פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, כ״ה באלול ה׳תשפ״ז · 27 בספטמבר 2027
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ק״ב · אות א׳ – אות א׳
כ־5 דק׳ · כ־510 מילים · 98% מהספר עד סוף היום
פַּעַם אֶחָד בָּאתִי אֵלָיו זַ"ל, וְסִפֵּר לִי, שֶׁזֶּה בְּסָמוּךְ הָיָה אֶצְלוֹ רַב אֶחָד, וְדִבֵּר עִמּוֹ, וְאָמַר לְפָנָיו תּוֹרָה, (הַיְנוּ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר לִפְנֵי הָרַב הַנַּ"ל תּוֹרָה). וְלֹא זָכִיתִי, שֶׁיַּחֲזֹר וְיֹאמַר אוֹתָהּ הַתּוֹרָה לְפָנַי, רַק אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁסִּפֵּר לִי, שֶׁאָמַר אָז מֵעִנְיַן בֹּעַז וְרוּת, שֶׁבֹּעַז וְרוּת הֵם סוֹד סְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, כִּי בֹּעַז הוּא בְּחִינַת גּוֹאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ג׳:י״ב): כִּי גוֹאֵל אָנֹכִי וְכוּ', וְרוּת הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז:): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רוּת, שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דָּוִד, שֶׁרִוָּה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. וְהָיָה מוּבָן מִדְּבָרָיו זַ"ל, שֶׁגִּלָּה בָּזֶה תּוֹרָה גָּבוֹהַּ, אַךְ לֹא זָכִיתִי לְשָׁמְעָהּ: גַּם שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר אָז, שֶׁכָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּבוֹהוֹת מְאֹד שֶׁהוּא מַשִּׂיג, אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּנֶגֶד אֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁהוּא מְגַלֶּה בִּפְנֵי הָעוֹלָם. כִּי בְכָל דִּבּוּר וְדִּבּוּר שֶׁהוּא מְגַלֶּה בִּפְנֵי הָעוֹלָם, תְּלוּיִים בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים: (פֵּרוּשׁ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הַהַשָּׂגוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁאֵינוֹ מְגַלֶּה הֵם גְּבוֹהִים אֲלָפִים וְרִבְבוֹת פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, כְּנֶגֶד מַה שֶּׁהוּא מְגַלֶּה בִּפְנֵי הָעוֹלָם, כַּמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר כַּמָּה פְּעָמִים, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה אֵינוֹ חָשׁוּב וְיָקָר בְּעֵינָיו כָּל־כָּךְ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְזַכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל כָּל־כָּךְ בָּזֶה. וְהָעִקָּר הוּא אֶצְלוֹ, כְּשֶׁהָעוֹלָם זוֹכִין לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ אֵיזֶה דִּבּוּר, כִּי בְּכָל דִּבּוּר וְכוּ' כַּנַּ"ל).
בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵעַ עוֹד אָז אֵיזֶה אָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁשּׁוֹמֵעַ וּמַרְגִּישׁ שֶׁעוֹמֵד עוֹד אָדָם אֶחָד בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ, הוּא לֹא טוֹב. כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ, שֶׁיְּצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא אֲנִי וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. וּבַמַּאֲמָר "אַבָּא שָׁאוּל וְכוּ' פַּעַם אַחַת רַצְתִּי אַחַר צְבִי וְכוּ'" (בסי' נ"ה), שָׁם מְבֹאָר בִּטּוּל גָּדוֹל יוֹתֵר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁמְּחֻיָּב הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ כָּל־כָּךְ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, עַד שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ אֲפִלּוּ אֶת עַצְמוֹ כְּלָל בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ, רַק אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, כִּי אָז, בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, הָאָדָם עוֹמֵד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם (באות ו): מִי הוּא, הֲלֹא יֵשׁוּתוֹ נִתְבַּטֵּל, וְאֵין כָּאן אֶלָּא הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם:
הָיָה אוֹהֵב מְאֹד אֶת הָעֲבוֹדוֹת הַפְּשׁוּטוֹת שֶׁל סְתָם בְּנֵי־אָדָם, הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים הַכְּשֵׁרִים, וְהָיָה אוֹהֵב מְאֹד מִי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר הַרְבֵּה תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בְּתוֹךְ הַסִּדּוּרִים הַגְּדוֹלִים, כְּדֶרֶךְ הַהֲמוֹן־עַם הַכְּשֵׁרִים. וְהָיָה מַזְהִיר וּמוֹכִיחַ אוֹתָנוּ כַּמָּה פְּעָמִים לְזַמֵּר זְמִירוֹת בְּשַׁבָּת, וְהָיָה מַקְפִּיד וְכוֹעֵס מְאֹד עַל מִי שֶׁהוּא חָכָם בְּעֵינָיו וְאֵינוֹ מִתְאַמֵּץ לְזַמֵּר זְמִירוֹת בְּשַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת אוֹ שְׁאָר עֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, כִּי עִקָּר הַיַּהֲדוּת הוּא בִּפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת גָּמוּר, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים: וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת הַכָּבֵד שֶׁנִּסְתַּלֵּק עַל־יָדוֹ, קֹדֶם לָזֶה, כָּל יָמָיו הָיָה מְזַמֵּר זְמִירוֹת הַרְבֵּה בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת:
שָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד, שֶׁהִזְהִיר אוֹתוֹ, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְעַיֵּן בְּתוֹרָתוֹ, וְיִרְאֶה לְחַדֵּשׁ בְּתוֹרָתוֹ אֵיזֶה דָּבָר, (כַּאֲשֶׁר הִזְהִיר עַל זֶה לְכַמָּה וְכַמָּה מֵאֲנָשָׁיו). וְאָמַר לוֹ: אִם תִּזְכֶּה לְכַוֵּן אֶל תֹּכֶן כַּוָּנָתִי בְּתוֹרָתִי – מַה טּוֹב, וַאֲפִלּוּ אִם לֹא תּוּכַל לְכַוֵּן כַּוָּנָתִי, אַף־עַל־פִּי־כֵן טוֹב מְאֹד כְּשֶׁזּוֹכִין לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר בַּתּוֹרָה, כִּי הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לְהִרְהוּרִים. כִּי כָל הַהִרְהוּרִים בָּאִים עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּחַדְּשִׁין אֵיזֶה דָּבָר בַּתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְדַמֶּה מִלְּתָא לְמִלְּתָא, עַל־יְדֵי־זֶה מְתַקְּנִין פְּגַם הַהִרְהוּרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי הַמְדַמֶּה: גַּם אָנֹכִי בְּעַצְמִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, שֶׁהִזְהִיר מְאֹד לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, וְאָמַר שֶׁהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד עַל הֶעָבָר. וְאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד לְבַד כְּשֶׁזּוֹכִין לְחַדֵּשׁ, הוּא גַּם־כֵּן טוֹב מְאֹד, כִּי הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד. גַּם אָמַר שֶׁהוּא טוֹבָה לְנִשְׁמַת אֲבוֹתָיו שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ש״ח
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
אֲבָל הָרוֹצֶה תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְלִחְיוֹת בְּנַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי חַיָּיו מָרִים וּמְרוֹרִים מְאֹד. כִּי אֲפִלּוּ 'רוּחַ קִימְעָא עוֹכַרְתּוֹ' (סוֹטָה ה.). כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁבָּא עָלָיו דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ, יֵשׁ לוֹ צַעַר וְיִסּוּרִים. וְזֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנַהֵג הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה גְּבִיר וְאָדוֹן וּמוֹשֵׁל, כִּי עוֹלָם הַזֶּה מָלֵא יִסּוּרִים כַּנַּ"ל. עַל כֵּן אֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ מֵעֲמַל עוֹלָם הַזֶּה וְיִסּוּרָיו כִּי אִם אֶל עֲמַל הַתּוֹרָה, לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לֵילֵךְ בְּדַרְכָּהּ שֶׁל הַתּוֹרָה, לֶאֱכֹל פַּת בַּמֶּלַח וְכוּ'. וְאָז אַשְׁרֵי וְטוֹב לוֹ. אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וַדַּאי, וְהַדְּבָרִים מוּבָנִים הֵיטֵב לַבָּקִי קְצָת בְּיִסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה וְדַאֲגוֹתָיו הָרַבִּים וּמִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת (וְעַיֵּן מִזֶּה בְּשִׂיחוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ ז"ל, הַנִּדְפָּסִים אֵצֶל הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת לְעֵיל, וְעַיֵּן בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הֶחָכָם וְהַתָּם וְכוּ').
אֲפִלּוּ חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹדִים לְכָל זֶה, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא יִסּוּרִים תָּמִיד, וְכַמְבֹאָר בְּסִפְרֵיהֶם הַרְבֵּה מִזֶּה. וְאָמְרוּ שֶׁאֵין טוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם הַסֵּבֶל, דְּהַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין בָּעוֹלָם הַזֶּה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו וְכוּ'. אֲבָל כָּל דִּבְרֵיהֶם אֵינָם מוֹעִילִים לְהָעוֹלָם בְּלֹא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזָּכִינוּ אֲנַחְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי אֵין אָדָם זוֹכֶה לָזֶה שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ הַסֵּבֶל בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשֶׁלֹּא יַטְרִידוּהוּ צָרוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ל״ו
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
פעם אחד שלח מלך אחד שלשה אנשים למדינה עם דבר סתר למלך אחר. והם עברו בתוך המדינות שהיו שם חולקים על המלך. והראשון נהג עצמו בחכמה, והעלים העניין לגמרי, ועבר המדינה ולא הבינו כלל שיש לו דבר סתר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תר״ח
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
וְעַל־יְדֵי שֶׁעָמַד בְּכָל זֶה זָכָה לִהְיוֹת צַדִּיק גָּדוֹל אַשְׁרֵי לוֹ. גַּם הֵבַנְתִּי מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁגַּם זֶה הָיָה לוֹ לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה מַה שֶּׁנִּתְאַפֵּק עַל כַּעֲסוֹ וְלֹא הָרַג אֶת הָעוֹף עַל יְדֵי שֶׁזָּכַר שֶׁהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמַר לוֹ שֶׁגַּם הָעוֹפוֹת יַחְלְקוּ עִמּוֹ. כִּי אִם הָיָה הוֹרֵג אֶת הָעוֹף הָיָה מַזִּיק לוֹ הַרְבֵּה לַעֲבוֹדָתוֹ, אַךְ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִקְדִּים לוֹ רְפוּאָה שֶׁרָמַז לוֹ תְּחִלָּה זֹאת שֶׁגַּם עוֹפוֹת יַחְלְקוּ עָלָיו, וְאַחַר־כָּךְ הָיָה כֵּן שֶׁכִּמְעַט הָרַג אֶת הָעוֹף וּבְחֶמְלַת ה' עָלָיו נִזְכַּר מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְעַל יְדֵי זֶה פָּסַק כַּעֲסוֹ וְנִצַּל וְזָכָה אַחַר כָּךְ לְמַה שֶּׁזָּכָה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · תפילה · חלק ראשון · אות ס״ח – אות ע״ו
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
סח. עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן תְּפִילָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סט. מִי שֶׁהוּא עָנָו, יָכוֹל לִצְעק בִּתְפִילָּתוֹ מִן הַלֵּב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ע. עַל יְדֵי שִׂמְחָה תָּבוֹא תְּפִילָּתְךָ בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עא. מִי שֶׁאֵין לוֹ הֲנָאָה מִתְּפִילָּתוֹ, יִתְפַּלֵּל בְּרִנָּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עב. מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכחַ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עג. מִי שֶׁנָּדַר אֵיזֶהוּ נֶדֶר, אֵין מְקַבְּלִין תְּפִילָּתוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם אֶת נִדְרוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עד. מִי שֶׁאֵין בּוֹ אֱמוּנָה, אֵין תְּפִילָּתוֹ נִשְׁמַעַת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עה. מִי שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת הַצַּדִּיק, תְּפִילָּתוֹ נִשְׁמַעַת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עו. צָרִיךְ קדֶם הַתְּפִילָּה לְדַבֵּק אֶת רוּחוֹ בַּבּוֹרֵא, וּמֵחֲמַת הַדְּבֵקוּת יֵצְאוּ הַדִּבּוּרִים מֵעַצְמָן מִפִּיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות פ״ד – אות פ״ה
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
זאת הַמַּעֲשֶׂה קָשֶׁה לִי מְאד לְסַפֵּר אַךְ מֵאַחַר שֶׁהִתְחַלְתִּי לְסַפְּרָהּ, אֲנִי מֻכְרָח לְגָמְרָהּ בְּזאת הַמַּעֲשֶׂה, אֵין שׁוּם תֵּבָה שֶׁלּא יִהְיֶה בָּהּ כַּוָּנָה וּמִי שֶׁבָּקִי בִּסְפָרִים יוּכַל לְהָבִין קְצָת רְמָזִים וְהִנֵּה, עִנְיַן הַחִצִּים הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כּחַ בְּהַיָּדַיִם לְהַחֲזִיר הַחִצִּים כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת: "וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי" וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י "בָּשָׂר וָדָם זוֹרֵק חֵץ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִירָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹרֵק חֵץ וּמַחֲזִירָה" וּבְחִינַת הַצְּדָקָה הַנַּ"ל, שֶׁהִיא כְּנֶגֶד הַחוֹמוֹת שֶׁל מַיִם שֶׁהֵם גַּלֵּי הַיָּם, זֶה בְּחִינַת: "וְצִדְקָתְךָ כְּגַּלֵּי הַיָּם" וְהָרוּחַ הַנַּ"ל שֶׁיָּכוֹל לֶאֱחֹז בְּיָדָיו, זֶה בְּחִינַת: "מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו" [שֶׁזֶּה בְּחִינַת נְגִינָה כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר] וַעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, וַעֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין זֶה מְבאָר כְּבָר כָּל זֶה שָׁמַעְנוּ בְּפֵרוּשׁ אַךְ מִי וּמָה וְאֵימַת, זֶה עָמק עָמק הַיְנוּ שֶׁגּוּף עִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה, מִי הֵם כָּל הַנַּ"ל, וּמַה הוּא וְאֵימַת הָיָה כָּל הַנַּ"ל, זֶה עָמק מִלְּהַשִׂיג.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗גְּמַר הַמַּעֲשֶׂה, הַיְנוּ מַה שֶּׁהָיָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, הַיְנוּ עִנְיַן הַקבצן שֶׁהָיָה בְּלא רַגְלַיִם וְגַם סִיּוּם הַתְחָלַת הַמַּעֲשֶׂה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל לא זָכִינוּ לְשָׁמְעָהּ וְאָמַר שֶׁלּא יְסַפְּרָהּ עוֹד וְהוּא הֶפְסֵד גָּדוֹל, כִּי לא נִזְכֶּה לְשָׁמְעָהּ עוֹד עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תשובה · קטע כ״ט – קטע ל״א
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא רָחוֹק לְגַמְרֵי מֵעָווֹן, וְאֵין עָווֹן שַׁיָּךְ לוֹ כְּלָל לְפִי דַּקּוּתוֹ וְרוּחָנִיּוּתוֹ. עַל־כֵּן הֶעָווֹן חַ"ו, הוּא מַשְּׂאוֹי כָּבֵד מְאֹד מְאֹד לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשָּׂא כְּלָל זֹאת הַמַּשְּׂאוֹי עַל עַצְמוֹ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, כִּי הַמַּשּׂאוֹי שֶׁל עָווֹן קָשֶׁה וְכָבֵד יוֹתֵר מִכָּל הַמַּשָּׂאוֹת שֶׁל כָּל מִינֵי יִסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם. עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ, לְהִשְׁתַּדֵּל לָשׁוּב מֵעֲווֹנוֹתָיו, וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא מַנְהִיג שֶׁיִּהְיֶה רַחֲמָן אֲמִתִּי, שֶׁיָּאִיר בּוֹ דַּעְתּוֹ וְיוֹצִיאוֹ מֵעֲווֹנוֹתָיו. כִּי זֶה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת [עַיֵּן צַדִּיק אוֹת צ"ו וְתוֹכָחָה י"ז]: (לק"ת סי' ז' אות ג')
עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה הִיא, כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת מַמָּשׁ שֶׁהָיָה קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה, כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים. וּכְשֶׁעוֹבֵר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת וְהָעִנְיָנִים שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מַמָּשׁ, וְעַכְשָׁו פּוֹנֶה עֹרֶף מֵהֶם וְכוֹפֶה יִצְרוֹ לִבְלִי לַעֲשׂוֹת עוֹד מַה שֶּׁעָשָׂה, זֶהוּ עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה וְרַק זֶה נִקְרָא תְּשׁוּבָה: (לק"ת סי' מ"ט)
עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל־יְדֵי בּוּשָׁה, כִּי צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד מְאֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן בּוּשָׁה אוֹת ד'). וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן צַדִּיק ק"ח): (לק"ת סי' ע"ב)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה נ״ד · קטע ג׳ – קטע ב׳
כ־8 דק׳ · כ־750 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְקַדֵּשׁ אֶת שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה עִמָּנוּ וְעָזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלֵב שָׁלֵם, וּבִפְרָט בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַמְּאֻיָּמִים מְאד מְאד שֶׁהֵם יְמֵי אֱלוּל וְראשׁ הַשָּׁנָה, וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֵם אַרְבָּעִים יְמֵי רָצוֹן, שֶׁבָּהֶם נִתְרַצֵּיתָ לְמשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְנָתַתָּ לוֹ אֶת הַלּוּחוֹת [שְׁנִיּוֹת] הָאַחֲרוֹנִים, עַד שֶׁבַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן נִתְרַצֵּיתָ לוֹ בִּשְׁלֵמוּת וְאָמַרְתָּ לוֹ בְּשִׂמְחָה 'סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ', וְנִקְבַּע לְיוֹם מְחִילָה וּסְלִיחָה לַדּוֹרוֹת, הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב, יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה וְהַכּל עָשִׂיתָ לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ רַחֵם עָלֵינוּ וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הַנּוֹרָאִים הַלָּלוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וְנִזְכֶּה לָשׁוּב בָּהֶם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וּלְקַבֵּל עָלֵינוּ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם לֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתֶיךָ וְלַעֲסוֹק בְּתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת כּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה שְׁלֵמָה וְנִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַּמַּיִם נכַח פְּנֵי יְהוָה, פַּלְגֵי מַיִם תֵּרֵד עֵינֵינוּ עַל חַטּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ וְעַל רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ שֶׁתִּמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל חַטּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ, וּתְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת מֵעָלֵינוּ, הֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ הֵן אוֹתָם שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל יָדֵינוּ תָמִיד וּכְשֵׁם שֶׁעָנִיתָ לְמשֶׁה רַבֵּנוּ וְאָמַרְתָּ לוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשִׂמְחָה 'סָלַחְתִּי', כֵּן תִּתְרַצֶּה וְתִתְפַּיֵּס לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְתַעֲנֶה וְתֹאמַר לָהֶם 'סָלַחְתִּי' בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה, וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּמָחֳרָת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לִקְרוֹתוֹ "שֵׁם יְהוָה" בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, עַל יְדֵי שֶׁיֻּגְדַּל בּוֹ שֵׁם יְהוָה לָנֶצַח עַל יְדֵי הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְעַל יְדֵי בִּטּוּל כָּל הַגְּזֵרוֹת וְכָל הַצָּרוֹת מֵעָלֵינוּ, שֶׁאָז דַּיְקָא שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בִּשְׁלֵמוּת, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים [זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה] זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְקַבֵּל יְמֵי חַג הַסֻּכּוֹת וּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, וּלְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת הַנּוֹרָאוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּיָּמִים הָאֵלּוּ בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל וּבְשִׂמְחָה עֲצוּמָה בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, "אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא" רַחֵם עָלֵינוּ אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ לְמַעַן שִׁמְךָ לְבַד, בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי עֳנָשִׁים בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְתֵן לָנוּ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים, בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי וְעשֶׁר וְכָבוֹד וְכָל טוּב לָנֶצַח בָּזֶה וּבַבָּא וְהַכּל לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִישׁוּעָתֶךָ "אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְּדִינֵנִי, עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, הוֹשִׁיעֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ" וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ" וְנֶאֱמַר. "וְאַתָּה אֱלֹהִים אֲדנָי עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי", וְנֶאֱמַר. "כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם, סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם, סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם" וְנֶאֱמַר. "וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ תְּחַיֵּנוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא", וְנֶאֱמַר. "עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהוָה עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" וְנֶאֱמַר. "וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְהוָה לְבַדֶּךָ, עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ", וְנֶאֱמַר. "יְהִי שֵׁם יְהוָה מְברָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ, בִּי יַכְתִּירוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמל עָלָי בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"בַּיהוָה חָסִיתִי אֵיךְ תּאמְרוּ לְנַפְשִׁי נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל עצֶם מְרִירוּת הַגָּלוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, כִּי מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וּמִגּוֹלָה אֶל גּוֹלָה הָלַכְנוּ וּמִכְּלִי אֶל כְּלִי הוּרַקְנוּ, הֵן כְּלַל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וְהֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת, כִּי כַמָּה וְכַמָּה גָלֻיּוֹת וְטִלְטוּלִים עוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, "כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ, כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" וּבְעצֶם צָרוֹתֵינוּ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, גַּם כְּשֶׁאָנוּ יוֹשְׁבִים בְּבָתֵּינוּ אָנוּ נָעִים וְנָדִים כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם מְנוּחָה מֵרוֹדְפֵינוּ וְשׂוֹנְאֵינוּ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, בִּפְרָט עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַמָּרָה הַזּאת אֲשֶׁר כָּל אֶחָד חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ לִבְרחַ וּלְהִטָּמֵן וּלְהִסָּתֵר מִפְּנֵי הַצָּרוֹת הַקָּשׁוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל הַכְּבוּשִׁים בַּגּוֹלָה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנָּבוֹא שָׁם בְּגָלוּת וְטִלְטוּל בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, שֶׁתִּהְיֶה עִמָּנוּ, וְתַעַזְרֵנוּ לְהָרִים וּלְנַשֵּׂא וּלְהַגְבִּיהַּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתֶךָ וְלַעֲבוֹדָתֶךָ, עַד שֶׁגַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאד שֶׁאָנוּ כְּבוּשִׁים בַּגּוֹלָה שָׁם, יָשׁוּבוּ כֻּלָּם אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח, עַד שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מִמְּךָ מְאד יַעַסְקוּ בָּהֶם בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה בֶּאֱמֶת וְיִלְמְדוּ בָּהֶם תּוֹרָה בָּרַבִּים, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנִשְׁאָר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, רְאֵה "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב", רְאֵה אֶת עַמְּךָ מְרוּדִים מְאד בִּכְלָל וּבִפְרָט, הַבֵּט יָמִין וְאֵין עוֹזֵר לִשְׂמאל וְאֵין סוֹמֵךְ, "כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ קוּמָה עֶזְרָתָה לָנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות קב · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
וּמְבֹאָר בְּ"לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר הֲלָכָה ה' אוֹת כ"ב עַל־פִּי מַאֲמָר זֶה גֹּדֶל יִקְרַת הַהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁטּוֹעֵן הָאָדָם וּמֵשִׂיחַ וְשׁוֹפֵךְ אֶת לִבּוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּמְגַלֶּה דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ, שֶׁרוֹצֶה מְאֹד לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ רַק מַה יַּעֲשֶׂה, הַשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא: 'גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּמִי מְעַכֵּב, הַשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב' וּמְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְבַטֵּל וּלְהַכְנִיעַ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁהוּא הַשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹסִיף כֹּחַ וְאֹמֶץ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד עַל־יְדֵי הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֵּצַח הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, לְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן אַף שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקָרֵב הָרְחוֹקִים שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּמַעֲלֶה אוֹתָם מִשְּׁמָד לְרָצוֹן, וְעַל־יְדֵי הַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הַנַּ"ל הָאָדָם זוֹכֶה לְהִתְחַזְּקוּת הָרָצוֹן וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ גַּם כֵּן הֶאָרַת מֵצַח הָרָצוֹן הַנַּ"ל לְבַטֵּל מֵאִתּוֹ הַשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה הַנַּ"ל וְאִם יִהְיֶה חָזָק בָּזֶה מְאֹד אָז בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יְתַקֵּן הַכֹּל עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁעוֹסֵק בַּפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל הֵן בְּחַיָּיו וְהֵן לְאַחַר מוֹתוֹ כִּי שָׁם נִתְתַּקֵּן הַכֹּל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קלג · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 97% מהספר עד סוף היום
הַיְנוּ כַּנַּ"ל כִּי הַהִתְרַחֲקוּת וְהַפֵּרוּד חַס וְשָׁלוֹם, לְבַטֵּל הַקֶּשֶׁר שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם מִכְּבָר אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם כְּשֶׁעוֹלִין עַד בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה בְּחִינַת שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וְתֵכֶף כְּשֶׁעוֹלִין לְשָׁם, אֲזַי תֵכֶף נִכְמָרִין רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וַאֲזַי נִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר וְלֹא מִבָּעֲיָא שֶׁאֵינוֹ מְבַטֵּל הַקֶּשֶׁר שָׁם חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא, מַמְשִׁיךְ מִשָּׁם הֶאָרָה גְּדוֹלָה לְבַטֵּל כָּל הַצִּמְצוּמִים וְכָל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַכְּעָסִים וְכָל הַקְּפֵדוֹת שֶׁהָיָה לוֹ עַל יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם בִּכְלָל וּבִפְרָט הַכֹּל מַמְתִּיק וּמְבַטֵּל עַל־יְדֵי הַבְּחִינָה חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁנִּתְעוֹרֵר לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִשָּׁם בִּשְׁבִיל פֵּרוּד וְסֵפֶר כְּרִיתוּת חַס וְשָׁלוֹם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תמימות · אות ה
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם:
עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל, וּמֵאַחַר שֶׁהוּא עִקֵּשׁ וְרוֹצֶה שֶׁיְּמַלֵּא לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תֵּכֶף חֶפְצוֹ, וּכְשֶׁאֵין לוֹ מַה שֶּׁחָפֵץ הוּא אוֹמֵר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּזֶה הָאֹפֶן לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא שֶׁהוּא עִקֵּשׁ וּמְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָז גַּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפַּתֵּל עִמּוֹ וְהַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ, אֲבָל הַהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת כִּי בְּוַדַּאי צַדִּיק וְיָשָׁר הַשֵּׁם, וּמַה שֶּׁסּוֹבֵל יִסּוּרִין וְדַחֲקוּת - הַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁלּוֹ, וּמְקַיֵּם:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבי רבי נחמן מטולטשין · מכתב ב · פסקה 5 – פסקה 7
כ־6 דק׳ · כ־590 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
תְּשׁוּקָתִי שֶׁיִּדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמִי לִפְרָקִים, אוּלַי יְזַכֵּנוּ ה' שֶׁיִּהְיֶה נִדְבָּר בֵּינֵינוּ אֵיזֶה דִּבּוּרִים הַמֻּשְׁרָשִׁים בָּנוּ מִמְּקוֹר חַיּוּתֵנוּ זַ"ל, אֲשֶׁר חַיּוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא תּוֹלָה בָּזֶה. וְיִדְרֹשׁ בְּגִינִי בִּשְׁלוֹם חוֹתְנוֹ הַיָּקָר מִפָּז וְכוּ' וּלְכָל זַרְעוֹ שֶׁיִּחְיוּ, וְלִידִידֵנוּ עֹז שְׁאֵר־בְּשָׂרוֹ הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר רַבִּי נָתָן בֶּן דּוֹדוֹ רַבִּי יְקוּתִיאֵל נֵרוֹ יָאִיר. וְיַרְבֶּה לְדַבֵּר עִמּוֹ שֶׁאֵין שׁוּם תַּכְלִית טוֹב כִּי אִם לְקַיֵּם כַּנַּ"ל, וְאַף עַל פִּי כֵן יַצְלִיחֵם ה' גַּם בְּעֹשֶׁר רַב. כִּי וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוּב, כֵּן יְקֻיַּם בָּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת דּוֹרְשֵׁי ה' בֶּאֱמֶת, וְלֹא נַחֲסֹר כָּל טוּב בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן כַּאֲוַת נַפְשׁוֹ וָנֶפֶשׁ אוֹהֲבוֹ תָּמִים.
נַחְמָן הַלֵּוִי
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ד' פָּרָשַׁת בְּהַר תרל"ב לפ"ק אוּמַאן.
לִכְבוֹד יְדִידִי כְּנַפְשִׁי הָרַב הַמֻּפְלָג הַוָּתִיק וְעוֹשֶׂה חֶסֶד וְכוּ' הַנָּגִיד רַבִּי יְחֶזְקֵאל הֶעשִׁיל נֵרוֹ לֹא יִדְעַךְ נֶצַח סֶלָה וָעֶד, שֶׁיִּחְיוּ וְיַאֲרִיכוּ יָמִים רַבִּים וְכָל טוּב הַצְלָחָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
אָחִי יְדִידִי שָׁמַעְתִּי אֲשֶׁר עָבַר עַל מַעֲלָתוֹ בִּדְבַר הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר הָיָה בִּקְהִלָּתוֹ, יְמַלֵּא ה' חֶסְרוֹנְךָ, וְעַל דָּא קָאָתֵינָא לְבָרְכוֹ וּלְחַזְּקוֹ. חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה' שֶׁמַּלֵּא יְמַלֵּא ה' חֶסְרוֹנוֹ בְּכֶפֶל כִּפְלֵי כִּפְלַיִם. וְיִזְכֹּר נָא יְדִידִי מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל (בָּבָא בַּתְרָא י.) בְּראֹשׁ־הַשָּׁנָה גּוֹזְרִין כַּמָּה יַפְסִיד וְכַמָּה יַרְוִיחַ. וְיָכוֹל לִהְיוֹת, וְכֵן יַעֲזֹר לוֹ ה' שֶׁהָרֶוַח יִהְיֶה כִּפְלֵי כִּפְלֵי כִּפְלַיִם לַאֲלָפִים. וְאַף עַל פִּי כֵן מֻכְרָחִין לְהַפְסִיד אֵיזֶה סְכוּם גַּם כֵּן כַּנַּ"ל, רַק אִם זָכָה הוּא מַפְסִידוֹ לִנְתִינַת הַצְּדָקָה. וּמֵעַתָּה יַצְלִיחֵהוּ נָא ה' בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדָיו אֲשֶׁר יִקְנֶה וַאֲשֶׁר יִסְחַר יִהְיֶה לְהַצְלָחָה רַבָּה. וַה' יְזַכֵּנוּ שֶׁנּוֹצִיא מִזֶּה רְמָזִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ, כִּי הֲלֹא אֲנַחְנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ בְּכָל פַּעַם אֲשֶׁר הַכֹּל בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ וְהַגּוּף שֶׁלּוֹ וְהַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ, וְאֵין בְּיָדֵינוּ לְהַרְוִיחַ, וְאֵין בְּיָדֵינוּ לְהִנָּצֵל מִשּׁוּם הֶפְסֵד רַק בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
עַל כֵּן אָחִי יְדִידִי, נַתְחִיל מֵעַתָּה לְקַיֵּם אַזְהָרַת רַבֵּנוּ זַ"ל לִקְבֹּעַ עִתִּים לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה, וּלְקַיֵּם הַזְהָרָתוֹ לְהַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמוֹ עָלָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְלִגְזֹז אֶת נְכָסָיו לִצְדָקָה. אָז תַּצְלִיחַ וְאָז תַּשְׂכִּיל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְעוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה יִהְיֶה לְךָ חַיִּים טוֹבִים וּנְעִימִים. כִּי כְּלָל הוּא שֶׁהָעוֹלָם מָלֵא מְרִירוּת מִכָּל צַד, וְאֵין שׁוּם הַמְתָּקָה רַק זֹאת הַתּוֹרָה. בִּשְׁנֵי אֳפָנִים, הָאֶחָד שֶׁעַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִמְתָּקִין וְנִתְמַעֲטִין הַיִּסּוּרִים, וְגַם בְּזוֹ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹסְקִין בָּהּ וּמִתְדַּבְּקִין וּמִתְקַשְּׁרִין בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ וְתֵבוֹתֶיהָ בִּמְתִיקוּת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, עַל יְדֵי זֶה מַרְגִּישִׁין חַיּוּת בְּזוֹ הַשָּׁעָה, וְגַם מוֹשֶׁכֶת טַעַם חַיּוּתָהּ גַּם כֵּן אֵיזֶה זְמַן. כֵּן אָחִי יְדִידִי זֶה כַּמָּה אֲשֶׁר אֲנִי מַסִּיתוֹ לְטוֹב, וּמְחַזְּקוֹ שֶׁיִּקַּח אֶת עַצְמוֹ לְתוֹרָה וְלִצְדָקָה. כֵּן עוּרִי נָא, הִתְעוֹרְרִי נָא בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, צוּ זְשַׁארֶע אֵשׁ תְּשׁוּקַת פְּנִימִיּוּת לְבָבְךָ הַטּוֹב לְהִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ לְתוֹרָה וְלִצְדָקָה, וּבְהַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר מוֹלִיךְ אוֹתָנוּ רַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ בִּמְעַט הַטּוֹב אֲשֶׁר זוֹכִין לַחֲטֹף וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה, וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לַחֲטֹף עוֹד וּלְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וּלְקַיֵּם מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת נד.) עַל פָּסוּק וּבְכָל מְאֹדֶךָ בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד. כֵּן נִזְכֶּה לָזֶה בִּתְשׁוּקַת פְּנִימִיּוּת לְבָבוֹ הַטּוֹב, וּכְבִרְכַּת אוֹהֲבוֹ תָּמִים הַמְצַפֶּה לְהַצְלָחָתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
נַחְמָן חַזָּן הַלֵּוִי
וְלוֹמַר שָׁלוֹם וּבְרָכָה לְחוֹתְנוֹ הַיָּקָר, מְאֹד הִנְנִי מִתְגַּעְגֵּעַ עַל בּוֹאוֹ לְשָׁלוֹם לְפֹה בַּיָּמִים הַלָּלוּ, וּבִפְרָט שֶׁהָיָה לִי יְדִיעָה מֵרַבִּי אַבֶּילֶי שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ שֶׁיִּהְיֶה פֹּה עַל לַ"ג בָּעֹמֶר, וְכֵן יֹאמַר שָׁלוֹם לְכָל זֶרַע יִצְחָק שֶׁיִּחְיוּ.
אַחַי וְרֵעַי נָשִׂימָה עַל לְבָבֵנוּ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ אֲשֶׁר מִכָּל הַמְּרִירוּת שֶׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, לֹא יִהְיֶה נִשְׁאָר מֵאִתָּנוּ כִּי אִם מְעַט הַטּוֹב שֶׁחוֹטְפִין מִזֶּה הָעוֹלָם, כְּמַאֲמַר הַמִּשְׁנָה הַנַּ"ל אֵין מְלַוִּין לוֹ לָאָדָם לֹא כֶּסֶף וְכוּ' כִּי אִם תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. כֵּן נִזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר לַחֲטֹף בְּכָל פַּעַם כָּל זֹאת, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ רַק בְּזֹאת הַתּוֹרָה. וְדַיְקָא עַל יְדֵי זֶה יַצְלִיחֵנוּ ה' גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת כַּאֲוַת נַפְשְׁכֶם לְטוֹבָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · תפלה לאומרה אחר הזכרת שמות הצדיקים · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 100% מהספר עד סוף היום
וּתְזַכֵּנִי שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלֵינוּ אוֹר קְדֻשָּׁתָם, שֶׁנִּזְכֶּה לֵילֵּךְ בְּעִקְבוֹתָם וְלִדְרֹךְ בִּנְתִיבוֹתָם.
וְנִּזְכֶּה מֵעַתָּה בְכֹחָם הַגָּדוֹל לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יְשָׁרִים לְפָנֶיךָ, וְתִתֶּן בְּלֵב כָּל הַצַּדִּיקִים, הֵן אוֹתָם שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ, הֵן אוֹתָם הַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁלֹא זָכִיתִי לֵידַע מִשְׁמוֹתָם, שֶׁכֻּלָּם כְּאֶחָד יָגִינוּ עָלֵינוּ וְיַמְלִיצוּ טוֹב בַּעֲדֵינוּ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁתָחוּס וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִתֵּן בְּלִבֵּנוּ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְתָסִיר מִמֶּנּוּ לֵב הָאֶבֶן וְתִתֶּן לָנוּ לֵב בָּשָׂר וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וְנִזְכֶּה לֵילֵּךְ בְּאֹרַח צַדִּיקִים, וִיְהִי חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא בְגַן עֵדֶן וְלֹא נִיעוֹל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן רט״ז · סעיף א׳ – סעיף ב׳
כ־4 דק׳ · כ־390 מילים · 99% מהספר עד סוף היום
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ הַמְנַחֲמִים מִן הָאָבֵל, מֻתָּר בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁהָיָה אָסוּר תּוֹךְ שִׁבְעָה, דְאָמְרִינָן מִקְצָת הַיוֹם כְּכֻלּוֹ. חוּץ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה שֶׁאָסוּר כָּל הַיוֹם (אֲפִלּוּ בְּבַיִת אָפֵל). וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין הַמְנַחֲמִים רְגִילִים לָבוֹא בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שָׁעָה שֶׁרְגִילִין לָבוֹא בִּשְׁאָר הַיָמִים, דְּהַיְנוּ לְאַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁרְגִילִין לָבוּא מְנַחֲמִים. וְכֵן אִם חָל יוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּשַׁבָּת, אֲזַי לְאַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שַׁחֲרִית, מֻתָּר בְּתַלְמוּד תּוֹרָה.
בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים, אָמְרִינָן גַּם כֵּן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁאָז אֵין בָּאִים מְנַחֲמִים, לָכֵן תֵּכֶף כְּשֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה, בָּטְלָה מִמֶּנּוּ גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים. חָל יוֹם שְׁלֹשִׁים בְּשַׁבָּת, מֻתָּר לוֹ לִרְחוֹץ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּחַמִּין לִכְבוֹד שַׁבָּת, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ בְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל אָסוּר בְּגִלּוּחַ (דְּחָמִיר טְפֵּי).
בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, לָא אָמְרִינָן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ, וְאַדְרַבָּא נוֹהֲגִין לְהוֹסִיף גַּם יוֹם הַיָארְצֵייט לִנְהוֹג בּוֹ כָּל דִּין שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וַאֲפִלּוּ חָל בְּשַׁבָּת. אַךְ אִם הָיְתָה הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת, גַּם כֵּן אֵין נוֹהֲגִין בַּאֲבֵלוּת שֶׁלִכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ, כִּי אִם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וּמֵאַחַר שֶׁכְבָּר כָּלוּ שְׁנֵים עָשָׂר הַחֳדָשִׁים קֹדֶם הַיָארצֵייט, אָז בְּיוֹם הַיָארְצֵייט, אֵינוֹ חוֹזֵר עוֹד לָאֲבֵלוּת.
אָבֵל שֶׁלֹּא נָהַג אֲבֵלוּת תּוֹךְ שִׁבְעָה, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, מַשְׁלִים אוֹתָה כָּל שְׁלֹשִׁים, חוּץ מִן הַקְּרִיעָה, שֶׁאִם לֹא קָרַע בִשְׁעַת חִמּוּם, אֵינוֹ קוֹרֵעַ אֶלָּא בְּתוֹךְ שִׁבְעָה, דְּחָשִיב שְׁעַת חִמּוּם. וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, קוֹרֵעַ לְעוֹלָם.
קָטֹן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, אֲפִלּוּ גָדַל תּוֹךְ שִׁבְעָה, כֵּיוָן שֶׁבִּשְעַת מִיתָה הָיָה פָטוּר, בָטֵל מִמֶּנּוּ כָּל דִּין אֲבֵלוּת, אַךְ בַּאֲבֵלוּת דִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁהִיא מִשּׁוּם כְּבוֹדָם, יֶשׁ לוֹ לִנְהוֹג.
חוֹלֶה שֶׁמֵּת לוֹ מֵת שֶׁחַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו וְנוֹדַע לוֹ, אִם הִבְרִיא תּוֹךְ שִׁבְעָה, גּוֹמֵר הַיָמִים הַנִּשְׁאָרִים. וְכֵן תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים, גּוֹמֵר הַיָמִים הַנִּשְׁאָרִים. אֲבָל אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁלִים הַיָמִים שֶׁעָבְרוּ בְחָלְיוֹ, מִשּׁוּם דְּאָז נָהַג גַּם כֵּן מִקְצָת אֲבֵלוּת, וְדוֹמֶה לְשַׁבָּת דְּעוֹלָה וְאֵינָהּ מַפְסֶקֶת (וּלְעִנְיַן הַקְּרִיעָה, עַיֵן לְעֵיל סִימָן קצח סָעִיף יב). וְכֵן הַיּוֹלֶדֶת גַּם כֵּן אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַשְׁלִים הַיָמִים שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ בְּלֵדָתָהּ, רַק גּוֹמֶרֶת הַיָמִים הַנִּשְׁאָרִים.
מִתְאַבְּלִין עַל פִּי עֵד אֶחָד, וְעֵד מִפִּי עֵד, וּבְנָכְרִי מֵסִיחַ לְפִי תֻמוֹ.
מִי שֶׁקִּבֵּל אִגֶּרֶת שֶׁמֵּת קְרוֹבוֹ וְאֵין מְבֹאָר בָּהּ אִם הוּא עֲדַיִן תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים אוֹ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, אִם הַכּוֹתֵב אֵינוֹ בַעל תּוֹרָה, מוֹקְמֵינָן לָאָדָם בְחֶזְקַת חַי, וְאָמְרִינָן שֶׁלֹּא מֵת עַד סָמוּךְ לִכְתִיבַת הָאִגֶּרֶת, וְחַיָב לְהִתְאַבֵּל. אֲבָל אִם הַכּוֹתֵב הוּא בַעַל תּוֹרָה, אָמְרִינָן מִסְּתָמָא הוּא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. דְּאִם אִיתָא שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתַּגִּיעַ הָאִגֶּרֶת לְיָדוֹ תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים, לֹא הָיָה כוֹתֵב בִּסְתָם. אַךְ אִם הוּא אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, כֵּיוָן שֶהַמִּנְהָג הוּא לְהוֹדִיעַ מִיָד (לְעֵיל סוֹף סִימָן רו), חַיָּב לְהִתְאַבֵּל.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה נ״ד
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְקַדֵּשׁ אֶת שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה עִמָּנוּ וְעָזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלֵב שָׁלֵם, וּבִפְרָט בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַמְּאֻיָּמִים מְאד מְאד שֶׁהֵם יְמֵי אֱלוּל וְראשׁ הַשָּׁנָה, וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֵם אַרְבָּעִים יְמֵי רָצוֹן, שֶׁבָּהֶם נִתְרַצֵּיתָ לְמשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְנָתַתָּ לוֹ אֶת הַלּוּחוֹת [שְׁנִיּוֹת] הָאַחֲרוֹנִים, עַד שֶׁבַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן נִתְרַצֵּיתָ לוֹ בִּשְׁלֵמוּת וְאָמַרְתָּ לוֹ בְּשִׂמְחָה 'סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ', וְנִקְבַּע לְיוֹם מְחִילָה וּסְלִיחָה לַדּוֹרוֹת, הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב, יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה וְהַכּל עָשִׂיתָ לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ רַחֵם עָלֵינוּ וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הַנּוֹרָאִים הַלָּלוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וְנִזְכֶּה לָשׁוּב בָּהֶם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וּלְקַבֵּל עָלֵינוּ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם לֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתֶיךָ וְלַעֲסוֹק בְּתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת כּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה שְׁלֵמָה וְנִשְׁפּךְ לִבֵּנוּ כַּמַּיִם נכַח פְּנֵי יְהוָה, פַּלְגֵי מַיִם תֵּרֵד עֵינֵינוּ עַל חַטּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ וְעַל רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ שֶׁתִּמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל חַטּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ, וּתְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת מֵעָלֵינוּ, הֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ הֵן אוֹתָם שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל יָדֵינוּ תָמִיד וּכְשֵׁם שֶׁעָנִיתָ לְמשֶׁה רַבֵּנוּ וְאָמַרְתָּ לוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשִׂמְחָה 'סָלַחְתִּי', כֵּן תִּתְרַצֶּה וְתִתְפַּיֵּס לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְתַעֲנֶה וְתֹאמַר לָהֶם 'סָלַחְתִּי' בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה, וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּמָחֳרָת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לִקְרוֹתוֹ "שֵׁם יְהוָה" בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, עַל יְדֵי שֶׁיֻּגְדַּל בּוֹ שֵׁם יְהוָה לָנֶצַח עַל יְדֵי הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְעַל יְדֵי בִּטּוּל כָּל הַגְּזֵרוֹת וְכָל הַצָּרוֹת מֵעָלֵינוּ, שֶׁאָז דַּיְקָא שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בִּשְׁלֵמוּת, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים [זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה] זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְקַבֵּל יְמֵי חַג הַסֻּכּוֹת וּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, וּלְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת הַנּוֹרָאוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּיָּמִים הָאֵלּוּ בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל וּבְשִׂמְחָה עֲצוּמָה בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, "אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא" רַחֵם עָלֵינוּ אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ לְמַעַן שִׁמְךָ לְבַד, בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי עֳנָשִׁים בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְתֵן לָנוּ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים, בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי וְעשֶׁר וְכָבוֹד וְכָל טוּב לָנֶצַח בָּזֶה וּבַבָּא וְהַכּל לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ לְבַד בָּטָחְנוּ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִישׁוּעָתֶךָ "אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְּדִינֵנִי, עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, הוֹשִׁיעֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ" וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ" וְנֶאֱמַר. "וְאַתָּה אֱלֹהִים אֲדנָי עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי", וְנֶאֱמַר. "כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם, סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם, סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם יְהוָה כִּי אֲמִילַם" וְנֶאֱמַר. "וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ תְּחַיֵּנוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא", וְנֶאֱמַר. "עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהוָה עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" וְנֶאֱמַר. "וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְהוָה לְבַדֶּךָ, עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ", וְנֶאֱמַר. "יְהִי שֵׁם יְהוָה מְברָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ, בִּי יַכְתִּירוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמל עָלָי בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה נ״ה
"בַּיהוָה חָסִיתִי אֵיךְ תּאמְרוּ לְנַפְשִׁי נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל עצֶם מְרִירוּת הַגָּלוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, כִּי מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וּמִגּוֹלָה אֶל גּוֹלָה הָלַכְנוּ וּמִכְּלִי אֶל כְּלִי הוּרַקְנוּ, הֵן כְּלַל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וְהֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת, כִּי כַמָּה וְכַמָּה גָלֻיּוֹת וְטִלְטוּלִים עוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, "כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ, כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" וּבְעצֶם צָרוֹתֵינוּ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, גַּם כְּשֶׁאָנוּ יוֹשְׁבִים בְּבָתֵּינוּ אָנוּ נָעִים וְנָדִים כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם מְנוּחָה מֵרוֹדְפֵינוּ וְשׂוֹנְאֵינוּ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, בִּפְרָט עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַמָּרָה הַזּאת אֲשֶׁר כָּל אֶחָד חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ לִבְרחַ וּלְהִטָּמֵן וּלְהִסָּתֵר מִפְּנֵי הַצָּרוֹת הַקָּשׁוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל הַכְּבוּשִׁים בַּגּוֹלָה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנָּבוֹא שָׁם בְּגָלוּת וְטִלְטוּל בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, שֶׁתִּהְיֶה עִמָּנוּ, וְתַעַזְרֵנוּ לְהָרִים וּלְנַשֵּׂא וּלְהַגְבִּיהַּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתֶךָ וְלַעֲבוֹדָתֶךָ, עַד שֶׁגַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאד שֶׁאָנוּ כְּבוּשִׁים בַּגּוֹלָה שָׁם, יָשׁוּבוּ כֻּלָּם אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח, עַד שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מִמְּךָ מְאד יַעַסְקוּ בָּהֶם בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה בֶּאֱמֶת וְיִלְמְדוּ בָּהֶם תּוֹרָה בָּרַבִּים, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנִשְׁאָר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, רְאֵה "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב", רְאֵה אֶת עַמְּךָ מְרוּדִים מְאד בִּכְלָל וּבִפְרָט, הַבֵּט יָמִין וְאֵין עוֹזֵר לִשְׂמאל וְאֵין סוֹמֵךְ, "כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ קוּמָה עֶזְרָתָה לָנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 381 מתוך 385 במחזור של שנת ה׳תשפ״ז
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־34 דק׳
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־27 בספטמבר 2027, בשעה 18:30 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · אלול
חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא הַזְּמַן הַמְסֻגָּל לִזְכּוֹת לְדַעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין מַה שֶּׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מִתְּחִלָּה. וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹשִׂין לְבוּשִׁין חֲדָשִׁים לְנִשְׁמָתוֹ, וְנִצּוֹל מִכָּל הַצָּרוֹת (עַיֵּן דַּעַת): (לק"א סי' כ"א בסוף)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־385 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.