פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שלישי, י״ב באלול ה׳תשפ״ז · 14 בספטמבר 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״ח · אות ו׳ – אות ט׳
כ־7 דק׳ · כ־710 מילים · 95% מהספר עד סוף היום
וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בִּקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ג׳:י״ח): וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' – בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם. וְזֶהוּ: בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר – הַיְנוּ שֶׁתְּפִלָּתוֹ הָיָה עִם כֹּחַ בְּחִינַת: בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר, הַיְנוּ בְּכֹחַ אוֹתוֹ הָעֵת שֶׁהָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־יְדֵי הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁהוּא קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁאָז הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־יְדֵי הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם הָיְתָה הַתּוֹרָה נֶעְלֶמֶת, וְאָז הָיָה קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל. וּבַכֹּחַ הַזֶּה שֶׁל קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ"ל – בַּכֹּחַ הַזֶּה זוֹכִין לָבוֹא וְלִכְבֹּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ. וְזֶהוּ: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' – הַיְנוּ מַתְּנַת חִנָּם; בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר – הַיְנוּ עִם כֹּחַ בְּחִינַת עֵת הַהִיא, שֶׁהָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־יְדֵי הַמַּאֲמָרוֹת לְבַד, שֶׁאָז הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: בָּעֵת הַהִיא. הַהִיא – זֶה בְּחִינַת סָתוּם וְנֶעְלָם, כִּי בְּאוֹתָהּ הָעֵת, קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, הָיְתָה הַתּוֹרָה נֶעְלֶמֶת וְנִסְתֶּרֶת בְּתוֹךְ הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל:
וְהַכְּלָל, כִּי אָסוּר לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ. כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט וְאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד כְּלָל, אוֹ שֶׁהוּא בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמֹד וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּיִרְאַת ה' וּבַעֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה לְפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי גַּם אָז הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי אִישׁ פָּשׁוּט הַגָּדוֹל, הַיְנוּ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא לִפְעָמִים אִישׁ פָּשׁוּט, שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם כַּנַּ"ל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא, חַס וְשָׁלוֹם, בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲפִלּוּ אִם מֻנָּח בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ, וִיקַיֵּם: מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי (יונה ב׳:ג׳), וְיַחֲזִיק עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁיּוּכַל, כִּי גַּם הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר וְלָשׁוּב וּלְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַנַּ"ל. וְהָעִקָּר – לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, [כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. (וְאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: קַיין יִאוּשׁ אִיז גָאר נִיט פַאר הַאנְדִין), וּמָשַׁךְ מְאֹד אֵלּוּ הַתֵּבוֹת "קַיין יִאוּשׁ וְכוּ'" וַאֲמָרָם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְעַמְקוּת נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, כְּדֵי לְהוֹרוֹת וּלְרַמֵּז לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְדוֹרוֹת, שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה], וְאֵיךְ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, מֵאַחַר שֶׁמְּחַזֵּק עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לָשׁוּב וְלַחֲזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט גַם־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם. וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת יְרָאוֹת, כִּי לְמַעְלָה דִּבַּרְנוּ מִבְּחִינַת דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, הַיְנוּ הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אָמְנָם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יֵשׁ בָּהּ גַם־כֵּן בְּחִינַת עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת, כִּי יֵשׁ שָׁם עֶשֶׂר בְּחִינוֹת קְדֻשּׁוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְכָל מַאֲמָר יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת (תהילים קי״ט:ל״ח): הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ, כִּי יֵשׁ יִרְאָה לְמַעְלָה מִיִּרְאָה (וְלֹא סִיֵּם לְבָאֵר זֶה הָעִנְיָן). וְצָרִיךְ לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם גַּם בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, וְיוּכַל לָבוֹא לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל־יְדֵי תְּמִימוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ. כִּי חָכְמוֹת אֵין צְרִיכִין כְּלָל, רַק אֱמוּנָה וּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמָה כְּלָל. כִּי חָכְמוֹת מַזִּיקִים מְאֹד לְהָאָדָם, וְהַחֲכָמִים נִלְכָּדִים בְּחָכְמָתָן שֶׁל עַצְמָם, כִּי הַחָכְמָה מַתְעָה אוֹתוֹ מֵחָכְמָה לְחָכְמָה, וּמֵאוֹתָהּ הַחָכְמָה לְחָכְמָה אַחֶרֶת, וְכֵן מֵחָכְמָה לְחָכְמָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁנִּלְכָּד וְנִתְעֶה בְּחָכְמוֹת עַצְמוֹ, בִּבְחִינַת (איוב ה׳:י״ג): לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם – בְּעָרְמָם דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּעַרְמִימוּת וְחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם בְּעַצְמָם הוּא לוֹכֵד אוֹתָם. אַשְׁרֵי הַהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת:
וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב בְּעוֹדוֹ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אַשְׁרֵי לוֹ, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. [כִּי אַחַר־כָּךְ (הַיְנוּ לְאַחַר מִיתָה) קָשֶׁה אָז מְאֹד לְהִתְקָרֵב, וּצְרִיכִין מְאֹד לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים מְאֹד, שֶׁיִּזְכֶּה בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת]. כִּי הַבַּעַל־דָּבָר שָׂם לִבּוֹ עַל זֶה מְאֹד עַכְשָׁו, לְבַלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם עַכְשָׁו קְרוֹבִים אֶל הַקֵּץ מְאֹד, וְיֵשׁ עַכְשָׁו לְיִשְׂרָאֵל גַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים וּכִסּוּפִין גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת בִּימֵי קֶדֶם, וְכָל אֶחָד נִכְסָף מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן הֶעֱרִים הַבַּעַל־דָּבָר וְהִכְנִיס מַחֲלֹקֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים, וְהֵקִים בָּעוֹלָם מְפֻרְסָמִים הַרְבֵּה שֶׁל שֶׁקֶר, וְגַם בֵּין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הִכְנִיס מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל, עַד שֶׁאֵין אֶחָד יוֹדֵעַ הֵיכָן הָאֱמֶת. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת:
הַעְתָּקָה מִכְּתַב־יַד רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ, מַה שֶּׁמָּצָאנוּ אֶצְלוֹ. וְהֵם רָאשֵׁי־פְרָקִים מֵעִנְיָן הַנַּ"ל, וְעוֹד נוֹסָף דְּבָרִים בָּהֶם מַה שֶּׁלֹּא בֵּאֵר בְּפֵרוּשׁ. וּכְפִי הַמּוּבָן מֵאֵלּוּ הָרָאשֵׁי־פְרָקִים יִרְאֶה הַמְעַיֵּן שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה הָעִנְיָן הַנַּ"ל עוֹד דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה, אַךְ אֲנַחְנוּ לֹא זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ בְּפֵרוּשׁ כִּי־אִם עִנְיָן הַנַּ"ל: וָאֶתְחַנַּן. מַתְּנַת חִנָּם. חִנָּם, עֲרָיוֹת. פְּגַם הַדַּעַת. מֹשֶׁה, דַּעַת. פְּרִישׁוּת. פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי. הַבְּרִיאָה, מַתְּנַת חִנָּם. עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. הַבְּרִיאָה קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', הַיְנוּ עֲשִׂיַּת הָעוֹלָם. הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר, בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. הַהִוא, הַהַעְלָמָה. כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רצ״ט
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 96% מהספר עד סוף היום
אַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה הָיִיתִי רָגִיל לָבוֹא אֵלָיו ז"ל. וּבְכָל שָׁנָה כְּשֶׁבָּאתִי אֵלָיו אַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה שָׁאַל אוֹתִי אִם הָיִיתִי שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה. וְסִפֵּר לִי כַּמָּה פְּעָמִים אֵיךְ הָיוּ הָעוֹלָם שְׂמֵחִים בְּבֵיתוֹ וְהָיָה לוֹ נַחַת גָּדוֹל מִזֶּה. וְכֵן עוֹד פַּעַם אַחַת בְּאֶמְצַע הַשָּׁנָה דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן שִׂמְחַת תּוֹרָה – אִם אֲנִי מַרְגִּישׁ שִׂמְחָה בְּלִבִּי אָז אוֹ עַל כָּל פָּנִים פַּעַם אַחֵר בַּשָּׁנָה אִם אֲנִי מַרְגִּישׁ שִׂמְחָה בְּלִבִּי. (וּבָרוּךְ ה' שֶׁעֲזָרַנִי בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל לִשְׂמֹחַ בְּכָל לֵב כַּמָּה פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, וְהִרְגַּשְׁתִּי הַשִּׂמְחָה בְּלִבִּי מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ כְּלָל. כִּי שִׂמְחַת יַהֲדוּתֵנוּ, מַה שֶּׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וּלְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא לְכָל חַד כְּפוּם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. וְאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ כְּלָל. כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים.
בִּפְרָט בְּחִינַת הַדְּבֵקוּת שֶׁמַּרְגִּישִׁין בִּשְׁעַת הַשִּׂמְחָה אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל, זֶה אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר כְּלָל) כִּי חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ הָיָה מְאֹד שֶׁנִּהְיֶה שְׂמֵחִים בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, בִּפְרָט בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה וּפוּרִים וּבְשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב. וְסִפֵּר לִי שֶׁפַּעַם אַחַת בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה רָקַד בְּעַצְמוֹ לְבַדּוֹ בְּחַדְרוֹ בְּלִי סִיּוּעַת אֲנָשִׁים אֲחֵרִים:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ל״ג
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 96% מהספר עד סוף היום
והכלל, כי לעולם לא נח ולא שקט אפילו בימי גדלותו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אף על פי שכבר זכה למה שזכה להשגת אלקות במדרגה גבוהה עצומה ונוראה מאד, אף על פי כן לא היה מסתפק עצמו בזה, וטרח ויגע בכל עת ובכל שעה, וקבל ייסורין על עצמו ייסורים קשים ומרים אשר כמעט אין דגמתם בעולם, והרבה בתפלות ותחנונים ובהפצרות ובקשות רבות ובגעגועים וכסופין גדולים ונוראים מאד מאד, עד שבא להשגה ומדרגה יותר עליונה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תקפ״ח – אות תק״צ
כ־4 דק׳ · כ־420 מילים · 96% מהספר עד סוף היום
(קמה) אֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ הָיָה קוֹבֵל וּמִתְנַצֵּל לְפָנָיו זַ"ל, בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם מְיֻחָד לַעֲבוֹדַת ה' כִּי בֵּיתוֹ קָטָן וְצַר מְאֹד וּבְכָל פַּעַם יוֹשְׁבִין שָׁם עַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁרְגִילִין בְּבֵית הַמְּזִיגָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּעְתּוֹ מְבֻלְבֶּלֶת מְאֹד. הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל מִסְּתָמָא אִם הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁכָּל בְּחִירָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ תָּלוּי בָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה לְךָ מָקוֹם מְיֻחָד, מִסְּתָמָא הָיָה נוֹתֵן לְךָ מָקוֹם מְיֻחָד, וְעַכְשָׁו בְּוַדַּאי מִסְּתָמָא אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר גַּם בְּבַיִת זֶה. עוֹד דִּבֵּר עִמּוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
(קמו) פַּעַם אַחַת דִּבֵּר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ עִם רַבֵּנוּ זַ"ל מֵעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים שֶׁמַּרְגִּישִׁין בְּעַצְמָן שֶׁיּוֹצֵא הַדִּבּוּר מִן הָעֹרֶף וְלֹא מִן הַלֵּב (וּכְעֵין זֶה מְבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ"ל בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן טז). הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל, אַתָּה יוֹדֵעַ מַה הוּא לֵב וּמַה הוּא עֹרֶף "דִי וֵוייסְט וֶועלִיכֶעס עֶס אִיז הַארְץ אָדֶער אִין אַקִין":
(קמז) פַּעַם אַחַת הָיָה קוֹבֵל אִישׁ אֶחָד לְפָנָיו זַ"ל אֵיךְ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל, כִּי הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת מְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ מְאֹד. הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל מְקַבְּלִין זֹאת לְכַפָּרַת עָוֹן, "נֶעמְט מֶען דָאס אָהן פַאר אַכַּפָּרַת עָוֹן" וְחִיֵּךְ קְצָת. וּקְצַת הָיָה נִרְאֶה כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה, כִּי הֲלֹא בֶּאֱמֶת אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת הֵם בְּעַצְמָם עֲווֹנוֹת, וְעַל־כֵּן חִיֵּךְ קְצָת. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי כָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק, כִּי עַל־כָּל־פָּנִים בָּזֶה שֶׁאֵין מְהַרְהֵר אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, וְיוֹדֵעַ שֶׁבְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְקָרְבוֹ וּלְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ רַק שֶׁעֲווֹנוֹתָיו גָּרְמוּ לוֹ כָּל אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת הַבָּאִין לְבַלְבְּלוֹ, וְיֵשׁ לוֹ צַעַר מִזֶּה וּבוֹרֵחַ מֵהֶם בְּכָל כֹּחוֹ, יָכוֹל לִהְיוֹת בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ נֶחְשָׁב לוֹ לְכַפָּרַת עָוֹן, עַד שֶׁאִם הָיָה זוֹכֶה לְהִתְנַהֵג בָּזֶה בִּתְמִימוּת וּבֶאֱמֶת כָּרָאוּי (כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת בִּכְתָב) כְּבָר הָיוּ עֲווֹנוֹתָיו נִמְחָלִין עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, וְאָז מִמֵּילָא הָיוּ מִסְתַּלְּקִין מִמֶּנּוּ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת יב:), הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ מוֹחֲלִין לוֹ וְכוּ' וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן מ"ו וּבְהַשִּׂיחוֹת (סִימָן יב) שֶׁמַּה שֶּׁנִּלְחָמִין עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה לְהַכְנִיעַ אוֹתָם, אוֹ עַל־כָּל־פָּנִים לִבְרֹחַ מֵהֶם, הוּא בְּחִינַת (תְּהִלִּים מד) כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם, בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ וּבְחִינַת קָרְבָּנוֹת וְכוּ'. וּכְבָר מְבֹאָר הַרְבֵּה בִּדְבָרָיו זַ"ל מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ: אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ הָיָה בְּפֶּטֶערְבּוּרְג. וְהָיָה כּוֹתֵב לוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִשָּׁם מִכְתָּבִים הַרְבֵּה בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁנִּזְרַק לְשָׁם, כִּי כַּמָּה פְּעָמִים שָׁמְעוּ מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁשָּׁם בְּמָקוֹם זֶה הַנַּ"ל קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא מָקוֹם מְסֻכָּן מְאֹד. וּפַעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִזֶּה וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "דָאס וָואס עֶר הָאט מוֹרָא אוּן צִיטֶערְט טָאמֶער חַס וְשָׁלוֹם וֶועט עֶר זִיךְ נִיט דֶער הַאלְטְן. הָאט דָאס דֶער הַאלְט אִים). דָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מִתְיָרֵא וְחָרֵד כָּל־כָּךְ שֶׁמָּא מֵחֲמַת זֻהֲמַת הַמָּקוֹם לֹא יוּכַל לַעֲמֹד בְּמַדְרֵגָתוֹ, דָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ מַעֲמִיד וּמְחַזֵּק אוֹתוֹ לַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ, וְלִבְלִי לִפֹּל מִמַּדְרֵגָתוֹ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · תשובה · חלק שני · אות ג׳ – אות י׳
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 96% מהספר עד סוף היום
ג. גַּם עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה נִתְבַּטֵּל הַחֲמִימוּת הַגְּדוֹלָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. הַנְּעָרִים הוּא בְּקַל לְהָשִׁיב אוֹתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִזְּקֵנִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. צָרִיךְ לִכְפּוֹת אֶת הָרְשָׁעִים בִּכְפִיַּת מָמוֹן, שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. עַל יְדֵי מֻפְלְגֵי וַחֲרִיפֵי הַדּוֹר מְאִירִין אֶת הַיִּרְאָה, וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה מִתְנוֹצֵץ זְכוּת אָבוֹת, וְעַל יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הָאָבוֹת נִתְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ח. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה שְׁבִילִין בַּיָּם, כְּדֵי לִכְבּשׁ עֲווֹנוֹתֵינוּ וּלְהוֹצִיא צִדְקוֹתֵינוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ט. כְּשֶׁהַצַּדִּיק נִתְעַשֵּׁר, עַל יְדֵי זֶה הָרְשָׁעִים חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗י. עַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר שֶׁל מָשִׁיחַ גַּם עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות ס״ד – אות ס״ה
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 95% מהספר עד סוף היום
כִּי אִם מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדּוֹת הַלָּלוּ הַנַּ"ל וְאֵלּוּ הַכַּת הַנַּ"ל הָיָה בֵּינֵיהֶם אַחְדוּת גָּדוֹל מְאד וְלא רָצוּ לְהִתְפָּרֵד זֶה מִזֶּה שֶׁקְּצָתָם יֵלְכוּ אֶל הָאִילָן וּקְצָתָם יִשָּׁאֲרוּ כִּי לא הָיוּ כֻּלָּם רְאוּיִים לָבוֹא אֶל הָאִילָן כִּי לא נִמְצָא בֵּינֵיהֶם כִּי אִם קְצָתָם שֶׁהָיוּ בָּהֶם מִדּוֹת הַנַּ"ל אֲבָל הַשְּׁאָר לא הָיוּ בָּהֶם אֵלּוּ הַמִּדּוֹת וְעַל כֵּן נִתְעַכְּבוּ כֻּלָּם עַד שֶׁיִּהְיוּ יְגֵעִים וְטוֹרְחִים שְׁאָר אַנְשֵׁי הַכַּת הַנַּ"ל עַד שֶׁיִּהְיוּ בָּהֶם גַּם כֵּן הַמִּדּוֹת הַנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם רְאוּיִים לָבוֹא אֶל הָאִילָן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְכֵן עָשׂוּ וְיָגְעוּ וְטָרְחוּ עַד שֶׁבָּאוּ כֻּלָּם לְאֵלּוּ הַמִּדּוֹת הַנַּ"ל וַאֲזַי, כְּשֶׁבָּאוּ כֻּלָּם לְאֵלּוּ הַמִּדּוֹת הַנַּ"ל אֲזַי בָּאוּ כֻּלָּם עַל דַּעַת אַחַת, וְהִסְכִּימוּ כֻּלָּם עַל דֶּרֶךְ אַחַת לֵילֵךְ בְּאוֹתוֹ דֶּרֶךְ אֶל הָאִילָן הַנַּ"ל וְהָלְכוּ כֻּלָּם וְהָלְכוּ אֵיזֶה זְמַן עַד שֶׁהָיוּ רוֹאִים [מֵרָחוֹק] אֶת הָאִילָן וְהִסְתַּכְּלוּ וְרָאוּ, וְהִנֵּה אֵין הָאִילָן עוֹמֵד בְּמָקוֹם כְּלָל כִּי אֵין לָאִילָן מָקוֹם כְּלָל וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם, אֵיךְ אֶפְשָׁר לָבוֹא אֵלָיו ?
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תפלין · קטע ד׳ – קטע ו׳
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 96% מהספר עד סוף היום
תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים, עִקַּר פְּאֵר שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהֵם בְּחִינַת חַיִּים, בְּחִינַת אֱמֶת. וּמִשָּׁם עִקַּר הָעֲשִׁירוּת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת. וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בִּתְפִלִּין חַ"ו, בָּא עֲנִיּוּת וּבִזְיוֹנוֹת וּבוּשׁוֹת, וְחַיָּיו תְּלוּיִים מִנֶּגֶד רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק"א סי' מ"ז)
עַל־יְדֵי תְּפִלִּין מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן הַזִּכָּרוֹן לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּהַיְנוּ לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בְּכָל יוֹם, לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לָאָדָם בְּכָל יוֹם שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו (עַיֵּן זִכָּרוֹן אוֹת ד' ה', וְדַעַת אוֹת ל"ו): (לק"א סי' נ"ד אות ג')
כְּפִי מַה שֶּׁמִּתְגַּבְּרִין לְשַׁבֵּר הִרְהוּרֵי נִאוּף, כֵּן זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלִּין נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַיְּרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁנִּקְרָאִים מָגִנֵּי אֶרֶץ, עַל יְדֵי שֶׁעֲלֵיהֶם מִתְגַּבְּרִים הַהִרְהוּרִים בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד. וְהֵם מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגֶד אֵלּוּ הַהִרְהוּרִים, שֶׁיְּכוֹלִים לְהָבִיא לִידֵי הַשְׁחָתַת זֶרַע חַ"ו, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְלִפָּה, וְהֵם מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדָּם וּבוֹרְחִים מֵהֶם בְּגֹדֶל הִתְפַּשְּׁטוּתָם. וְהֵן מַעֲלִין מִבְּחִינַת חוֹתָם דִּקְלִפָּה לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרַת הַשִּׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַשִּׁבְעָה רָאשִׁים שֶׁל הַב' שִׁינִין שֶׁבַּתְּפִלִּין. נִמְצָא, שֶׁעַל יְדֵי הַתְּפִלִּין הַקְּדוֹשִׁים צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל. גַּם צְרִיכִין עַל־יְדֵי הַתְּפִלִּין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ תִּקּוּן הַצִּמְצוּם שֶׁל הַמֹּחִין, שֶׁלֹּא יֵצֵא הַמֹּחַ חוּץ מֵהַגְּבוּל. וַאֲפִלּוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְהִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא יֵצֵא חוּץ מֵהַגְּבוּל חַ"ו, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הֲרִיסָה חַ"ו: (לק"ת סי' ה' אות ז')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה מ״ד · קטע ד׳ – קטע ח׳
כ־7 דק׳ · כ־670 מילים · 96% מהספר עד סוף היום
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּאִיר עֵינַי בְּתוֹרָתֶךָ, וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג וּלְהָבִין דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר צִוִּיתָ עָלֵינוּ לְכַוֵּן כַּוָּנוֹת אֱלוּל בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבְּרִית, "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלא בִּינַת אָדָם לִי", וְאֵינִי יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ כְּלָל לְכַוֵּן כַּוָּנוֹת רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְקַדְּשֵׁנִי בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, וּפְתַח לִבִּי בְּתַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ, וְעָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי לִלְמד וּלְהָבִין כָּל הַכַּוָּנוֹת אֱלוּל וְכָל הַתּוֹרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָזֶה, וְאֶזְכֶּה לִמְצא בָּהֶם דֶּרֶךְ נָכוֹן וְיָשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ תָמִיד בְּכָל עֵת וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה, בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְשׁוֹב, בָּקִי בְּעַיִל בָּקִי בְּנָפִיק, וּלְקַיֵּם בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ", עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת תָּמִיד וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תִּפְתַּח יָדְךָ, וְתִהְיֶה יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ וּלְתַקֵּן כָּל הַתִּקּוּנִים הַנִּמְשָׁכִין עַל יְדֵי הַיִּחוּדִים וְהַכַּוָּנוֹת שֶׁל אֱלוּל, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּצַוֶּה לְמַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הָאוֹחֲזִים בְּיָדָם שׁוֹפָרוֹת הַמְמֻנִּים לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ וְלַחְפּר וְלַחְתּר אַחַר אֲבֵדוֹת, שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ בְּתִקּוּן נַפְשֵׁנוּ, וִיבַקְּשׁוּ וְיַחְפְּרוּ אַחַר כָל הָאֲבֵדוֹת שֶּׁאִבַּדְנוּ בְעָנְיֵנוּ מֵעוֹדֵנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַל יְדֵי תַאֲוֹתֵינוּ הָרָעוֹת, וּבִפְרַט עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית אֶת כָּל מַה שֶּׁאִבַּדְנוּ בְּגִלְגּוּל זֶה וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים, הַכּל יַחְפְּרוּ וִיחַפְּשׂוּ וְיִמְצְאוּ כֻּלָּם מְהֵרָה, וְיַחֲזִירוּ אוֹתָם לָנוּ, בְּאפֶן שֶׁיְּתֻקְּנוּ נַפְשׁוֹתֵינוּ עַל יְדֵי זֶה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, מֵרב קִלְקוּלַי אֵינִי יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִילָּה זאת הַרְבֵּה, אַף עַל פִּי שֶׁלּא יַסְפִּיקוּ כָל יְרִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה מֵהַתְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּוִדּוּיִם וְהַפְצָרוֹת וּפִיּוּסִים וּתְפִלּוֹת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּעִנְיַן זֶה עַל הֶעָבַר וְעַל הַהוֶה וְעַל הֶעָתִיד, אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה כִּי דְבָרַי נִסְתַּתְּמִין אֲבָל עַל זֶה בָּאתִי לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל, חוֹמֵל דַּלִּים, טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, שֶׁתְּרַחֵם עַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לִמְצא זִוּוּגָם, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמּוֹצְאִים הִיא מְנַגֶּדֶת אֵלָיו, וְאֵין לָהּ רָצוֹן אֵלָיו, וְאֵין שָׁלוֹם בְּבֵיתָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן, (ובפרט פלוני בן פלוני...) רַחֵם עָלָיו וְעַל כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בְּתִקּוּנֵנוּ תָמִיד, אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת הַבְּרִית קדֶשׁ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו, רַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעֲנָם, וְתָשִׂים שָׁלוֹם בְּבֵיתָם, וְתַעֲזר לָהֶם וְתוֹשִׁיעֵם שֶׁיִּזְכּוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִמְצא זִוּוּגוֹ מְהֵרָה, זִוּוּגָם הֶהָגוּן לָהֶם מִן הַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת וְלא תִהְיֶה מְנַגֶּדֶת כְּנֶגְדּוֹ כְּלָל, רַק תַּהֲפךְ רְצוֹנָהּ לִרְצוֹן בַּעֲלָהּ, וְלא יִהְיֶה בֵּינֵיהֶם שׁוּם שִׂנְאָה וְשׁוּם שִׁנּוּי רָצוֹן כְּלָל, וְיָדוּרוּ בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעַנְךָ וּלְמַעַן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְאַל תַּעֲשֶׂה לָהֶם כַּחֲטָאֵיהֶם וְלא תִגְמל עֲלֵיהֶם כַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם, רַק תִּתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּרַחֲמֶיךָ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, כַּאֲשֶׁר אַתָּה מִתְנַהֵג עִם כָּל בְּרִיּוֹתֶיךָ בְּרַחֲמִים וַחֲסָדִים גְּדוֹלִים תָּמִיד וּבִזְכוּת אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁרָמַז הַסּוֹד הַזֶּה שֶׁל כַּוָּנַת אֱלוּל בְּעֵת שֶׁשָּׁלַח אֶת אֱלִיעֶזֶר עַבְדּוֹ לְבַקֵּשׁ הַזִּוּוּג שֶׁל יִצְחָק בְּנוֹ, וּבִזְכוּת הַצַּדִּיקִים שֶׁגִּלּוּ הַסּוֹד הַנּוֹרָא הַזֶּה, תָּגֵן עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ, וּתְרַחֵם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָט בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, וְתַעֲזוֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל הַצְּרִיכִים לִמְצא זִוּוּגָם שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לִמְצא זִוּוּגוֹ בֶּאֱמֶת מְהֵרָה, וְתִהְיֶה כִּרְצוֹנוֹ וְלא תִהְיֶה מְנַגֶּדֶת כְּנֶגְדּוֹ כְּלָל, רַק תַּהֲפךְ רְצוֹנָהּ אֵלָיו בְּשָׁלוֹם וְאַהֲבָה בֶּאֱמֶת, בְּלִי עָרְמָה וּמִרְמָה וּבְלִי שׁוּם שִׂנְאָה וְשִׁנּוּי רָצוֹן בַּלֵּב כְּלָל, וְיִתְנַהֲגוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וְיֵצְאוּ מֵהֶם דּוֹרוֹת רַבִּים, בָּנִים וּבָנוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים, עוֹשֵׂי רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת וְיַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם, וִיגַלּוּ וִיפַרְסְמוּ וְיוֹדִיעוּ אֱלָהוּתְךָ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרתֶיךָ יַגִּידוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁמר עַצְמֵנוּ תָמִיד שֶׁלּא לֶאֱכל שׁוּם פְּרִי קדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה, וְגַם שֶׁלּא נִתְלשׁ שׁוּם פְּרִי קדֶם זְמַנָּהּ כִּי אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ עצֶם הַהֶפְסֵד וְהַהֶזֵּק שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיעַ לְהָאָדָם עַל יְדֵי זֶה, כִּי יוּכַל לְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי זֶה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֵם עָלֵינוּ וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִזֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ תָמִיד לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין וּבִפְרָט בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה וְלא נִזְרוֹק בְּרָכָה מִתּוֹךְ פִּינוּ חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה תָּמִיד לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק בְּכָל עז בְּכָל עֵת שֶׁנִּרְצֶה לֶאֱכל אֵיזֶה פְּרִי אוֹ לֵיהָנוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה אֵיזֶה הֲנָאָה, לְבָרֵךְ הַבְּרָכָה בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה כָּרָאוּי, בְּאפֶן שֶׁלּא יַזִּיק לְנַפְשֵׁנוּ כְּלָל כָּל מַה שֶּׁנּאכַל וְנִשְׁתֶּה וְנֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, רַק אַדְרַבָּא נִזְכֶּה לְהַשְׁלִים אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וּלְהוֹסִיף בְּנַפְשֵׁנוּ חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְהֶאָרָה גְדוֹלָה עַל יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁנּאכַל וְנִשְׁתֶּה וְנֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁיִּהְיוּ כָּל אֲכִילוֹתֵינוּ וּשְׁתִיּוֹתֵינוּ וְכָל הֲנָאוֹתֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְשִׁמְךָ לְבַד בְּלִי שׁוּם הֲנָאַת הַגּוּף כְּלָל, וְנִהְיֶה בִּכְלַל הַצַּדִּיקִים הָאוֹכְלִים לְשׂבַע נַפְשָׁם דִּקְדֻשָּׁה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות צז · פסקה 2
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 96% מהספר עד סוף היום
כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת כְּשֶׁמַּרְגִּישׁ עֲנִיּוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיוּת אֲפִלּוּ כְּשֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁיִּתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל וְלָשׂוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֵיךְ שֶׁיּוּכַל מִתּוֹךְ מְרִירוּת דִּמְרִירוּת עֲנִיּוּתוֹ וְגָלוּתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת אֲפִלּוּ בִּבְחִינַת:
"תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ", כְּמוֹ הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם, בִּבְחִינַת: "שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ", אֲפִלּוּ אִם נִדְמֶה לוֹ, שֶׁהוּא בְּלִי שֵׂכֶל וּבְלִי כַּוָּנָה הָרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ שׁוֹפֵךְ שִיחוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְגַם אִם הַתְּפִלָּה הַזֹּאת בְּעַצְמָהּ מְעֹרֶבֶת בִּפְסֹלֶת וּבְמַחֲשָׁבוֹת מְקֻלְקָלוֹת הַרְבֵּה, שֶׁבְּוַדַּאי אֵינָהּ רְאוּיָה לַעֲלוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן רַבִּים רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ,שֶׁאֲפִלּוּ אֵיךְ שֶׁהוּא מֵאַחַר שֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ מְרִירוּת דִּמְרִירוּת עֲנִיּוּתוֹ וְדַלּוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא מְרַחֵם עָלָיו וּמְקַבְּלָהּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁתְּפִלָּה זֹאת דַּוְקָא מַגִּיעַ תִּקּוּנָהּ עַד אֵין קֵץ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כִּי תְּפִלָּה כָּזֹאת דַּוְקָא יְקָרָה מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהוּא סוֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל עַד הֵיכָן מַגִּיעִים רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, כָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאָדָם מְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מֵהַצְּעָקָה וְהַתְּפִלָּה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קכח · פסקה 3
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 94% מהספר עד סוף היום
הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וּכְעָבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וְכוּ'. וּכְפִי הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע עַל הָאָדָם הָיָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲפֵס תִּקְוָה, אַךְ מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה כִּי חוּט הַשַּׂעֲרָה דִּקְדֻשָּׁה יָקָר מְאֹד מְאֹד וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לֵידַע גַּם הַהֶפֶךְ, שֶׁכְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלָיו מְאֹד וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁכְּבָר נִתְעָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד נֶגְדָּם, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁיְּנַתֵּק וְיַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה הוּא יָקָר מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ בְּלִי שִׁעוּר, וְאֵלּוּ הַשְּׂעָרוֹת יִתְלַקְּטוּ יַחַד בִּרְבוֹת הַיָּמִים וְיִזְכֶּה עַל יָדָם לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת שֶׁהֵם נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת הַנַּ"ל, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב בְּכָל פַּעַם שֶׁעִקָּרוֹ תָּלוּי בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, כִּי אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים תְּלוּיִים בְּכָל עֵת בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, בִּבְחִינַת וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הִלְכוֹת נְזִיקִין הֲלָכָה ד' אוֹת ג' וְעַיֵּן צַדִּיק אוֹת ע"ד):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תשובה · אות ו
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 96% מהספר עד סוף היום
וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ וּמָצָאתָ וְכוּ', כִּי צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד אַחַר דַּרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּי כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מֵחֲמַת הָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא הוֹלֵךְ וְתוֹעֶה כְּשֶׂה אוֹבֵד, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא דֶּרֶךְ הַחַיִּים, וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד כָּל יָמָיו לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר אֲבֵדוֹתָיו, כִּי זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל וְאִם יְבַקֵּשׁ וִיחַפֵּשׁ הֵיטֵב, בְּוַדַּאי יִמְצָא כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְתִקּוּן נַפְשׁוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לִמְצֹא עֲדַיִן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי כָּל יְגִיעָה וְחִפּוּשׂ כְּבָר מָצָא הַרְבֵּה, כִּי אֵין שׁוּם יְגִיעָה וּבַקָּשָׁה נֶאֱבָד כְּלָל, וּבְוַדַּאי מָצָא כְּבָר הַרְבֵּה עַל־יְדֵי כָּל דִּבּוּר וְדִּבּוּר וְעַל־יְדֵי כָּל יְגִיעָה וְחִפּוּשׂ, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאַבֵּד, וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ רוֹאֶה כְּלָל מַה שֶּׁמָּצָא,, וְנִדְמֶה לוֹ, שֶׁעֲדַיִן לֹא מָצָא כְּלוּם וַעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמִקֶּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁבְּוַדַּאי מָצָא הַרְבֵּה עַל־יְדֵי הַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי - תַּאֲמִין, תַּאֲמִין דַּיְקָא, אַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵין רוֹאִין מַה שֶּׁמָּצָא (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַפֵּרוֹת, הֲלָכָה ה', אוֹת א):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבי רבי יצחק · מכתב יא · פסקה 7 – פסקה 9
כ־5 דק׳ · כ־540 מילים · 96% מהספר עד סוף היום
בְּנִי מִיכְלִי שֶׁיִּחְיֶה, הִרְבֵּיתָ לְהַגְדִּיל עָלַי צַעַרְךָ מֵעִנְיַן מִעוּט עָסְקְךָ בְּחֶפְצֵי שָׁמַיִם לְסִבַּת טִרְדַּת הָעֲסָקִים. מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי, דִּמְעוֹת לִבִּי כַּנַּחַל יִשְׁטוֹפוּ עַל זֶה, אַךְ בְּנִי חֲבִיבִי הֵן יָדוּעַ לְךָ אֲשֶׁר לֹא כֵן מֵהַמִּדָּה, וְהָעִקָּר לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְהָעִקָּר בְּהָרָצוֹן. הִנֵּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לָכֶם תָּמִיד רְצוֹנוֹת טוֹבִים וְזֶהוּ הָעִקָּר, וְסוֹף כָּל סוֹף בְּוַדַּאי יִהְיֶה הַכֹּל לְטוֹב. וּבִפְרָט כִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמֶּנִּי תּוּכְלוּ לִרְאוֹת גֹּדֶל יִקְרַת הָרָצוֹן, כִּי כְּפִי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים אוֹתִי תּוּכְלוּ לְהָבִין אֲשֶׁר רַק עַל יְדֵי הָרְצוֹנוֹת טוֹבִים בָּאתִי לָזֶה לִזְכּוֹת לִהְיוֹת עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ מִתּוֹךְ מְעוֹף צָרָה וּמְצוּקָה אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלַי בְּתוֹךְ זֶה הַזְּמַן שֶׁאַתֶּם מַכִּירִים אוֹתִי. וְאַל תִּשְׁכַּח בְּנִי חֲבִיבִי אָנֹכִי יָצָאתִי לַאֲוִיר הָעוֹלָם תֵּכֶף אַחַר עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְאַתָּה הִנַּחְתִּיךָ לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֵי הַתּוֹרָה תָּמִיד עַד עֵת נְסִיעָתִי מִמְּךָ, בְּזֶה הַכֹּחַ תּוּכַל לִבְטֹחַ אֲשֶׁר ה' לֹא יַעַזְבֶךָ, וְאַל תֶּרֶף מִמְּךָ הָרָצוֹן הַטּוֹב אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת, וּבֵין כָּךְ בְּוַדַּאי חוֹטְפִין אֵיזֶה טוֹב גַּם כֵּן, כִּי בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּכָל פַּעַם, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבֵיד [אֵין רָצוֹן טוֹב שֶׁנֶאֱבַד]. וּבִפְרָט אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁלָּנוּ אֲשֶׁר תּוּכְלוּ לִמְצֹא בָּהֶם מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁכֶם. וּכְבָר כָּתַבְתִּי לָכֶם בְּאֵיזֶה פַּעַם, וְעַתָּה אוֹסִיף זֹאת לָכֶם אֲשֶׁר תּוּכְלוּ לְהַחֲיוֹת עַצְמְכֶם בָּזֶה אֲשֶׁר זְכִיתֶם לִזְכוּת גָּדוֹל כָּזֶה לַעֲסֹק בְּעִנְיַן הַחְזָקָתִי לְמִחְיַת פַּרְנָסָתִי בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, בָּזֶה תּוּכְלוּ לְקַבֵּל חַיּוּת כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים עַל הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה תָּמִיד, כִּי נֶפֶשׁ אֶחָד לְכֻלָּנוּ; כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת לְבָבִי וְכַוָּנָתִי לָבוֹא לִמְקוֹם חַיּוּתִי, וּבְחַסְדֵי ה' חָפֵץ ה' מַצְלִיחַ בְּיָדִי אֲשֶׁר בְּכָל עֵת לִבִּי בּוֹעֵר בְּקִרְבִּי לָבוֹא אֶל תַּכְלִיתִי הַנִּצְחִי. וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין אָנֹכִי מְבַלֶּה עַצְמִי זְמַן עַל שׁוּם דָּבָר, רַק בְּתוֹרַת ה' חֶפְצִי בְּכָל מַה שֶּׁבְּיָדִי לַעֲשׂוֹת. וְאִי אֶפְשָׁר לִי לְהַרְבּוֹת דְּבָרַי בָּזֶה, וְרַק לְמַעַן אַהֲבַתְכֶם מֻכְרָח אָנֹכִי עַל כָּל פָּנִים לְהַחֲיוֹתְכֶם קְצָת וְדַי לַמֵּבִין.
וְאַתֶּם בָּנַי שֶׁיִּחְיוּ תּוּכְלוּ לִשְׂמֹחַ בָּזֶה מְאֹד, כִּי בֶּאֱמֶת תּוֹמְכֵי אוֹרַיְתָא נֶחֱשָׁבִים עַל כַּמָּה מְקוֹמוֹת לְמַעְלָה מִלּוֹמְדֵי אוֹרַיְתָא וַאֲנַן כְּחָדָא חֲשִׁיבִין. יְהִי ה' עִמָּנוּ וְיוֹלִיכֵנוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת תָּמִיד לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ תָּמִיד שִׂמְחָה וְחֶדְוָה עַל פִּי כָּל הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּקְבַּע בְּלִבֵּנוּ מֵאוֹר הָאֱמֶת, צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם כְּבוֹד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, אֲשֶׁר קִבַּלְנוּ עַל יְדֵי תַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ כְּבוֹד אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי זללה"ה זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְגוֹרָלֵנוּ הַטּוֹב הַזֶּה. יְהִי חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם מֵעַתָּה וְלָנֶצַח, וְנִזְכֶּה לְהוֹסִיף בִּינָה וָדַעַת בָּזֶה לְהָבִין גֹּדֶל הַצְלָחָתֵנוּ הַזֶּה. וּבְכָאן בָּרוּךְ הַשֵּׁם אָנֹכִי מַרְגִּישׁ זֹאת בְּיוֹתֵר בְּטוּב טַעַם וָדַעַת. וַה' בְּרֹב רַחֲמָיו יָחוּס עָלֵינוּ לְהַגְדִּיל חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ תָּמִיד, וְיַשְׁמִיעֵנוּ זֶה מִזֶּה בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת עָלֵינוּ וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּחְיוּ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
הַקְּוִויטִיל מִידִידֵנוּ הָר"פ נֵרוֹ יָאִיר קִבַּלְתִּי לְנָכוֹן, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִנְנִי מוּכָן לְקַיֵּם רְצוֹנוֹ לְחַלֵּק הַסַּךְ שֶׁלּוֹ לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים. יִתֵּן ה' כִּלְבָבוֹ לְהוֹסִיף בְּכָל פַּעַם צִדְקָתוֹ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת. וְנִפְלֵאתִי אֲשֶׁר לֹא נִכְבַּדְתִּי בְּשׁוּם תֵּבָה אַחַת מִכְּבוֹד אָבִיו הַיָּקָר יְדִיד נַפְשִׁי הָרַב צְבִי הוֹיזְנֶר אֲשֶׁר כְּתַבְתֶּם שֶׁהוּא מוּכָן לַהֲשִׁיבֵנִי. וּבִפְרָט אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּיו נִדּוֹן טוֹבַת הָרַב יַעֲקֹב דָּוִד נֵרוֹ יָאִיר לְעוֹרֵר לֵב בְּנוֹ הָרַב עוֹזֵר נֵרוֹ יָאִיר. וְגַם מֵאִתְּכֶם הָיָה בַּקָּשָׁתִי לַעֲשׂוֹת בָּזֶה לְטוֹבַת הַנַּ"ל וְאֵין לִי מִכֶּם שׁוּם תְּשׁוּבָה בָּזֶה. וְהָרַב יַעֲקֹב דָּוִד שׁוֹקֵד עָלַי בְּכָל עֵת בָּזֶה, מְאֹד גָּדוֹל דָּחְקוֹ וְאֵין בְּכֹחִי לִסְבֹּל הָרַחֲמָנוּת עָלָיו. כֵּן אִם עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְיֶדְכֶם יְשׁוּעָתוֹ מִבְּנוֹ, תִּרְאוּ לַעֲשׂוֹת בָּזֶה בְּכָל כֹּחֲכֶם לְטוֹבָתוֹ, וּלְמִצְוָה רַבָּה יֵחָשֵׁב.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · קצת שמות הצדיקים המפורסמים שהיו בדורות הסמוכים · פסקה 15
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 97% מהספר עד סוף היום
רַבִּי נָתָן מִטִּירָהאוִויצֶע. רַבִּי צְבִי סוֹפֵר מִבְּרֶסְלֶב. ר' פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ. ר' בָּרוּךְ אֶפְרַיִם. ר' זַלְמָן מִטְשֶׁעהרִין. ר' דָּוִד צְבִי מִדִּיְמִיטְרִיוְוקֶע.
אָחִיו ר' יוּדִיל. ר' פֶּסַח מִטְשֶׁעהְרִין. ר' מָרְדְּכַי שׁוֹחֵט־וּבוֹדֵק מִבְּרֶסְלֶב. ר' אַיְיזִיק מִבַּארְדִיטְשׁוֹב. רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִטִירְהָוִויצֶע. ר' אַיְיזִיק מֵאוּמַאן.
ר' אֲשֶׁר זֶעלִיג. ר' מֹשֶׁה יְהוֹשֻׁעַ אַלְטֶער מִטֶּעפְּלִיק. ר' שְׁמַרְיָה אַבְרָהָם אֵלִיָּהוּ מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב. אָחִיו ר' מֶענְדִּיל מִטְשֶׁערְנִיוִויטְץ. ר' צְבִי מִטּוּלְטְשִׁין.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ר״ב · סעיף ה׳ – סעיף ט׳
כ־4 דק׳ · כ־430 מילים · 95% מהספר עד סוף היום
וְכֵן כְּשֶׁיֵשׁ קוֹרָה מֻנַּחַת עַל הַמָּבוּי, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂין לְעֵרוּב, וְהִיא רְחָבָה טֶפַח וְהַגַּגִּין מַאֲהִילִין עָלֶיהָ טֶפַח מִכָּאן וְטֶפַח מִכָּאן, אִם כֵּן בָּאָה הַטֻּמְאָה מִן תַּחַת הַגַּג אֶל תַּחַת הַקּוֹרָה, וְהִיא מְבִיאָה אֶת הַטֻּמְאָה אֶל תַּחַת גַּג הַבַּיִת שֶׁמִּצַּד הַשֵּׁנִי, וּמִתְפַּשֶּׁטֶת בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵשׁ אֹהֶל טֶפַח עַד הַמָּקוֹם שֶׁיֵשׁ הֶפְסֵק. וְכֵן כְּשֶׁיֵשׁ בֵּין שְׁנֵי בָתִּים כִּפָּה מִבִּנְיָן (גֶעוֶועלבּוּנְג), כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין לְשַׁעַר הֶחַצֵר, הַדִּין כֵּן הוּא. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין עַל הַכִּפָּה גַּג בּוֹלֵט, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי בָאָה הַטֻּמְאָה מִתַּחַת גַּג הַבַּיִת לְתַחַת הַכִּפָּה. וְאוּלָם לִפְעָמִים בּוֹנִין אֶת הַכִּפָּה שֶׁיֵשׁ לָהּ כְּמוֹ רַגְלַיִם מִן הַקַּרְקַע וּלְמַעְלָה, וְאִם כֵּן יֵשׁ סְתִימָה אֵצֶל כָּתְלֵי הַבָּתִּים אִם אֵין עָלֶיהָ גַג בּוֹלֵט, וְהַסְּתִימָה שֶׁמִּן הַצַּד נִמְשֶׁכֶת יוֹתֵר מִן הַגַּג שֶׁלְּמַעְלָה, בְּזֶה הָעִנְיָן אֵין מָקוֹם לַטֻּמְאָה שֶׁתָּבוֹא, כֵּיוָן שֶׁיֵשׁ קְצָת הֶפְסֵק בְּלִי אֹהֶל. וְלִפְעָמִים יֵשׁ בֵּין בַּיִת לְבַיִת כֹּתֶל סָתוּם בְּלִי פֶתַח, אֶלָּא שֶׁיֵשׁ עָלָיו גַג בּוֹלֵט, וְהַטֻּמְאָה בָאָה מִגַּג לְגָג. וְיֵשׁ תַּקָּנָה לְעֵת הַצֹּרֶךְ לְהָסִיר אֶת הָרְעָפִים בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁיִהְיֶה קְצָת הֶפְסֵק בְּלִי אֹהֶל טֶפַח. וּצְרִיכִין לְהַשְׁגִיחַ אִם אֵין מֵהַחוֹמָה עַצְמָהּ בּוֹלֵט טֶפַח כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִין לִפְעָמִים בְּלִיטָה לַחוֹמָה (געזימס).
הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הִיא שֶׁהַפֶּתַח אֲשֶׁר עֲתִידִים לְהוֹצִיא דֶרֶךְ שָׁם אֶת הַמֵּת מִן הָאֹהֶל אֲשֶׁר הוּא שָׁם, שֶׁעַל יְדֵי הוֹצָאָה זֹאת יִטְהַר הָאֹהֶל, אַף עַל פִּי שֶׁהַפֶּתַח הַזֶּה הוּא סָתוּם, מִכָּל מָקוֹם נִדּוֹן כְּאִלּוּ הוּא פָתוּחַ, וְלָכֵן אָסוּר לַכֹּהֵן שֶׁיַעֲמֹד שָׁם תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף, אַף עַל פִּי שֶׁהַדֶּלֶת נְעוּלָה מִבִּפְנִים. וְכֵן אִם יֶשׁ שָׁם גַּג בּוֹלֵט טֶפַח נֶגֶד הַפֶּתַח, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לְכָל מָקוֹם שֶׁאֶפְשָר, כְּאִלּוּ הָיָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ. אַךְ אִם נִפְתַּח מִצַּד אַחֵר פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן שֶׁהוּא אַרְבָּעָה טְפָחִים עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים, אָז לֹא נֶחְשָׁב הַפֶּתַח הַסָּתוּם כְּאִלּוּ הָיָה פָתוּחַ, וּמֻתָּר לַכֹּהֵן לַעֲמוֹד שָׁם אִם אֵין הַטֻּמְאָה יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ אֵלָיו דֶּרֶךְ הַפֶּתַח אוֹ הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ.
כֹּהֵן שֶׁהוּא בַבַּיִת אוֹ בְחֶדֶר שֶׁהַדְּלָתוֹת וְהַחַלּוֹנוֹת סְגוּרִין בְּאֹפֶן שֶׁאֵין בַּפֶּתַח פָּתוּחַ טֶפַח וּבַחַלּוֹן אֵין נֶקֶב כַּפֻּנְדְּיוֹן, וְשָׁמַע שֶׁיֵשׁ בִּשְׁכוּנָתוֹ מֵת, בְּאֹפֶן שֶׁאִם יִפְתַּח פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן, יְהֵא מָקוֹם לַטֻּמְאָה שֶׁתָּבוֹא עָלָיו, אָסוּר לִפְתּוֹחַ, אֶלָּא יִשָּׁאֵר שָׁם כְּמוֹ שֶׁהוּא עַד שֶׁיּוֹצִיאוּ אֶת הַמֵּת. כִּי כָל זְמַן שֶׁאֵין פּוֹתֵחַ טֶפַח, אֵין הַטֻּמְאָה נִכְנֶסֶת, וּכְשֶׁיִפְתַּח, תִּכָּנֵס.
אָסוּר לַכֹּהֵן לִקָּרֵב בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל מֵת אוֹ שֶׁל קֶבֶר. וְדַוְקָא כְּשֶׁהַמֵּת מֻנָּח בִּמְקוֹם קְבִיעָתוֹ. אֲבָל כְּשֶׁהוּא בַמִּטָּה שֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתוֹ וּבְעֵת אֲמִירַת צִּדּוּק הַדִּין אַף כְּשֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתוֹ, אֵין שָׁם קְבִיעָתוֹ, וְאֵין צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק כִּי אִם אַרְבָּעָה טְפָחִים.
כֹּהֵן שֶׁהוּא יָשֵׁן בְּאֹהֶל שֶׁיֵשׁ בּוֹ מֵת שֶׁהַטֻּמְאָה נִכְנֶסֶת בּוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לִסְגּוֹר בַּעֲדוֹ לִמְנוֹעַ אֶת הַטֻּמְאָה (כְּדִלְעֵיל סָעִיף ז), צְרִיכִין לַהֲקִיצוֹ וּלְהַפְרִישׁוֹ שֶׁיֵלֵךְ מִשָׁם. וְאִם הוּא שוֹכֵב עָרוּם, אֵין לְהַגִּיד לוֹ, אֶלָּא יִקְרְאוּ לוֹ סְתָם שֶׁיֵצֵא, בִּכְדֵי שֶׁיַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ תְּחִלָּה, דְּגָדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם לְאַחַר שֶּׁנּוֹדַע לוֹ מִן הַטֻּמְאָה, אָסוּר לִשְׁהוֹת שָׁמָּה עַד שֶׁיַּלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ, אֶלָּא צָרִיךְ לָצֵאת מִיָד.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה מ״ד
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּאִיר עֵינַי בְּתוֹרָתֶךָ, וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג וּלְהָבִין דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר צִוִּיתָ עָלֵינוּ לְכַוֵּן כַּוָּנוֹת אֱלוּל בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבְּרִית, "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלא בִּינַת אָדָם לִי", וְאֵינִי יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ כְּלָל לְכַוֵּן כַּוָּנוֹת רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְקַדְּשֵׁנִי בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, וּפְתַח לִבִּי בְּתַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ, וְעָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי לִלְמד וּלְהָבִין כָּל הַכַּוָּנוֹת אֱלוּל וְכָל הַתּוֹרוֹת הַשַּׁיָּכִים לָזֶה, וְאֶזְכֶּה לִמְצא בָּהֶם דֶּרֶךְ נָכוֹן וְיָשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ תָמִיד בְּכָל עֵת וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה, בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְשׁוֹב, בָּקִי בְּעַיִל בָּקִי בְּנָפִיק, וּלְקַיֵּם בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ", עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה בֶּאֱמֶת תָּמִיד וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תִּפְתַּח יָדְךָ, וְתִהְיֶה יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ וּלְתַקֵּן כָּל הַתִּקּוּנִים הַנִּמְשָׁכִין עַל יְדֵי הַיִּחוּדִים וְהַכַּוָּנוֹת שֶׁל אֱלוּל, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּצַוֶּה לְמַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הָאוֹחֲזִים בְּיָדָם שׁוֹפָרוֹת הַמְמֻנִּים לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ וְלַחְפּר וְלַחְתּר אַחַר אֲבֵדוֹת, שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ בְּתִקּוּן נַפְשֵׁנוּ, וִיבַקְּשׁוּ וְיַחְפְּרוּ אַחַר כָל הָאֲבֵדוֹת שֶּׁאִבַּדְנוּ בְעָנְיֵנוּ מֵעוֹדֵנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַל יְדֵי תַאֲוֹתֵינוּ הָרָעוֹת, וּבִפְרַט עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית אֶת כָּל מַה שֶּׁאִבַּדְנוּ בְּגִלְגּוּל זֶה וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים, הַכּל יַחְפְּרוּ וִיחַפְּשׂוּ וְיִמְצְאוּ כֻּלָּם מְהֵרָה, וְיַחֲזִירוּ אוֹתָם לָנוּ, בְּאפֶן שֶׁיְּתֻקְּנוּ נַפְשׁוֹתֵינוּ עַל יְדֵי זֶה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, מֵרב קִלְקוּלַי אֵינִי יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִילָּה זאת הַרְבֵּה, אַף עַל פִּי שֶׁלּא יַסְפִּיקוּ כָל יְרִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה מֵהַתְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּוִדּוּיִם וְהַפְצָרוֹת וּפִיּוּסִים וּתְפִלּוֹת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּעִנְיַן זֶה עַל הֶעָבַר וְעַל הַהוֶה וְעַל הֶעָתִיד, אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה כִּי דְבָרַי נִסְתַּתְּמִין אֲבָל עַל זֶה בָּאתִי לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל, חוֹמֵל דַּלִּים, טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, שֶׁתְּרַחֵם עַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לִמְצא זִוּוּגָם, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמּוֹצְאִים הִיא מְנַגֶּדֶת אֵלָיו, וְאֵין לָהּ רָצוֹן אֵלָיו, וְאֵין שָׁלוֹם בְּבֵיתָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן, (ובפרט פלוני בן פלוני...) רַחֵם עָלָיו וְעַל כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בְּתִקּוּנֵנוּ תָמִיד, אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת הַבְּרִית קדֶשׁ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו, רַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעֲנָם, וְתָשִׂים שָׁלוֹם בְּבֵיתָם, וְתַעֲזר לָהֶם וְתוֹשִׁיעֵם שֶׁיִּזְכּוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִמְצא זִוּוּגוֹ מְהֵרָה, זִוּוּגָם הֶהָגוּן לָהֶם מִן הַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת וְלא תִהְיֶה מְנַגֶּדֶת כְּנֶגְדּוֹ כְּלָל, רַק תַּהֲפךְ רְצוֹנָהּ לִרְצוֹן בַּעֲלָהּ, וְלא יִהְיֶה בֵּינֵיהֶם שׁוּם שִׂנְאָה וְשׁוּם שִׁנּוּי רָצוֹן כְּלָל, וְיָדוּרוּ בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעַנְךָ וּלְמַעַן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְאַל תַּעֲשֶׂה לָהֶם כַּחֲטָאֵיהֶם וְלא תִגְמל עֲלֵיהֶם כַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם, רַק תִּתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּרַחֲמֶיךָ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, כַּאֲשֶׁר אַתָּה מִתְנַהֵג עִם כָּל בְּרִיּוֹתֶיךָ בְּרַחֲמִים וַחֲסָדִים גְּדוֹלִים תָּמִיד וּבִזְכוּת אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁרָמַז הַסּוֹד הַזֶּה שֶׁל כַּוָּנַת אֱלוּל בְּעֵת שֶׁשָּׁלַח אֶת אֱלִיעֶזֶר עַבְדּוֹ לְבַקֵּשׁ הַזִּוּוּג שֶׁל יִצְחָק בְּנוֹ, וּבִזְכוּת הַצַּדִּיקִים שֶׁגִּלּוּ הַסּוֹד הַנּוֹרָא הַזֶּה, תָּגֵן עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ, וּתְרַחֵם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָט בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, וְתַעֲזוֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל הַצְּרִיכִים לִמְצא זִוּוּגָם שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לִמְצא זִוּוּגוֹ בֶּאֱמֶת מְהֵרָה, וְתִהְיֶה כִּרְצוֹנוֹ וְלא תִהְיֶה מְנַגֶּדֶת כְּנֶגְדּוֹ כְּלָל, רַק תַּהֲפךְ רְצוֹנָהּ אֵלָיו בְּשָׁלוֹם וְאַהֲבָה בֶּאֱמֶת, בְּלִי עָרְמָה וּמִרְמָה וּבְלִי שׁוּם שִׂנְאָה וְשִׁנּוּי רָצוֹן בַּלֵּב כְּלָל, וְיִתְנַהֲגוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וְיֵצְאוּ מֵהֶם דּוֹרוֹת רַבִּים, בָּנִים וּבָנוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים, עוֹשֵׂי רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת וְיַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם, וִיגַלּוּ וִיפַרְסְמוּ וְיוֹדִיעוּ אֱלָהוּתְךָ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרתֶיךָ יַגִּידוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁמר עַצְמֵנוּ תָמִיד שֶׁלּא לֶאֱכל שׁוּם פְּרִי קדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה, וְגַם שֶׁלּא נִתְלשׁ שׁוּם פְּרִי קדֶם זְמַנָּהּ כִּי אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ עצֶם הַהֶפְסֵד וְהַהֶזֵּק שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיעַ לְהָאָדָם עַל יְדֵי זֶה, כִּי יוּכַל לְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי זֶה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֵם עָלֵינוּ וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִזֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וְזַכֵּנוּ תָמִיד לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין וּבִפְרָט בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה וְלא נִזְרוֹק בְּרָכָה מִתּוֹךְ פִּינוּ חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה תָּמִיד לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק בְּכָל עז בְּכָל עֵת שֶׁנִּרְצֶה לֶאֱכל אֵיזֶה פְּרִי אוֹ לֵיהָנוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה אֵיזֶה הֲנָאָה, לְבָרֵךְ הַבְּרָכָה בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה כָּרָאוּי, בְּאפֶן שֶׁלּא יַזִּיק לְנַפְשֵׁנוּ כְּלָל כָּל מַה שֶּׁנּאכַל וְנִשְׁתֶּה וְנֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, רַק אַדְרַבָּא נִזְכֶּה לְהַשְׁלִים אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וּלְהוֹסִיף בְּנַפְשֵׁנוּ חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְהֶאָרָה גְדוֹלָה עַל יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁנּאכַל וְנִשְׁתֶּה וְנֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁיִּהְיוּ כָּל אֲכִילוֹתֵינוּ וּשְׁתִיּוֹתֵינוּ וְכָל הֲנָאוֹתֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְשִׁמְךָ לְבַד בְּלִי שׁוּם הֲנָאַת הַגּוּף כְּלָל, וְנִהְיֶה בִּכְלַל הַצַּדִּיקִים הָאוֹכְלִים לְשׂבַע נַפְשָׁם דִּקְדֻשָּׁה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ט · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 368 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־40 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ט״ז באלול): כי תבוא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־14 בספטמבר 2027, בשעה 18:47 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · אלול
כַּוָּנוֹת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית. וְעַל יְדֵי זֶה יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ וְלֹא תִּהְיֶה לוֹ מְנַגֶּדֶת, רַק תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ. וְעִקַּר כַּוָּנוֹת אֱלוּל עַיֵּן בְּסִימָן ו' בְּלִקּוּטֵי א': (לק"ת סי' פ"ז)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.