פותחים את היום עם תורת רבנו
יום ראשון, כ״ד באלול ה׳תשפ״ז · 26 בספטמבר 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה צ״ו · אות א׳ – אות א׳
כ־10 דק׳ · כ־970 מילים · 98% מהספר עד סוף היום
עוֹד אָמַר לְעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ זַ"ל לְזָרֵז מְאֹד בָּזֶה לִהְיוֹת רָגִיל מְאֹד בְּהִתְבּוֹדְדוּת, לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְאָמַר: שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין יְכוֹלִין לְדַבֵּר כְּלָל, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּדַבְּרִין רַק דִּבּוּר אֶחָד, גַּם־כֵּן טוֹב מְאֹד. וְאָמַר: שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר רַק דִּבּוּר אֶחָד, יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ, וִידַבֵּר אוֹתוֹ הַדִּבּוּר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, וַאֲפִלּוּ אִם יְבַלֶּה כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים בְּדִּבּוּר זֶה לְבַד גַּם זֶה טוֹב. וְיִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ, וְיַרְבֶּה לְדַבֵּר אוֹתוֹ הַדִּבּוּר פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, עַד שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִפְתַּח פִּיו, וְיוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ: וְאָמַר, שֶׁהַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד, כִּי הֲלֹא יְכוֹלִין לִלְחֹשׁ עַל קְנֵה־שְׂרֵפָה שֶׁלֹּא תּוּכַל לִירוֹת. וְהָבֵן. וְאָז כְּשֶׁדִּבֵּר מִזֶּה, דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵהִתְבּוֹדְדוּת, וְהֶאֱרִיךְ מְאֹד בְּשִׂיחָה נִפְלָאָה בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת, וְחִזֵּק אוֹתָנוּ וְזֵרֵז אוֹתָנוּ מְאֹד מְאֹד בָּזֶה, לְהִתְחַזֵּק לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְאָמַר: שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ הִתְבּוֹדְדוּת, וּלְבַלּוֹת כָּל הַיּוֹם עַל זֶה, אַךְ לָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם זֹאת. עַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לְצַוּוֹת לָהֶם שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עַל־כָּל־פָּנִים אֵיזֶה שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת, כִּי גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. אֲבָל מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק בַּה', וְרוֹצֶה לְקַבֵּל עָלָיו עֹל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, רְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל הַיּוֹם הִתְבּוֹדְדוּת. וְהִזְכִּיר אָז מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כא): וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ:
עוֹד שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ לְעִנְיַן מַעֲלַת הַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁאָמַר שֶׁעַל תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַסְּדוּרוֹת מִכְּבָר, כְּבָר יוֹדְעִין מֵהֶם כָּל הַמְחַבְּלִים וְהַמְקַטְרְגִים, וְהֵם אוֹרְבִים עַל הַדְּרָכִים שֶׁל אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת, מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִים מֵהֶם מִכְּבָר. כְּמוֹ, לְמָשָׁל, עַל הַדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה, הַיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם לַכֹּל, שָׁם אוֹרְבִים רוֹצְחִים וְגַזְלָנִים תָּמִיד, מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִים מִדֶּרֶךְ זֶה כְּבָר. אֲבָל כְּשֶׁהוֹלְכִין בְּנָתִיב וְדֶרֶךְ חָדָשׁ, שֶׁאֵינוֹ נוֹדָע עֲדַיִן, שָׁם אֵינָם יוֹדְעִים לֶאֱרֹב שָׁם כְּלָל. כְּמוֹ־כֵן לָעִנְיָן הַנַּ"ל, כִּי הַשִּׂיחָה שֶׁמְּדַבֵּר הָאָדָם עַצְמוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, הוּא דֶּרֶךְ חָדָשׁ וּתְפִלָּה חֲדָשָׁה, שֶׁהָאָדָם אוֹמְרָהּ מִלִּבּוֹ מֵחָדָשׁ, עַל־כֵּן אֵין הַמְקַטְרְגִים מְצוּיִים כָּל־כָּךְ לֶאֱרֹב. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִזְהִיר מְאֹד גַּם עַל אֲמִירַת שְׁאָר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים:
עוֹד אָמַר לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁאֵין לוֹ לֵב, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְכַיּוֹצֵא, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הִתְעוֹרְרוּת לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (שיר השירים ה׳:ו׳): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, שֶׁהַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ הוּא הִתְגַּלּוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַלֵּב. וְלִפְעָמִים עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה, אַף־עַל־פִּי שֶׁיִּהְיֶה בְּלֹא לֵב כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן יָבוֹא אַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה לְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. וְהַכְּלָל – כִּי הַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל:
אָמַר, שֶׁעִקָּר הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּשְׁלֵמוּת הוּא, כְּשֶׁיְּפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ כָּל־כָּךְ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ מְאֹד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁכִּמְעַט יִגְוַע, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נִשְׁמָתוֹ קְשׁוּרָה בְּגוּפוֹ כִּי־אִם כְּחוּט הַשֲּׁעַרָה מֵעֹצֶם צַעֲרוֹ וְגַעְגּוּעוֹ וְכִסּוּפָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח), שֶׁאָמְרוּ: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת, אֶלָּא־אִם־כֵּן מֵשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְכוּ' , הַיְנוּ כַּנַּ"ל: וְאָמַר: הֲלוֹא כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּהִתְבּוֹדְדוּת, אֲזַי הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ:
סִפְּרוּ לִי שֶׁאָמַר, שֶׁמִּקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת. וְהָיָה מַזְכִּיר כַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים מְפֻרְסָמִים אֲמִתִּיִּים, וְאָמַר, שֶׁכֻּלָּם לֹא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת. וְגַם תָּפַס אִישׁ אֶחָד פָּשׁוּט מִנֶּכְדֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר: גַּם זֶה מְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בְּכָל פַּעַם לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְכִיָּה גְּדוֹלָה. וְאָמַר: שֶׁזֶּרַע הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב רְגִילִים בָּזֶה בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם מִזֶּרַע דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכָל עִסְקוֹ שֶׁל דָּוִד הָיָה עִנְיָן זֶה, שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּר לִבּוֹ מְאֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁיָּסַד, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר:
אָמַר, שֶׁעַל־יְדֵי אֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ כְּמוֹ עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת. כִּי מִסְּתָמָא אֵין אוֹמְרִים חֲצוֹת עַל הֶעָבָר, וְעִקָּר אֲמִירַת חֲצוֹת הוּא עַל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו עִם הָאָדָם, וּכְשֶׁיֹּאמַר חֲצוֹת בִּבְחִינָה זוֹ, יְכוֹלִין לִמְצֹא כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ בְּתוֹךְ אֲמִירַת חֲצוֹת: וְכֵן אֲמִירַת תְּהִלִּים וְכַיּוֹצֵא צָרִיךְ לִרְאוֹת, שֶׁיִּמְצָא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ כָּל מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים וּבְתוֹךְ כָּל הַתְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּסְלִיחוֹת וְכַיּוֹצֵא. וּבְקַל בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי חָכְמוֹת יְכוֹלִין לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ כָּל הַתְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וּבִפְרָט בִּתְהִלִּים, שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁבִיל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָט. וְכָל אָדָם, כָּל מִלְחֲמוֹת הַיֵּצֶר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ, הַכֹּל מְבֹאָר וּמְפֹרָשׁ בִּתְהִלִּים, כִּי עִקָּרוֹ נֶאֱמַר עַל מִלְחֲמוֹת הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, שֶׁהֵם עִקָּר הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים שֶׁל הָאָדָם, שֶׁרוֹצִים לְמָנְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים וּלְהוֹרִידוֹ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אִם לֹא יִשְׁמֹר עַצְמוֹ מֵהֶם. וְרַק עַל עִנְיַן מִלְחָמָה זֹאת נִתְיַסֵּד כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים. כִּי עִקָּר כְּלָל וְשֹׁרֶשׁ וִיסוֹד שֶׁל כָּל הָעֵצוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק אֲמִירַת תְּהִלִּים וּשְׁאָרֵי תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְרַק עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה; אִם יִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ מְאֹד תָּמִיד לְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אָז בְּוַדַּאי יְנַצֵּח הַמִּלְחָמָה. אַשְׁרֵי לוֹ. כָּךְ הֵבַנּוּ מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּמְצָאִים כַּמָּה עֵצוֹת טוֹבוֹת בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהֵם מְלֵאִים עֵצוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־פִּי־רֹב קָשֶׁה לְהָאָדָם לְקַיֵּם הָעֵצָה בְּעַצְמָהּ. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, עַל־כָּל־פָּנִים יְדַבֵּר בְּפִיו בְּאֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁהוּא, וִיבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, שֶׁיּוֹצִיא אוֹתוֹ מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר וְיַחֲזִירֵהוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְאַל יִתֵּן דֳּמִי לּוֹ עַד שֶׁיַּעֲנֵהוּ. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא קוֹרֵא וְצוֹעֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֶה זְמַן רַב מְאֹד, וַעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם יִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יַעֲנֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי בְּלִי סָפֵק, רַק חֲזַק וֶאֱמָץ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לב), שֶׁתְּפִלָּה צָרִיךְ חִזּוּק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ז:י״ד): קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה', וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: וְאִם לֹא תִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתְךָ, חֲזֹר וְקַוֵּה. וְכֵן לְעוֹלָם, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם: וּכְבָר מְבֹאָר זֹאת בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. אַךְ צְרִיכִין לִכְפֹּל וְלִשְׁנוֹת זֹאת וְלִזְכֹּר זֹאת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי חֲלִישׁוּת וּבִלְבּוּלִים עַל זֶה בְּלִי שִׁעוּר, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב. עַל־כֵּן צְרִיכִין לַחֲזֹר זֹאת אֲלָפִים פְּעָמִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק וְיִתְאַמֵּץ לַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ, לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם. כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב. חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ש״ח
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
עַל כֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה "אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה" (מִשְׁלֵי כא) לִחְיוֹת בְּנַחַת, כִּי אִם כְּשֶׁמִּתְרַצֶּה בֶּאֱמֶת לְהִסְתַּפֵּק בְּתַכְלִית הַמִּעוּט וְלִחְיוֹת חַיֵּי צַעַר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם בַּמִּשְׁנָה הַנַּ"ל: "פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל" וְכוּ', שֶׁאָז דַּיְקָא כְּשֶׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ כָּל הַדַּחֲקוּת וְחַיֵּי צַעַר וְלִסְבֹּל הַכֹּל וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: 'וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל', אָז דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ חִיּוּת גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאַשְׁרֵי לוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: 'אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן – אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה' וַדַּאי, כִּי לֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם יִסּוּרִים מִפִּגְעֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַמְּרֻבִּים אֵצֶל כָּל אָדָם מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה, וְכָל חִיּוּתוֹ וְטוּבוֹ הוּא הַתּוֹרָה שֶׁהוּא טוֹב אֲמִתִּי, וְאָז בְּוַדַּאי חַיָּיו חַיִּים אֲמִתִּיִּים וְאַשְׁרֵי לוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ל״ה
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
נמצא שלעולם אין יודעין כלל, ואף על פי כן לא התחיל עדין להשיג התכלית. (וכבר מבואר מזה קצת בדברינו במקום אחר) וענין זה עמק ונסתר מאד מאד. ועוד יש בעניין זה מה ששמענו פעם אחת אחר פסח ויתבאר במקום אחר אם ירצה השם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תר״ח
כ־3 דק׳ · כ־350 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
מַעֲשֶׂה בִּימֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהָיָה אִישׁ אֶחָד רַךְ בַּשָּׁנִים וְהָיָה מֻפְלָג מְאֹד וְחָרִיף גָּדוֹל וְהָיָה מִתְנַגֵּד מְאֹד עַל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְצִוָּה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לַאֲנָשָׁיו, שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ לְקָרֵב אוֹתוֹ אֵלָיו, וְכֵן עָשׂוּ וְהִשְׁתַּדְּלוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וּבִתְחִלָּה רִחַק אוֹתוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְאֹד, וְלֹא דִּבֵּר אִתּוֹ מְאוּמָה, וְלֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ שָׁלוֹם. וּכְשֶׁרָאָה הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁהוּא מְרַחֲקוֹ, הִצְטַעֵר מְאֹד וְדָחַק עַצְמוֹ וְנִכְנַס אֵלָיו כַּמָּה פְּעָמִים. וְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה מְרַחֲקוֹ בְּכָל פַּעַם. פַּעַם אַחַת נִתְעוֹרֵר מְאֹד וּבָא לִפְנֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה וּבִבְכִיָּה רַבָּה, וְהִתְחִיל לְקָרְבוֹ. וְאָמַר לוֹ, שֶׁיַּעַמְדוּ עָלָיו מַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה, מִתְּחִלָּה מִבְּנֵי־בֵיתוֹ וְאַחַר־כָּךְ מִשְּׁכֵנָיו, אַחַר־כָּךְ מִכָּל הָעִיר וְכָל הָעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ עוֹפוֹת יַחְלְקוּ עָלָיו. וְחָזַר לְבֵיתוֹ. וְכֵן הֲוָה, שֶׁבִּתְחִלָּה הִתְחִילוּ בְּנֵי־בֵיתוֹ לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ וְלַחֲלֹק עִמּוֹ, אֲשֶׁר מִקֹּדֶם הָיָה חָשׁוּב בְּעֵינֵיהֶם וְנֶחְמָד בְּעֵינֵי כֹּל מֵחֲמַת שֶׁהָיָה אִישׁ טוֹב וְכָשֵׁר, וְעַתָּה הִתְחִילוּ לַחֲלֹק עִמּוֹ, בִּתְחִלָּה בְּנֵי־בֵיתוֹ, וְאַחַר־כָּךְ חָלְקוּ עִמּוֹ הַשְּׁכֵנִים, וְאַחַר־כָּךְ כָּל הָעִיר. וְכֵן גַּם הַסְּבִיבוֹת כֻּלָּם חָלְקוּ עָלָיו. פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ וְהִתְלַהֲבוּתוֹ פָּרַח עָלָיו עוֹף אֶחָד שֶׁקּוֹרִין אִינְדִיק [תַּרְנְגוֹל הֹדּוּ] וּבִלְבֵּל אוֹתוֹ בְּאֶמְצַע הִתְלַהֲבוּתוֹ, וְחָרָה לוֹ מְאֹד וְהָיָה מַפְרִיחַ אוֹתוֹ וְחָזַר לִתְפִלָּתוֹ וְהִתְלַהֲבוּתוֹ כְּבַתְּחִלָּה, וּפָרַח עוֹד הַפַּעַם הָעוֹף הַנַּ"ל וּבִלְבֵּל אוֹתוֹ שֵׁנִית בְּאֶמְצַע הִתְלַהֲבוּתוֹ, וְחָרָה לוֹ בְּיוֹתֵר וְהִפְרִיחַ אוֹתוֹ פַּעַם שֵׁנִית וְחָזַר לִתְפִלָּתוֹ. בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ וְהִתְלַהֲבוּתוֹ חָזַר עוֹד הָעוֹף הַנַּ"ל וּבִלְבֵּל אוֹתוֹ עוֹד, וְחָרָה לוֹ מְאֹד וְהָיָה רָץ וְחָטַף גַּרְזֶן וְרָצָה לְהַתִּיז רֹאשׁ הָעוֹף מֵחֲמַת רֹגֶז שֶׁבִּלְבֵּל אוֹתוֹ כָּל כָּךְ. בְּתוֹךְ כָּךְ נִזְכַּר מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב שֶׁאֲפִלּוּ עוֹפוֹת יַחְלְקוּ עָלָיו וְעַל יְדֵי זֶה נָח רָגְזוֹ, וְהִנִּיחַ הָעוֹף וְנִמְנַע מִלְּהַתִּיז ראֹשׁוֹ: וּכְלַל כַּוָּנַת מַעֲשֶׂה זֹאת לֵידַע כַּמָּה וְכַמָּה עִנְיָנִים וְנִסְיוֹנוֹת צְרִיכִין לַעֲבֹר עַל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֵילֵךְ בִּדְרָכָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי זֶה הָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה צָרִיךְ לְנִסָּיוֹן כָּזֶה שֶׁיִּתְנַסֶּה עַל־יְדֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ דַּיְקָא, שֶׁהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ יִהְיֶה מַדְחֶה אוֹתוֹ וְיַרְחִיק אוֹתוֹ וִיבַזֶּה אוֹתוֹ כָּל כָּךְ. וְיִהְיֶה צָרִיךְ לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן זֶה לִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ עַל הִתְרַחֲקוּת הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, רַק אַדְּרַבָּא יְכַתֵּת עַצְמוֹ תַּחַת רַגְלָיו וְיִסַּע אַחֲרָיו כָּל כָּךְ. וְגַם לִסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁסָּבַל אַחַר־כָּךְ מֵרִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעָלָיו כָּל־כָּךְ.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · תפילה · חלק ראשון · אות ס׳ – אות ס״ז
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
ס. מִי שֶׁאֵין מִתְפַּלֵּל עַל צָרַת יִשְׂרָאֵל, נִקְרָא חוֹטֵא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סא. צָרִיךְ אָדָם לְהִתְפַּלֵּל עַל זַרְעוֹ וְעַל כָּל הַבָּאִים אַחֲרָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סב. אָסוּר לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה כְּפוּי טוֹבָה בֵּין לְיִשְׂרָאֵל בֵּין לְגוֹי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סג. מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַפֵּר לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סד. הַחוֹלֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ בִּדְמָעוֹת, בְּוַדַּאי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְרַפֵּא אוֹתוֹ וִיקַבֵּל תְּפִילָּתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סה. כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה. לִשָּׂא תְּפִילָּתְךָ, תִּתְפַּלֵּל בְּעַד יִשְׂרָאֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סו. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ אֶת הָאָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְפָנָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סז. מִי שֶׁמַּצִּיל אֶת הֶעָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, הַכּחַ הוּא בְּנָקֵל בְּאוֹתִיּוֹת הַתְּפִילָּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות פ״ג
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 98% מהספר עד סוף היום
וַאֲנִי יוֹדֵעַ כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין עַל יְדֵי הָעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת כִּי בְּכָל אֶצְבַּע וְאֶצְבַּע מֵעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת יוֹדְעִין דּפֶק מְיֻחָד מֵהָעֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין וַאֲנִי יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אוֹתָהּ עַל יְדֵי כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה וְעַל כֵּן אֲנִי רוֹפֵא אוֹתָהּ נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לִי כּחַ כָּזֶה בְּיָדַי כַּנַּ"ל וְעַתָּה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם זאת בְּמַתָּנָה וְנַעֲשָׂה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְחֶדְוָה רַבָּה מְאד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תשובה · קטע כ״ו – קטע כ״ח
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
הַחִלּוּק שֶׁבֵּין מִיתָה לְחַיִּים הוּא רַק אֵצֶל זֶה הָאָדָם הַנִּמְשָׁךְ אַחַר תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְאֶצְלוֹ נִכֶּרֶת הַמִּיתָה. אֲבָל הַצַּדִּיק הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁהֻתַּר לוֹ הוּא אוֹחֵז אֶת תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, הוּא תָּמִיד חַי אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה, וְאֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים: (לק"א סי' קמ"ד)
צָרִיךְ הָאָדָם לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ, לְמַהֵר לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיַלְדוּתוֹ קֹדֶם שֶׁיַּזְקִין, כִּי אָז שׁוֹמֵעַ עֲדַיִן קוֹל הַכְּרוּז שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁמַּכְרֶזֶת בְּכָל יוֹם וְקוֹרֵאת אֶת הָאָדָם שֶׁיָּשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה הַבָּאִים עַל הָאָדָם בְכָל פַּעַם. אֲבָל לְאַחַר שֶׁנִּזְקַן קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַהֲשִׁיבוֹ (וְעַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן ר"ו): (לק"א סי' ר"ו)
יֵשׁ דִּבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'". הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרִים מְאֹד, עַד שֶׁיִּשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ כַּמַּיִם לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי ג' קַוֵּי הָאֱמֶת, שֶׁהֵם: תְּפִלָּה – לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת, וְתוֹרַת אֱמֶת, וְשִׁדּוּכִים וְזִוּוּגִים אֲמִתִּיִּים. וּלְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא: (לק"ת סי' ב' אות ד')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה נ״ד · קטע א׳ – קטע ב׳
כ־5 דק׳ · כ־470 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
אֵל רַחוּם שְׁמֶךָ, אֵל חַנּוּן שְׁמֶךָ, בָּנוּ נִקְרָא שְׁמֶךָ, "יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ "אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵינוּ כִּי רַב הוּא", יַעֲנֵנוּ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגְּבֵנוּ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקב, "אַל יָשׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ, לֹא לָנוּ יְהוָה לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ, לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה תְּחַיֵּנִי, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי יְהוָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם יְהוָה זִכְרְךָ לְדוֹר וָדוֹר", הַבִּיטָה וּרְאֵה "לְמִי עוֹלַלְתָּ כּה", רְאֵה נָא בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, כִּי צָרוֹת סְבָבוּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט כִּי אָנוּ רְחוֹקִים מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ, וּבְתוֹךְ כַּךְ יָצְאוּ עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמָרוֹת כָּאֵלּוּ, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְסָבְלָן, וּזְכוּת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֵין בָּנוּ לְרַצּוֹתְךָ בָּהֶם וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כָּשַׁל כּחֵנוּ אֲפִלּוּ לִצְעק וְלִזְעק אֵלֶיךָ כָּרָאוּי, וּבַמֶּה נִתְרַצֶּה אֶל אֲדוֹנֵנוּ מַלְכֵּנוּ עַל כֵּן עַתָּה אֵין לָנוּ שׁוּם פִּתְחוֹן פֶּה וְלֹא שׁוּם דֶּרֶךְ לָבוֹא לְפָנֶיךָ וְלֹא שׁוּם מִשְׁעָן וּמִבְטָח, כִּי אִם בְּשִׁמְךָ לְבַד בְּשִׁמְךָ בָּאנוּ לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֲשֶׁר בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים קָרָאתָ שִׁמְךָ עָלֵינוּ מִימוֹת אֲבתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַמְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ וּלְמַעַן שֵׁם כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר הֵם שְׁמֶךָ, וְתָחוֹס וְתַחְמל וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתַמְתִּיק וְתָקֵל וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה וְהַמָּרָה שֶׁיָּצְאָה בְּסָמוּךְ רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ וּתְסִירָהּ וּתְבַטְּלָהּ מֵעָלֵינוּ מְהֵרָה, כִּי אֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמוֹד לָנוּ בְּעֵת צָרָה, כִּי כְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ כִּי אֵין טוֹב בְּעֵינֶיךָ לַהֲמִיתֵנוּ אוֹ לְהַעֲנִישֵׁנוּ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר", וּכְתִיב. "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב" כִּי שִׁמְךָ מְשֻׁתָּף בָּנוּ, וְכָל הָעֳנָשִׁים חַס וְשָׁלוֹם נוֹגְעִים בְּךָ כִּבְיָכוֹל וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, בִּפְרַט גְּזֵרָה קָשָׁה וּמָרָה כָּזאת, אֲשֶׁר עִקָּרָהּ עַל דָּתְךָ הַקָּדוֹשׁ, כִּי לֹא עָלֵינוּ תְלֻנָּתָם וְשִׂנְאָתָם, כִּי אִם עָלֶיךָ וְעַל דַּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם רַחֵם מָלֵא רַחֲמִים, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ אַל תַּנִּיחֵנוּ יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ בְּעֵת צָרָה כָּזאת, "הַצִּילֵנוּ מִיַּד אוֹיְבֵנוּ וְנַעַבְדֶּךָּ" רַחֵם עָלֵינוּ בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁסָּבְלוּ יִסּוּרִים קָשִׁים הַרְבֵּה וְעָשׂוּ תְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר רִבּוּי יִסּוּרֵיהֶם וּתְשׁוּבָתָם הַגְּדוֹלָה שֶׁעָשׂוּ עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל הוּא כְדַאי וְהָגוּן לְכַפֵּר וְלִסְלֹחַ עֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל מֵראשׁ וְעַד סוֹף כִּי רַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ גּדֶל הַכּחַ הַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב שֶׁל תְּשׁוּבָתָם הַנִּפְלָאָה שֶׁעָשׂוּ עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל וּבַעֲווֹנוֹתֵנוּ הָרַבִּים עַתָּה וּבַחֲלִישׁוּתֵנוּ הֶעָצוּם, אֵין לָנוּ שׁוּם סְמִיכָה כִּי אִם עֲלֵיהֶם וְעַל כּחַ תְּשׁוּבָתָם הַגְּדוֹלָה שֶׁעָשׂוּ עֲבוּרֵנוּ, כִּי שְׁמָם הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא עָלֵינוּ וּבִזְכוּת שְׁמוֹתָם הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר הֵם שִׁמְךָ אֲשֶׁר נִקְרָא עָלֵינוּ, עַל זֶה לְבַד תָּמַכְנוּ יְתֵדוֹתֵנוּ עַתָּה לָבוֹא לְפָנֶיךָ שֶׁתָּחוֹס וְתַחְמל וּתְרַחֵם עַל דּוֹר עָנִי כָּזֶה דּוֹר חָלוּשׁ כָּזֶה, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לַעֲקר וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל [הגזרה הקשה שיצאה עלינו ליקח בני ישראל לחיל עם שאר] כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁיָּצְאוּ כְּבָר וְשֶׁרוֹצִים לְהוֹצִיא חַס וְשָׁלוֹם, חֲמל עַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְמַעַן שִׁמְךָ וְשֵׁם הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים עָלֵינוּ, כִּי אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ גוֹאֲלֵנוּ גוֹאֵל אֲבוֹתֵינוּ, צוּרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ עוֹד אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ סֶלָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות קב · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
וְעַיֵּן גַּם בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן י' מוּבָא שָׁם, כִּי "מֹשֶׁה" גִּימַטְרִיָּא "חֲרוֹן אַף" וּמוּבָן גַּם כֵּן עַל־פִּי מַאֲמָר זֶה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קלג · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 97% מהספר עד סוף היום
אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד וּכְבָר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים בְּמַעֲמַד הַר סִינַי שֶׁנִּקְרָא יוֹם חֲתֻנָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ זֶה מַתַּן תּוֹרָה וּכְבָר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ שֶׁלֹּא לְרַחֵק אוֹתָנוּ לְעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם.
עַל כֵּן מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְכִּיר עָלֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים לְשׁוֹנוֹת שֶׁל הִתְרַחֲקוּת וּפֵרוּד כִּבְיָכוֹל, אֵין כַּוָּנָתוֹ כִּי אִם בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כַּעַס עִם אִשְׁתּוֹ וְשָׁלַח אַחַר הַסּוֹפֵר לִכְתֹּב לָהּ גֵּט וּבְתוֹךְ כָּךְ נִתְפַּיֵּס עִמָּהּ אָמַר לַסּוֹפֵר, צֵא וּכְפֹל לָהּ כְּתֻבָּתָהּ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תמימות · אות ה
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, אַךְ הַרְבֵּה אוֹבְדִים הַשָּׁעָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַצְלִיחַ בָּהּ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, עַל־יְדֵי חָכְמָתָם שֶׁל הֶבֶל, עַל־יְדֵי שֶׁדּוֹחֲקִים אֶת הַשָּׁעָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבי רבי נחמן מטולטשין · מכתב א · פסקה 5 – פסקה 4
כ־6 דק׳ · כ־560 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
וְהַיּוֹם לָמַדְתִּי הַמַּאֲמָר הַקָּדוֹשׁ (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן קכ"ג) "הָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ, לְהִתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו עַל כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה דָּבָר קָטָן וְדָבָר גָּדוֹל" וְכוּ'. וּכְבָר מֻנָּח כְּלָל בְּיָדֵינוּ אֲשֶׁר כָּעֵת הוּא הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. וְיֵשׁ בָּזֶה דִּבּוּרִים הַרְבֵּה לְבָאֵר, יְזַכֵּנוּ ה' לְדַבֵּר בָּזֶה פָּנִים אֶל פָּנִים. כֵּן נִזְכֶּה לְקַיֵּם דְּבָרָיו הַחַיִּים וְהַקַּיָּמִים קָטָן וְגָדוֹל, כִּי עַל זֶה נֶאֱמַר מִקְרָא שֶׁכָּתוּב בְּמִשְׁלֵי (ד), "מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר נַפְשְׁךָ וְכוּ' כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים". וּכְבָר אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת הָרַ"ן קפ"ה) אֲשֶׁר כָּל מַה שֶׁמְּצַוֶּה לַעֲשׂוֹת, אֲפִלּוּ דָּבָר קַל תּוֹלֶה בָּזֶה תִּקּוּן נַפְשׁוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ' וְכוּ' עַד הַסּוֹף, כֵּן נִזְכֶּה לְקַיְּמָם. וּבִפְרָט הַדְּבָרִים הַקַּלִּים וּנְעִימִים לַעֲשׂוֹתָם, לִלְמֹד אֵיזֶה סְעִיפִים שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּכָל יוֹם, וְאֵיזֶה קַפִּיטְלִיךְ תְּהִלִּים, וְלִשָּׂא עֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ בְּכָל פַּעַם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ אִם אֵין יְכוֹלִין לְדַבֵּר רַק דִּבּוּרִים מֻעָטִים, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלַי, גַּם זֶה יָקָר מְאֹד. וּבִפְרָט לְקַיֵּם מַאֲמָרוֹ זַ"ל מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. כֵּן נִזְכֶּה לְהִתְחַדֵּשׁ לְבָבֵינוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְשָׁעָה לִלְמֹד וְכוּ' וּלְקַיֵּם בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה, וּלְהַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמוּנָה גְּדוֹלָה. כַּאֲוַת נַפְשׁוֹ וָנֶפֶשׁ אוֹהַבְכֶם הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְכֶם תָּמִיד, וּמַעְתִּיר בַּעֲדָם, וּמִתְגַּעְגֵּעַ לִרְאוֹת עִמּוֹ וְעִם אָחִיו הַיָּקָר בִּזְמַן מְרֻוָּח, וּלְדַבֵּר כָּל זֶה וְיוֹתֵר מִזֶּה, עֲדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ רוּחוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵהַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים בִּלְבָבֵנוּ לְקִיּוּם וּלְמַעֲשֶׂה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן
נַחְמָן הַלֵּוִי
וְשָׁלוֹם לְכָל אוֹהֲבֵינוּ, וּבִפְרָט לְאָחִיו הַיָּקָר. וְכָל דְּבָרַי שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּוָּנָתִי לְכֻלָּם, וּבִפְרָט לְאָחִיו הַיָּקָר שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ שֶׁיִּחְיוּ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
בָּרוּךְ־הַשֵּׁם, יוֹם ד' בְּשַׁלַּח תרל"ב לפ"ק אוּמַאן.
לִכְבוֹד יְדִידִי כְּנַפְשִׁי הֲלֹא הוּא הַמֻּפְלָג הַוָּתִיק וְכוּ' וְכוּ' הַנָּגִיד רַבִּי יְחֶזְקֵאל הֶעשִׁיל נֵרוֹ יָאִיר, הַצְלָחָתוֹ יַעֲלֶה לְמַעְלָה וּלְטוֹבָתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
מֻסְגָּר פֹּה מִכְתָּב לְגִיסוֹ הַיָּקָר וְכוּ' הַנָּגִיד רַבִּי רְפָאֵל יְדִיד נַפְשִׁי נֵרוֹ יָאִיר, אֲשֶׁר הִגִּיעַ לְיָדִי קֹדֶם שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר, אַךְ לֹא הָיָה עוֹבֵר וָשָׁב בֶּטַח לִשְׁלֹחַ עַל יָדוֹ, כֵּן יְקַבְּלוֹ עַתָּה וְיִמְסְרֵהוּ לְיָדוֹ. יוֹתֵר אֵין לְהַאֲרִיךְ. יְזַכֵּנוּ ה' לְהַאֲרִיךְ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת אֲשֶׁר כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּהַשִּׁירָה הַקְּדוֹשָׁה אָשִׁירָה לַה' כִּי גָּאֹה גָּאָה וְכוּ' וְכוּ'. גָּאט אִיז גְּרוֹיס [ה' גָּדוֹל] וְעָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת וְגַם בְּרוּחָנִיּוּת, וְאַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ לָנֶצַח לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּמַעֲמָדוֹ, לָזֶה בַּעֲשִׁירוּתוֹ וּלְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּעֶרְכּוֹ. אַךְ אָחִי יְדִידִי, זֹאת צְרִיכִין לֵידַע שֶׁמֻּכְרָח לַעֲבֹר אֵיזֶה מְעַט מְרִירוּת כַּמְבֹאָר בַּאֲרִיכוּת נֹעַם בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (בְּסִימָן כ"ז לקוטי א) עַל עִנְיָן הַנִּפְלָא שַׁבָּת בְּמָרָה נִצְטַוָּה, הַמּוּבָא בַּסֵּדֶר הַנַּ"ל שָׁבוּעַ זֹאת. וּמְבָאֵר שָׁם בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁזֶּה רֶמֶז שֶׁמֻּכְרָחִין לִסְבֹּל מְעַט מְרִירוּת, כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת מְלֻבָּשִׁים בְּסַמִּים מָרִים, כֵּן שַׁבַּת שָׁלוֹם שֶׁהִיא רְפוּאָה לְכָל הַדְּבָרִים, נִצְטַוָּה בְּמָרָה לְרַמֵּז עַל הַנַּ"ל. וְעַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁמּוּבָא עַל פָּסוּק "הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר" וְכוּ' מַה שֶּׁשִּׁבַּח חִזְקִיָּה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְיֻנְעַם לְנַפְשׁוֹ.
אָחִי יְדִידִי אֲדַבֵּר עִם מַעֲלַת כְּבוֹדוֹ עַל טַיְיטְשׁ, חֲזַק וַחֲזַק מַיין בְּרוּדֶער אַרַיין טָהאן זִיךְ גּוּט טִיף [הַשְׁקַע עַצְמְךָ הֵיטֵב בְּעֹמֶק], בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּהַתּוֹרוֹת וּבְהַמַּעֲשִׂיּוֹת, וְהַדְּרוּשִׁים שֶׁל תַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן זַ"ל וּבְהַתְּפִלּוֹת הַנַּ"ל. וְהָרֵם קוֹלְךָ בִּנְעִימָה בִּתְהִלִּים וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וּזְעָקוֹת וְכוּ' אֲשֶׁר בְּהַתְּפִלּוֹת וְאָז וֶועסְטוּ לֶעבִּין אַ לֶעבִּין [וְאָז תִּחְיֶה חַיִּים], כִּי זוּלַת זֹאת אֵין שׁוּם חַיּוּת כְּלָל. וְהַבֵּט וּרְאֵה בְּעֵין שִׂכְלוֹ וּבִינָתוֹ אֲשֶׁר חֲנָנְךָ ה', וְתִרְאֶה הֵיטֵב אֲמִתַּת הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ. כֵּן יְהִי ה' בְּעֶזְרְךָ שֶׁתִּזְכֶּה צוּ בַּאהַארְצֶען זִיךְ [לְהַשְׁרִישׁ אֶת לִבְּךָ] בָּאֵשׁ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר מֻשְׁרָשׁ בְּכָל לֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וּלְהַכְנִיס אֵשׁ הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת בְּכָל הַנַּ"ל אָז טוֹב לוֹ. וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד לְדַבֵּר אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · קצת שמות הצדיקים המפורסמים שהיו בדורות הסמוכים · פסקה 20 – פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ, חֲסִידִים גִּבּוֹרִים מָארֵי תוֹרָה חוֹזִים נְבִיאִים צַדִּיקִים, בִּזְכוּת שְׁמוֹתָם הַקְּדוֹשִׁים וּבִזְכוּת תּוֹרָתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁעָשׂוּ לְפָנֶיךָ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן רי״ד · סעיף א׳ – סעיף ג׳
כ־4 דק׳ · כ־390 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
כָּל שִׁבְעָה, אֵינוֹ יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ. אַךְ אִם מֵת לוֹ מֵת, אוֹ אֲפִלּוּ אֵצֶל אַחֵר, אֶלָּא שֶׁאֵין שָׁם כְּדֵי מִטָּה וְקוֹבְרֶיהָ, יוֹצֵא אֲפִלּוּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. אִם שָׁלַח הַמּוֹשֵׁל לִקְרוֹא לוֹ, אוֹ שֶׁצָּרִיךְ לָלֶכֶת לִשְׁאָר דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לוֹ הַרְבֵּה, כְּגוֹן דָּבָר הָאָבֵד, מֻתָּר לוֹ לָצֵאת, וְיִתֵּן עָפָר בְּמִנְעָלָיו.
אֲפִלּוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵל, אֵינוֹ יוֹצֵא בְּתוֹךְ שִׁבְעָה, רַק בְּשַׁבָּת. אַךְ אִם אִי אֶפְשָׁר לֶאֱסוֹף עֲשָׂרָה וִיהֵא מֻכְרָח לְהִתְפַּלֵל בִּיחִידוּת וּבִשְׁכוּנָתוֹ יֵשׁ מִנְיָן, יָכוֹל לָצֵאת לָלֶכֶת לִהִתְפַּלֵל שָׁם, שֶׁלֹּא לְהִתְבַּטֵּל מִתְּפִלָּה בְּצִבּוּר.
אִם הָאָבֵל צָרִיךְ לָמוּל אֶת בְּנוֹ, הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אֲפִלּוּ תּוֹךְ שְׁלשָׁה יָמִים. וְאִם הָאָבֵל הוּא סַנְדָּק אוֹ מּוֹהֵל, לֹא יֵצֵא תּוֹךְ שְׁלשָׁה, וּלְאַחַר שְׁלשָׁה יִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ, וּכְשֶׁמְּבִיאִין אֶת הַתִּינוֹק לָמוּל, הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאִם אֵין מוֹהֵל אַחֵר בָּעִיר, הוֹלֵךְ אֲפִלּוּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.
אֵין מִתְקַשִּׁין עַל הַמֵּת יוֹתֵר מִדָּי, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנוּדוּ לוֹ. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן. אֶלָּא עַל תִּבְכּוּ לְמֵת יוֹתֵר מִדָּי, וְאַל תָּנוּדוּ לוֹ יוֹתֵר מִכְּשִׁעוּר. הָא כֵּיצַד. שְׁלֹשָׁה יָמִים לְבֶכִי, שִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד, וּשְׁלשִׁים לְגִהוּץ וּלְתִסְפֹּרֶת (וְכִמְבֹאָר לְעֵיל). מִכָּאן וְאֵילָךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִי אַתֶּם רַשָּׁאִים לְרַחֵם עָלָיו יוֹתֵר מִמֶּנִּי. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל הַמִּתְקַשֶּׁה עַל הַמֵּת יוֹתֵר מִדָּי, עַל מֵת אַחֵר הוּא בוֹכֶה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמּוּרִים, בִּשְׁאָר הָעָם. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם, הַכֹּל לְפִי חָכְמָתוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין בּוֹכִין עָלָיו יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם, דְּלָא עָדִיף מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, דִּכְתִיב בּוֹ, וַיִבְכּוּ בְנֵי יִשְֹרָאֵל אֶת משֶׁה וְגוֹ'. שְׁלֹשִׁים יוֹם.
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁמֵּת, יִדְאֲגוּ כָּל הַמִּשְׁפָּחָה. מָֹשָל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְכִפָּה שֶל אֲבָנִים, כֵּיוָן שֶׁנִּזְדַּעזְעָה אַחַת מֵהֶן, נִזְדַּעְזְעוּ כֻלָן. כְּלוֹמַר, שֶׁמִּדַת הַדִּין מָתוּחָה כְנֶגְדָּם עַד שֶׁתִּתְרַפֶּה מְעַט מְעָט. כִּי כָל שִׁבְעָה, הַחֶרֶב שְׁלוּפָה, וְעַד שְׁלֹשִׁים, הִיא רוֹפֶפֶת, וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת לְתַעְרָהּ עַד אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. לְפִיכָךְ שְׁלשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים, יִרְאֶה הָאָבֵל אֶת עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ בֵּין כְתֵפָיו. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד שִׁבְעָה, כְּאִלּוּ זְקוּפָה כְנֶגְדּוֹ בְּקֶרֶן זָוִית. מִשִּׁבְעָה וְעַד שְׁלֹשִׁים, כְּאִלּוּ עוֹבֶרֶת לְפָנָיו בַּשּׁוּק. וְאַחַר כָּךְ כָּל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה, עֲדַיִן מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגֶד אוֹתָה הַמִּשְׁפָּחָה. וְאִם נוֹלַד בֵּן זָכָר בְּאוֹתָה מִשְׁפָּחָה, נִתְרַפְּאָה כָּל הַמִּשְׁפָּחָה. וְדַוְּקָא זָכָר. דְזָכָר בָּא לָעוֹלָם, שָׁלוֹם בָּא לָעוֹלָם. וְכֵן אֶחָד מֵהַחֲבוּרָה שֶׁמֵּת, מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגֶד כָּל הַחֲבוּרָה וְיִדְאֲגו כֻלָּם.
כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּל כְּמוֹ שֶׁצִוּוּ חֲכָמִים, הֲרֵי זֶה אַכְזָר. אֶלָּא יֵעוֹר מִשְׁנָתוֹ, וְיִפְחַד וְיִדְאַג וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְיַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, אוּלַי יִנָצֵל מֵחַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר, הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ, מִכְּלָל שֶׁצָּרִיךְ לְהָקִיץ וְלָחוּל וְלַחֲזוֹר בִּתשׁוּבָה.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה נ״ד
אֵל רַחוּם שְׁמֶךָ, אֵל חַנּוּן שְׁמֶךָ, בָּנוּ נִקְרָא שְׁמֶךָ, "יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ "אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵינוּ כִּי רַב הוּא", יַעֲנֵנוּ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגְּבֵנוּ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקב, "אַל יָשׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ, לֹא לָנוּ יְהוָה לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ, לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה תְּחַיֵּנִי, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי יְהוָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם יְהוָה זִכְרְךָ לְדוֹר וָדוֹר", הַבִּיטָה וּרְאֵה "לְמִי עוֹלַלְתָּ כּה", רְאֵה נָא בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, כִּי צָרוֹת סְבָבוּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט כִּי אָנוּ רְחוֹקִים מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ, וּבְתוֹךְ כַּךְ יָצְאוּ עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמָרוֹת כָּאֵלּוּ, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְסָבְלָן, וּזְכוּת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֵין בָּנוּ לְרַצּוֹתְךָ בָּהֶם וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כָּשַׁל כּחֵנוּ אֲפִלּוּ לִצְעק וְלִזְעק אֵלֶיךָ כָּרָאוּי, וּבַמֶּה נִתְרַצֶּה אֶל אֲדוֹנֵנוּ מַלְכֵּנוּ עַל כֵּן עַתָּה אֵין לָנוּ שׁוּם פִּתְחוֹן פֶּה וְלֹא שׁוּם דֶּרֶךְ לָבוֹא לְפָנֶיךָ וְלֹא שׁוּם מִשְׁעָן וּמִבְטָח, כִּי אִם בְּשִׁמְךָ לְבַד בְּשִׁמְךָ בָּאנוּ לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֲשֶׁר בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים קָרָאתָ שִׁמְךָ עָלֵינוּ מִימוֹת אֲבתֵינוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַמְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ וּלְמַעַן שֵׁם כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר הֵם שְׁמֶךָ, וְתָחוֹס וְתַחְמל וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתַמְתִּיק וְתָקֵל וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה וְהַמָּרָה שֶׁיָּצְאָה בְּסָמוּךְ רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ וּתְסִירָהּ וּתְבַטְּלָהּ מֵעָלֵינוּ מְהֵרָה, כִּי אֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמוֹד לָנוּ בְּעֵת צָרָה, כִּי כְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ כִּי אֵין טוֹב בְּעֵינֶיךָ לַהֲמִיתֵנוּ אוֹ לְהַעֲנִישֵׁנוּ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר", וּכְתִיב. "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב" כִּי שִׁמְךָ מְשֻׁתָּף בָּנוּ, וְכָל הָעֳנָשִׁים חַס וְשָׁלוֹם נוֹגְעִים בְּךָ כִּבְיָכוֹל וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, בִּפְרַט גְּזֵרָה קָשָׁה וּמָרָה כָּזאת, אֲשֶׁר עִקָּרָהּ עַל דָּתְךָ הַקָּדוֹשׁ, כִּי לֹא עָלֵינוּ תְלֻנָּתָם וְשִׂנְאָתָם, כִּי אִם עָלֶיךָ וְעַל דַּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם רַחֵם מָלֵא רַחֲמִים, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ אַל תַּנִּיחֵנוּ יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ בְּעֵת צָרָה כָּזאת, "הַצִּילֵנוּ מִיַּד אוֹיְבֵנוּ וְנַעַבְדֶּךָּ" רַחֵם עָלֵינוּ בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁסָּבְלוּ יִסּוּרִים קָשִׁים הַרְבֵּה וְעָשׂוּ תְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר רִבּוּי יִסּוּרֵיהֶם וּתְשׁוּבָתָם הַגְּדוֹלָה שֶׁעָשׂוּ עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל הוּא כְדַאי וְהָגוּן לְכַפֵּר וְלִסְלֹחַ עֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל מֵראשׁ וְעַד סוֹף כִּי רַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ גּדֶל הַכּחַ הַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב שֶׁל תְּשׁוּבָתָם הַנִּפְלָאָה שֶׁעָשׂוּ עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל וּבַעֲווֹנוֹתֵנוּ הָרַבִּים עַתָּה וּבַחֲלִישׁוּתֵנוּ הֶעָצוּם, אֵין לָנוּ שׁוּם סְמִיכָה כִּי אִם עֲלֵיהֶם וְעַל כּחַ תְּשׁוּבָתָם הַגְּדוֹלָה שֶׁעָשׂוּ עֲבוּרֵנוּ, כִּי שְׁמָם הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא עָלֵינוּ וּבִזְכוּת שְׁמוֹתָם הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר הֵם שִׁמְךָ אֲשֶׁר נִקְרָא עָלֵינוּ, עַל זֶה לְבַד תָּמַכְנוּ יְתֵדוֹתֵנוּ עַתָּה לָבוֹא לְפָנֶיךָ שֶׁתָּחוֹס וְתַחְמל וּתְרַחֵם עַל דּוֹר עָנִי כָּזֶה דּוֹר חָלוּשׁ כָּזֶה, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לַעֲקר וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל [הגזרה הקשה שיצאה עלינו ליקח בני ישראל לחיל עם שאר] כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁיָּצְאוּ כְּבָר וְשֶׁרוֹצִים לְהוֹצִיא חַס וְשָׁלוֹם, חֲמל עַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְמַעַן שִׁמְךָ וְשֵׁם הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים עָלֵינוּ, כִּי אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ גוֹאֲלֵנוּ גוֹאֵל אֲבוֹתֵינוּ, צוּרֵנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ עוֹד אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ סֶלָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 380 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־34 דק׳
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־26 בספטמבר 2027, בשעה 18:31 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · אלול
כַּוָּנוֹת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית. וְעַל יְדֵי זֶה יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ וְלֹא תִּהְיֶה לוֹ מְנַגֶּדֶת, רַק תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ. וְעִקַּר כַּוָּנוֹת אֱלוּל עַיֵּן בְּסִימָן ו' בְּלִקּוּטֵי א': (לק"ת סי' פ"ז)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.