי אֶת הָעֻבָּר, לֹא מַהֲנֵי, כֵּיוָן דַּהֲוֵי דָבָר שֶׁלֹא בָא לָעוֹלָם, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַקְנוֹת לוֹ אֶת הָאֵם. וְהַקִּנְיָן יהְיֶה בְּאֹפֶן זֶה, יִשְׁתַּוֶּה עִם הַגּוֹי עַל מְחִיר הַפָּרָה, וְגַם יַשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶר הַפָּרָה עוֹמֶדֶת שָׁם, וְהַגּוֹי יִתֵּן לוֹ פְּרוּטָה, וְיֹאמַר לוֹ הַיִשְֹרָאֵל, בְּזוֹ הַפְּרוּטָה, תִּקְנֶה אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הַפָּרָה עוֹמֶדֶת שָׁמָּה, וְהַמָּקוֹם הַזֶּה יַקְנֶה לְךָ אֶת הַפָּרָה. אוֹ יַעֲשֶׂה כֵּן, שֶׁלְּאַחַר שֶׁהִשְׁתַּוּוּ עַל מְחִיר הַפָּרָה, יִתֶּן לוֹ הַגּוֹי פְּרוּטָה, וְגַם יִמְשֹׁךְ הַגּוֹי אֶת הַפָּרָה לִרְשׁוּתוֹ אוֹ לְסִמְטָא, וְקוֹנֶה אוֹתָהּ בִּמְשִׁיכָה וּמָעוֹת. וַאֲפִלּוּ אִם מַחֲזִירָהּ אַחַר כָּךְ לִרְשׁוּת יִשְֹרָאֵל, לֹא אִכְפַּת לָן.
יִשְֹרָאֵל שֶׁיֵשׁ לוֹ חֲמוֹרָה וְיָלְדָה בְכוֹר, מִצְוָה לִפְדוֹתוֹ. וּבַמֶּה פּוֹדֶה אוֹתוֹ. בְּשֶׂה מִן הַכְּבָשִׂים אוֹ מִן הָעִזִּים, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה, בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן, בֵּין תָּם בֵּין בַּעַל מוּם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא טְרֵפָה וְלֹא שָׁחוּט וְלֹא בֶּן פְּקוּעָה, וְיִתֵּן אֶת הַשֶּׂה לַכֹּהֵן. וּמֵאֵימָתַי חַיָב לִפְדוֹתוֹ. מִשֶׁיִוָּלֵד עַד שֶׁיָמוּת, אֶלָּא שֶׁמִּצְוָה לִפְדוֹתוֹ מִיָד, שֶׁלֹּא לְהַשְׁהוֹת אֶת הַמִּצְוָה. וּלְאַחַר שֶׁפָּדָה אוֹתוֹ, הֲרֵי הוּא בְּיַד הַיִשְֹרָאֵל חֻלִּין גְמוּרִים, וְגַם הַשֶּׂה הוּא בְיַד הַכֹּהֵן חֻלִּין גְמוּרִים.
מִיָּד כְּשֶׁהִפְרִישׁ אֶת הַטָּלֶה שֶׁיְהֵא תַּחַת פֶּטֶר הַחֲמוֹר, נַעֲשָׂה פֶּטֶר הַחֲמוֹר חֻלִין, אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁנָּתַן אֶת הַטָּלֶה לַכֹּהֵן. לְפִיכָךְ מִיָד כְּשֶׁמַּפְרִישׁוֹ, מְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר.
קֹדֶם שֶׁנִּפְדֶּה, אָסוּר בַּהֲנָאָה, וַאֲפִלּוּ נְתָנוֹ לַכֹּהֵן. גַּם הַכֹּהֵן אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, עַד שֶׁיִפְדֶּה אוֹתוֹ וְיִקַּח אֶת הַשֶּׂה לְעַצְמוֹ. וְאִם מֵת קֹדֶם שֶׁנִפְדָּה, יִקָּבֵר.
אִם אֵינוֹ רוֹצֶה לִפְדוֹתוֹ, מַכֵּהוּ בְּקופִיץ בְּעָרְפּוֹ עַד שֶׁיָמוּת וְיִקְבְּרֶנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה. וּמִצְוַת פְּדִיָה, קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת עֲרִיפָה.
כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, פְּטוּרִים מִפֶּטֶר חֲמוֹר. וְכֵן בַּת כֹּהֵן וּבַת לֵוִי. אֲבָל בַּעֲלֵיהֶן, חַיָבִים בְּפֶטֶר חֲמוֹר שֶׁלָּהֶם. וְֹשֻתָּפוּת כֹּהֵן וְלֵוִי וְכֵן שֻׁתָּפוּת גּוֹי, גַּם כֵּן פוֹטֶרֶת. אֲבָל אָסוּר לְהִשְׁתַּתֵּף עִמָהֶם אוֹ לִמְכֹּר לָהֶם כְּדֵי לְהַפְקִיעַ קְדֹֻשָתוֹ, כֵּיוָן דְאֶפְֹשָר בִּפְדִיָה אוֹ בַעֲרִיפָה.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ט
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל צַעֲקַת הַשְּׁכִינָה אֲשֶׁר צוֹעֶקֶת בְּקוֹל מַר עַל מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים, קַלַּנִי מֵראשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי מִי יָכל לִסְבּל קוֹל צַעֲקָתָהּ הַמָּרָה, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ גּדֶל מְרִירַת צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה הַזּאת רַחֵם רַחֵם, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵעַתָּה מִמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, וְזַכֵּנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁתִּתְפָּאֵר הַשְּׁכִינָה בָּנוּ מֵעַתָּה, וּתְקַבֵּל שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים וְהִתְפָּאֲרוּת הַרְבֵּה מֵאִתָּנוּ בְּכָל עֵת מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּלְתַקֵּן מְהֵרָה כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ לְפָנֶיךָ בְּעֵינֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר הִרְבִּינוּ לִפְשׁעַ בָּזֶה, שֶׁהִסְתַּכַּלְנוּ בְעֵינֵינוּ חוּץ מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה, וּבָאנוּ עַל יְדֵי זֶה לַחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְגָמִים גְּדוֹלִים הַרְבֵּה מְאד, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂינוּ אוֹי לָנוּ כִּי חָטָאנוּ, שֶׁפָּגַמְנוּ בְּעֵינַיִם קְדוֹשִׁים כָּאֵלּוּ, הַנִּמְשָׁכִין מֵעֵינֵי יְהוָה, שֶׁיְּכוֹלִים לִזְכּוֹת לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם עַל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי זֶה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּבִּיטִים שָׁם וּבְרב אִוַּלְתֵּנוּ לָקַחְנוּ עֵינַיִם קְדוֹשִׁים וְנוֹרָאִים כָּאֵלּוּ, וְהִסְתַּכַּלְנוּ בָּהֶם בַּמֶּה שֶׁהִסְתַּכַּלְנוּ עַד אֲשֶׁר בָּאנוּ לְמַה שֶּׁבָּאנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מָלֵא רַחֲמִים לַמְּדֵנוּ הַדֶּרֶךְ לְתַקֵּן כָּל זֶה, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ וְלִמְצא צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַשַּׁיָּכִים לְשׁרֶשׁ נִשְׁמוֹתֵינוּ, וְלֵילֵךְ וְלִנְסֹעַ אֲלֵיהֶם תָּמִיד, וּבִפְרָט עַל ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא עִקָּר זְמַן הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, זַכֵּנוּ שֶׁנִּהְיֶה נִמְנִין גַּם כֵּן בִּכְלַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים הַמִּתְאַסְּפִים אֲלֵיהֶם וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְהִסְתַּכֵּל עַל פְּנֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וּלְתַקֵּן עַל יְדֵי זֶה כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ בְּעֵינֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹר קְדֻשַּׁת הַהִתְפָּאֲרוּת הַכָּלוּל בִּפְנֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּסְתַּכֵּל שָׁם, עַד אֲשֶׁר יִתְקַדְּשׁוּ כָּל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב רַחֲמֶיךָ זַכֵּנוּ שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִבֵּנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ וְלֵידַע הֵיטֵב נוֹרָאוֹת מְתִיקוּת הַטַּעַם הַקָּדוֹשׁ וְהַנִּפְלָא שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנִזְכֶּה מֵעַתָּה לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִבְער וּלְהִתְלַהֵב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּלְאַפּוּשֵׁי בְּרַחֲמֵי טוּבָא, לְהַרְבּוֹת בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לְפָנֶיךָ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִפְעל בַּקָּשָׁתֵנוּ בְּרַחֲמִים אֶצְלְךָ, שֶׁנִּזְכֶּה לָבא מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, וְזַכֵּנוּ לָבוֹא מְהֵרָה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל׳
"נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהוָה לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי, כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי, צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ, שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּערְרוּ, אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, "גְּדל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה", אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת עצֶם רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת הַמּוֹנְעִין אוֹתָנוּ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים, אֲשֶׁר עָמְדוּ כְּנֶגְדֵּנוּ כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת, כְּחוֹמוֹת בַּרְזֶל וְכִנְחָלִים שׁוֹטְפִים וְנַהֲרֵי אֵשׁ סַבּוּנוּ גַם סְבָבוּנוּ מִכָּל צַד "סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יַחַד", וּמֵרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ אֲבָל אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁגַּם בְּהַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן, אַתָּה בְּעַצְמְךָ נִסְתָּר בָּהֶם מֵרב אַהֲבָתְךָ אֶת כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וּמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת יָכל לָגֶשֶׁת לְתוֹךְ חֶשְׁכַּת הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל, דְּהַיְינוּ לְתוֹךְ תּקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת, וְלִמְצא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי שָׁם בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ נִסְתָּר וְנֶעְלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה אָנכִי הַחֲסַר דֵּעָה, אֲשֶׁר מֵעצֶם חֶסְרוֹן דַּעְתִּי אֲנִי עוֹמֵד מֵרָחוֹק זֶה כַּמָּה זְמַנִּים, שֶׁאֵינִי מִתְגַּבֵּר לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ מֵחֲמַת רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת הַמַּפְסִיקִים לְפָנַי כַּחוֹמוֹת מַמָּשׁ וּבֶאֱמֶת אֲנִי יוֹדֵעַ קְצַת וַאֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם, כִּי בֶאֱמֶת אֵינָם מְנִיעוֹת כְּלָל אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הֵם מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדִּי וּמִשְׁתַּטְּחִים לְפָנַי כָּל כָּךְ שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 335 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־33 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י״א באב): ואתחנן
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־12 באוגוסט 2027, בשעה 19:27 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
הצעת מערכת האתר: הערך הזה עוסק בעניינו של היום
הַתַּעֲנִית מְחַיֶּה מֵתִים, הַיְנוּ שֶׁמְּחַיֶּה הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶךְ וְאֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת. כִּי מִי שֶׁפּוֹגֵם אֵיזֶה יוֹם, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחַ"ו עוֹשֶׂה בּוֹ רַע חַ"ו, אֲזַי אֵין לְאוֹתוֹ הַיּוֹם חִיּוּת, וְהוּא מֵמִית אוֹתוֹ הַיּוֹם (וְעַיֵּן בִּפְנִים), וְהַתַּעֲנִית מְחַיֶּה הַיָּמִים הַמֵּתִים הַלָּלוּ. וְהַכֹּל לְפִי הַתַּעֲנִית, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְעַנֶּה בְּיוֹתֵר, כָּךְ הוּא מְחַיֶּה יוֹתֵר יָמִים הַמֵּתִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ: (שם)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.